מודיעין חזותי

מודיעין חזותי, או ויזינט (VISINT, קיצור של Visual Intelligence), הוא מודיעין המתמקד במידע חזותי.

Usaf.u2.750pix
מטוס הריגול U-2 משמש לאיסוף מודיעין חזותי

מקורות נפוצים למודיעין חזותי הם:

  • תצלומים קרקעיים.
  • תצפיות בידי חיילים (כפי שמבוצעת על ידי חיל האיסוף הקרבי בצה"ל, לדוגמה).
  • תצפיות בעומק עורף האויב בידי יחידות סיור עמוק (Deep Reconnaissance). יחידות אלה הן יחידות עילית המאומנות בריגול, הסוואה והישרדות בשטח עוין.
  • אימינט (IMINT, קיצור של Imagery Intelligence), הוא מונח המתאר תת-תחום במודיעין חזותי הכולל את המקורות הבאים:

המודיעין החזותי מספק 'תמונה עדכנית מהשטח', מאפשר מעבר לניתוח הפריטים המופיעים בצילום, כולל הסקת מסקנות גאוגרפיות וגאולוגיות לגבי פני השטח, הקרקע וכדומה.

מודיעין חזותי בזמן אמת מאפשר גם איכון של המטרות וסגירה מהירה של מעגל ירי כאשר המודיעין מסמן את המטרה ואילו גורמי האש (בעיקר חיל האוויר או ארטילריה) מבצעים תקיפה מדויקת שלה. דוגמה לשימוש בוויזינט וסגירת מעגל ירי בזמן אמת היא הסיכול הממוקד של מייסד חמאס, אחמד יאסין, שאותר על ידי מזל"ט בעת שיצא ממסגד וחוסל תוך דקות ספורות בידי מסוק אפאצ'י של חיל האוויר שירה טיל מדויק אל עבר המטרה שסימן לו המזל"ט.

בישראל

במסגרת אגף המודיעין של צה"ל פועלת עוצבת מודיעין חזותי, העוסקת באיסוף מודיעין חזותי באמצעות יחידות אחדות, ובהן:

  • יחידת הלוויינות - עוסקת באיסוף והפקת מודיעין באמצעות לוויינים.
  • מערך סיור האוויר - מפעיל "סיירי אוויר", אשר מוטסים על גבי מטוסי צופית של טייסת 100 בחיל האוויר. משימתם היא איסוף מודיעין מן האוויר.
  • יחידת המיפוי
  • פענוח צילומי אוויר
  • אגו"ז - מחקר מידע גאוגרפי, כולל ייצור בנק מטרות, ומחקר שוטף בתחומי צבא וטרור.

בחיל האוויר עוסקת יחידת שט"ל של להק המודיעין במודיעין חזותי. בעת שגרה תפקידה של שט"ל הוא לספק תשתית פענוח המאפשרת הערכת מצב על הפעילות הביטחונית בזירת המזרח התיכון, תוך חיפוש אחר פעילות בלתי-שגרתית. בחירום תפקידה לספק מטרות לתקיפה עבור חיל האוויר.

בכוחות היבשה פועלת יחידת רוכב שמים של חיל התותחנים, העוסקת בהפעלת כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) מסוג סקיילרק 1. המערכת, שמשקלה כ-50 ק"ג, נישאת על גב הלוחמים ומורכבת בשטח בעת הצורך. צוותים מהיחידה מצטרפים לכוחות יבשה ויחידות מובחרות ומספקים מודיעין חזותי לרמת הגדוד. לצוות יכולת הכוונה של מרגמות, ארטילריה, מסוקי קרב וכלי טיס שונים.

קישורים חיצוניים

אבאביל (כטב"ם)

אַבַּאבִּיל (בפרסית: ابابیل – סנונית), המכונה גם מִרְסַאד (בערבית: مرصاد – תצפית, מארב), הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) מתוצרת משרד ההגנה האיראני.

ה"אבאביל" קרוי על שמן של הציפורים שהופיעו בסורת אל-פיל בקוראן.

