מדע בדיוני

מדע בדיוניראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות. סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין הגדיר את המדע הבדיוני בקצרה:

"השערה מציאותית על אירועים עתידיים אפשריים, המבוססת בצורה מוצקה על ידע והכרה של העולם האמיתי, עבר והווה, ותוך הבנה של הטבע וחשיבות השיטה המדעית".

[1]

רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.

קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:

  • מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.
  • מדע בדיוני, על אף שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה[2].
  • מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעיתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן, מוטנטים וכדומה - אלא מתפרס על תחום רחב יותר.

בסוף שנות התשעים של המאה העשרים החלה זליגה בין המדע הבדיוני לבין ספרות הזרם המרכזי ומאז נכתבים יותר ספרים הכוללים נושאים השאולים מהמדע הבדיוני אך לא כתובים ולא ממותגים כמדע בדיוני. עם הספרים מסוג זה שתורגמו לעברית נמנים "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, "הקנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות, ו"איגוד השוטרים היידים" מאת מייקל שייבון.

4pen
איור של חללית.

היסטוריה

רסיסי מדע בדיוני הופיעו כבר בעת העתיקה, כגון אמונות מצריות עקב צורות כוכבים, אגדות על אלי השמש והירח, ועל אודות השמש כמרכבת אש. גם בתנ"ך כתובים חלקיקי מדע בדיוני כגון ירידת מרכבת אש מהשמים, עמוד ענן ועמוד אש ועליית אליהו השמימה.

יצירת הספרות הקדומה ביותר הנחשבת למדע בדיוני היא "ההיסטוריה האמיתית" של לוקיאנוס הסורי, סופר סאטיריקן שחי במאה ה־2 לספירה. בספר נדון מסע אל הירח, לראשונה בתולדות הספרות המוכרת. בשנת 1630 כתב האסטרונום יוהנס קפלר את "סומניום", ככל הנראה יצירת המדע הבדיוני הראשונה שנכתבה על פי מאפייני הסוגה בצורתה המודרנית, קרי - עיבוד, הרחבה ופיתוח של רעיון מדעי. קפלר השתמש בכל הידע המדעי של תקופתו, ותיאור הירח שלו קרוב במידה מפתיעה לעובדות הידועות כיום. קפלר כתב את ספרו בצורה כזו כדי להתחמק מעינה הבוחנת של הכנסייה הקתולית, שאסרה עליו לפרסם ספר מדעי על הירח: הוא כלל לא התכוון לכתוב יצירת מדע בדיוני.

הספר הנחשב לרומן המדע הבדיוני המודרני האמיתי הראשון הוא "פרנקנשטיין", שכתבה מרי שלי ב־1818, ועוסק במדען שהצליח להקים לתחייה מפלצת מחלקי גופות, רומן זה נחשב גם ליצירה קלאסית של הספרות הגותית. במאה ה־19 דרך גם כוכבם של שניים מהמבשרים הגדולים של המדע הבדיוני - ז'ול ורן, שכתב יצירות כמו עשרים אלף מיל מתחת למים, והרברט ג'ורג' ולס שפרסם את "מכונת הזמן", "מלחמת העולמות", ועוד. הספרות הזולה תרמה אף היא להתפתחות הספרותית של המדע הבדיוני: רבים מהסופרים הנודעים של ימינו החלו בכתיבת סיפורים קצרים למגזינים כדוגמת Amazing Stories ,Analog Science Fiction and Fact וכן למגזיני פנזין קטנים.

במאה ה־20 בלטו סופרי המדע הבדיוני אייזיק אסימוב וארתור סי קלארק.

תתי־סוגים

מדע בדיוני "טכנולוגי"

יש הקוראים לו "מדע בדיוני קשה". תת־סוג זה מתאפיין ביצירת טכנולוגיה עתידנית המבוססת תחומי המדעיים מדויקים: הפיזיקה, האסטרופיזיקה והכימיה ולעיתים אף הנדסה. למעשה, במרבית ספרות המדע הבדיוני, כולל התת־סוגות שיוצגו בהמשך, קיים הרובד של המדע הבדיוני הטכנולוגי. המדע הבדיוני הטכנולוגי ידגיש בסיפור את הציוד, הטכנולוגיה ואף יתן להם הסברים מקיפים לאופן פעולתם. במינוח זה השתמש לראשונה פ. סקיילר מילר ב־1957, בסקירת ספרו של ג'ון קמבל "איים בחלל" במגזין "Astounding Science Fiction"[3]. חלק מהניבויים הבדיוניים התממשו בדיעבד. לדוגמה, ארתור סי. קלארק תיאר וחזה לווייני תקשורת כבר ב־1945 במאמרו "'Extraterrestial Relays"[4]. סופרים מפורסמים מתת־סוג זה הם לארי ניבן, ורנור וינג' וכאמור ארתור סי. קלארק.

הסייברפאנק והסטימפאנק הם המשך ישיר לסוגת המדע הבדיוני הטכנולוגי, או חלוקה משנית בתוכו.

מדע בדיוני "חברתי"

יש הקוראים לו "מדע בדיוני רך". תת־סוג זה מתייחס בעיקר להתפתחויות העתידניות הקשורות בחברה האנושית. ניתן למצוא בו בעיקר קונפליקטים המבוססים על מדעי הרוח והחברה - כמו הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה ומדע המדינה. סופרים מפורסמים בתת־סוג זה הם אורסולה לה־גווין, פיליפ ק. דיק ריי ברדבורי וקאזואו אישיגורו. ישנם סופרים שיצירותיהן נמצאות על הגבול בין מדע בדיוני קשה לרך, למשל מק ריינולדס, שיצירותיו עוסקות בפוליטיקה בשילוב עם פיתוחים בתחום המחשבים ומתארות סייבר־טרור.

