מועצה אזורית הגליל התחתון

מועצה אזורית הגליל התחתון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, בגליל התחתון, המועצה האזורית הוקמה לאחר הקמת המדינה, בתחילת 1950 במסגרת הקמת מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ. בתחומי המועצה 18 יישובים, מהם 8 מושבים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 15.9 קילומטר. למועצה 16 חברי מועצה ובראשם עומד ניצן פלג. בניין המועצה נמצא במרכז האזורי כדורי, בסמיכות לבית הספר החקלאי כדורי בו לומדים מרבית תלמידי האזור.

מועצה אזורית הגליל התחתון
מועצה אזורית הגליל התחתון
Moaza galil tahton
בניין המועצה האזורית גליל תחתון
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 18
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 26
ראש המועצה ניצן פלג
תאריך ייסוד 1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 12,100 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 147
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.9% בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 63 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 235
תחום שיפוט[2] 192,990 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 17
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean
 
מועצה אזורית הגליל התחתון/בניין המועצה
מועצה אזורית הגליל התחתון
בניין המועצה
32°42′20″N 35°24′20″E / 32.705602°N 35.405585°E
[הקטנת המפה]
Israel Map - Lower Galilee Regional Council Zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4226
    - דירוג מדד ג'יני 86
פרופיל מועצה אזורית הגליל התחתון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.glt.org.il
Kibutz lavi
קיבוץ לביא מהרקיע
Mitzpa
הכניסיה ליישוב מצפה

היסטוריה

דיווח על הקמת המועצה הופיע כבר בדצמבר 1949[3], אך ההקמה הרשמית הייתה ביולי 1950. המועצה כללה בעת הקמתה את ארבל, בית קשת, כפר חיטים, כפר קיש, שדמות דבורה, בית הספר החקלאי כדורי, מצפה ושרונה וארבעת היישובים הדתיים: לביא, שדה אילן, הזורעים ואחוזת נפתלי[4]. בתחילה הוכללה משמר השלושה במועצה[5], אולם בשנת 1953 היא הועברה למועצת יבנאל.

גאוגרפיה

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

יישובים נוספים באזור, המוכרים כערים ומועצות מקומיות נפרדות הם כפר תבור, יבנאל, מגדל (המוקפים בתחומי המועצה) כפר כמא, כפר תבור וטבריה (הגובלות במועצה).

דמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית הגליל התחתון 12,100 תושבים (מקום 147 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית הגליל התחתון דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,094 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]

כלכלה

במהלך העשור האחרון חלה עלייה גדולה בתעשיית הצימרים בכל אזורי צפון הארץ כמו גם אזור זה.

ביישובי המועצה מרובים ענפי החקלאות. בעיקר נפוצים: חממות פרחים, פלחה, רפתות ולולים.

בשטח המועצה קיימים שני אזורי תעשייה אשר בתחומם פועלים מפעלים שונים:

  • אזור תעשייה גליל תחתון - באזור זה פועלים מפעל תה ויסוצקי, מפעל פרי ניר ומפעל פרימור. אזור תעשייה זה מנוהל בשיתוף פעולה של עיריית טבריה והמועצה המקומית של טורען.
  • פארק תעשיות גליל תחתון - אזור תעשייה זה מנוהל בשיתוף פעולה של עיריית טבריה והמועצה המקומית של טורען.

איכות הסביבה

במשך שנים רבות ולפחות עד שנת 2002 נמנעה המועצה מלהקים אתרי סילוק פסולת, ויישובי המועצה פינו את הפסולת לאתרים פיראטיים. בשנת 1995 הוגש נגד המועצה וראשה כתב אישום על המחדלים בפינוי הפסולת, ובשנת 2006 הרשיע בית המשפט העליון את המועצה במחדלי פינוי הפסולת והורה על סגירת אתרי הפסולת הפיראטיים או התאמתם לדרישות החוק[7].

ראשי המועצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ בגליל התחתון אין חדש, דבר, 25 בדצמבר 1949
  4. ^ שתי מועצות אזוריות חדשות, חרות, 23 ביולי 1950
    הגליל התחתון מועצה אזורית, על המשמר, 29 באוגוסט 1950
  5. ^ המועצה האזורית של הגליל התחתון ויישוביה, דבר במחצית יובלו, דבר, 2 ביוני 1950 (מודעה)
  6. ^ פרופיל מועצה אזורית הגליל התחתון באתר הלמ"ס
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"פ 7861/03
אילניה

אִילָנִיָּה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום למחלף גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם "סֶגֶ'רָה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה (בערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה.

