מודיעין צבאי

המודיעין הצבאי נועד לספק לגוף הממונה (מדרג המדינה ועד לדרג הגדוד) בקבועי זמן רלוונטיים מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר כגון כוונותיו, האינטרסים שלו, יכולותיו וחולשותיו.

עבודת המודיעין מתבצעת בכל רמה – החל מרמת הגדוד המיקרו-טקטית ועד לרמה המטכ"ליתאסטרטגית. עבודת המודיעין נעשית בכפוף לגוף אותו היא משרתת ומיועדת לשקלול בתהליך קבלת החלטות המפקד על אותו גוף (המכונה "קברניט").

ככלל נחלקת עבודת המודיעין לשני תהליכים מרכזיים:

  1. איסוף – השגת המידע.
  2. מחקר – עיבוד וניתוח המידע שנאסף לכדי "תמונת מצב", אשר תאפשר מתן הערכה מדויקת על מושא המחקר.

מטרתו העליונה של המודיעין הצבאי ברמה האסטרטגית היא להתריע בפני מלחמה ולאפשר לקברניט להחליט על תגובה מתאימה למצב. מעבר לכך, נועדה עבודת המודיעין לספק מידע שיאפשר היכרות מעמיקה ככל האפשר של מזמין השירות עם מושא המחקר. כך, יכול המודיעין לספק מידע אודות סדר גודל כוחותיו, האמצעים שבידיו, מבנה הביצורים שהכין ועוד. היכרות מעמיקה עם האויב ותוכניותיו עתידה לסייע בזיהוי סימנים התרעתיים בעת הצורך ומאפשרת את בנייתו השוטפת של הצבא למול האיומים הניצבים בפניו והכנת מענה טקטי או טכנולוגי ליכולותיו הצבאיות ומערכות הלחימה של האויב.

Intelligence cycle
מעגל המודיעין

התהליך המודיעיני

עבודת המודיעין נעשית על ידי שני סוגי גופים, גופי האיסוף וגופי המחקר. נהוג לתאר את התהליך המודיעיני כמעגל, המתבצע באופן הבא: בשלב הראשון נקבע מהם הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק אשר בהם יושקעו המשאבים האיסופיים והמחקריים. קביעה זו נעשית על ידי הקברניט והוא שמנחה את גופי המודיעין במה עליהם לעסוק.

בשלב השני, ממפים הגופים השונים את המצב הקיים בתחום זה ואת הפערים הדורשים תיקון; כך, ממפים גורמי המחקר מהו המידע הקיים ומהם פערי המידע, ואילו גורמי האיסוף ממפים מהם יכולות האיסוף הקיימות ומהם הפערים האיסופיים.

בשלב השלישי, מתחילה העבודה המודיעינית עצמה להתבצע. עבודה זו פועלת בצורת מעגל של שיח בין גורמי האיסוף, המחקר והקברניטים - שיח זה מתבצע בתצורת המעגל המודיעיני המופיע בשרטוט שלמעלה:

  1. הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) המודיעיני – בשלב זה, מציג המחקר בפני האיסוף את פערי המידע הקיימים הנוגעים למושא המחקר (לרוב תוך מתן רקע הכולל את המידע הקיים), לאחר מכן מבקש מענה לפערי המידע המשמעותיים תוך תרגום הבקשה למידע לכדי אירועים קונקרטיים - כלומר, במידה שנדרש איתור סימנים מעידים להכנות למלחמה - ישאלו שאלות קונקרטיות דוגמת פעילות במערכים מסוימים, תגבור כוחות וכיוצא בזה.
  2. איסוף – בשלב זה מנסים גורמי האיסוף השונים באמצעות יכולותיהם לספק את מירב התשובות לשאלות הקונקרטיות שהוצגו בפניהם בצי"ח. בידי האיסוף מגוון רחב של כלים אשר יוצגו בהמשך.
  3. מחקר – כלל החומר שנאסף מועבר אל המחקר לשם מיון ועיבוד. עבודתו של איש המחקר היא לצרף את פיסות המידע שנאספו ממקורות שונים לכדי תמונה שלמה, הנקראת "תמונת מודיעין". עליו להעריך את איכות המידע שקיבל ולברור אותו, לדעת להפריד עיקר מטפל, ולהוסיף את החומר החדש למסדי הנתונים הקיימים, בצורה בה יהיה ניתן לשלוף אותו בקלות בהמשך.
  4. הערכה – זהו אולי החלק הבעייתי והקשה ביותר בעבודת המודיעין, בה ראשי המערכת צריכים להשתמש בכל המידע המונח לפניהם כדי להעריך מהם כוונותיו של היריב ומה הוא מתכוון לעשות. בשלב זה יש לפרש את כל העובדות המודיעיניות הידועות הרלוונטיות לנושא אודותיו תינתן ההערכה (החל בסדר הכוחות, האימונים שעברו, הפרופיל הפסיכולוגי של גורמי המערכת היריבה ומצבם המדיני והכלכלי) כל זאת על מנת להעריך את יכולותיו וכוונותיו של היריב. לא תמיד מתקבלות הערכות נכונות, ולפעמים מתקבלות אף הערכות שגויות לגמרי שתוצאותיהן הרסניות, ואשר נובעות מטעות בהערכת הנתונים השונים ויחסי הכוחות השונים ביניהם (זאת בשל כשל איסופי ו/או טעות מחקרית). דוגמה מפורסמת ביותר בישראל לטעות בהערכה מודיעינית היא הכישלון של אמ"ן לחזות את פרוץ מלחמת יום הכיפורים ולהתכונן אליה בזמן. רוב האשמה הוטלה אז על ראש אמ"ן, אלי זעירא. זו אולי הפרשה הכואבת ביותר בתולדות המודיעין הישראלי שמשפיעה עד היום.
  5. הפצה – לאחר השלמת פעולת ההערכה יופצו התוצרים המודיעיניים אל הקברניט כמו גם אל גורמי האיסוף השונים וגורמי המחקר העמיתים (זאת בכפוף להרשאות סיווג ביטחוני). לכאורה, חשיבות ההפצה בעבודת המודיעין פחותה, אך למעשה כישלון בהפצת מודיעין כמוהו כאילו לא הופק המודיעין כלל. כישלון בהפצת המודיעין יכול להיות בעל השלכות הרסניות. לראייה: מערכת הביטחון בארצות הברית לא הצליחה לסכל את פיגועי 11 בספטמבר 2001, בין השאר בגלל נתק ששרר בין ה־CIA ל־FBI, דבר שמנע העברת התראות על פיגועים ומעקב יעיל אחרי גורמי טרור אסלאמי ומחבלים מוסלמים שהסתננו לארצות הברית. מנגד, בתקופת האינתיפאדה השנייה מערכי המודיעין והכוחות בשטח (בעיקר השב"כ, צה"ל והימ"מ) בנו מערך הפצת מודיעין יעיל, שאיפשר קבלת התראות וסיכול פיגועים בזמן אמת. בעזרת המודיעין הערכי שהופץ ניצלו חיי אדם רבים, ומערכת הביטחון הישראלית רשמה הישג חסר תקדים באחוזים הגבוהים של סיכול פיגועים.

