מהפכת הדפוס

מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה.

Printing towns incunabula
התפשטות הדפוס במאה ה-15

ההיסטוריה של הדפוס לפני גוטנברג

בסין נעשה שימוש בדפוס להכנת ספרים שלמים החל במאה השביעית. הדפוס בסין היה מבוסס בתחילה על הכנת תבניות של עמודים שלמים בחיתוכי עץ, לוחות חרס או גלילי חותם. הסינים התקדמו עד להמצאת סדר דפוס - שימוש בתבניות נפרדות לכל סימן ואות, המורכבים יחדיו להפקת עמוד. לצורך זה השתמשו בתבניות מפורצלן. המצאת הסדר לא התפשטה, כנראה בשל מורכבות הכתב הסיני, שדרש אלפי או אף עשרות אלפי תבניות שונות, לעומת הכתב המערבי שהסתפק בעשרות בודדות. יתר על כן, השימוש בפורצלן שביר, שגם שינה צורה בקלייה בתנור, מנע הפקה מהירה וזולה של אותיות דפוס אחידות.

הטכנולוגיה של ייצור נייר והדפסת עמודים שלמים הועברה לאירופה על ידי סוחרים ערבים בסביבות שנת 1200 לספירה, אך תיעוד ראשון על הדפס של עמוד שלם מחיתוך עץ באירופה מתוארך לשנת 1410. ספרים שנוצרו בדרך הזאת מתחילים להופיע בשנת 1430. עד אז, ספרים באירופה ובמזרח התיכון הוכנו על ידי העתקה. לאונרדו דה וינצ'י תכנן מכבש דפוס לפי השיטה הזאת, אך אין לנו ידיעה אם תוכניותיו בוצעו הלכה למעשה.

המצאתו של גוטנברג

גוטנברג היה צורף זהב, ומתוקף מקצועו התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל מילות השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו-שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך, וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, ולכן גם נגישה בהרבה. גוטנברג תרם את שלו גם במציאת הסגסוגת המתאימה עבור אותיות הדפוס, ביצירת צבע דפוס הולם, טיפול בנייר, פיתוח מכבש דפוס מתאים, ותיאום כל הדרוש להוצאת המלאכה לפועל.

השלבים בתהליך הדפוס הם כדלהלן:

  1. הקמת מתקן ליציקת אותיות מעופרת מותכת והצגתן על גבי המתקן בגובה אחיד.
  2. הנחת האותיות לפי הסדר הרצוי, בתיבת אחסון המחולקת לתאים (תא לכל אות).
  3. ייצור הדיו ששימש לכתיבה והעתקה על ידי צבעי שמן של ציירים.
  4. משיחת הדיו על האותיות.
  5. הכנסת האותיות למכבש דפוס.
  6. הידוק גיליון נייר על גבי האותיות.

הספר הראשון שהודפס בשיטה זו היה התנ"ך בשפה הלטינית, בשנת 1456. אולם גוטנברג לא הצליח מבחינה עסקית, ובית הדפוס שלו עבר לידיים אחרות. בשנת 1468 נפטר גוטנברג כשהוא חסר כול.

התפשטות הדפוס והשפעותיו

תוך זמן קצר התפשטה ההמצאה ובתי דפוס רבים קמו והתחילו לפעול. בתוך חמישים שנה בלבד עלה מספר הספרים שהופקו באירופה ממאות בודדות לכחצי מיליון. להתפשטות מהירה זו של הספר הכתוב היו השלכות מרחיקות לכת:

