מדרש הגדול

מדרש הגדול (מה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14. החיבור נחשב כגולת הכותרת של יצירת יהדות תימן.

החיבור הוא ליקוט של מדרשים המופיעים בתלמודים, בספרי המדרשים הקדומים ובתרגומי התנ"ך. בחיבור מובאים גם פירושים משל הגאונים והראשונים (בעיקר הרמב"ם) וכן משל המחבר עצמו, כשכולם ערוכים ומשולבים עם מדרשי חז"ל כמקשה אחת. חלק מהחיבורים שמהם נלקטו המדרשים הם חיבורים שאבדו בינתיים או ששרדו בצורה מקוטעת כגון: מכילתא, ספרי זוטא, מדרש תנאים, ועוד מדרשים קדומים שאין להם זכר בספרות המדרשים הנפוצה. ייחודו של מדרש הגדול הוא בכך שאין הוא ליקוט גרידא, אלא במקומות רבים בנה המחבר סוגיות שלמות המורכבות ממובאות ומציטוטים ממקומות שונים.

המדרש כתוב בלשון עברית בלבד והיא צחה מאוד, זאת בניגוד למקובל בתקופתו בתימן ובמזרח לשלב את השפה הערבית. אין בו מדעים ופילוסופיה, גם זאת בניגוד למקובל. לפני כל פרשה, מופיעות פתיחות פיוטיות מתחרזות, המושפעות מן הפיוט הארץ ישראלי הקדום.

מדרש הגדול זכה לתפוצה רחבה בתימן ועשרות ואולי מאות כתבי יד של המדרש נמצאים כיום. ידועים שלושה פירושים שנתחברו בתימן על המדרש: ספר "המרגלית" שנתחבר בשנת 1580 והוא עוסק בפרשנות מילולית למדרש, ספר "סגולת ישראל" לרב ישראל הכהן מהמאה ה-17, פירושו מעמיק והוא מפרש את המדרש בכמה רבדים הכוללים קבלה ופילוסופיה, והפירוש השלישי הוא הגהות והערות של הרב יחיא בשירי בשולי מדרש הגדול שהעתיק, גם הוא מהמאה ה-17.

מהדורה מדעית של הספר הודפסה בהוצאת מוסד הרב קוק.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

שמעיה ואבטליון היו גרים, - הם עצמם, או שהיו רק בני גרים. לפי דברי התלמוד הבבלי היו מבני בניו של סנחריב, שהיה אחד ממלכי אשור.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

דוד עדני

רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים. סבורים שאבותיו שמשו כנגידים במאות ה-11 - 13. התפרסם בעיקר בזכות ספרו "מדרש הגדול", מדרש גדול ומקיף על כל התורה המכיל מדרשי הלכה ואגדה - חלקם מלוקטים וחלקם מחודשים משל עצמו. ספר זה מהווה מקור ראשון במעלה לשחזור מדרשים אבודים שהיו לפני המחבר ושהוא השתמש בהם, כמו מכילתא דרשב"י וספרי זוטא. חיבר מדרשים גם על מגילת אסתר ומגילת איכה.

תיארוך זמנו של רבי דוד עולה, לדעת פרופ' יהודה רצהבי, מקשריו של רבי דוד עם רבי יהושע הנגיד מצאצאי הרמב"ם. בשנת 1346 שלח אליו רבי יהושע הנגיד למעלה ממאה תשובות לקושיות וספקות של רבי דוד בעניינים שונים בספר המצוות ובמשנה תורה להרמב"ם. רוב השאלות עוסקות בסתירות לכאורה בדברי הרמב"ם המצריכות עיון בנוסח המדויק של ספרי הרמב"ם שהיו מצויים בידי רבי יהושע הנגיד. פתיחת התשובה של רבי יהושע הנגיד עשירה בתוארי כבוד והערכה לרבי דוד אשר מכונה "החכם הנאמן נשיא ארץ תימן".

יהוא

יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי (גם יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי). מלך על ממלכת ישראל בשנים 842 עד 814 לפנה"ס, לאחר שביצע הפיכה נגד קודמו, יורם. על פי התיאור במקרא, ההפיכה של יהוא החלה ביוזמת הנביא אלישע, שמימש את הציווי של ה' לאליהו הנביא מורו (מלכים א יט, טז).

יחיאל מפריז

רבי יחיאל בר יוסף הלוי מפאריש (נפטר בשנת 1260 או 1264), מבעלי התוספות ומחשובי רבני דורו. מכונה גם בפי בני דורו "רבי יחיאל החסיד".

מא כ'בר

מא כבר (כ' רפויה) (תרגום: מה עניין, כלומר מה שונה) הוא קטע בהגדה של פסח הנאמר בקרב יהודי תימן על ידי ילד צעיר. תוכנו הוא קיצור ההגדה בשפה יהודית-תימנית, על מנת שמשתתפי הסדר שאינם דוברי עברית יוכלו להבין ולקיים את מצוות ההגדה.

