מונרכיה חוקתית

מונרכיה חוקתית או מונרכיה קונסטיטוציונית או מלוכה חוקתית היא צורת שלטון המתבססת על מערכת חוקתית שמכירה במוסד המונרכיה ובהיות המונרך ראש המדינה. המלך (או בעל התואר המקביל) כפוף לחוקה שמגדירה את סמכויותיו וקובעת את קיומם של מוסדות שלטון נוספים כגון פרלמנט ומערכת משפט בלתי-תלויה. מידת הסמכות שקובעת החוקה למלך היא המבדיל בין מונרכיות חוקתיות שונות. באירופה יש כמה מונרכיות חוקתיות שבהן אין למלך סמכויות ביצועיות כלל, ומעמדו דומה למעמדו של הנשיא במדינת ישראל. במדינות אחרות הסמכויות מתחלקות באופן שווה בין המלך לבין הפרלמנט, או שבידי המלך נמצאות עיקר סמכויות השלטון.

במונרכיות חוקתית שבהן נהוג משטר דמוקרטי (למשל בממלכה המאוחדת), המונרך מוכר אמנם כראש המדינה, אך עיקר סמכויות השלטון נמצאות בידי הממשלה, ובפרט בידי ראש ממשלה, הנבחרים בבחירות חופשיות.

כיום, רוב המונרכיות החוקתיות מתנהלות כדמוקרטיות ייצוגיות (מה שמכונה "מונרכיה חוקתית דמוקרטית"), אך בעבר המצב היה שונה. היו מונרכיות במדינות בעלות חוקות פשיסטיות, כמו באיטליה, ספרד, ויפן, או במדינות דיקטטוריות, כמו בתאילנד.

ארצות בהן מתנהלת מונרכיה חוקתית

Form of government constitutional monarchy
המדינות שבהן מתנהלת מונרכיה חוקתית מוצגות בצבע אדום

להלן רשימת חלק מהמדינות שבהן מתקיימת מונרכיה חוקתית:

בנוסף לאלה, חלק ממדינות חבר העמים הבריטי רואות את מלך או מלכת בריטניה כראש המדינה והן מכונות ממלכות חבר העמים. במדינות אלה מלכת בריטניה ממנה נציג מטעמה המכונה מושל כללי. סמכויות המושל הכללי ייצוגיות בלבד, והוא ממונה מבין תושבי המקום על-פי המלצת ראש הממשלה המקומי. מדינות שבהן קיימת השיטה הזו: קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה ועוד.

רוב המונרכיות החוקתיות, בפרט באירופה, עברו במהלך העת החדשה, בין המאה ה-15 למאה ה-20, תהליך הדרגתי, שבו התרכזו עוד ועוד סמכויות בפרלמנט (בית הנבחרים) ופחות ופחות במלכיהן. לדוגמה בבריטניה מינוי חברי הממשלה, שבעבר היה בסמכות כמעט בלעדית של המלך, החל במהלך המאות האחרונות להתבצע באישור הפרלמנט. כיום זהו תהליך המתבצע בפרלמנט בלבד, כשהמלך רק נותן את אישורו הסמלי למינוי, מבלי שתהיה לו סמכות לערער עליו. מדינות אירופאיות אחרות עברו תהליך דומה.

שיטות ממשל

אוליגרכיה
אנרכיזם
דיקטטורה
דמוקרטיה
סוציאל-דמוקרטיה
דמוקרטיה ליברלית
דמוקרטיה רפובליקנית
דמוקרטיה מסורתית
ליברליזם
ליברטריאניזם
מונרכיה
מונרכיה חוקתית
משטר צבאי
פשיזם
קומוניזם
סוציאליזם
רפובליקה
תאוקרטיה
מריטוקרטיה

