מונית

מונית היא כלי תחבורה אשר נוסעיו שוכרים את שירותו על מנת להגיע למחוז חפצם (לעומת כלי תחבורה ציבורי אשר לו עצירות קבועות על פי נותן השירות). בדרך כלל כלי התחבורה הוא מכונית, אבל ישנם מקומות בעולם שמשתמשים בסירות, ריקשות ואף מטוסים.

את המילה "מונית" חידש האמן יוסף בס עם קוּם המדינה[1] על בסיס המילה "מונֶה" (מד זמן שמחשבים בעזרתו את תעריף הנסיעה).

RenaultMeganeGrandCoupeTaxi
מונית ישראלית, חיפה, 2018
USACab
מונית בניו יורק, בצבע המקובל שם למוניות - כתום צהבהב
Hackney carriage
מונית בריטית שחורה
Maledivian air-taxi
מונית מעופפת איננה מראה שגרתי, אבל קיימת במקומות מסוימים בעולם
West Bank Taxi
מונית מרצדס פלסטינית
כובע של מונית בפריז
כובע של מונית בפריז
Thaksintuktuk
טוק טוק תאילנדי, סוג של מונית שנפוץ מאוד בערים
KyotoTaxiRide
מונית עם GPS ביפן
A TEL AVIV WOMAN TAXI DRIVER
נהגת מונית מתל אביב - שנת 1952

היסטוריה

כבר בתחילת המאה ה-17 ניתן היה למצוא כרכרות סוסים המשמשות כמוניות בפריז ולונדון. הצהרות מלכותיות בשתי הערים הגבילו את מספר הכרכרות המותרות בכל עיר - הדוגמה הראשונה לתקנות בתחום. במאה ה-19 הוכנסו לשימוש כרכרות סוסים בעלות מהירות גבוהה יותר ובטיחות גבוהה יותר.

מכוניות המונעות על ידי סוללות חשמל נהנו מהצלחה קצרה בפריז, לונדון וניו יורק בשנות ה-90 של המאה ה-19. המצאת המונה על ידי הגרמני וילהלם ברון ב-1891 הציגה לראשונה את המונית המודרנית. המונית המודרנית הראשונה, אשר הונעה בעזרת גז וצוידה במונה, היה ה"דיימלר ויקטוריה" שבנה גוטפריד דיימלר בשנת 1897. מוניות אלה התחילו את פעילותן בפריז בשנת 1899, בלונדון בשנת 1903 ובניו יורק ב-1907. המוניות הניו-יורקיות יובאו מצרפת על ידי איש העסקים הארי אלן אשר טבע את המילה הלועזית taxicab, הלא היא המקבילה של המילה "מונית" בשפה העברית. הוא צבע את המוניות שלו בצבע צהוב לאחר שגילה כי צהוב הוא הצבע שהכי קל לראותו מרחוק, ומאז הפך צבע זה לתקנה בתפוח הגדול, אם כי לא חד משמעית. חברת המוניות הממונעות הראשונה התחילה את פעילותה בעיר הגרמנית שטוטגרט בשנת 1897.

המונית הפכה לפופולרית ברחבי העולם בתחילת המאה ה-20. בתחילת הדרך התחרו המוניות בשירותי האוטובוסים הציבוריים והפרטיים עם קווי שירות קבועים מראש. אי לכך, מוניות מיוחדות (ספיישל), הנוסעת על פי בקשת נוסע (או קבוצת נוסעים) מסוים מנקודה אחת לאחרת, לרוב ללא עצירות בדרך, נכנסה לשימוש נרחב יחסית בתקופה מאוחרת יותר. החידוש הראשון מאז המצאת המונה אירע בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, כאשר הוכנס לשימוש הרדיו הדו-כיווני, המאפשר לנהגי מוניות ולמרכזי השליחה לתקשר אחד עם האחר ביעילות רבה יותר, ובכך לשרת את הלקוחות בצורה טובה יותר לעומת שיטות התקשורת הקודמות, כגון תא טלפון ציבורי. במאה ה-21 נוספה טכניקת זימון מונית באמצעות אפליקציית מובייל כדוגמת "גט טקסי".