אילניה התחילה כחוות סג'רה שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה, ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון.

בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של סובוטניקים - מהכפר סולודקין ברוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב, ניצ'ייב, מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו, בהיותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הסובוטניקים עזבו את המושבה. בחצר משק פרוטופופוב נערכים סיורים על תולדות גרי הצדק בארץ ישראל בכלל ובסג'רה בפרט על ידי צאצאי פרוטופופוב.

רופא המושבה בין השנים 1923–1927 היה הד"ר יעקב זס.

בסקר הכפרים של הרשויות המנדטוריות מ-1945 נאמדה אוכלוסיית המושבה ב-240 תושבים.במלחמת העצמאות נערכו על סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות. לבסוף נסוגו הערבים מהסביבה.

בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.

ארבל (מושב)

אַרְבֵּל הוא מושב עובדים בגליל התחתון ליד הכנרת והעיר טבריה בבקעת ארבל. המושב משתייך לתנועת המושבים והוא חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המקום נקרא כשם היישוב העתיק ארבל שחורבותיו, כולל בית כנסת יהודי, מצויות בקרבת שטחו של המושב.

בית הספר החקלאי כדורי

בית הספר החקלאי כַּדּוּרִי הוא אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל. בית הספר נוסד ב-20 ביוני 1933 למרגלות הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית לכפר תבור. בית הספר כדורי נמצא כ-140 מטר מעל פני הים.בית הספר כדורי הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

בית קשת

בֵּית קֶשֶת הוא קיבוץ באזור הגליל התחתון השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. בית קשת נמצאת כ-175 מטר מעל פני הים.

בית רימון

בית רימון (בֵּית רִמּוֹן) הוא קיבוץ החבר בתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ שוכן על רכס הר תורען בגובה של 396 מטר מעל פני הים, בתחומי המועצה האזורית הגליל התחתון.

היישוב קרוי על שם היישוב המקראי "רימון" שבנחלת זבולון, ששמו השתמר לפי הסברה המקובלת בשם הכפר הסמוך רומאנה. רימון זו נזכרת גם בתלמוד: "מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון".

הקיבוץ עלה לקרקע כהיאחזות נח"ל שאויישה על ידי גרעין בני עקיבא "שובה לעלומים" בשנת ה'תשל"ז (1977) ואוזרח בשנת ה'תשל"ט (1979). במשך שנים רבות היה הקיבוץ קטן מאוד ולא קלט משפחות חדשות ועל כן הוכלל ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות. בשנת 2011 היו בקיבוץ רק 32 חברים. אולם עוד כמה שנים קודם לכן החל שינוי והקיבוץ התחיל לקלוט מועמדים חדשים. בשנת 2013 היו בקיבוץ 29 משפחות של חברים ו-5 של מועמדים. בשנת ה'תשס"א הוחל בהקמת שכונה קהילתית. בשנת 2013 התגוררו כ-30 משפחות בהרחבה הקהילתית, עוד 30 מגרשים של שלב א' היו בהליכי בנייה ובשלב ב' שהיה בהליכי תכנון ושיווק היו עוד 45 מגרשים.

נכון לפברואר 2018, מונה הקיבוץ כ-120 משפחות.

ענפי הקיבוץ הם: רפת (משותפת עם קיבוץ גשר ועם אשדות יעקב), לול, "תבור" - יבוא ושיווק כלי עבודה וגד"ש משותף עם קיבוץ לביא.

כמו כן פועלת ביישוב המכינה הקדם-צבאית "כרמי-חיל", אשר שינתה את שמה ל"פרדס רימוני".

גבעת אבני

גִּבְעַת אַבְנִי הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

היישוב, הממוקם בגליל התחתון, בגובה 310 מעל פני הים, נמצא כ־10 קילומטרים מערבית לעיר טבריה וסמוך למחלף גולני.