עוד ניתן לשייך לתת־סוג זה את ענפי הספרות הספקולטיבית האוטופיים והדיסטופיים. נובלות סאטיריות מסוימות משויכות לעיתים גם הן לתת־סוג זה, כגון מסעי גוליבר, 1984, עולם חדש מופלא ועוד.

מסע בזמן והיסטוריה חלופית

יצירות העוסקות במסע בזמן נכתבו כבר במאות ה־18 וה־19. יצירות אלו עוסקות בבעיות מסובכות ובפרדוקסים הנובעים ממסע בזמן, למשל פרדוקס הסבא. אחד הספרים המפורסמים מתת־סוג זה הוא מכונת הזמן של הרברט ג'ורג' ולס. היסטוריה חלופית היא בדומה למסע בזמן בו אנו חוזרים לנקודה מסוימת בעבר בו מתפתחת ההיסטוריה, אולם זה יהיה לכיוון חדש אותו בוחר הסופר. נקודת ההווה בה מתרחש הסיפור יכולה להיות מותאמת לימינו, לעבר או אפילו עתידנית. סופרים שכתבו ספרים מסוג זה הם פיליפ ק. דיק שכתב את האיש במצודה הרמה המתאר היסטוריה חלופית בה גרמניה ויפן מנצחות במלחמת העולם השנייה, פיליפ רות וולדימיר נבוקוב בספרו "עדה או ארדור: כרוניקה משפחתית".

ספרים מסוימים נחשבו לפני כמה עשורים כשייכים לז'אנר אחר בתוך המדע הבדיוני עברו בחלוף הזמן לז'אנר ההיסטוריה החלופית, מאחר שזמן ההווה בו מתרחש הסיפור הפך עבורנו לזמן עבר. אודיסיאה 2001 של א.ס. קלארק או 1984 של אורוול, לדוגמה, הם כבר היסטוריה חלופית עבורנו.

מדע בדיוני צבאי

מדע בדיוני צבאי הוא תת־סוגה העוסקים לרוב בתיאור עימותים צבאיים, טקטיקות מלחמה, טכנולוגיית הנשק ותאור מהלך השירות הצבאי בעיני הדמויות. לסיפורים לרוב מאפיינים מקבילים לעימותים מההווה או העבר של כדור הארץ כך שמדינות מוחלפות בכוכבי לכת וספינות קרב בספינות חלל. לעיתים ספרים אלו כוללים עימותים עם חייזרים.

סייברפאנק

סייברפאנק הוא תת־סוג המבוסס על תרבות השוליים של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים ובעיקר על תרבות הפאנק. ספרות סייברפאנק מתארת עתיד קרוב יחסית, לרוב דיסטופי, המאופיין בחברה טכנולוגית מתקדמת. סממנים חוזרים הם אינטליגנציה מלאכותית, שתלים ביוניים, הנדסה גנטית בקנה מידה רחב, שימוש בסמים וממשקי אדם־מכונה, כמו גם תאגידי־על וערי־ענק. סופרים בולטים הם ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג.

סטימפאנק

הכלאה של סייברפאנק והיסטוריה חלופית, שבה מומצאות במאה התשע־עשרה מכונות מודרניות בתפקודן המבוססות על טכנולוגיית קיטור. יצירות הסטימפאנק שאבו השראה מספריהם של ז'ול ורן, מארק טוויין ומרי שלי. סופרים שכתבו ספרים בסגנון זה הם ברוס סטרלינג, סטיבן בקסטר וה. ג'. ולס.

מדע בדיוני חייזרי

עלילת המדע הבדיוני החייזרי נסובה בדרך כלל סביב המפגש הראשוני עם חייזרים בעלי אינטליגנציה. זהו אולי הז'אנר המפורסם ביותר בשנות ה־40 עד שנות 60 של המאה ה־20 שהקנה למדע הבדיוני את פרסומו. מאות סרטים התבססו על מתכונת זאת. ברובם החייזרים הצטיירו כאויבי האנושות, או כפולשים. ניתן בהחלט לשייך ז'אנר זה לז'אנר אופראי, אולם התפתחותו של הז'אנר לקלסיקות מדע בדיוני ואובדן המבנה הסטנדרטי של אותה סביבה אופראית נדושה, בהחלט מעמיד אותו כז'אנר בפני עצמו.
לז'אנר זה שלושה סוגים עיקריים:

  1. מפגש ראשוני המתרחש על כדור הארץ או במערכת השמש. זהו הסוג הנפוץ ביותר. דוגמאות בולטות: מדרך רגל, מפגש היצ'י, מגונן.
  2. מפגש ראשוני המתרחש על או בקרבת כוכב הבית של החייזרים. דוגמאות: הקיסם בעינו של אלוהים, נאהבים
  3. מפגש "אמצע הדרך"

דוגמאות חריגות הן סדרת ההיצ'י - פרדריק פול, סולאריס - סטניסלב לם, ארתור סי. קלארק - אודיסיאה 2001, חורגים לחלוטין מהמבנה האופראי.

סדרת ההיצ'י בוחרת להתייחס לאלמנט הדיסטופיה, והתקווה לשיפור העולם במציאת טכנולוגיה חייזרית. סטניסלב לם מעדיף להדגיש את המוזרות האבסולוטית של החייזרות.

ארתור סי. קלארק מעדיף להשאיר את הקוראים חסרי אינפורמציה לגבי החייזרים ותאורם, ומעדיף להציג את מעשיהם.

תחום נוסף בז'אנר החייזרים עוסק ביחסי גומלין בין האנושות לחייזרים זמן רב לאחר המפגש. דוגמאות לכך הן סדרת ה"עולם הרימום" של דייוויד ברין הכולל את הספר מלחמת הרימום ועולם טבעת של ניבן, שמהווה בעצמו חלק מסדרת המרחב המוכר המתפרסת על תחומים רבים של המדע הבדיוני.

