מונופול

מונופוליוונית: μόνος, "מוֹנוֹס" - אחד ו-πωλεῖν - "פּוֹלָיֶן" - למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק הארי שלו. בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר יחיד אשר חולש על רוב השוק או אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים.[1] דבר זה מקנה לאותו גורם, הקרוי "בעל המונופול" או מונופוליסט, שליטה בתחום פעילות בשוק, לרוב תוך הגבלה של התחרות בו. דוגמאות למונופולים יכולים להוות הכנסייה הקתולית בימי הביניים באירופה, ובישראל: חברת החשמל, רשות הנמלים (בטרם הפרטת הנמלים) וחברת "אגד" בתחום תעבורת הנוסעים בישראל, בטרם כניסתם של גורמים נוספים לפעילות.

יש המבדילים בין מונופול טבעי הנוצר על ידי היותו היעיל או זול ביותר בשוק לבין מונופול ממשלתי או פרטי בחסות הממשלה הקיים בזכות חסם כניסה לשוק, במיוחד בכלכלות פרוטקציוניסטיות או מרקנטליסטיות, כאשר מונופול טבעי אינו יכול למנוע כניסה של שחקנים חדשים לשוק במידה, על אף שיכול לנסות על ידי אסטרטגיות כמו מכירה במחירי היצף.

על פי תפיסות כלכליות רווחות תופעת המונופול היא שלילית ויש להקים ארגונים ממשלתיים שיתערבו בו (בישראל - הממונה על התחרות) כדי להחזיר את השוק למצבו ה"טבעי". תאוריות ביקורתיות יטענו ששיח המונופול מאפשר להסוות את העובדה שלמעשה שוק חופשי הוא שוק המנוהל באמצעות סוכנויות ממשלתיות המגדירות רגולציות משמעותיות.

ראוי להבחין מונח זה ממונחים מקורבים כמו מונופסון, המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או שירות או אוליגופסון, שבו יש מספר בודד של קונים למוצר או שירות; קרטל, שהיא תופעה דומה ומקושרת של שליטת מספר חברות שביניהן יש הסכמה חלקית; ואוליגופול, שבו יש מספר קטן של מוכרים בשוק, עם או בלי התארגנות קרטלית.

מאפייני מונופול

למונופול מספר מאפיינים מובהקים, אותם ניתן למצוא בכל מונופול אמיתי, כזה הנהנה מיציבות בשוק (בניגוד למונופול זמני או חולף):

  • מוכר בודד: מונופול טהור קיים בתעשייה שבה היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים הוא גורם יחיד. גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או שניים).
  • היעדר חלופות קרובות: השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה. לדוגמה, יצרן חומוס השולט ברוב השוק אינו יכול להיחשב מונופול, שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות.
  • שליטה במחירים: לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו במוצר או שירות מסוים, ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר.
  • חסם כניסה: במצב של מונופול טהור, אסורה ההתחרות בבעל המונופול. במצב של מונופול שאינו טהור מוצבים חסמי כניסה משמעותיים, המונעים למעשה, גם אם לא להלכה, כניסה של גורמים אחרים.

סוגי מונופולים

ניתן להבחין בין סוגי מונופולים על–פי נסיבות היווצרותם ועל–פי אופן התנהגותם בשוק. על–פי גישה זו, ניתן להבחין בין מונופול באישור ממשלתי ומונופול על פי חוק, המבוססים על מדיניות ממשלתית או חקיקה ונהנים ממעמד מונופוליסטי בזכות קביעה בחוק; מונופול טבעי, שהוא תוצר של מבנה העלויות בשוק (היינו, שרק גורם אחד מסוגל להתחרות בשוק); ומונופול תחרותי, שהוא מונופול שנוצר בעקבות תחרות חופשית. על–פי גישה אחרת, המקובלת בעיקר על בעלי גישה התומכת בקפיטליזם ובליברליזם, מונופול טבעי אינו נוצר בפועל במצב של תחרות חופשית ואילו מונופול תחרותי אינו ראוי להיקרא מונופול, כיוון שמעמד השליטה שלו בשוק אינו יציב, כנדרש ממונופול ולכן עשוי להשתנות באופן טבעי בכל זמן נתון.

הבחנה אחרת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו מוצע השירות או המוצר. בתחום זה, ישנם מונופולים אנכיים, השולטים באספקת שירות או מוצר לכל אורך הדרך, מחומר גלם ועד למוצר הצריכה המוצע לצרכן. דוגמה טיפוסית לכך יכולות להוות חברות לאספקת חשמל, השולטות לרוב גם בייצור החשמל, גם בהולכתו וגם בהפצתו ובטיפול בצרכן. מונופול מסוג שני הוא אופקי: שליטה בגזרה רחבה של שירותים או מוצרים מסוג מסוים. לדוגמה, חברה המוציאה לאור את רוב המגזינים הנמכרים במדינה מסוימת עשויה להיחשב בעלת מונופול אופקי.

