מדעי הטבע

מדְעי הטבע הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות. מדְעי הטבע עוסקים בהוכחת מודלים מתמטיים (דטרמיניסטיים או סטוכסטיים) של תהליכים טבעיים בתצפית ובתיעוד מקרים רבים, וכן גם בניסוי.

חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה (יש המשייכים את מדעי הרפואה לביולוגיה) ומדְעי כדור הארץ. לעִתים חמשת התחומים חופפים אלה לאלה, ולפעמים גם לתחומים ממדעי החברה (לדוגמה, מודלים מתחום תורת המשחקים האבולוציונית באשר להתנהגות חברתית בחיות, חופפים במידה מסוימת לפסיכולוגיה, לסוציולוגיה ולכלכלה – ענפי מדעי החברה).

מדְעי הטבע נתפסים כמסתמכים בעיקר על ניסויים, מידע כמותי או על דרישות דיוק מרבי ואובייקטיביות גבוהות יותר מאשר במדעים אחרים. מדעים אלה עוסקים פחות מהאחרים במחקר איכותני.

מדְעי הטבע נבדלים מתחומי הידע האחרים בשיטתם ובדרכם. לדוגמה, מדעי החברה מיישמים את השיטה המדעית כדי ללמוד על תבניות חברתיות ועל התנהגות האדם, מדעי הרוח נוקטים גישה ביקורתית או אנליטית כדי ללמוד על מצבי הרוח והקיום של האדם – והמדעים המדויקים, ובראשם מתמטיקה ולוגיקה, משתמשים באפריורי ולא במתדולוגיה עובדתית המשתמשת באיסוף מידע מקשת רחבה של מקרים ולומדת מהם על מערכות פורמליות.

NaturalScienceMontage
מדעי הטבע מנסים להבין כיצד כדור הארץ והיקום סביבנו פועלים. ישנם חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע והם: כימיה (במרכז), אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, פיזיקה וביולוגיהכיוון השעון משמאל למעלה)

היסטוריה

חקר הטבע היה נהוג כבר ביוון הקדומה. אולם אז הוא לא התנהל על פי קריטריונים מודרניים. גם אוניברסיטאות או מוסדות דומים להם, הוקמו ברחבי העולם, בתקופות קדומות. אולם, אוניברסיטאות, בצורתן המודרנית ובמספרים הולכים וגדלים, החלו לקום באירופה למן המאה העשירית. באוניברסיטאות המודרניות, בניגוד למרבית אוניברסיטאות הקדומות, הייתה פקולטה למדעי טבע, שהייתה נפרדת מהפקולטה לרפואה ולתאולוגיה.

מדע הטבע המודרני החל להתגבש בראשית העת החדשה וכלל את ידיעת הטבע, שנוסחה לכדי תאוריה אחת במאה ה-16 וריכזה את הסיווג והתיאור של צמחים, בעלי חיים, מינרלים ופרטים טבעיים נוספים, כמו גם שימושים ראשוניים במיקרוסקופים ובטלסקופים. מעל לכול, גיבוש המדע המודרני נעזר בהמצאת הדפוס, שאיפשרה הפצה ענפה של ספרות מקצועית.

במאה ה-20, חל גידול מהיר בידע ושיכלול תחומי ההתמחות במדעי הטבע. עקב כך, ובשל סיבות נוספות, פוצלה באוניברסיטאות הוראת מדעי הטבע בשתי פקולטות נפרדות, מדעים מדויקים ומדעי החיים.

קריטריונים

הפילוסופים של המדע הציעו קריטריונים, הכרחיים למחקר מדעי. חלק מהקריטריונים נוגע לתאוריות מדעיות וכולל, לדוגמה, את "עקרון ההפרכה" של קרל פופר. עיקרון המבחין בין תאוריות, שניתנות לבדיקה בניסיונות מדעיים או בתצפיות מדעיות לתאוריות שאינן בדיקות. עיקרון אחר הוא הישענות על תחומי מידע, שנתפשים בסיסיים יותר. לדוגמה, שימוש במודלים מתמטיים במדעי הטבע או שימוש בידיעות מתחום הפיזיקה להצדקת תאוריות מתחומי הכימיה או הביולוגיה.