  1. עלייה בלימוד קרוא וכתוב, שהובילה לעלייה בביקוש לספרים.
  2. השכלה נרחבת לכל שכבות החברה, כולל איכרים מהמעמד הנמוך.
  3. הקמת אוניברסיטאות בערים רבות באירופה בגלל הביקוש הגובר להשכלה.
  4. ירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות נגדה ונגד השלטון, שהביאו לצמיחת הנצרות הפרוטסטנטית. הפרוטסטנטים, תומכים בקריאה צמודת-טקסט ללא תיווך הפירושים המסורתיים של הנצרות הקתולית. פירושים אלו, שעד עליית הפרוטסטנטיות היו הדרך הלגיטימית היחידה להבנת המקרא, נכתבו בלטינית והוחזקו בעותקים מעטים אצל אנשי הכנסייה. תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית, תחילה, ולשפות נוספות, והפצת התנ"כים בעותקים רבים בעקבות מהפכת הדפוס הביאו לשחיקת המונופול של הקתוליות על הבנת התנ"ך ולירידת כוחה.
  5. פרסום הודעות וצווים של המלכים הפך לקל הרבה יותר.
  6. הדפסת ספרים בשפות לאומיות, כגון צרפתית, אנגלית, גרמנית ועוד, גרמה להעשרת שפות אלו ואחרות ולהעמקת השימוש בשפות אלו. כתוצאה מכך התגבשו זהויות לאומיות סביב הידע והתרבות המתחדשים, ונכתבו יצירות בשפות לאומיות. הדבר העצים את הלכידות התרבותית סביב השפות, ובכך תרם לעליית הלאומיות.
  7. יצירת שפה ספרותית אחידה, השפה בה מדפיסים את הספרים.
  8. הופעת העיתונות.

מהפכת המצאת הדפוס גרמה לרמת החיים, הידע והמשכל של האנשים שחיו באירופה באותה תקופה לצמוח בצורה משמעותית, צמיחה שסימלה את סיום תקופת ימי הביניים ותחילת תקופת ימי העת החדשה, והובילה בצורה ישירה למהפכת המידע של ימינו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

3 בפברואר

3 בפברואר הוא היום ה-34 בשנה, בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 331 ימים (332 בשנה מעוברת).

איחאר

איחאר (בספרדית: Híjar; באראגונית: Ixar, אישאר) היא עיירה הממוקמת במחוז טרואל בקהילה האוטונומית אראגון שבספרד.

העיירה ידעה את שיא פריחתה בשלהי ימי הביניים; ב-1483 הקים הדוכס חואן פרננדס דה-איחאר בית דפוס בארמונו, בתקופה שבה מהפכת הדפוס רק החלה את דרכה והייתה חדשה בספרד. בדפוס איחאר נדפסו גם ספרים עבריים בידי המדפיס אברהם אלאנתאנסי.

בתי העיירה השתמרו היטב וישנם בה מבנים מהמאה ה-15, ביניהם בית כנסת וכנסייה גותית-מודחארית בשם "סנטה מריה לה מאיור".

בלדה

בלדה היא שיר המספר סיפור.

ראשית הבלדה היא לפני מהפכת הדפוס, כשהספרות עברה מפה לאוזן, מדור לדור וממקום אחד לאחר. לפיכך, התאימה הבלדה עצמה, באמצעות נוסחים שונים, לדורות, למקומות בהם סופרה ולאישיותו של הטרובדור שסיפר את הבלדה.

הבלדות הראשונות על הכתב הופיעו במאה ה-13- תקופת ימי-הביניים. לאחר מהפכת הדפוס, הבלדות נאספו, עלו על הכתב בספרים והפסיקו לעבור מפה לאוזן.

באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".

כלי הנגינה שבהם השתמשו הם כלי מיתר חליל ותופים. מה שמאפיין אותם זה שהם היו קלים לנשיאה ממקום למקום ושהם היו עשויים מחומרים מהטבע- עץ ועור.

דפוס

דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

סימנים לדפוס קדום אף יותר נמצאו בדיסקית פייסטוס שנוצרה כ-2000 שנה לפנה"ס.

דפוסי התלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי, אולי החשוב בספרי היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס ועד ימינו.

