מולך

מֹלֶךְ הוא מונח המופיע במקרא בהקשר לפולחן אלילי הכרוך ב"העברת הבנים באש". על פי הפירוש המקובל, הכוונה לקרבן אדם. לפי גישה אחת במחקר, מולך הוא שמו או כינויו של האל שלכבודו נערך פולחן זה; לדעה אחרת, זהו מונח המתייחס לאופן ביצוע הפולחן.[1]

בנוסף לאזכורים בהקשר פולחני זה, נזכר השם מֹלֶךְ פעם יחידה במקרא כשמו של אלוהי העמונים, המכונה במקום אחר גם מִלְכֹּם. הפרשנות המסורתית מזהה אל זה עם האל שלכבודו נערך פולחן המולך; במחקר יש חילוקי דעות בנוגע לזיהוי זה. יש פרשני מקרא שמייחסים את ההקרבה לה'[2], ויש לקרוא מלך ולא מולך. שמות דומים לשם מולך, הגזורים כנראה מהשורש השמי-מערבי מל"ך, מתועדים כשמות של ישויות אלוהיות במזרח הקדום, וקיימות סברות שונות הקושרות אותן אל המולך. עם זאת, הקונצנזוס בימינו הוא שהמולך מתאר שיטת פולחן, והאל למענו הוקרבו הקורבנות הוא יהוה[3].

איסור עבודת המולך
(מקורות עיקריים)
Kircher oedipus aegyptiacus 27 moloch
תיאור עבודת המולך בגיא בן הינום, שנת 1652
מקרא ויקרא, י"ח, כ"א; דברים, י"ח, י'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו ז'
ספר החינוך, מצווה ר"ח

בתנ"ך

Molok
סקיצה של המולך

המולך מוזכר כמה פעמים במקרא. בספר ויקרא קיים איסור מפורש על עבודתו, המנוסח באריכות יתרה (ויקרא כ, ב'-ו'; יח, כ"א). בפסוקים אלו מוזכר כמה פעמים האיסור על הקרבת קורבן אדם. בספר דברים מוכפל האיסור "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ" (דברים יח, י'). האיסור מוזכר במילים מאפיינות "לתת/להעביר מזרעו למולך". ייתכן שהדגש המיוחד במקרא על עבודת אלילים זו מוסבר בפירוש בפסוק בדברים, כי זביחת הבנים בפרט הוא דבר שמתועב ושנוא לפני ה'.[4] בתנ"ך מוזכר שנעבד בין היתר גם בגיא בן הינום בירושלים ב"במות התופת", ביחד עם הבעל "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז לא). מקור השם "תופת" לדעת פרשני המקרא היה בכך שכהני המולך היו מקישים בתופים כדי להחריש את זעקותיו של הבן הנשרף.[5]

על שלמה המלך בערוב ימיו נאמר: "וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים" (מלכים א, י"א, ה'). אך לא ידוע אם התקיים מצידו מעשה "מעביר בנו ובתו באש".

על אחז[6] ועל מנשה[7] מלכי יהודה כתוב בתנ"ך שהעבירו את בניהם באש. על פי פרשנים שונים כמצודות (שם) הרמב"ן[8] והמלבי"ם מדובר בעבודת המולך, בשל הטכניקה והדמיון המילולי, אף שהיא אינה מוזכרת בפירוש בשמה. על יאשיהו המלך סופר כי השבית פולחן זה מגיא בן הינום, "וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ" (מלכים ב', כ"ג י').

יצוין שהקונצנזוס בקרב החוקרים הוא שמולך איננו אל, אלא שיטת פולחן, ושהאל למענו הקורבו הילדים היה יהוה[9].

עבודת המולך

Molech babylon
גליל בבלי שבו מוצגת הקרבת ילד

האם הייתה הקרבת אדם?