פורטל מדע המדינה

בבריטניה, ב-1880, מונה לראשונה ראש ממשלה בניגוד לעמדת המלך. היה זה ויליאם גלאדסטון שמונה לראש ממשלת בריטניה בניגוד לעמדת המלכה ויקטוריה. כיום, מלך או מלכת בריטניה עדיין מציגים באופן סמלי את "ממשלתם" בפני הפרלמנט, אולם למעשה הם מציגים ממשלה שלא היה להם חלק בהרכבתה, וקוראים נאום שכתב להם ראש הממשלה הנבחר, מבלי שתהיה להם רשות לשנות בו דבר. למרות תפקידו הסמלי של המלך כיום, חלק ניכר מהונו מגיע מכספי משלמי המיסים. בבריטניה עלתה טענה שלאור העלות הגבוהה מוטב לבטל את מוסד המלוכה.

בחוקה שהתקבלה ביפן ב-1947 מוגדר קיסר יפן כ"סמל המדינה ואחדות העם". בפועל מעמדו סמלי בלבד, והשלטון ביפן מתנהל בשיטה דומה מאוד לזו של בריטניה. החוקה היפנית הושפעה מהאמריקאית עקב הכיבוש האמריקני בסוף מלחמת העולם השנייה. אף על-פי-כן, מעמדו של הקיסר ביפן היה מוגבל עוד לפני הכיבוש האמריקני, ושליטיה של יפן בפועל לא היו מחצרו של הקיסר.

בממלכות חוקתיות אחרות, נשמרות סמכויותיו של המלך במידה רבה, אולם קיימת חוקה שמגבילה את כוחו, וקיים פרלמנט נבחר המייעץ לו, ולפעמים אף יכול לטרפד יוזמה של המלך שנראית לחברי הפרלמנט בלתי ראויה. ממלכה חוקתית בדגם כזה קיימת, למשל, במרוקו ובממלכת ירדן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכון לשנת 2017, מתקיים בתאילנד משטר צבאי עקב הפיכה במדינה
אוסטרליה

אוסטרליה (באנגלית: Australia), או בשם הרשמי הקהילייה של אוסטרליה (לעיתים חבר העמים האוסטרלי; באנגלית: Commonwealth of Australia), היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה. המדינות הן ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות הן "הטריטוריה הצפונית", "טריטוריית מפרץ ג'רביס" ו"טריטוריית הבירה האוסטרלית". אוסטרליה היא מונרכיה חוקתית, משתייכת לממלכות חבר העמים הבריטי והמלכה אליזבת השנייה היא ראש המדינה.

האוכלוסייה באוסטרליה כיום כוללת ברובה אנשים ממוצא אירופאי, בפרט מהאיים הבריטיים. תושביה המקוריים של אוסטרליה וילידי המקום מכונים אבוריג'ינים, ומהווים כיום מעט יותר מ-2 אחוזים מאוכלוסיית היבשת. באוסטרליה נמצא גם מיעוט גדול של יהודים (מעל 100,000), בעיקר במדינות ויקטוריה וניו סאות' ויילס.

ג'מייקה

ג'מייקה (באנגלית: Jamaica) היא מדינת אי השוכנת בים הקריבי, בסמוך למרכז אמריקה. מצפון למדינה מעבר לים נמצאת קובה, וממזרח האי היספניולה, שבמערבו האיטי ובמזרחו הרפובליקה הדומיניקנית. המדינה היא מונרכיה חוקתית במעמד ממלכה בחבר העמים הבריטי.

דמוקרטיה פרלמנטרית

דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה, שבה בוחר העם את נציגיו בפרלמנט, הרשות המחוקקת, אשר לפי שיוכם הפוליטי והצבעת רוב, ממנים את הממשלה (הרשות המבצעת) ובסמכותם גם להחליט על קיום בחירות חדשות.

דמוקרטיה פרלמנטרית יכולה להיות רפובליקה (כמו ישראל, איטליה, יוון, בולגריה, פולין, צ'כיה, הונגריה, גרמניה ואירלנד) או מונרכיה חוקתית (כמו ספרד, בלגיה, הולנד, בריטניה, שוודיה, דנמרק, נורווגיה, לוקסמבורג, ויפן).