אופרת חלל

אופרת חלל שמה דגש על הרפתקאות רומנטיות ומלודרמטיות המתרחשות בעיקר או לרוב בחלל. הרפתקאות אלה מערבות קונפליקט בין שני צדדים בעלי התקדמות טכנולוגית כלשהי. המאפיין העיקרי באופרות החלל הוא שהן נוטות להיות אפיות בגודלן. סיפורים אלה בנוים לרוב במסורת הומרית, לפיה קבוצת הרפתקנים מושלכת לסביבה עוינת השרועה כמרקחה במאבק בין הצדדים הלוחמים. טרילוגיית מלחמת הכוכבים וכן סדרת הטלוויזיה בבילון 5 הן דוגמאות לתת־ז'אנר מסוג זה.

אפוקליפסה

אפוקליפסה בדיונית היא תת־סוגה של מדע בדיוני ואימה אשר מתארת את קץ הציוויליזציה. אפוקליפסה זו מוצגת בדרך כלל כתוצאה מאסון שעלול להיות סיכון קיומי כגון אפוקליפסת זומבים, מלחמה גרעינית, מגפה, פלישת חייזרים, אירוע פגיעת אסטרואיד, השתלטות רובוטים, סינגולריות טכנולוגית, אירוע על־טבעי, אסכטולוגיה, שינויי אקלים קיצוניים, דלדול משאבים, קריסה אקולוגית או אסון אחר.

תתי סוגים אחרים

  • ספרות מוזרה, תת־ז'אנר חדש יחסית, שעיקרו חציית גבולות הז'אנרים הקיימים ושילובם. יצירות של ספרות מוזרה משלבות בין מדע בדיוני, פנטזיה ואימה. בין הסופרים המוכרים העוסקים בסוג זה: צ'יינה מיוויל וסטף סווינסטון.

סוגות קרובות

מדע בדיוני ברדיו

אורסון ולס נחשב לאביו של ז'אנר זה. ולס עיבד את ספרו של הרברט ג'ורג' ולס, מלחמת העולמות (לא ידוע על כל קשר משפחתי בין השניים), לתסכית רדיו בו כביכול מועבר שידור חי המתאר את האירועים. כששודר ב־30 באוקטובר 1938 בארצות הברית, בתחנת הרדיו של רשת CBS, ברחו המונים לרחובות בהאמינם שהפלישה אכן מתרחשת במציאות. עם זאת, מחקרים מאוחרים מפקפקים בטענה שהייתה היסטריה המונית, ואומרים שהיה זה ברווז עיתונאי.

יוצר נודע אחר בתחום המדע הבדיוני הרדיופוני הוא דאגלס אדמס, שספרו המצליח מדריך הטרמפיסט לגלקסיה נוצר לראשונה כסדרה של תסכיתים לרשת ה־BBC.

מדע בדיוני בקולנוע

סרט מדע בדיוני הוא סרט בסוגה הקולנועית של מדע בדיוני. הדגש בסרטים אלה הוא על עלילה שבה לטכנולוגיה מתקדמת יש תפקיד מרכזי. סרטים אלה הם בדרך כלל עתירי אפקטים מיוחדים על מנת להציג טכנולוגיה עתידנית מתקדמת, עולמות רחוקים, חייזרים ועוד. חלק מסרטי המדע הבדיוני מבוססים על ספרים (למשל, הסרט חולית מבוסס על הספר חולית) וחלקם על תסריט מקורי. בעשורים האחרונים סרטי מדע בדיוני רבים הם גם סרטי פעולה. נושאים האופייניים לסרטים אלו כוללים בין השאר מסעות בחלל, מפגשים עם חייזרים, רובוטים, סייבורגים, אנדרואידים ובינה מלאכותית, מסע בזמן, הנדסה גנטית, סרטי אסונות ואפוקליפסה, סרטי גיבורי־על וסרטי קומיקס.

מדע בדיוני בטלוויזיה

המדע הבדיוני בטלוויזיה רב־גוני כמעט כמו אחיו הספרותי ונע החל מהחזון האוטופי לעתיד, שבו ידביר המין האנושי את החוליים הטבועים בו וימשיך במחקר ובהתפתחות, וכלה בחזיונות האפוקליפטיים שבהם האנושות תושמד. כמו כן קיים ז'אנר מיסטי המשלב התפתחות כוחות כישוף וטלפתיה, כמו גם שימת דגש על הנדסה גנטית.

בארצות הברית, הסדרה מסע בין כוכבים נחשבת לחלוצת הז'אנר האוטופי והסדרה אבודים בחלל נחשבת לחלוצת הז'אנר האפוקליפטי. בבריטניה הופיעו סדרות מדע בדיוני כדוגמת האסיר, התלת רגליים והסדרה דוקטור הו שמשודרת מאז תחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 ובכך נחשבת לארוכה ביותר בז'אנר המדע בדיוני לפי ספר השיאים של גינס. הגל הראשון היא נציגה בולטת של הז'אנר המיסטי, ואילו הסדרות האיש השווה מיליונים והאישה הביונית הן המובילות שבתחום ההנדסה הגנטית והביוניקה.

על אף שהסדרות שודרו מאז שנות ה־60 ועד שנות ה־80 של המאה ה־20, רובן זכו לחידושים בני זמננו הן בקולנוע והן בטלוויזיה. סדרות נוספות שעוסקות בחלל, במסע בזמן ובמציאות חלופית הן בבילון 5, סטארגייט SG-1, באטלסטאר גלקטיקה, פארסקייפ, פיירפליי, V, לעומת סדרות כדוגמת תיקים באפלה, ה־4400, החצי האפל, על טבעי ורוזוול שעוסקות יותר בפן המיסטי והעל טבעי שמאחורי המדע הבדיוני.

מספר רב של סדרות אנימציה לילדים שילבו מאפיינים של מדע בדיוני, בהן צבי הנינג'ה (הסדרה המקורית מ־1987 והסדרה החדשה מ־2003), נצי הכסף וליגת הצדק המערבבת את ז'אנר גיבורי־העל עם טכנולוגיה מתקדמת ויישויות חייזריות.