אגף המודיעין

אגף המודיעין (בראשי תיבות: אמ"ן) של צה"ל הוא חלק מקהילת המודיעין הישראלית האחראי על איסוף וניתוח מודיעין צבאי. אגף המודיעין פועל בתיאום ובמשולב עם שירותי המודיעין האחרים על פי הגדרת ייעודם.

אגף המודיעין נושא באחריות למתן התרעה מפני מלחמה ומפני פעולות איבה וטרור, להערכת המודיעין הלאומית במישור הצבאי והמדיני, למתן מודיעין צבאי שוטף ולהפצתו, לביטחון המידע, ולמודיעין המסכל בצה"ל.

אגף המודיעין מנחה מקצועית את כל גופי המודיעין בצה"ל:

גופי המודיעין בזרועות צה"ל: להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר ומספן המודיעין (מד"ן) בחיל הים.

מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים: פיקוד הצפון, פיקוד המרכז, פיקוד הדרום, ופיקוד העורף.אגף המודיעין פועל בתיאום עם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד"), שירות הביטחון הכללי (שב"כ), ואגף המודיעין במשטרת ישראל.

בראש אגף המודיעין עומד קצין בדרגת אלוף. ראש אגף המודיעין הנוכחי הוא האלוף תמיר היימן.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלט על הפרדה בין אגף המודיעין לחיל המודיעין, אשר בראשו יעמוד קצין מודיעין ראשי, שיהיה כפוף לראש אמ"ן ויבוא במקום תפקיד "עוזר ראש אמ"ן לחמ"ן". המטרה הייתה לאפשר לראש אמ"ן להתמסר לנושאי המחקר, הערכת המודיעין וההתרעה, ולהסיר ממנו את הצורך לדאוג לטיפול היום-יומי בענייני הלוגיסטיקה והארגון הקשורים לניהול זרוע המודיעין בצבא.

זרוע היבשה

זרוע היַבשה (ז"י) היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של צבא הגנה לישראל, ואחראית לבניין הכוח היבשתי של צה"ל.

ב-1983 הוקמה לראשונה מִפקדת חֵילות השדה (מפח"ש). ב-1999, במסגרת התוכנית "צה"ל 2000" הוקמה על-בסיס המפח"ש מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה, וזו שינתה בהמשך את שמה למפקדת זרוע היבשה וב-2007 לזרוע היבשה.

מפקד הזרוע, המכונה מָזִ"י, הוא חבר המטה הכללי של צה"ל. מפקד זרוע היבשה הוא האלוף יואל סטריק.

מטה זרוע היבשה ממוקם במחנה בר-לב הסמוך לקריית מלאכי, מערבית לצומת מלאכי (קסטינה). בפועל מחזיקים מפקד הזרוע (מז"י), ראש המטה (רמ"ט), ראשי החטיבות (רח"טים) וקציני החיל הראשיים בלשכות כפולות, ורובם יושבים במחנה רבין (הקריה בתל אביב) בין היתר מתוכנן לרכז את אגפי מז"י לבניין חדש שיבנה במחנה רבין.

רוב גופי המטה של זרוע היבשה ממוקמים במחנה בר-לב ("קסטינה"), חלקם במחנה דורי (בסיס "תל השומר") ובמחנה ידין ("צריפין").

טייסת 100

טייסת 100 המכונה גם "טייסת הגמל המעופף", היא טייסת מטוסי תובלה בחיל האוויר הישראלי, הטייסת הראשונה בחיל האוויר. הטייסת מפעילה כיום מטוסי "צופית" (ביצ'קראפט קינג אייר B-200) ו"חופית" (בוננזה), ועוסקת במשימות איסוף מודיעין, סיוע לכוחות קרקע ואוויר, והדרכה. הטייסת מוצבת בבסיס חצור.