צורתו היסודית של התלמוד המודפס, הבנויה מטקסט התלמוד במרכז ופירושי רש"י ותוספות משני צדדיו נקבעה כבר בדפוס השלם הראשון של התלמוד שנדפס בוונציה בשנים ר"פ-רפ"ג (1520 - 1523). כמעט כל הדפוסים שאחריו שמרו על מסגרת זו, כשהם מוסיפים פירושים וביאורים בשולי הדפים ובסוף כל מסכת, אך גם סובלים מטעויות חדשות והשמטות הצנזורה.

אחד משיאי הדפסת התלמוד היה דפוס וילנא שבהוצאת האלמנה והאחים ראם בסוף המאה ה-19, מהדורה שנחשבה מפוארת ומדויקת במיוחד. מהדורה זו מהווה יסוד לכל המהדורות שבאו אחריה, כשרובן הן למעשה דפוס צילום, לעיתים עם שיפורים, של מהדורה זו.

תרגום התלמוד, שנכתב ברובו בארמית בבלית, נתקל בהתנגדות לאורך השנים, התנגדות שנחלשה רק סמוך לסוף המאה ה-20, אז ניתנה הסכמת רבנים שונים לתרגומה לשפות שונות, בהן עברית, אנגלית וצרפתית. באותה עת החלו לצאת דפוסים עממיים של התלמוד, שלוו בתרגום לשפה פשוטה ופירושים קלים להבנה.

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

במהלכה פרח הרנסאנס והשפיע על הפילוסופיה, המדע והאמנות, בפרט באיטליה. מאה זו מסמנת גם את עידן התגליות האירופי, מהפכת הדפוס, וראשיתן של תיקוני הדת הפרוטסטנטים.

באירופה נמשכה מלחמת מאה השנים, שסימלה עבור אנגליה וצרפת את המעבר בין ימי הביניים והרנסאנס. בעקבות המלחמה השתנה מבנה הצבאות ממסגרת פיאודלית זמנית לצבאות של קבע המבוססים על שכירי חרב. המבנה הצבאי והחברתי שקם בצרפת בסיום המלחמה היווה בסיס למונרכיה האבסולוטית של שליטי בורבון במאות הבאות. באנגליה פרצה מלחמות השושנים בדרך לעיצוב ממשל ריכוזי ויעיל תחת בית טיודור המנצח.

בחצי האי האיברי הושלמה הרקונקיסטה וממלכות קסטיליה ואראגון התאחדו למדינה ספרדית אחת. גילוי העולם החדש סימן את ראשיתן של האימפריות הספרדית והפורטוגזית. באמריקה נוסדה ועלתה במאה זו האימפריה האצטקית במקסיקו.

בדרום מזרח אירופה נאבקו מדינות הבלקן בעוצמתה הגוברת והולכת של האימפריה העות'מאנית, שהביאה את הקץ על האימפריה הביזנטית לאחר יותר מאלף שנות קיום.

ברוסיה השתחררו הנסיכויות הרוסיות סופית מהכיבוש המונגולי, והתלכדו לממלכה מאוחדת סביב נסיכות מוסקבה הדומיננטית.

בעולם היהודי מזוהה המאה ה-15 יותר מכל עם גירוש קהילות ספרד ורדיפות האינקיוויזיציה.

המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית (באנגלית: The Industrial Revolution) הוא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים שהתחוללו בעיקר באנגליה ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם של אוכלוסיות רבות. המונח נטבע במאה התשע עשרה על ידי לואי-אוגוסט בלנקי ופרידריך אנגלס.

המהפכה התעשייתית הייתה הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה והייצור, עקב התפתחות מנוע הקיטור מה שאיפשר את המצאת הרכבות, הרכב הפרטי, אוניית הקיטור, פס הייצור, הייצור ההמוני והולדת תרבות הצריכה. בנוסף השפיעה המהפכה התעשייתית על תחומי תעשייה רבים כמו אריגה והפקת כותנה, עקב ההתפתחות של תהליכי מיכון כגון המנפטה על ידי איליי ויטני בשנת 1793.

