מוסר אביך

מוסר אביך הוא ספר מוסר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

מוסר אביך
Musar avicha
מידע כללי
מאת הראי"ה קוק
שפת המקור עברית
סוגה מחשבת ישראל, מוסר
הוצאה
הוצאה מוסד הרב קוק, ראש יהודי
שנת הוצאה תשמ"ה, תשס"ח
מספר עמודים 38 (ללא 'מדות הראי"ה')

מהדורות

"מוסר אביך" נכתב בשנים בהן שימש הרב קוק כרבה של העיירה זוימל שבליטא. בהקדמה לספר הסביר הרב קוק את הסיבה לכתיבת הספר:

"נראה שאי-אפשר לצאת ידי חובה בעניין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים הדרושים לו בזה, בין הפרטיים ואפילו הכוללים גם כן יותר יבין על ידי מה שיחדש בהם מרוחו, ומי שהוא כבר באופן זה של הדעת, שיכול להעריך מערכה שכלית בעצמו, אי-אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה"

.

בשונה מספרי מוסר אחרים ביהדות, ספר זה משמש כולו כמבוא ללימוד המוסר ולבניין הנפש. הספר מסמן את הקווים הכלליים לתיקון המידות, ומדגיש את הנקודות הראויות לתיקון, בפרט בדורנו. בדומה לספרים אחרים של הרב קוק, גם מוסר אביך מושתת על דברי קבלה, המועברים תחת ידו בצורה נגישה ובהירה יותר ללומדים.

מבנה הספר

  • מעין הקדמה - צורך לכתיבה, רשימות עניינים לעיון וללימוד.
  • פרק א - מצוות יראת ה'.
  • פרק ב - סידור כוחות הנפש בדרכי עבודת ה'.
  • פרק ג - בירורי מידות הנפש.
  • פרק ד - חשבון הנפש בעבודת ה' והערכת מדרגותיה.

מתכני הספר

  • התפילה היא מבחן לאדם - אם אינו מרגיש צורך בבניין בית המקדש ובקיבוץ גלויות, לא יוכל להתפלל בכוונה ולבקש על כך מקירות לבו.
  • סיפור תיבת נח כהדרכה לתיקון נפש האדם.
  • יראת שמים היא לבדה חכמה

מהדורות

הספר יצא לאור לראשונה בי"ח אב ה'תש"ו (1946) - כחמישים שנה לאחר כתיבתו - בעריכת הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של המחבר, ובהוצאת "ירושלים" (דגל ירושלים) שעל יד ישיבת מרכז הרב. החל מהמהדורה השנייה שיצאה בשנת ה'תשל"א ואילך, יוצא לאור הספר על ידי מוסד הרב קוק, בצירוף קובץ פסקאות של הרב קוק על מידות שונות, בשם מידות הראי"ה.

מהדורה מנוקדת של הספר עם ביאור, בשם "אל הנפש: מסע אל הנפש וכוחותיה, בעקבות ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק "מוסר אביך", בהוצאת ראש יהודי, בתל אביב. (מהדורה ראשונה יצאה בג' באלול תשס"ח ושנייה בכסלו תשס"ט). גם אל הוצאה זו נוסף 'מדות הראי"ה'.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אבהות

אבהות היא הורות ביולוגית, חברתית, או סוציולוגית, להורה ממין זכר של ילד. קשרי אב-ילד הם הגורם המגדיר את תפקיד האב. את תפקיד האב יכול למלא הן אב ביולוגי, והן אב מאמץ, אב חורג או אב אומן.

אבי בניון

אברהם (אבי) בניון (נולד ב-1979) הוא זמר-יוצר ומלחין ישראלי.

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד (1904), בימי העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית־קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.

פסיקותיו מהוות יסוד לפסיקה בענייני היחס לשלטון יהודי בימינו, מצוות התלויות בארץ ועוד בקרב הציונות הדתית וחוגים נוספים. ועוד. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות הציונית הכללית, ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה באורתודוקסיה המודרנית. לעומת זאת ספג התנגדות חריפה באגפיו הקנאיים של העולם החרדי.

אורות התשובה

אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה. הספר נערך על ידי בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה קוק, מתוך רשימותיו של אביו, למעט שלושת הפרקים הראשונים שהרב קוק בעצמו כתב כסידרם.

הרב קוק מתאר את נושא התשובה כחלק עיקרי בהגותו המקורית. בהקדמה לספר הובאו דבריו על התלבטותו בנושא הכתיבה על התשובה, כאשר מצד אחד דוחפת אותו חשיבות הנושא, ומאידך הוא חושש מפני עיסוק בנושא כה מרומם.

הרב קוק ראה חשיבות רבה בלימוד הספר ואמר עליו: "את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול". הוא עצמו היה משנן את ספרו בימי חודש אלול.

הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרפ"ה (1925).

איגרת הרמב"ן

אגרת הרמב"ן הוא מכתב המיוחס לרמב"ן, שעל פי הייחוס נכתב לבנו נחמן ששהה בקטלוניה. האגרת היא מסוג צוואה רוחנית וכוללת דברים בחשיבות הענווה והימנעות מכעס. האגרת זכתה לתפוצה רבה והוכללה במהדורות רבות של סידורים וספרי מוסר.

