מועצה אזורית

בישראל, מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים. בישראל ישנן 54 מועצות אזוריות המאוגדות כולן ב"מרכז המועצות האזוריות".

Israel Map - Regional Councils
  גבולות תחום השיפוט של המועצות האזוריות

מאפיינים

מבחינה גאוגרפית, שטחה של מועצה אזורית הוא רחב ביותר ביחס לאוכלוסייתה, וזאת בשל ההתיישבות הכפרית. במקרים רבים שטח המועצה האזורית מקיף "מובלעות" עירוניות בעלות הגדרה מוניציפלית נפרדת, שאינן באחריות המועצה האזורית. לחלק מהמועצות האזוריות זהות, תרבות ויסודות כלכליים משותפים במידה זו או אחרת, מעבר להגדרה הגאוגרפית. כך למשל, באותו אזור יכולות להיות שתי מועצות אזוריות, אחת ליישובים דתיים והאחרת ליישובים חילוניים. לדוגמה, מועצה אזורית שדות נגב מאגדת בנגב המערבי את היישובים הדתיים, ובסמוך לה נמצאת מועצה אזורית שער הנגב המאגדת יישובים חילוניים. בדומה לכך, מועצה אזורית נחל שורק ומועצה אזורית חבל יבנה מאגדות בתוכן יישובים דתיים באזור השפלה. מועצה אזורית אלונה מאגדת בתוכה שלושה יישובים של תנועת החרות ונבדלת ממועצה אזורית מנשה הסמוכה לה. באצבע הגליל, מועצה אזורית מבואות החרמון מאגדת את המושבים, בעוד מועצה אזורית הגליל העליון מאגדת את הקיבוצים.

רוב המועצות האזוריות נקראות על שם חבל הארץ שבה הן נמצאות. עם זאת, מספר מועצות אזוריות נקראות על שמות אנשים, בהן: מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

המועצות האזוריות הראשונות היוו המשך לגישת הגושים שרווחה ביישוב היהודי החל משנות השלושים והראשונה שבהן - מועצה אזורית עמק חפר הוקמה בשנת 1940.

מועצה אזורית מטה בנימין היא בעלת מספר התושבים הגדול ביותר (כ-52,800 תושבים).
מועצה אזורית מטה יהודה היא בעלת מספר היישובים הגדול ביותר (57 יישובים).
מועצה אזורית רמת נגב היא בעלת השטח הגדול ביותר (כארבעה מיליון דונם).

מועצות אזוריות

להלן רשימה מעודכנת לשנת 2012 של המועצות האזורית בישראל, לפי כמות יישובים ואוכלוסייה, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