עולה ביקורת על הצגה זו של עבודת המודיעין, אשר מייצגת נאמנה את המודיעין הטקטי (בו ניתן להכווין את גופי האיסוף לשאלה הקונקרטית "מה יש מעבר לגבעה"), אך לא מתייחסת לאתגרי המודיעין האסטרטגי[1]. בדרג המערכתי והאסטרטגי גופי המחקר והאיסוף לא רק "מצ"יחים" ומפיצים, אלא בעיקר מייצרים שיח משותף על בסיס הפוזיציות השונות, לטובת בירור רחב של הסוגיות[2].

מושאי מחקר מרכזיים - הנושאים בהם עוסק המודיעין

מחקר צבאי

המחקר הצבאי הוא הקלאסי בין צורות המחקר המקובלות. עיקר עיסוקו של המחקר הצבאי הוא בניסיון להעריך כראוי נושאים הקשורים והלא קשורים למערכת הביטחונית היריבה - הן בהיבטי בניין כוח (סדר הכוחות וכמותם, כשירותו של הכוח הצבאי היריב, רכש או פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים ומערכות טכנולוגיות חדישות ומשמעותן הצבאית, וכיוצא בזה) והן בהיבטי הפעלתו (מצב כוננות ברגע נתון וצורת הפעלה בחירום). המחקר הצבאי מתקיים בכל הדרגים שמגדוד (העוסק בהערכה מיקרו-טקטית של פעולות היריב) ועד המטכ"ל.

מחקר מדיני

המחקר המדיני מצוי רק בדרג האסטרטגי-מטכ"לי ובמרבית מדינות העולם אינו מצוי בתחום אחריותו של הצבא. תכליתו של המחקר המדיני מעקב אחר מגמות במערכת המדינית היריבה - זאת על מנת לעמוד כראוי על שינויים שעשויים להתרחש בה ואשר במידה שיתחוללו ישפיעו על המאזן הביטחוני באזור. במסגרת תחום זה קיים בין היתר עיסוק ב"מחקר אישים" - המתרכז בבניית פרופילים אישיים, פסיכולוגיים ובריאותיים של גורמים בעלי כוח ואנשי מפתח במערכת היריבה.

מחקר טכנולוגי

מחקר זה הוא מחקר טכני של המערכות המצויות בידי היריב (בהן כלי נשק, אמצעי לחימה, אמצעי גילוי כגון מכ"ם, מערכות תקשוב, קשר, שליטה ובקרה) על מנת לאפשר הבנה מלאה של יכולות המערכת הצבאית היריבה (כגון מאפייניה, דרך פעולתה, יתרונותיה וחולשותיה), ולפתח דרכים להתגבר עליה. מחקר זה הוא למעשה חלק מן המחקר הצבאי וההפרדה ביניהם נובעת מהכישורים השונים המחייבים חוקר טכנולוגיות.

צורות איסוף מקובלות

צורות איסוף המודיעין המקובלות הן מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט), מודיעין אותות (סיגינט), מודיעין חזותי (ויזינט) ומודיעין אנושי (יומינט).

מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט)

מקובל לראות באיסוף המודיעיני פעולה חשאית בעיקרה אשר חלק מכריע מעיסוקה בנושאים שהשתיקה יפה להם. עם זאת, לאמיתו של דבר, חלק גדול מהמודיעין (בעיקר בתחום המדיני) מופק ממקורות מודיעין גלויים. האוסינט (OSINT, קיצור של Open Source Intelligence) הוא מודיעין המופק ממידע גלוי אשר לא ננקטו כל צעדים כדי למנוע הגעתו לידיים זרות, כגון שידורי רדיו וטלוויזיה, עיתונות כתובה ומקוונת ופרסומים אחרים, נאומי מנהיגים וכדומה. בהיבט הצבאי עשויה מידת מהימנותן של ידיעות ממקור מידע כזה להיות נמוכה, שכן יעד המודיעין מודע לכך שהמקור גלוי ועשוי לנצל אותו לשם הטעיה, אך במקרים רבים (בעיקר של מידע מדיני) נודעת חשיבות גדולה דווקא לפרסום עצמו, שכן נאומו של מנהיג זה או אחר, המיועד להישמע, מבטא במקרים רבים את כוונותיו של אותו מנהיג המעוניין לשדר מסרים כלשהם ליריביו, לעולם הרחב ואף לעמו שלו. מידע זה הוא מסווג במידת מה, וזאת מחמת חשיפתו של הצי"ח על פיו נאסף החומר. שיטות עבודה דומות נהוגות גם במודיעין עסקי.

על אף שקיים מידע, לעיתים בעל ערך רב, המופק ממודיעין גלוי, הרי שעיקר ייחודו של המודיעין הוא ביכולות מודיעין המופק ממקורות שאינם גלויים. מידת המהימנות של ידיעות מסוג כזה גבוהה יותר, שכן היעד אינו מודע לזמינות המקור. הסודיות של ידיעות ממקור מידע כזה גדולה יותר, מאחר שבמידה שילמד היריב על קיום המידע אודותיו, עשוי הוא להקיש מכך על יכולות איסוף המודיעין של היריב ולנקוט אמצעי הגנה אפקטיביים יותר או, לחלופין, לנצל זאת לצורך הטעיה.

בשנת 2013 חשף ה-NSA מדריך משנת 2007[3] אשר שימש אותו להכשרת סוכני הוובינט (אוסינט מבוסס אינטרנט) המופעלים על ידיו.

מודיעין אותות (סיגינט)

Waihopai Valley base (2005)
בסיס אשלון בוויהופי, ניו זילנד. אנטנות צלחת השוכנות בתוך הראדומים ("כדורי הגולף") משמשות ליירוט תשדורות

מודיעין אותות, או סִיגִינְט (SIGINT, קיצור של Signals Intelligence) הוא שם כולל למודיעין המבוסס על האזנה לאמצעי תקשורת ולגלים אלקטרומגנטיים המשמשים להעברת מידע או הפעלת מערכות צבאיות. במודיעין המערבי נודעת חשיבות הולכת וגדלה לאיסוף הסיגינטי ונראה כי זה מהווה בסיס עיקרי בפעולותיו של המודיעין המודרני. חסרונותיה המרכזיים של צורת איסוף זו הן בעלויות הגבוהות הנדרשות לצורך אחזקתה כמו גם בחוסר היכולות לתחקר את מבועי המידע.

תחום זה כולל שתי צורות איסוף עקריות:

  • מודיעין תקשורת, או קומינט (COMINT, קיצור של Communications Intelligence) - האזנה לתקשורת מדוברת וכתובה, בכלל זה קשר רדיו, תקשורת טלפונית ותקשורת מחשבים. מטרת הקומינט היא לפענח את תוכן התקשורת, ולזהות את האנשים (או הגופים) ביניהם התקשורת עוברת.
  • מודיעין אלקטרוני, או אלינט (ELINT, קיצור של Electronic Intelligence) - יירוט אותות אלקטרוניים המשודרים מאמצעי לחימה מסוגים שונים, כגון מכ"מים של כלי טיס ושיט, מכ"מים של סוללות טילי קרקע-אוויר ועוד. מטרת האלינט היא לזהות את סוג אמצעי הלחימה, על פי סוג מכ"ם המשמש אותו (לדוגמה, סוללת טילי SA-6) ולאתר את מיקומו.

איסוף מודיעין אותות יכול להיעשות ממגוון פלטפורמות:

במקרים רבים עשוי היריב להשתמש בתקשורת מוצפנת. ייעודה של ההצפנה, למנוע את יכולת פענוח ההודעות שנמסרות אף במידה שאלו יורטו (ביטחון מידע). לפיכך, ניסו גורמי מודיעין לאורך ההיסטוריה לפצח את הצופן על מנת למצוא את תרגומן הנכון של הודעות אלו (אשר הצפנתן עשויה להעיד על חשיבותם הגדולה בראייתו של היריב).

מודיעין חזותי (ויזינט)

מודיעין חזותי, או ויזינט (VISINT, קיצור של Visual Intelligence), הוא מודיעין המתמקד במידע חזותי. מקורות נפוצים למודיעין חזותי הם:

המודיעין החזותי מספק 'תמונה עדכנית מהשטח', מאפשר מעבר לניתוח הפריטים המופיעים בצילום, כולל הסקת מסקנות גאוגרפיות וגאולוגיות לגבי פני השטח, הקרקע וכדומה.

