מועצה אזורית מגידו

מועצה אזורית מגידו היא מועצה אזורית באזור רמות מנשה. שטח השיפוט שלה משתרע על פני 170,000 דונם בין יקנעם עילית בצפון, עמק יזרעאל והרי הגלבוע ממזרח, ואדי ערה מדרום, ורכס הרי הכרמל ממערב. אוכלוסיית המועצה מונה כ-9,600 איש המתגוררים בתשעה קיבוצים, שלושה מושבים ומושבה אחת. המועצה האזורית נקראת על שם העיר העתיקה מגידו ששרידיה נמצאים בגן הלאומי תל מגידו אשר הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית מגידו 11,600 תושבים (מקום 152 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית מגידו דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 84.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,395 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3] ראש המועצה הוא איציק חולבסקי, שנבחר לתפקידו בשנת 2013.

מועצה אזורית מגידו
Megiddo Regional Council COA
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 13
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 35
ראש המועצה איציק חולבסקי
תאריך ייסוד 1954
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 11,600 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 152
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.2% בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 67 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 234
תחום שיפוט[2] 173,420 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 23
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
מועצה אזורית מגידו/בניין המועצה
מועצה אזורית מגידו
בניין המועצה
32°36′39″N 35°05′19″E / 32.610886°N 35.088661°E
מפת היישובים של מועצה אזורית מגידו
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
Israel Map - Megiddo Regional Council Zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4524
    - דירוג מדד ג'יני 42
פרופיל מועצה אזורית מגידו נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.megido.org.il

שם וסמל

האזור נודע בשנות ה-30 בקרב הציבור כאזור "הרי אפרים". אולם ב-1944, עת התכנסו נציגי היישובים לקראת הקמת המועצה, כבר הופיעה הדעה שהשם שגוי שכן שבט אפרים המקראי כלל לא התיישב באזור זה. בעקבות זאת הקימו המתכנסים ועדה לבחירת שם למקום, כאשר האפשרויות היו "אזור אפרים", הרווח בציבור, חבל המנשה ואזור מגידו. אולם, במשך השנים השתמשו בשם "מועצת הרי אפרים", עד שהשם שונה ל"מועצה אזורית מגידו" בשנת 1952, וקיבל תוקף רשמי של ועדת השמות הממשלתית בשנת 1954.

סמל המועצה האזורית מגידו עוצב בשנת 1952 על ידי לאו פלטאו, חבר קיבוץ רמות מנשה. המוטיבים של הסמל כוללים את גבעות האזור, שיבולת חיטה המסמלת את אופיה החקלאי והכפרי של המועצה, ואריה מזנק. דמות האריה מועתקת מחותם שנמצא בחפירות הראשונות שנערכו בתל מגידו בשנים 1903-1905 על ידי גוטליב שומאכר מן הקהילה הטמפלרית הגרמנית בחיפה. החותם המקורי התגלגל לאיסטנבול ועקבותיו אבדו. על החותם נכתב באלפבית עברי עתיק "לשמע עבד ירבעם", והוא שייך ככל הנראה לאחד מפקידי ירבעם השני מלך ישראל מהמאה השמינית לפני הספירה.

היסטוריה

יישובי האזור, שנודע אז כאזור אפרים, השתתפו בוועד גוש נהלל ביחד עם היישובים באזור הקישון ונהלל[4]. לאחר התקדים של הקמת מועצה אזורית עמק חפר בשנת 1940, החלו דיונים לגבי הקמת מועצה אזורית עבור יישובי גוש נהלל. עמדו על הפרק שתי אפשרויות: הקמת מועצה אחת משותפת לכלל היישובים או הקמת שלוש מועצות אזוריות נפרדות. שיקול מרכזי להקמת מועצות נפרדות הייתה העובדה שאזור נהלל היה במחוז נצרת, בעוד אזור אפרים והקישון היה במחוז חיפה[5]. אולם, מאחורי הדיון עמדו גם שיקולים פוליטיים. יישובי אזור אפרים: משמר העמק (נוסד 1926), הזורע (נוסד 1936), עין השופט (נוסד 1937), רמת השופט (נוסד 1941) ודליה (נוסד 1939), השתייכו כולם לתנועת הקיבוץ הארצי, בניגוד ליישובי אזור נהלל שהיו מזוהים יותר עם מפא"י.