מספר מועצה אזורית מחוז מספר יישובים מספר תושבים מאוכלס על ידי שטח תחום השיפוט (בקמ"ר)
1 מטה בנימין יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי 34 52,800 יישובים יהודים 1,000
2 מטה יהודה ירושלים 57 47,700 יישובים יהודים וערבים 520
3 עמק חפר מרכז (השרון) 43 39,500 יישובים יהודים 130
4 נווה מדבר דרום 4 35,000 יישובים בדואים 1000
5 עמק יזרעאל צפון 39 34,100 יישובים יהודים וערבים 350
6 שומרון יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי 26 29,400 יישובים יהודים 2800
7 דרום השרון מרכז (השרון) 31 28,000 יישובים יהודים 95
8 הגלבוע צפון 33 27,400 יישובים יהודים וערבים 250
9 חוף הכרמל חיפה 23 27,000 יישובים יהודים ויישוב ערבי 190
10 משגב צפון 35 24,500 יישובים יהודים ובדואים 180
11 מטה אשר צפון 32 24,500 יישובים יהודים, יישוב ערבי ויישוב בדואי 220
12 גזר מרכז (השפלה) 25 23,200 יישובים יהודים 130
13 לב השרון מרכז (השרון) 18 22,400 יישובים יהודים 57
14 חבל מודיעין מרכז (השפלה) 24 21,800 יישובים יהודים 106
15 באר טוביה דרום 23 21,000 יישובים יהודים 140
16 אל קסום דרום 7 20,000 יישובים בדואים 600
17 גוש עציון יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי 18 18,800  יישובים יהודים 69
18 מנשה חיפה 20 17,300 יישובים יהודים וערבים 160
19 הגליל העליון צפון 29 16,400 יישובים יהודים (קיבוצים) 300
20 חוף אשקלון דרום 19 14,700 יישובים יהודים 168
21 מרום הגליל צפון 23 13,800 יישובים יהודים, יישוב דרוזי ויישוב וצ'רקסי 200
22 שדות דן מרכז (השפלה) 9 13,800 יישובים יהודים 15
23 גולן צפון 31 13,500 יישובים יהודים 1100
24 חוף השרון מרכז (השרון) 13 13,000 יישובים יהודים 50
25 זבולון חיפה 13 12,600 יישובים יהודים ובדואים 60
26 עמק הירדן צפון 21 11,800 יישובים יהודים 200
27 עמק המעיינות צפון 23 11,600 יישובים יהודים 250
28 אשכול דרום 32 14,700 יישובים יהודים 760
29 מרחבים דרום 16 11,600 יישובים יהודים 580
30 הגליל התחתון צפון 18 10,500 יישובים יהודים 300
31 שפיר דרום 14 10,200 יישובים יהודים 160
32 מגידו צפון 13 10,800 יישובים יהודים 170
33 מעלה יוסף צפון 22 9,400 יישובים יהודים 240
34 לכיש דרום 15 9,200 יישובים יהודים 500
35 שדות נגב דרום 16 8,700 יישובים יהודים 200
36 בני שמעון דרום 13 7,900 יישובים יהודים ויישובים בדואים לא מוכרים. 440
37 יואב דרום 14 7,400 יישובים יהודים ויישוב בדואי 200
38 ברנר מרכז (השפלה) 7 7,300 יישובים יהודים 36
39 בוסתן אל מרג' צפון 4 7,200 כפרים ערבים 9
40 נחל שורק מרכז (השפלה) 5 7,200 יישובים יהודים 28
41 אל-בטוף צפון 4 7,000 כפרים ערבים ובדואים 7
42 שער הנגב דרום 11 6,900 יישובים יהודים 180
43 מבואות החרמון צפון 13 6,600 יישובים יהודים 128
44 הר חברון יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי 13 6,400 יישובים יהודים 1000
45 חבל יבנה מרכז (השפלה) 7 6,200 יישובים יהודים 32
46 רמת נגב דרום 11 5,600 יישובים יהודים 4300
47 גן רווה מרכז (השפלה) 8 5,300 יישובים יהודים 40
48 גדרות מרכז (השפלה) 7 4,900 יישובים יהודים 13
49 ערבות הירדן יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי 18 3,800 יישובים יהודים 860
50 חבל אילות דרום 11 3,500 יישובים יהודים 2200
51 הערבה התיכונה דרום 6 2,900 יישובים יהודים 1500
52 אלונה חיפה 3 2,100 יישובים יהודים (מושבים) 27
53 תמר דרום 5 1,300 יישובים יהודים 1650
54 מגילות יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי 6 1,400 יישובים יהודים 750

בחירות במועצות אזוריות

במועצות האזוריות שיטת הבחירות שונה מזו הנהוגה בבחירות לרשויות המקומיות. המועצה מורכבת מנציגי היישובים. בדרך כלל לכל יישוב נציג אחד, אך לעיתים יש יותר מנציג אחד, בהתאם לגודל היישוב ולמספר היישובים במועצה, ואופן החלוקה נקבע עבור כל מועצה בנפרד. במועצה האזורית מטה יהודה, למשל, שבה 57 יישובים, רק ליישוב הגדול ביותר, צור הדסה, שני נציגים. לעומת זאת, במועצה האזורית ברנר, שבה שבעה יישובים בלבד, 15 חברי מועצה, ארבעה מהם מהיישוב הגדול ביותר, גבעת ברנר. בנוסף לבחירת נציגי היישובים, בוחרים כלל תושבי המועצה האזורית בראש המועצה בבחירות ישירות, בדומה לאופן שבו נבחר ראש עירייה. עם בחירתו, הופך יושב ראש המועצה האזורית גם לחבר המועצה.

