מועצה אזורית גוש עציון

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר. מאז פברואר 2017 מכהן שלמה נאמן כראש המועצה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 23,500 תושבים (מקום 83 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית גוש עציון דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 79.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,152 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

מועצה אזורית גוש עציון
מועצה אזורית גוש עציון
Alon Gush Etzion
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 29
ראש המועצה שלמה נאמן
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 23,500 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 83
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.7% בשנה עד סוף 2017
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area
 
מועצה אזורית גוש עציון/בניין המועצה
מועצה אזורית גוש עציון
בניין המועצה
31°39′29″N 35°07′05″E / 31.658085°N 35.118082°E
מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
Israel Map - Gush Etzion Regional Council Zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4370
    - דירוג מדד ג'יני 64
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.baitisraeli.co.il
בתעין02
בניין המועצה האזורית גוש עציון, בתכנון האדריכל דוד נופר

גאוגרפיה

המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעיתים מושלג.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

שטח השיפוט של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם[4]

על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: "אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948."[5]

בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.

רקע היסטורי וחברתי

היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.

בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת 'אל-ההר', את היישוב כפר עציון על שמו, ואף תיכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.

נסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ'קבוצת אברהם' שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.

בחלק ניכר ממלחמת העצמאות היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.

האזור היה במשך כ- 20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מיד לאחר החזרת השליטה על שטחי גוש עציון לידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.

רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון שייכים המגזר הדתי לאומי.

מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.

רשימת היישובים במועצה

הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס.

ראשי המועצה וסגניהם

  • שילה גל (1980-?)
  • שאול גולדשטיין - התפטר בדצמבר 2011 עם מינויו כמנכ"ל רשות הטבע והגנים, סגנו היה יאיר וולף
  • דוידי פרל (2016-2012), סגנו היה משה סוויל
  • שלמה נאמן (החל מ-2017), סגניו הם יצחק פריד, המשמש גם כמ"מ, ואורי שכטר

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל מועצה אזורית גוש עציון באתר הלמ"ס
  4. ^ דוח כספי של הרשות שמכיל את שטח השיפוט
  5. ^ גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי, באתר הארץ, 31.07.09
איבי הנחל

אִבֵּי הנחל היא התנחלות בגוש עציון, השוכנת בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון, בגובה ממוצע של כ-800 מטר מעל פני הים. אבי הנחל צופה אל עבר ים המלח והרי ירדן ממזרח, הר הרודיון וירושלים מצפון ונחל ערוגות ממערב ומצדה הדרומי שוכנת שמורת הטבע אל כנוב.

אלון שבות

אַלּוֹן שְׁבוּת הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במועצה האזורית גוש עציון. שם היישוב מסמל את השיבה אל גוש עציון ההיסטורי ומציין את העץ הידוע בשם "האלון הבודד", אשר עומד במרכז הגוש. היישוב הוקם ביוזמת משה מושקוביץ, איש משואות יצחק ותושב גוש עציון לפני נפילת גוש עציון בשנת 1948, שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם הרב יהודה עמיטל. רב היישוב הוא הרב זאב וייטמן.

בהתנחלות יותר מ-3,000 נפשות, נכון ל-2013. היישוב מתנשא לגובה של 893 מטרים מעל פני הים והוא אחד היישובים היהודיים הגבוהים ביהודה ושומרון.

אלעזר (יישוב)

אֶלְעָזָר הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש עציון, 18 ק"מ דרומית לירושלים.

בית ברכה

בית ברכה היא התנחלות בגוש עציון, השוכנת על כביש 60, סמוך למחנה הפליטים אל-ערוב. המקום משתרע על 38 דונם וכולל 8 מבנים.

בת עין

בַּת עַיִן היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי חסידי במערב גוש עציון, צפונית-מערבית לכפר עציון. ההתנחלות שוכנת על גבעה נישאה בגובה של כ-870 מטר, בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת בית שמש. בבת עין מתגוררות כ-300 משפחות. היא נקראת על שם המעיינות סביבה: עין חובלה, עין ליבנה ועין סג'מה.

לצד בת עין א' המהווה את הגרעין המקורי של היישוב, נמצאת בבת עין ב', שהוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי חסידיו של הרב משה לוינגר[דרוש מקור].

רובם של תושבי בת עין הם חוזרים בתשובה. רבים מהם קשורים לחסידות ברסלב, חסידות חב"ד או לרב יצחק גינזבורג.

