מועצה אזורית באר טוביה

מועצה אזורית באר טוביה היא מועצה אזורית במחוז הדרום, ליד הערים קריית מלאכי ואשדוד. המועצה הוקמה בשנת 1950, ובה 23 יישובים. שטח השיפוט שלה הוא 140,000 דונם. המועצה נקראת בשמו של מושב באר טוביה, שהיה היישוב הראשון שהוקם בשטח המועצה האזורית.

גבולות המועצה (עם כיוון השעון): בצפון המועצה האזורית חבל יבנה, המועצה האזורית גדרות, גדרה ובני עי"ש, במזרח המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית יואב, בדרום המועצה האזורית שפיר ובמערב המועצה האזורית חוף אשקלון, הים התיכון, אשדוד וגן יבנה.

העיר קריית מלאכי מהווה מעין מרכז אזורי ליישובי המועצה, אשר בשטחה מקיפה אותה מכל צדדיה - אך ללא שטח העיר עצמה.

משרדי המועצה נמצאים באזור התעשייה באר טוביה, סמוך לכביש 3.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית באר טוביה 23,100 תושבים (מקום 86 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית באר טוביה דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 76.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,700 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

מועצה אזורית באר טוביה
Be'er Tuvia Regional Council COA
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 23
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים
‎19
ראש המועצה קובי אביבי
תאריך ייסוד 1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 23,100 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎86
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 182 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎212
תחום שיפוט[2] 127,180 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎29
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
מועצה אזורית באר טוביה/בניין המועצה
מועצה אזורית באר טוביה
בניין המועצה
31°44′14″N 34°43′32″E / 31.737136°N 34.725559°E
מפת היישובים של מועצה אזורית באר טוביה
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
Israel Map - Be'er Tuvia Regional Council Zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4392
    - דירוג מדד ג'יני
‎57
פרופיל מועצה אזורית באר טוביה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.beer-tuvia.org.il

היסטוריה

באר טוביה וכפר ורבורג היו היישובים העבריים הראשונים באזור והם התקיימו שם בין כפרים ערביים רבים. לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת ערביי האזור נותר המקום שומם והוקמו בו בשנת 1949 תשעה מושבי עולים. המושבות ומושבי העולים החדשים ביחד עם מושב בצרון והקיבוצים חצור אשדוד וקדמה היו בסוף 1949 למועצה אזורית זמנית ובשנת 1950 למועצה אזורית קבועה[4].

יישובי המועצה

מספר צורת היישוב ישוב שנת הקמה הערות
1 קיבוץ חצור אשדוד 1946
2 מושב אביגדור 1950
3 מושב אורות 1952
4 מושב אמונים 1950
5 מושב באר טוביה 1930
6 מושב ביצרון 1935
7 מושב בית עזרא 1950
8 מושב גבעתי 1950
9 מושב חצב 1949
10 מושב ינון 1952
11 מושב כפר אחים 1949
12 מושב כפר ורבורג 1939
13 מושב נווה מבטח 1950
14 מושב ניר בנים 1954
15 מושב עזריקם 1950
16 מושב ערוגות 1949
17 מושב שדה עוזיהו 1950
18 מושב שתולים 1950
19 מושב תימורים 1954
20 מושב תלמי יחיאל 1949
21 מרכז כפרי אחווה 1966
22 מרכז כפרי עזר 1966
23 כפר נוער חקלאי כנות 1952

ראשי המועצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל מועצה אזורית באר טוביה באתר הלמ"ס
  4. ^ מ. גרובר, אזור מתהווה, דבר, 3 בינואר 1950
אביגדור

אֲבִיגְדוֹר הוא מושב ישראלי במועצה האזורית באר טוביה המשתייך לתנועת המושבים, וממוקם כ-2 ק"מ מדרום לקריית מלאכי ו-11 ק"מ מצפון לקריית גת. שטח המושב הוא כ-3,750 דונם.

אביגדור הוקם בשנת 1950 על חלק מאדמות הכפר הערבי הנטוש קסטינה, על ידי חיילים משוחררים מחיל התובלה של הצבא הבריטי, ובתחילה נקרא "כפר יעל", ראשי תיבות של יחידות עבריות לתובלה, היחידה אליה השתייכו גרעין מקימי המושב.

ב-6 במאי 1951, שונה שם המושב והוא נקרא על שם העסקן הציוני סר אוסמונד דה-אביגדור גולדסמית (אנגלי, נשיא יק"א בין השנים 1934-1939) אשר תרם למושב את בית העם, ואשר בנו הנרי היה מפקד היחידה. פרנסת המושב על משקים חקלאיים (רפת, לולי הודים ותרנגולות וכן גידולי שדה ומכוורות דבורים) וכן מקצועות חופשיים מכל קצוות הקשת התעסוקתית.