מדע בדיוני במוזיקה

שירים שנכתבים (בין אם נכתב להם לחן מקורי או שהם מתבססים על לחן קיים) ועוסקים במדע בדיוני לרוב מכונים שירי פילק.

באלבום הסולו Prophet of the Last Eclipse של המוזיקאי האיטלקי לוקה טורילי, מסופר סיפור המתרחש בעתיד הרחוק, ותואם בעלילתו ובאווירתו למאפייני המדע הבדיוני. מעבר לפאוור מטאל, מצורפים בשירים צלילים המזכירים קולות מהעתיד הרחוק, כגון: הקלדה במחשב מתקדם, מכונות מתרוממות, קולות חייזריים וכדומה. דבר נוסף שיש להזכיר על האלבום - הוא משלב איתו גם את מאפייני הפנטזיה והמיתולוגיה בליריקה שלו, אם כי הוא עצמו מתרחש בעתיד הרחוק, אך עדיין מוזכרים שדים, שלטונות מימי הביניים, גיהנום וכו'.

דוגמה נוספת לשימוש של המדע הבדיוני במוזיקה נוכחת בקטעים אינסטרומנטלים מסוימים של הגיטריסט ג'ו סטריאני, דוגמת Surfing with the Alien, Borg Sex, Is There Love in Space, Musterion וכיוצא בזה. כמו שנלמד משמם, בקטעים אלה נעשה שימוש מובהק בצלילים חייזריים ומשונים - כולם מועברים דרך גיטרה חשמלית.

מדע בדיוני ופנטזיה בישראל

Lib5580
פינת ספרי מדע בדיוני בספריית רעננה

חלוץ ספרות המדע הבדיוני בישראל הוא יונתן רטוש שתרגם אנתולוגיה של ספרות מדע בדיוני מארצות הברית בשנת 1952, והוציאה לאור בשם "היה היה בעתיד". באותה תקופה יצא לאור כתב העת למדע בדיוני קוסמוס, אך לאחר 6 גיליונות נפסקה הופעתו. חלף זמן רב עד שהסוגה החדשה מצאה את מקומה על מדפי הספרים בישראל, על אף הפריחה שזכתה לה בארצות הברית בשנות ה־50.

ספר המדע הבדיוני הראשון, ככל הנראה, שתורגם לעברית היה מזון אלים של ה.ג'. וולס (עובד על ידי א"א עקביא) בשנת 1913. אולם עד לראשית שנות השישים תורגמו רק מספר מועט של ספרים וסיפורים לעברית.

המתרגם הרציני הראשון של ספרי מדע בדיוני לעברית בישראל היה עמוס גפן, שתרגם את "The Puppet Masters" של רוברט היינליין בשם "פלישה לכדור הארץ" בשנת 1961. שנה אחר כך נעשה ניסיון נוסף על ידי חברת הוצאה לאור בשם "ינשוף" שקמה במטרה להדפיס ספרי מדע בדיוני בלבד. היא הוציאה תחילה לאור את ספרו של ג'ון וינדהם "The Midwich Cuckoos" בשם "ילדי החלל" ואחר כך שני ספרים של סופרים סובייטיים "כוכב הברזל" של איוון יפרמוב ו"מסע בין כוכבים" של ג. אלטוב, ואז נעלמה. בסוף שנות ה־60 של המאה ה־20 תורגמו שני ספרים נוספים לעברית בעקבות סרטים שהגיעו לארץ, "המסע הפנטסטי" של אייזק אסימוב, ו"אודיסיאה בחלל 2001" של ארתור סי. קלארק. תחום המדע הבדיוני והפנטזיה זכה לפריחה בשנות השבעים, שבמהלכן נוסדו סדרות מדע בדיוני רבות, שהידועות בהן הן אלה של הוצאות זמורה ביתן ועם עובד (שעדיין קיימות). בתקופה זו תורגמו קלסיקות רבות של הז'אנר לעברית, ביניהן ספרים של אייזק אסימוב, היינליין, קלארק, אלפרד בסטר ולארי ניבן. בתקופה זו גם נכתבו ספרי מדע בדיוני ישראלים מקוריים בודדים כמו "מסע במרחבי הזמן" של עמירם פאל (הוצאת "אור עם", 1980), ואחרים. באוקטובר 1978 ראה אור מגזין המדע הבדיוני הישראלי, פנטסיה 2000, שיצא לאור במשך שש שנים ופרסם 44 גיליונות עד שנסגר בסוף 1984. החוברת ה־45 יצאה לאור במלאת 30 שנה לגיליון הראשון, באוקטובר 2008, במסגרת פסטיבל אייקון.

בשנות ה־80 הסתמנה דעיכה בז'אנר, ומספר הכותרים החדשים התמעט. תקופה זו נמשכה עד אמצע שנות התשעים, אז זכה הז'אנר לחיים חדשים מכיוון ספרות הפנטזיה. הוצאות חדשות החלו להוציא ספרי מדע בדיוני ופנטזיה בכמות הולכת וגוברת. ב־1996 הוקמה האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שריכזה תחת כנפיה פעילות ענפה, בכלל זה כנסים, אירוח סופרי מדע בדיוני מחו"ל, כתבי עת מודפסים ומקוונים, הרצאות, תחרויות סיפורים ועוד.

בשנת 2002 ראה אור הגיליון הראשון של חלומות באספמיה - כתב עת לספרות ספקולטיבית, שעיקר תוכנו הוא סיפורי ז'אנר ישראליים מקוריים. הייתה זו פריצת דרך בתחום יצירת המדע הבדיוני הישראלית, שהוגבלה לפני כן לפורומי אינטרנט ולספרים בודדים. בשנת 2006 ערך מט"ח תחרות סיפורים קצרים שאותה הקדיש למדע בדיוני ולפנטזיה. בשנת 2007 החל לצאת לאור מגזין נוסף, מרקורי, וסדרות הטלוויזיה בתחום המדע הבדיוני "הנפילים" של yes ו"האי" של HOT.