מודיעין חזותי בזמן אמת מאפשר גם איכון של המטרות וסגירה מהירה של מעגל ירי כאשר המודיעין מסמן את המטרה ואילו גורמי האש (בעיקר חיל האוויר, ארטילריה או צלפים) מבצעים תקיפה מדויקת שלה. דוגמה לשימוש בוויזינט וסגירת מעגל ירי בזמן אמת היא הסיכול הממוקד של מייסד חמאס, אחמד יאסין, שאותר על ידי כלי טיס בלתי מאויש בעת שיצא ממסגד וחוסל תוך דקות ספורות בידי מסוק אפאצ'י של חיל האוויר הישראלי שירה טיל מדויק אל עבר המטרה שסימן לו הכטב"ם.

מודיעין אנושי (יומינט)

מודיעין אנושי, או יוּמִינְט (HUMINT, קיצור של Human Intelligence), הוא שם כולל למודיעין אנושי. במסגרת זו נכללים:

תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. למרות זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, ארגוני ביון רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי שאפשר.

דוגמה ליומינט הוא המרגל הישראלי אלי כהן שהופעל בדמשק ואסף מידע על ביצורי הסורים ברמת הגולן. מנגד, ישראל בר היה מרגל סובייטי שנהפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לדוד בן-גוריון. דוגמה נוספת היא שירות הביטחון הכללי אשר התמחה בהפעלת סוכנים, מודיעים וסייענים - דבר שהתבטא במודיעין רב ואיכותי שאפשר סיכול של מספר רב של פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, כמו גם סיכולים ממוקדים (כלומר: הריגתם וחיסולם) של בכירים רבים בארגוני הטרור.

מודיעין משטרתי

גם המשטרה עוסקת בפעילות מודיעינית. תחום המודיעין המשטרתי דומה בחלקו לתחום המודיעין הצבאי אך מטרתו העיקרית היא מניעת וסיכול פשיעה, לצד הפללה של חשודים (חקירה סמויה). מטרה עיקרית נוספת של המודיעין המשטרתי היא מניעה וסיכול של טרור.

אמצעי המודיעין שמפעילה המשטרה כוללים סוכנים סמויים, בלשים, חוקרי זיהוי פלילי, אמצעים טכנולוגיים כגון אמצעי האזנות סתר ומצלמות נסתרות, וכן שוטרים המומחים בתחומי המחשבים והסייבר להשגת מודיעין אותות ומידע דיגיטלי מתוך מחשבים, מאגרי מידע, רשתות אינטרנט ותקשורת ופעילות מקוונת. בנוסף מקבלת המשטרה מודיעין משירותי ביטחון וארגוני ביון ממשלתיים נוספים, כגון ארגוני ביון האחראים על ביטחון המולדת, ביטחון הפנים וסיכול טרור.

בישראל, משטרת ישראל משתפת פעולה עם שירות הביטחון הכללי בכל הנוגע למלחמה בטרור, אך היא גם מפעילה יחידות מודיעיניות משלה כגון אגף החקירות והמודיעין וכן יחידות שטח כמו יחידת הגדעונים.

גופי מודיעין בעולם

ישראל  ישראל
ארצות הברית  ארצות הברית
  • CIA – סוכנות הביון החיצונית, אחראית על איסוף מודיעין והפעלת סוכנים.
  • DIA – סוכנות איסוף המודיעין של צבא ארצות הברית
  • NSA – סוכנות ביון האחראית על מודיעין אותות (SIGINT) ויירוט תקשורת.
  • FBI – המשטרה הפדרלית ושירות הביטחון הפנימי של ארצות הברית, המשמשת כסוכנות ביון פנימית וזרוע מבצעת כאשר יש צורך במניעת טרור וסיכול ריגול.
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
  • MI5 – סוכנות הביון הפנימית (ריגול נגדי).
  • MI6 – סוכנות הביון החיצונית.
  • GCHQ – סוכנות הביון הבריטית
רוסיה  רוסיה
איראן  איראן
  • VEVAK – משרד המודיעין.
יפן  יפן

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עופר ג' ודודי סימן טוב, מודיעין 2.0 – גישה חדשה לעשיית מודיעין, צבא ואסטרטגיה 5, גליון 3, דצמבר 2013
  2. ^ מבט מחודש על תפיסת המודיעין המסורתית - אתר המקהל
  3. ^ Untangling the web - A guide to internet research באתר הNSA
אגף המודיעין

אגף המודיעין (בראשי תיבות: אמ"ן) של צה"ל הוא חלק מקהילת המודיעין הישראלית האחראי על איסוף וניתוח מודיעין צבאי. אגף המודיעין פועל בתיאום ובמשולב עם שירותי המודיעין האחרים על פי הגדרת ייעודם.

אגף המודיעין נושא באחריות למתן התרעה מפני מלחמה ומפני פעולות איבה וטרור, להערכת המודיעין הלאומית במישור הצבאי והמדיני, למתן מודיעין צבאי שוטף ולהפצתו, לביטחון המידע, ולמודיעין המסכל בצה"ל.

