מדרש אבא גוריון

מדרש אבא גוריון הוא קובץ מדרשי על מגילת אסתר.

הקובץ נקרא 'אבא גוריון' על-שם פתיחתו 'אבא גוריון איש ציידן אמר חמשה דברים...'. במהדורות הנדפסות (עליהן להלן) מחולק המדרש ל-7 'פרשות'. למעשה, חלוקה (מאוחרת) זו מתאימה לחלוקת הפרקים המקראית המקובלת, כאשר על פרקים ח-י של המגילה אין מדרש.

הקובץ אינו עשוי מ'עור אחד': מקצת הפסוקים נדרשים בקיצור, בעוד שחלקים אחרים מהווים הרחבות אגדיות למגילה (כך סיפור הולכת מרדכי על הסוס, המורחב בסוף המדרש), או אף הרחבות אגדיות לדרשות גרעיניות קדומות (כמו הרחבת הדרשה הגרעינית המזהה את כיסא אחשוורוש עם כיסאו של המלך שלמה).

Salomon Buber. Sifre de-agadeta al megilat Ester.1886.pdf&page=118
מדרש אבא גוריון. על פי כתב יד ישן נושן הגנוז ברומי, וע"פ השואה עם עוד חמשה כתבי יד אחרים, מתוך "ספרי דאגדתא על מגלת אסתר" של שלמה בובר, וילנה 1886. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 118

היסטוריה

המדרש חובר במאה העשירית, היה נפוץ מאוד בימי הביניים, אך לא ראה אור בדפוס עד המאה ה-19. נדפס לראשונה על ידי אהרון (אדולף) ילינק בלייפציג תרי"ג (1853) בראש הקובץ "בית המדרש", על פי כתב יד שהיה (ועודנו) בספרייה בהמבורג. כתב יד זה לקוי מאד, וגם ההעתקה שעמדה בפני ילינק לא הייתה מושלמת. הקובץ תחילתו בשתי 'פתיחתאות' לפסוק הראשון של המגילה, הדורשות את מילות הפתיחה 'ויהי בימי אחשורוש' כ'ווי (=לשון בכי) היה בימי אחשוורוש', ובהמשך נדרשים פסוקי המגילה.

מהדורה משוכללת יותר יצאה לאור על ידי שלמה בובר, וילנה תרמ"ז (1887), בראש הקובץ 'ספרי דאגדתא על מגילת אסתר'. במהדורה זו נדפס המדרש על פי כתב יד השוכן בספריית הקזנטנזה ברומא ובציון שינויים מעוד 5 כתבי יד.

גם מהדורה זו אינה מושלמת ובשנים אלו עובדים חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, בריכוזו של פרופ' יוסף תבורי, על ההדרת מדרשי המגילה בכלל, ובכללם מדרש אבא גוריון. מדרש אבא גוריון עתיד להופיע במהדורה ביקרתית על פי 12 כתבי יד ועוד קטעים, מובאות הנמצאות בילקוט שמעוני ומקורות נוספים.

נכון להיום ברור שהמדרש זכה לכמה עיבודים, החשוב שבהם הוא העיבוד המתועד בכתבי היד המסומנים א ו-פ, שבובר מציין למקצת גרסאותיהם בהערות למהדורתו, ובכתב יד נוסף שלא נעשה בו שימוש במהדורת בובר. מהדורה זו היא עיבוד אשכנזי, כנראה מן המאה ה-11 או ה-12. עיבוד זה הוסיף למדרש כמה דרשות אך עיקר חשיבותו היא בתיקונים מסברה שנוספו בו. דיון מלא בתיקונים אלו, כמו בעוד היבטים הנוגעים למסורת הנוסח של המדרש, נמצאים בעבודת תזה של בנימין אלבוים שהוגשה לאוניברסיטת בר-אילן בסוף 2005.

שאלות מחקריות חשובות הנוגעות לשאלת היחס (המורכב) של מדרש זה לשאר המדרשים למגילה, ובפרט לקובץ הגדול והנפוץ "מדרש אסתר רבה", נידונו בעבודת דוקטורט שהגיש בסוף 2005 ארנון עצמון מאוניברסיטת בר-אילן.

חלק מאגדות המדרש מופיעות גם ב"תרגום שני" של המגילה לארמית.

קישורים חיצוניים

טקסט המדרש
אבא גוריון

אַבָּא גוּרְיוֹן (שמו המלא: אבא גוריון (אורין) איש צידן צידון) היה תנא בדור הרביעי או החמישי, שחי במאה השנייה לספירה. הביא ציטוטים של אבא שאול ושל רבן גמליאל דיבנה. על שמו נקרא מדרש למגילת אסתר, מדרש אבא גוריון.

השם אבא גוריון נזכר במשנה (קדושין פ"ד ל"ד) ובמס' סופרים (פט"ו י') ובירושלמי (קדושין פ"ד י"א) אבא אוריין איש צדיין, וחילוף אות ג' באות א' הוא לפי מבטא של אנשי ירושלים, וכן הוא בפתיחתא דאסתר רבה ט'.

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

בספרות האגדה נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים כלליים וסיפורי שבחים ומשלים, פרשנות למקרא, וכלה בדברי חכמה ומוסר. לשונה הציורית של האגדה סייעה לחכמינו לבטא מסרים קשים ורעיונות עמוקים שהם מעקרונות היסוד של מחשבת היהדות.

אגדות מצויות בכל ספרות חז"ל; ישנם חיבורים שמוקדשים בעיקר לאגדה, כגון: מדרש רבה, מדרש תנחומא ואחרים.

לעומתם, יש גם אגדות רבות המשולבות בספרי ההלכה: המשנה, התוספתא, התלמודים ומדרשי ההלכה.

רוב אגדות התלמוד נאספו בספר עין יעקב. מבחר מתוך האגדה קובץ על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי בספר האגדה (1908-1911).

בשל גיוונה והחופש היחסי שניתן בה, הייתה האגדה למקום ביטויים של בעלי הכישרון הספרותי שבין החכמים. כך, דורות רבים הוסיפו על מפעל האגדה, "עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו, עולם נפלא ומיוחד, עם חִנו שלו ועם יופיו שלו. ויצירה כזו - אי-אפשר שלא יהיה בה הרבה מן הנצחי והעולמי... יצירת מופת לדורות עולם." (מתוך ההקדמה ל"ספר האגדה"). השימוש באמצעים ספרותיים ומתודיים אף גבר בשל תפקידה של האגדה - למשוך את לב העם לדברי תורה ומוסר.

גוריון

גוּריוֹן הוא שם משפחה

האם התכוונתם ל...

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא. היא מספרת את סיפור ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן האגגי, בכיר השרים בממלכה, להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ובת דודתו ולפי הגמרא גם אשתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן. על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בחג פורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת "מצוות מקרא מגילה".

מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

שלמה בובר

שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827, למברג, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906, שם) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.