בן

במשפחה, בן הוא יחס שארות הקושר (זכר) אל הוריו (המושג המקביל לנקבה הוא בת). להבדיל מילד, שהוא מצבו של אדם בשנותיו הראשונות, היותו של אדם בגדר בן של הורים מסוימים היא עובדה שרירה וקיימת לצמיתות. המושג נפוץ בהתייחסות לבני אדם, אך רלוונטי גם לבעלי חיים, למשל בפסוק: "ושור או שה, אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ח).

בן (וגם בת) הוא תוצאה של לידה, אך אדם עשוי להפוך לבן גם כתוצאה של אימוץ. לבן מאומץ יש הורים ביולוגיים (אלה שילדו אותו) והורים מאמצים (אלה המגדלים אותו).

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

בעברית ימי הביניים נטענה המילה דִבּוּק, במשמעות דומה לדבקות, כלומר חיבור או התקשרות רוחנית.

חגי לונדין

הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות ומרצה במקומות נוספים, מנהל התוכן של ערוץ מאיר, מחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק וראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו.

כתבי הראי"ה

המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב. נמצא בשימוש בעיקר על ידי תלמידי ישיבות, כמו גם השם "הראי"ה" עצמו.

חלק מן הכתבים ראו אור בחייו (כגון אדר היקר, עץ הדר, ריש מילין, חלק גדול מהספר מאמרי הראי"ה, אורות התורה, אורות האמונה, מהדורות ראשונות של חבש פאר, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ושבת הארץ); אולם רוב כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

חלק מאותה ספרות הם חיבורים שיצאו ללא עריכה שהם בעיקר חיבורים מקוריים שלו (כגון ספרי ההלכה, החידושים, ערפילי טהר, עין איה, עץ הדר וראש מילין) וכן ספרי השו"ת והאגרות (שאמנם סדרם נערך אך לא הנוסח), וחלק גדול מהווה ליקוט ועריכה של דברי הגות שכתב הרב קוק (כגון אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות האמונה, ארץ חפץ, משנת הרב וחזון הגאולה). ישנם ספרים שיצאו לאחר פטירתו במהדורות מורחבות עם הוספות (כגון חבש פאר, שבת הארץ, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ומאמרי הראי"ה).

כתביו עוסקים בתחומי הלכה ופסיקה, אגדה, פילוסופיה, הגות, פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, מוסר, קבלה ועוד.

כיום הכתבים המחשבתיים של הרב קוק מהווים מוקד משמעותי לדיון ביחס להשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, ונלמדים כחלק משמעותי מסדר היום בעשרות ישיבות ומכינות. חלק מהכתבים זכו לכינוי "הש"ס הלבן" על שום הפופולריות שלהם בזרמים מסוימים, הדומה בחלק מהם לפופולריות של ש"ס הגמרא, ועל שום צבע כריכתם בחלק מההוצאות.

מוסד הרב קוק

מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

המוסד הוקם בשנת 1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, ממנהיגי המזרחי ולימים שר הדתות הראשון של מדינת ישראל.

מידות הראי"ה

מידות הראי"ה הור ספר מוסר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הספר מבאר מידות בעבודת ה', את הדרך להשיג אותם (או להימנע מהם), את חשיבותם והשפעתם על האדם והעולם, ועוד. גם ספר זה נערך על ידי בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק. הספר הוא במידה רבה המשך של הספר מוסר אביך, וברוב המהדורות נדפס בצמוד אליו. בסדרה הלבנה של מוסד הרב קוק (מהדורה שנייה בתשמ"ה), שני החיבורים כרוכים יחד עם אורות התורה, אורות התשובה וראש מילין. לאחרונה (מנחם אב תש"ע) יצא החיבור בהוצאת ראש יהודי עם ביאור של הרב יובל פרוינד שממשיך את ביאורו על מוסר אביך.

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא שם כולל להנהגות נפוצות בין היהודים. המנהג יכול להיות כתוספת למצווה, כסייג וגדר שלא להיכשל בעבירה, וכהנהגה הקשורה להלכות מסוימות, גם כשאין לה משמעות הלכתית מצד עצמה.

ישנם מנהגים שנתקבלו ונהוגים בכל תפוצות ישראל, ויש מנהגים שנתקבלו רק על חוג או קהילה מסוימת.

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי ביהדות, הקובע פטור מביצוע מצוות, אם האדם באמצעה של מצווה אחרת.

ישנן כמה דוגמאות לכלל זה: פטור לחתן מקריאת שמע, משום שהוא "טרוד במצווה" ואינו פנוי לקיום קריאת שמע כראוי; חובת הנחת תפילין לאבל; פטור להולכים לדבר מצווה (כגון ללימוד תורה, להקביל פני רבם או לפדות שבויים) ממצוות סוכה; ועוד.