בשנים האחרונות הוקמה הרחבה קהילתית במושב, מרבית תושביה הם בני המושב שבחרו להישאר בו ולגדל שם את משפחתם.

אורות (מושב)

אוֹרוֹת הוא מושב בשפלה, כק"מ צפונית-מערבית לקריית מלאכי, חלק מהמועצה האזורית באר טוביה.

אחווה (מרכז כפרי)

אחווה (אַחֲוָה) הוא יישוב ומרכז כפרי בתחום מועצה אזורית באר טוביה. הוקם בשנת 1974. ביישוב שתי שכונות: אחווה ונאות אחוה. המרכז הכפרי נמצא סמוך למכללת אחווה וליישובים ערוגות,ינון, כפר אחים, תלמי יחיאל, כפר הרי"ף.

אמונים

אֱמוּנִים הוא מושב באזור הדרום ליד העיר אשדוד. מושב אמונים שייך למועצה אזורית באר טוביה.

היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים ממצרים. ב-1954 הצטרפו אליהם כעשרים משפחות עולים ממרוקו. בקיץ 1955 הוכנה התשתית לחיבור המושב לרשת החשמל.

השם הוא סמלי ולקוח מהמקרא, מספר תהילים, פרק ל"א, פסוק כ"ד: "אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל-חֲסִידָי אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר, עֹשֵׂה גַאֲוָה".

במושב אמונים ממוקם משרד קבוצת אל-סורג העוסקת בפיתוח מוצרי מיגון והצללה לחלונות.

ביצרון

בִּצָּרוֹן הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי (סמוך לגדרה), ושטחו הוא כ-5,000 דונם. את המושב ייסד גרעין של אסירי ציון מרוסיה בשנת תרצ"ה (1935), ואחד מחבריו נתן לו את שמו מן הפסוק "...שובו לבצרון אסירי התקווה" (זכריה ט', י"ב).

המייסדים היו חברי הכשרת "תל- חי קרים" שהתארגנה ברוסיה ב-1929. חברי ההכשרה עלו לארץ ישראל ב-6 ביוני 1929. בשנת 1935 הגיעו לגן יבנה, עבדו שם בפרדסי המושבה ובאותה עת בנו את הבתים הראשונים של המושב וחפרו באר מים.

בשנת 1935 עלו חברי המושב על אדמתם, שניתנה להם מנחלאות גן-יבנה, על פי ההסכם (כמתואר בספרו של אריה קרישק -"בוני הגן", 1993), כלל השטח 30 נחלות משק, חמישה דונם לכל נחלה. בכל משק היה בית קטן שבו חדר אחד ומטבח. השירותים היו בחצר. בעשור הראשון לקיומם סבלו ממצוקה כלכלית וחברתית קשה.

בשנת 1946 הצטרף אל המושב גרעין של נוטרים משוחררים מהמושבה מזכרת בתיה. את החבורה הוביל אז אריה רוז'נסקי שגם חיבר את השיר "הורה בצרון".

עד מלחמת העצמאות היה ביצרון מוקף כפרים ערבים (ברקה, בשית, קטרה). המושב היה סמוך לקו החזית עם הצבא המצרי אשר הגיע עד לגשר עד הלום, והופצץ על ידי מטוסי חיל האוויר המצרי. נשים וילדים פונו לנס ציונה וראשון לציון. הגברים נשארו להגן על המושב ולנסות להציל את התוצרת החקלאית. ב-1949, בהמלצתו של אברהם הרצפלד התיישבו במקום חיילים משוחררים חברי גרעין "בתלם", ובהמשך הגיעו לביצרון עולים חדשים בעיקר מבולגריה ורומניה והקימו משקי חלב. בשלהי המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 נבנו במקום שכונות הרחבה, מרביתן לבני המושב.

בית עזרא

בֵּית עֶזְרָא הוא מושב הנמצא במישור החוף הדרומי, בין אשדוד לאשקלון, ומשתייך לתנועת המושבים. הוא נקרא ע"ש עזרא הסופר.

נקרא על שם עזרא בן שְׂרָיָה, שעלה לארץ מבבל (458 לפנה״ס בקירוב). במדרש נאמר: "כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל וייסדה", "אילו היה אהרן קיים היה עזרא גדול ממנו בשעתו".

בסיס חצור

בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד.

עד יולי 2019, הפעילות המבצעית העיקרית של הבסיס התמקדה בקרב על ידי שתי טייסות ה-F-16 שבה:

טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק 2" חד-מושבי)

טייסת 105 ("טייסת העקרב") המפעילה מטוסי F-16D ("ברק 2" דו-מושבי). בעשור השני של המאה ה-21 שודרגו המטוסים משתי הטייסות ל"ברק 2020".