הבחנה נוספת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו נקבע המחיר כלפי פלחי אוכלוסייה שונים. בתחום זה ישנו המונופול הפשוט, בו למעשה נקבע מחיר אחד עבור כל השוק, ומונופול מפלה - מונופול אשר קובע רמה שונה של מחירים לפלחי שוק שונים לפי רצונו. דוגמה למונופול הפשוט הוא דוכן הפופקורן בקולנוע בו המחירים גבוהים (ללא אלטרנטיבה) אך אחידים. דוגמה למונופול מפלה מושלם היא רופא מומחה או עו"ד הגובים שכר דיפרנציאלי (שונה) מכל לקוח ולקוח לפי בחירתם וכך מביאים את הפדיון למקסימום.

מונופול על פי חוק

מונופול על–פי חוק הוא מונופול שבו ישנו איסור מפורש בחוק, בתקנה או בנוהל, על תחרות באספקת מוצר או שירות, כשהשליטה באספקת מוצר או שירות זה מוענקת לגורם יחיד. מונופול על–פי חוק עשוי להיות על מוצר או שירות מקומי או כלל-ארצי ויכול לגעת בכל סוג של שירות או מוצר. מונופול על–פי חוק, באישור ממשלתי או בגיבוי ממשלתי, מכונה לעיתים גם מונופול כופה.

לדוגמה, רשות השידור בישראל נהנתה ממונופול על–פי חוק בתחום שידורי הטלוויזיה הארציים למן תחילת שידורים אלו ועד שנת 1992. מונופולים דומים היו לחברת "בזק" על שיחות טלפון מקומיות, לחברת "פלאפון" על שירותי טלפון סלולרי, לחברת החשמל על אספקת חשמל או לחברות הכבלים על שידורי הכבלים באזורי הארץ השונים. מנקודת מבט זו, ניתן לראות גם בבלעדיות המוענקת לגופים כמו "ביטוח לאומי" או משרד החינוך על שירותים מסוימים מונופול.

לרוב, נהוג להבחין בין מונופולים ממשלתיים או בבעלות ממשלתית, כמו משרדי ממשלה או חברות ממשלתיות; ומונופולים בבעלות פרטית, הנהנים מבלעדיות על מתן השירות או המוצר שבמונופול. מונופולים מן הסוג השני מכונים גם מונופולים באישור ממשלתי. ההבדל העיקרי בין שני סוגי הגופים הוא שעל גופים פרטיים בעלי מונופול מוטל לרוב פיקוח באמצעות רשויות פיקוח, בעוד שעל חלק ניכר מהמונופולים הממשלתיים אין פיקוח כלל או שהפיקוח הוא מנהלי ולא רגולטיבי. לדוגמה, חברות פרטיות מפוקחות על–ידי רשות התחרות ואילו גופים ממשלתיים מפוקחים על–ידי מבקר המדינה.

מונופול טבעי

מונופול טבעי, לטענת אלו הסבורים כי מונופול כזה קיים, הוא מונופול הצומח בתעשיות שבהן התשתית הנדרשת לאספקת השירות או המוצר היא כה רחבה עד כי רק חברה אחת מסוגלת לספק שירות או מוצר אלו. בדרך כלל, נחשבים תחומי אספקת החשמל והמים, בהם נדרשת תשתית פיזית רחבה להולכת המוצרים, לתחומים שבהם קיים או נוצר מונופול טבעי. תחומים נוספים עתירי תשתית, שבהם טוענים או נטען כי קיים מונופול טבעי, הם תחומי אספקת הגז, הבנזין, שיחות טלפון, טלפון סלולרי, הובלת מטענים ונוסעים, שירותי תעופה ועוד.

מונופול טבעי מתפתח, נטען, כתוצאה מכך שהעלויות הגדולות הכרוכות בהקמת תשתית גורמות לעזיבת כל החברות הפרטיות את השוק והשתלטות עליו של החברה היחידה — פעמים רבות, הראשונה — המסוגלת לעמוד בעלויות אלו. כניסתם של גורמים חדשים לשוק במועד מאוחר יותר נמנעת בגלל חסם כניסה לשוק גבוה בדמות עלויות הקמת התשתית הגבוהות, גם כאשר יעילותם עשויה להיות רבה יותר משל המונופוליסט.

על-פי טענות ליברטריאניות ואחרות, היווצרות מונופול טבעי אינה אפשרית כלל בתנאים של שוק חופשי. לטענתם, התופעה המכונה "מונופול טבעי" היא בכל המקרים מונופול באישור ממשלתי. כלומר, מונופול שנוצר כתוצאה מטיפוח של חברה ראשונית או מובילה בתחום מסוים, תוך מתן עדיפות או בלעדיות לאותה חברה בהענקת השירות או המוצר שבמונופול. כעדות, הם מצביעים על–כך שבשווקים בהם לא הייתה מעורבות ממשלתית מסוג זה, לא נוצר מעולם מונופול טבעי כזה.