האימפריה היפנית

האימפריה היפנית (大日本帝國, "הקיסרות הגדולה של יפן") התקיימה החל מאמצע המאה ה-19 (תקופת מייג'י) עד לסוף מלחמת העולם השנייה. נעשה שימוש במונח "אימפריה" בגלל השאיפות האימפריאליסטיות שאיפיינו את יפן באותה עת.

יפן התאפיינה באותן שנים בתיעוש מהיר, החלפת מסורות ישנות בחדשות (מודרניזציה) תוך בניית צבא קיסרי וצי קיסרי מודרניים, וכן התפשטות טריטוריאלית שהגיעה לשיאה במלחמת העולם השנייה.

האספה הלאומית של פרנקפורט

האספה הלאומית של פרנקפורט (גרמנית: Frankfurter Nationalversammlung) הייתה האספה הלאומית הראשונה אשר נבחרה בבחירות בכל שטח גרמניה, בתקופה שבה הייתה עדיין מחולקת לנסיכויות רבות. האספה שירתה בתפקידה ברשות מחוקקת מה-18 במאי 1848 ועד ה-31 במאי 1849 והתכנסה בכנסיית פאולסקירכה שבפרנקפורט. אדוארד פון זימזון נבחר לנשיא הוועידה. כינוס האספה היה אחת התביעות של המהפכנים במהפכת מרץ במדינות הקונפדרציה הגרמנית.

באמצעות דיונים סוערים וממושכים הצליחה האספה לחוקק את חוקת פאולסקירכה, אשר הכריזה על כינון קיסרות גרמנית מאוחדת, שמדינות גרמניה השונות יהיו כפופות אליה. חוקה זו הגשימה את דרישות התנועות ליברליות והלאומיות אשר עמדו כאופוזיציה לשיטתו של מטרניך. החוקה פירטה זכויות אדם רבות, וקבעה את צורת המשטר על-פי עקרונות הדמוקרטיה הפרלמנטרית, במשולב עם מונרכיה חוקתית העוברת בירושה.

אספת פרנקפורט וחוקתה נכשלו. המלך הפרוסי פרידריך הרביעי סירב לקבל עליו את משרת הקייזר שהוצעה לו. האצולה רבת-העוצמה בפרוסיה ושליטי המדינות הגרמניות הקטנות התנגדו לתיקונים הליברליים שהציעה האספה ואף לעצם קיומה, והאספה התפוררה בהדרגה. עם זאת, השפעות רבות של החוקה שקיבלה האספה הלאומית הפכו לחלק אינטגרלי מחוקת ויימאר של 1919 ושל חוקת גרמניה של 1949.

המלוכה הדנית

המלוכה הדנית היא מוסד חוקתי ותפקיד היסטורי בממלכת דנמרק. הממלכה כוללת לא רק את דנמרק, אלא גם את האזורים האוטונומיים של גרינלנד ואיי פארו. המלוכה מיוצגת כיום על ידי מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק, שעלתה לכס המלכות עם מותו של אביה, פרדריק התשיעי ב-14 בינואר 1972. השמות המלכותיים הדנים מתחלפים לסירוגין באופן מסורתי בין "פרדריק" (Frederik) לבין "כריסטיאן" (Christian). מרגרטה השנייה לקחה למעשה את מקומו של כריסטיאן ולפיכך, יורש העצר של דנמרק הוא פרדריק, נסיך דנמרק.

המלוכה הדנית היא מונרכיה חוקתית, וככזו, תפקידו של המונרך מוגדר ומוגבל על ידי חוקת דנמרק, המתייחסת אליו בתואר "המלך" (Konge). המונרך ומשפחתו הקרובה ממלאים מגוון של תפקידים רשמיים, טקסיים, דיפלומטיים וייצוגיים. הסמכות הניהולית האולטימטיבית על הממשלה היא עדיין המלך ומתבצעת באמצעות סמכויותיו. בפועל, בסמכויות אלו נעשה שימוש אך ורק על פי חוקי הפרלמנט או המוסכמות המקובלות. תפקידי המונרך מוגבלים למעשה לחלוקת תארים ומינוי ראש ממשלת דנמרק.