שורשי הטייסת בטייסת שהוקמה בנובמבר 1947 והפעילה את המטוסים הראשונים של שירות האוויר, מפקדה הראשון היה אלי פיינגרש והיא כונתה טייסת א' או טייסת תל אביב. בעקבות הגידול במספר המטוסים והגזרות השונות של פעילותם, פוצלה הטייסת לשלושה גפים: טייסת א' שפעלה משדה דב, גף הנגב שהוקם באזור רוחמה וגף הגליל שהופעל מיבנאל ואחר כך ממחניים ומרמת דוד.

עם הקמת צה"ל וחיל האוויר אוחדו שלוש הטייסות לטייסת אחת בשדה דב תחת פיקודו של גדעון אלרום.

טייסת 161

טייסת 161, שכינויה הנוכחי "הנחש השחור" (כונתה בעבר "טייסת המסק"ר השנייה", "טייסת הקוברות השנייה" וגם "טייסת הקוברות הצפונית") היא טייסת כלי טיס בלתי מאוישים בחיל האוויר הישראלי, שהפעילה בעבר מסוקי AH-1 קוברה ("צפע") והוסבה לטייסת כטב"מים שמפעילה כיום את ההרמס 450 ("זיק").

טייסת 166

טייסת 166 המכונה גם "טייסת ציפורי האש", היא טייסת בחיל האוויר הישראלי המפעילה את הכטמ"ם הרמס-450 ("זיק") ואת הכטמ"ם הרמס-900 ("כוכב"). הטייסת מוצבת בבסיס פלמחים.

יחידת רוכב שמיים

יחידת רוכב שמיים היא יחידה מיוחדת בחיל התותחנים העוסקת בהפעלת כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) מסוג סקיילרק 1. צוותים מהיחידה מצטרפים לכוחות יבשה ויחידות מובחרות ומספקים מודיעין חזותי לרמת הגדוד. לצוות יכולת הכוונה של מרגמות, ארטילריה, מסוקי קרב וכלי טיס שונים. הכטב"ם נישא על גב הלוחמים ומורכב בשטח בעת הצורך. משקל המערכת כ-50 קילוגרם. משקל הכטב"ם כ-7 ק"ג, עלותו כ-200 אלף ש"ח והוא מיוצר על ידי אלביט מערכות.

יחידת שט"ל

יחידת שט"ל 121 (שירות טכנולוגי למודיעין) היא יחידת המודיעין החזותי של להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר הישראלי.

תפקידה של היחידה הוא לפענח תצלומי אוויר ולייצר עזרים מבצעיים ליחידות חיל האוויר באמצעות אותם תצלומים. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת סגן-אלוף. היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם עוצבת מודיעין חזותי באגף המודיעין ועם יחידת המודיעין החזותי של מספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים.

היחידה הוקמה בשנת 1948 על ידי איש צוות אוויר האמריקני, לי גודווין, ונקראה בתחילה "מחלקת צילום אוויר". המחלקה אוישה על ידי מתנדבי חו"ל, טייסים ואנשי מיפוי בעלי ניסיון רב בצילום ופענוח תצלומי אוויר.

בעת שגרה תפקידה של שט"ל הוא לספק תשתית פענוח המאפשרת הערכת מצב על פעילות בזירת המזרח התיכון, תוך חיפוש אחר פעילות בלתי-שגרתית.

בזמן חירום תפקידה של שט"ל הוא לייצר מטרות לתקיפה עבור חיל האוויר.

כאשר צריך לתקוף מטרה, אנשי שט"ל מקבלים את תצלום האוויר, מפענחים אותו, מוצאים ומסמנים את המטרה, מייצרים את העזר ההכרחי לביצוע התקיפה ולסיום מבצעים הערכת נזק (באנגלית: BDA, ראשי תיבות של: Bomb/Battle Damage Assessment).

עבודת המפענחים דורשת היכרות מעמיקה עם תאי השטח אותם הם מנתחים ועם אמצעי הלחימה בהם אפשר להיתקל. על המפענחים להכיר את שדות התעופה בזירה ואת כלי הטיס החונים בהם. כמו כן עליהם להכיר את מערכות הנ"מ וטילי הקרקע-אוויר (טק"א), וכן את טילי הקרקע-קרקע (טק"ק), המצויים בזירה.