גוש עציון

גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא שמה של קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לבין חברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, וכיום מתגוררים בגוש כ-90,000 אזרחים ישראלים (רובם בביתר עילית). מרבית היישובים, למעט היישובים ביתר עילית ואפרת משתייכים למועצה אזורית גוש עציון.

האזור נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן (הולץ בגרמנית הוא עץ).

הר גילה

הר גילה (הַר גִלֹה) היא התנחלות ויישוב קהילתי הנמצא במרחק של כ־2.5 ק"מ מירושלים. הר גילה הוא אחד היישובים הראשונים ביהודה ושומרון שהוקמו והורחבו אחרי מלחמת ששת הימים. היישוב ממוקם מעל לעיר הפלסטינית בית ג'אלא.

היישוב נקרא על שם ההר הסמוך לו, הר גילה. בפסגתו של הר גילה שגובהה 926 מ', נמצא בית ספר שדה הר גילה. בתצפית מבית הספר ניתן לראות את המשך הר חברון, גוש עציון, ההרודיון, חלחול וחברון. ממזרח נמצאים מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב. מצפון נראית העיר ירושלים, הר שמואל ("נבי סמואל") והרי השומרון, וממערב רואים את הרי ירושלים, השפלה הפנימית, מישור החוף והים התיכון.

בית הספר הוקם על ידי יורם בן מאיר (פיצ'י) ובתמיכת החברה להגנת הטבע. בתחילת 1969 הועבר בית הספר שדה של הרי ירושלים שהיה בבר גיורא אל פסגת הר גילה. בשנת 1972 הושלמו במקום מגורים עבור החניכים.

תושבי הר גילה הוותיקים חילונים ברובם, אך בקרב התושבים החדשים קיימות משפחות מסורתיות רבות ומשפחות דתיות לאומיות. ביישוב 2 מעונות יום ו-4 גנים, 2 מהם ממלכתיים ו 2 האחרים גנים משולבים לדתיים וחילוניים בליווי של ארגון "צו פיוס", גנים אלו פועלים תחת זרם ממלכתי דתי.

נכון לשנת הלימודים תש"ף תלמידי בית הספר בחינוך הממלכתי מופנים ללימודים בירושלים, ובחינוך הממלכתי-דתי מופנים ללימודים במוסדות החינוך בירושלים ובישובי גוש-עציון הסמוכים.

בשנת 2015 נבחר הרב ניר הרמן לרב היישוב.

בשנת 2017 הוקם במקום סניף של תנועת הנוער בני עקיבא ובשנת 2018 הוקם שבט צופים.

נכון לשנת 2017 ביישוב 1,962 תושבים.

כפר אלדד

כפר אלדד הוא יישוב קהילתי בהרי יהודה השייך למועצה אזורית גוש עציון. היישוב נמצא דרומית-מזרחית להרודיון וצופה על מדבר יהודה. היישוב נקרא על שמו של ד"ר ישראל אלדד, ממנהיגי לח"י.

כפר עציון

כְּפַר עֶצְיוֹן הוא התנחלות וקיבוץ בגוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ הוקם בשנת 1943 באתר בו נעשו ניסיונות התיישבות החל ב-1926. היישוב הוחרב במלחמת העצמאות ונבנה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, כיישוב בגוש עציון. הכפר נקרא על שם שמואל צבי הולצמן ('הולץ' הוא עץ בגרמנית), ראש חברת "אל ההר", שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור.

כרמי צור

כַּרְמֵי צוּר היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש עציון, השייך למועצה האזורית גוש עציון ומשתייך לתנועת "אמנה". היישוב ממוקם בדרום-מערב גוש עציון, מערבית לכביש 60, צפונית לחברון, באמצע הדרך בינה לבין צומת גוש עציון, בסמוך לעיירות הפלסטיניות בית-אומר וחלחול, ודרומית למחנה הפליטים אל-ערוב.

מגדל עוז

מגדל עוז (מִגְדַּל עֹז) הוא התנחלות במתכונת של קיבוץ דתי בגוש עציון, השייך למועצה אזורית גוש עציון. היישוב, שהוקם בשנת 1977, שוכן מזרחית לכביש 60 ובסמוך לכפר הפלסטיני בית פג'אר.

השם לקוח מהפסוק במשלי: "מִגְדַּל-עֹז, שֵׁם ה'; בּוֹ-יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב".

מיצד

מיצד (אַסְפָר) היא התנחלות חרדית במדבר יהודה בדרום הר כנוב בין בית לחם לחברון. מיצד הוא היישוב הדרום-מזרחי ביותר בתחום המועצה האזורית גוש עציון ואחד משני היישובים החרדים בגוש. שטחו של היישוב הוא כ-15,000 דונם.