עקרונות אחרים קשורים באותן דרכי האישוש או הפרכה של תאוריות. עיקרון מרכזי אחד, קובע, שניסוי מדעי חייב להיות מדווח באופן פרטני, כך שכול מי שמעוניין לחזור עליו בעצמו יכול לעשות זאת. עוד עיקרון קובע, שעדיף להשתמש בכלי ניסוי המוכרים למדענים מעבודות קודמות מאשר בכלים חדשים (למשל באורגניזם מודל מוכר ולא באורגניזם מודל נדיר, כל עוד יש ברירה). עיקרון אחר קובע, שהניסוי או התצפית חייבים להיערך בעזרת כלים אובייקטיביים, כך שכל מי שצופה בהם יראה את אותה תוצאה - דהיינו, שהתוצאה לא תהיה עניין של דעה. עקרונות אחרים הקשורים לדרכי התצפית והניסוי הם עקרון התוקף, דיוק ונכונות.

סדרת עקרונות נוספת עוסקת בדרכי הפרסום של התאוריות, של שיטות הניסויים והתצפיות ושל תוצאותיהם. העקרונות כוללים מנגנונים חברתיים שיבטיחו בקרת איכות, כמו ביקורת עמיתים וכוללים תקנים לדרכי עיצוב וניסוח של מאמרים מדעיים, שמונעים משחקי מילים והתחמקויות, שמסתירים את המציאות.

תחומי מדעי הטבע

ביולוגיה

DNA-fragment-3D-vdW
קטע מ-DNA שמכיל מידע גנטי חשוב להתפתחות ותפקוד יצורים חיים.

תחום זה כולל קבוצת דיסציפלינות המתארות תופעות המיוחסות לעולם החי. קנה המידה של המחקר מצוי בטווח רחב שבין תת-רכיבים בביופיזיקה למבנים מורכבים באקולוגיה. הביולוגיה מתייחסת גם למאפיינים, סיווג והתנהגות של אורגניזמים, במינים שהתפתחו ויחסי הגומלין שבין פרטים בתוך אותו מין, יחסי הגומלין שבין המינים ויחסי הגומלין שבין מין לסביבתו.

ראשית ההתפתחות של ענפי הביולוגיה, כמו בוטניקה, זואולוגיה ורפואה, החלה בתקופה מוקדמת מאוד של הציוויליזציה, בעוד שהמיקרוביולוגיה החלה במאה ה-17 עם המצאת המיקרוסקופ.

מספר פיתוחים חשובים בביולוגיה כוללים את גילוי הגנים, תורת האבולוציה של דרווין והברירה הטבעית, התאוריה החיידקית של המחלות ויישום טכניקות בכימיה ופיזיקה בתרכובות אורגניות ותאים.

הביולוגיה המודרנית מחולקת למספר תת-דיסציפלינות בהתאם לסוג האורגניזם וקנה המידה של המחקר. ביולוגיה מולקולרית היא ענף החוקר את הכימיה הבסיסית של החיים בעוד שביולוגיה של התא היא ענף החוקר את התא הבודד, היחידה הבסיסית ביותר ממנה בנויים כל היצורים החיים, ומנגנוניו. הפיזיולוגיה חוקרת את המבנה הפנימי השלם של האורגניזם והאקולוגיה חוקרת את ניהול מערכות יחסים הדדיות בין מגוון המינים.

כימיה

Caffeine
הנוסחה המבנית של הקפאין מציגה באופן גרפי את אטומי המולקולה והקשרים הכימיים שביניהם.

תחום זה חוקר את החומר בקנה מידה אטומי ומולקולרי ועוסק בעיקר בתרכובות ותערובות מהן בנויים גזים, נוזלים, מוצקים, קריסטלים ומתכות. הכימיה מתעסקת בהרכב, המאפיינים הסטטיסטיים, ההתמרות והתגובות הכימיות של חומרים אלו עם חומרים אחרים ברמת האטומים הבודדים כדי להשתמש בידע הנצבר ליישומים בקנה מידה גדול יותר.

