מוסד להשכלה גבוהה

מוסד להשכלה גבוהה הוא בית ספר אקדמי המספק השכלה והכשרה מקצועית מעבר לרמת בית הספר התיכון, ואשר מעניק תארים אקדמיים או דיפלומה מקצועית. האדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה מכונה סטודנט וצוות המורים והחוקרים נקרא סגל אקדמי.

באופן מסורתי, בחירת המועמדים להשכלה גבוהה מבוססת על הישגים אקדמיים קודמים של כל מועמד[1].

Alma Mater (57645295)
הטכניון
Chalkboard at school
חדר בחינה

דוגמאות למוסדות להשכלה גבוהה

Wawasan Open University
האוניברסיטה הפתוחה של Wawasan

דוגמאות למוסדות להשכלה גבוהה:

במדינות מסוימות קיימים מוסדות ייחודיים להן, למשל:

  • גראן אקול (בצרפת)
  • קולג' קהילתי (בארצות הברית)
  • בתי ספר גבוהים באירופה היבשתית (למשל, ה-Fachhochschule במדינות דוברות גרמנית; ה-Ammattikorkeakoulu בפינלנד).

היבטים כלכליים

Stanford University (10925573785)
אוניברסיטת סטנפורד

לחינוך גבוה חשיבות כלכלית, ובמדינות המערב רבים מנסים להשיג השכלה גבוהה על מנת לשפר את מצבם בשוק העבודה. הדרישה הובילה לפתיחת מוסדות חדשים וליצירת "תעשייה" של השכלה גבוהה. גם בישראל נפתחו בשנות ה-90 שלוחות אקדמיות ומכללות שהיו אמורות לענות על הדרישה להשכלה גבוהה.

מוסדות להשכלה גבוהה מקבלים לעיתים קרובות תמיכה כספית מן המדינה; בין אם בצורת מלגות המוענקות לסטודנטים לשם תשלום שכר הלימוד, בין אם בצורת סובסידיה למוסד עצמו ובין אם במימון מלא של הלימודים הגבוהים ושל הוצאות המוסד, כפי שנהוג למשל באוניברסיטאות הציבוריות בחלק ממדינות אירופה.

הביקוש להשכלה גבוהה, ובפרט הרצון להשיג את ההטבות הכספיות הנלוות לכך, הביא גם לפתיחתם של בתי חרושת לתארים - מוסדות שהתואר האקדמי נרכש בהם בקלות רבה, ללא הקפדה על רמת הלימודים ועל תוכנם.

סטודנטים בעלי לקויות למידה

לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית[2] הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים (קריאה, כתיבה וחישוב), ומפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מאנשים בגילו, השכלתו ומנת המשכל שלו.

לומדים רבים בעלי לקויות למידה מתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה, אך מגלים שאין בהם את ההתאמות הנחוצות להם[3]. משום שרוב המרצים והיועצים אינם בקיאים בצרכים של סטודנטים בעלי לקויות למידה, עליהם ללמוד כיצד להיות הסנגורים של עצמם[3]. סינגור עצמי הוא היכולת של האדם לדבר או לפעול בעד עצמו, לעמוד על מימוש זכויותיו כאדם, להחליט מה טוב עבורו ולקבל אחריות על החלטותיו[4].

מוסדות להשכלה גבוהה בישראל

בישראל ההכרה במוסד כמוסד להשכלה גבוהה היא בסמכותה של המועצה להשכלה גבוהה, ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה היתר של המועצה. הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית[5], ועם זאת, קיים גם מגוון רחב של מסלולי תואר ראשון שאינם דורשים תעודת בגרות או ציון בבחינה הפסיכומטרית.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.
  2. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  3. ^ 3.0 3.1 Lock, R. H., & Layton, C. A. (2001). Succeeding in postsecondary ed through self-advocacy. Teaching Exceptional Children, 34(2), 66-71.
  4. ^ לאה קוזמינסקי (2004). "מדברים בעד עצמם - סינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה". הוצאת יסוד ומכון מופ"ת
  5. ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
אוניברסיטה

אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

אוניברסיטת המבורג

אוניברסיטת המבורג (בגרמנית: Universität Hamburg) היא מוסד להשכלה גבוהה השוכנת בגרמניה בעיר המבורג. הוקמה 1919 על ידי וילהלם שטרן

רובע האוניברסיטה של המבורג מרכז בתוכו את ליבת החיים הסטודנטיאלים של המבורג - האוניברסיטה עצמה, מרכזי הבילויים של הסטודנטים- פאבים, מועדונים ומסעדות כמו גם מרכזי תרבות אומנות ותיאטרון ולכן אזור זה נחשב לאחד התוססים והשוקקים בחיים הצעירים של המבורג.