תושבי אזור אפרים הכריעו במשאל על מועצה נפרדת[6][7]. באוקטובר 1944 התכנסו נציגי היישובים באזור אפרים לישיבת הקמה של המועצה, בה נקבע תקציב נסיוני. בין המתכנסים היו, בנוסף לנציגי חמשת קיבוצי הקיבוץ הארצי, גם נציג של יקנעם ונציגי שני היישובים שעמדו לקום באזור, עין העמק וגלעד[8]. התכנסות זו זכתה לביקורות בעיתון דבר שכינתה את הצעד חפוז ו"התבדלות". אנשי אזור אפרים טענו מנגד שאין יסוד לטענות שכן איתם נמנים גם אנשי המושבה יקנעם[9].

בסופו של דבר, המועצה הוקמה רשמית באמצע 1945[10] ובסוף יולי 1945 התקיים טקס חגיגי. המועצה כללה רק את חמשת יישובי הקיבוץ הארצי[11]. עם ההקמה נקבע שהיישובים החדשים עין העמק וגלעד, יצורפו למועצה עם התבססותם. יקנעם ושער העמקים לא הוכללו במועצה האזורית, למרות היותם באותו אזור, אך פורסם שהם בקשרים אמיצים עם המועצה. בכל 9 היישובים יחדיו היו כ-3000 תושבים[12]. יקנעם קיבלה בסוף 1945 מעמד של מועצה מקומית נפרדת.

היישוב הוותיק ביותר במועצה הוא קיבוץ משמר העמק שנוסד בשנת 1926, והצעיר ביותר - מושב מדרך עוז, שנוסד בשנת 1952. בשנת 1967 הצטרפה המושבה יקנעם למועצה, לאחר שהופרדה לשתי רשויות - יקנעם ויקנעם עלית[13].

חינוך והעשרה

במועצה ישנם 3 בתי ספר יסודיים: בית הספר הממלכתי דתי "התקווה" באליקים, ובתי הספר הממלכתיים "עומרים" בעין השופט ו"פלגים" בהזורע. כמו כן קיים בית ספר תיכון אזורי בקיבוץ עין השופט, בו מתחנכים תלמידי תיכון מכל יישובי המועצה. חלק קטן מן התלמידים תושבי המועצה לומדים בבתי ספר המצויים מחוץ לתחום שיפוט המועצה.

הקתדרה העממית מגידו

הקתדרה העממית מגידו היא מוסד לחינוך מבוגרים ולפעילויות העשרה. מדי שנה מציעה הקתדרה מגוון חוגים וקורסים לילדים ולמבוגרים תושבי המועצה בתחומים שונים, כולל שפות זרות, מיומנויות מחשב, אמנות, מחול, מוזיקה, היסטוריה, יהדות, דתות העולם ואמנויות לחימה. כמו כן נערכים טיולי שדה וידיעת הארץ.

האולפנה למחול ולמוזיקה

האולפנה למחול מגידו פועלת לטיפוח אמנות המחול ביישובי המועצה. במסגרת האולפנה מועברים שיעורי מחול לתלמידים מבתי הספר השונים במועצה, כולל פעילויות לשילוב בעלי מוגבלויות בתחום המחול.

אולפנה למוזיקה מגידו היא מוסד להקניית ידע מעשי ותאורטי במוזיקה לתלמידים מבתי הספר של המועצה. באולפנה לומדים מוזיקה קלאסית, מוזיקה מודרנית, שיעורי פיתוח קול ותאוריה של המוזיקה. את לימודי האולפנה מלווים נגנים ותיקים מקצועיים מיישובי המועצה. אנשי המועצה רוצים לסגור את האולפנה, אך יש מתנגדים רבים לכך ואף נעשתה עצומה נגד הסגירה.