היישוב, אשר הוקם בשנת 1991 על ידי המועצה האזורית גליל תחתון, קרוי על שמו של שלמה אבני, שהיה מנכ"ל משרד השיכון וסייע רבות בהקמתו. היישוב מונה כ-2,400 תושבים ו-500 משפחות.

ילדי היישוב לומדים בבית הספר היסודי "עלי גבעה", בו לומדים גם ילדי היישובים האחרים במועצה האזורית הגליל התחתון. בין השירותים המוניציפליים ביישוב: גני-ילדים, פעוטונים, בריכת שחייה, אולם ספורט, מגרשי טניס, כדורגל וכדורסל, מגרשי משחקים וגינות, ספריה, בתי כנסת, מקווה, מועדון, אמפיתיאטרון, מרכז רפואי למשפחה, סופר מרקט, סניף של תנועת בני עקיבא וסניף בני המושבים.

בין האתרים הסמוכים ליישוב נמנים יער לביא, קרני חיטין, קבר יתרו, תל אדמי ושמורת נחל אדמי.

הודיות

הוֹדָיוֹת הוא כפר נוער דתי הנמצא באזור הצפון ליד העיר טבריה ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

הזורעים

הזורעים הוא מושב דתי השוכן בשיפולי בקעת יבנאל שמדרום מערב לטבריה, ומשתייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

המושב הוקם בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל, מייסדי היישוב היו יוצאי "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) מגרמניה ומהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרפו אליהם קבוצה של יוצאי הבריגדה היהודית והצבא הבריטי וכן קבוצה של ניצולי שואה ומשוחררי מחנות ההסגר בקפריסין שבחרו להתיישב בהזורעים. וב-1958 הגיעה קבוצה נוספת של עולים מצפון אפריקה וכולם יחד ניהלו במקום אורח חיים שיתופי והתמודדו עם אתגרי החיים והחקלאות שהיו אז.

בתחום המושב ובסמוך לו נמצאים שרידיהן של סרגונה, ציידתה, עטוש ודמין. ממזרח למושב עובר רכס פוריה, וממערב לו נמצאים בקעת יבנאל, נחל יבנאל, נחל אדמי, שמורת רכס אדמי והיישובים יבנאל ושרונה.

כפר זיתים

כְּפַר-זֵיתִים הוא מושב בבקעת ארבל בגליל התחתון ליד טבריה ובסמוך לקרני חיטין השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

כפר חיטים

כְּפַר-חִטִּים הוא המושב השיתופי הראשון שקם בארץ ישראל ובין היישובים הראשונים בסדרת יישובי חומה ומגדל.

היישוב ממוקם בבקעת ארבל, ממערב לכנרת ומעל טבריה, וקרוי על שם העיירה התלמודית הגדולה כפר חיטיא הנזכרת רבות במקורות חז"ל ושמה השתמר בשם הכפר הסמוך חיטין.

כפר קיש

כְּפַר קִישׁ הוא מושב במזרח הגליל התחתון, בסמוך לכפר תבור, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. המושב קרוי על שמו של פרדריק קיש שהיה בריגדיר בצבא הבריטי, ושימש ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בשנים 1929 עד 1931.

כפר קיש הוקם ביולי 1946 כמושב שיתופי על ידי חיילים יהודים ששרתו תחת פיקודו של פרדריק קיש בצבא הבריטי. היישוב הוקם על שטח של כ-6,800 דונם שנרכש מהשטחים של כפר מצר ותוכנן ל-70-80 משפחות. בתחילה התקיים במושב חדר אוכל משותף אך עם סיום בניית בתי התושבים בוטלו הארוחות המשותפות. בגרעין המייסד היו 37 חברים. בנובמבר 1947 הצטרף לכפר ארגון נבו של חיילים משוחררים יוצאי הבריגדה, שמנה כ-70 נפש. אולם ביולי 1949 עדיין סבל המושב ממחסור במתיישבים ובשנת 1951 עדיין היו מחצית מ-80 הבתים במושב ריקים מתושבים. רבים מהחברים עזבו את המקום בגלל סכסוכים חברתיים ומחלוקות פוליטיות. לאחר שנשארו במקום רק 15 משפחות הוחלט על הפיכת הכפר למושב עובדים תוך ביטול השיתופיות. ביולי 1953 כבר היו במקום 43 משפחות, כאשר רוב המצטרפים הגיעו מחיפה במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר, אשר ראתה ב"כפר קיש המחודש" יישוב שהוקם על ידי התנועה. בשנת 1957 הורחב המושב בקליטת עולים מפולין. בשנת 1960 התגוררו במושב 6 משפחות מדור המייסדים, 26 משפחות מתנועת מן העיר אל הכפר, מתוך 34 משפחות שהגיעו ועוד 24 משפחות עולים מפולין.