תהליכים כימיים רבים נחקרים במהלך ניסויים במעבדות ומשתמשים במהלכם בסדרת טכניקות כדי להשפיע על החומרים הנחקרים וכמו כן כדי להבין טוב יותר תהליכים בסיסיים שמתרחשים. הכימיה נקראת גם "המדע המרכזי" בזכות העובדה שהוא מקשר בין המדעים המדויקים לביולוגיה ולמדעים שימושיים.

הניסויים הראשונים בכימיה נעוצים בראשית דרכה בעת העתיקה ובימי הביניים, כשלמדע זה ניתן השם אלכימיה, שילוב של כימיה, פיזיקה, רפואה, מיסטיקה ודת. הכימיה המודרנית החלה להתפתח עם פרסום עבודותיהם של רוברט בויל, מגלה מצב הצבירה הגזי, ואנטואן לבואזיה, מפתח חוק שימור החומר.

עם גילוי היסודות הכימיים ופיתוח התורה האטומית החלה הכימיה להתגבש לכימיה המודרנית אותה אנו מכירים כיום. חוקרים החלו לפתח את ההבנה כי קיימים מספר מצבי צבירה לכל חומר והאטומים שבו נושאים מטען חשמלי, מטענים אלו נקראים יונים. בנוסף הבינו החוקרים כי קיימים גם קשרים כימיים ותגובות כימיות בין אטומים ומולקולות. הידע הרב שנצבר הוביל לפיתוח תעשייה כימית שהיא כיום חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית.

פיזיקה

HAtomOrbitals
אורביטל אטומי באטום מימן. התיאור המתמטי של מסלול האלקטרון סביב הפרוטון נחקר על ידי מכניקת הקוונטים, תחום של הפיזיקה.

תחום זה חוקר את המרכיבים הבסיסיים של היקום, הכוחות ויחסי הגומלין שהם מפעילים אלו על אלו ותוצאות תהליכים הנגרמים עקב יחסי הגומלין ביניהם. באופן כללי, הפיזיקה נחשבת למדע בסיסי בזכות העובדה שכל שאר מדעי הטבע משתמשים ומצייתים לעקרונות ולחוקים שהיא מייצגת. הפיזיקה נשענת ברובה על המתמטיקה כדי לנסח לכמת את העקרונות.

לחקר העקרונות הפיזיקליים של היקום יש היסטוריה ארוכה ונגזרות רבות משמעות שהושגו הן באמצעות תצפיות והן במהלך ניסויים שנבנו לאורך ההיסטוריה האנושית. ניסוח תאוריות לגבי החוקים ששולטים ביקום הוא תחום מחקר ראשי המעלה שאלות פילוסופיות מראשית ההיסטוריה אנושית. פיתוחים בעלי משמעות היסטורית כוללים את המכניקה הקלאסית ותאוריית הכבידה האוניברסלית של אייזק ניוטון, חשמל ומגנטיות, תורת היחסות הפרטית והכללית של אלברט איינשטיין, פיתוח התרמודינמיקה, אופטיקה ופיתוח התאוריה של מכניקת הקוונטים.

הפיזיקה המודרנית מתפתחת כיום במהירות רבה מאחר שכל חוקר מתמקד בנושאים בודדים, בשונה מאייזק ניוטון, אלברט איינשטיין ולב לנדאו שעסקו בנושאים רבים.

אסטרונומיה

Moon Dedal crater
המכתש הגדול דדלוס, אשר צולם על ידי צוות אפולו 11 כאשר הקיפו את הירח ב-1969

תחום זה חוקר את ההתפתחות, הפיזיקה, הכימיה, המטאורולוגיה ותנועתם של גרמי שמיים הנמצאים מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ וגם את צורתו והתפתחותו של היקום כולו.

האסטרונומיה בוחנת וחוקרת את הכוכבים, כוכבי הלכת, שביטים, גלקסיות והיקום. רוב המידע שנמצא כיום בידי האסטרונומים הושג באמצעות תצפיות על כוכבים מרוחקים אף על פי שחלק מהמידע נחזה מראש והוכח רק לאחר מכן (לדוגמה: כימיה מולקולרית של תווך בין-כוכבי).

