מה טובו

"מַה טֹּבוּ" היא תפילה המוזכרת בסידורי הראשונים. התפילה עוסקת בכבוד בית הכנסת, קדושתו, ומעלתו הגדולה.

יש הנוהגים לאומרה בכל יום קודם התפילה בשעה שנכנס לבית הכנסת.

אהבתי מעון ביתך (3777988560)
פסוק מפרק תהלים, כ"ו מתוך התפילה, על חזית בית הכנסת ניצנים בירושלים.

מקור התפילה

מקור התפילה הוא בסדר רב עמרם גאון, ובעקבותיו היא מוזכרת בסידור רש"י ובמחזור ויטרי. בעקבות זאת הוא נדפס כיום בסידורים רבים (בעיקר בסידורים בנוסח אשכנז) בתחילת תפילת שחרית קודם הפיוט 'יגדל אלוהים חי'.[1]

הפסוק הראשון מקורו בברכת בלעם לישראל:

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם. יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.

בפשטות, בלעם התייחס לאוהלי המגורים של בני ישראל, ואילו בתלמוד נאמר שהכוונה לבתי כנסת ולבתי מדרש.

המהרש"ל[2] נטה שלא לומר תפילה זו, לפי הנאמר בתלמוד שבלעם התכוון בלבו לקלל את ישראל אלא שמן השמים אילצוהו להפוך את כוונתו ולהוציא מפיו ברכה:

אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע [בלעם] אתה למד מה היה בלבו; ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות [אך נאלץ לברכם] - 'מה טובו אהליך יעקב', [ביקש ש]לא תשרה שכינה עליהם - [אך נאלץ לברכם] 'ומשכנותיך ישראל'

עם זאת, התלמוד (שם) אומר שברבות הימים כל ברכות בלעם חזרו והתהפכו לקללה, מלבד ברכת 'מה טובו אהליך יעקב' שהיא היחידה שנותרה בעינה כברכה לישראל.

תוכן התפילה

תפילת 'מה טובו' מורכבת מאוסף פסוקים שונים. הפסוק הראשון, כאמור, מקורו מדברי בלעם, ושאר הפסוקים הם מתוך מזמורים שונים בספר תהילים.

  • בפסוק הראשון מביע האדם התפעלות מגודל מעלת בית הכנסת - מקום המיוחד לתפילה: "מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".
  • בפסוק השני מביע יראה ומוסיף הודאה לקדוש ברוך הוא על הזכות לבוא לבית הכנסת ולהתפלל: "וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ".
  • בפסוק השלישי מביע האדם את רגשי אהבתו לבית הכנסת, שבו שורה השכינה: "ה' אָהַבְתִּי מְעון בֵּיתֶךָ וּמְקום מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ". ומוסיף: "וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי ה' עשִׂי".
  • בפסוק המסיים שוטח המתפלל את בקשתו ותחינתו ששעת התפילה תהיה 'עת רצון', שהתפילה תתקבל ומשאלותיו ייענו: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך בסידור 'אוצר התפילות'
  2. ^ שו"ת מהרש"ל, סימן ס"ד

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אב הרחמים

אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המבקשת מאלוהים לנקום את נקמת היהודים שנהרגו על קידוש השם. התפילה נאמרת בקהילות האשכנזיות בתפילת שחרית של שבת לאחר קריאת התורה.

אשרי יושבי ביתך

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרה ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה, וברוב הקהילות פתיחת הסליחות. עיקר התפילה הוא מזמור קמ"ה בספר תהילים, בתוספת פסוקים לפניו ואחריו.

אתה יצרת

אַתָּה יָצַרְתָּ היא הברכה האמצעית (קדושת היום) הנאמרת בתפילת העמידה של מוסף של שבת (תפילת שבע) החל בראש חודש. אמירת "אתה יצרת" כברכה ייחודית לשבת ראש חודש, שונָה מהנהוג בחגים החלים בשבת, בהם מתפללים תפילת מוסף של חג, וכביטוי ליום השביעי, מוסיפים תוספות שבת.

במה מדליקין

במה מדליקין הוא פרק שני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת.

המנהג ברוב הקהילות לומר 'במה מדליקין' בערבי שבתות קודם תפילת ערבית, הראשונים נתנו מספר טעמים לאמירתו.

ברכות השחר

ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

ברכות השחר נקבעו בתלמוד כברכות שיש לומר מיד לאחר שאדם מתעורר משנתו עם בוקר בשעה שנהנה מדברים אלו, אך לאורך הדורות השתנה המנהג וכיום מקובל לומר את הברכות בבית הכנסת לפני תפילת שחרית.

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים. פסקת ויכולו משמשת כחלק אינטגרלי מהקידוש בליל שבת וכן כחלק מתפילת ליל שבת.

מי שברך

מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה. מהות התפילה היא ברכה לזולת. קיימות תפילות מי שברך שונות המותאמות לזמנים ואירועים שונים.