המהפכה התעשייתית מאופיינת במיכון בעזרת מקור האנרגיה חיצוני בעזרת דלקים פוסילים שהמרכזי בהם הוא פחם ושימוש באותם דלקים להנעת מנועי בעירה חיצונית שהמרכזי בהם הוא מנוע הקיטור. מה שאיפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו במזון בשרירים או בבעל חיים אחר (ניצול ישיר של ATP).

בעקבות ההיסטוריון האנגלי ט. ס. אשטון מקובל לתארך את מועד תחילתה של המהפכה התעשייתית לשנת 1760 ואת סיום הגל הראשון שלה לשנת 1830, אך תיארוך זה אינו מחייב, שכן חלק ניכר מההתפתחויות הנמנות עם המהפכה התעשייתית החלו להבשיל זמן ניכר לפני שנת 1760. השינויים התחוללו תחילה בהיקף רחב באנגליה, שבה התחוללה המהפכה התעשייתית לפחות מתחילת המאה השמונה עשרה, ועברו ממנה לארצות הברית וכמה מדינות באירופה, ועד סוף המאה התשע עשרה התפשטו במידה כלשהי לרוב מדינות העולם.

המצאה

המצאה היא פתרון חדש ובלתי צפוי לבעיה או קושי בעולם המוחשי, הנהגה במחשבתו של אדם. עם זאת, המצאה עשויה גם להיות חידוש שאינו מהפכני הבנוי מרעיונות הקיימים כבר.

המצאות נחשבות לאחד ממנופיה הגדולים ביותר של הכלכלה, ומדד ראשון במעלה בקביעת מידת ההתפתחות האנושית.

הסכמה

בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר. לעיתים נהוג לכתוב הסכמה לספר גם מבלי לעיין בתוכנו. החל מסוף המאה ה-20 ניתן למצוא הסכמות גם על קלטות ותקליטורי שמע.

ההסכמה משמשת בדרך כלל למספר מטרות. המטרה המרכזית היא להעיד שתוכנו של הספר ראוי לעיון ושהמחבר אכן בקיא בנושא. מטרות נוספות שלהן שימשו הסכמות, בעיקר בעבר, היו שמירה על זכויות היוצרים של מחבר הספר על ידי הטלת איסור להדפיס אותו בלי רשות, וכן לעיתים במקום שהיו משאבי דפוס מוגבלים הועילה ההסכמה להעדיף ספר אחד על פני אחר.

חיתוך עץ

חיתוך עץ או הדפס עץ (באנגלית: woodcut) היא שיטת הדפסה וציור שבה תמונה נחרטת לתוך משטח עץ, כאשר החלקים המודפסים נשארים בגובה המשטח בעוד החלקים שאינם מודפסים מוסרים, בדרך כלל בעזרת אזמל או מפסלת. התמונה אז מצופה בדיו על ידי גלגול של גלגלת דיו עליה, מה שמשאיר דיו על המשטח אך לא החלקים שאינם מודפסים. אז מניחים נייר על המשטח ומפעילים לחץ על גבו, בין אם על ידי מכבש דפוס או על ידי כלים ידניים (אפילו כף תצלח למשימה, או כל כלי מעוגל קמעה). הלחץ המופעל מעביר את הדיו לנייר, ותמונת מראה של המשטח המגולף מודפסת. ניתן ליצור תמונות עם יותר מצבע אחד על ידי התאמת הנייר למסגרת וחזרה על התהליך עבור כל צבע.

שיטה מהירה יותר להפרדת אזורים מודפסים מלא-מודפסים היא לכסות את האזורים המודפסים בשכבה מגינה כלשהי, ואז לחרוט את המשטח בזרם חול. שכבת המגן יכולה להיות קווי מתאר מברזל או שכבה עבה של גומי קשיח או כל חומר אחר שניתן לצבעו.