ההוראות בדבר הזכות לבחור ולהיבחר דומות להוראות הקיימות ביתר הרשויות המקומיות, למעט ההוראות בדבר תקופת צינון לקצינים בכירים.

הבחירות במועצות האזוריות נערכות מדי חמש שנים, אך במועד שונה מזה שבו נערכות הבחירות ליתר הרשויות המקומיות[1]. בעבר היו מספר מועדים שונים שבהם נערכו הבחירות, אך במהלך שנות התשעים וראשית שנות האלפיים נערכו מספר שינויים במועדים, במטרה להביא לכך שבסופו של דבר יאוחדו כל המועדים. עם זאת, ככל שנערכו בחירות הכוללות מספר רב יותר של מועצות אזוריות, נוכח משרד הפנים כי יתקשה מבחינה לוגיסטית לערוך בחירות בכל המועצות האזוריות באותו היום, ולכן נקבע כי הן יחולקו לשתי קבוצות. הבחירות בקבוצה האחת נערכו ב-20 בינואר 2009 (כ"ד בטבת ה'תשס"ט) ובקבוצה השנייה הן נערכו ביום 4 בדצמבר 2012 (כ' בכסלו ה'תשע"ג) פירוט הקבוצות מצוי ב תוספת לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005]. במועצות המנויות בחלק א' נערכו הבחירות ב-2012, ובאלה המנויות בחלק ב' נערכו הבחירות ב-2009, למעט אל-בטוף ובוסתאן אל מרג', שהועברו מאוחר יותר לחלק א'.[1]

באוקטובר 2018 נערכו לראשונה בחירות לכל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות באותו יום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמונה מועצות אזוריות ייבחרו בסוף החודש, דבר, 16 באוגוסט 1959
דירוג רשויות מקומיות בישראל

זוהי רשימת דירוג של הרשויות המקומיות בישראל, על פי אוכלוסייה‏, שטח שיפוט, צפיפות האוכלוסין לקילומטר רבוע, מדד חברתי-כלכלי - אשבול, מדד ג'יני. מועצות אזוריות מדורגות בנוסף גם לפי מספר היישובים שבכל אחת מהן.

מועצה אזורית אשכול

מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב.

שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת.

מועצה אזורית גולן

מועצה אזורית גולן היא מועצה אזורית הממוקמת בצפון מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת, ברמת הגולן. המועצה קבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1979. שטח שיפוט המועצה משתרע על פני כ-1,100,000 דונם, מהחרמון בצפון ועד חמת גדר בדרום. בתחום המועצה ישנם 32 יישובים, מתוכם 9 קיבוצים, 13 מושבים חמישה מושבים שיתופיים וחמישה ישובים קהילתיים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 28.3 ק"מ. בתחומי המועצה עשרה בתי־ספר. במועצה חברים 32 חברי מועצה, ובראשה עומד חיים רוקח.

מועצה אזורית גזר

מועצה אזורית גזר היא מועצה אזורית באזור השפלה ליד הערים מודיעין, רחובות, ורמלה. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1949. שמה של המועצה האזורית הוא כשם העיר הקדומה "גזר" אשר מיקומה הוא בתל גזר הממוקם בשטח המועצה. בתחומי המועצה 25 יישובים אשר רובם מושבים. בתחומי המועצה 10 בתי־ספר.