כדור פורח

כדור פורח הוא כלי טיס המורכב מבלון גדול (מעטפת) מלא אוויר חם או גז שמחובר לתא לנשיאת נוסעים או מטען.

כנף המודיעין ה-9 (ארצות הברית)

כנף המודיעין ה-9 (באנגלית: 9th Reconnaissance Wing או בראשי תיבות: 9th RW) היא כנף איסוף מודיעין של חיל האוויר של ארצות הברית. היחידה מוצבת בבסיס בייל (Beale Air Force Base), בקליפורניה ונמצאת תחת חיל האוויר ה-25 של פיקוד הקרב. היחידה מפעילה נכון להיום מטוסי ‏U-2R דראגון ליידי, RQ-4 גלובל הוק, ביצ'קראפט MC-12 הרון לאיסוף מודיעין חזותי ואלקטרוני בזמני שלום, חירום ומלחמה. המטוס מפעיל גם מטוסי אימון T-38 טאלון בשל הזמינות הנמוכה של מטוסי U-2 לאימון.

הכנף מפורסמת בהפעלה המבצעית של מטוסי SR-71 במשך 22 שנים במגוון זירות, מלחמות ותקריות.

לוקהיד A-12

הלוקהיד A-12 הוא מטוס ריגול סילוני על קולי שיוצר על ידי לוקהיד לטובת הסי איי איי כמחליף למטוס ה-‏U-2. מטוס היווה הישג טכנולוגי שעזר בפיתוח יכולות עיבוד טיטאניום וסגסוגות תעופתיות, לטכנולוגיות שונות ובכללם לטכנולוגיית החמקנות שמטוס זה נחשב לאביה. המטוס ראה שירות מבצעי של שנה אחת בלבד, אבל הוא היה לבסיס עליו תוכננו כלל המטוסים במשפחת הציפור השחורה.

למרות שהמטוס טס יותר גבוה ויותר מהר ממטוסי ה‏SR-71 וה-‏YF-12 עקב היות התוכנית חסויה המטוס לא רשם שיאים רשמיים מעולם. למעשה עצם קיומו של המטוס היה חסוי עד אמצע שנות ה-80 וגם אז הפרטים היו מוגבלים מאוד ופרטים נוספים משוחררים אט אט לידיעת הציבור.

מבצע ערצב 19

מבצע ערצב 19 הוא מבצע שהתרחש בתחילת מלחמת לבנון הראשונה, בו הושמד בתקיפה אחת כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והחדיש של צבא סוריה בבקעת הלבנון. המבצע נערך ב-9 ביוני 1982 על ידי חיל האוויר הישראלי, ובמהלכו וביומיים שאחריו הושמדו כ-19 סוללות של טילי קרקע-אוויר, והופלו כ-23 כלי טיס של חיל האוויר הסורי ללא אבידות לחיל האוויר הישראלי.

קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל ובעידן הסילון; בשיאו שהו בשמי לבנון למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים. במבצע הושמד, לראשונה בתקיפה אחת, מערך ההגנה האווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. המבצע נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם וייעודי ושליטה טקטית.

מודיעין אנושי

מודיעין אנושי או יומינט (מאנגלית: HUMINT, קיצור של HUMan INTelligence) הוא שיטת איסוף מודיעין () הוותיקה והחשובה ביותר. השיטה נולדה מתחום הריגול והתפתחה למגוון שיטות. תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. עם זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, ארגוני ביון רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי שאפשר. ארגוני הביון למיניהם כמו המוסד, ה-CIA, ואגפים גדולים בשב"כ וב-FBI למעשה מהווים גופי יומינט בעיקר פעולתם מתוקף תפקידם כחלק משרשרת איסוף המודיעין. ביומינט עיקר איסוף המודיעין נעשה באמצעות קשרים בינאישיים לעומת שיטות איסוף טכנולוגיות כמו סיגינט (מודיעין אותות), ויזינט (מודיעין חזותי) ואוסינט (מודיעין מקורות גלויים). עם התקדמות הטכנולוגיה, והשימוש בטכנולוגיה גובר והולך השילוב של שיטות איסוף יומינטים וטכנולוגיים הנקראים גם Sighumint.