בעוד שהעיסוק באסטרונומיה החל בימי קדם, הגישה המדעית החלה להתפתח באמצע המאה ה-17 עם המצאת הטלסקופ וגילויו הרבים של גלילאו גליליי באמצעותו.

הפיתוחים והנוסחאות מתמטיות של הידע שנצבר עד אז, נמנים עם עבודותיו של אייזק ניוטון על מכניקה שמיימית ותאוריית הכבידה, אולם ישנם תיעודים מוקדמים יותר של אסטרונומים כדוגמת קפלר. במאה ה-19, הפכה האסטרונומיה למדע באופן רשמי עם המצאת הספקטרומטר והצילום לצד שכלול והגדלת עוצמתם של הטלסקופים.

מדעי כדור הארץ

תחום זה חוקר את כל הקשור לגאולוגיה, גיאופיזיקה, הידרולוגיה, מטאורולוגיה, גאוגרפיה פיזית, אוקיינוגרפיה ומדע הקרקע.

למרות העיסוק של האדם בכרייה וגמולוגיה לאורך ההיסטוריה כולה, התפתחות מדעים בנושאים אלו כמו גאולוגיה כלכלית ומינרלוגיה החלו רק במאה ה-18. המחקר של כדור הארץ, ובייחוד פלאונטולוגיה, התפתח במאה ה-19. התפתחותם של תחומים אחרים, כמו גאופיזיקה, במאה ה-20 הובילו לפיתוח תאוריית טקטוניקת הלוחות בשנות השישים של המאה ה-20 והייתה לה השפעה על מדעי כדור הארץ שניתן לדמותה להשפעה של תאוריית האבולוציה על הביולוגיה. יישומים של מדעי כדור הארץ כיום מצויים בתחום חיפוש מקורות נפט ומינרלים, מחקרי אקלים והשפעת האדם על הסביבה ושיקומה.

ביבליוגרפיה

  • Barr, Stephen M. (2006). A Students Guide to Natural Science. Wilmington, DE: Intercollegiate Studies Institute. ISBN 978-1-932-23692-7.
  • Gohau, Gabriel (1990). A History of Geology. Revised and translated by Albert V. Carozzi and Marguerite Carozzi. New Brunswick: Rutgers University Press. ISBN 978-0-8135-1666-0.
  • Grant, Edward (2007). A History of Natural Philosophy: From the Ancient World to the Nineteenth Century. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-68957-1.
  • Lagemaat, Ricahrd van de (2006). Theory of Knowledge for the IB Diploma. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-54298-2.
  • Ledoux, Stephen F. (2002). "Defining Natural Sciences" (PDF). Behaviorology Today 5 (1): 34. Fundamentally, natural sciences are defined as disciplines that deal only with natural events (i.e., independent and dependent variables in nature) using scientific methods.
  • Magner, Lois N. (2002). A History of the Life Sciences. New York: Marcel Dekker, Inc.. ISBN 978-0-8247-0824-5.
  • Mayr, Ernst (1982). The Growth of Biological Thought: Diversity, Evolution, and Inheritance. Cambridge, Massachusetts: The Belknap Press of Harvard University Press. isbn-978-0-674-36445-7.
  • Oglivie, Brian W. (2008). The Science of Describing: Natural History in Renaissance Europe. Chicago: University of Chicago Press. ISBN 978-0-226-62088-6.
  • Prpic, Katarina (2009). Beyond the Myths about the Natural and Social Sciences: A Sociological View. Zagreb: Institute for Social Research. ISBN 978-953-6218-40-0.
  • Simhony, M. (2006). Invitation to the Natural Physics of Matter, Space, and Radiation. Singapore: World Scientific Publishing Co., Inc.. ISBN 978-9-810-21649-8.
  • Smith, C.H. Llewellyn (1997). "The use of basic science". CERN. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2012.
  • Stokes, Donald E. (1997). Pasteur's Quadrant: Basic Science and Technological Innovation. Washington, D.C.: Brookings Institution Press. ISBN 978-0-815-78177-6.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • The History of Recent Science and Technology
  • Natural Sciences Information on the Natural Sciences degree programme at Durham University.
  • Natural Sciences Contains updated information on research in the Natural Sciences including biology, geography and the applied life and earth sciences.
  • Natural Sciences Information on the Natural Sciences degree programme at the University of Bath which includes the Biological Sciences, Chemistry, Pharmacology, Physics and Environmental Studies.
  • Reviews of Books About Natural Science This site contains over 50 previously published reviews of books about natural science, plus selected essays on timely topics in natural science.
  • Scientific Grant Awards Database Contains details of over 2,000,000 scientific research projects conducted over the past 25 years.
  • Natural Sciences Tripos Provides information on the framework within which most of the natural science is taught at the University of Cambridge.
  • E!Science Up-to-date science news aggregator from major sources including universities.
CiNii