6 בוגרי אוניברסיטת המבורג זכו בפרס נובל. מספר הסטודנטים הממוצע בכל שנה הוא 38,000 מתוכם 3,800 סטודנטים שלומדים לתואר שני וכ-900 לתואר דוקטור. האוניברסיטה מציעה כ-120 מגמות שונות אשר מוצעות על ידי שש פקולטות.

אוניברסיטת פוליטכניק פלסטין

אוניברסיטת פוליטכניק פלסטין (בערבית: جامعة بوليتكنك فلسطين) היא מוסד להשכלה גבוהה פלסטיני שנוסד ב-1978. נכון לשנת 2018, מניין הסטודנטים עומד מעל 6,000.

אוניברסיטת פלסטין

אוניברסיטת פלסטין הוא מוסד להשכלה גבוהה הממוקם במערב עזה, עם קמפוסים הממוקמים בירדן, ערב הסעודית וסוריה. האוניברסיטה הוקמה בשנת 2003.

אוניברסיטת קהיר

אוניברסיטת קהיר (בערבית: جامعة القاهرة; תעתיק: ג'אמעת אלקאהרה) היא מוסד להשכלה גבוהה הנמצא בעיר גיזה במצרים, בפרברי קהיר. אוניברסיטת קהיר היא האוניברסיטה הגדולה במצרים עם למעלה מ-160 אלף סטודנטים ולמעלה מ-12,000 אנשי סגל.

האוניברסיטה נוסדה ב-21 בדצמבר 1908, תחת השם האוניברסיטה המצרית, בטקס בהשתתפות החדיו עבאס השני ומשלחות בינלאומיות. האוניברסיטה הוקמה במסגרת מאמץ להקים מרכז להגות חינוכית חילונית במצרים. להקמת האוניברסיטה קדמו מספר מכללות, בהן המכללה להנדסה (בערבית: كلية الهندسة) אשר הוקמה בשנת 1816 ונסגרה בהוראת מוחמד סעיד פאשה בשנת 1854. אוניברסיטת קהיר נוסדה כאוניברסיטה אזרחית בהשראה אירופית, זאת בניגוד למוסדות דתיים להשכלה גבוהה במצרים, דוגמת אל-אזהר. כבר מעת שהחלה לפעול, נשלחו בוגריה הבולטים להמשך לימודי דוקטורט באוניברסיטאות באירופה, במלגת לימודים מלאה, זאת בתנאי שישובו ללמד באוניברסיטת קהיר במשך 10 שנים. האוניברסיטה הפכה לדגם לחיקוי באוניברסיטאות אזרחיות אחרות במזרח התיכון.

מנהלה הראשון של האוניברסיטה היה אחמד לוטפי א-סייד.

מול הכניסה לאוניברסיטה ניצב הפסל המונומנטלי "תחיית מצרים".

אוניברסיטת קונסטנטינופול

אוניברסיטת קונסטנטינופול (ביוונית: Πανδιδακτήριον, פאנדידקטריון, מילולית: "הוראה כוללת") הייתה מוסד להשכלה גבוהה שהתקיים באימפריה הביזנטית, בחסות קיסרית, משנת 425 ועד כיבוש קונסטנטינופול על ידי צבא האימפריה העות'מאנית ב-1453. מטרת המוסד הייתה הכשרת פקידים לבירוקרטיה האימפריאלית ואנשי מינהל חילוניים לכנסייה (עד 1204 המוסד לא היה מוסד דתי, לא לימד תאולוגיה ולא עסק בהכשרת כמורה).

