מהפכת סדום ועמורה

מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה היא סיפור מקראי ידוע על הריסתן של ארבע ערים בידי אלוהים. במקרא, הסיפור מתואר בספר בראשית פרקים י"ח-י"ט.

John Martin - Sodom and Gomorrah
מהפכת סדום ועמורה, ג'ון מרטין

תוכן הסיפור

בימיו של אברהם, הרבו תושבי חמש ערי כיכר הירדן (סדום, עמורה, אדמה, צבֹויים וצוער) לחטוא. כאשר ראה האל שחטאתם "כבדה מאוד", החליט להשמיד את הערים על יושביהן. האל גילה את כוונתו זאת לאברהם, אשר מאן להשלים עם רוע הגזירה, וניהל משא ומתן ארוך עם אלוהים על מנת שזה יסלח לערים ולא יחריבן. טיעונו היה שאין להשמיד את הצדיקים עם הרשעים ("האף תספה צדיק עם רשע?"). אברהם שאל אותו האם יחריב את סדום אם יהיו בה 50 צדיקים. אלוהים ענה שלא. לאחר שלא נמצאו בה 50 צדיקים הוריד אברהם את המספר ל-45, אחר-כך ל-40, וכך הלאה (בקפיצות של 10) עד אשר הגיע למספר עשר, ואז הפסיק בניסיונות השכנוע.[א]

לאחר הדיון, באו מלאכים לסדום כדי להוציא משם את לוט בן-אחיו ובני-משפחתו של אברהם שהתגוררו בסדום, כדי שלא יפגעו בשל זעם השמיים. בבוא המלאכים לשער העיר סדום, ראה אותם לוט שישב בשער העיר, ועל פי מדרש חז"ל שימש שם בתפקיד שופט[1], והפציר בהם להתארח בביתו, ואף כיבדם בסעודה נאה. אולם תושבי סדום, שהשמועה על בוא האורחים הגיעה לאוזניהם, החלו מתדפקים על דלת ביתו של לוט בדרישה להוציא אליהם את האורחים על מנת שיוכלו לבצע בהם את המעשה שלימים נקרא על שמם[2]. לוט הציע לתושבי סדום את שתי בנותיו הבתולות במקום המלאכים, אולם התושבים סירבו וניגשו לשבור את הדלת. אז הכו המלאכים את אנשי סדום בעיוורון ("סנוורים") וביקשו מלוט לאסוף את משפחתו ולהימלט משם. כך עשה לוט, ובעוזבו את העיר החלו השמיים להמטיר "אש וגופרית" על סדום ועמורה, אדמה וצבויים, ואלה נחרבו כליל. אשת לוט נתבקשה כמו יתר משפחתה, שלא להתבונן במעשה, אך היא המרתה את פי אלוהים, והפכה (לפי הפירושים המקובלים) לנציב מלח ("ותבט אשתו מאחוריו ותהי נציב מלח") .

משמעות הסיפור

ישנן כמה אפשרויות להסביר את המטרה המחשבתית או המוסרית של הסיפור.

צדקת האל וחשיבות אמונת האדם בו

אלוהים מורה על גזירה הנראית ל"אדם הפשוט" (אברהם) כנוראית. אברהם מתווכח איתו, אך לבסוף מסתבר שאלוהים צודק, על אף שהגזירה קשה. כמו כן, מודגשת חשיבות אמונת האדם באלוהים לא רק במצוות הגדולות אלא גם בקטנות – הפיכת אשת לוט לנציב מלח על שהסתכלה לאחור.

האדם רשאי וצריך להתפלל לביטול גזירות אלוהים

אברהם שאל וביקש מעם אלוהים להציל את הערים, למרות חומרתם של חטאי יושבי הערים. לא זו אף זו, אברהם משתמש בביטויים חריפים: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט", "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע". בכך שאלוהים מקבל את דרישתו ולא מגיב שעל אברהם להיכנע בפניו, נלמד שהאדם צריך להפעיל את מוסריותו גם כלפי מעשי האל, בתנאי שהוא מאמין בו ובצדקתו (שופט כל הארץ).

השוואה לסיפור המבול

ניתן להסתכל על סיפור מהפכת סדום ועמורה כעל תמונת מראה של סיפור המבול. צורת הסתכלות זו מובילה למספר מסקנות[3].