כלי הרכב

שירותי המוניות מתבססים בדרך כלל על מכוניות אך במקומות מספר נעזרים במוניות המופעלות על ידי אדם ובעל חיים, או בסירות (כגון הגונדולה בוונציה). במדינות מודרניות באירופה משתמשים לרוב במכוניות נוחות ובטיחותיות במיוחד, כגון מוניות תוצרת חברת מרצדס הגרמנית. במדינות מפותחות פחות משתמשים במגוון מכוניות, ולעיתים במכוניות הנחשבות ליוקרתיות. דגם וגוון המונית נחשבים במקומות רבים כסמל תרבותי, כגון המונית הלונדונית השחורה, לה אזור אחסנה גדול על יד הנהג. דוגמה נוספת היא המוניות הצרפתיות העתיקות בקהיר. שירותי לימוזינה פועלים באופן דומה לשירותי מונית, באותו שוק ומתחרה במוניות עם מחירים גבוהים יותר.

במדינות רבות קיימים חוקים ותקנות בנוגע לסימון מוניות. תקנות אלו קובעות בדרך כלל את צבע המונית, מספר לוחית הזיהוי, פרסום וכדומה.

כלי הרכב בעולם

ישראל

בישראל קיימים שני סוגים של מוניות – מונית ספיישל שבו שוכרים את שירותי המונית ליעד מסוים לפי פעילות מונה או בתעריף קבוע מראש, ומונית שירות שבו המונית מתפקדת למעשה כאוטובוס זעיר, אך עם יתר גמישות, שכן זמינותה גבוהה יתר, היא יכולה לעצור גם במקום שאין תחנות, וכאשר היא מתמלאת היא ממשיכה בנסיעה רצופה. לנהג מונית בישראל נדרש רישיון מיוחד הניתן כתוספת על הרישיון הרגיל, רישיון זה מתקבל באמצעות קורס ובו נלמדים בין השאר גם תכנים על אתרים מיוחדים בארץ ישראל טבע היסטוריה ועוד.

הרשות הפלסטינית

ברשות הפלסטינית צבועות המוניות הרגילות בצהוב והמוניות הגדולות (לשבעה נוסעים) בצבע חרדל. רוב המוניות משמשות כמוניות שירות. לתחבורה הציבורית ברשות הפלסטינית לוחית רישוי בצבע ירוק עם כיתוב לבן, בניגוד לרכבים פרטיים עם לוחית לבנה וכיתוב ירוק.

הרכבים המשמשים למוניות הם בדומה למוניות הישראליות לרוב מדגמי מרצדס ופולקסוואגן. מוניות רבות ברשות הן מכוניות ישנות מדגמי מרצדס ששימשו כמוניות ישראליות לפני כ-20 שנה.

גרמניה

המוניות בגרמניה צבועות בצבע בז'־צהבהב בהיר. על גג המכונית מוצבת שלט דמוי גליל הנושא את המילה "Taxi". כלי הרכב הנפוצים המשמשים כמוניות הם מתוצרת חברת מרצדס פולקסווגן ואופל. לרוב המוניות תמסורת אוטומטית ולחלק מערכות ניווט תומכות GPS. תעריפי הנסיעה גבוהים כיוון שלרשות אזרחי המדינה עומד מערכת תחבורה ציבורית טובה ברוב עריה.

לונדון

שירותי המוניות בעיר לונדון שבבריטניה ובערים סמוכות נוספות מבוססים כיום (נכון ל-2006) על שני סוגי מוניות: המוניות השחורות המפורסמות (האוסטין FX4), ומוניות הקרויות "מיני־קאב" אשר אינן רשאיות לאסוף נוסעים מהרחוב, אלא מוזמנות טלפונית בלבד על ידי הנוסע. לשני סוגי המוניות מרכזי שילוח, אולם רק המוניות השחורות יכולות לאסוף נוסעים מהרחוב. המוניות השחורות מפורסמות בגלל כלי הרכב שמיוצרים באופן ייחודי למטרה זו, וכן בגלל קורס ההכשרה המקיף ("The Knowledge") המשמש דרישה מחייבת לקבלת רישוי מתאים. דרישה זו הביאה לכך שמרבית נהגי המוניות השחורות מפתחים את אזור ההיפוקמפוס, אזור במוח האחראי, בין השאר, על הזיכרון והניווט.