היישוב מונה כ-500 תושבים, מתוכם 84 משפחות חדשות שנקלטו בהרחבה שהוקמה בין השנים 2008 ל-2012 על ידי קבוצת "הלה" של רפאל אלאלוף.

המושב שוכן כקילומטר אחד מצפון לאפיקו של נחל תבור, וכחמישה ק"מ ממזרח לתל קישיון ("ח'רבת קיסון"), עיר הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט יששכר.

לביא (קיבוץ)

לָבִיא הוא קיבוץ דתי השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

היישוב, הממוקם בגליל התחתון בגובה 310 מטר מעל פני הים נמצא כ־10 דקות נסיעה מהעיר טבריה וסמוך למחלף גולני.

קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949 על ידי צעירים עולים חברי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מאנגליה, רובם היו בין 10,000 הילדים היהודיים הפליטים שהובאו לבריטניה מגרמניה בקינדר-טרנספורטים של שנות השלושים.

הקיבוץ הוקם ליד אדמות הכפר הערבי הנטוש "לובּיא" (לוביה), שתושביו נודעו באיבתם ליהודים עוד מימי השומר.

מקור השם לביא ולוביא הוא היישוב לביא בימי המשנה והתלמוד, שבו שכן פונדק לביא, על הדרך מטבריה לציפורי.

בשנת 2005, חיו בקיבוץ כ־220 חברים יחד עם משפחותיהם, סך הכול כ־700 נפשות.

הקיבוץ מתקיים מגידולי חקלאות שונים, רפת, עדר בקר לבשר ומפטמה, לולי פטם "לביא תעשיות רהיטים" מפעל ייחודי המייצר ריהוט לבתי כנסת ומלון לביא לאוכלוסייה הדתית.

בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי, שבתחומי הקיבוץ לומדים גם ילדי היישובים האחרים במועצה האזורית הגליל התחתון. הילדים בגילאי התיכון מתפזרים בין התיכונים השונים: הישיבה התיכונית בשדה יעקב, האולפנית והישיבה התיכונית בטבריה ובית הספר השיתופי בקיבוץ שדה אליהו. בנוסף לבית הספר נמצאת ליד הקיבוץ הפנימייה הדתית "הודיות".

קיבוץ לביא היה ראשון הקיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי שבו כיהן רב. ארבעה רבנים הנחשבים כמשמעותיים בציונות הדתית כיהנו, בתקופות שונות, בתפקיד "רב הקיבוץ" של לביא: הרב משה לוינגר (1960-1967), הרב שלמה אבינר (1971-1977), הרב משה גנץ והרב יהודה גלעד (החל משנת 1982).

אתרי תיירות סמוכים: יער לביא, קרני חיטין ומתחם נבי שועייב.

מסד (יישוב קהילתי)

מסד הוא יישוב קהילתי ישראלי הממוקם על אחת משלוחותיו של הר קוץ ושייך למועצה האזורית הגליל התחתון.

מצפה (יישוב)

מִצְפָּה היא מושבה באזור הצפון בבקעת ארבל ליד טבריה, בתחומי המועצה האזורית גליל תחתון.

היישוב הוקם כמושבה בשנת 1908 בתקופת העלייה השנייה על ידי חברת יק"א.

שמו של היישוב ניתן לו בשל מיקומו הצופה על הכנרת.

אמצעי הפרנסה העיקריים של היישוב הם חקלאות, יזמות, תיירות (חדרי אירוח) ועבודה מחוץ ליישוב.