שלב מהפכת סדום ועמורה המבול
מצג "וחטאתם כי כבדה מאוד" (פרק י"ח, פסוק כ') "ותמלא הארץ חמס" (פרק ו', פסוק י"א)
יחסים אסורים בין בני אדם למלאכים "איה האנשים... הוציאם אלינו ונדעה אותם" (פרק י"ט, פסוק ה') (זכרים ← מלאכים) "ויראו בני האלוהים... ויקחו להם נשים" (פרק ו', פסוק ב') (מלאכים ← נקבות)
צדיק מקבל התראה מוקדמת לוט נח
צאצאי הצדיק נמלטים עמו בנות לוט (נקבות) בני נח (זכרים)
מטר הרסני מן השמיים אש: "וה' המטיר על סדום ועל-עמרה גפרית ואש מאת ה' מן-השמים" (פרק י"ט, פסוק כ"ד) מים: "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" (פרק ז', פסוק י"ב)
אחרי האסון: שכרות לוט: מושקה לשכרה על ידי בנותיו עד לאבדן הכרה נח: שותה לשכרה עד לאבדן הכרה
יחסים אסורים בין בני אדם לבני אדם לוט: נאנס על ידי בנותיו (נקבה ← זכר) נח: נאנס על ידי בנו חם[ב] "וייקץ נח מיינו וידע את אשר-עשה לו בנו הקטן" (פרק ט', פסוק כ"ד) (זכר ← זכר)
תוצאה: עונש נצחי לצאצאים צאצאי הבנות – בני עמון ומואב – נדחים לנצח מקשר עתידי עם ישראל (ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ד'). צאצא הבן – כנען ובניו – מקוללים לנצח.

מהשוואת שני הסיפורים ניתן לראות מספר לקחים משותפים:

  • התנערות מעמי האזור – כנען, עמון ומואב, תוך רמיזה למקור מנהגיהם הפסולים בעיקר בהקשר המיני.
  • הצדקת כיבוש כנען, עמון ומואב עקב הקללה שרובצת עליהם.
  • יחס שלילי לשתיית יין, הגוררת שכרות שיש עמה מעשים פסולים.

משמעויות נוספות

באשר לחטאם של אנשי סדום, נאמרו פירושים שונים: הנביא יחזקאל תלה את חטא סדום בהזנחת החלשים שבה וחוסר מתן צדקה לענייה[4]. בפרשנות הנוצרית, מתוארת הפריצות המינית שבסדום כעיקר החטא שבה[5]. בפרשנות היהודית הרבנית לסיפור, קיימות מספר דעות: חלק מחכמי ישראל קבעו כי חטא סדום ועמורה היה שלא נתנו מעצמם על אף שלא היה חסר להם כלום וארצם הייתה רחבת ידיים, וגם לא רצו לקחת מאחרים.[ג] חלק אחר למדו שהם נהגו באופן ממוסד בעוינות לזרים שהתבטאה באונס של כל אורח בעיר, ובמעשים אכזריים[7].

יש אומרים כי סיפור זה מהווה את הבסיס הרעיוני לל"ו צדיקים, שכפי שאברהם מתווכח עם אלוהים על מספר הצדיקים לקיומו של עיר, כך יש צורך במספר צדיקים (ליתר דיוק 36 צדיקים) בשביל לקיים את העולם[דרוש מקור]. אמנם, אלוהים מסכים להציל גם בעבור עשרה צדיקים, ולכן היו שסברו (כמו הרב יעקב מדן) שכאן הבסיס המקורי לחיוב ההלכתי במניין[8]. אברהם מבקש תחילה עשרה אנשים לכל עיר, ובסוף עשר לכולן.