ארצות הברית

בארצות הברית מבחינים בין שני סוגי מוניות: מוניות מאספות (medallion cabs) ומוניות תקניות (livery cabs). למוניות המאספות יש היתר לאסוף נוסעים מהרחוב, ולמכוניות לייברי יש היתר להיענות לקריאות טלפוניות או לסדר איסוף מראש בלבד.

ניווט

נהגי מוניות מכירים בדרך כלל את הרחובות והמקומות החשובים ברמת היכרות גבוהה. בשנים האחרונות הפך השימוש במחשבי ניווט מבוססי GPS לנפוץ במוניות רבות במדינות המפותחות. מערכת זו מכילה מפה ממוחשבת ומסתייעת בלוויין לקביעת מיקום כלי הרכב, כך שהיא מסוגלת לנווט ולהוביל את הנהג גם למקומות שאינם מוכרים לו.

מרבית המוניות מצוידות במכשיר קשר אשר באמצעותו מתקיים קשר רצוף עם מרכזי השליחה המעבירים לנהגי המוניות את מיקומו של הלקוח הבא. לעיתים נעזרים נהגי המוניות במרכזי השליחה בהתמצאות באזורים או רחובות לא מוכרים. בחלק מהמוניות יש מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת, שבאמצעותה מרכז השליחה יכול לדעת את מיקומה המדויק של המוניות ואת הסטטוס שלה, דבר החוסך דיבור מיותר במכשירי הקשר.

דמי נסיעה

דמי הנסיעה עבור נסיעה במונית הם בדרך כלל יקרים יותר מצורת נסיעה אחרות (כמו האוטובוס ורכבת). מחיר הנסיעה מתחיל ממחיר מסוים לפי המונה, מעל שלושה נוסעים, מזוודה, ויציאה משדה התעופה גובים מספר שקלים נוספים. שאר דמי הנסיעה נקבעים בדרך כלל על פי זמן המתנה ומרחק אשר מחושבים באמצעות המונה. ישנם מצבים שבו יעדיף הנוסע לשלם דמי נסיעה קבועים, במקום שימוש במונה.

במונית שירות, דמי הנסיעה קבועים למרחק של שישה קילומטר, עם תוספת עבור כל קילומטר נוסף. עם זאת, קיימים מחירים קבועים בין ערים שונות על אף האמור.

עיסוק במונית ללא רישיון

בישראל, משרד התחבורה קובע תקנות מחמירות לעיסוק בהנהגת מוניות. עיסוק בכך ללא רישיון מתאים ועמידה בתקנות אינו חוקי ומשליך ענישה.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ולא דוד רמז; ראו על החידוש "מונית" באתר על שם יצחק אבינרי.
  2. ^ ליאור גוטמן, שר התחבורה נגד Uber: "לא אאפשר פגיעה בענף המוניות", באתר כלכליסט, 26 ביוני 2014
9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 356 ימים (357 בשנה מעוברת).

א' באייר

א' באייר הוא היום הראשון בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש השני

למניין החודשים מניסן. א' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

אוטובוס

אוטובוס הוא כלי רכב קרקעי ממונע וגדול, המיועד להסעת מספר רב של נוסעים. האוטובוס מיועד לנסיעה על כבישים, מה שהופך אותו לדינמי ביחס לכלי תחבורה אחרים המיועדים להסעת המונים. מרבית האוטובוסים משמשים כחלק ממערך תחבורה ציבורית עירוני או בינעירוני או למטרות תיירות.