בתחומים רבים שנחשבו בעבר כ"מונופול טבעי" מתקיימת כיום לכאורה תחרות חופשית עם הסרת הפיקוח או השליטה הממשלתית (אחרי הפרטה), כמו תחומי אספקת הגז, הבנזין, הטלפון הסלולרי, הובלת נוסעים, שיחות טלפוניות לחו"ל ומקומיות, ועוד. יש הטוענים כי הנטייה המונופוליסטית בתחומים אלו נוצרה בעיקר משום שקיים פיקוח (רגולציה) ממשלתי, המגביל את האפשרות להתחרות ומעודד יצירת מונופולים.

יחד עם זאת, יש לזכור כי בתחומים אלו חלו בשנים האחרונות התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, אשר הוזילו במידה ניכרת את עלות הקמת התשתית לאספקתם, ואפשרו לגופים עסקיים חדשים להיכנס לשווקים אלו. בנוסף, בחלוף זמן מפתיחת השוק לתחרות, ניכרת מגמה של קונסולידציה בין החברות החדשות, דוגמת שוק התקשורת, במטרה לחסוך בעלויות התפעול הגבוהות. באופן זה עשויים להיווצר דואופולים או אוליגופולים מסחריים, המחליפים את המונופול הטבעי.

פתרון בעיית המונופול

חברה הפועלת במשק תחרותי משוכלל, כלומר משק שבו מספר רב של חברות, מקבלת מחיר כנתון, שכן היא קטנה ביחס לשוק, ולכן אין לה יכולת להשפיע על המחיר. לעומת זאת, מונופול, מפני שהוא החברה היחידה שפועלת בשוק, יכול לקבוע בצורה מוחלטת את המחיר בשוק (בהנחה שאין חסמים שונים כגון רגולציה ממשלתית או איום של יבוא).

תחת מספר תנאים סטנדרטיים, פתרון בעיית המונופול מתקבל מהשוואת העלות השולית (Marginal Cost - MC) לפדיון השולי (Marginal Revenue - MR). כלומר, המונופול בוחר מחיר או כמות כך שהפדיון שהוא מקבל מהיחידה האחרונה שהוא מייצר יהיה זהה לעלות הייצור של אותה יחידה. מכיוון שהפדיון השולי תמיד יורד בצורה תלולה יותר מהביקוש, נקבל שהכמות שהמונופול קובע קטנה מכמות של תחרות משוכללת, והמחיר גבוה יותר.

מונופול
פתרון המונופול

מונופול תחרותי

מונופול תחרותי קיים כאשר חברה בודדת שולטת ברוב השוק לאספקת שירות או מוצר מסוים. המונופול בפועל של החברה אינו מעוגן בחוק או תקנה, ונוצר בעקבות תחרות חופשית מול חברות אחרות במתן השירות או המוצר. לעיתים קרובות, מונופול תחרותי אינו יציב, במובן זה שתקופת שלטונו קצרת טווח ורוויית איומים מצד מתחרים חדשים בשוק.

דוגמה טיפוסית למונופול תחרותי עשויה להוות חברת מיקרוסופט, שלה שליטה כמעט מוחלטת בשוק מערכות ההפעלה הביתיות. מונופול תחרותי דומה יש לשרת האינטרנט "אפאצ'י" ששלט בתקופות מסוימות בעד 70 אחוז משוק שרתי האינטרנט.[2]

מונופול תחרותי מושג בכל המקרים כאשר חברה אחת מייצרת באופן יעיל או מספק מוצר או שירות מבוקשים במחיר מבוקש, כאשר מתחריה של החברה מתקשים לספק מוצר דומה במחירים דומים. לעיתים, נטען, נוקטות חברות המשיגות מונופול צעדים להגבלת יכולתם של המתחרים להתחרות בה כמו הסכם כובל עם חברות אחרות או מכירה במחירי היצף.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מחשבון רווח מקסימלי של מונופול

הערות שוליים

  1. ^ מתוך חוק התחרות הכלכלית, סעיף 26, כפי שהוא מופיע באתר נבו: "לעניין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד".
  2. ^ השוואת נתחי שוק של שרתי אינטרנט לאורך השנים, אתר netcraft
RCA

RCA (ראשי תיבות: Radio Corporation of America - "תאגיד הרדיו של אמריקה") היה תאגיד אמריקאי ענק לתקשורת אלחוטית ואלקטרוניקה שחלש על תחומי התקשורת האלחוטית ובכללה שידורי ומקלטי רדיו וטלוויזיה לצורכי בידור ולצרכים אחרים, כולל צבאיים (קשר, מכ"ם ועוד) והתקיים מ-1919 ועד 1986. במשך עשרות שנים היה מונופול בתחומי תקשורת מסוימים, בתמיכת ממשל ארצות הברית. ל-RCA היו שייכים רשת השידור NBC, חברת תקליטי RCA וחלק מאולפני RKO.

אטלנטיק סיטי

אטלנטיק סיטי (באנגלית: Atlantic city) היא עיר במחוז אטלנטיק בניו ג'רזי, ארצות הברית. העיר מפורסמת בשל הטיילת שלה, חופיה, תרבות ההימורים המפותחת שבה, והעובדה שהעיר הוותה את ההשראה למשחק הקופסה "מונופול".