אגף המודיעין מנחה מקצועית את כל גופי המודיעין בצה"ל:

גופי המודיעין בזרועות צה"ל: להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר ומספן המודיעין (מד"ן) בחיל הים.

מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים: פיקוד הצפון, פיקוד המרכז, פיקוד הדרום, ופיקוד העורף.אגף המודיעין פועל בתיאום עם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד"), שירות הביטחון הכללי (שב"כ), ואגף המודיעין במשטרת ישראל.

בראש אגף המודיעין עומד קצין בדרגת אלוף. ראש אגף המודיעין הנוכחי הוא האלוף תמיר היימן.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלט על הפרדה בין אגף המודיעין לחיל המודיעין, אשר בראשו יעמוד קצין מודיעין ראשי, שיהיה כפוף לראש אמ"ן ויבוא במקום תפקיד "עוזר ראש אמ"ן לחמ"ן". המטרה הייתה לאפשר לראש אמ"ן להתמסר לנושאי המחקר, הערכת המודיעין וההתרעה, ולהסיר ממנו את הצורך לדאוג לטיפול היום-יומי בענייני הלוגיסטיקה והארגון הקשורים לניהול זרוע המודיעין בצבא.

ארגון הביון של משרד ההגנה האוסטרלי

ארגון הביון של משרד ההגנה האוסטרלי (באנגלית: Defence Intelligence Organisation, בראשי תיבות: DIO) הוא גוף של צבא למודיעין האחראי על תחום המודיעין האסטרטגי ומודיעין טכנולוגי, זהו סוכנות ביון צבאית המספקת שירותי ייעוץ בענייני הגנה ומסייעת לגיבוש החלטות הממשלה בענייני הביטחון הלאומי.

זהו הגוף העיקרי לתכנון מבצעים של כוחות ההגנה. הגוף אינו מסתפק באיסוף מודיעין או ביצוע פעולות סמויות בלבד אלא גם מנהל מבצעים בתחום כלכלת הצבא, טרור בינלאומי ומניעת הפצת נשק להשמדה המונית.

הארגון מהווה חלק מקהילת המודיעין האוסטרלית והיא חלק מקבוצת המודיעין והמדיניות האסטרטגית של משרד ההגנה, יחד עם הארגון למודיעין מרחבי והמינהל למודיעין אותות האוסטרלי (ASD). ראש הארגון מייג 'ור גנרל מת' יו הול.

המודיעין הצבאי הכללי של סין העממית

המודיעין הצבאי הכללי של סין העממית (פין יין: Er Bu Qingbao Bu) הוא ארגון הביון המרכזי של צבא השחרור העממי של סין. הוקם ב-1950.

הארגון אחראי למודיעין אסטרטגי, מודיעין אותות, ותפעול הכוחות המיוחדים של סין העממית. הארגון אחראי לאיסוף מודיעין אודות צבאות זרים ועוסק בריגול מכל התחומים בעבור הצבא הסיני. בעניינים הנוגעים לביטחון המדינה, הארגון משתף פעולה עם המשרד לביטחון המדינה של סין, גם בנושאי איסוף מודיעין כלכלי ופיננסי. על הארגון מפקחת הוועדה הצבאית המרכזית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של סין. ראש הארגון מתמנה על ידי נשיא הרפובליקה העממית של סין, והרמטכ"ל הסיני אחראי לניהול מבצעים.

הארגון כולל מחלקה מיוחדת שפועלת כנגד טייוואן - המחלקה השלישית, שאחראית על כלל רשת הריגול הסינית בטייוואן. נוסף לכך, המודיעין של חיל האוויר הסיני, מודיעין הצי והמודיעין האזורי פועלים בכפיפות למודיעין הצבאי הכללי. ישנם כ-35,000 עובדים וסוכנים במודיעין הצבאי הכללי של סין. הארגון משתף פעולה עם ארגוני ביון זרים וב-1997 חתם גם על הסכם לשיתוף פעולה עם הפס"ב הרוסי.

המינהל הלאומי למודיעין צבאי אסטרטגי (ארגנטינה)

המינהל הלאומי למודיעין צבאי אסטרטגי (בספרדית: Dirección Nacional de Inteligencia Estratégica Militar, בראשי תיבות DNIEM) הוא גוף ממשלתי בארגנטינה הפועל כסוכנות הביון הצבאית וכחלק ממערך הביון הלאומי, שנוצר בשנת 2001 בהתאם לחוק הרפורמה במודיעין מספר 25.520. מבחינה מבנית הגוף כפוף למשרד ההגנה.

הערכת מודיעין

הערכת מודיעין היא שלב מרכזי בפעילותם של גופי מודיעין, שבו על ראשי המערכת להשתמש בכל המידע המונח לפניהם (כפי שנאסף על ידי גופי האיסוף ונותח על ידי גופי המחקר) כדי להעריך מה כוונותיו של היריב ומה צפוי בהתנהגותו.

הערכת המודיעין הניתנת לממשלה עוסקת בשאלות אסטרטגיות, כגון האם צפויה מלחמה, האם עלול לחול שינוי אסטרטגי (כגון החלפת המשטר) בקרב היריב וכדומה. הערכה זו ניתנת במועדים קבועים (הערכת מודיעין שנתית, למשל) או בהתאם לצורך, בעקבות התפתחות שמצריכה הערכה.