מודיעין צבאי ואיסוף מודיעיני צבאי מהווה את עיקר הפעילות המודיעינית של ישראל, אך בשאר מדינות העולם הוא חלק קטן מהפעילות וכולל בעיקר מודיעין מדיני, אסטרטגי, כלכלי, עסקי וטכנולוגי.

שיטות של איסוף מידע באמצעות מודיעין אנושי:

ריגול - הפעלה של מרגלים שתולים וגיוס סוכנים, מודיעים "נייטרלים" מקרב הצד השני ושימוש בנכסים מודיעיניים .

חקירות - חקירת שבויים על מנת לדלות מהם מידע. לפי אמנת ז'נבה, אסור לחקור שבויי מלחמה, אך מדינות בהחלט משתמשות בחקירה כנגד מחבלים וטרוריסטים. כמו כן חלק נכבד מהמדינות, בעיקר הדיקטטוריות, מתעלמות מהאיסור בתירוצים שונים ומשונים (למשל במלחמת וייטנאם, טענה צפון וייטנאם כי הטייסים האמריקאים הם פושעי מלחמה ולא שבויי מלחמה ולכן האיסור לא חל עליהם) וחוקרות את השבויים, לעיתים תוך שימוש בעינויים.דוגמה ליומינט הוא המרגל הישראלי אלי כהן שהופעל בדמשק ואסף מידע על ביצורי הסורים ברמת הגולן. מנגד, ישראל בר היה מרגל סובייטי שנהפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לדוד בן-גוריון. דוגמה נוספת היא שירות הביטחון הכללי (השב"כ) אשר התמחה בהפעלת סוכנים, מודיעים וסייענים - דבר שהתבטא במודיעין רב ואיכותי שאפשר סיכול של מספר רב של פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה.

מודיעין צבאי

המודיעין הצבאי נועד לספק לגוף הממונה (מדרג המדינה ועד לדרג הגדוד) בקבועי זמן רלוונטיים מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר כגון כוונותיו, האינטרסים שלו, יכולותיו וחולשותיו.

עבודת המודיעין מתבצעת בכל רמה – החל מרמת הגדוד המיקרו-טקטית ועד לרמה המטכ"לית–אסטרטגית. עבודת המודיעין נעשית בכפוף לגוף אותו היא משרתת ומיועדת לשקלול בתהליך קבלת החלטות המפקד על אותו גוף (המכונה "קברניט").

ככלל נחלקת עבודת המודיעין לשני תהליכים מרכזיים:

איסוף – השגת המידע.

מחקר – עיבוד וניתוח המידע שנאסף לכדי "תמונת מצב", אשר תאפשר מתן הערכה מדויקת על מושא המחקר.מטרתו העליונה של המודיעין הצבאי ברמה האסטרטגית היא להתריע בפני מלחמה ולאפשר לקברניט להחליט על תגובה מתאימה למצב. מעבר לכך, נועדה עבודת המודיעין לספק מידע שיאפשר היכרות מעמיקה ככל האפשר של מזמין השירות עם מושא המחקר. כך, יכול המודיעין לספק מידע אודות סדר גודל כוחותיו, האמצעים שבידיו, מבנה הביצורים שהכין ועוד. היכרות מעמיקה עם האויב ותוכניותיו עתידה לסייע בזיהוי סימנים התרעתיים בעת הצורך ומאפשרת את בנייתו השוטפת של הצבא למול האיומים הניצבים בפניו והכנת מענה טקטי או טכנולוגי ליכולותיו הצבאיות ומערכות הלחימה של האויב.