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

אקדמיה למוזיקה

אקדמיה למוזיקה (מכונה גם "בית ספר למוזיקה", "קונסרבטוריון" או "קונסרבטוריום") היא מוסד להשכלה גבוהה בתחום המוזיקה, לרוב במוזיקה קלאסית, אם כי באקדמיות רבות בארץ ובעולם ישנן מחלקות בתחומי מוזיקה אחרים, כגון ג'אז, מוזיקה ערבית ועוד.

במחלקות המוזיקה הקלאסית נלמדים כל מקצועות היסוד של המוזיקה: תאוריה, סולפג', הרמוניה, תולדות המוזיקה, ספרות המוזיקה, קונטרפונקט, קומפוזיציה.

מעבר לכך, נלמדים מקצועות נוספים על פי המגמות השונות (מגמת תאוריה וניצוח / מגמת ביצוע) ומקצועות הרחבה על פי בחירה / מסלול.

מוסדות אלו מיועדים לרוב לבוגרי בית-ספר ויכולים להיות עצמאיים או חלק מאוניברסיטה. רוב הקונסרבטוריונים היו במקור מרכזי אימון מקצועיים המיועדים למי שעתיד להיות מוזיקאי מקצועי, לרוב מחוץ למבנה האקדמאי המקצועי. מוסדות אלו הדגישו בעבר את הביצוע, ומסגלים כיום גישה אקדמאית-פורמלית יותר. מצד שני, ישנן אוניברסיטאות אשר מחלקות המוזיקה שלהן שמו במקור דגש על לימודי מוזיקה אקדמאיים, וכיום הן שמות יותר דגש על ביצוע. ישנה כיום חפיפה בין שתי קבוצות אלו יותר משהייתה בעבר, בעוד הדגש הספציפי משתנה ממוסד למוסד.

בעולם ישנם אף בתי ספר למוזיקה המיועדים לתלמידי בתי ספר, אשר משלבים לימוד מוזיקלי אינטנסיבי עם חינוך אקדמי כללי.

בישראל קיימות שתי אקדמיות למוזיקה שמעניקות תואר ראשון, תואר שני ותואר אמן: האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (לשעבר ע"ש רובין) בקמפוס האוניברסיטה העברית שבגבעת רם בירושלים (בחסותה גם בית-ספר תיכון באותו הקמפוס), ובית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.

בישראל המונח "קונסרבטוריון" מתייחס למוסד לימוד מוזיקה במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, המיועד לילדים ובני נוער, בשעות אחר הצהריים.

אקול נורמל סופרייר

אֵקוֹל נוֹרְמַל סוּפֶּרְיֱיר ברחוב אוּלְם (בית הספר התִקנִי להשכלה גבוהה ,École normale supérieure) הוא מוסד להשכלה גבוהה בצרפת. הקמפוס העיקרי שלו שוכן ברובע הלטיני שבפריז (מכונה גם נורמל סופ', ENS, או אוּלְם).

בית הספר נוסד בהוראת ועדת ההוראה הציבורית לאחר המהפכה הצרפתית, ב-30 באוקטובר 1794. בית הספר פתח את שעריו בינואר 1795, אך בשל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה באותה תקופה, נסגר כעבור זמן קצר. לאחר יותר מעשור, ב-17 במרץ 1808 נוסד מחדש על ידי נפוליאון בונפרטה.

ב-9 במרץ 1826 נוסד "École préparatoire", המכינה לאקול נורמל סופרייר, ששכנה במתחם של בית הספר "לואי הגדול" (Lycée Louis-le-Grand).

כיום מורכב בית הספר מאיחוד שנעשה ב-1985 של האקול נורמל סופרייר שברחוב אולם ואקול נורמל סופרייר לצעירות (École normale supérieure de jeunes filles) מרחוב סבר (Sevres, הוקם בשנת 1880).

"אקול נורמל סופרייר" יועד במקורו להיות מוסד ציבורי להכשרת מורים, בו "מכל קצות הרפובליקה יגיעו אזרחים בעלי ידע מדעי קודם, כדי ללמוד מהמורים הטובים ביותר מכל התחומים את אמנות הלימוד". אך לבסוף הפך בית הספר למוסד יוקרתי ביותר להכשרת חוקרים, פרופסורים ועובדי מדינה בכירים. המוסד מתמקד בהוראה דרך מחקר, תוך מתן גמישות בקביעת תוכנית הלימודים.