אמצעי תחבורה

אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים. אמצעי תחבורה יכולים לפעול ביבשה (אופניים, עגלה, מלגזה, אופנוע, קלנועית, כסא גלגלים, מכונית, משאית, אוטובוס, רכבת, טרקטור ונגמ"ש), בים (אופנוע ים, סירה, ספינה, צוללת), באוויר (כדור פורח, מטוס, מסוק, ספינת אוויר) ובחלל (טיל, מעבורת חלל).

המכנה המשותף של כל אמצעי התחבורה הוא היותם מקילים על האדם בהעברתו או את חפציו ממקום למקום, אם כי חפץ המשמש למטרה זו אך הוא אינו בעל הגדרות מסוימות נוספות, דוגמת עגלת קניות או מזוודה על גלגלים, לא ייחשבו לאמצעי תחבורה.

אמצעי תחבורה המובלים על ידי בעלי חיים ידועים מאז החל האדם לביית את בעלי החיים, ואף קודם לכן. אחד מאמצעי התחבורה הראשונה שהומצאו על ידי האדם הקדמון, עוד בטרם המצאת הגלגל הייתה מזחלת שנמשכה על ידי בני אדם, ולמעשה בני אדם היו אמצעי ההנעה הראשון של אמצעי התחבורה. מאוחר יותר, עם ביותם של בעלי חיים כגון סוסים, פילים, חמורים ואף כלבים החלו להשתמש בהם כדי להניע אמצעי תחבורה, למרות זאת, גם כיום, משמשים בני אדם ככלי להנעת אמצעי תחבורה (ראו לדוגמה: ריקשה).

למרבית אמצעי התחבורה היבשתיים כיום ישנם גלגלים או זחל. ישנם גם אמצעי תחבורה יבשתיים שאינם פועלים על עקרונות אלה, ובדרך כלל אינם מיוצרים בייצור רחב היקף ומיועדים לשימושים ייחודיים (כגון אמצעי תחבורה סרטניים, שנועדו לאפשר תנועה בשטחים סלעיים על גבי כוכבי לכת או אסטרואידים או רחפות שפועלות על לחץ אוויר).

בעולם המערבי, מרבית אמצעי התחבורה כיום הם אמצעי תחבורה מכניים, היינו אמצעי תחבורה המונעים באמצעות מנועים. מנועים אלה מופעלים הן על ידי שריפת דלקים (פחם, דלק, עץ, גז ומימן), והן על ידי חשמל, לחץ אוויר ואמצעים סולריים.

ג'ודי פוסטר

אלישה כריסטיאן "ג'ודי" פוסטר (באנגלית: Alicia Christian "Jodie" Foster; נולדה ב-19 בנובמבר 1962) היא שחקנית, מפיקה ובמאית קולנוע אמריקאית. זכתה פעמיים בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ופעמיים בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמטי. היא זכתה בפרס מפעל חיים על שם ססיל ב. דה-מיל בטקס גלובוס הזהב בינואר 2013.

גונדולה

גונדולה (באיטלקית: Gondola) היא סירה מסורתית צרה וארוכה עשויה עץ, המאפיינת את ונציה ומשמשת כאחד מכלי התחבורה הנפוצים ביותר בתעלותיה המלאות מים שאינן מאפשרות תנועה בכלי רכב יבשתיים.

הגונדולה מונעת על ידי חתירה במשוט יחיד וארוך המחובר אל אחורי הסירה. לעיתים נמתחת מעל הגונדולה מעין יריעת בד או פלסטיק המגנה על הנוסעים מפני חום, קור או גשם. חוק מסורתי בוונציה קובע כי על הגונדולות להיות צבועות בגווני שחור, ולרוב הן אכן צבועות בצבע זה.