פרשני המקרא נחלקו בשאלה האם הבנים רק הועברו באש, מבלי שקרה להם כל דבר רע, או שמא הם נשרפו חיים במדורות הפולחן. הקושי טמון בתיאורי המקרא: האם האב רק "הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ", או שמא "יַּבְעֵר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ"? בתיאור המופיע בספר ירמיהו הדברים ברורים למדי: "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, ל"א). מתיאור זה עולה עדות של שריפה ממש, וכך מפרשים הרמב"ן[10] והרד"ק[11]

לעומת דעות אלו, רש"י[12] והרמב"ם, בהסתמכו על הפסוק "לא יימצא בך, מעביר בנו ובתו באש", סובר כי הבן היה רק מועבר מעל להבות המדורה, אך לא נשרף למוות.[13] עוד כותב בהקשר לזה הרמב"ם (מורה נבוכים), כי כהני המולך היו מאיימים על מי שלא יעבוד באופן הזה את המולך כי בניו ימותו, ולכן התורה הזהירה באזהרה נגדית שמי שיעבוד למולך יוכרת זרעו.

בניגוד לפולחנים אחרים שבהם הקרבת הבן הייתה נהוגה רק במקרה קיצוני מאוד, כמו אויב שצר על העיר וסכנת אבדון, נראה כי בפולחן המולך, הקרבת הבן הייתה חלק מהתהליך השגרתי של פולחנו, שבו נקרא העובד המסור של האליל, לתת את בנו כקורבן לאל, באקט של התמסרות. פולחנו המזעזע עורר את זעמו של הנביא ירמיהו, אשר ניבא עקב כך נבואת חורבן על ירושלים, שהרשתה לדבר כזה להתרחש בה (ירמיהו פרק י"ט). ככל הנראה, אם היה קורבן אדם, הוא התבצע למען אלוהי ישראל[14].

צורת הפולחן

יש הסוברים כי היו מעבירים את הקורבן בשַׁלְהֶבֶת המדורה עד שנשרף (מלבי"ם), יש הסוברים כי בפולחנו נהגו להניח את הקרבן בכפות ידיו של פסל ברזל מלובן בדמות אדם יושב,[15] ואילו רלב"ג בדומה לרמב"ם, סובר כי כהני המולך היו מעבירים את האנשים בין שתי מדורות.[16]

פולחנו, לפרשנות חז"ל מתואר במדרג של שבעה קרבנות אפשריים: הפשוט ביותר היה עוף, לאחריו עז וכן הלאה: השישי – שור, והשביעי – הבן, שנחשב למובחר ביותר.

על פי מדרש ילקוט שמעוני[17] כלל מבנה במות התופת שבע מחיצות סורגים, שביניהן פסלו של האליל, שהיה חלול ומוסק מבפנים באש. לפסל היו פני עגל, וידיו היו פשוטות לקבלת הקרבנות. לבמה היו שבעה תחומים אחד לפנים מהשני, להקרבת קרבנות העבודה הזרה. הראשון – להקרבת עופות; השני – להקרבת צאן; השלישי – להקרבת שה; הרביעי – להקרבת עגל; החמישי – להקרבת פר; השישי – להקרבת שור; השביעי – להקרבת קרבנות אדם. לפני שהאב היה מכניס את בנו לתחום השביעי הפנימי מכולם, הוא היה מנשקו, ולאחר מכן המולך (האדם שעבד בעבודה הזו) היה נותן את הבן על כפות ידיו המלובנות של המולך ושורפו באש. עוד על פי ילקוט שמעוני נקרא גיא 'בן הינום' בשמו, מפני שקולו של התינוק המוקרב היה 'נוהם מכח האש', בזמן שהיו מתופפים בתופים (גי התופת) כדי להחריש את קולו, או לפי פירוש נוסף מפני שהנאספים היה נוהמים ואומרים לאב המקריב "ינהם לך, יערב לך".

בארכאולוגיה

עדות לפולחן המולך נתגלתה במושבה הכנענית קרתגו שבאפריקה הצפונית, שם גילו הארכאולוגים אלפי כערות חרס בהם עצמות ילדים חרוכות.[1]

ביטויים

מהמולך ועבודתו נגזרו מספר ביטויים בעברית:

  • "לעבוד למולך" לוותר על עקרונות או להשקיע מאמצים רבים בכיוון שלילי ופסול לחלוטין.
  • "תופת" – שם הנגזר מ"במות התופת": במות של אש שמקריבים בהן ילדים – שקיבל בעברית משמעות של דבר קשה ורע, שריפה גדולה ואף גיהנום. משתמשים בביטוי "כאבי תופת" לתאר כאב שהוא איום ובלתי נסבל, ובביטוי "מכונית תופת" – לתאר מכונית עמוסה חומרי נפץ, שזורעת בפיצוצה הרס ובהלה בסביבה גדולה.