"קשת התקווה" בית הספר הממלכתי-דתי

בית חינוך יסודי 'קשת התקווה' נמצא במושב אליקים, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית. בית החינוך פועל במודל בתי ספר "קשת", בליווי מקצועי ארגוני ופדגוגי של צו פיוס. זהו בית הספר כפרי, הטובל בצמחייה וירק ונמצא בשטח שיפוטה של המועצה שהוכרזה על ידי אונסק"ו כמרחב ביוספרי. בית הספר קולט תלמידים משלושת יישובי המועצה: מדרך עוז, עין העמק  ואליקים ומשולבים בו ילדים עולים מיקנעם ומילדי הקיבוצים שבאזור. בית הספר  הוכר כבית ספר ירוק וכאחד ממוסדות החינוך היסודיים המצטיינים בארץ[14] בית הספר מוביל תוכנית ייחודית של כיתות מעורבות בהן לומדים  תלמידים חילוניים ודתיים יחדיו. כיום בבית הספר שתי כיתות א וב'.

פלגים - בית ספר יסודי

בית ספר " פלגים" פועל במרחב ביוספרי, על בסיס הגישה ההומניסטית ומחנך את תלמידיו לערכים של סובלנות, כבוד האדם, וצדק חברתי. תוך מענה לצורכי ההווה ודאגה לדורות הבאים. בית הספר שייך לזרם החינוך הממלכתי. תוכני הלימוד נושאים אופי חילוני הניזון מהתרבות והמורשת היהודית לדורותיה. בית הספר מונה בשנת הלימודים תשע"ב  560 תלמידים הבאים מיוקנעם המושבה, מושב היוגב, קיבוץ גבעת עוז, קיבוץ מגידו, מדרך עוז, קיבוץ משמר העמק, קיבוץ הזורע. בבית הספר 19 כיתות מא' עד ו' וכתת C.P – "קרן אור".

חוות אדמה

חוות אדמה היא מרכז חינוכי חוויתי, רב תחומי ובר קיימא לפיתוח מודעות סביבתית. החווה נוצרה מתוך שאיפה קהילתית ליצור איזון בין צורכי האדם לצורכי הסביבה. החווה רוקמת שיתופי פעולה בין מרכיבי המארג הביוספרי ומשלבת התבוננות, פיתוח ועשייה סביבתיים תוך שמירה על תהליכים טבעיים. שאיפה זו מובילה לשינוי מהותי המפתח קרקע פורייה לצמיחת אדם, חברה וסביבה מאוזנים ובריאים לאורך שנים. החווה היא חלק ממ.א. מגידו, מהמרחב הביוספרי וממערכת החינוך במועצה.

חברת הנעורים רעות

רעות היא חברת הנעורים של המועצה, הנמצאת בקמפוס בית הספר מגידו. רעות, שנבנתה על יסודותיו של מוסד הרי אפרים, נפתחה ב-2003 ומהווה את הלב הפועם של החינוך החברתי-קהילתי של המועצה. כיום מתחנכים ברעות כ-200 חניכים בשכבות ז'-י"ב, וצוותה מונה 15 אנשי צוות, כולם עובדי המועצה.

תרבות ואמנות

באולם המופעים עין השופט מתקיימים קונצרטים למוזיקה, מופעי מחול, הצגות תיאטרון, הרצאות, כינוסים, ומופעי בידור. כמו כן מוקרנים בו סרטי קולנוע, ומוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות פלסטית. אולם המופעים נוסד בשנת 1956 לציון 20 שנה לעליה על הקרקע של קיבוץ עין השופט.