ממלכת דנמרק המאוחדת הוקמה על ידי המלכים הויקינגים, גורם הזקן ובנו, האראלד הראשון במאה ה-10, ובכך דנמרק היא המלוכה הוותיקה ביותר באירופה. במקור הייתה דנמרק מונרכיה נבחרת ורק במאה ה-17 היא הפכה להיות מונרכיה העוברת בירושה, בתקופת מלכותו של פרדריק השלישי. מעבר למונרכיה חוקתית בוצע ב-1849 עם כינונה של החוקה הראשונה. בית המלוכה הנוכחי הוא ענף של בית גליקסבורג, שמקורו משלזוויג-הולשטיין שבגרמניה. זהו אותו בית שממנו יצאו בית המלוכה של נורווגיה ומשפחת המלוכה היוונית לשעבר. עם עלייתה לכס המלוכה, הייתה מרגרטה השנייה למלכה האישה השנייה לאחר מרגרטה הראשונה, שמלכה על ארצות סקנדינביה בשנים 1375 – 1412, בתקופת איחוד קאלמאר.

המלוכה השוודית

המונרך השוודי הוא על פי חוק ראש המדינה של ממלכת שוודיה. בפועל המשטר בשוודיה הוא מונרכיה חוקתית המבוססת על דמוקרטיה פרלמנטרית. למרות שלפי חוק מעמד המונרך בשוודיה הוא הגבוה ביותר במדינה ובצבא, הרי שבפועל תפקידו הוא בעיקר טקסי. לפי חוק שנחקק בשוודיה בשנת 1810 השושלת המלכותית בשוודיה היא בית ברנדוט. המונרך חייבים להיות שייכים לדת הנוצרית פרוטסטנטית.

המלך הנוכחי של שוודיה הוא קרל השישה עשר.

יחסי אוסטרליה–ניו זילנד

יחסי אוסטרליה–ניו זילנד הם היחסים הדיפלומטים הרשמיים שבין הקהילייה של אוסטרליה לבין ניו זילנד.

מונרך

מונרך הוא ראש המדינה במדינות בעלות משטר מונרכי. מונרך על פי רוב יורש את תפקידו, אך לעיתים נתפס תפקיד זה בהפיכה, וישנם גם מקרים בהם נבחר המונרך. המונרך שולט עד מותו, אלא אם הוא מופל ותפקיד המונרך נלקח ממנו. בדרך כלל שולט המונרך בצורת שלטון יחיד.

כיום ישנן מונרכיות בהן למונרך כוח אבסולוטי (ר' מונרכיה אבסולוטית), אך ישנן גם מונרכיות בהן המונרך מוגבל במערכת חוקים וזו נקראת מונרכיה חוקתית. ישנן גם בעת המודרנית מונרכיות בהן לשליט תפקיד סמלי יותר ופחות קבלת החלטות או שליטה בפועל.

המילה "מונרך" באה מהביטוי היווני "monos archein" שמשמעותו "שליט יחיד" ושהתייחס לשליט אבסולוטי ביוון העתיקה. עם הזמן נוספו מילים כמו אוטוקרט או דיקטטור שגם הן מתארות שליט יחיד, והמילה מונרך כיום מתייחסת לרוב למערכת מסורתית של שלטון מורש.

המילה "מלך", כצורתה העברית הנפוצה של המילה מונרך, מגיעה מן השפה האכדית, שם הוא נקרא malku או־maliku. פירושה המקורי של המילה היא 'יועץ', והיא מופיעה במיתוס הבריאה הבבלי.

רוב המונרכים גדלים בתוך משפחת מלוכה בתוכה הם לומדים על חובותיהם העתידיות ומורישים את כתרם עם מותם לאחד מחברי אותה משפחה, בדרך כלל לבן הבכור. כתוצאה מכך רוב המונרכיות היציבות נשלטות במשך מאות שנים על ידי משפחת מלוכה אחת.