CiNii הוא מאגר מידע ומנוע חיפוש ביבליוגרפי עבור חומר שהתפרסם ביפן או חומר בשפה היפאנית. המיזם הוקם בשנת 2005 ומתוחזק על ידי המוסד הלאומי למידע (Nii) מייסודה של אוניברסיטת טוקיו. שירות החיפוש חשוף לציבור ומקטלג את הפריטים בספריית המוסד הלאומי למידע, מסד המידע של ציטוטי כל הפרסומים ביפאנית (CJP), קטלוג ספריית הדיאט הלאומית וספריות נוספות, ספריות אקדמיות וארגוניות. על אף שהשירות הוא מקיף וכולל את כל תחומי הדעת, השימוש העיקרי שלו הוא בתחומי מדעי הרוח והחברה. לתחומי מדעי הטבע, הרפואה ומדעים מדויקים קיימים גם מאגרי מידע ייעודיים.

אי

בגאוגרפיה, אִי הוא שטח אדמה אשר מוקף מים מכל קצוותיו אשר קטן מיבשת וגדול מסלע. קיימים איים שנוצרו בתהליכים גאולוגים טבעיים וקיימים איים מעשה ידי אדם שנקראים איים מלאכותיים.

ביוכימיה

בִּיּוֹכִימְיָה היא מדע החוקר את התכונות הכימיות המאפיינות מולקולות המיוצרות בתאים חיים וייחודיות להם, ומאפשרות להם לבצע את תפקידם. הביולוגיה המולקולרית היא מדע החוקר את תפקידן של מולקולות אלה.

גז

גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות. גז, בדומה לנוזל, מסוגל לזרום. בניגוד לנוזל, לגז אין נפח קבוע, והוא נוטה להתפשט כדי למלא את כל הנפח שהוקצה לו (עיקרון אבוגדרו). האנרגיה הקינטית של גז גדולה מזו של נוזל או מוצק, אך קטנה מזו של הפלזמה.

המילה גז בשפת יום-יום מתייחסת לחומרים שבטמפרטורת החדר נמצאים במצב צבירה גזי.

דרום-מזרח אסיה

דרום-מזרח אסיה: אזור ביבשת אסיה הכולל 11 מדינות ביבשת ובאיים הסמוכים לה. המדינות שוכנות לחופי האוקיינוס השקט. המושג "דרום-מזרח אסיה" נטבע במאה ה-20.

המדינות בחלק היבשתי הן:

וייטנאם וייטנאם

לאוס לאוס

מיאנמר מיאנמר (בורמה)

קמבודיה קמבודיה (קמפוצ'יה)

תאילנד תאילנד.מדינות האיים הן:

אינדונזיה אינדונזיה

ברוניי ברוניי

מזרח טימור מזרח טימור

מלזיה מלזיה

סינגפור סינגפור

הפיליפינים הפיליפינים

אוסטרליה טריטוריות אוסטרליות - אי חג המולד ואיי קוקוסהשטח של דרום-מזרח אסיה הוא ארבעה מיליון וחצי קמ"ר. בשנת 2017 מנתה אוכלוסייתה 623,000,000 נפש, כחמישית מהם באי האינדונזי ג'אווה. המדינה הגדולה ביותר בשטחה ובאוכלוסייתה בדרום מזרח אסיה היא אינדונזיה; הקטנה ביותר בשטחה היא סינגפור, ובכמות האוכלוסייה - ברוניי.