העיר שוכנת על האי אבסקון על חוף האוקיינוס האטלנטי. לפי סקר שנערך בארצות הברית בשנת 2000 העיר מונה 40,517 תושבים בעיר, ו- 217,015 תושבים בכל שטח המטרופולין.

כמו כל הערים המרכזיות, אטלנטיק סיטי מחולקת לשכונות וקהילות שונות. ביניהם: באנגלאו פארק, מחוז המרינה, פארק ונציה, דאונטאון, דאקטאון וצ'לסי הייטס.

אנטנה

אנטנה (מאיטלקית: Antenna, בעברית: מְשׁוֹשָׁה) היא מתמר, רכיב חשמלי או מתקן המורכב ממוליכים המיועד לשדר או לקלוט גלי רדיו.

בשידור, המוליכים מתמרים את הזרם חשמלי הנכנס לאנטנה, לקרינה אלקטרומגנטית.

בקליטה, זרם חשמלי נוצר במוליכים של האנטנה, כיוון שהם נמצאים בשדה אלקטרומגנטי משתנה (השראה אלקטרומגנטית).

דה פקטו

דֵּה פַקְטוֹ (בלטינית: De facto; בעברית: "למעשה") הוא ביטוי לטיני שמשמעו "בפועל" או "למעשה". משתמשים בו לרוב כדי להבדילו מדה יורה (שמשמעו "להלכה" או "לפי החוק") כאשר מתייחסים לענייני חוק.

כאשר דנים בענייני משפט, "דה יורה" מציין את לשון החוק, בעוד "דה פקטו" מציין את המצב בפועל. הביטוי "דה פקטו" משמש גם כדי לציין מצבים בהם אין חוק או תקן רלוונטי, אולם ישנו נוהג קבוע ומקובל (גם אם אינו בהכרח אוניברסלי).

דן חברה לתחבורה ציבורית

דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ היא חברה ישראלית לתחבורה ציבורית המפעילה שירותי אוטובוסים בגוש דן. מאז הקמתה בשנת 1945 ועד לשנת 2002 פעלה כקואופרטיב.

בעבר הייתה החברה מונופול בהפעלת תחבורה ציבורית באזור גוש דן וחלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל עמד על כ־20%. בעקבות החלטת ממשלת ישראל לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות בשלהי המאה ה־20, הועברו חלק מאשכולות הקווים של החברה לחברות אחרות, ונכון ל־2016 עומד חלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל על כ־14%.

הגבלים עסקיים

הגבלים עסקיים הוא ענף משפטי העוסק בקידום התחרות ואוסר תחרות לא הוגנת. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות התחרות, בהתאם לחוק התחרות הכלכלית. בארצות הברית מכונה הענף Antitrust Law, ובממלכה המאוחדת Competition Law.

התנקשות

התנקשות היא ניסיון מתוכנן לרצח אדם מסוים למען אינטרס מסוים, אשר בדרך כלל הוא אישיות ידועה או בעל תפקיד ציבורי.

במישור הפלילי, התנקשות שהצליחה היא פשע של רצח בכוונה תחילה, ועונשה ברוב המדינות הוא מאסר עולם או עונש מוות. התנקשות שנכשלה מוגדרת בדרך כלל כ"ניסיון לרצח".

המילה האנגלית להתנקשות היא assassin, נגזרת מחשישיון (בערבית: حشّاشين), מסדר של ניזארים, שנתפס באירופה של ימי הביניים כקבוצה רדיקלית של מתנקשים המאומנים לחיסול ממוקד של יריביהם.

חברה ממשלתית

חברה ממשלתית היא חברה בבעלות או בשליטת הממשלה, ומטרתה היא לקדם אינטרסים ציבוריים, כמו אספקת שירותים חיוניים או הגדלת הכנסות הממשלה.

חברות ממשלתיות נמצאות בלב וויכוח בין אידאולוגיות כלכליות-חברתיות שונות. סוציאל-דמוקרטים טוענים כי חברות ממשלתיות ראויות בשווקים שבהם גודל ההשקעה לא מאפשרת תחרות מלאה ובנוסף מתן השירותים חשוב לחברה, לדוגמה במתן שירותי רכבת, מים וחשמל. בתחומים אלה, גם אם חברה פרטית תספק את השירות, יהיה צורך בפיקוח ממשלתי הדוק כדי למנוע מצד אחד ניצול הציבור על ידי מונופול, ומצד שני פשיטת רגל החברה והפסקת מתן השירות. מתן השירות על ידי חברה ממשלתית יכול להיות תחליף מועיל למנגנון הפיקוח. ליברלים מאמינים כי ההתערבות של הממשלה בשוק פוגעת בתחרות ומונעות קיום של שוק חופשי, עקרון חשוב כאמצעי לעצמאות הפרט.