משרדי המועצה שכנו בעבר בקיבוץ נען. משנת 1982 עבר משכן המועצה האזורית לבית חשמונאי (יישוב במועצה). במועצה חברים 29 חברי מועצה, ובראשם עומדת רותם ידלין.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית גזר 26,500 תושבים (מקום 72 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית גזר דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,103 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית הגלבוע

מועצה אזורית הגלבוע היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בחלקו המזרחי והדרומי של הגלבוע והסביבה למרגלות הר הגלבוע. בשטח המועצה 33 יישובים, מהם 14 מושבים, 8 קיבוצים, 5 יישובים ערבים ו־6 יישובים. שטחה משתרע על כ־250,000 דונם. במליאת המועצה 45 חברים ובראשם עומד כיום עובד נור.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית הגלבוע 29,900 תושבים (מקום 65 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית הגלבוע דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 71.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,382 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית הגליל העליון

מועצה אזורית הגליל העליון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, הממוקמת בגליל העליון ובעמק החולה, בקצה הצפון מזרחי של מדינת ישראל. בתחומי המועצה 29 קיבוצים. בשטח השיפוט של המועצה ממוקמים בית ספר שדה חרמון וחוות ורד הגליל. 22 מהקיבוצים הם יישובי קו עימות מתוכם 7 יישובי גדר. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 20 ק"מ. במועצה 30 חברי מליאה ובראשם עומד גיורא זלץ, אשר מכהן בתפקיד זה משנת 2012. מועצה אזורית הגליל העליון משתרעת על שטח של כ־300,000 דונם ובגבול שיפוטה מצויות או גובלות 13 רשויות מקומיות.

מועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית מטה אשר היא מועצה אזורית במחוז הצפון, נפת עכו, בהרי הגליל המערבי. נקראת על שם שבט אשר שישב באזור בימי קדם.

מועצה אזורית מטה בנימין

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית השוכנת מצפון לירושלים, באזור יהודה ושומרון, שפלת יהודה והרי ירושלים. גבולות המועצה משתרעים מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בסוף 2016 נמנו במועצה כ-64,000 תושבים, והיא המועצה האזורית הגדולה בישראל במספר תושביה. בתחום המועצה 46 יישובים, מתוכם 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים ושני מושבים. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במועצה חברים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ.

מועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית מטה יהודה היא המועצה האזורית היחידה במחוז ירושלים. היא מאגדת בתוכה 57 יישובים (המועצה בעלת מספר היישובים הגדול ביותר בישראל), הכוללים מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים, יישובים ערביים, חוות חקלאיות, יישוב יהודי ערבי משותף (ייחודי בארץ) ומנזרים.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. מרבית שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט יהודה. סמל המועצה כולל אריה כסמל שבט יהודה, שתי שיבולים וגלגל חרושת המסמלים את ענפי הפעילות הכלכלית המתנהלים בתחומה.

המועצה האזורית מטה יהודה הוקמה במתכונתה הנוכחית ביוני 1964. בתאריך זה בוצע איחודן של ארבע מועצות אזוריות קטנות יותר (מועצה אזורית אבן העזר, מועצה אזורית גיזו, מועצה אזורית הרי יהודה, מועצה אזורית האלה).

מועצה אזורית מרום הגליל

מרום הגליל היא מועצה אזורית בגליל.

המועצה האזורית מרום הגליל משתרעת על שטח של כ-200,000 דונם. היא גובלת בצפון בגבול ישראל-לבנון, במערב במועצה אזורית מעלה יוסף, בדרום במועצה אזורית הגליל התחתון ומועצה אזורית משגב, במזרח במועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית הגליל העליון ובמועצה אזורית מבואות החרמון. שם המועצה קשור לכך שישובי המועצה נמצאים ברובם בגובה רב, על רכס הרי מירון שבגליל.

המועצה כוללת יישובים יהודיים וכן כפר דרוזי וכפר צ'רקסי.

מועצה אזורית משגב

משגב היא מועצה אזורית בלב הגליל, ליד סכנין וכרמיאל.