עמנואל לוטם הוא מבין מתרגמי ספרי המדע הבדיוני, הפנטזיה והמדע הפופולרי הבולטים בישראל.

בתחילת שנות האלפיים החלה כתיבה של ספרות מדע בדיוני (הנוטה יותר לפנטזיה) מקורית בעברית. בין הבולטים בתחום ניתן לציין את טרילוגיית "הלווייתן מבבל" מאת הגר ינאי, ואת "מסופוטמיה שתיקת הכוכבים", מאת יהודה ישראלי ודור רווה.

בפברואר 2019 עלתה תוכנית הריאליטי הראשונה בנושא המדע הבדיוני "2025" בערוץ קשת 12. התוכנית תעסוק בעיר עתידנית שנבנתה במיוחד באזור יבנה שבה נותני השירות הם רובוטים.

פרסים חשובים

  • פרס הוגו - פרס שנתי לסיפורי המדע הבדיוני או הפנטזיה הטובים ביותר בשנה שחלפה, והאירועים המתוקשרים ביותר בתחום ההערצה, האומנות והדרמה שנבחרים על ידי מעריצים ומחולק בוועידה השנתית העולמית למדע בדיוני.
  • פרס נבולה - פרס שנתי מאת אגודת סופרי המדע בדיוני והפנטזיה של אמריקה (SFWA) לכותבי סיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר שפורסמו בארצות הברית במהלך השנתיים שקדמו לחלוקת הפרס.
  • פרס סאטורן - פרס המוענק מדי שנה על ידי האקדמיה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה לציון סרטי המדע הבדיוני, הפנטזיה והאימה הטובים ביותר בקולנוע ובטלוויזיה.
  • פרס גפן הישראלי - פרס שנתי לספרי וסיפורי המדע הבדיוני והפנטסיה הטובים ביותר שראו אור באותה שנה. ניתן מטעם האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, והוא קרוי על שם עמוס גפן, ראשון מתרגמי המדע בדיוני בישראל וממייסדי האגודה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Heinlein, Robert A.; Cyril Kornbluth, Alfred Bester, and Robert Bloch (1959). "Science Fiction: Its Nature, Faults and Virtues". The Science Fiction Novel: Imagination and Social Criticism, University of Chicago: Advent Publishers
  2. ^ למעשה, השם באנגלית הוא Science fiction שתרגומו המדויק הוא בדיון מדעי, ולא מדע בדיוני.
  3. ^ SF citations
  4. ^ ארתור סי. קלארק - הסנדק של לווייני התקשורת קובץ PPT.
6 גיבורים

6 גיבורים (באנגלית: Big Hero 6; בתרגום חופשי לעברית: ששת הגיבורים הגדולים) הוא סרט גיבורי על קומי ופעולה בהנפשה ממוחשבת של אולפני ההנפשה של וולט דיסני, שיצא ב-2014. הסרט מבוסס על הקומיקס "ששת הגיבורים הגדולים", בהוצאת מארוול קומיקס. זהו הסרט הראשון של דיסני שמבוסס על קומיקס של מארוול.

בארצות הברית הסרט יצא לאקרנים ב-7 בנובמבר 2014, ובמהרה הפך להצלחה קופתית וזכה לביקורות חיוביות. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-87, והיה לסרט השני של אולפני ההנפשה של וולט דיסני, אחרי לשבור את הקרח, שזוכה בפרס זה.

ABC

ABC או איי.בי.סי (קיצור של American Broadcasting Company - "חברת השידור האמריקנית") - רשת טלוויזיה ורדיו בארצות הברית. הרשת נוסדה בשנת 1943 על ידי אדוארד נובל, לאחר שפוצלה מרשת NBC, ונמצאת בבעלות חברת וולט דיסני משנת 1996.

משנות ה-20 פעלו בארצות הברית שתי רשתות רדיו עיקריות - CBS ו-NBC. האחרונה כללה שתי רשתות נפרדות, שכונו "הרשת האדומה" ו"הרשת הכחולה". בתחילת שנות ה-40 משרד התקשורת האמריקני הורה לרשת NBC למכור אחת מהרשתות, כדי לעודד תחרות. ב-12 באוקטובר 1943 הרשת הכחולה נמכרה לאיש העסקים אדוארד נובל, תמורת 8 מיליון דולר. שם הרשת שונה ל-ABC בשנת 1944. מסוף שנות ה-40, הרשת החדשה החלה להתמודד בהצלחה מול שתי הרשתות הוותיקות. שידורי הטלוויזיה ברשת החלו ב-19 באפריל 1948.

ב-9 בפברואר 1953 הרשת נמכרה לחברת UPT, בהנהלת לאונרד גולדנסון. בשנת 1986 הרשת נמכרה לחברת קפיטל סיטיז, ובשנת 1996 נמכרה לחברת וולט דיסני.

אופוס (הוצאה לאור)

אופוס הוצאה לאור הוקמה בשנת 1989 במטרה לקדם את תחום ספרי המחשבים, מדע בדיוני ופנטזיה בישראל.

החברה מוציאה לאור בעיקר רבי מכר מתורגמים לעברית, בתחומים: פנטזיה, מדע בדיוני, העידן החדש, ניהול עסקים ומדריכי שיפור עצמי, סיפורת ישראלית ומתורגמת, וספרי מחשבים.

אופוס הוצאה לאור חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

משרדי החברה ממוקמים בדרך סלמה בתל אביב.

אייזק אסימוב

אייזק אסימוב (רוסית: Айзек Азимов; אנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920 - 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.

אנדרואיד (יצור מלאכותי)

אנדרואיד או "דרואיד" הוא יצור מלאכותי (בדרך כלל רובוט) הדומה בצורתו ובהתנהגותו לבן אדם - לרוב בעל בינה מלאכותית (מוח מלאכותי) כך שהוא מתנהג, מדבר וחושב בדומה לבן אדם ובעל פעילות עצמאית.