תהליך שבו המדינה הופכת חברה ממשלתית לחברה פרטית נקרא הפרטה, ואילו תהליך שבו המדינה הופכת חברה פרטית לממשלתית נקרא הלאמה.

חברת הודו המזרחית הבריטית

חברת הודו המזרחית הבריטית (באנגלית: British East India Company) הייתה חברת מניות שקיבלה צ'רטר מלכותי מאליזבת הראשונה ב-31 בדצמבר 1600 במטרה לתת זכויות מסחר מועדפות בהודו. הצ'רטר המלכותי העניק לחברה שהוקמה לא מכבר 21 שנות מונופול על כל המסחר עם הודו המזרחית. מחברת מסחר כלכלית הפכה חברת הודו המזרחית הבריטית לשליטה של הודו באמצעות קבלת תפקידים ממשלתיים וצבאיים עד פירוקה ב-1858 בעקבות תוצאות המרד ההודי הגדול.

חברת הודו המזרחית ההולנדית

חברת הודו המזרחית המאוחדת (בהולנדית: Vereenigde Oostindische Compagnie או בראשי תיבות: VOC), הידועה יותר בשם חברת הודו המזרחית ההולנדית, כדי להבדילה מהחברה הבריטית בעלת אותו השם, נוסדה ביום 20 במרץ 1602, כאשר הפרלמנט ההולנדי העניק לה מונופול למשך 21 שנים לנהל את המושבות ההולנדיות באסיה והמסחר עם אסיה. היה זה התאגיד הרב-לאומי הראשון בעולם והחברה הראשונה בעולם שהנפיקה מניות. החברה נותרה גורם כלכלי בעל השפעה במשך מאתיים שנה, עד שנקלעה לחדלות פרעון, ופורקה בשנת 1798 כאשר הרפובליקה הבטאווית השתלטה על נכסיה.

בשיאה, שווי השוק הכולל של החברה נאמד ב-7.9 טריליון דולרים אמריקאים, כלומר שווי שמתעלה על השווי הכולל של חברת גוגל, אפל ומיקרוסופט כיום.

טוטליטריזם

משטר טוטליטרי הוא סוג מסוים של דיקטטורה, בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון. אין הפרדת רשויות: הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת כפופות כולן למנהיג "הכל יכול". חיי האזרחים מתנהלים על פי השקפת העולם של מנהיג המדינה ומתנגדי השלטון נענשים בחומרה. השלטת רעיונות מפלגת השלטון בעם נעשית באמצעות תעמולה. את הטוטליטריזם ניתן להגדיר כמצב בו החברה הופכת להיות שלוחה של המדינה וכלי בידי מנהיגיה.

המיוחד במשטרים הטוטליטריים המודרניים הוא הכסות האידאולוגית שבה הוקמו: אידאולוגיה קומוניסטית (בקוריאה הצפונית ובעבר בברית המועצות, בסין ובמדינות אחרות); אידאולוגיה לאומנית-גזענית קיצונית בגרמניה הנאצית; אידאולוגיה פטריוטית-קיצונית במשטרים הפשיסטיים; אידאולוגיה דתית באיראן ובאפגניסטן של משטר הטאליבן. לעיתים נדירות המשטר הוא גם ללא אידאולוגיה כלשהי, אולם במקרים כאלו הוא מזדרז להמציא אידאולוגיה כזאת.

הדבר שונה ממשטר עריצות בו שליט יחיד עולה מתוך מצב של כאוס או חוסר יציבות ולא מתוך אידאולוגיה ברורה ואוטופיסטית כשהוא מבסס את שלטונו בעזרת טרור מדינתי, פחד ויצירת תלות נפשית.

כלכלת שוק

כלכלת שוק (או כלכלה חופשית או שוק חופשי) הוא מונח מתחום ההגות הקפיטליסטית. זהו כינוי לשוק, שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת כסף, מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא בכפייה.

למונח כמה משמעויות בהקשרים שונים. כמונח כלכלי, על פי הגישה הקלאסית, שוק חופשי הוא שוק שהייצור בו נשלט על ידי היצע וביקוש, כשישנה חתירה הנחשבת "טבעית" ומתמדת של השוק למצב של "שיווי משקל".

השוק החופשי משתמש במנגנון המחירים כדי להגיע לשיווי משקל בשוק.

כמונח בשימוש שגור, "כלכלת שוק חופשי" היא כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "לסה פר", בניגוד לשוק שבו שוררת כלכלה מעורבת, כלכלה ריכוזית או כלכלה אטטיסטית.

ביקורת תאורטית ופוליטית על הנחות היסוד של הכלכלה תטען כי מונח זה מוצג כתיאור מצב, בשעה שהוא כלי ליצירת הבניה חברתית להצדקת משטר כלכלי חברתי מסוים.

מונופול (משחק לוח)

מונופול הוא משחק לוח המבוסס על עולם העסקים, שמטרתו היא השגת שליטה (מונופול) על שטחי לוח המשחק באמצעות מהלכי קנייה ומכירה של נדל"ן.