הערכת מודיעין טקטית עוסקת בשאלות הקשורות לניהולו של מבצע מסוים, כגון כיצד יתנהג היריב במבצע זה.

על המעריך לפרש את כל העובדות המודיעיניות הידועות הרלוונטיות לנושא אודותיו תינתן ההערכה החל בסדר הכוחות, האימונים שעברו, הפרופיל הפסיכולוגי של גורמי המערכת היריבה - כל זאת על מנת להעריך את יכולותיו וכוונותיו של היריב. לא תמיד מתקבלות הערכות נכונות, ולפעמים מתקבלות אף הערכות שגויות לגמרי שתוצאותיהן הרסניות, ואשר נובעות מטעות בהערכת הנתונים השונים ויחסי הכוחות השונים ביניהם (זאת בשל כשל איסופי או טעות מחקרית). הדוגמה המפורסמת ביותר בישראל לטעות בהערכת מודיעין היא הכישלון של אמ"ן לחזות את פרוץ מלחמת יום הכיפורים ולהתכונן אליה בזמן.

חיל המודיעין

חיל המודיעין (בראשי תיבות: חמ"ן) בצה"ל הוא גוף המטה של אגף המודיעין (אמ"ן). החיל אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף - החל מאיתור מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) לשירות באגף ועד לקיום ההכשרות השונות. על הקמת החיל, שיפעל בנפרד מאגף המודיעין, הוחלט בעקבות המלצות ועדת אגרנט שבדקה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. הוא הוקם ב-1976 ומפקדו הראשון היה דב תמרי.

בראש החיל עומד קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר), בדרגת תת־אלוף, המשמש גם כראש המטה (רמ"ט) תחת ראש אגף מודיעין, ובכך אחראי על היחידות השונות באגף. הקמנ"ר הנוכחי הוא תא"ל יובל שמעוני.

מודיעין אותות

מודיעין אותות או סיגינט (באנגלית: SIGINT, ראשי תיבות של: Signals Intelligence) הוא ענף של המודיעין צבאי העוסק באיסוף מידע בעל חשיבות על ידי יירוט תשדורות של אותות אלקטרוניים, והפקת מידע מודיעיני מתוכן.

לצורך איסוף מודיעין האותות יש חשיבות הן להאזנה לתקשורת בין אנשים ("קומינט"; באנגלית: COMINT, ראשי תיבות של: "Communications Intelligence"), והן לקליטת אותות אלקטרוניים המופקים על ידי מכונות ("אלינט"; באנגלית: ELINT, ראשי תיבות של: "Electronic Intelligence"), ובעצם לעירוב בין שניהם. כיוון שמידע רגיש מוצפן בדרך כלל, עבודת מודיעין אותות כוללת לרוב גם מומחי פיענוח צפנים. ניתוח תעבורת אותות - מחקר לזיהוי מקור האותות, נמען האותות, וכמות האותות הנשלחים - עשוי להניב מידע רב-חשיבות כשלעצמו, גם כשתוכן האותות עצמו לא ניתן לפיענוח.

העיסוק ביירוט הודעות מוצפנות ופיענוחן - עתיק כנראה כמעט כימי הכתב. יירוט אותות אלקטרוניים נעשה כבר ב-1900, בימי מלחמת הבורים: לאחר שהבורים תפסו מכשירי רדיו בריטיים, ומכיוון שהבריטים היו היחידים ששידרו אותות רדיו באותה תקופה, לא היה קשה לאתר וליירט את האותות הללו.

יחידות סיגינט הן לרוב עתירות כוח אדם. הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית מעסיקה עשרות אלפי עובדים ונחשבת לארגון ביון הסיגינט הגדול ביותר ולמעסיק הגדולה ביותר בעולם של מתמטיקאים. בישראל, יחידה 8200 נחשבת ליחידה הגדולה ביותר בצה"ל. עד שנת 2003 הסוכנות הפדרלית לתקשורת מיוחדת ומודיעין של רוסיה, שעסקה במודיעין אותות, הייתה סוכנות הביון הגדולה ביותר ברוסיה, וכיום איסוף מודיעין אותות מתחלק בין המחלקות השונות של שלוש סוכנויות הביון הגדולות באותה מדינה: הסו"ר, הפס"ב והגר"ו).

מטוס ריגול

מטוס ריגול או מטוס ביון (באנגלית: Surveillance aircraft; מטוס פיקוח, מעקב) הוא מטוס שמטרתו לבצע איסוף מודיעין צבאי.

מטוסי ריגול יכולים לאסוף שני סוגי מודיעין:

מודיעין אותות (SIGINT) - באמצעות יירוט אותות אלקטרונים.

מודיעין חזותי (VISINT) - באמצעות צילום שטח או מבנה.מטוסי ריגול הם לעיתים מטוסים שתוכננו מלכתחילה למשימה זו, כגון לוקהיד SR-71, ולעיתים מטוסי קרב-הפצצה שהותאמו למשימות ריגול באמצעות התקנת ציוד מתאים על המטוס בפודים ייעודיים או בניית גרסה של המטוס המיועדת באופן ספציפי לביון.