מצפה נטופה

מִצְפֵּה-נְטוֹפָה הוא יישוב קהילתי דתי בגליל התחתון, הממוקם על רכס הר תורען ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

למרגלות היישוב ממערב נמצא הכפר בעינה נג'ידאת, למרגלותיו מדרום נמצא הכפר טורעאן, ולמרגלותיו ממזרח נמצאים מספר אתרים ארכאולוגיים מתקופת התלמוד, ובהם חורבת משכנה וחורבת עמודים.

שדה אילן

שְׂדֵה אִילָן הוא מושב דתי בגליל התחתון בין מחלף גולני לכפר תבור בסמוך לאילניה, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

רוב המשפחות במושב מתפרנסות ממשקים חקלאיים שבבעלותם כגון לולים, רפתות, דירים מטעים ועוד.

חלקם מתפרנסים מצימרים, קייטרינג ובעלי מקצועות חופשיים בכל רחבי הארץ.

שדמות דבורה

שַׁדְמוֹת דְּבוֹרָה הוא מושב עובדים בגליל התחתון, 3 ק"מ מצפון מזרח לכפר תבור, בצד הכביש כפר תבור-יבנאל. משתייך למועצה אזורית הגליל התחתון. כמו כן משתייך לתנועת המושבים.

שמורת אלוני בית קשת

שמורת אלוני בית קשת היא שמורת טבע מוצעת של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם במורדות המזרחיים של הרי נצרת. ממערב מצפון ומדרום לקיבוץ בית קשת. זהו יער פארק - יער פתוח המאפשר צמחייה של צמחים עשבוניים חד שנתיים המביא לפריחה רבה בחורף ובאביב.

קיבוץ בית קשת שעל שמו נקרא היער, היה היישוב הראשון שנוסד על ידי הפלמ"ח בשנת 1944. מקור שמו של היישוב, וכך גם שמו של היער הוא בתנ"ך, בתחילת קינת דוד:

הקשת הוא כלי נשק המסמל את יכולתם של מתיישבי הקיבוץ לעמוד ולהילחם מול אויביהם.

שרונה (מושב)

שָׁרוֹנָה הוא מושב חקלאי במזרח הגליל התחתון, סמוך לבקעת יבנאל, על הדרך מכפר תבור לכנרת, בתחום המועצה האזורית הגליל התחתון.

המושב קרוי על שם העיירה התלמודית "שרונה", הנזכרת כבר באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה), ואשר שמה השתמר ב"ח'רבת סרונה" הסמוכה, בה נתגלו שרידי בית כנסת קדום ותבליטי מנורת שבעת הקנים.

ההתיישבות הראשונה במקום הוקמה בשנת 1913 כחווה חקלאית של חברת "אחוזת שיקגו", שנקראה "חוות רמה". משפרצה מלחמת העולם הראשונה נפסקה הזרמת הכספים מארצות הברית והיישוב ננטש זמנית. לאחר המלחמה התיישבה בשרונה קבוצת רועי צאן מארגון "הרועה", אולם כעבור כשנתיים עזבו את המקום והצטרפו לגדוד העבודה. ב-1920 שבו כמה ממשפחות "אחוזה שיקגו" למקום, אך האחרונות שבהן עזבו ב-1928.

בשנת 1936 קיבל ארגון גורדון של עולים מפולין, 5200 דונם מאדמות לוביה בסביבת שרונה, שנרכשו בידי פיק"א לעיבוד. בקציר של קיץ 1937 הקימו אנשי הארגון מחנה במקום. בתחילה כונה המקום גם "לוביה" על שם כפר לוביה הסמוך ממנו נרכשו האדמות.

בנובמבר 1938 הקימו אנשי ארגון גורדון נקודת התיישבות במקום, כיישוב חומה ומגדל.

באותה עת טרם היה כביש שחיבר את המקום ליישוב הסמוך יבנאל, ובחורף היו המתיישבים מנותקים מהסביבה.

לאום ודת[2]
יהודים: 97.4%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.4%
גילאי 5 - 9 10.7%
גילאי 10 - 14 10.6%
גילאי 15 - 19 11.9%
גילאי 20 - 29 12.8%
גילאי 30 - 44 17.2%
גילאי 45 - 59 14.6%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 8.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 7
תלמידים 3,525
 –  יסודי 1,562
 –  על-יסודי 1,963
מספר כיתות 155
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסף מרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציוןהר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימיןערבות הירדןשומרון
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.