אחת ההסברים האפשריים בכלל הזה היא שיש להתרכז במצווה הראשונה שהאדם עושה, והניסיון לעשות מצווה נוספת אגב המצווה הראשונה עלול לפגום בעשייתה.

האמירה העקרונית, הפוטרת את העוסק במצווה מן המצווה שחלה עליו תוך כדי העיסוק הקודם, נידונה בהרחבה במקורות ועלו בה הסתייגויות רבות. בין השאר, האחרונים דנו בשאלה האם העוסק פטור לגמרי מעצם קיום המצווה, או שהוא פטור רק מאחר שהוא נחשב לאנוס.

עופר לוי

עופר לוי (נולד ב־17 ביוני 1964) הוא זמר ישראלי, מלחין ומוזיקאי, מחלוצי הזמר המזרחי בז'אנר הטורקי והערבי.

ראש יהודי

ראש יהודי היא עמותה שמטרתה העמקת הזהות היהודית. הארגון פועל ברוח הציונות הדתית. לתנועה סניף מרכזי בתל אביב, וכן סניפים בירושלים ובמקומות נוספים בישראל.

בשנת תשנ"ד (1994) לאחר הסכם אוסלו, חששו תושבי היישוב היהודי בחברון שעלולים לפנותם. כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות, החליטו אנשי היישוב, בהם אנשי ישיבת שבי חברון, לצאת במסע ההסברה 'חברון מאז ולתמיד'. בעקבות הצלחת הקמפיין החליטו מנכ"ל הישיבה דאז, ישראל זעירא, והאברך גיא עשת, להעביר את מרכז הפעילות מחברון לתל אביב, כדי להפיץ שם את תורת הרב קוק. בעקבות פגישה עם מוטי קרפל, פרסומאי שחזר בתשובה בעצמו, הוחלט על השם 'ראש יהודי'.

יושב ראש ומקים הארגון הוא ישראל זעירא. לארגון מועצה ציבורית, שבראשה עמד יעקב נאמן, והיו חברים בה הרב מוטי אלון, ד"ר יעקב ויינרוט, פרופ' יהודה סקורניק ופרופ' יהודה פרידלנדר. בין הרבנים הבולטים הפועלים במסגרת התנועה נמצא הרב אורי שרקי.

הארגון מקיים מגוון פעילויות תורניות: שיעורים, הדרכת כלות וחתנים לקראת חתונה, ליווי זוגות הנמצאים בתהליך תשובה, לימוד קריאה בתורה לילדים לקראת בר מצווה, קבלות שבת חגיגיות, ימי עיון, סמינרים ועוד. בתשס"ט (2009) חנך הארגון פנימייה לחוזרות בתשובה בתל אביב, בסמוך לכיכר דיזנגוף.

הארגון מוציא לאור ספרים וספרונים רבים, בעיקר של כתבי הרב קוק, בתוספת פירושים וביאורים נוחים ובהירים המותאמים לציבור הרחב, בעיקר מאת הרב יובל פרוינד. בין השנים 2007–2014 (תשס"ז-תשע"ד) פרסמה העמותה עלון שבועי שנקרא "בראש יהודי", שנסגר מסיבות כלכליות. כמו כן, הארגון סייע בהקמה של גרעין תורני ביפו המורכב ממספר משפחות שמטרתו לחזק את האוכלוסייה היהודית במקום.

הארגון מוציא לאור גם חיבורי קומיקס לילדים שנכתבו ואוירו בידי נתנאל אפשטיין, ובראשם סדרת "הגיע הזמן".

בשנת 2016 נהגו להיפגש אנשי ציבור דתיים וחילוניים דוגמת הרב אורי שרקי ויריב אופנהיימר באולם הארגון במרכז תל אביב לשיח במסגרת סדרת מפגשים שיזם העיתונאי והקולנוען נדב גדליה ואשר נועדו לחבר בין קצוות העם וליצור הידברות.

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני. היה ראש ישיבת טבריה (הישיבה הגדולה והכמעט היחידה בארץ ישראל באותה תקופה) שנים רבות - שמונים או שישים שנה. תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאת את דפי שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, וכן המדרשים. פעילותו משתרעת החל מהרבע הראשון של המאה השלישית לספירה ועד לסיומה של המאה כמעט. תרומתו של רבי יוחנן לחתימת התלמוד הירושלמי היא גולת הכותרת של חייו.

רבי יוחנן זכה לאריכות ימים, ולכן עם תלמידיו נמנים אף גדולי האמוראים בדור הרביעי לאמוראים.

שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא ראש ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית. עורך שיחותיו של רבו הרב צבי יהודה קוק. נודע גם בספרים הרבים (למעלה מ-200 בשפות שונות) שיצאו על פי שיעוריו ובתשובות ההלכתיות הרבות שהוא עונה מדי יום.

תיבת נח

תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר. הציווי המופיע בתורה, "ללכת בכל דרכיו", מבואר ככולל את תיקון המידות והטיית הרגשות לדרכים מתוקנות וראויות. נכתבו ספרים על הנושא כמו גם איגרות של חכמי ישראל שקראו לחזקו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.