ישנו נוסח מא כ'בר נוסף, ארוך יותר, בשם "מא כ'בר אלכבירה", שלא נאמר לרוב ורק יחידים אמרו אותו. נוסח זה נאמר על ידי אחד הבנים הגדולים יותר.

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.

מקורו של המונח נובע מהמשמעות של "דרש" כ"חיפש". ממונח זה נגזר בהמשך המונח "מדרש" כמתאר שיטה ללימוד המקרא, ובהמשך (בתקופת בית שני) קיבל המונח משמעות חדשה בדמות לימוד וחינוך הקהל הרחב.

מדרש הביאור

מדרש הביאור הוא מדרש תימני שחובר בשנת 1441 על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילת אסתר ומגילת איכה, על ידי הרב סעדיה בן דוד (אלד'מארי), מגדולי חכמי תימן.

הספר דן בענייני אגדה, הלכה, פרשנות, מחשבה, פילוסופיה ואלגוריה. הספר מרבה לצטט מהתלמודים והמדרשים (בעיקר מדרש הגדול ומדרש רבה), ומספריו השונים של הרמב"ם, וכן ממדרש החפץ ומדברי ר' יונה אבן ג'נאח. כלולים בו מדרשים עתיקים שאבדו.

הספר יצא בשנת תשנ"ח, במכון משנת הרמב"ם, בתרגום ובביאור של הרב יוסף קאפח.

מדרש רבה

מדרש רבה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל. השם מתייחס למדרשים על חמשת חומשי תורה ועל חמש המגילות.

בראשית רבה, ויקרא רבה ורוב המגילות, הם החיבורים המוקדמים ביותר, ונערכו במתכונתם הנוכחית במאה השישית בערך. שמות רבה, במדבר רבה, דברים רבה ואסתר רבה נחשבים מאוחרים יחסית[דרושה הבהרה], וחלקם נערכו במתכונתם הנוכחית אחרי שנת 1000 לספירה[דרוש מקור]. הפורמט שהכניס את כל עשרת הספרים תחת הכותרת של "מדרש רבה" נוצר במאה השש עשרה, ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"ה (1545).

מדרשים אלו הם בדרך כלל רחבי ההיקף מבין החיבורים המדרשיים לחומשים ולמגילות, והדפסתם גרמה לדומיננטיות כמעט מוחלטת שלהם ב'שוק' ספרות האגדה הארץ-ישראלית; סדרת המדרשים הגדולה הנוספת, הנקראת מדרש תנחומא לתורה, נדפסו, נפוצו ונתפרשו פחות. רק במאתיים השנים האחרונות נדפסו קבצים מדרשיים אחרים - פסיקתאות ומדרשים קצרים אחרים.

למדרש רבה נתחברו פירושים רבים, בהם פירוש "מתנות כהונה", "יפה תואר", "פירוש מהרז"ו", "עץ יוסף" ו"ענף יוסף", "תפארת ציון", "פירוש רד"ל" ואחרים. סקירה של הפירושים מובאת בספרו של יונה פרנקל על ספרות האגדה.

מוסד הרב קוק

מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

המוסד הוקם בשנת 1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, ממנהיגי המזרחי ולימים שר הדתות הראשון של מדינת ישראל.

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים. המדרש לא הגיע לידינו, אך ניתן למצוא עדויות לקיומו בספרות הראשונים, וכן ציטוטים ומובאות ממנו ממקורות שונים.

מכילתא דרשב"י

מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי עקיבא. בשונה ממקבילו, מכילתא דרבי ישמעאל, המדרש לא שרד בשלמותו, ושוחזר מחדש על פי כתבי יד חלקיים ומובאות בחיבורים מאוחרים דוגמת "מדרש הגדול" רק בתחילת המאה העשרים בידי הרב דוד צבי הופמן, ולאחר מכן על פי כתבי יד נוספים בידי יעקב נחום אפשטיין ותלמידו עזרא ציון מלמד.

לוי גינצבורג סבר שהמדרש נקרא כך משום שהוא יצא מבית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי. חוקרים אחרים סוברים שחלקים בספר אינם מתאימים לבית מדרש זה, ומקור השם, כמו בכמה מדרשים אחרים, נובע מכך שרשב"י הוא החכם הראשון המוזכר במדרש.

בשנת 2017 יצא הספר לאור במהדורה חדשה על ידי מכון זיכרון אהרן עם פירוש, ציונים והערות.

מרדכי מרגליות

מרדכי מרגליות (מַרגוּליס, Margulies; כ"ח בתשרי תר"ע, 13 באוקטובר 1909 – 24 במרץ 1968) היה חוקר תלמוד, מדרש וספרות הגאונים, פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה.