המחקר ב-ENS הוא בטווח רחב מאוד של דיסציפלינות, מדעיות וספרותיות, בהן ההוראה מחולקת לשלוש-עשרה מחלקות (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, גאוגרפיה, היסטוריה, תקשורת, מדעים קוגניטיביים, מדעים בעת-העתיקה, מדעי החברה, פילוסופיה, מתמטיקה ספרות ושפות, אקולוגיה).

ישנם בצרפת כיום עוד שני "אקול נורמל סופרייר", בקשאן (אקול נורמל סופרייר דה קשאן) ובליון (אקול נורמל סופרייר דה ליון), אך זה שברחוב אוּלם בפריז נחשב לראשון וליוקרתי מבינם, ולאחד היוקרתיים בכלל מבין "בתי הספר הגדולים" (grandes écoles) של צרפת.

עם בוגרי בית הספר נמנים הבולטים באנשי המדע והרוח בצרפת, מהם כמה וכמה זוכי פרס נובל, כמו גם אחדים מהפוליטיקאים הבולטים.

ביקורת פנימית

ביקורת פנימית היא פעילות המתבצעת על ידי מבקר פנימי בארגון ציבורי. פעילות זו נועדה להפנות קשב של מנהלים ועובדים בארגון לסיכונים בתפקוד הארגון ולצורך בשיפור הבקרות הניהוליות כדי לצמצם את הסיכונים הללו. ניתוח הסיכונים והצעת הבקרות הניהוליות המתאימות נועדו להבטיח קידום מועיל, יעיל ומוסרי של יעדי הארגון, ולשמור על כספו ורכושו.

התמוטטות של חברות רב-לאומיות כתוצאה מכשלים בבקרות הניהוליות, הביאה לעלייה בחשיבות המיוחסת לביקורת הפנימית ולחקיקה מחייבת בארצות הברית, בריטניה ובמדינות נוספות לגבי הצורך והתפקוד של מבקרים פנימיים.

הבקרות הניהוליות כוללות, בין השאר, אמצעים כמו יצירת תרבות ארגונית מתאימה, קביעת מדיניות, חלוקת אחריות וסמכויות, יצירת איזונים ובלמים, כתיבת הוראות ונהלים ועדכונם, בניית תהליכים ממוחשבים שבהן מובנות בקרות מתאימות ועוד.

האוניברסיטה האמריקאית בקהיר

האוניברסיטה האמריקאית בקהיר (בערבית: الجامعة الأمريكية بالقاهرة, באנגלית: American University in Cairo) הוא מוסד להשכלה גבוהה עצמאי בקהיר. האוניברסיטה הוקמה בשנת 1919 על ידי מיסיונרים אמריקאים ונחשבת לאחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה הטובים במצרים.

האוניברסיטה לביטחון לאומי

האוניברסיטה לביטחון לאומי (באנגלית: National Defense University ובקיצור NDU) היא מוסד להשכלה גבוהה בוושינגטון שבארצות הברית. האוניברסיטה נתמכת על ידי משרד ההגנה האמריקני ומטרתה מוגדרת לחנך, לטפח ולספק השראה למנהיגים מקרב הכוחות המזוינים של ארצות הברית ומנהיגים נבחרים נוספים.

האוניברסיטה נוסדה ב-1976 ואיחדה תחתיה את המכללה הלאומית למלחמה (NWC) ואת המכללה התעשייתית של הכוחות המזוינים (ICAF). מוסדות אלו הוקמו כתוצאה מהצורך ההולך וגדל בשילוב בין הזרועות השונות של הכוחות המזוינים.

ב-1981 צורפה לאוניברסיטה גם המכללה לפיקוד ומטה של הכוחות המשולבים (JFSC), ב-1982 צורף המוסד למחשוב של משרד ההגנה (DODCI). ב-2002 הוקם במסגרת האוניברסיטה בית הספר להכשרת מנהלים לביטחון לאומי שמ-2008 נקרא הקולג' לענייני ביטחון בינלאומיים (CISA).