מקור המונח ביוונית: "אנדרו" = גבר, "איד" = דמוי.

ג'ין רודנברי

יוג'ין ווסלי "ג'ין" רודנברי (באנגלית: Eugene Wesley Roddenberry, ‏ 19 באוגוסט 1921 - 24 באוקטובר 1991) היה תסריטאי שהתפרסם ביצירתו "מסע בין כוכבים".

רודנברי היה טייס וקצין משטרה לשעבר וחובב מדע בדיוני מאז ילדותו. במהלך שנות ה-50 עסק בכתיבת תסריטים לתוכניות טלוויזיה קיימות. ניסה את כוחו גם ביצירת סדרות חדשות, ניסיונות שלא צלחו כשלא שרדו מעבר לשלב הפיילוט. ב-1963 הפיק את הסדרה "The Lieutenant" (הסגן) שבמהלכה פיתח את הרעיון הראשוני למה שלימים ייהפך ל"מסע בין כוכבים". באותה תקופה סדרות מדע בדיוני לא היו חזון נפרץ. המירוץ לחלל בין ארצות הברית וברית המועצות עדיין היה בתחילת דרכו, והמעט ששודר היה בעל אופי בידורי והוא חיפש ליצור סדרה עם ערך מוסף, דרמטי יותר.

הברק (סדרת טלוויזיה)

הברק (באנגלית: The Flash) היא סדרת טלוויזיה אמריקנית המבוססת על חוברות הקומיקס "פלאש" מבית DC קומיקס. הסדרה הופקה במקור בין השנים 1990–1991 לערוץ האמריקני CBS. הסדרה שודרה בישראל בתחילת שנות התשעים בערוץ הראשון.

חללית

חללית היא כלי המשוגר לחלל. חלליות משמשות למגוון מטרות, בהן מחקר, תקשורת, צילום, מטאורולוגיה וניווט. מטרת החללית משפיעה על אופי משימתה: חלליות מאוישות נשלחות לזמן מוגבל בחלל שבסופו הן שבות אל כדור הארץ ונבנות כך שיתאימו לחדירה לאטמוספירה, ואילו חלליות שמיועדות לחקור את מערכת השמש החיצונית, כגון וויאג'ר 1, לא מיועדות לחזור.

חלליות שוגרו לחלל החל מהמחצית השנייה של המאה ה־20, שהראשונה בהן הייתה הלוויין הסובייטי ספוטניק 1 ששוגר ב־4 באוקטובר 1957. ב־12 באפריל 1961 שוגרה לראשונה חללית שנשאה אדם לחלל, ווסטוק 1, שנשאה את יורי גגארין. רוב החלליות הן חלליות שנועדו לבצע משימה אחת. דוגמה לחלליות שנועדו לבצע מספר רב של משימות הייתה מעבורת חלל. ארצות הברית פיתחה צי של 5 מעבורות חלל שביצעו מאז 1981 למעלה מ־120 משימות. עם זאת, גישה זו ניטשה עקב עלותה הגבוהה, וב־2011 הסתיימה תוכנית מעבורת החלל. החללית אוריון צפויה להחליף את מעבורות החלל.

חללית משוגרת לרוב באמצעות משגר בעל מנוע רקטי. השיגור עצמו מתבצע מכן שיגור. בדרך כלל, המשגר מורכב ממספר שלבים כדי להקטין את מסתו ככל שהשיגור מתקדם, ולאפשר האצת הטיל למהירות הנדרשת ממנו. ברוב המקרים למשגר יש שלושה שלבים. השלבים שסיימו את פעולתם מנותקים מהמשגר ונופלים.

את המילה "חללית" הגה אורי אבנרי בשנת 1953 כאשר תרגם עבור עיתונו "העולם הזה" מאמר של ורנר פון בראון על המסע העתידי בחלל, שהיה אז עדיין בחזקת מדע בדיוני.

כנס חובבים

כנס חובבים (באנגלית: Fan convention, ובקיצור con) הוא כנס שבו חובבים של סדרת טלוויזיה, קומיקס, שחקן, מדע בדיוני, אנימה (ייתכנו תחומים נוספים) מתאספים ביחד על מנת לפגוש באופן ישיר אנשים מפורסמים הקשורים לנושא הכנס (הכנס יכול להיות גם למטרות קהילתיות).

שחקנים נותנים לעיתים קרובות חתימות למשתתפים, לעיתים בחינם ולפעמים תמורת תשלום, וכאשר מדובר במוזיקאים ייתכן שהם יערכו הופעה קצרה על מנת לשעשע את הצופים. כינוסים מסוג זה הם יקרים באופן יחסי, והכנס מאובטח על מנת למנוע את הטרדת הכוכבים על ידי מעריצים אובססיביים (מאפיינים אלה לא נפוצים בכינוסי מדע בדיוני, המיועדים ברובם למדע בדיוני כסוגה ספרותית, ולא לכיוון של מדיה חזותית, ובחלק מהמקרים לא כוללים הופעה של דמויות מפורסמות מהתחום).

כינוסי מדע בדיוני וכינוסי אנימה הם סוגים פופולריים מאוד של כינוסי חובבים. כינוסים אלה הם המקור לסטריאוטיפ שחובבים נוטים להתלבש כמו הדמויות האהובות עליהם. משתתפי הכנס עשויים להרחיק לכת ואף לדבר בשפות בדיוניות הקשורות לנושא הכנס.

לדוגמה: סדרות מסע בין כוכבים השונות זוכות לאוהדים רבים ברחבי העולם, המכונים "טרקרים", ובכינוסים בנושא זה משתתפים רבים מתלבשים באופן זהה לדמויות המוכרות מהסדרה (לדוגמה: קציני פדרציית הכוכבים המאוחדת וחייזרים שונים כגון הקלינגונים).