לקריאה נוספת

  • George C. Heider, "Molech", in Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), Dictionary of Deities and Demons in the Bible, 2nd ed., Leiden: Brill, 1999, pp. 581-585.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ George C. Heider, "Molech", in Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), Dictionary of Deities and Demons in the Bible, 2nd ed., Leiden: Brill, 1999, pp. 581-582
  2. ^ M.Buber, königtum Gottes (2nd ed; Berlin: Shocken, 1936), 217
  3. ^ The legacy of Child Sacrifice in Early Judaism and Christianity,https://www.patheos.com/blogs/atheology/2015/11/the-legacy-of-child-sacrifice-in-early-judaism-and-christianity/
  4. ^ "לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים יב ל"א.)
  5. ^ רש"י ורד"ק לספר מלכים ב' כג י'
  6. ^ מלכים ב' טז, ג'; וכן בספר דברי הימים ב', כח, ג'
  7. ^ מלכים ב', כא, ו'; וכן בספר דברי הימים ב', לג, ו'
  8. ^ רמב"ן, ויקרא יח, כ"א.
  9. ^ The legacy of Child Sacrifice in Early Judaism and Christianity,https://www.patheos.com/blogs/atheology/2015/11/the-legacy-of-child-sacrifice-in-early-judaism-and-christianity/
  10. ^ רמב"ן לויקרא יח, כא'.
  11. ^ רד"ק למלכים ב' כג, י'.
  12. ^ רש"י במסכת סנהדרין דף סד עמוד ב.
  13. ^ משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים ו' ג'
  14. ^ The legacy of Child Sacrifice in Early Judaism and Christianity,https://www.patheos.com/blogs/atheology/2015/11/the-legacy-of-child-sacrifice-in-early-judaism-and-christianity/
  15. ^ רש"י לירמיהו ז, ל"א, ורד"ק למלכים ב' כג, י': "והיו פניו של עגל וידיו פשוטות כאדם שפותח ידיו לקבל מחבירו והיו מסיקין אותו באש והכומרים נוטלין את התינוק ונותנין תוך ידיו של מלך והתינוק מוציא נפשו".
  16. ^ רלב"ג, מלכים ב' כג, י'
  17. ^ ילקוט שמעוני ירמיהו רמז רע"ז
4 באוגוסט

4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 149 ימים.

אורפיזם

אורפיזם היא כת מסתורין יוונית פילוסופית-דתית אשר בלטה במאה השישית לפנה"ס והשפיעה על התרבות היוונית בתקופתה, ולאחר מכן על המיסטיקה והאוקולטיזם בכלל.

הכת הוקמה בהתאם לסיפור המיתולוגי העוסק באל אורפיאוס אשר היה מחבר הפיוטים הקדושים מהם נשאבו הדוקטרינות האורפיאיות. האמונה המרכזית של כת זו היא גלגול הנשמות, גרסה יוונית לקארמה, כנראה בעקבות הסיפור המיתולוגי בו אורפיאוס יורד להשיב את אהובתו מהשאול בו מולך האדס.

חסידי כת האורפיזם כונו אורפים. הם תיארו את מוצא העולם באופן מופשט ופילוסופי יותר ברוחו, לעומת תיאורו של הסיודוס המשורר האפי היווני המוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס וכתב את התיאוגוניה. כיוון שתיאורם של חסידי הכת היה פילוסופי יותר, הוא פנה לקהל מצומצם יחסית, מה שמנע מן הכת לגדול באופן משמעותי.

דיארכיה

דיארכיה (Diarchy) היא צורת שלטון שבה עומדים בראש המדינה שני אנשים או גופים.

שני ראשי המדינה שולטים בה באופן משותף ושווה, כאשר לכל אחד מהם יש זכות וטו הדדית.

צורת שלטון זו התפתחה ביוון העתיקה והייתה נפוצה בכמה ערים ובהן ספרטה. ישות נוספת בעת העתיקה שבה התקיימה שיטה זו היא הרפובליקה הרומית, שבה שלטו שני קונסולים.

הבריטים הציעו צורת שלטון זאת להודים בשנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר חששו שהיא תהפוך למדינה עצמאית לחלוטין והם יאבדו את שליטתם בה. ההודים סירבו להצעה זאת.