מטוס ריגול

מטוס ריגול או מטוס ביון (באנגלית: Surveillance aircraft; מטוס פיקוח, מעקב) הוא מטוס שמטרתו לבצע איסוף מודיעין צבאי.

מטוסי ריגול יכולים לאסוף שני סוגי מודיעין:

מודיעין אותות (SIGINT) - באמצעות יירוט אותות אלקטרונים.

מודיעין חזותי (VISINT) - באמצעות צילום שטח או מבנה.מטוסי ריגול הם לעיתים מטוסים שתוכננו מלכתחילה למשימה זו, כגון לוקהיד SR-71, ולעיתים מטוסי קרב-הפצצה שהותאמו למשימות ריגול באמצעות התקנת ציוד מתאים על המטוס בפודים ייעודיים או בניית גרסה של המטוס המיועדת באופן ספציפי לביון.

כדי לחמוק ממערך ההגנה של האויב, נעזר המטוס במספר תכונות:

גובה רב, גובה בו מטוסי הירוט של האויב או טילי הקרקע- אוויר מתקשים להגיע אליו.

מהירות טיסה גבוהה מאוד, המקשה על מטוסים וטילים הרודפים אחריו לפגוע בו.

מערכות איסוף נתונים שאינם מצריכות טיסה מעל המטרה, למשל, יכולת צילום הצידה. מה שמאפשר למטוס לשייט מעל שטח מדינה ידידותית ולצלם מדינות שכנות.

חמקנות, המקשה על איתור על ידי מכ"ם ואמצעים אלקטרונייםדוגמאות למטוסי ריגול אמריקניים:

לוקהיד U-2 - מטוס הריגול הייעודי המפורסם הראשון. מטוס מדגם זה הופל בשנת 1960 על ידי טיל קרקע אוויר במהלך טיסת ריגול מעל ברית המועצות. טייסו נפל בשבי הסובייטי, והוחזר כעבור 21 חודשים בעסקת חילופי מרגלים (ראו משבר מטוס הריגול U-2).

לוקהיד SR-71 ("הציפור השחורה") - המטוס שאוחז בשיא המהירות למטוס סילון סדרתי מאויש: 3,529 קמ"ש (בשנת 1976).גם חיל האוויר הישראלי הפעיל מטוסי ריגול שונים. רובם היו גרסאות צילום של מטוסי קרב רגילים. כגון: מוסקיטו ומיראז'. כדי לאפשר את נשיאת ציוד הצילום, מוסרים מן המטוס חלקים שלא הכרחיים לביצוע המשימה (מכ"ם, במקרה של המיראז').

חיל האוויר המצרי הפעיל גם הוא טיסות צילום בעומק שטח ישראל. אחד המטוסים של חיל האוויר הסורי שהצליחו לחדור ולתעתע במערך ההגנה האווירית היה המיג 25 שנעזר במהירות גבוהה ובטיסה בגובה רב עד שהופל על ידי טיל הוק, ומאז, לא נצפו שוב גיחות ריגול של הסורים באמצעות מטוס זה.

עוצבת מודיעין חזותי

עוצבת מודיעין חזותי ("יחידה 9900") מאגדת מספר יחידות בצה"ל, כחלק מאגף המודיעין. משימתה היא איסוף מודיעין חזותי לשימוש צה"ל ושאר כוחות הביטחון. בראש היחידה עומד מפקד בדרגת אל"ם.

חלק מהיחידות הכפופות לעוצבה נחשפו באמצעי התקשורת ובדו"ח מבקר המדינה והן:

יחידת פענוח מרכזית - עוסקת פענוח תצלומי אוויר.

יחידת הלוויינות - עוסקת באיסוף והפקת מודיעין באמצעות לוויינים.

יחידת המיפוי - בין היתר, אחראית על תחום "חבירים" - גורמי מילואים שיחברו בחירום לדרג הפרוס, לאוגדה ולחטיבות, ויתמכו במודיעין השטח במאמץ אש, בתמרון ובהגנה.

שלף - מערך סיור האוויר מפעיל "סיירי אוויר", אשר מוטסים על גבי מטוסי צופית של טייסת 100 בחיל האוויר. משימתם היא איסוף מודיעין מן האוויר.