יוהאן גוטנברג

יוהנס גנספלייש צור לאדן צום גוטנברג (בערך 1397 - 3 בפברואר 1468), (Johannes Gensfleisch Zur Laden Zum Gutenberg), ממציא גרמני, אביה של מהפכת הדפוס, המצאה הנחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף השני לספירה.

יריד הספרים של פרנקפורט

יריד הספרים של פרנקפורט (גרמנית: Frankfurter Buchmesse) הוא יריד הספרים הגדול בעולם (בהתבסס על מספר חברות ההוצאה לאור המיוצגות בו), המתקיים מדי שנה בעיר הגרמנית פרנקפורט במהלך חודש אוקטובר. יריד הספרים נחשב ליריד החשוב ביותר בעולם עבור עסקאות בינלאומיות ומסחר. שלושת הימים הראשונים (מתוך חמישה) מוגבלים בלעדית למסחר ורק לאחר מכן נפתח היריד לציבור הרחב.

ליריד חשיבות ומסורת המתפרשת על פני למעלה מ-500 שנים: זמן לא רב לאחר שיוהאן גוטנברג חולל את מהפכת הדפוס בעיר מיינץ השכנה לפרנקפורט, נערך היריד הראשון בידי מוכרי ספרים.

נציגי הוצאה לאור וחברות מולטימדיה מכל רחבי הגלובוס מגיעים ליריד הספרים של פרנקפורט כדי לשאת ולתת על זכויות פרסום ותמלוגים. היריד מאורגן על ידי חברת בת של "המו"לים הגרמנים והתאחדות מוכרי הספרים" (German Publishers and Booksellers Association). במשך חמשת ימי היריד פוקדים אותו 7,000 נציגים מכ-100 מדינות שונות ולמעלה מ-286,000 מבקרים.

ביריד מוענק פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית.

מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי

מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי הוא מושג המתייחס לתהליך חדירתה של טכנולוגיית הדפוס אל המרחבים המוסלמים במאה ה-18. זאת, אף על פי שמדינות אירופה השונות נהנו מתעשיית דפוס פורחת עם המצאתו על ידי יוהאן גוטנברג החל מאמצע המאה ה-15; האימפריה העות'מאנית – ששלטה במקביל להמצאת הדפוס באירופה, בחלקים גדולים ונרחבים מהמזרח התיכון והעולם המוסלמי – בחרה שלא לאמץ את הטכנולוגיה הזו, וכאמור – נותרה בלעדיה כשלוש מאות שנים מאז המצאתה. הדפוס בשפות האסלאמיות, בעיקר ערבית וטורקית, הצליח לחדור אל המרחבים המוסלמיים רק במאה ה-18, ולהתבסס בהם דיו במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20.

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

סדר (דפוס)

סְדָר הוא המונח המתייחס למקצוע סידור האותיות בדפוס הבלט. השימוש במונח סְדָר כשם עצם מתייחס ללוח סְדָר על חלקיו השונים.

ספר

ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו. בשלהי המאה העשרים החלה הפקתם של ספרים אלקטרוניים המוצגים על קורא ספרים אלקטרוני, טאבלטים, צג המחשב ואפילו טלפונים חכמים.

עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילות קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס באמצע המאה ה-15 עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה העשרים נוספו לספרים המודפסים שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.

ספרי עלילה רבים מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.

פרויקט גוטנברג

פרויקט גוטנברג (באנגלית: Project Gutenberg; בראשי תיבות: PG) הוא מיזם ליצירת ספרייה ממוחשבת (ארכיון דיגיטלי) חופשית באינטרנט, של ספרים ופרסומים שונים מתוך הקלאסיקה האנגלית והעולמית. הטקסטים (לעיתים מכונים גם e-texts) במיזם הם מסוג הפריטים הנחשבים כשייכים לנחלת הכלל או רשות הרבים (public domain), משמע, יצירות אשר אינן מוגנות על ידי זכויות יוצרים, שתוקפן של זכויות היוצרים פג, או שהתקבל אישור המחבר להכללתן במיזם.