טייסת 420 ("טייסת מאמני קרב") המפעילה מדמי טיסה (סימולטור) לטובת הדרכה ואימון טייסים, הטייסת נחנכה בבסיס בשנת 2010. הטייסת מפעילה סימולטור למצבי חירום למטוסים: F-15A/B/C/D ("בז"), F-15I ("רעם"), F-16 ("ברק") ו- F-16I ("סופה").החל מיולי 2019, עת קליטת בסיס שדה דב וכלל יחידותיו במסגרת תוכנית ממשלתית לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי הביקוש, שינה הבסיס את פניו וקיבל לתוכו טייסת תובלה המתמקדת באיסוף מודיעין:

טייסת 100 ("טייסת הגמל המעופף", "הטייסת הראשונה"). הטייסת מפעילה את מטוסי הקינג אייר B-200 ("צופית") והבוננזה A36 ("חופית").טייסות עבר בבסיס:

בסוף שנת 2005 נסגרה בבסיס טייסת 144 שהפעילה את מטוסי F-16A/B "נץ" ("טייסת עוף החול").

חצור אשדוד

חָצוֹר אַשְׁדּוֹד הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ליד גן יבנה השייך למועצה אזורית באר טוביה.

שמו של היישוב הוא כשם עיר בנחלת שבט יהודה שנקראה "חצור". התוספת "אשדוד" לחצור על שם העיר אשדוד הפלישתית נועדה להבדיל מחצור הגלילית.

כנות

כַּנּוֹת הוא מוסד חינוכי באזור הדרום ליד גדרה השייך למועצה אזורית באר טוביה. אבן פינה למוסד הונח באוגוסט 1951. המוסד, אשר משמש ככפר נוער, הוקם בשנת 1952 על ידי מועצת הפועלות של ההסתדרות הכללית.

המוסד שייך לארגון נעמת.

כפר אחים

כְּפַר אַחִים הוא מושב במישור חוף יהודה, ממוקם כקילומטר צפונית מזרחית לעיר קריית מלאכי בסמוך לקטע כביש בין צומת מלאכי (קסטינה) לצומת מסמיה (ראם) בו חופף כביש 3 לאורך כ-4 קילומטרים לתוואי של כביש 40. המושב שייך למועצה אזורית באר טוביה.

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים דתיים מרומניה והונגריה בסמוך לחורבות הכפר הערבי קסטינה ובשטחי אדמותיו. המושב נקרא בתחילה "קסטינה א'" וגם "יחיאל" עד שנקבע השם "כפר אחים" על ידי המתיישבים עצמם, על שמם של האחים אפרים וצבי גובר, בניהם של מרדכי ורבקה גובר מהמושב הסמוך כפר ורבורג, שנפלו במלחמת העצמאות. המושב היה המושב הדתי הראשון שהצטרף להסתדרות. בשנת 1949 חברי המושב נמנו עם סיעת העובד הדתי בהסתדרות.

כפר ורבורג

כפר-וַרְבּוּרְג הוא מושב באזור הדרום ליד העיר קריית מלאכי השייך למועצה אזורית באר טוביה.

ניר בנים

נִיר בָּנִים הוא מושב עובדים בשטח שיפוטה של המועצה האזורית באר טוביה.

היישוב הוקם בשנת 1955 על-י די בנות ובנים מהמושבים : באר טוביה, כפר ויתקין, נהלל, כפר יחזקאל ,חרות ועוד - ומכאן מקור שמו של המושב.

המושב משתרע על שטח של 4,300 דונם. עד תחילת שנות ה-90 הוא התנהל באופן שיתופי, תוך ריכוז הוצאות והכנסות. כעת פועלים המשקים כעצמאיים והאגודה החקלאית פועלת לניהול ותחזוקה של המושב ואינה מתערבת בהכנסות החברים המשלמים לה מיסים. במשקים הפעילים : רפתות, גידולי ארטישוק, פרחים, אספרגוס, כרמי זיתים להפקת שמן זית .

התושבים עוסקים במקצועות מגוונים: רפואה, ביטחון, חינוך, הייטק ומקצועות חופשיים לצד החקלאים.

במושב פועלת תנועת הנוער 'התנועה החדשה' (שם זמני).

עזר

עֶזֶר (או גבעת עֶזֶר) הוא יישוב כפרי קהילתי באזור הדרום בין אשדוד ואשקלון היישוב הוא חלק מן המועצה אזורית באר טוביה. מקור השם "עזר" בפסוק בספר נחמיה: "וַיְחַזֵּק עַל יָדוֹ עֵזֶר בֶּן יֵשׁוּעַ שַׂר הַמִּצְפָּה" (ג', יט).