אגו"ז (אנליסט גיאו-ויזואלי) - מחקר מידע גאוגרפי, כולל ייצור "בנק מטרות", ומחקר שוטף בתחומי צבא וטרור.בדצמבר 2012 זכתה היחידה בפרס ראש אמ"ן.חייל מיחידה 9900 אשר אובחן בספקטרום האוטיסטי, רב"ט דן קורקובסקי, הדליק משואה ביום העצמאות ה-67 למדינת ישראל.באוקטובר 2018 פורסם דו"ח מבקר המדינה על פעילות היחידה כאשר וועדת המשנה החסויה של הוועדה לביקורת המדינה הטילה חיסיון על עניינים מבצעיים שונים בפעולות היחידה, שמות, מיקומים והיקפי כוח אדם. במסגרת הביקורת נמצאו "ליקויים רבים בכתיבת תפיסות, תורות ופקודות ביחידה 9900", כמו גם אי התאמות פנימיות בתהליך מעבר משגרה לחירום ביחידה.

בין מפקדי היחידה: יוסי אדלר (2012–2015), גבי פורטנוי (2015–2016)

צליפה

צליפה היא קליעה מדויקת לטווח רב, לרוב מעל ל-300 מטר ולעיתים אף ליותר מ-2,000 מטר, באמצעות כלי ירי המותאם במיוחד לכך (לרוב רובה צלפים עם כוונת טלסקופית), תוך התחשבות מיוחדת בתנאים סביבתיים המשפיעים על מעוף הקליע.

רקון (רכב תצפית)

רקון (באנגלית: Stalker) הוא מערכת תצפית לאיסוף מודיעין המותקנת על כלי רכב מסוג האמר המקנה לה ניידות ועבירות גם בשטחים קשים. המערכת עצמאית לגמרי ומכילה את כל המרכיבים לתנועה, תצפית, וניתוח המידע שנאסף.

המערכת פותחה ומיוצרת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, והיא כוללת מכ"ם קרקעי בעל יכולת להבחין בבני אדם ממרחק של כ-10 קילומטרים ומצלמה מדגם POP לאיסוף מודיעין חזותי, המורכבים על תורן טלסקופי המתנשא לגובה של עד תשעה מטרים. בנוסף מותקן על התורן אמצעי מדויק למציאת הצפון (north finder) המערכת מופעלת על ידי צוות של שלושה אנשים, היושבים בתא סגור וממוזג בחלקו האחורי של הרכב.

המערכת פועלת משנת 2001 בשירות חיל האיסוף הקרבי, ומאוחר יותר גם בשירות משמר הגבול ומשטרת ישראל. ב-2010 נכנס לשירות צבאי אב טיפוס של ה"גרניט" שאמור בסופו של תהליך להחליף את הרקון המיושן. במשטרה משמשת המערכת לשם זיהוי מרחוק של פעילות עבריינית, ובמשמר הגבול משמשת המערכת לשם איתור מסתננים וכן סיוע לפעילות היחידות המיוחדות של מג"ב.

תצפית (צבא)

תצפית (באנגלית: Look-out, Observation) בהקשר הצבאי היא התבוננות ומעקב בראייה אחר המתרחש במרחב שטח מוגדר לשם איסוף מודיעין חזותי או הכוונת פעולות צבאיות. תצפית יכולה להיעשות בראייה ישירה של אדם, בסיועו של אמצעי אופטי כלשהו; היא יכולה להיעשות גם על ידי פלטפורמה בלתי מאוישת - כלי רכב או כלי טיס - המשמשת כתווך המעביר את המראות שהוא קולט אל תצפיתן אנושי הנמצא באתר מרוחק ממנו. עם הזמן עלתה מאד חשיבותה של התצפית האווירית, הנערכת באמצעות כלי טיס שונים.

את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין. ממילה זאת נגזר בצה"ל הפועל התנייני לְתַצְפֵּת.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.