המשחק מבוצע תוך כדי סימולציה של מהלכים עסקיים, כשהשחקנים קונים ומוכרים נכסים ובונים מלונות ובתים. מטרת המשחק היא: להיות המשתתף היחיד שלא פשט את הרגל וכך גם לנצח, אולם לעיתים מפסיקים את המשחק לפני שמצב זה קורה וכאשר זה קורה בעל הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן מוכרז כמנצח.

משחק זה הוצא לאור על ידי חברת הסברו בשמם של האחים פרקר ב-5 בנובמבר 1935, בעיצומן של שנות "השפל הגדול". הצלחת המשחק הייתה גורפת והוא זכה לגרסאות שונות בעולם בעשרות שפות. המשחק פורסם לראשונה בחנות כלבו בפילדלפיה. הגרסה הראשונה של המשחק, שנחשבת עד היום לגרסה ה"קלאסית" שלו, מבוססת על רחובות העיר אטלנטיק סיטי בניו ג'רזי.

בגרסאות מאוחרות, נוספו למשחק שינויים רבים כגון עדכון מחירים לרמות יותר הגיוניות (למשל אזור מסוים ימכר מעתה במיליונים ולא במאות). נוספה גם גירסת מונופול חדשה ובה החליפו את שטרות הכסף בכרטיס אשראי.

כשצריך לשלם או לקבל כסף, שני השחקנים נותנים את כרטיס האשראי שלהם לבנקאי והוא מכניס אותם למכונה אשר תעדכן את סכומם של כל השחקנים בעת ביצוע העברות.

חברת הסברו מוציאה אף מהדורות מיוחדות (חלקן לא מגיעות לשווקים בארץ) בהן ניתן למצוא "מונופול מלחמת הכוכבים", "מונופול שר הטבעות", "מונופול בובספוג מכנסמרובע", "מונופול דינוזאורים", "מונופול סוניק הקיפוד" ועוד רבים בהתאם לאופנות המתחלפות.

יש גרסאות אחרות שמגיעות לארץ כמו: מונופול כרטיסי אשראי, מונופול פלאי עולם וכו'.

המשחק מרתק עד היום ילדים ומבוגרים כאחד, ויש גם אליפויות עולם למשחק זה.

מונופול מגנטי

בפיזיקה, מונופול מגנטי הוא חלקיק משוער שהוא מגנט עם קוטב אחד בלבד. במונחים טכניים יותר, יהיה לו "מטען מגנטי", באנלוגיה למטען חשמלי. ההתעניינות המודרנית במונופולים מגנטיים נובעת מתאוריות של פיזיקת החלקיקים, בייחוד תאוריות מאוחדות גדולות ותורת העל-מיתר, אשר חוזות את קיומם.

התאוריה הקלאסית של מטען מגנטי קיימת עוד מאז ניסוח משוואות מקסוול (1884), אך היא נחשבת פחות חשובה או מעניינת מהתאוריות הקוונטיות של מטען מגנטי, אשר הוצגו לראשונה ב-1931 במאמר מאת פול דיראק.

במאמר זה, דיראק הראה כי אם מונופולים מגנטיים קיימים, הם יסבירו את הקוונטיזציה של המטען החשמלי ביקום. מאז פרסום המאמר בוצעו מספר חיפושים שיטתיים למונופולים. ניסויים ב-1975‏

וב-1982

הפיקו תוצאות אשר בתחילה היה נדמה כי הן מוכיחות את קיומם של מונופולים, אך כיום מוסכם כי הן לא היו חד-משמעיות.

מכאן, עדיין ייתכן כי מונופולים מגנטיים אינם קיימים כלל.

גילוי מונופולים היא בעיה פתוחה בפיזיקה ניסיונית. התאוריות המודרניות בפיזיקה תאורטית גורסות כי המונופולים קיימים, וחלקן, כמו תורת המיתרים, אף דורשות אותם כתנאי הכרחי לנכונות התאוריה. ג'וזף פולצ'ינסקי, תאורטיקאי-מיתרים בולט, תיאר את קיומם של המונופולים כ"אחד מההימורים הבטוחים ביותר שניתן לעשות בקשר לפיזיקה שעדיין לא נתגלתה".

התאוריות הללו לא בהכרח סותרות את הראיות הניסיוניות: בחלק מהמודלים, יש סיכוי נמוך מאוד לחזות במונופולים מגנטיים מאחר שהם מסיביים מכדי להיווצר במאיצי חלקיקים, ונדירים מכדי שחלקיק תועה יתגלה בגלאי חלקיקים.

ממציא

ממציא הוא אדם היוצר המצאות חדשות: בדרך כלל, מוצרים שונים שלא היו קיימים קודם לכן, והם משמשים לשימושים חדשים לחלוטין או מהווים שיפור למוצרים קודמים ששימשו למטלה דומה.

ממציאים רבים (אך לא כולם) הם מדענים. רובם מבססים את יצירתם על תגליותיהם של מדענים אחרים, מתנסים בשימושים מעשיים וצירופים של תגליות אלה, ובעזרת שיפורים וצירופים של מכשירים קיימים, יוצרים מכשירים שימושיים חדשים.