זה מאות שנים שהגונדולה מהווה את אמצעי התחבורה הנפוץ ביותר בוונציה, והיא עודנה משמשת כיום כעין מעבורת או מונית (המינוח המקובל באיטלקית למונית-גונדולה הוא "traghetto"), בעיקר ככלי מעבר בין תעלות ורחובות שונים. במהלך המאה ה-18 היו בוונציה כמה אלפי גונדולות. כיום ישנן רק כמה מאות, שרובן מושכרות לתיירים וחלק קטן מהן בשימוש פרטי או משמשות כמונית שירות עבור תושבי ונציה. עד סביבות סוף המאה ה-19 היו הגונדולות נפוצות מאוד בוונציה, אולם מאז החל מספרן לרדת עקב שימוש בסירות מנוע. כיום שטים בגונדולה לעיתים קרובות לאו דווקא תושבי ונציה החפצים להגיע מנקודה מסוימת לאחרת אלא תיירים הרוצים להתרשם בדרך זו מיופיין של תעלות ונציה.

את הגונדולה משיט אדם שזהו עיסוקו הבלעדי - הגונדולייר. הגונדולייר עומד באחורי הסירה ודוחף ומושך את המשוט היחיד. מקצוע זה הוא באופן מסורתי מקצוע גברי, ולראשונה הוסמכה אישה לתפקיד זה בשנת 2010. פעמים רבות מבדר הגונדולייר את הנוסעים ושר להם שירים או סיפורים עממיים לפי קצב החתירה. שירים כגון אלו מכונים ברקרולה. מקצוע הגונדולייר הוא מקצוע נחשב מאוד, ואף יש איגוד גונדוליירים. בגלל חשיבות המקצוע וייחוד הפעילות בוונציה, תיירים המבקשים לשוט בגונדולה נאלצים לשלם מחיר גבוה. תיירים המבקשים להסתפק בחוויה רגעית במחיר נמוך יוכלו לחצות את התעלה מצד אחד לשני ב-traghetto.

בעבר הייתה מלאכת בניית הגונדלות אומנות קשה שעברה מדור לדור בתוך המשפחה. הבנייה ארכה מספר שבועות וכללה מספר שלבים, ביניהם חיתוך חומר הגלם, שיופו, צביעתו וגילופו. פעמים רבות גולף חרטום הגונדולה בצורות מיוחדות. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, רבות מן הגונדולות כבר אינן מיוצרות ביד אלא בבתי חרושת, אולם ישנם עדיין בתי מלאכה הבונים גונדולות בצורה המסורתית.

חברה לטיסות שכר

חברת שֶׂכֶר (נקראת גם צַ'רְטֶר, מאנגלית: Charter airline) היא חברת תעופה המפעילה טיסות מסחריות שאינן סדירות. מחיר כרטיס לטיסות אלה יהיה בדרך כלל זול יותר ממחיר כרטיס לאותו היעד בטיסה של חברה סדירה. לעיתים חברות השכר מפעילות טיסות ליעדים לפי הזמנה של קבוצת לקוחות.

"טיסת שכר" היא טיסה בה מעל לשנים-עשר נוסעים (טיסה בה מספר הנוסעים נמוך יותר זוכה לכינוי "מונית אוויר"). חברות תעופה רבות המפעילות טיסות סדירות, מפעילות בנוסף גם טיסות שכר.

טיסות שכר רבות נמכרות במסגרת חבילת נופש שבה המחיר ששולם כולל טיסות, בית מלון, ושירותים אחרים. לעיתים מטוס נשכר על ידי קבוצה אחת גדולה כמו ועדי עובדים, קבוצות ספורט, וחיילים.

חברות השכר כפופות לאמנת ורשה אולם אחריותם כלפי הצרכנים מוגבלת יותר מחברה סדירה. חלה אחריות על החברה במקרים בהם לא הוכח כי ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת הנזק לנוסעים. הנטל להוכיח העדר רשלנות הוא על החברה.

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-30

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-30 שמעניקה האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, נערך בשנת 1977, בו הוענקו פרסים לסרטים הטובים ביותר של שנת 1976.

כ"ג בחשוון

כ"ג בחשוון הוא היום העשרים ושלושה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ג בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

כ"ז בטבת

כ"ז בטבת הוא היום העשרים ושבעה בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז טבת היא פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת בא.