בישראל מאורגנים מדי שנה כנסים בנושא מדע בדיוני ופנטסיה כדוגמת פסטיבל אייקון, כנסים בנושא משחקי תפקידים, כמו כנס ביגור, ואף כנסים בנושא אנימה ומאנגה. אחד הכנסים הידועים ביותר בחו"ל הוא קומיק-קון. דוגמה נוספת לכנס חובבים הוא "בוט-קון", שעוסק בזיכיון הרובוטריקים.

מדע בדיוני קשה

מדע בדיוני קשה או מדע בדיוני טכנולוגי (באנגלית: Hard science fiction) הוא תת-סוגה של ספרות מדע בדיוני המאופיינת בדגש על הפרטים המדעיים או טכניים ובניסיון לתאר בצורה מפורטת את הטכנולוגיה בסיפור. המונח הוטבע לראשונה ב-1957 על ידי פ. סקיילר מילר בביקורת הספר "איי החלל" מאת ג'ון וו. קמפבל. המונח המשלים הוא מדע בדיוני רך, שהופיע לראשונה בסוף שנות השבעים כדרך לתאר את הסיפורת שבה הדגש הוא על תהליכים סוציאליים והסברים מדעיים לטכנולוגיה הם בעלי חשיבות והיקף קטנים יחסית.

מנוע עיוות

מנוע עיוות או מנוע פיתול (באנגלית: Warp drive) הוא מערכת הנעה היפותטית בעלת יכולת לנוע במהירות הגבוהה יותר ממהירות האור, אשר נמצאת ביצירות מדע בדיוני רבות, בעיקר במסע בין כוכבים. חללית המצוידת במנוע עיוות יכולה לטוס, לכאורה, במהירויות הגדולות מזו של אור, תוך עקיפת הבעיה היחסותית של התרחבות הזמן. מנוע העיוות אינו מתיר נסיעה מיידית בין שתי נקודות: טכנולוגית מנוע העיוות יוצרת "בועה" מלאכותית של מרחב־זמן רגיל, שמקיף את החללית. כתוצאה מכך, חללית במהירות עיוות יכולה להמשיך ולקיים אינטראקציה עם אובייקטים ב"חלל הנורמלי".

בין היצירות הבדיוניות אשר עושות שימוש בטכנולוגית מנוע העיוות: "סטארקראפט", "לוחמי החלל" ו"דוקטור הו".

סוגה ספרותית

סוגה ספרותית (סוגה בלעז: ז'אנר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.

תחום הספרות הוא תחום נרחב ועצום, אשר במהלך השנים התפתח לסוגות שונות ומסועפות, חלקן כתוצאה מאבולוציה פנימית בספרות עצמה (למשל, צמיחתו של הרומן הריאליסטי מתוך הרומאנס של ימי הביניים), וחלקן הן תוצאה של עבודת חוקרים, המנסים למפות את הז'אנרים הקיימים (למשל, הגדרת חלק מהחוקרים את הספרות של אמריקה הלטינית כספרות מז'אנר ריאליזם מאגי). הספרות נחלקת מעיקרה לשלושה מודלים עקרוניים: סיפורת, דרמה ושירה. כל מודל כזה מכיל בתוכו ז'אנרים דומיננטים, כאשר במבט נרחב ניתן לראות את 'עלייתם ונפילתם' של ז'אנרים שונים במהלך ההיסטוריה.

עצם הגדרתו של ז'אנר איננה דבר פשוט. במחקר נהוג לסמן את היצירה שבה מתקיימים כל מאפייני הז'אנר אותו באים להגדיר, ועל פיה ניתן לשפוט יצירות נוספות האם הן עומדות בהגדרת הז'אנר. פעולה זו בעייתית כשם שהיא נשמעת, שכן קשה למצוא בעולם שני ספרים אשר מכילים בדיוק אותם מאפיינים. לרוב, יצירות מכילות בתוכן חלק מתכונות הז'אנר שהן נכתבות בו; חלקן מכילות מאפיינים של יותר מז'אנר אחד. כלומר, ניסיון להגדיר ז'אנרית יצירה הוא תהליך רדוקציוני, אשר לעולם אין הוא מושלם.

ובכל זאת: החלוקה הז'אנרית קיימת במחקר, ועל כן יש לתת עליה את הדעת, ולו רק כנקודת מוצא בניסיון למפות את עולם היצירה הספרותי.

סרט מדע בדיוני

סרט מדע בדיוני הוא סרט בסוגה הקולנועית הנפוצה והפופולרית מדע בדיוני. הדגש בסרטים אלה הוא על עלילה שבה לטכנולוגיה מתקדמת יש תפקיד מרכזי. סרטים אלה הם בדרך כלל עתירי אפקטים מיוחדים על מנת להציג טכנולוגיה עתידנית מתקדמת, עולמות רחוקים, חייזרים ועוד. חלק מסרטי המדע הבדיוני מבוססים על ספרים (למשל: הסרט "חולית" מבוסס על הספר "חולית") וחלקם על תסריט מקורי. בעשורים האחרונים סרטי מדע בדיוני רבים הם גם סרטי פעולה. נושאים האופייניים לסרטים אלו כוללים בין השאר מסעות בחלל, מפגשים עם חייזרים, רובוטים, קיבורגים, אנדרואידים ובינה מלאכותית, מסע בזמן, הנדסה גנטית, סרטי אסונות ואפוקליפסה, סרטי גיבורי-על וסרטי קומיקס.

סרט קולנוע

סרט קולנוע הוא המוצר הסופי של תהליך יצירת הקולנוע - צילום ועריכה של סיפור, קטעי תנועה, וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת.

סרט קולנוע מוצג באופן מסורתי בבית קולנוע, אולם ניתן לצפות בסרטי קולנוע גם באמצעי צפייה ביתיים כגון שידורי הטלוויזיה, מכשירי וידאו ו-DVD וגם באמצעות מחשב. קיימים סרטים שכבר בעת הפקתם מיועדים להיות מוקרנים באמצעי צפייה ביתיים, לדוגמה סרטי טלוויזיה.