כיום ישנן שלוש מדינות שצורת השלטון בהן היא דיארכיה:

אנדורה אנדורה - שראשי המדינה הרשמיים שלה הם נשיא צרפת והבישוף של אורז'יי.

אסוואטיני אסוואטיני - במדינה זו המלך מחזיק ברוב הסמכויות, אך נהוג שהוא מולך יחד עם אמו.

סן מרינו סן מרינו - בה שני אנשים מחזיקים במשרת קפטן המחוז של סן מרינו.

הבא במחתרת

דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו. חז"ל הסבירו דין זה בשיקולים של הגנה עצמית.

הכרתי והפלתי

הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי היו גדודי חיילים המוזכרים בזמן מלכותו של דוד המלך בלבד. כמעט תמיד הם מוזכרים בצמוד לשר הצבא בניהו בן יהוידע, למעט פעם אחת שבה הם מוזכרים עם יואב בן צרויה (שמואל ב כ, ז).

יחידה זאת הייתה נפרדת משאר הצבא, כנראה יחידה מובחרת בראשותו של בניהו בן יהוידע.

על פי הפסוקים יש להניח כי הכרתי והפלתי היו יחידה אחת שחולקה לשתי תתי-יחידות: הכרתי והפלתי.

יחידה זאת כאמור היה בתקופת דוד בלבד והייתה ייחודית לו, כנראה בגלל שדוד יכול היה לסמוך עליהם - במרד אדוניה נשארו הכרתי והפלתי בצדו של דוד למרות ששר הצבא דאז, יואב בן צרויה, נטה אחרי אדוניה.

אזכורם הראשון מופיע בעת שדוד כבר מולך, והם לא נזכרים בזמן בריחתו משאול אך יכול להיות שניצני היחידה התחילו אז, אולי כשפשט דוד על נגב הכרתי.

המאה ה-9 לפנה"ס

המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה. זוהי המאה התשיעית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

מאה זו נחשבת לאמצע תקופת הברזל במזרח התיכון, וכראשיתה של תקופה זו באירופה, סביב הופעת תרבות האלשטאט הקלטית.

בארצות המזרח התיכון ומסופוטמיה התעצמו במאה זו הממלכות המקומיות וכנגדן עלתה בהדרגה האימפריה האשורית.

במצרים העתיקה שלטו בתקופה זו שושלות 22 ו-23, בסין שלטה שושלת ג'ואו, וביוון הגיעה לסיומה תקופת המעבר.

העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות. התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).

חזיז שחור

חזיז שחור (באנגלית: Black Bolt) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Fantastic Four #45 מדצמבר 1965 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

חזיז שחור הוא האלטר אגו של בלאקאגאר בולטאגון (מכאן הכינוי "בלאק בולט"), המנהיג השליט של הבלתי אנושיים, גזע חייזרי על-אנושי. עוד בטרם נולד, חזיז שחור נחשף למוטגן בשם "ערפילי טריגן", המקנה לו את היכולת להפעיל מניפולציה על אלקטרונים. נשקו הקטלני ביותר הוא קולו, מכיוון שיכולת תפעול האלקטרונים מחוברת למרכז הדיבור שבמוחו, והוא מסוגל לייצר הפרעה מאסיבית שתשטח עיר שלמה. עקב הסכנה הרבה הגלומה בכוחו, הוא הוכנס לתוך תא חסין קול ועבר אימונים מנטליים מפרכים כדי לשלוט בו ולא להוציא הגה, אפילו בזמן שינה. בזמן שחזר לחברה לאחר שגזר על עצמו נדר שתיקה, אחיו הצעיר מקסימוס התקיף אותו וניסה לגרום לו להוציא קול, אך ללא הועיל.בהמשך, מקסימוס נדחף לכדי שיגעון לאחר שהוא כורת ברית חשאית עם גזע הקרי, הגזע שניסוייו הגנטיים יצרו את הבלתי אנושיים. בניסיון לעצור חללית קרי נמלטת, חזיז שחור חרג מגבולות כוחותיו העל-קוליים וגרם לה להתרסק, כשעליה היו חברי מועצת הגנטיקה וביניהם הוריו. חזיז שחור מקבל על עצמו את תואר המלך, אך נרדף בעקבות השלכות מעשיו. בין גיבורי-העל בהם נתקל חזיז שחור בהרפתקאותיו נכללים ארבעת המופלאים, קפטן מאר-וול, קוויקסילבר, הענק הירוק, ספיידרמן וקבוצת האוונג'רס.