בקרב אלה שאין רואים את הסיפור כהיסטורי, אין דעה אחידה לגבי השאלה האם הוא רק משל ותו לא, או שהוא מבוסס על אסון טבע שאכן אירע. מבין האחרונים, יש המזהים את סדום ועמורה עם האתרים הארכאולוגיים באב א-דרע ונומיירה, הסמוכים למאגרי גז וגופרית ולבקע הסורי-אפריקני, ומשערים שאחד המצבורים השתחרר כתוצאה מרעידת אדמה והתפוצץ במה שתואר כגשם של אש. כסיוע לכך שהתרחש באזור אירוע וולקני, הם מציינים שיש דמיון וקשר בין המבנה של הר סדום לבין המבנה באזור הלשון[9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ על פי כמה מפרשים, מתוך הבנה שאם יש פחות מעשרה צדיקים, זכותם לא תספיק בשביל להציל את הערים.
  2. ^ משתמע מהכתוב ומההקבלה, ואף נאמר בפירוש על ידי חז"ל, למשל תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א': "רב ושמואל חד אמר סרסו, וחד אמר רבעו"
  3. ^ על פירוש זה מבוסס הביטוי מידת סדום. כך למשל, נחלקו חכמים במשנה[6] האם האומר "שלי שלי ושלך שלך" נגוע במידת סדום.

הערות שוליים

  1. ^ מדרש פסיקתא זוטרתא ומדרש שכל טוב על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק א', הובאו ברש"י ורש"ר הירש שם.
  2. ^ בראשית, י"ט, ה': "ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה, הוציאֵם אלינו ונדעה אתם"
  3. ^ יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים, 2004. עמ' 123–128.
  4. ^ ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוקים מ"ח-מ"ט
  5. ^ אוגוסטינוס, וידויים, ידיעות אחרונות, 2001, כרך ג 15, עמ' 79
  6. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ט, עמוד א'–עמוד ב'
  8. ^ הרב יעקב מדן, פרשת וירא - דרך ה' ודרך הצדקה והמשפט, בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון, ‏2014-04-09 (בעברית)
  9. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: בראשית, עמ' 126
אברהם

אַבְרָהָם (במקור: אַבְרָם. מכונה על פי המסורת היהודית גם אברהם העברי וגם אברהם אבינו) הוא דמות מקראית, הראשונה מבין שלושת האבות. אבי יצחק וישמעאל (שלפי הקוראן הערבים העדנאנים הם צאצאיו), המדיינים, ודרך נכדיו בני יצחק יעקב ועשו, אבי שבטי ישראל (שהיהודים הם צאצאיהם), האדומים והעמלקים.

אשת לוט

אֵשֶׁת לוֹט, דמות מקראית, מתוארת בספר בראשית מסיפור מהפכת סדום ועמורה, בו נהפכה ל"נציב מלח" על פי הסיפור המקראי. במסורת המדרש יוחס לה השם "עירית".

בני נעים

בַּנִי נַעִים (בערבית: بني نعيم) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, 8 ק"מ ממזרח לחברון. לפי הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, חיים בעיר 26,523 תושבים (נכון ל-2016). העיירה נמצאת בגובה 951 מטרים מעל פני הים, והיא אחת העיירות הגבוהות באזור.

בקעת ים המלח

בקעת ים המלח, או עֵמֶק הַשִּׂדִּים, היא אזור גאוגרפי בין הרי אדום והרי מואב שבממלכת ירדן לבין מדבר יהודה ומדבר צין שבישראל. המקום הנמוך ביותר על פני היבשה בעולם כולו. עומקו כ-427 מטרים מתחת לפני הים. גאולוגית, אזור זה הוא חלק פעיל מבקע ים המלח וככזה הוא מהווה מוקד לרעידות אדמה. במרכזה של הבקעה נמצא ים המלח, ששטחו נמצא בשליטה משותפת של ישראל וירדן. הגבול בין המדינות עובר באמצעו. לפי המסורת היהודית, במקום זה אירעה מהפכת סדום ועמורה, וממנה נוצר השקע העמוק הזה.

האקלים בבקעת ים המלח הוא החם ביותר בישראל ובירדן, כשהממוצע בעונה החמה הוא 38 מעלות צלזיוס ובעונת החורף 20 מעלות, וכמות המשקעים נמוכה ביותר. בעת שיורדים גשמים רבים באזור ירושלים או הר חברון, נוצרים שיטפונות בערוצים היורדים לעבר בקעת ים המלח, אשר מהווים סכנה למטיילים באזור, ואף גורמים במקרים רבים לחסימת הכבישים באזור לנסיעה.