מונורייל

מוֹנוֹרֵייל או רכבת חד-מסילתית (באנגלית: Monorail) היא רכבת עירונית הנעה על גבי קורה הנתמכת על ידי עמודים תומכים.

מוניות בישראל

ענף המוניות הוא אחד מענפי התחבורה הציבורית בישראל, והנסיעות בו מהוות 13 אחוז מכלל הנסיעות בארץ. על פי נתוני משרד התחבורה, כ-600,000 נוסעים משתמשים כל יום בשירותי המוניות, וכ-40,000 איש מועסקים בענף.המוניות בישראל פועלות בשני סוגים עיקריים של הסעה:

מונית בהזמנה פרטית (ספיישל): עומדת לשירות הנוסע המשלם את מחיר הנסיעה על פי מונה או תעריף שנקבע. נכון ל-2013 פועלות בישראל 17,828 מוניות מיוחדות, והנסיעות בהן מהוות מחצית מכלל הנסיעות במונית.

מוניות שירות פועלות בקווי שירות קבועים, בין הערים ומחוץ להן. מונית השירות מתפקדת למעשה כאוטובוס זעיר, אך עם יתר גמישות, שכן זמינותה גבוהה יותר, היא נוהגת לעצור גם במקום שאין תחנות, וכאשר היא מתמלאת היא ממשיכה בנסיעה רצופה. נכון ל-2013 בישראל 2,290 מוניות שירות. למרות מספרן הנמוך של מוניות השירות, מהוות הנסיעות בהן כמחצית מסך כל הנסיעות במונית, זאת עקב קיבולת הנוסעים הרבה יותר של כל מונית.המוניות מצוידות בסימונים שונים המזהים אותן ואת בעליהן. כמו: שלט מואר, מדבקה הנושאת את מספר הרישיון, וצבעים שונים למוניות השירות.

ענף המוניות בישראל נתון בפיקוח משרד התחבורה, הקובע הוראות שונות הנוגעות לענף. בין היתר קובע המשרד את מספר המוניות, תעריפי הנסיעה, מספר התחנות, וכן מפעיל יחידות אכיפה. עוד נקבעו במשך השנים חובות וזכויות לנהגים ולנוסעים.

ממשלת ישראל מנהלת מדיניות של העדפת שירותי האוטובוסים ולכן הגבילה את שירותי המוניות באמצעות מגבלות רישוי ומחירי מכירה בפיקוח ממשלתי, ובירושלים אף קיימת הגבלה על פעילות של מוניות שירות.

מוניות שירות בישראל

מונית שירות (באנגלית: Share Taxi) היא מונית הנוסעת במסלול קבוע מראש בדרך כלל ולאורכו היא אוספת ומורידה נוסעים. בדרך כלל חופפים קווי השירות את מסלולי נסיעתם של קווי אוטובוסים, אך בניגוד לאלה פועלות מוניות שירות פעמים רבות גם בשעות הלילה, בסופי שבוע ובמועדי ישראל. למוניות שירות אין בדרך כלל לוח זמנים קבוע. מוניות שירות רשאיות לעצור לשם איסוף והורדת נוסעים גם במקומות שאינם מיועדים לכך במפורש.

מונית שירות

מונית שירות היא מונית הנוסעת במסלול קבוע מראש, שלאורכו היא אוספת נוסעים ומורידה אותם, בניגוד למונית ״מיוחדת״ (ספיישל) המסיעה את נוסעיה בכל נתיב ואינה אוספת נוסעים בין נקודת המוצא לנקודת ההורדה. בדרך כלל חופפים קווי השירות את מסלולי נסיעתם של קווי אוטובוסים, אך שעות הפעילות של מוניות שירות חובקות לעיתים גם את שעות הלילה, סוף השבוע, מועדים וחגים. למוניות שירות אין בדרך כלל לוח זמנים קבוע והמונית יוצאת לדרכה כאשר היא מלאה. מוניות שירות רשאיות לעצור לשם איסוף והורדת נוסעים גם במקומות שאינם מיועדים לכך במפורש, לפי בקשת הנוסעים במונית או אלה המבקשים לעלות אליה.