ארצות דרום-מזרח אסיה מאוגדות במסגרת כלכלית ופוליטית אזורית: איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN).

הר

הר הוא מבנה גאולוגי הבנוי מסלעים ואדמה המתנשא לגובה של לפחות כמה מאות מטרים מעל לסביבתו. רוב ההרים בעולם אינם פסגות יחידות, אלא הם ערוכים בצורת רכסים. הר נחשב לצורת נוף גבוהה יותר מאשר גבעה, אך ההבדל ביניהם אינו מוגדר בצורה חד משמעית.

חלק גדול מההרים הגבוהים בעולם נמצאים בתוך רכסי הרים, שנוצרים כתוצאה מפעילות טקטונית. רכסי ההרים הגבוהים בעולם ערוכים בשתי חגורות גדולות: "החגורה העולמית", המקיפה את האוקיינוס השקט, וחגורה הנמשכת ממזרח למערב על פני אסיה ואירופה. רכס ההרים הגבוה בעולם הוא ההימאליה, ובו הפסגה הגבוהה ביותר, האוורסט, שגבהה 8,848 מטר מעל פני הים.

זכוכית

זכוכית בצורתה הטהורה היא חומר שקוף, חזק באופן יחסי, עמיד לשחיקה ועמיד בדרך כלל מבחינה כימית וביולוגית. הזכוכית העתיקה הייתה מסיסה (תהליך איטי). ניתן ליצור זכוכית ממגוון רחב של חומרים, אולם רק מספר מצומצם של חומרים אכן נמצא בשימוש.

חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומר צמיגי, כך שלשריג הגבישי אין די זמן להיווצר. לחומרים אלו יש טמפרטורה אופיינית למעברם ממצב צמיגי (גומי) למצב זכוכיתי ומכונה "מעבר זכוכיתי" ומסומנת בספרות על ידי Tg.

את הזכוכית ניתן לעצב בקלות רבה לגופים בעלי שטח פנים חלק ובלתי חדיר, תכונות אלו הופכות את הזכוכית לחומר בעל מגוון רחב של שימושים. עם זאת, הזכוכית שבירה למדי ועלולה להתנפץ לרסיסים חדים. תכונותיה השונות של הזכוכית עשויות להשתנות על ידי הוספת מרכיבים שונים או טיפול בחום.

טבע

טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם. בהגדרה, כל תוצריו של האדם הם מלאכותיים, כלומר אינם חלק מעולם הטבע.

הטבע כולל למשל את הנופים הקיימים, המראות השונים של חילופי עונות, ההרים והנהרות, היצורים החיים, האטמוספירה ועוד.

השאיפה להבין לעומק את הסביבה הטבעית היא שעומדת בבסיס הסביבתנות - תנועה פוליטית, חברתית ופילוסופית רחבה ומגוונת שמטרתה להגן על מרכיב הטבע שנותר בסביבה הטבעית, ובמקרים רבים אף לשקם או להרחיב את חלקו של הטבע בסביבה זו. הגנת הסביבה, בהקשר זה, היא הניסיון לשמר מצב של השפעה אנושית מינימלית על הסביבה הטבעית.

כוח סוס

כוח סוס (כ"ס) הוא יחידת הספק לא תקנית. הספק של כוח סוס אחד מוגדר כהספק של הרמת 75 ק"ג לגובה מטר אחד בשנייה אחת. דוגמה: מנוע שיש לו הספק של 100 כוחות סוס מסוגל להרים 750 ק"ג לגובה 10 מטר בשנייה אחת. לפי הגדרה זו כוח סוס שווה ערך לכ-736 ואט (כוח סוס מטרי). הגדרה נוספת קיימת היא שכוח סוס הוא שווה ערך ל-746 ואט, שהם 33,000 ליברות-רגל לדקה (כוח סוס אימפריאלי). תומאס סייוורי, מחלוצי המפתחים והממציאים של מנוע הקיטור, היה הראשון שהשווה את ההספק של מנוע לעבודתו של סוס.כוח סוס איננה יחידת מידה מטרית, והיא איננה חלק ממערכת היחידות הבינלאומית (SI). כוח סוס הוא מושג מיושן, אם כי בהקשרים מסוימים השימוש בו עדיין נרחב. המושג לא מצוי בשימוש בשיח המדעי, הן בשל העדר הגדרה תקנית ומקובלת, הן בשל חוסר הנוחות הנובעת מהיעדר קשר בינה לבין מערכת ה-SI, והן בשל קיומה של יחידת המידה התקנית ואט. עם זאת, יחידת המידה עדיין נמצאת בשימוש נרחב למטרות מדידת הספק של מנועים בתעשיות הרכב, הרכבות וכלי התעופה וכן להגדרת הספק במזגנים ויחידות קירור.