ישנם מיני צמחים רבים המתאימים במיוחד לאקלים זה. החקלאות באזור מתבססת על דקל תמר, ובחורש הטבעי גדלים עצי שיטה שאינם צורכים הרבה מים. ליד מעיינות או במקום בו מי התהום קרובים לפני השטח, גדלים צמחי קנה ועבקנה. באזור מקווי המים אפשר לצפות לפנות ערב בעדרי יעלים. כמו כן, בשנים האחרונות הוחזרו נמרים לטבע באזור זה. הגמל, כבעל חיים שאינו צורך כמעט שתייה, שימש בעבר כלי תחבורה נוח לאזור זה, וגם היום מגדלים הבדווים גמלים באזור. בזוחלים נמצא החילזון הלבן, ונחש שרף עין גדי הגדל רק באזור זה, והוא מהמסוכנים שבנחשים בארץ ישראל.

באזור בקעת ים המלח נמצאת מצדה, בה התבצרו יהודים בתקופה הרומית, וכן היו שהתחבאו במערות במדבר יהודה.

בבקעת ים המלח נמצאים יישובים השייכים למועצה אזורית תמר ולמועצה אזורית מגילות, וכן יישובים השייכים למחוז כרכ.

מטיילים רבים מגיעים לאזור בקעת ים המלח כדי לראות את הנופים הייחודיים לאזור זה. בנוסף, תיירים מן העולם מגיעים לצורכי בריאות לאזור ים המלח, שבו קרינת שמש בזווית המועילה ביותר לחולים מסוימים, וכן חולי פסוריאזיס יכולים להירפא על ידי תכונות ים המלח והשהייה באזור זה.

הכנסת אורחים

הכנסת אורחים היא ערך חשוב בתרבויות שונות הנוגע לאירוח אדם שהזדמן למקום זר. להכנסת האורחים יש משמעויות שונות במקומות שונים בעולם ובתקופות שונות בהיסטוריה.

התנ"ך האבוד

"התנ"ך האבוד" הוא ספרו של הארכאולוג החובב יהושע עציון. בספר זה משרטט עציון תפיסה ארכאולוגית חלופית, השונה מאוד מתפיסת הארכאולוגיה הקלאסית. עציון דן בקורות העת העתיקה בארץ ישראל, בוחן לעומקה את הארכאולוגיה של ארץ ישראל, ומראה כיצד ממצאים ארכאולוגיים רבים, שיוחסו על ידי החוקרים לתקופות שונות, שייכים בעצם לתקופות אחרות. בכך מוצא "התנ"ך האבוד" הקבלה והתאמה משמעותיות בין הממצאים שבשטח לבין הנאמר בתנ"ך.

עציון צעד בספרו בעקבות ההיסטוריון השנוי במחלוקת עמנואל וליקובסקי. כמוהו סבור גם עציון, שיש פגם מהותי בהסתמכות הארכאולוגים וההיסטוריונים על הכרונולוגיה המצרית, ולדעתו קיים פער של כשש מאות שנה בין מפת הזמן המתבססת עליה, לבין המאורעות ההיסטוריים כפי שאירעו באמת. עציון אינו מקבל את רעיונותיו האפוקליפטיים של וליקובסקי, אינו מאמין בכוח עליון כלשהו, ונקודת המוצא שלו היא אחת: בחינה ביקורתית של האמור בתנ"ך ובמסמכים עתיקים נוספים, למול העדויות הארכאולוגיות שאותן יש לתארך ולהתאים לתקופות השונות. אף כי בספרו האחר - "ספר הכפירה", הוא מייחס ניסים תנ"כיים לפעולותיהם של חייזרים ויישויות חוצניות אחרות, אין בספרו "התנ"ך האבוד" כל רמז לאמונות או לתפיסות פסבדו מדעיות מסוג זה.

עציון נעזר רבות בארכאולוג פרופ' אברהם נגב, שאף כתב הקדמה לספר. בין השאר מעיד נגב על עבודתו של עציון: "שלא כתמונה המתקבלת מעבודתם של הארכאולוגים המסורתיים, שבה, לכאורה, יש ניגוד בין הממצא והמקרא (החומות שנפלו לפני יהושע בן נון ביריחו וכיבוש העי, הן מן הדוגמאות הבולטות ביותר לעניין זה), מציג עציון תמונה שלמה, שאין בה חריגים".