בזמן שרונאן המאשים מוביל מתקפת פתע של גזע הקרי על אימפריית השי'אר, הוא מאלץ את משפחת המלוכה של הבלתי אנושיים לשרת אותם נגד אויביהם. לאחר סיכול תוכניותיו, הבלתי אנושיים בוחרים לעזוב את גזע הקרי לעבר עתיד חדש. דרך שכתוב ההמשכיות ביקום מארוול, התגלה בחוברות האוונג'רס החדשים שחזיז שחור חבר בקבוצת אילומינטי, שהוקמה במהלך מלחמת קרי-סקרול. זאת ועוד, הוא וחברי האילומינטי מפצלים את יהלומי האינסוף ביניהם כדי למנוע מהטיטאן המטורף תנוס להשיג ידו עליהם.חזיז שחור מסרב להתערב במאורעות מלחמת האזרחים של מארוול על רישומם של העל-אנושיים. אולם, הוא מנטר אחר הנעשה בעזרתו של הסנטרי. במהלך אירועי "ענק מלחמת העולם", הענק הירוק מכה באכזריות את חזיז שחור, אך באירועי "פלישה סודית" מתגלה שמדובר למעשה במתחזה מגזע הסקרול משני הצורה. חזיז שחור האמיתי נלכד בידי גזע הסקרול, שמתכוון להשתמש בקולו כנשק להשמדה המונית. הוא ניצל כאשר גיבורי הארץ מביסים את צבא הסקרול ומגלים את מקום הימצאם של חבריהם השבויים.בקשת הסיפור מלחמת המלכים, חזיז שחור זועם על ההשלכות להם גרמה פלישת הסקרול. הוא משנה טקטיקה ומוביל מערכה כנגד אלה אשר דיכאו את בני עמו. הוא מפיל את רונאן המאשים מכיסאו והופך לשליט אימפריית הקרי. הוא פוקד על מתקפה על אימפריית השי'אר, עליה מולך הקיסר וולקן.

את דמותו של חזיז שחור בסדרת הלייב אקשן "הבלתי אנושיים" מגלם השחקן אנסון מאונט.

חרדוניים

חרדוניים (שם מדעי: Agamidae) (באנגלית גם: dragon lizards - לטאות דרקון) הם משפחה בתת-סדרת הלטאות שקרובה לאיגואנות ולזיקיות. המשפחה כוללת כ-400 מינים, שתפוצתם באסיה, באפריקה, באוסטרליה ומעט בדרום אירופה, בהם 6 שחיים בארץ: חרדון מצוי, חרדון החולות, חרדון סיני, חרדון המדבר, חרדון צב מצוי וחרדון צב הדור.

הגדול בחרדוניים הוא המין חרדון מים פפואני (Hydrosaurus amboinensis) שאורכו 110 ס"מ וגדול מאוד גם המין דרקון מים סיני. הקטן במשפחה הוא חרדון מתחפר קוצני (Phrynocephalus interscapularis) מדרום רוסיה עד טיבט שאורכו 8 ס"מ.

ירח (אל)

יֶרַח (בכנענית, גם יַרַח או יֹרַח; באוגריתית: יָרִיחְ; בפיניקית: יַרְחִיבּוֹל) הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית. הכנענים והפיניקים האמינו כי ירח הוא ראש צבא הכוכבים ומאורות הלילה, וכן אל הקציר (בשל צורת החרמש של הירח). כמו כן ירח היה אחראי על הורדת הטל.

רעיתו של ירח הייתה האלה ניכל - אלת הפרדסים ונאות המדבר, ובזכות הטל שהוריד ירח פרחו פרדסיה.

פולחן האל ירח היה נפוץ באזור עמק הירדן עוד בתקופת האבן החדשה - באלף השמיני לפנה"ס[דרוש מקור] והערים יריחו ובית ירח נקראו על שמו.

פולחן האל כלל מדי חודש, במילואו של הירח, חתונה טקסית בינו לבין ניכל.