המיזם החל בשנת 1971 על ידי פרופסור מייקל הארט (Michael Hart). הוא נקרא על שם ממציא מהפכת הדפוס במאה ה-15, יוהאן גוטנברג. בשנת 2018 המיזם הכיל כ-57,000 כותרים.

למיזם זה קיים מיזם מקביל בשפה העברית, הנקרא "פרויקט בן-יהודה".

פרויקט מקביל נוסף הוא "פרויקט רונברג" לספרות של המדינות הנורדיות.

קלף

קלף הוא עור בהמה על-פי-רוב כבש לעיתים עז או עגל, שמעובד בייחוד למטרת כתב. בניגוד לבורסקאות, לא נעשה בזמן העיבוד שימוש בטאנין המכהה את צבעו. בשפות אירופיות שונות מציין מונח זה גם את המסמכים הכתובים עליו. הקלף משמש גם בציור, כריכת ספרים, כלי הקשה כמו תופים וכחלק בכיסוי רהיטים. ביהדות משמש הקלף לצורך כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

הקלף קיים כבר אלפיים שנה, אך החליף את הפפירוס, שהיה בשימוש בעולם המערבי, רק במאה ה-7 בספרים (קודקסים), בולות וצ'ארטרים. כתבים מוסלמים מוקדמים נכתבו גם כן על קלף. הוא הוחלף בנייר עם מהפכת הדפוס במאה ה-15 כאשר הביקוש לדברי דפוס הרקיע, ושוב לא היה ניתן לספקו על ידי קלף. מאז הוא משמש בעיקר לכתיבת מסמכים יקרי-ערך, דפוס יוקרתי או לכריכת ספרים.

הקלף הוא אמנם חומר מורכב לייצור ויקר, אך יתרונותיו בכך שהוא נשמר היטב, עמיד יותר ומאפשר קיפול. בעוד שנייר רגיל מצהיב כעבור מספר שנים הקלף נשאר נקי זמן רב יותר וניתן אף למצוא בארכיונים קלפים בני מאות רבות של שנים שצבעם נותר לבן לגמרי, והדיו לגמרי שחורה. בשל מחירו הגבוה, השתמשו לעיתים בקלפים ישנים לאחר שגרדו מהם את הכתוב. מגילות וספרי קלף אלה נקראים פלימפססט.

תנ"ך גוטנברג

תנ"ך גוטנברג (ידוע גם בשם תנ"ך מזארין, או תנ"ך 42 השורות; ליתר דיוק, ביבליית גוטנברג) הוא מהדורת הדפוס הראשונה של הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, הכוללים את הברית הישנה והברית החדשה. הטקסט שגוטנברג הדפיס הוא הוולגטה, התרגום הכנסייתי בשפה הלטינית. התנ"ך הודפס על ידי יוהאן גוטנברג, בעיר מיינץ שבריינלנד-פפאלץ, גרמניה. הפקת המהדורה החלה ב-23 בפברואר 1455, ומסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה.

בביבליית גוטנברג היו שני כרכים הכוללים יחד 1,282 עמודים והוא מוצג במוזיאון גוטנברג הנמצא בעיר מיינץ.

כיום משערים שהודפסו 180 עותקים בתקופה של שלוש שנים - 40 על קלף ו-140 נוספים על נייר.

מספר זה של ספרים נחשב אז עצום, שכן קודם לכן כתיבת ספרים רבים ביד הייתה אורכת עשרות שנים. לדוגמה, משך זמן כתיבת ספר תנ"ך יחיד לפני המצאת הדפוס היה כשלוש שנים.

בשל עיטורי הספרים שצוירו ביד, כל אחד מהספרים יחיד במינו.

כיום ידוע על 11 עותקים מלאים של הדפסה על קלף, ועל 48 עותקים שמורים במלואם של הדפסה על נייר, ועל עוד שני ספרים שנשמרו בחלקם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.