ישנן מעט מדינות בהן נוהגים לבחור את המונרך, כמו מלזיה, הוותיקן או האימפריה הרומית הקדושה בעבר. יש המגדירים גם את המנהיג העליון באיראן כמונרך אבסולוטי נבחר.

על אף שבאירופה של ימי הביניים לא היו נשים שליטות, אין זו תופעה מודרנית, במהלך ההיסטוריה היו מנהיגות רבות ברחבי העולם. בשושלות העתיקות ביותר הידועות לנו, כמו אלו של מצרים העתיקה, ניתן למצוא נשים פרעוניות.

מונרכים נשאו בתארים שונים במקומות ובזמנים שונים. תואר המונרך הנפוץ ביותר כיום הוא התואר מלך, והוא גם התואר ששימש בעברית בתקופת התנ"ך.

מונרכיה

מוֹנַרְכְיָה, ממלכה או מלוכה (ביוונית: μοναρχειν - "שלטון יחיד", μονος (מונוס) - יחיד, αρχειν (ארכיה) - לשלוט) היא שיטת ממשל שבה בראש המדינה עומד שליט יחיד המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו. לגיטימיות השלטון נובעת לרוב מכוח הורשה אך לעיתים גם מסיבות אחרות כגון מכוח המסורת והנוהג או מתוקף החוק. טענה זו ללגיטימיות היא המפרידה בין המונרכיה לדיקטטורה. ראש המדינה מכונה מונרך ולו מעמד טקסי מיוחד המלווה בתואר כבוד כגון: מלך, נסיך, קיסר, צאר, ברון, דוכס, רוזן, אמיר, סולטן, שאה, אפיפיור וכו'.

ביוון העתיקה, משמעותה של מונרכיה הייתה ריכוזו של כל הכוח הפוליטי בידיו של אדם אחד, שליט כל יכול. כיום, משמעות זו מיוחסת לשלטון אוטוקרטי או דיקטטורי, והמונח "מונרכיה" קיבל משמעות שונה במקצת. המונח יכול להתייחס לשיטת הממשל הנהוגה במדינות שהעומד בראשן טוען ללגיטימיות שאינה מנדט העם, טענה הנעשית לרוב, או לפחות מגובה, על ידי הכרזתו של השליט על עצמו כעל מלך, קיסר, או כל אחד מתארי הכבוד הניתנים למונרכים. לחלופין, המונח יכול להתייחס גם לשיטת הממשל במדינות שבהן תפקיד השליט או ראש המדינה מועבר בירושה, דבר המגובה לרוב בטענות השלטון ללגיטימיות אך לא תמיד. עמידה באחד משני תנאים אלו "מזכה", לעיתים, מדינה במעמד של מונרכיה על אף שאינה עומדת בכל התנאים המוזכרים בתחילת הערך.

המונח "מונרכיה" יכול לשמש גם לתיאור מדינה הדוגלת בשיטת השלטון המונרכית. לעומת זאת, מדינות כאלו מזהות עצמן באופן צר יותר לפי התואר בשימוש על ידי המונרך, לדוגמה: ממלכה, אמירות, נסיכות, קיסרות, סולטנות או דוכסות. גם הדרך שבה מגדירה המדינה את שיטת הממשל שבה, יכולה להשתנות כתלות בתואר המונרך, ולהיקרא מלוכה למשל.

ממלכת ארצות השפלה

ממלכת ארצות השפלה (בהולנדית: Koninkrijk der Nederlanden, קו֗נִינְקְרֵיְק דֶר נֵדֶּרְלַנְדּ) היא מדינה ריבונית ומונרכיה חוקתית בעלת מאפיינים פדרליים, בת ארבעה חלקים אוטונומיים: הולנד, הכוללת גם את הטריטוריה הולנד הקריבית (שמאחדת את האיים בונייר, סאבא וסנט אוסטתיוס – רשויות מוניציפליות השייכות להולנד); ארובה; קוראסאו; וסנט מארטן.