ספרות האגדה היהודית

ביהדות קיימים ספרי אגדה רבים הכוללים בתוכם תוכני מוסר, סיפור ושאר תכנים שאינם הלכתיים. כמו כן ישנם ספרים שהם ליקוטי אגדות מתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. חז"ל מייחסים חשיבות רבה לאגדה ובמשך ההיסטוריה היהודית חוברו מאות ספרים שנועדו לפרש ולבאר את אגדות חז"ל, חלקם באופן פשטני וחלקם באופן עמוק יותר. דוגמה לכך היא חיבורו של המהרש"א "חידושי אגדות" שהוא חיבור מקיף על כל מסכתות הש"ס ונותן הסברים פשוטים ולרוב גם עמקניים לאגדות שבתלמוד בבלי.

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

עליות קדומות לארץ ישראל

מאז גלותם מארץ ישראל, במשך כל הדורות, שאפו יהודים לחזור ממקומות גלותם ולעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון השלטונות ובלעדיו, וביקשו לחיות ולהיקבר בה, לקומם את הריסות הקהילות שחרבו או הידלדלו ולהקים קהילות חדשות במקומות נוספים. אלו מצאו בה יהודים המתגוררים בה מקדמת דנא, וקיבלו גם הם בתורם, את אחיהם העולים לרגל או העולים כדי להשתקע בארץ כמותם מכל פזורות ישראל. עליות אלו יסודן באמונה העמוקה שבמעשה העלייה, כאתחלתא דגאולה, יקרבו את הגאולה השלמה וימות המשיח. כאן מצוינות חלק מעליות אלו שבלטו בארגונן ובהשפעתן באותה העת.

ערכין (יהדות)

ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש. המצווה לדון לפי כללי הערכים היא מצוות עשה.

אדם המתחייב עצמו לתרום לבית המקדש סכום כספי השווה לערך אדם מסוים, משלם על פי תעריף קבוע, התלוי בגילו ובמינו של הנערך כפי שנערך על ידי עשרה דיינים ובתוכם (לפחות) דיין אחד שהוא כהן.

דיני ערכין מפורטות במקרא בהרחבה בסופו של ספר ויקרא, ולדעתו של התנא אבא יוסי בן חנן נמנה כאחד מ"שמונה מקצועי תורה" שמקראן מרובה

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר (מצאצאי עלי הכהן) מן הכהונה.

שבט לוי

שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט לוי, בן שלישי ללאה וליעקב.

לפי התורה שבט לוי כולו נבחר לעבוד ולשרת בבית המקדש. מתוך השבט אהרון ובניו נבחרו לשמש ככהנים, ויתר בני השבט נועדו למלא את תפקידם כלויים. לפני ייחוס הלוויים, הוקדשו הבכורות מכל משפחות עם ישראל לעבודת הקודש, אך לאחר חטא העגל הועבר התפקיד אל בני שבט לוי שהיה היחיד שלא חטא.

לפי מדרש מאוחר, לא השתתפו בני שבט לוי בעבודות הפרך בתקופת גלות מצרים וניתנה להם רשות לשבת וללמוד תורה.

שבט לוי הוא היחיד שלא ניתנה לו נחלה. מאחר ששבט לוי לא קיבל נחלה בתחומי ארץ ישראל, לעיתים אינו נכלל במניין שנים־עשר השבטים.

כאשר הוא נמנה כאחד משנים עשר השבטים, נכללים שבטי מנשה ואפרים כאחד: שבט יוסף. ע"פ נבואת יחזקאל יזכה גם שבט לוי בעתיד לנחלה בארץ ישראל.

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני. הוא היה חברו של אבטליון, שהיה אב בית הדין, ויחד היו מגדולי חכמי הפרושים. אחריהם באו הלל הזקן ושמאי הזקן, שחתמו את תקופת הזוגות.

יש המזהים עם שמעיה את "סמייאס", הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים טו, ג), אולם אחרים סבורים כי סמייאס המוזכר בקדמוניות, הוא שמאי ולא שמעיה.שמעיה ואבטליון היו גרים, - הם עצמם, או שהיו רק בני גרים. לפי דברי התלמוד הבבלי היו מבני בניו של סנחריב.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון - בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים

(200 לספירה עד 400 לספירה לערך)

מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספרי במדברספרי זוטאספרי דבריםמכילתא דברים
מדרשי האגדה הקלסיים

(400 לספירה עד 600 לספירה לערך)

בראשית רבהאיכה רבהפסיקתא דרב כהנאויקרא רבהאסתר רבה (פרשיות א-ו)
מדרשי תקופת הביניים

(600 לספירה עד 750 לספירה לערך)

שיר השירים רבהקהלת רבהרות רבהדברים רבהמדרשי התנחומאשמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב
המדרש המאוחר והילקוטים

(750 לספירה והלאה)

תנא דבי אליהופרקי דרבי אליעזרבמדבר רבהילקוט שמעוניפסיקתא זוטרתא • מדרש הגדול • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.