להבות

להבות (באנגלית: Lehavoth) היא להקת דת' מטאל ישראלית השרה באנגלית ופעילה משנת 1995.

מולך וכהן החלו לנגן עוד טרם שירותם הצבאי, והוציאו קלטת דמו בשם "ברית העורבים". לאחר שלוש שנות ההפסקה הכפויה בפעילותם, חזרו לפעול בשנת 2000 בסגנון קשוח יותר הנוטה לדת' מטאל ברוטאלי, והקליטו 5 שירים במיני אלבום בשם "איקונוקלאסטיק", שהוקלט על טייפ 8 ערוצים בתנאים ביתיים.

עם תום ההקלטות, עזב הגיטריסט אסף עינב את הלהקה, ובמקומו בא ניר גוטרמן (המכונה "אח שלו"). בפברואר 2002 הלהקה הקליטה באולפני Soundlab Studios בשוודיה את אלבום הבכורה שלה "Hatred Shaped Man". עם החזרה לישראל התקשו חברי הלהקה למצוא חברה שתפיץ את האלבום, אך לבסוף לייבל הולנדי בשם “fadeless records” הפיץ את האלבום בפברואר 2003.

הלהקה הופיעה בפסטיבל מטאליסט 2004 ובפסטיבל מטאליסט 2005.

לאחר הופעתה בפסטיבל מטאליסט 2005 פסקה פעילות הלהקה, בלא הודעת פירוק רשמית.

בתחילת 2016 הכריזה הלהקה על חזרה לפעילות.

לטסי השלישי, מלך לסוטו

לטסי השלישי (Letsie III of Lesotho, נולד ב-17 ביולי 1963) או, בשמו המלא, דייוויד מוהאטו ברנג סיסו, הוא מלך לסוטו. מאחר שלסוטו היא מלוכה חוקתית, מרבית תפקידי המלך הם טקסיים.

מדבר

מדבר (נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור שהאקלים בו יבש וחם. בשל כך, ובעיקר בשל המחסור במים, התנאים בו מאפשרים מחייה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל. במרבית המדבריות יורדים משקעים מעטים. ניתן להגדיר אזור כמדברי אם יורדים בו פחות מ-200 מילימטר משקעים בשנה. כמות משקעים זו אינה מאפשרת חקלאות בעל - חקלאות המסתמכת על גשמים בלבד. מדבריות מכסים כרבע משטח היבשה בכדור הארץ. הם נפוצים יותר בחצי הצפוני של הכדור.

הגבול בין המדבר לאזור בעל אקלים אחר נקרא קו הצחיחות.

מולך קוצני

מוֹלֶךְ קוצני (שם מדעי: Moloch horridus) הוא המין היחיד בסוג "מולך", השייך לתת-סדרת הלטאות. הוא חי במדבריות מרכז אוסטרליה כדוגמת מדבר טאנאמי, מדבר גיבסון ומדבר החול הגדול. הוא ידוע גם בשם דרקון קוצני, לטאה קוצנית, שטן קוצני ושטן ההר. שם הסוג מגיע מהמילה מולך.

אורכו מגיע עד כ-20 ס"מ, ומופעו בגוני החום עוזר לו להסתוות בנוף המדברי. קוצים מכסים את כל חלקו העליון, ומשמשים כאמצעי הגנה נגד טורפים. הוא מסוגל לשנות את צבעו בהתאם לטמפרטורה בו הוא נמצא: צבעו חום בהיר כשחם, וזה הופך כהה ככל שהטמפרטורות יורדות.

כאמצעי הגנה, נושא המולך על צווארו ראש מדומה, אשר בעת סכנה הוא מרכינו ומציגו כאילו היה ראשו אמיתי. עורו מחורר בתעלות קטנות היכולות לספוג מים, ולהובילם אל פיו. נקבת המולך גדולה מהזכר.

הוא אוכל בעיקר נמלים, ומסוגל לאכול עד כ-1500 ביום. להרווית צמאונו הוא שותה מים המצטברים על עלי צמחים מדבריים במשך הלילה.

גודל התטולה הוא בדרך כלל בין שלוש לעשר ביצים, אשר מוטלות בין ספטמבר ודצמבר (אביב עד קיץ). הן נקברות מתחת לאדמה, ובוקעות לאחר שלושה חודשים.