תזמורת כלי הפריטה "הר ועמק" הוקמה על ידי נגנים תושבי המועצה האזורית מגידו בשנת 1989, וכיום חברים בה גם מוזיקאים מחיפה ומישובים בעמק יזרעאל. התזמורת מנגנת באירועים מוזיקליים מקומיים. בשנת 1999 הופיעה בהונגריה, ובשנת 2005 בגרמניה.

מקהלת מגידו הוקמה בשנת 1995 על ידי פנינה ענבר ומונה כיום כשלושים חברים. הרפרטואר של המקהלה כולל מוזיקה קלאסית, ליטורגיה דתית, מוזיקה מודרנית, שירים ישראליים ושירי עמים. המקהלה מופיעה ברחבי הארץ, והשתתפה בתחרויות בינלאומיות בישראל, אוסטריה ורוסיה.

להקת המחול התימנית של מועצה אזורית מגידו הוקמה בשנת 2001 על ידי רקדנים ממושב אליקים. הלהקה משלבת את הריקודים התימניים האותנטיים עם כוריאוגרפיה מקורית של יוצרים ישראליים, ומופיעה בפסטיבלים ואירועי תרבות ברחבי הארץ.

מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע הוקם בשנת 1951. המוזיאון מציג אוסף ארכאולוגיה מקומית, אוסף אמנות מן המזרח הקרוב, אוסף אמנות מן המזרח הרחוק, וכן תערוכות מתחלפות.

"קהילה לומדת" של מועצה אזורית מגידו היא קבוצת לימוד פתוחה המתכנסת מדי שבוע לשמיעת הרצאות בנושאי יהדות מפי מרצים ממכללת אורנים, אוניברסיטת חיפה ומסגרות אקדמיות נוספות. הפורום נוסד בתחילת שנות השמונים על ידי חברי עין השופט, ומפגשיו נערכים בקיבוץ זה עד היום. בשנת 2009 נמצא סליק בעין השופט מתקופת מלחמת השחרור.

ספורט

קבוצת הכדורסל הפועל יקנעם/מגידו שיחקה בעבר בליגה הלאומית בכדורסל. בנוסף, מטפחת המועצה האזורית את קבוצת הכדורגל הפועל רמות מנשה מגידו המשחקת במגרש שבקיבוץ, וכן פעילויות הוקי גלגיליות (קואד), טניס, אתלטיקה קלה, רכיבה על סוסים, ורכיבה על אופניים. מדי שנה נערך במועצה מרוץ אופני כביש "סובב מגידו" וכן טריאתלון מגידו.

קהילה ורווחה

בשנת 1996 הוקמה במועצה אזורית מגידו העמותה לפיתוח שירותים לאוכלוסייה מבוגרת. עמותה זו פועלת מתוך מרכז יד לבנים במתחם המועצה. היא מספקת שירותים רפואיים וסיעודיים לתושבי המועצה המבוגרים, מעניקה ייעוץ גריאטרי לקשישים ולבני משפחותיהם, ומארגנת מגוון פעילויות תרבות והעשרה לגיל הזהב.

מרחב ביוספרי

פארק רמות מנשה משתרע על פני 84,000 דונם משטח המועצה האזורית מגידו. בשנת 2006 פתחה המועצה האזורית בהליכים רשמיים מול אונסק"ו להכרה בפארק כשמורה ביוספרית. לאחר השלמת כל הפעולות התכנוניות הדרושות ביוני 2011 החליט אונסק"ו להכיר במרחב הביוספרי רמת מנשה[15]. המרחב משתרע על כל שטחי המועצה ומחייב את תושבי המועצה על שמירת האיזון שבין אדם לטבע שסביבו.

בתחומי פארק רמות מנשה ניתן למצוא יער מחטני, יער של אלון התבור, יער מעורב, שטחי בתה, שטחי חקלאות ומרעה, גבעות געשיות, אתרים ארכאולוגיים, נחלים ומעיינות. בין האתרים הבולטים בפארק: עמק השלום, מערת הפלמ"ח, אנדרטת הקיבוצים, נחל השופט, מעין עין ריחניה, גבעת הרקפות ויער הזורע.