למרות שהקונצנזוס המדעי אינו מקבל את רעיונותיו של עציון, טרם נערכה עד כה עבודה מסודרת המתמודדת עם טענותיו או דוחה את מסכת ההתאמות וההקבלות עליהן הצביע בספרו.

"התנ"ך האבוד" יצא לאור בהוצאת שוקן, בשנת 1992.

כיכר הירדן

כיכר הירדן הוא אזור בדרום בקעת הירדן, בסמוך לשפך הירדן אל ים המלח.

בכיכר הירדן ישבו חמש הערים סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער. על פי המקרא, ארבע הראשונות חרבו במהפכת סדום לאחר שאלוהים העניש את יושביהן על חטאיהם הרבים, בעיקר בשל יחס מפלה ומתאכזר לחלשים בחברה ולעוברי אורח. לאחר המהפכה הפך כיכר הירדן לאזור מליח, צחיח ויבש, שהפך לסמל ומשל לענישה האלוהית על חטאים ורוע. נווה המדבר שבתוך כיכר הירדן הוא העיר יריחו, שנודעה בעצי התמר המשובחים שבה.

לוט

לפי ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ז-ל"א, היה לוֹט בנו של הרן בן תרח ואחיהן של מילכה ויסכה. הוא יצא מאור כשדים עם אברם אחי אביו, ושרי אשת אברם, "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" (פסוק ל"א). לפי המסופר באגדה, היה לוט יתום מאב. כאשר הושלך אברהם לכבשן האש על ידי נמרוד, בשל אמונתו המונותאיסטית באל אחד, נעשה לו נס ולא אירע לו כל פגע, אך מיד לאחר מכן נשאל הרן אחיו בצד מי הוא עומד, וכאשר ראה את הנס שנעשה לאברם ענה שהוא בצד אברם. הוא הושלך גם כן לכבשן האש, אך בניגוד לאברם, לא נעשה לו נס והוא נספה. לאחר אירוע זה לקח אברם את לוט היתום תחת חסותו, ועלה איתו לארץ כנען.

לוט ובנותיו

מעשה לוט ובנותיו הוא סיפור מקראי המסופר בפרשת וירא שבספר בראשית, שהתרחש לאחר מהפכת סדום ועמורה שבמהלכה מילטו מלאכי האלוהים את לוט ומשפחתו לצוֹעַר, לבקשת לוט. בהמשך נמלט לוט למערה יחד עם שתי בנותיו, לאחר שאשתו הפכה לנציב מלח כאשר הפרה את הוראתו של המלאך לבל יסתכלו בהענשת סדום. בנותיו של לוט סברו שאין להן אפשרות להינשא כדרך כל הארץ, לאחר שאלוהים החריב את הארץ, ומחליטות להשקות את אביהן יין ולשכרו, ובכך לערפלו שלא יבין בנעשה עמו. בעודו בשכרותו, שכבה עמו ביתו הבכורה, והרתה. למחרת שבו והשקו אותו יין לשכרה, וביתו השנייה שכבה עמו באותו הלילה, והרתה אף היא. בנותיו ילדו שני בנים: הבכורה ילדה את מואב, שלימים היה אבי העם המואבי, והצעירה את בן עמי, שלימים היה אבי העמונים.

מלח סדומית

מלח סדומית הוא כינוי תורני למלח שמקורו בים המלח. מלח זה מופיע בכמה הקשרים בספרות התורנית.

נחל זוהר

נַחַל זוֹהַר (בערבית: ואדי א-זוּוֶירָה) הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. הנחל זורם ממערב למזרח ונשפך לים המלח מדרום ליישוב נווה זוהר.

כביש ערד - ים המלח נסלל במקביל לנחל. כביש 90 עובר מעליו בגשר זוהר. קרוב לשפך הנחל ניצב מצד זוהר. לאחר שיטפון בנחל, מתמלא גב זוהר, גב גדול, סמוך למצד.

נחל חצצון

נַחַל חַצְצוֹן הוא נחל במדבר יהודה שבישראל. הנחל יורד מ"חורבת סחבא", סמוך ליישוב מעלה עמוס, ונשפך לים המלח סמוך לקיבוץ מצפה שלם, מדרום לנחל דרגה ומצפון לנחל קדם.