ממשלת בריטניה

ממשלת הוד מלכותה, כפי שהיא נקראת כאשר מולכת בממלכה המאוחדת מלכה לדוגמה היום - אליזבת השנייה, או ממשלת הוד מלכותו, כפי שהיא נקראת כאשר בראש בית המלוכה הבריטי מולך מלך (באנגלית: Her Majesty's Government או His Majesty's Government, ובקיצור: HMG או HM Government) הוא התואר של ממשלת הממלכה המאוחדת - הגוף העומד בראש הרשות המבצעת של הממלכה המאוחדת.

בתקופת האימפריה הבריטית שימש התואר "ממשלת הוד מלכותו" רק כתוארה של הממשלה האימפריאלית שישבה בלונדון, ולא על מנת לתאר את הרשות המבצעת הבריטית. עם התנתקותן של מדינות חבר העמים הבריטי מהאימפריה, החל התואר לתאר רק את הממשלה בממלכה המאוחדת (אף שאירעו מקרים שגם בדומיניונים שונים או בממלכות חבר העמים הבריטי, נעשה שימוש בתואר זה על מנת לתאר את הממשלה המקומית.

ממשלת בריטניה שולטת בפועל בממלכה המאוחדת וכן במספר שטחים תלויים אשר אינם מהווים חלק מהממלכה המאוחדת ובהם הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים ואיי התעלה.

מצית

מַצִּית הוא מכשיר קטן המשמש להדלקת אש.

מציתים פועלים במספר שיטות. במצית מבוסס חומר דלק, סיבוב גלגל אבן צור יוצר חיכוך בברזל שיוצר ניצוץ אש. הניצוץ מדליק את חומר הדלק שבמצית, ונוצרת להבה קטנה הניזונה לאט ממאגר חומר הדלק המצוי במצית, ישנם מצתים אשר במקום גלגל מאבן צור ישנו גביש פיזואלקטרי כלומר חומר המגיב ללחץ ביצירת זרם חשמלי. הזרם החשמלי מולך אל קצה המצית, שם נוצר ניצוץ בין שני מוליכים חשופים, והניצוץ מדליק את חומר הדלק שבמצית.

המצית מבוסס הדלק הראשון בעולם היה של חברת IMCO האוסטרית ועליו התבססו דגמי המציתים הראשונים של חברת זיפו, שעד היום היא מותג בתחום המציתים.

במצית ללא דלק קיים גביש פיזואלקטרי, מצית זה יעיל להדלקת להבת גז (למשל בכיריים), אך אינו יעיל לצורך הדלקת חומר בעירה מוצק (למשל סיגריה).

גרסה קודמת של המצית הייתה קופסת ההצתה, אשר הכילה גביש פיריט (ברזל), צור וחומר בעירה מוצק דליק במיוחד. באמצעות הכאה של הפיריט על הצור נוצר ניצוץ, אשר מכוון לחומרי הבעירה הדליקים. ב-1823 פיתח יוהאן דובריינר מצית עם שימוש בזרז פלטינה. המצית שכונה על שמו "מנורת דובריינר" והייתה בשימוש עד 1880 אז הופסק ייצורה. בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20 עוד כימאי גרמני קרל פון ולסבך יצר תרכובות מישמטאל (בגרמנית: תערובת מתכות) ופרוצריום שהחליפו את פיריט ואבן צור ביצירת ניצוץ.

טרם גילוי הפיריט היה המצית עשוי מקל עץ מחודד, אשר היה מחוכך במהירות גבוהה במשטח עץ ובו שקע. בשקע היה ממוקם חומר בעירה מוצק דליק במיוחד.

סדר הירושה לכתר הבריטי

סדר הירושה לכתר הבריטי (באנגלית: Succession to the British throne) הוא רשימת האנשים המצויים בתור לזכות העלייה לכתר הבריטי וכתרן של יתר ממלכות חבר העמים הבריטי. במטרה למנוע מחלוקת על הזכות על כס המלוכה, העביר הפרלמנט את חוק ההסדר 1701.