ראשי המועצה

  • אברהם פיין, מקיבוץ עין השופט (1945 - 1946)
  • אריה זמיר (1946 - 1949)
  • יחזקאל ברעם (1949 - 1957)
  • יהושע דיין (1957 - 1959)
  • יעקב תיבון (1959 - 1963)
  • אלחנן הלוי (1963 - 1970)
  • דב זלינגר (1970 - 1974)
  • מיכאל פלד (1974 - 1980)
  • יוסף שטרן (1980 - 1986)
  • יוחנן מעוז
  • חנן ארז
  • איציק חולבסקי (1954)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל מועצה אזורית מגידו באתר הלמ"ס
  4. ^ בעיות מוניציפאליות בעמק, משמר, 10 באוגוסט 1943
  5. ^ גוש נהלל שלוש מועצות אזוריות, משמר, 9 בדצמבר 1943
  6. ^ המשאל בעניין המועצות האזוריות בגוש נהלל, משמר, 24 ביולי 1944
  7. ^ לקראת מועצות מקומיות בגוש נהלל, דבר, 7 בספטמבר 1943
  8. ^ הוקמה מועצת אזור אפרים, משמר, 22 באוקטובר 1944
    מועצת אזור אפרים, דבר, 7 בנובמבר 1944
  9. ^ הוקמה מועצת אזור אפרים, דבר, 17 בנובמבר 1944
    אברהם פיין, הלזאת ייקרא התבדלות?, משמר, 7 בדצמבר 1944
  10. ^ במועצת אזור אפריים, דבר, 31 במאי 1945
  11. ^ הוקמה מועצה אזורית באיזור אפרים, דבר, 31 ביולי 1945
  12. ^ מועצת אפריים נפתחה חגיגית, משמר, 1 באוגוסט 1945
  13. ^ א. מש, חקלאות ותעשיה בהר ובעמק באזור מגידו, דבר, 25 באוקטובר 1968
  14. ^ אדי גל, קשת התקווה: נבחר כאחד ממוסדות החינוך היסודיים המצטיינים בארץ, כוכב רשת עיתונות מקומית, ‏19 ביולי 2016
  15. ^ http://www.biosphere.org.il/cgi-webaxy/item?10110208
איציק חולבסקי

איציק חולבסקי (נולד ב-24 בנובמבר 1954) הוא ראש המועצה האזורית מגידו. קודם לכן כיהן כגזבר מועצה אזורית מגידו ומנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח מגידו. בעבר שימש גזבר קיבוץ עין השופט ולפני כן היה מזכיר הקיבוץ.

אליקים

אֶלְיָקִים הוא מושב עובדים באזור הצפון ברמות מנשה ממערב ליקנעם, השייך למועצה אזורית מגידו. שמו של היישוב הוא כשמו הראשון של המלך יהויקים מלך יהודה.

היישוב הוקם בשנת 1949 כמושב עובדים על ידי עולים מתימן, על אדמות הכפר הערבי אום א-זינאת שתושביו נמלטו ממנו במלחמת העצמאות. עד תחילת 1952 נרשמה עזיבה רבה. המושב נמצא בסמוך למחלף אליקים על כביש 6 ובסמוך לבא"פ אליקים.

בסמוך למושב השוכן על קו פרשת המים של רמות מנשה מתחיל אפיק הזרימה של נחל תות הזורם לכיוון דרום-מערב, ונחל יקנעם הזורם לכיוון צפון-מזרח.

בית הספר ללוחמה נגד גרילה

בית הספר ללוחמה נגד גרילה (מכונה גם: בית הספר ללוחמה במתחם כפרי) הוא חלק מבא"פ אליקים, באזור הצפון ברמות מנשה ממערב ליקנעם ובקרבת המושב אליקים.