המועצה מורכבת מ-35 יישובים, חלקם יישובים קהילתיים כפריים, קטנים בהיקף האוכלוסייה (פחות מ-1500 נפשות), חלקם "קיבוצים מתחדשים" ו-6 מהם יישובים בדואיים. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-180,000 דונם.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מועצה אזורית עמק המעיינות

מועצה אזורית עמק המעיינות היא מועצה אזורית במחוז הצפון, בבקעת בית שאן, בסמוך לגבול ישראל–ירדן, בין בקעת הירדן, הגלבוע והגליל התחתון. המועצה האזורית אינה כוללת את העיר בית שאן, המהווה רשות מקומית נפרדת.

ביוני 2008 אישרה ועדת השמות הממשלתית את המיתוג מחדש של המועצה ואת שמה החדש, "עמק המעיינות". שמה הקודם היה מועצה אזורית בקעת בית שאן.

ראש המועצה מאז 2009 הוא יורם קרין.

מועצה אזורית עמק חפר

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם.

מועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים מרבית יישובי עמק יזרעאל, והיא כוללת 15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מיישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל אלא בגליל התחתון. המועצה משתרעת על פני 350,000 דונם.

מועצה אזורית רמת הנגב

מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל.

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').

ראש עירייה

ראש עירייה (מכונה לעיתים "ראש עיר") הוא תוארו של בעל תפקיד העומד בראש העירייה - הגוף שנבחר במדינות דמוקרטיות על ידי תושבי העיר לשם ניהולה, או שממונה על ידי הממשל במדינות בעלות שיטת משטר שאיננה דמוקרטית.

בראש רשויות מקומיות קטנות מעיר ניצב בעל סמכות דומה: ראש מועצה מקומית (בראשות מועצה מקומית) וראש מועצה אזורית (בראשות מועצה אזורית).

שחר (מושב)

שַׁחַר הוא מושב חקלאי במישור החוף הדרומי (3 ק"מ ממערב לקריית גת) השייך למועצה אזורית לכיש. המושב הוקם ב-26 במאי 1955 בידי עולים מצפון אפריקה, אליהם הצטרפו מספר משפחות מקוצ'ין שבהודו. הוא נבנה על חלק מאדמות אל-פאלוג'ה במסגרת יישוב חבל לכיש.

שמו של היישוב ניתן לו כאות לשחר ההתיישבות היהודית-ציונית בחבל לכיש. חקלאי המושב היו בין הראשונים במדינה שעברו לגידול פרחים בקנה מידה בין-לאומי, כמו גם לגידול צמחי בית. עד היום, במושב קיימות מספר משתלות המשווקות צמחי בית, סחלבים, ורדים, גפנים וירקות למקומות ברחבי הארץ ואף לאירופה. עם הקמת ההרחבה ביישוב בשנת 1999, הוקם פרויקט חממות מטעם משרד החקלאות לחברי המושב שחפצו לקחת בו חלק.

שחר הוא מושב חקלאי השייך לתנועת המושבים. במושב פועלת תנועת הנוער "התנועה החדשה" (כמו בשאר יישובי המועצה). התנועה מכשירה מדי שנה שין-שין מטעמה תחת גרעין עודד המגיע לשרת במושב.

במושב יש מועדון, צרכנייה, מזכירות, שני מגרשי ספורט ושני בתי כנסת. מועדון המושב משמש לפעולות של תנועת הנוער, לחגים ולאירועים שונים של הקהילה.

האוכלוסייה ביישוב מעורבת וכוללת חילונים לצד מסורתיים ודתיים. היישוב מונה למעלה מ-165 משפחות.

בשנת 2017 יצא לאור ספר לכבוד חגיגות 60 שנים להקמת שחר ובו כתובים סיפורי החיים של כל מייסדי המושב. חקלאי המושב זכו לשבחים רבים ממספר אישים וחברי ממשלה, שנהגו לסייר במושב בין היתר בשל ההצלחה הגדולה של גידול ושיווק הוורדים וצמחי הבית בתנאי מזג האוויר הקשים והתמודדות עם תכולת המשאבים הנמוכה בתקופת הקמתו. בין המבקרים: דוד בן-גוריון, עזר ויצמן, יצחק נבון, שולמית אלוני ואריה לובה אליאב שנמנה ממייסדי חבל לכיש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.