האוניברסיטה מוסמכת להעניק ארבעה סוגי תואר שני: M.A. בלימודי אסטרטגיה ביטחונית, M.Sc. בניהול משאבים ביטחוניים, M.Sc. בתכנון משולב ואסטרטגיה ו-M.Sc. באסטרטגיית ביטחון לאומי.

האקדמיה הממלכתית לרפואה (צ'יטה)

האקדמיה הממלכתית לרפואה בצ'יטה (ברוסית: Читинская Государственная Медицинская Академия) היא מוסד להשכלה גבוהה למקצועות הרפואה, השוכן בעיר צ'יטה שבדרום-מזרח סיביר. האקדמיה היא בין המוסדות המובילים ללימודי רפואה בסיביר ובמזרח הרחוק.

האקדמיה נוסדה ב-3 ביולי 1953 תחת השם "המוסד הממלכתי לרפואה בצ'יטה", על ידי צוות מרצי המכון לרפואת שיניים ששכן בעיר פרם. בהמשך נשלחו למוסד החדש מרצים ופרופסורים מערים אחרות. שמו של המוסד שונה ל"אקדמיה" ב-1995, לאחר התפרקות ברית המועצות.

צוות האקדמיה עוסק, בין השאר, בחקר בעיות אקולוגיות וסוגיות פתולוגיות במחוז צ'יטה.

כיום ישנן 25 התמחויות באקדמיה. הצוות כולל כ-300 מרצים ב-42 חוגים וקורסים, מתוכם 32 פרופסורים ודוקטורים ו-180 בעלי תואר שני. יותר מ-90 אחוזים מכלל הרופאים במחוז צ'יטה וברפובליקת בורייטיה הם בוגרי האקדמיה.

נשיא האקדמיה כיום הוא גובורין אנטוליי.

המכון למדע המדינה פריז

המכון למדע המדינה פריז (צרפתית: Institut d'études politiques de Paris; מכונה לרוב כסיאנס פו, Sciences Po), הוא מוסד להשכלה גבוהה בפריז, צרפת, הנחשב לגרנד אקול. רבים מאנשי האליטה החברתית, התרבותית והכלכלית בצרפת התחנכו בסיאנס פו, ובאופן מסורתי המכון נחשב לאחת מאבני הדרך שעל סטודנט צעיר לעבור כדי להיכנס לחיים הפוליטיים בצרפת.

למרות שמו, המכון מציע תוכניות לימודים במגוון תחומים הקשורים במדעי החברה, מעבר למדע המדינה: כלכלה, משפטים, עיתונות, תקשורת, ניהול, מימון ועוד. כחלק מהתמחותו במדע המדינה, מציע המכון גם תוכניות לימודים ספציפיות בתתי נושאים של מדע המדינה, כגון: מנהל ציבורי, יחסים בינלאומיים, אורבניזם ופיתוח עירוני, מדיניות כלכלית ואף ממשל מקומי.

הקמפוס המרכזי של סיאנס פו מתפרש על פני כעשרה בניינים בגדה השמאלית של פריז, כאשר המרכזי מביניהם נמצא ב-27 rue St. Guillaume. לסיאנס פו גם שישה קמפוסי משנה המפוזרים בערים שונות בצרפת, המתמקדים כל אחד מהם בלימודים הנוגעים לאזור גאוגרפי אחר בעולם (לימודי אסיה, צפון אמריקה, המזרח התיכון וכו').

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

סמינר לכמרים

סמינר לכמרים הוא מוסד להשכלה גבוהה המכשיר כהני דת ואנשי כמורה. המושג יכול להתייחס למוסדות כאלה ממסורות דתיות שונות, אך למעשה מתייחס בעיקר למוסדות להכשרת כמרים של הכנסייה הקתולית ושל הכנסיות המזרחיות.

נוצרים פרוטסטנטים משתמשים בדרך כלל במושגים אחרים לתאר את המוסדות בהם נחנכים כמרים וכהני דת. ביהדות, קיים לעיתים שימוש במונח "סמינר" לתיאור מדרשות אשר מכשירות נשים דתיות וחרדיות (ר': מדרשה לנשים, רשת בית יעקב). עם זאת, לעיתים קיים שימוש במונח לתיאור מוסד להכשרת רבנים, ובית המדרש לרבנים באמריקה נקרא באנגלית "The Jewish Theological Seminary of America".