מימיו הראשונים של הקולנוע ועד ימינו נשמר המידע על סרט צילום שקוף מצלולואיד שעליו הופיעו תמונות הסרט לצורך הקרנת התמונות על מסך. הקרנתן ברצף של התמונות הטבועות על הסרט, יוצרת בעיני הצופה אשליה של תמונות נעות. כיום קיימים סרטים המופקים ומוקרנים בצורה דיגיטלית, ללא סרט.

סרטי קולנוע מתחלקים לז'אנרים רבים ובהם דרמה, קומדיה, מתח, אימה, פעולה, סרט מוזיקלי, אנימציה, מערבון, סרטים דוקומנטריים, מדע בדיוני ופנטזיה.

עמנואל לוטם

עמנואל לוטם (נולד ב-1944 בתל אביב) הוא מתרגם ישראלי. אחד המתרגמים הפוריים ביותר לעברית בתחום המדע הפופולרי, המדע הבדיוני והפנטזיה, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ויושב ראש שלה בשנים 2002-1996.

פנטזיה

פנטזיה (מאנגלית: fantasy – דמיון, דמיוני. בעברית קרויה היזיון) היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומם של דברים שמקובל במדע המודרני לראותם כבלתי-אפשריים או כבלתי-קיימים, כמו שדים, קסמים, חדי קרן וכל כיוצא בזה. מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה. סוגה זו קרובה למדע הבדיוני ולסיפורי אימה, וישנן יצירות אשר סיווגן איננו מובהק לאחד מן הז'אנרים האלו.

פרס הוגו

פרס הוגו (באנגלית: Hugo Award) הוא פרס הניתן מדי שנה עבור סיפורי המדע הבדיוני או הפנטזיה הטובים ביותר בשנה שחלפה, והאירועים המתוקשרים ביותר בתחום ההערצה, האומנות והדרמה. קטגוריות הפרס השתנו במשך הזמן, עם התפתחותו של תחום המדע הבדיוני. הזוכים נבחרים על ידי מעריצים והפרס מחולק בוועידה השנתית העולמית למדע בדיוני. הפרס נקרא על שם הוגו גרנסבק, מייסד מגזין המדע הבדיוני הראשון "סיפורים מדהימים".

מדי פעם מוענקים פרסי הוגו עבור הישגי עבר שהתעלמו מהם, אשר נקראים הוגו למפרע (או לעיתים הוגו במבט לאחור). פרסים אלו מחולקים בוועידות שנערכות 50, 75 או 100 שנים אחרי ועידה שלא חילקה פרסי הוגו. מרגע שהוגו למפרע חולק עבור שנה נתונה, לא יחולקו עוד פרסים עבור אותה שנה.

פרס סאטורן

פרס סאטורן (באנגלית: Saturn Award) הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי האקדמיה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה לציון סרטי המדע הבדיוני, הפנטזיה והאימה הטובים ביותר בקולנוע ובטלוויזיה.

החל משנת 1994 נוספה קטגוריית הפעולה/הרפתקה/מותחן לרשימת הז'אנרים המועמדים לזכייה, ובשנת 2002 נוספה קטגוריית סרטי האנימציה. בדומה לפרסי האוסקר והגראמי, פרסי הסאטורן נבחרים על ידי חברי האקדמיה. הטקס שודר לראשונה בשנת 1972.

פסלון הסאטורן הוא בדמות כוכב הלכת שבתאי (סאטורן הוא שמו הלועזי של כוכב הלכת), כאשר במקום הטבעות המאפיינות את כוכב הלכת, הפסלון מוקף בסרט צילום.

קפטן אמריקה (סרט, 1990)

קפטן אמריקה (באנגלית: Captain America) הוא סרט גיבורי-על אמריקאי שיצא לראשונה לאקרנים בבריטניה ב-14 בדצמבר 1990, המבוסס על דמויות המופיעות בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה של חברת מארוול קומיקס.

את הסרט ביים אלברט פיון והפיק, בין היתר, מנחם גולן ומככבים בו מאט סלינג'ר, רוני קוקס, סקוט פאולין, נד ביטי, דארן מק'גאוין, פרנצ'סקה נרי בין היתר.

סיפר
דמות פרוטגוניסט • דמות שנייה בחשיבותה • דמות שלישית בחשיבותה • סיידקיקאנטגוניסטנבל-עלדמות משנהדוברגיבוראנטי-גיבור
עלילה דיאלוגמצג • מבנה דרמטי • סיפור מסגרת • כלי עלילתי • נקודת שיא • עימות • תת-עלילהפלשבק/פלשפורוורד
רקע דיסטופיהאוטופיהיקום בדיוניהיסטוריה
תמה מוטיבלייטמוטיבסאבטקסטמוסר השכל
סגנון אמצעים פיגורטיבייםטכניקות ספרותיותנקודת תצפיתהשעיית הספקסימבוליזםאתנחתא קומית
סיפורת משלמעשייהסיפורת בזקרומןנובלהמחזהשירהתסריטסיפור קצר
סוגה רומן הרפתקאות • רומן פשע • רומן מלחמתי • רומן מערבון • רומן מסתורין • רומן היסטורירומן ריאליסטירומן רומנטירומן ביוגרפירומן מכתביםרומן גרפי • רומן פילוסופי • רומן פוליטי • רומן אירוטירומן חניכהסאגהפנטזיה (אפלה, חרב וכושפות) • ספרות בלשיתספרות אימהריאליזם קסוםסאטירה • מדע בדיוני (קשה, צבאי, אופרת חלל, סייברפאנק, סטימפאנק) • מותחןספרות ספקולטיביתספרות זולהקומיקס
נושאים קשורים זרם התודעהקהלמחברתורת הספרות • מבנה נרטיבי • נרטולוגיהרטוריקה
פורטל: ספרות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.