המונח כוח סוס בלימה מציין את ההספק הנמסר על ידי המנוע לצרכן (מכונה, גלגלי מכונית, אלטרנטור וכו') ונמדד על ידי דינמומטר.

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים.

מינים שנכחדו

מינים שנכחדו הם מיני אורגניזמים שנעלמו מהעולם. בביולוגיה, מין נחשב למין נכחד כאשר הפרט האחרון בעולם מבני המין מת. הכחדה של מינים, כמו גם היווצרות של מינים הם תהליכים המתרחשים כל הזמן, אולם יש תקופות בהן יש הכחדה המונית.

עיירה

עיירה היא סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות ומספר התושבים בו נחשב לקטן ביחס למספר התושבים בעיר. מספר זה נע בדרך כלל בין כמה מאות לכמה עשרות אלפים. גודל האוכלוסייה כשלעצמו איננו קובע באופן נחרץ אם מדובר בעיירה או בכפר.

בהרבה אזורים בעולם, למשל בהודו, מספר התושבים בכפר גדול יכול להיות גדול בהרבה מאשר בעיירה קטנה. בדרך כלל עיירה תהיה גדולה מכפר וקטנה מעיר.

אחד ההבדלים העיקריים בין כפר לעיירה הוא אופי הכלכלה ביישוב; האנשים אשר מתגוררים בעיירות בדרך כלל מתפרנסים מתעשייה (בתי חרושת), מסחר (חנויות) ושירותים, ואילו בכפר, ענף הפרנסה העיקרי הוא בדרך כלל חקלאות. עיירה יכולה להיות פרבר של עיר גדולה ויכולה גם להיות מרוחקת מאוד מכל יישוב עירוני אחר. מרביתן של העיירות בישראל מנוהלות על ידי מועצה מקומית.

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי. לרוב משמשת הבירה כמושבם של מרבית מוסדות הממשל (בית מחוקקים, משרדי הממשלה, משכנו של ראש המדינה וכדומה), הערכאות הגבוהות של הרשות השופטת ולעיתים גם מוצב הפיקוד העליון של הצבא, וכן שגרירים ונציגים רשמיים של מדינות זרות.

פעמים רבות עיר הבירה היא עיר הראשה או העיר הגדולה במדינה או בטריטוריה, ולרוב היא בעלת תפקיד מרכזי מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית.

פארק

פארק הוא שטח שאין בו יישוב או מבנים עירוניים, הפתוח לרווחת הציבור.

פטריות

פטריות (שם מדעי: Fungi) היא ממלכה של אורגניזמים איקריוטים, כדוגמת השמרים והעובשים החד תאיים ופטריות הבסיסה הרב תאיות.

הפטריות אינן צמחים ואינן בעלי חיים, אלא ממלכה טקסונומית בפני עצמה הנבדלת מאחרות בתכונות ניכרות רבות.

הפטריות אינן מבצעות פוטוסינתזה, ולכן נחשבות להטרוטרופיות. את מזונן הן מעכלות על ידי הפרשת אנזימי עיכול לסביבה ולאחר מכן סופגות את החומר המעוכל דרך שטח גופן. עד היום התגלו כ-100,000 מיני פטריות, וההנחה היא שקיימים אף יותר עקב גיוונם הרחב. בעקבות גיוונם ניתן למצוא פטריות בסוגי סביבות מחיה רבות ואף בסביבות הנחשבות קיצוניות.