בין הממציאים המפורסמים ניתן למנות את ארכימדס, שהמציא את בורג ארכימדס וכלי נשק שונים; האחים רייט, שהמציאו את המטוס הראשון; צ'ארלס באבג', שנחשב לאבי המחשב; טים ברנרס לי, שהמציא את ה-World Wide Web; ארתור סי. קלארק, שהגה בספר מדע-בדיוני את הלווין הגיאוסינכרוני; רודולף דיזל, ממציא מנוע הדיזל; תומאס אדיסון, ממציא הנורה החשמלית, הפטיפון, והמצאות רבות אחרות; יוהאן גוטנברג, ממציא מכבש הדפוס; אלפרד נובל, ממציא הדינמיט; בלייז פסקל, ממציא מכונת החישוב; ורבים אחרים.

לא כל ההמצאות הן גדולות ומשנות סדרי עולם. ממציאים רבים מתגאים בהמצאות קטנות אך שימושיות מאוד, שהקלו על חיי אנשים רבים, או שיפרו את תרבות הפנאי. כך למשל יוהאן ואלר המציא את אטב הנייר, וארתור ויין הוא ממציא התשבץ.

מערכת הפטנטים הוקמה כדי לעודד ממציאים להמציא על ידי הבטחת מונופול לזמן מוגבל על המצאות שנמצאות חדשניות ומתקדמות המצאתית. כיום, יש הטוענים[דרוש מקור] כי מערכת זו מנוצלת לרעה (בעיקר בארצות הברית), ויש הקוראים לרפורמה במערכת הפטנטים או אף לביטולה. ממציא המעוניין בקבלת פטנט על המצאתו צריך לפנות לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במדינה בה הוא מעוניין לקבל הגנה על המצאתו. מקובל שממציא שוכר את שירותיו של עורך פטנטים בכל הקשור להתנהלות מול רשות הפטנטים אך לרוב אין חובה לעשות כן כאשר מדובר ברשות פטנטים במדינתו של הממציא.

יש ממציאים שממציאים המצאות כחלק מעבודתם למשל במעבדות מחקר (למשל במעבדות בל). יש ממציאים שעושים זאת למען השגת מקור פרנסה נוסף, ויש ממציאים שממציאים המצאות בשביל לעזור לאחרים.

משחק לוח

משחק לוח הוא משחק קופסה המיועד לשחקן אחד או יותר, המתנהל בעיקר, או באופן בלעדי, על-גבי לוח שסומן מראש לצורך זה, בהתאם לכללים קבועים מראש. בדרך כלל נעשה שימוש בכלי משחק שונים, כגון חיילי משחק וקוביות משחק.

בין שיטות המשחק השונות ניתן למנות הטלת קוביות, שליפת קלפים, מסחר בין שחקנים, קרבות בין צבאות, בנייה ופיתוח של אזורים וביצוע משימות בעלות דרגות קושי שונות לפי היררכיה מסוימת. דוגמאות אחדות למשחקי לוח הן שחמט, דמקה, שש בש, מונופול וסולמות ונחשים. משחקי לוח ידועים עוד מתקופת מצרים העתיקה בו שיחקו בסנת עוד כ-3500 שנים לפנה"ס. לרוב משחקי לוח פותחו עתה מקביליהם במחשב.

משחקי לוח הם תת-קבוצה של משחקי הקופסה.

סולידריות (תנועה)

סולידריות (פולנית: Solidarność, להאזנה (מידע • עזרה)) היא איגוד מקצועי פולני שהוקם בספטמבר 1980, והונהג בתחילתו על ידי לך ולנסה. הארגון זכה לתמיכה אנטי-קומוניסטית רחבה ודגל באי-אלימות.

עלייתה של סולידריות סימנה את תחילת היסדקות הקו הנוקשה של המפלגה הקומוניסטית. בדצמבר 1970 פרצו הפגנות במספר ערים בפולין בתגובה על עליית מחיר מצרכי המזון הבסיסיים. ב-17 בדצמבר 1970 פתח הצבא באש על פועלי מספנה מפגינים בגדיניה. 44 איש נהרגו ומאות נפצעו. אנדרטה לזכרם הוקמה ב-1980 ליד מספנות גדנסק. סולידריות צמחה והתחזקה על רקע היחלשות הסוציאליזם בברית המועצות בשנות השמונים, לאחר ההסתבכות במלחמת אפגניסטן וההרעה במצב הכלכלי בה ובגרורותיה.

חשיבותה העיקרית של סולידריות היא בשבירתה את מונופול המפלגה הקומוניסטית כארגון פוליטי יחיד במזרח אירופה. שביתות שהכריזה במספנות גדנסק הפגינו את כוחה הרב ומיליוני חבריה. שביתות אלו גרמו לבסוף לממשלת פולין הקומוניסטית להכריז על משטר צבאי במדינה.