כדי לחמוק ממערך ההגנה של האויב, נעזר המטוס במספר תכונות:

גובה רב, גובה בו מטוסי הירוט של האויב או טילי הקרקע- אוויר מתקשים להגיע אליו.

מהירות טיסה גבוהה מאוד, המקשה על מטוסים וטילים הרודפים אחריו לפגוע בו.

מערכות איסוף נתונים שאינם מצריכות טיסה מעל המטרה, למשל, יכולת צילום הצידה. מה שמאפשר למטוס לשייט מעל שטח מדינה ידידותית ולצלם מדינות שכנות.

חמקנות, המקשה על איתור על ידי מכ"ם ואמצעים אלקטרונייםדוגמאות למטוסי ריגול אמריקניים:

לוקהיד U-2 - מטוס הריגול הייעודי המפורסם הראשון. מטוס מדגם זה הופל בשנת 1960 על ידי טיל קרקע אוויר במהלך טיסת ריגול מעל ברית המועצות. טייסו נפל בשבי הסובייטי, והוחזר כעבור 21 חודשים בעסקת חילופי מרגלים (ראו משבר מטוס הריגול U-2).

לוקהיד SR-71 ("הציפור השחורה") - המטוס שאוחז בשיא המהירות למטוס סילון סדרתי מאויש: 3,529 קמ"ש (בשנת 1976).גם חיל האוויר הישראלי הפעיל מטוסי ריגול שונים. רובם היו גרסאות צילום של מטוסי קרב רגילים. כגון: מוסקיטו ומיראז'. כדי לאפשר את נשיאת ציוד הצילום, מוסרים מן המטוס חלקים שלא הכרחיים לביצוע המשימה (מכ"ם, במקרה של המיראז').

חיל האוויר המצרי הפעיל גם הוא טיסות צילום בעומק שטח ישראל. אחד המטוסים של חיל האוויר הסורי שהצליחו לחדור ולתעתע במערך ההגנה האווירית היה המיג 25 שנעזר במהירות גבוהה ובטיסה בגובה רב עד שהופל על ידי טיל הוק, ומאז, לא נצפו שוב גיחות ריגול של הסורים באמצעות מטוס זה.

מידע מסווג

מידע מסווג הוא מידע שנקבע על ידי בעליו ככזה שאין לגלותו לציבור, משום שחשיפתו עלולה לפגוע בארגון שהמידע בבעלותו. הסיווג מהווה חלק מפעילות ביטחון מידע של הארגון. סיווג מידע נפוץ בארגונים ביטחוניים, כגון צבא, בהם המניע העיקרי לסיווג הוא הגנה מפני פגיעה בביטחון המדינה. הסיווג מקובל גם בארגונים עסקיים, בהם שמור מידע המהווה סוד מסחרי, או שיש להגן עליו מסיבות אחרות (למשל, לשם הגנת הפרטיות).

איסוף מידע סודי וניתוחו הם מטרותיהם העיקרית של ארגוני מודיעין, המשתמשים לצורכי השגתה בשלל אמצעים ושיטות. הצבא וגורמי ביטחון אחרים, בעיקר אלה העוסקים בסיכול ריגול, משקיעים מאמץ רב בהתגוננות מפני ביון.

חשיפתו של מידע צבאי מסווג, ובפרט מסירתו בזדון לאויב, נחשבים בישראל לעבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר, עד כדי עונש מוות.

מינהל הביון הצבאי (צרפת)

מינהל הביון הצבאי (בצרפתית: Direction du renseignement Militaire, בראשי תיבות DRM) הוא גוף של ממשלת צרפת, הפועל כסוכנות הביון ומשימתו לאסוף ולרכז את תחום המודיעין הצבאי עבור הכוחות המזוינים.

הגוף נוצר בשנת 1992 והוא מקביל לגופים כמו DIA (ארצות הברית), DI (הממלכה המאוחדת), או GRU (הפדרציה הרוסית). ה-DRM מדווח ישירות לרמטכ"ל ולנשיא צרפת, המתפקד כמפקד העליון של צבא צרפת.

ה-DRM מהווה חלק מקהילת המודיעין הצרפתית.

מינהל המודיעין הכללי של משרד ההגנה האוקראיני

מינהל המודיעין הכללי של משרד ההגנה האוקראיני (באוקראינית: Головне управління розвідки Міністерства оборони України, ГУР) הוא המודיעין הצבאי של אוקראינה ואגף הביון של צבא אוקראינה. הארגון הוקם ב-7 בספטמבר 1992 כיורש הגה-אר-או הסובייטי.

סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני

סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני (באנגלית: Defense Intelligence Agency) היא סוכנות הריגול הצבאית של ארצות הברית. הסוכנות הוקמה ב-1 באוקטובר 1961 על ידי הנשיא ג'ון פ. קנדי בהמלצת מזכיר ההגנה, רוברט מקנמארה.

לאחר מלחמת העולם השנייה עד להקמת ה-DIA, שלוש מחלקות צבאיות (מודיעין הצי, מודיעין חיל האוויר ומודיעין הצבא) עסקו באיסוף, ייצור והפצת מודיעין לשימוש אישי. הדבר גרם לעבודה כפולה ויקרה, שהייתה לא יעילה וחסרת תיאום.