בראשה של מונרכיה חוקתית פדרלית עומד מלך (או מלכת) הולנד. הממלכה הוכרזה כמונרכיה פדרלית ב-28 באוקטובר 1954. קודם לכן המונח: "ממלכת ארצות השפלה" התייחס להולנד ולקולוניות שלה (האימפריה ההולנדית).

בשנים 1954–1975 כללה הממלכה גם את סורינאם שבאמריקה הדרומית. עד אז נקראה סורינאם "גיאנה ההולנדית" (Nederlands Guiana).

בשנים 1954–2010 כללה הממלכה את האנטילים ההולנדיים.

עד שנת 1830 (רשמית ב-1839) היא הייתה מוכרת כ"הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה", והיא כללה גם את בלגיה.

ממלכת בולגריה

ממלכת בולגריה (בבולגרית: Царство България) או ממלכת בולגריה השלישית, היה שמה הרשמי של המדינה הבולגרית בין 1908 ל-1946, עת הייתה מונרכיה חוקתית מבית סקסה קובורג גותה.

ממלכת דנמרק

ממלכת דנמרק (בדנית: Kongeriget Danmark או Danmarks Rige) היא מונרכיה חוקתית וקהילייה הכוללת שלוש מדינות: דנמרק בצפון אירופה, איי פארו בצפון האוקיינוס האטלנטי וגרינלנד באמריקה הצפונית, דנמרק, שבה ממוקמים מרכזי הכוח השיפוטי, הביצועי והחוקתי, מהווה הגמוניה בממלכה. בדנית מכנים את היחסים בין המדינות החברות Rigsfællesskabet ("קהיליית הממלכה"). על פי חוק השלטון העצמי של איי פארו, מהווים האיים קהילה של עם בתוך הממלכה. חוק השלטון העצמי הגרינלנדי אינו מכיל הגדרה דומה, אך מתאר את העם הגרינלנדי כעם כפי שמוגדר בחוק הבינלאומי שזכותו להגדרה עצמית.מבין השלוש רק דנמרק חברה באיחוד האירופי.

ממלכת סרביה

ממלכת סרביה (בסרבית קירילית Краљевина Србија, או ממלכת סרביה השלישית) היה שמה הרשמי של המדינה הסרבית בין 1882 ל-1918 עת הייתה מונרכיה חוקתית. ראשיתה של הישות הסרבית בהקמת נסיכות סרביה שנולדה מתוך מרד בשלטון העות'מאני ובהמשך בהכרזה על ממלכה עצמאית. מרבית שנותיה של סרביה אופיינו במאבק אלים וממושך על כס השלטון בין בית אוברנוביץ' לבין בית קָרָאג'וֹרְגֶ'בִיץ' שהוכרע לטובת בית קראג'ורג'ביץ. לאחר הקמת הממלכה חתרו הסרבים להגמוניה אזורית בבלקן, עניין שהוביל לעימות מול שכנתם בולגריה שחתרה למעמד דומה.

ממשל

מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה. הממשל מכיל את המוסדות המרכזיים של החברה, האחראים על עיצובה הכולל, ואינם מייצגים תחום חלקי בה.

סמל ספרד

סמל ספרד הוא שלט אצולה אשר הוכר חוקית כסמלה של ספרד ב-5 באוקטובר 1981‏ והחליף את הסמל הזמני אשר בזמנו החליף את סמלה הרשמי של ספרד מתקופת שלטונו של פרנקו. הסמל משובץ על דגל ספרד.

השלט מסמל את הממלכות הישנות של ספרד, את היותה מונרכיה חוקתית ואת מיקומה הגאוגרפי.

רפובליקה

רֶפּוּבְּלִיקָה (בלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות. בהתאם להחלטת האקדמיה ללשון העברית קרויה בעברית בשמה הלועזי. אליעזר בן יהודה קרא לה בשם קְהִלִּיָּה (שם הניתן כיום לחברות קטנות יותר).