בית הספר ללוחמת גרילה קם בשנת 1997 כתוצאה מהחלטת של הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, אשר שינה את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם. בתפיסה זו תמך גם אלוף פיקוד הצפון דאז, עמירם לוין. בשל כך הורה שחק להקים מחדש את יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון והוחלט להקים גוף האמון על הכשרת לוחמי החי"ר והיחידות המיוחדות ללחימה כנגד ארגון החזבאללה במתארי לוחמת הסבך והלוחמה ההררית של לבנון. הקמת בית הספר הוטלה על אל"ם שמואל זכאי, איש חטיבת גולני, אשר עבר השתלמות בצבא בריטניה, ולמד באופן יסודי על הגוף המכשיר בצבא זה את היחידות העתידות להישלח לתעסוקה מבצעית בצפון אירלנד ולפעול כנגד המחתרת האירית. עם שובו ארצה הקים זכאי בשנת 1997 את בית הספר ללוחמת גרילה. לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000 נסגר בית הספר ומדריכיו נקלטו כחיילי מילואים בעוצבת הגליל והיו אמונים על הכשרת לוחמי האוגדה ללחימה אפשרית בלבנון. לאחר מלחמת לבנון השנייה הוקם בית הספר מחדש. בנוסף, חטיבות בחיל הרגלים וגדודי חיל ההנדסה וגם פלוגות החי״ר של שריון מתאמנות רבות בבסיס זה.

על בית הספר מפקד קצין בדרגת רס"ן.

גבעת עוז

גִּבְעַת עוֹז הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר השוכן בדרום מערב עמק יזרעאל, סמוך לצומת מגידו.

הקיבוץ נוסד ב-1949 על ידי גרעין ניצולי השואה מהונגריה. בתחילת דרכו סבל הקיבוץ ממלריה בגלל ביצות ממוקשות בסביבתו ומעבר לגבול. כן סבל הקיבוץ ממחסור במים בהיעדר מפעל מים מסודר לניצול המעיינות בסביבה. אנשי הקיבוץ קשרו קשרים עם ערביי כפרי הסביבה והזמינו אותם לחגיגותיהם.

בהמשך התווספה קבוצת עולים מברזיל. שכבת הגיל הצעירה מורכבת מבני המייסדים וכן מעולים מארגנטינה. בקיבוץ מתגוררים כ-480 איש.

ענפי ייצור עיקריים: פלחה, לול, רפת, מפעל כימיה "ארומור", מפעל ה"עוגות של סנדרה".

היישוב אינו גדול ושטחו עומד על כ-4 קמ"ר.

מבנה הקיבוץ הוא שיתופי וכולל את כל ענפי הקהילה לרווחת הקהילה.

היישוב התווסף לאחרונה לרשימת היישובים בהם מתבצעת הרחבה. מתכונת ההרחבה תהיה בשלושה שלבים כאשר בשלב הראשון (בביצוע) 10 יחידות דיור לחברי הקיבוץ, ובשלבים הבאים - פתיחת הקיבוץ להרחבה של תושבים מבחוץ.

גלעד (קיבוץ)

גַּלְעֵד, או בשמו הקודם אֶבֶן יִצְחָק, הוא קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ץ) ברמות מנשה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו והוא הדרומי ביותר בתחום השיפוט של מועצה זו. גלעד ממוקם בין ואדי ערה ליקנעם עילית, במרחק של כ-4 ק"מ דרומית לקיבוץ דליה. שטחיו החקלאיים של הקיבוץ משתרעים על כ-14,500 דונם.

דליה (קיבוץ)

דַּלִיָּה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר השוכן ברמת מנשה, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו. בצד הכביש ממחלף אליקים לקיבוץ גלעד.

דגם מוקטן של "חומה ומגדל" מוצג בקיבוץ.