סיור

סיור הוא תנועה באתר מסוים כדי להכיר ולחקור את נתוניו. בחלק מהמדעים הסיור הוא חלק מובנה מן הלמידה. הסיור הוא גם חלק מן התיירות, כדרך להכיר את תרבות מקומית, ואף סוג של בידור. במשמעותו הצבאית, הסיור הוא אמצעי לאיסוף מודיעין קרבי על חזית האויב.

צילום אוויר

צילום אוויר הוא צילום המבוצע באמצעות מצלמה המוצבת על גבי פלטפורמה אווירית (מטוס, מזל"ט, מסוק, רחפן או לוויין). התוצאה של צילום אוויר קרויה "תצלום אוויר", ובראשי תיבות - "תצ"א".

קצין מודיעין

קצין מודיעין (בראשי תיבות: קמ"ן) הוא קצין במטה של יחידה צבאית או משטרתית מסוימת העומד בראש מערך המודיעין של אותה מסגרת. קצין המודיעין אחראי על תכנון, תיאום, איסוף ומחקר מודיעין על היעד: מל"מ, כוונותיו, יכולותיו, מיקומו, ומצבו הכללי. כמו כן, הוא אחראי על עיבוד המידע והצגתו למפקד המסגרת.

בתחום המודיעין הצבאי, אספקת מידע אודות מטרות אויב מסייע לרוב במאמץ האש. קצין המודיעין מתואם מבצעית עם קצין האג"ם ומונחה מקצועית לרוב על ידי חיל המודיעין.

בצבאות נאט"ו סימולו הוא G2 ממטה האוגדה ומעלה ו-S2 ממטה החטיבה ומטה.

בחיל המודיעין הישראלי, הכשרת קצין מודיעין מתבצעת בבית הספר למודיעין, בה"ד 15, כאשר מתקיימת הכשרה בנפרד לקמ"ני גדוד ולשאר קמ"ני היחידות (באמ"ן, בחטיבות ובפיקודים). קמ"ני המודיעין עוברים חפיפות ייעודיות ביחידות אליהן הם מגיעים, אשר מתאימות לאופי עבודתן.

ש"י

ש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. הש"י נוסד בשנת 1940, אך שורשיו בתקופה מוקדמת יותר. בשנת 1942 הוא אוחד עם ה"ר"ן" (ריגול נגדי). הארגון פעל בשלושה מישורים של איסוף מודיעין - המישור הבריטי, המישור הערבי, והמישור הפנים-יהודי, כנגד גורמי פנים שלא קיבלו את מרות הנהגת היישוב המאורגנת, בעיקר קומוניסטים ואנשי אצ"ל ולח"י. לאחר קום המדינה שימש הש"י כבסיס להקמת ארגוני המודיעין של מדינת ישראל. רבים מאנשי הש"י, ביניהם איסר הראל, איסר בארי ובנימין גיבלי, התקדמו לתפקידים בכירים במסגרת שירותי המודיעין של המדינה, בשב"כ, במוסד, באמ"ן ובשאר זרועות המודיעין.

שירות הביון הנורווגי

שירות הביון הנורווגי (בנורווגית: Etterretningstjenesten) הוא גוף של צבא נורווגיה הפועל כסוכנות הביון של המדינה. כפוף למשרד ההגנה.

השירות אחראי לאיסוף מודיעין בעניינים הנוגעים לאינטרסים של נורווגיה מחוץ לגבולות המדינה; השירות מנתח ומעבד נתונים אודות מדינות זרות מתוך מטרה להציג למנהיגות הצבאית והמדינית מידע שיסייע בקבלת החלטה בעניינים הנוגעים לביטחון הלאומי.

בשנת 1998 אומץ חוק שירות המודיעין המסמיך את השירות לאסוף מודיעין מחוץ לגבולות נורווגיה.

שירות הביון והביטחון הצבאי (איטליה)

שירות הביון והביטחון הצבאי (באיטלקית: Servizio per le Informazioni e la Sicurezza Militare) היה סוכנות הביון הצבאית האיטלקית מ-24 באוקטובר 1977 עד 3 באוגוסט 2007. ברפורמה של שירותי הביון האיטלקיים ב-1 באוגוסט 2007 הוקמה AISE - הסוכנות למודיעין וביטחון חוץ (Agenzia Informazioni e Sicurezza Esterna), הנחשבת לסוכנות הביון העיקרית באיטליה.

תצפית (צבא)

תצפית (באנגלית: Look-out, Observation) בהקשר הצבאי היא התבוננות ומעקב בראייה אחר המתרחש במרחב שטח מוגדר לשם איסוף מודיעין חזותי או הכוונת פעולות צבאיות. תצפית יכולה להיעשות בראייה ישירה של אדם, בסיועו של אמצעי אופטי כלשהו; היא יכולה להיעשות גם על ידי פלטפורמה בלתי מאוישת - כלי רכב או כלי טיס - המשמשת כתווך המעביר את המראות שהוא קולט אל תצפיתן אנושי הנמצא באתר מרוחק ממנו. עם הזמן עלתה מאד חשיבותה של התצפית האווירית, הנערכת באמצעות כלי טיס שונים.

את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין. ממילה זאת נגזר בצה"ל הפועל התנייני לְתַצְפֵּת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.