ב־13 בדצמבר 1981, הכריז ראש ממשלת פולין, וויצ'ך ירוזלסקי, על מצוד אחרי חברי סולידריות, תוך שהוא מאיים בעונשי מוות וכולא את מרבית מנהיגי הארגון. ב־8 בדצמבר 1982 הוצא הארגון אל מחוץ לחוק. עד אמצע שנות השמונים שרדה סולידריות בעיקר כארגון מחתרתי שנתמך בידי הכנסייה וה-CIA, אך כוחה היה מספיק על מנת לסכל את ניסיונות הרפורמה העצמאיים של ירוזלסקי ב־1988, תוך שגל שביתות בארגונה הכריח את הממשלה לפתוח בשיחות עם סולידריות.

באפריל 1989 חזרה סולידריות למעמד חוקי והורשתה להשתתף כמפלגה בבחירות. בבחירות מוגבלות אלו זכו נציגיה בניצחון מוחלט והציתו את תקוותם של אנטי-קומוניסטים אחרים במרכז ומזרח אירופה. בסוף אוגוסט 1989 הרכיבה סולידריות את הממשלה, וולנסה התפטר משורותיה על מנת לכהן כנשיא פולין.

מאז, הארגון חזר לתפקד כארגון עובדים מסורתי ופחות כמפלגה פוליטית. כוחה הפוליטי כיום קטן, ומספר חבריה כמיליון וחצי.

קרטל

קרטל הוא התאגדות של ספקי מוצר או שירות שנועדה להגדיל את רווחי חבריה ולבטל את התחרותיות ביניהם. קרטל אינו מונופול אך הוא שואף למקסם את רווחי החברות השותפות בו לרמה של רווחים מונופוליסטיים. בניגוד למונופול, שהוא חוקי, קרטל הוא מבנה שוק מלאכותי ובדרך כלל לא חוקי, והטיפול בו הוא בדרך כלל במישור המשפטי-פלילי.

מכיוון שהתאגדות קרטלית פוגעת בתחרות החופשית, הקרטל נחשב בלתי חוקי במדינות בעלות מדיניות כלכלית פתוחה ושוק תחרותי. למרות זאת קיימים קרטלים לאומיים אשר מקבלים הכשר חוקי מטעם המדינה.

באופן כללי, קרטלים אינם יציבים מבחינה כלכלית לאורך זמן, כיוון שיש תמריץ גדול לחברים בקרטל לרמות ולמשל למכור יותר מאשר המכסה שהוקצבה להם על ידי הקרטל (ראו גם דילמת האסיר). עובדה זו גרמה לקרטלים רבים שניסו לקבוע מחירי מוצרים להיכשל בטווח הארוך. קרטלים שלא מצייתים למודל זה הם ארגון המדינות יצרניות נפט OPEC וקרטל היהלומים דה-בירס. OPEC, שהוא ארגון של מדינות כמשתמע משמו, חומק מאכיפת חוקים נגד קרטלים כיוון שמדינות, בניגוד לחברות, זוכות לחסינות במסגרת המשפט הבינלאומי.

סוגי קרטלים

קרטל מכסות - שליטה בכמות היצור של כל חבר בקרטל על מנת למנוע היצע רב שיוביל לירידת מחירים.

קרטל שיווק - קיומו של משווק בלעדי הקובע מחיר מכירה לשווק בהיעדר מתחרים, וקונה את המוצר מהספקים במחיר קבוע.

קרטל מחירים - קביעת מחיר אחיד לשיווק הסחורה.

קרטל מחירים ומכסות - שילוב של קביעת מחירים ומכסות ייצור.

קרטל גאוגרפי - קביעת בלעדיות לפי שטח גאוגרפי.המילונאי ראובן אלקלעי גזר במילוניו את צמד החידושים קִרְטֵל (הפך לקרטל, הקים קרטל) וקִרְטוּל.

תחבורה ציבורית בישראל

התחבורה הציבורית הפנים-ארצית בישראל מתבצעת בעיקר באמצעות אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות ורכבות בין עירוניות.

את התחבורה הציבורית בישראל מנהל באופן ריכוזי משרד התחבורה, אשר באחריותו מתן זכיונות ורישיונות למפעילים פרטיים ופיקוח על הביצוע, הגדרת מסלולי הקווים ותדירותם, קביעת תעריפי המחירים והסדרת אמצעי התשלום.

מאפיין בולט של התחבורה הציבורית בישראל היא השבתה כמעט מוחלטת בשבתות ובחגים. עוד בולט, בהשוואה למרבית המדינות המפותחות, היעדרן של מערכות להסעת המונים בערים הגדולות. בירושלים פועל קו יחיד של רכבת קלה, אך צפויים לפעול בעתיד קווים נוספים של רכבת קלה בירושלים לצד קווים נוספים שעתידים להיכנס לשימוש בגוש דן.

בשנת 2017 נרשמו 850 מיליון נסיעות נוסע באוטובוסים וברכבות, מתוכם 744 מיליון באוטובוסים, 64 מיליון ברכבת ישראל ו-42 מיליון ברכבת הקלה בירושלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.