חוק ההסדר מגביל את רשימת היורשים לצאצאיה של האלקטורית סופיה מהנובר, נכדתו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. הגבלות והעדפות נוספות הכלולות בחוק זה הן כדלקמן:

צאצאיו החוקיים של כל אדם הם עוקביו המיידיים בסדר הירושה, למעט אלו המופיעים כבר בדרגה ראשונית יותר. זכות הקדימות לירושה היא לפי הסדר הבא: הצאצא הבכור (וכל צאצאיו), ולאחריו שאר הצאצאים (ולאחר כל אחד כל צאצאיו) מהמבוגר לצעיר. בעבר הייתה זכות הקדימות לבנים, אולם באוקטובר 2011 זכות זו בוטלה.

על המלך, או המלכה, להיות פרוטסטנטי/ת בעת העלייה לכתר, ואם לא הי/ת/ה אנגליקני/ת לפני כן, להצטרף לכנסייה האנגליקנית לאחר ההמלכה.

אדם אשר הוא קתולי או נהייה קתולי, מוצא לאלתר ולתמיד מסדר הירושה.

אדם שנולד להורים שאינם נשואים זה לזה בעת לידתו, אינו נכלל בסדר הירושה. דבר זה לא ישתנה גם אם לאחר מכן הוריו יינשאו.מכיוון שהכתר הבריטי נמצא באוניה פרסונלית עם ממלכות חבר העמים הבריטי וכל ממלכה שווה במעמדה לחברתה וזאת לפי הצהרת בלפור, חוק וסטמינסטר קבע שלא ניתן לערוך שינויים בסדר הירושה לכתר מבלי לקבל את הסכמת כל הפרלמנטים במדינות שהמונרך מולך עליהם.

סטיגימולוק

סטיגימולוק (שם מדעי: Stygimoloch) הוא סוג של דינוזאור ממשפחת פכיצפלוזאוריים שחי בתקופת הקרטיקון המאוחר באמריקה הצפונית כ-66 מיליון שנה לפני זמננו. זהו דינוזאור צמחוני בעל אגן דמוי עוף שמאופיין בגולגולת עבה במיוחד. פירוש שמו הוא "מולך מהסטיקס" בגלל גולגלתו המפחידה העטורה זיזים ודוקרנים. אורכו היה 2–3 מטרים ומשקלו פחות מ-100 ק"ג.

כמו שאר הפכיצפלוזאורים הוא היה דינוזאור צמחוני. כיפת העצם העבה שעל גולגולתו הייתה קטנה יחסית, דבר המרמז, ככל הנראה, שגולגלתו העבה נועדה יותר לצורכי תצוגה מאשר לקרבות נגיחות בפועל. הקרניים, הזיזים והדוקרנים הארוכים שמקיפים את גולגלתו, המגיעים בחלקם לאורך של 15 ס"מ, מחזק טענה זו. גם על אפו היו קרניים ובליטות קטנות.

מאובניו נתגלו בתצורת הל קריק, תצורת פריס ותצורת לאנס בצפון מערב ארצות הברית. הוא חי ביחד עם דינוזאורים אחרים כגון הטריצרטופס והטירנוזאור רקס. הוא נתגלה על ידי פטר גלטון והנס דיטר זוס ב-1983.

כמה חוקרים (למשל היועץ המדעי של סרטי פארק היורה, ג'ק הורנר) מניחים שמאובני הסטיגימולוק שנמצאו היו מאובני פרטים צעירים של מינים אחרים מהמשפחה כמו פכיצפלוזאורוס או דרקורקס. למרות זו סדרת הסרטים מציגה סטיגמולוק בסרט החמישי שלה.

שלושת המוסקטרים

שלושת המוסקטרים (בצרפתית: "Les Trois Mousquetaires") הוא רומן הרפתקאות קלאסי מאת אלכסנדר דיומא האב. ספר זה הוא הראשון בטרילוגיה הנקראת גם רומנסות ד'ארטניאן. שמו של הספר מבוסס על עיסוקם של שלושה מתוך ארבעת גיבוריו הראשיים: שלושה מוסקטרים: אתוס, פורתוס ואראמיס. הספר גם נתפרסם בזכות המוטו של ארבעת גיבוריו הראשיים:

הספר ראה אור לראשונה במגזין הספרותי הצרפתי: "Le Siècle" כסיפור בהמשכים בין החודשים מרץ ויולי של שנת 1844.

הרומן מתרחש בצרפת מלאת התככים והבגידות של ראשית המאה ה-17, בה מולך לואי ה-13 חלש האופי, בעוד השליט בפועל הוא החשמן רישלייה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.