ב-2003 האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה לקטנית כתחליף תקני לביטוי "מונית שירות", אך חידוש זה לא הפך למקובל בלשון הדיבור ובוטל.

מרטין סקורסזה

מרטין צ'ארלס סקורסזה (באנגלית: Martin Charles Scorsese; נולד ב-17 בנובמבר 1942) הוא במאי, עורך ומפיק קולנוע אמריקאי, זוכה פרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב ופרס אמי וכן "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2013. נחשב לבמאי משפיע ובולט בתעשיית הקולנוע ובעיקר בבימוי סרטי פשע.

נהג מונית (סרט)

נהג מונית (באנגלית: Taxi Driver) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמה, מותחן פסיכולוגי, פשע ונאו-נואר משנת 1976 בבימויו של מרטין סקורסזה, בהפקתם של ג'וליה ומייקל פיליפס ועל פי תסריט של פול שרדר. הסרט עוקב אחר טרוויס ביקל, נחת יוצא מלחמת וייטנאם שעובד כנהג מונית ומתואר כאדם מתבודד שחי בצורה סגפנית בעיר ניו יורק של שנות ה-70 שמתוארת כעיר מטונפת, מלאה בזנות, הומלסים וסחר בסמים. לבסוף, הוא פוגש בזונה צעירה בת 12 בשם איריס הנמלטת מהסרסור שלה, עד שבסופו של דבר הוא מחליט לקחת את הכוח לידיו, מתחמש באקדחים ויוצא למאבק בעולם הפשע והזנות כדי לחלץ את איריס אחרי שפיתח אובססיה כלפיה. בסרט מככבים רוברט דה נירו, ג'ודי פוסטר, הארווי קייטל וסיביל שפרד. סקורסזה הופיע בסרט כנוסע של טרוויס.

הסרט יצא לאקרנים ב-8 בפברואר 1976. עם יציאתו לאקרנים זכה הסרט להצלחה קופתית מסחררת ברחבי העולם בזמנו כשגרף יותר מ-28 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של כמיליון וחצי דולר בלבד. הסרט קיבל ביקורות משבחות מצד מבקרי קולנוע והקהל ששיבחו את המשחק, התסריט, הסיפור, הסגנון הוויזואלי של הסרט ואת קטעי האקשן והאווירה האפלה, אך נקטל בביקורות שליליות בשל היותו אלים ובוטה מדי. בנוסף לכך, היה הסרט מועמד לארבעה פרסי אוסקר (הסרט הטוב ביותר, השחקן, שחקנית המשנה, ופסקול) וזכה בפרס דקל הזהב ועד היום נחשב לאחד משלושת סרטיו הגדולים ביותר של סקורסזה יחד עם "השור הזועם" ו"החבר'ה הטובים".

סימן-טוב גנה

סימן-טוב גנה (1924 - 6 במרץ 1968) היה לוחם בעל אות גיבור ישראל.

פוניקולר

פוניקולר (בצרפתית: Funiculaire) היא רכבת הנמשכת על ידי כבל במעלה מתלול (מדובר בכבל תחתי, בניגוד לרכבל בו נישא קרון הנוסעים על ידי כבל עילי מבלי מגע בקרקע). שיווי המשקל בין שני הקרונות מאפשר נסיעה תוך שימוש במנוע בעל הספק נמוך יחסית, שכן משקל הקרון היורד מושך כלפי מעלה את הקרון העולה. הקרונות עצמם אינם ממונעים, והמנועים המניעים את הכבל נמצאים בתחנות הקצה, בדומה לרכבל.

רוברט דה נירו

רוברט דה נירו (באנגלית: Robert De Niro; נולד ב-17 באוגוסט 1943) הוא שחקן קולנוע אמריקאי זוכה שני פרסי אוסקר ושני פרסי גלובוס הזהב.