פרשת הקורבנות

פרשת הקורבנות (לפעמים בקיצור רק "קורבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש. יש קהילות אשכנז שלא קבלו הוספות אלו, ואומרות רק עיקר הקרבנות, דהיינו פרשת התמיד, פרק איזהו מקומן, וברייתא דרבי ישמעאל.

צדקתך צדק

צדקתך צדק הוא כינוי לשלושה פסוקים הנאמרים מיד לאחר חזרת הש"ץ של מנחה של שבת. פסוקים אלו לקוחים מספר תהילים. הפסוקים הם: "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה'", "וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדֹלות. אלהים מי כמוך", "צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת".

פסוקים אלו מכונים גם "צו"ץ" בשל ראשי התיבות שיוצרות האותיות הראשונות של כל פסוק ("צדקתך","וצדקתך","צדקתך").

קדושה דסידרא

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) הוא קטע תפילה מסדר היום היהודי. התפילה כוללת פסוקי קדושה מנבואת המרכבה של ישעיהו ויחזקאל, פסוקי תחנונים, ותחינה הפותחת באמירת יהי רצון.

קדושה דסידרא נאמרת בימי חול לאחר תחנון וקריאת התורה, בשבת ויום טוב בתחילת תפילת מנחה, לאחר המזמורים אשרי יושבי ביתך ותהילה לדוד, ובתפילת ערבית של מוצאי שבת. ביום הכיפורים קדושה דסידרא נאמרת לפי שיטת מחבר השולחן ערוך בתחילת תפילת מנחה, ולשיטת הרמ"א בתחילת תפילת נעילה.

עיקר חשיבות הקדושא דסידרא הוא בהיותה המסיימת הרשמית של תפילת שחרית. המשמעות להלכה היא שרק לאחר אמירת קדושא דסידרא מותר לחלוץ תפילין (אם אדם טרוד וממהר לעיסוקיו האחרים). לאחר קדושה דסידרא שליח הציבור אומר קדיש תתקבל שבו כלול הקטע "עושה שלום", ובכך מצוין סוף חזרת הש"ץ.

התלמוד הבבלי משבח את אמירת קדושה דסידרא: "עלמא אמאי קא מקיים? אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא". תרגום מארמית: העולם מדוע מתקיים? על קדושה דסידרא, ועל (קדיש) יהא שמיה רבא (הנאמרת לאחר לימוד אגדה).

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין. קריאת התורה היא אחת התקנות העתיקות ביותר ביהדות. קריאת התורה נעשית בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים (קריאה של פרשה ארוכה), וכן במנחה של שבת, ומדי יום שני וחמישי בתפילת שחרית (קריאה קצרה). בנוסף נערכת קריאה בתורה במועדים מיוחדים, כגון בשחרית של ראש חודש, חנוכה ופורים, ובתעניות (בשחרית ובמנחה, קצרות).

קריאת התורה נעשית מתוך ספר תורה בו כתובים הפסוקים ללא ניקוד, פיסוק וטעמי המקרא. הקורא בתורה מכונה "בעל קורא" ותפקידו לקרוא בתורה באופן מדויק, על פי הניקוד, הפיסוק וטעמי המקרא אותם הוא משנן בעל פה.

קריאה בתורה ועלייה לתורה מהוות מרכיב מרכזי בטקסי בר מצווה כיום.

שאטוראליאויהיי

שאטוראָלְיָאוּיהֶיי, (בהונגרית: Sátoraljaújhely, ביידיש: איהל או אויהל) היא עיר בצפון מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.

תהילים כ'

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ הן מילות הפתיחה של פרק כ' בספר תהילים הנאמר בתפילת שחרית בין אשרי לקדושה דסידרא. בשל פתיחה זו, מכונה הפרק לעיתים גם "למנצח". על פי תוכנו הוא מזמור להצלחת המלך ולישועה בשדה הקרב.

תהילים צ"ב

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.

תהילים צ"ג

תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". מזמור זה משמש כשיר של יום שישי והוא אחד משלושה מזמורי תהילים המתחילים במילים ה' מָלָךְ.

תפילת ערבית

תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, וכן מהפיוט עלינו לשבח שאותו נוהגים לומר בסוף כל אחת מתפילות היום.

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

תפילה זו כוללת את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות מתפילת שמונה עשרה, וברכה מיוחדת באמצע המחליפה את חלק הברכות האמצעי.

תפילת שחרית

תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ומעלות השחר אסור לעסוק במלאכה, לאכול, או ליזום שיחה, עד סיום תפילת העמידה.

שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ועם הזמן צורפו אליה ברכות ותפילות נוספות. בימים שני וחמישי, וכן בשבתות ובחגים, נוספת לתפילת שחרית הקריאה בתורה.

תפילת שמונה עשרה

תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו היא אחת מתפילות העמידה והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו. בספרות חז"ל מציינת המילה "תפילה" את התפילה הזו במיוחד, ולא תפילות אחרות.

התפילה קרויה כך משום שבמקור היו בה שמונה-עשרה ברכות. בתקופה מאוחרת יותר נוספה לה ברכת המינים, אולם שם התפילה כבר השתרש ולפיכך לא שונה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.