מקור המונח "סמינר" בהקשר זה נובע מן המונח הלטיני "seminarium", אשר משמעותו מנבטה, מתוך תפיסת הסמינר בתור המקום שבו "זרעי" הכמורה העתידית "צומחים".

במסגרת החינוך המוענק למועמד לכמורה בסמינרים, נלמדים יסודות תאולוגיים, פילוסופיים וכן "תאולוגיה כמורתית", כלומר, תורת הנהגת הקהילה והתמיכה בחבריה.

עיר אוניברסיטאית

עיר אוניברסיטאית היא עיר או עיירה המאופיינת על ידי מוסד להשכלה גבוהה בולט השוכן בתחומה. המוסד המאפיין את העיר ברוב המקרים יהיה אוניברסיטה גדולה, אך לעיתים מדובר באוסף מוסדות קטנים יותר, המתמחים בשבע האמנויות החופשיות ופועלים כמקשה אחת, או לחלופין במכון טכנולוגי.

כדי שעיר תחשב לעיר אוניברסיטאית, מוסד הלימודים שבה צריך להוות חלק משמעותי מחיי תושביה, קרי עוגן כלכלי וחברתי. בעיר אוניברסיטאית בתי עסק רבים נסמכים על פעילות מוסד הלימודים, ולעיתים המוסד עצמו הוא המעסיק הגדול ביותר באזור. בנוסף, לעיתים הסטודנטים הלומדים במוסד וגרים בעיר האוניברסיטאית עולים במספרם על מספר התושבים המקומיים.

קינגס קולג' (קיימברידג')

קינגס קולג' הוא מוסד להשכלה גבוהה אשר נמנה עם המוסדות המרכיבים את אוניברסיטת קיימברידג', בעיר קיימברידג', אנגליה. שמו הרשמי המלא הוא "מכללת המלך של גבירתנו ושל ניקולאוס הקדוש בקיימברידג'. המכללה שוכנת בסמוך לנהר קאם, ופונה אל רחוב "קינגס פרייד" ("תהלוכת המלך") במרכז העיר.

המכללה נוסדה בשנת 1441 על ידי הנרי השישי, מיד לאחר שהקים מכללה-אחות באיטון. מלחמות השושנים והמחסור הכספי בעקבותיהן עיכבו את פיתוח המכללה. בשנת 1508 החל הנרי השביעי, להתעניין במכללה, אולי כמהלך פוליטי כדי לחזק את מעמדו כמלך. בית התפילה של המכללה, שבנייתו החלה בשנת 1446, הושלם לבסוף בשנת 1544, בתקופת שלטונו של הנרי השמיני.

בית התפילה של קינגס קולג' נחשב לאחת הדוגמאות המעולות ביותר של הסגנון הגותי האנגלי באדריכלות. המבנה הפך סמל של אוניברסיטת קיימברידג' כולה. מקהלת בית התפילה, אשר מורכבת מסטודנטים גברים מן המכללה ומבית הספר שליד המכללה, היא אחת המקהלות הידועות והמצליחות בעולם. בכל שנה בערב חג המולד מתקיים פסטיבל תשעת השיעורים והמזמורים, ומשודר מבית התפילה למליוני מאזינים ברחבי העולם.

שיעור

שיעור הוא פרק זמן, בדרך כלל קצוב, שבו מוקנה ידע במסגרות חינוכיות, טיפוליות שונות: גן, בית ספר, מתנ"ס, מוסד להשכלה גבוהה וכדומה. להבדיל משיעורים הניתנים במסגרות ציבוריות, שיעור הניתן במסגרת פרטית, בדרך כלל תמורת תשלום, הוא שיעור פרטי.

הוראת החומר מתבצעת על ידי גננת, מורה, מדריך או מרצה.

מטרת השיעור לקדם את התלמיד בתחום הנלמד. תהליך הלמידה מתבצע כאשר התלמיד נמצא בנקודה מסוימת ומטרת המורה היא להביאו לנקודה אחרת, בעזרת השיעור אותו הוא מלמד את התלמיד.

בין שיעור לשיעור ניתנת פעמים רבות הפסקה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.