הנוף הנשקף ממיצד הודות לגובהו הרב, צופה מגשר המיתרים שבירושלים מצפון ועד ערד בדרום, ומחברון במערב ועד ים המלח באזור עין גדי ממזרח. המוטו של מיצד הוא: תורה ושלווה בהרי יהודה[דרוש מקור].

מעלה עמוס

מַעֲלֵה-עָמוֹס היא התנחלות חרדית בדרום מזרח גוש עציון, כ-20 קילומטר מירושלים. ההתנחלות הוקמה בשנת 1981 על ידי קבוצת אברכים ובאמצעות תנועת משקי חרות בית"ר. היישוב נקרא על שם עמוס הנביא, איש תקוע הסמוכה.

בראשית הדרך התגוררו ביישוב בעיקר משפחות של בוגרי ישיבת "אש התורה" אשר מתמקדת בהחזרה בתשובה בקרב יהדות ארצות הברית. עם תחילת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר נוספו ליישוב מעל 20 משפחות הקשורות לישיבת "שבות עמי" בראשות הרב קוגל המתמקדת בהחזרה בתשובה ובסוף שנות ה-90 היוו דוברי רוסית כמחצית מהאוכלוסייה.

בעשור האחרון הצטרפו ליישוב משפחות רבות של בוגרי ישיבות ליטאיות ובכ"ה כסלו תשע"ו (7 בדצמבר 2015) הונחה אבן פינה לשכונה חדשה בשם "קריית נוף" שתכלול 180 יחידות דיור והיא מיועדת לציבור החרדי הליטאי והחסידי. כחודש לאחר מכן החלה בנייה של 56 היחידות הראשונות.

בחודש יוני 2018 עם סיום בניית שלב א' בשכונה החדשה החלה חברת "אריאל יזמות" המקדמת את הפרויקט בבניית יחידות דיור נוספות. בו בזמן היישוב מקדם אישור תב"ע עתידית הכוללת אלפי דירות נוספות המיועדות לציבור החרדי.

רב היישוב הוא הרב זאב חרל"פ.

ביישוב בית ספר אזורי "בית יעקב" לבנות, "תלמוד תורה" לבנים וכולל אברכים.

בתחומה בגידור נפרד נמצא גם המאחז איבי הנחל.

מן השמות המפורסמים שנקשרו ליישוב:

אורי זוהר שהיה ממייסדי המקום והביא אליו את אריה דרעי.

אריה דרעי, שהיה בין מייסדי המקום, מזכירו הראשון ושהתחיל בו את דרכו הציבורית, כחבר מועצת גוש עציון.

הרב הלל זקס, ששימש כרב הראשון של היישוב, במקביל לתפקידו כראש ישיבת חברון.

מעלה רחבעם

מעלה רחבעם הוא מאחז בהליכי הסדרה בגוש עציון, על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה. היישוב נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד ונמצא בסמוך לו, במרחק קילומטר אחד. מוניציפלית, היישוב שייך למועצה אזורית גוש עציון.

היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני.

נווה דניאל

נווה דניאל (נְוֵה דָּנִיֵּאל) היא התנחלות ויישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב שוכן בראש רכס א-צלח, בגבהים 935-997 מטר מעל פני הים והוא ההתנחלות השנייה בגובהה בהרי יהודה ובכלל ביהודה ושומרון אחרי קריית ארבע. היישוב הוקם בכ"ז בתמוז ה'תשמ"ב (18 ביולי 1982) על אדמות המשק של "חוות כהן", שנרכשו לפני קום המדינה. שמו של היישוב הוא עברות של שם חורבה וקבר שיח' בשם "נבי דניאל" הנמצאים קילומטר אחד מצפון לו.

נוקדים

נוֹקְדִים או אל-דוד היא התנחלות משותפת לדתיים ולחילונים המשתייכת למועצה אזורית גוש עציון.