הזורע

הַזּוֹרֵעַ הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במערב עמק יזרעאל, למרגלות רמות מנשה, על כביש חיפה-מגידו, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. זהו הקיבוץ היחיד שנוסד על ידי בוגרי תנועת הנוער היהודית גרמנית "ורקלויטה" (Werkleute - אנשי המעשה/עבודה), תנועה שהייתה במקורה בעלת אוריינטציה ליברלית-סוציאליסטית, והפכה להיות ציונית עם עליית הנאצים לשלטון

הפועל אריות מגידו

הפועל מגידו היא קבוצת כדורסל ישראלית מהמועצה אזורית מגידו, המתמודדת בליגה א'.

הרי אפרים (מוסד חינוכי)

הרי אפרים היה מוסד חינוכי של השומר הצעיר. מ-2003 ידוע בשמו חברת הנעורים רעות, כאשר בשם "הרי אפרים" נעשה שימוש רק כדי לציין את הקן השומרי (קן השומר הצעיר שמופרד מן המוסד).

הרי אפרים עלה על הקרקע ב-1 באוקטובר 1950. הקימו אותו שלושה מקיבוצי ההר של השומר הצעיר במועצה אזורית מגידו: רמת השופט, דליה ועין השופט. בשנת 1962 הצטרף גם קיבוץ רמות מנשה. המקום התנהל שנים רבות בדגם של מוסד חינוכי קלאסי עם דגש על חינוך ערכי ואוטונמיה גדולה לחברת הנעורים. משנות ה-80 ואילך החלו להתקיים במוסד גם בחינות בגרות.

בשנת 1996 החליטו יישובי המועצה האזורית מגידו על איחודם של המוסדות "הרי אפרים" ו"שומריה" והקמת בית ספר אזורי משותף- בי"ס מגידו. בית הספר החדש, בעל האוריינטציה האינדיבידואלית וההישגית, נבנה על חצי משטח הקמפוס של "הרי אפרים" ההיסטורי והועבר לידי המועצה. בשטח שנותר המשיכה להתקיים פנימיית "הרי אפרים" אשר לקחה אחריות על כל התחום הבלתי פורמלי בחייהם של בני הנוער.

בשנת 2003 הוחלף השם "הרי אפרים" בשם חברת הנעורים רעות בשל המעבר של הגוף מהקיבוצים לידי המועצה, הצטרפותו של קיבוץ הזורע ושינוי מסוים בתפיסה החינוכית אשר דיבר על הפיכת המקום לחברת נעורים אזורית ועל הקמת קהילת מחנכים. החלפת השם מעוררת מחלוקת עד היום ובפי רוב החניכים ואנשי האזור עדיין שגור השם "הרי אפרים". כיום לוקחים חלק בפעילות ב"רעות/הרי אפרים" כ-170 חניכים כאשר כבר אין לינה בפנימייה, כל הפעילות החינוכית ממשיכה ביתר שאת.

לאורך השנים התחנכו במוסד כ-2,700 חניכים, ורבים מבוגריו אף זכו לפרסום רב בחברה הישראלית.

יקנעם (מושבה)

יָקְנְעָם היא מושבה במערב עמק יזרעאל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. היא הוקמה בשנת 1935 על ידי עולים מאירופה, מעיראק וילידי הארץ, ומנוהלת על ידי ועד מקומי. יקנעם נועדה להיות מושבה גדולה שבה יחיו מאות משפחות, אך בהדרגה הפכה ליישוב קהילתי ששמר על אופיו הכפרי, יחד עם קליטת משפחות שאינן חקלאיות.

מהבחינה הארגונית היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

המשקים החקלאים כוללים רפתות, לולים, פירות וירקות, פרחים, משתלות, וגידולי שדה.