עזריקם

עַזְרִיקָם הוא מושב בישראל, באזור דרום מישור החוף, סמוך לאשדוד, השייך למועצה אזורית באר טוביה וחבר בתנועת המושבים מתחילתו.

המושב נוסד בשנת 1950 על ידי הלן ומוריס כהן ושמואל ושמחה ג'ורנו[דרוש מקור], עולים מתוניסיה אשר הקימו את המושב בעזרת תנועת גורדוניה בשנתו הראשונה לזוגות והמשפחות הצעירות לא היו תנאים בסיסיים, הם התגוררו באוהלים ללא חשמל, מים זורמים וכבישים. המושב הוקם על חורבותיו של יישוב ערבי בשם "בתניה", ונקרא בראשית ימיו בתניה ב'.

מאמצע שנות ה-90 ועד היום, הוספו 3 הרחבות חדשות למושב בסגנון "בנה ביתך" על מנת להצעיר את המושב ולקלוט תושבים מן החוץ ובנים חוזרים.

שדה עוזיהו

שדה עוזיהו (שְׂדֵה עֻזִּיָּהוּ) הוא מושב באזור הדרום, מדרום-מזרח לעיר אשדוד, השייך למועצה אזורית באר טוביה.

שתולים

שְׁתוּלִים הוא מושב המשתייך למועצה אזורית באר טוביה, סמוך לאשדוד. המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן. שמו לקוח מהפסוק: "שתולים בבית ה' בחצרות אלוהינו יפריחו" (תהילים, צ"ב, י"ד). שמו הראשון של המושב היה ביתניה הדרומית.

המושב שוכן ממזרח לכביש 4, סמוך למחלף עד הלום. המושב שוכן בין נחל לכיש לנחל האלה, ולכן סבל מהצפות רבות. בשנת 1951 נותק בגלל שיטפון ונזקק לסיוע צה"ל לשם קבלת אספקה. המושב נותק שוב בדצמבר 1953‏. בעקבות זאת נסלל כביש גישה נוסף למושב דרך באר טוביה. בשנת 1967 הוצפו חלקים נרחבים מהמושב ותושבים רבים פונו מבתיהם.

בשנת 1995 החל מהלך להקמת יחידות דיור בהרחבה של המושב

תימורים

תימורים (תִּמּוֹרִים) הוא יישוב בדרום מישור החוף, במועצה אזורית באר טוביה. היישוב מתפקד הן כמושב שיתופי (בו שותפים חברי המשק הישן) והן כיישוב קהילתי (בו חברים כלל התושבים במושב הישן ובהרחבה החדשה).

היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

מושב תימורים הוקם במקור ב-21 ביוני 1948 כקיבוץ על גבעה ליד תל שימרון בגליל התחתון, במקום בו קיים היום היישוב תמרת. בשנת 1953 הוא הפך למושב שיתופי ועבר ב-1954, עקב מחסור בקרקעות, למיקומו הנוכחי, כקילומטר מדרום לצומת מלאכי, למיקום שכונה קסטינה ג'.

משתייך לתנועת הנוער האיחוד החקלאי.

ילדי מושב תימורים לומדים ביסודי ב"מבואות" ובתיכון ב"תיכון באר טוביה".

תלמי יחיאל

תַּלְמֵי יְחִיאֵל הוא מושב באזור הדרום ליד העיר קריית מלאכי המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בשטח שיפוט מועצה אזורית באר טוביה.

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מבולגריה ורומניה. שמו של היישוב הוא על שמו של יחיאל צ'לנוב שהיה מנהיג ציוני ברוסיה. בתחילה, סבלו המתיישבים מחוסר הצלחה כלכלית וחקלאית בגלל חוסר ניסיון חקלאי, ומתיישבים עזבו את המקום.בשנת 1955 הופנו למושב עולים חדשים מארצות צפון אפריקה.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.4%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 8.9%
גילאי 15 - 19 9.3%
גילאי 20 - 29 12.8%
גילאי 30 - 44 18.2%
גילאי 45 - 59 17.3%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 10.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 7
תלמידים 4,870
 –  יסודי 2,209
 –  על-יסודי 2,661
מספר כיתות 185
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסף מרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכול • באר טוביה • בני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציוןהר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימיןערבות הירדןשומרון
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלוןנפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקיםאילתאשדודאשקלוןבאר שבעדימונהנתיבותערדקריית גתקריית מלאכירהטשדרות
מועצות מקומיות חורהירוחםכסייפהלהביםלקיהמיתרמצפה רמוןעומרערערה-בנגבנאות חובבשגב שלוםתל שבע
מועצות אזוריות אל קסוםאשכול • באר טוביה • בני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.