במהלך שנותיו הראשונות בעולם הקולנוע דה נירו כיכב בחמישה סרטים שכיום נמנים מהגדולים בכל הזמנים:

"רחובות זועמים" (1973) - דרמת פשע בו דה נירו מגלם מאפיונר מתחיל בשוק ההימורים הניו-יורקי שמצפצף על חוקי העולם התחתון. הסרט מהווה את שיתוף הפעולה הראשון של דה נירו עם הבמאי מרטין סקורסזה.

"הסנדק 2" (1974) בבימוי של פרנסיס פורד קופולה. דה נירו, שדיבר איטלקית במהלך כל הסצנות שלו, משחק את אותה הדמות שמרלון ברנדו גילם בחלק הראשון של הטרילוגיה, על תפקיד זה זכה באוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

"נהג מונית" (1976) - בשיתוף הפעולה השני שלו עם סקורסזה, דה נירו מגלם יוצא צבא מתוסכל שמתקשה להתאקלם לניכור שבחיים העירוניים.

"צייד הצבאים" (1978) - אפוס אלים ובלתי מתפשר בן 3 שעות אודות מלחמה ופטריוטיות, וההשפעה שלהם על קהילת מהגרים קטנה בארצות הברית.

"השור הזועם" (1980) - דרמת ספורט בשחור-לבן המספרת את הסיפור של ג'ייק למוטה, מתאגרף מצליח שההתנהגות האלימה שלו באה לידי ביטוי גם מחוץ לזירה. סקורסזה ביים ודה נירו עזר בהפקה ובכתיבת התסריט, ואף זכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.מאז תקופה פורצת-דרך זו השתתף דה-נירו במספר גדול של סרטים, חלקם זכו להצלחה כגון "החבר'ה הטובים" והקומדיה "פגוש את ההורים".

אמצעי תחבורה
חלליים מעבורת חללחלליתרכב הנחיתה הירחירכב הנדידה הירחיתרמיל ריחוף
אוויריים
ממונעים מטוס (מטוס סילוןמטוס קרבמטוס מנהליםמטוס מטעןמטוס קלמטוס דו-כנפי) • מסוקספינת אווירצפליןתרמיל ריחוף
לא ממונעים כדור פורחדאוןמצנח רחיפהגלשן אוויר
ימיים
ממונעים אונייה (מכליתמכלית נפטאוניית צובראוניית נוסעיםמשחתתנושאת מטוסים) • סירת מנועאופנוע יםיאכטהצוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפתואפורטו
לא ממונעים מפרשית (דאו) • גלשן רוחסירה (סירת הצלהקיאקקאנוגונדולה) • רפסודהחסקהאַרְבָּה • בוצית • ג'ונקהאוניית מפרשים
יבשתיים
מכוניות מכונית מיקרומכונית מיניסופרמינימשפחתית • משפחתית גדולה • מונית • ניידת משטרהגראן טוריסמומכונית משוריינתמיניוואןאמבולנס • קרון מתים • קלנועיתמכונית ספורטרודסטרקבריולהמכונית-על
רכבות רכבת מהירהרכבת פרווריתרכבת בינעירוניתרכבת נוסעים דו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבלחשמליתגונדולהקטרקרון
אוטובוסים אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסמערכת אוטובוסים מהירה
דו-גלגלי ממונע אופנועקורקינט ממונעקטנוערכינוע
רכבי שטח טרקטורג'יפSUVטרקטורון • באגי • תומקארגארדיוםאוונגרד • שלג (אופנוע שלגחתול שלגמפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנקנגמ"ששריוניתזחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפורמחפריעה אופנימחפרוןמפלסת)
משאיות טנדרמסחריתטיוליתכבאיתסמי-טריילר • פול-טריילר
מונעים בכוח אדם אופניים (אופני טנדםחד-אופןאופנוחתלת-אופן) • קורקינטגלגיליותסקייטבורדאפריוןריקשהמגלשייםעגלת תינוק
מונעים בכוח בהמה כרכרהמרכבהמזחלתקוודריגהדיליז'נסעגלהקרון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.