ביולי 1950 הוקמה בסמוך למושבה יקנעם, במעלה ההר, מעברה. המעברה הפכה לשיכונים שהיו חלק ממועצה מקומית אחת עם המושבה, ובכך היו תושבי המושבה למיעוט במועצה. בשנת 1967 נפרדו השיכונים מהמושבה, למושבה ניתן השם הרשמי "יקנעם" ולמועצה המקומית אשר בשנת 2006 הייתה לעיר, ניתן השם הרשמי "יקנעם עילית".

כביש 6953

כביש 6953 (מכונה גם "כביש ג'וערה", על שם הבסיס ההיסטורי שנמצא במסלולו) הוא כביש מקומי באזור רמות מנשה המחבר את כביש 66 (בסמוך לקיבוץ משמר העמק) לכביש 672, בסמוך לקיבוץ דליה. הכביש נמצא כולו בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו, והיישוב היחידי שנמצא בסמוך אליו הוא קיבוץ עין השופט וכן המוסד החינוכי חברת הנעורים רעות שלידו. לאורך הכביש ישנן יציאות למסלולי טיולים באזור המרחב ביוספרי שבפארק רמות מנשה.

מגידו

האם התכוונתם ל...

מגידו (קיבוץ)

מגידו (מְגִדּוֹ) הוא קיבוץ בעמק יזרעאל ובמועצה אזורית מגידו, המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. הוא נוסד ב-1949 בידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמים מפולין ומהונגריה שעלו ארצה.

מדרך עוז

מִדְרַךְ-עוֹז הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל השייך למועצה האזורית מגידו.

היישוב הוקם בשנת 1952 ברובו על ידי עולים מתימן. שמו של היישוב לקוח מהמקרא, משירת דבורה: "תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז" (ספר שופטים, ה' כ"א) ומהווה הרמז מקראי לקרבות מלחמת העצמאות שניטשו במקום לפני הגעת העולים בשנות החמישים, ליד קיבוץ משמר העמק.

משמר העמק

מִשְׁמַר הָעֵמֶק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.

הקיבוץ נוסד ב-1922 על ידי אנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין ומגליציה, חלקם אנשי גדוד שומריה, ועלה לקרקע בשנת 1926.

עין העמק

עֵין הָעֵמֶק הוא מושב באזור הצפון ליד יקנעם עילית השייך למועצה אזורית מגידו.

היישוב הוקם בשנת 1944 על ידי עולים מכורדיסטן כמושב עובדים אשר קראו בתחילה ליישוב "קדם", על שם הארגון שאליו השתייכו.

שמו של היישוב נובע ממיקומו, הצופה על עמק יזרעאל. בסמוך למושב ממזרח חוות רמת השניים והמעיין והתל הארכאולוגי עין פרור.

עין השופט

עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ שיתופי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.

רמות מנשה (קיבוץ)

רָמוֹת מְנַשֶּׁה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן באזור הגאוגרפי שנקרא רמות מנשה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו.

שמו של היישוב נגזר ממיקומו באזור נחלת שבט מנשה מתקופת המקרא.

רמת השופט

רָמַת הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ ברמות מנשה, מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, שנוסד ב-2 בנובמבר 1941 ונקרא על שם השופט יוליאן מק. מק היה שופט יהודי-אמריקני שכיהן כנשיא הסתדרות ציוני אמריקה (ZOA) לאחר מלחמת העולם הראשונה. שותפו להנהגה הציונית בארצות הברית, לואי ברנדייס, העניק את שמו לקיבוץ השכן, עין השופט.

לאום ודת[2]
יהודים: 95.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 4.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 9.9%
גילאי 10 - 14 8.4%
גילאי 15 - 19 6.4%
גילאי 20 - 29 11.1%
גילאי 30 - 44 20.3%
גילאי 45 - 59 15.4%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 15.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
תלמידים 2,172
 –  יסודי 1,290
 –  על-יסודי 882
מספר כיתות 83
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמון • מגידו • מטה אשרמעלה יוסף מרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציוןהר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימיןערבות הירדןשומרון
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמון • מגידו • מטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.