התחום בביולוגיה העוסק בפטריות נקרא מיקולוגיה.

פיזיקה

פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל. הנושאים בהם עוסקת הפיזיקה כוללים תנועת עצמים, התנהגות החומר, חקר האנרגיה והשפעת חוקי טבע מסוימים על רצף המרחב והזמן. מדע הפיזיקה מתפתח על ידי תצפיות וממצאים, המגובשים לכדי תאוריות וחוקים המתוארים לרוב בשפה של משוואות לוגיות. ככל שיש יותר תצפיות ומתקבלים יותר ממצאים מביצוע של ניסויים, עשויות התאוריות הללו להתעדכן ולהשתכלל.

נהוג לחלק את הפיזיקה לשני תחומים עיקריים:

הפיזיקה הקלאסית, הכוללת תחומים כמו: מכניקה, תרמודינמיקה ואלקטרומגנטיות. תחומים אלו מהווים את היסוד להבנת תחומים מודרניים יותר.

הפיזיקה המודרנית שהתחומים העיקריים בה הם מכניקת הקוונטים, תורת היחסות, פיזיקה גרעינית, פיזיקה של חומר מעובה, ביופיזיקה, פיזיקת חלקיקים ופיזיקה סטטיסטית. תחומים אלו מהווים את רוב פעילותם ומחקרם של הפיזיקאים בימינו.ההבחנה בין פיזיקה מודרנית לבין קלאסית אינה קשיחה וברורה. לדוגמה תורת הכאוס שפותחה בעיקר בחצי השני של המאה ה-20 מסתמכת על הנחות יסוד של פיזיקה קלאסית בלבד ועדיין מהווה תחום מחקר מודרני ופעיל. מכניקה סטטיסטית שעוזרת רבות בחקר מודרני של מערכות רבות חלקיקים בעלי התנהגות קוונטית החלה את דרכה במאה ה-19, הרבה לפני תורת היחסות ומכניקת הקוונטים.

הפיזיקה קרובה מאוד למדעי טבע אחרים, במיוחד כימיה, מדע הפרודות והתרכובות הכימיות שהן יוצרות ביחד. הכימיה נסמכת על תחומים רבים בפיזיקה, ובפרט מכניקת הקוונטים, תרמודינמיקה ואלקטרודינמיקה. פיזיקה אטומית ופיזיקה מולקולרית נמצאות על התפר בין הפיזיקה לכימיה.

פלוס ומינוס

הסימנים פלוס ומינוס (+ ו –) הם סימנים מתמטיים אשר משתמשים בהם לייצוג הערכים החיוביים או השליליים, וכמו כן כסימנים לחיבור ולחיסור מספרים. שימושם הורחב גם לתחומים נוספים. פלוס ומינוס הם מונחים לטיניים שפרושם "פחות" או "יותר".

צומח

צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים חיים מבצעי פוטוסינתזה המכילים את הפיגמנטים שהם כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. ממלכת הצומח ממוינת לשתי קבוצות עיקריות:

מערכת הירוקיות.

קבוצה הכוללת בתוכה את תת-ממלכת הצמחים, סדרת הנאווניתאים ועוד שככל הנראה התפתחה מן הירוקיות.מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית.

שיטות הרבייה של הצמחים רבות ומגוונות, החל מהתחלקות תאים, כמו בחלק מהאצות הירוקיות, וכלה בהאבקה והתפתחות זרעים כמו בבעלי הפרחים.

רוב הצמחים הם אוטוטרופים שמייצרים את המזון שלהם עצמאית על ידי הפוטוסינתזה. חלק מהצמחים הם טפילים, ומנצלים לקיומם חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. לעומתם, צמחים טורפים מנצלים חומר אורגני מבעלי החיים.

המדע העוסק בחקר הצומח נקרא בוטניקה.

תירס

תירס (שם מדעי: Zea mays) הוא צמח ממשפחת הדגניים, המהווה כיום את הגידול החקלאי הנרחב ביותר בעולם ואחריו חיטה ואורז.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.