נחל ערוגות

נַחַל עֲרוּגוֹת הוא נחל איתן המנקז נחלים רבים במרכז מדבר יהודה. אורכו כ-46 ק"מ ויובליו העליונים מתחילים ממזרח לגוש עציון והר חברון ושפכו של הנחל מצפון לעין גדי.

נחל קדם

נַחַל קֶדֶם הוא מהקטנים בנחלי מדבר יהודה, מבחינת אורכו, כ-7 ק"מ, ומבחינת שטח אגן ההיקוות שלו כ-12 קמ"ר.

הנחל מתחיל את דרכו מצפון לרוג'ום א-נאקה, בעמק מדרום לראס א-שוקאף, ונשפך לים המלח כ-6 ק"מ מצפון לעין גדי. עד לבמת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה הנחל רדוד והוא מתחתר בקירטון. עם הכניסה לבמת השוליים, הנחל מתחתר לעומק בערוץ גירני, ונוצרה לאורכו שורה של גבים קטנים, ולאחריהם המפל הגדול. גובהו של המפל כ-330 מטר, הוא הגבוה במפלי הארץ. המפל בנוי שתי מדרגות, וביניהן גומחה בקיר. בבסיס המפל מצוי גב גדול, אבל כיום הוא סתום בסחף. המפל יוצר פרסת מצוקים - מעין מפרץ במצוק ההעתקים, ברוחב של יותר מקילומטר. הנחל ממשיך לרדת בסדרה של מפלים נוספים (20, 8, 50 ו-30 מטר) אל חוף ים המלח. ערוצו התחתון של הנחל משופע במספר רב של מאובני אקסוגירה.

בנחל מצויים שני פרטים בוטניים נדירים: אלה אטלנטית באפיק העליון של הנחל, גובהה כ-6 מטרים, והיקפה כמטר אחד. במדבר יהודה ישנם רק שני עצי אלה אטלנטית. מעל המפל הגדול צומח עץ תאנה, היחיד במדבר יהודה, מחוץ לנאות מדבר.

שמו הערבי של נחל קדם הוא 'ואדי א-שוקאף', ומשמעותו 'נחל המצוקים'.

נחל קנה (מדבר יהודה)

נַחַל קָנֶה (בערבית: ואדי אלעֻ'וֵיר שמשמעותו העמק הקטן), זורם בשוליים המזרחיים של צפון מדבר יהודה. שמו של הנחל ניתן לו על שם צמחי קנה מצוי הצומחים סביב עינות קנה בסמוך לשפך הנחל.

הנחל מתחיל כ-3.5 ק"מ מצפון-מערב למצוקי דרגות והוא יורד לכיוון מצוק ההעתקים, בדרכו עובר ומתחתר בסלע הקירטון הרך ובסלעי הגיר והדולומיט של המצוק, ונשפך לים המלח.

באזור המעבר בין רמת מדבר יהודה ומצוק העתקים, עובר בנחל שביל המחבר את מצוקי דרגות עם השביל הקדום שבין בקעת הורקניה וחורבת קומראן.

סדום

סדום היא עיר מקראית, הממוקמת בכיכר הירדן, בסמוך לים המלח. העיר מפורסמת בעיקר בשל סיפור חורבנה, שאירע בגלל חטאי אנשיה.

על שם העיר נקראו הר סדום ומלחת סדום (בה הוקם מפעל המלח בסדום) בדרום-מערב ים המלח, אם כי הזיהוי של סדום במקום זה שנוי במחלוקת.

סדום (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

פרשת וירא

פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק כ"ד. הפרשה עוסקת בהמשך תיאור קורות חייו של אברהם אבינו ואחיו לוט.

הפרשה מספרת על: ביאת המלאכים ובשורתם לשרה על ההולדת בנם, הפיכת סדום, לוט ובנותיו, גירוש הגר, וניסיון אברהם בעקדת יצחק.

שלושת המלאכים בבית אברהם

שלושת המלאכים בבית אברהם אבינו הוא סיפור מקראי שמופיע בפרשת וירא.אברהם מארח שלושה אנשים מזדמנים, והם מבשרים לו שבקרוב יולד לו בן. שרה שומעת וצוחקת. בהמשך האנשים ממשיכים לסדום על מנת להציל משם את לוט.

ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולםרקיעהמים העליוניםבריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נחהמבולברית הקשתשכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרה • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.