ההתנחלות הוקמה בשנת 1982 דרומית-מזרחית לעיר בית לחם, ליד הרודיון על ידי קבוצת משפחות מההתנחלות הסמוכה תקוע. המתנחלים הראשונים קראו ליישובם אל-דוד על שמם של דוד רוזנפלד, שהיה תושב תקוע ונרצח בעת שמירה בהרודיון, ואליהו פרסמן, שהיה אף הוא תושב תקוע, ונהרג במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בתחילה התגוררו תושבי המקום בקראוונים באזור שקיבל את הכינוי "היישוב הזמני", שבו שוכן כיום כפר אלדד. לאחר כעשר שנים, בהן התגוררו התושבים בקראוונים, עברה ההתנחלות למקום הקבע על השפה הצפונית של נחל תקוע. ההתנחלות משקיפה על נוף מדבר יהודה והרי מואב ממזרח, על נופה ההררי של נפת חברון ממערב ועל הרודיון מצפון. שם ההתנחלות שונה ל"נוקדים" (מגדלי צאן), ככתוב על מקצועו של הנביא עמוס אשר היה מתקוע: "דִּבְרֵי עָמוֹס, אֲשֶׁר-הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ" (עמוס, א', א').

בהתנחלות פועלת המכינה הקדם צבאית "מגן שאול", שאליה מגיעים מכל רחבי ישראל צעירים לפני גיוס לשנת לימודים (עם אפשרות לשנת לימודים נוספת) לפני שירותם הצבאי. כמו כן, למכינה יש "תוכנית בוגרים" בשיתוף עם "מכללת הרצוג - גוש עציון" המיועדת לבוגרי צבא הרוצים להמשיך בלימודים תורניים, תוך לימודי הוראה. רב המכינה הוא הרב איתמר כהן.

נוקדים שוכנת ממזרח לכפר תוקוע ולהתנחלות תקוע וממערב למאחז מעלה רחבעם. בקרבת ההתנחלות נמצאים החווה החקלאית "כרי צאן", כפר אלדד (שמבחינה מוניציפלית שכונה של נוקדים), וחוות שדה בר, אשר הוקמה ב-1998 כמאחז, וצורפה בינואר 2011 לנוקדים.

שר הביטחון לשעבר ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן וחבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי מתגוררים בנוקדים.

בשנת 2010 החליטה מזכירות היישוב כי היא אוסרת על אזרחים ישראלים ממוצא רוסי שאינם יהודים על פי ההלכה לקנות בית ביישוב, זאת מחשש להתבוללות. בעקבות ההחלטה שלח אביגדור ליברמן, שר החוץ דאז ותושב היישוב, מכתב בו הוא מתרעם על ההחלטה וקורא לה "החלטה בזויה ומקוממת"בשנת 2014 הוקם במקום בית הספר היסודי "קדם". אופיו של בית הספר הוא משלב דתיים וחילונים יחדיו, לפי רוח היישוב. בית הספר משרת את תושבי נוקדים, כפר אלדד ושדה בר.

בית הכנסת הוותיק והמרכזי הוא בית הכנסת הכלל ישראלי שבו מתפללים בכלל הנוסחים (מתחלף מדי תפילה). בנוסף,קיימים ביישוב בית כנסת ספרדי ובית כנסת אשכנזי שפעיל בשבתות. עד לשנת 2016 שימש הרב ירון דוראני כרב היישוב.

קדר

קֵדָר היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי הנמצא בהרי יהודה דרומית למעלה אדומים בגובה של כ-450 מטר מעל פני הים, באקלים מדברי ויבש.

היישוב נמצא באחריותה ובשטחה המוניציפלי של המועצה האזורית גוש עציון אף על פי שגאוגרפית הוא אינו חלק מהגוש, ומתגוררות בו כ-200 משפחות, חילוניות, מסורתיות ודתיות.

ראש צורים

רֹאשׁ צוּרִים הוא התנחלות וקיבוץ בגוש עציון המשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי.

תקוע

תְּקוֹעַ היא התנחלות השוכנת במזרח הרי יהודה, ומשתייכת למועצה אזורית גוש עציון. היישוב כולל הן משפחות דתיות והן חילוניות.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.9%
גילאי 5 - 9 14.7%
גילאי 10 - 14 11.8%
גילאי 15 - 19 8.1%
גילאי 20 - 29 14.9%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 10.3%
גילאי 60 - 64 2.2%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 5
תלמידים 4,786
 –  יסודי 3,691
 –  על-יסודי 1,095
מספר כיתות 235
ממוצע תלמידים לכיתה 20.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסף מרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציון • הר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימיןערבות הירדןשומרון
מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאלביתר עיליתמודיעין עיליתמעלה אדומים
מועצות מקומיות אורניתאלפי מנשהאלקנהאפרתבית אלבית אריה-עופריםגבעת זאבהר אדרמעלה אפריםעמנואלקרני שומרוןקדומיםקריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות שומרוןמגילותמטה בנימין • גוש עציון • הר חברוןבקעת הירדן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.