לפי הגדרה זו, משטרים מונרכיים או דיקטטוריים אינם רפובליקות. גם משטר שבו נבחר "נשיא לכל החיים" אינו נחשב כרפובליקה. מקור המילה בביטוי הלטיני "res publica" שפירושו "עניין הציבור" ומכאן משתמע, כי רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור. רפובליקה אינה בהכרח גם דמוקרטיה (לדוגמה הרפובליקות האסלאמיות או מרבית מדינות אפריקה), ודמוקרטיה יכולה להתפתח גם במדינה בה שיטת השלטון היא מונרכיה חוקתית כמו הממלכה המאוחדת (בריטניה).

בדרך כלל ברפובליקה נבחר ראש המדינה בידי הציבור והוא מכהן לתקופת זמן קצובה, שלאחריה נערכות בחירות חדשות והוא יכול להיבחר מחדש או לפנות את מקומו לנבחר אחר.

הרפובליקה העתיקה ביותר, שנקראה בשם זה, היא הרפובליקה הרומית ששלטה ברומא העתיקה בין השנים 509 לפנה"ס עד 44 לפנה"ס. במשטר ברומא שלטו שני שליטים (קונסולים) והסנאט הרומי (מלשון "סנקס", שפירושו בלטינית "זקנים"), אשר היווה את הגוף המחוקק, שהעלה הצעות חוק להצבעות דמוקרטיות, בדומה לפרלמנט או לכנסת בימינו.

סן מרינו, אחת המדינות הקטנות ביותר בעולם, רואה בעצמה את הרפובליקה העתיקה בעולם. היא נוסדה כבר בשנת 301, והחוקה שלה - התקפה עד עצם היום הזה - נכתבה ב-1600. המהפכה הצרפתית ידועה בכך שהביאה לתחילת קץ עידן המונרכיות ששלטו באירופה עם הקמת הרפובליקה הצרפתית הראשונה.

רפובליקניזם

רפובליקניזם היא אידאולוגיה לפיה השלטון הראוי במדינה הוא רפובליקה. צורת שלטון זו שמה דגש על חירות האדם, שלטון העם, והסגולה האזרחית (civic virtue). רפובליקניזם עומד בניגוד לאריסטוקרטיה, אוליגרכיה ודיקטטורה. במובן הרחב יותר, אידאולוגיה זו מתייחסת למערכת פוליטית המגנה על חירות האדם, בפרט על ידי הכללה של שלטון החוק אשר לא מאפשר לשליטים להתעלם ממנו.

רבות נכתב על מהם הנושאים והערכים אשר נחוצים מצד האזרחים כדי שהרפובליקה תשרוד ותשגשג - הדגש הוא תמיד על כך שעל הציבור הרחב להיות שותף, להפגין סגולה אזרחית, והתנגדות לשחיתות.

בעוד שהרפובליקניזם מנוגד למונרכיה בה המלך הוא בעל עוצמה, אנשי אקדמיה טוענים כי אידאולוגיה זו תואמת עם מונרכיה חוקתית בו תפקיד המונרך הוא סמלי בלבד (כגון בריטניה, קנדה ויפן)[דרוש מקור].

שמאל וימין בפוליטיקה

שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה. על אף שמקובל להבדיל בין שמאל לימין, אם כי משמעותה של חלוקה זו אינה מוגדרת בצורה מוחלטת, והיא משתנה במידה מסוימת ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה.

מקור המונחים "ימין" ו-"שמאל" הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב אחרי המהפכה הצרפתית אך לפני הדחתו של המלך. בפרלמנט זה, שנקרא "האספה הלאומית" ישבו הז'ירונדינים שצידדו בשינויים מתונים במבנה המשטר והשלטון ובהמשך המלוכה והנהגת מונרכיה חוקתית, בימין הבית, ולעומתם היעקובינים, שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים חברתיים רדיקליים, ישבו בשמאלו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.