מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים[1][2].

היסטוריה של המונח

השימוש במושג 'מדעי החיים' החל בראשית המאה ה-20 בארצות הברית, כאשר תחומי מחקר חדשים, כגון גנטיקה, התקשו למצוא את מקומם במסגרת המחלקות הקיימות לבוטניקה ולזואולוגיה. ההתרחבות המתמדת של תחומי המחקר, ויצירת מחלקות חדשות שלא נכנסו בהכרח תחת הכותרת המסורתית של 'ביולוגיה', יצרה צורך בשם כולל נפרד למחלקות שונות הקשורות זו לזו בעיסוקם בחיים עצמם. שיטה זו אומצה גם באנגליה, ואילו בגרמניה (בשל המבנה הקשיח יותר של האוניברסיטאות) לא נפתחו מחלקות חדשות לתחומים החדשים (החוקרים נותרו 'בוטנאים' או 'זואולוגים' בהגדרתם) כך שלא נוצר צורך במבנה-גג מעין זה עד אחרי מלחמת העולם השנייה. עם הזמן הורחבה גם משמעות המונח 'ביולוגיה', עד כדי חפיפה חלקית או מלאה עם 'מדעי החיים', אך עד היום מועדף 'מדעי החיים' כשמו של התחום האקדמי באוניברסיטאות רבות בארצות הברית ובאנגליה.

התחומים הכלולים במדעי החיים

מדעי החיים מסועפים במיוחד וכוללים מגוון רחב של תחומים. פרט לכל תחומי הביולוגיה, נכללים במדעי החיים גם תחומים גבוליים, שבמקרים רבים אינם נחשבים כחלק מביולוגיה אלא כתחומים עצמאיים - למשל ביוכימיה, ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה, אקולוגיה ומדעי המוח. הרפואה והנושאים הכלולים בה נחשבים בחלק מהמקרים כחלק ממדעי החיים (אף כי מבחינה אקדמית נלמדים כמעט תמיד בפקולטה נפרדת). בגרמניה משמש המושג 'מדעי החיים' (Lebenswissenschaften) אך ורק לתיאור מרכזי מחקר הנוגעים גם בתחום הרפואה, כגון 'המרכז למדעי החיים והרפואה' באוניברסיטת בון.

מדעי החיים בישראל

בישראל משתמשות אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן-גוריון במונח 'מדעי החיים' כשם הפקולטה (בת"א ובר-אילן) או המחלקה (באחרות), ואילו בטכניון משמש המונח 'ביולוגיה'. באוניברסיטה העברית, שהוקמה על בסיס המסורת האוניברסיטאית הגרמנית, נותרו המחלקות לבוטניקה ולזואולוגיה לבדן (ללא מחלקות נפרדות לתחומים אחרים בביולוגיה) עד 1967, אז הוקם בה 'המכון למדעי החיים', ובתוכו 'מעבדה לגנטיקה', שהפכה למחלקה ב-1970.

לקריאה נוספת

  • Harwood, Jonathan, “National Styles in Science: Genetics in Germany and the United States Between the World Wars”, ISIS 78:390-414, 1987

הערות שוליים

  1. ^ מילון ביולוגי ברשת
  2. ^ Dictionary.com
MeSH

MeSH (ראשי תיבות של: Medical Subject Headings תרגום: כותרת נושא רפואית) אוצר מילים מבוקר לצורך יצירת אינדקס מאמרים וספרים בתחום מדעי החיים; הוא מהווה אוצר מילים נרדפות המאפשר חיפוש. הוא נוצר ומעודכן על ידי הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית (NLM), ובשימוש בסיס הנתונים של MEDLINE/PubMed מאמר באתר על ידי קטלוג הספרים של ה-NLM.

MeSH נמצא גם בשימוש רישום "ClinicalTrials.gov" לסווג מחלות אשר נלמדות על ידי ניסויים הרשומים ב-ClinicalTrials.gov.

MeSH הוצג ב-1960, עם אינדקס הקטלוג של NLM עצמו וכותרות הנושא של האינדקס הביבליוגרפי "Index Medicus" (או IM, הוצאת 1940), כמו קודמיו. הגרסה המודפסת השנתית של MeSH הופסקה ב-2007 ו-MeSH זמין כעת באינטרנט בלבד. הוא ניתן לדפדוף והורדה בחינם דרך PubMed. אף שבמקור נכתב באנגלית, MeSH תורגם למספר רב של שפות ומאפשר אחזור של מסמכים משפות שונות.

PubMed

PubMed הוא מאגר מידע ביבליוגרפי העוסק בתחומי מדעי החיים, מדעי הרפואה והמקצועות הפרא-רפואיים. המאגר מכיל רישום ביבליוגרפי של רובם הגדול של המאמרים המדעיים בתחומים אלו שפורסמו החל משנות החמישים של המאה העשרים ולעיתים גם מאמרים ישנים יותר, בכל השפות. PubMed היא חלק ממיזם NCBI של ממשלת ארצות הברית.

רשומת PubMed כוללת את שם המאמר, שמות הכותבים, תאריך הפרסום, שם כתב העת, הגיליון והעמוד, רשימה של הנושאים המופיעים בו (מבוסס על תזאורוס המכונה MeSH), וכן תקציר (למאמרים שפורסמו לאחר 1969). המאמרים עצמם אינם נמצאים במאגר, אך אם המאמר פורסם בכתב עת אלקטרוני המאגר יקשר למקור המקוון.

אוניברסיטה משודרת

אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. נכון לשנת 2013 פורסמו בסדרה 400 כותרים שנמכרו ב-750 אלף עותקים.

את הסדרה יזם בשנת 1977 מרדכי נאור. קדמה לה סדרת תוכניות של אוניברסיטה משודרת לעם בקול ישראל, בראשית שנות ה-60.

ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל (לימים תרצה יובל־אלחנתי) ועמדה בראש הפרויקט, שהפך למפעל חייה, עד לפטירתה ב-27 בדצמבר 2000. לאחר פטירתה נקראה הסדרה על שמה. על מפעל זה הייתה מועמדת לקבלת פרס ישראל.בשנים 2001–2013 עמד בראש הפרויקט ד"ר חגי בועז.

עם המרצים הבולטים שהשתתפו בסדרה נמנים הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, מיכאל הרסגור, ירמיהו יובל, אסא כשר ורבים אחרים, כמעט כולם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל.

ההרצאות ניתנות במסגרת סמסטריאלית, בכל סמסטר מוצגים ארבעה או חמישה נושאים (בימים ראשון עד חמישי), שבכל אחד מהן כ-13 משדרים בני חצי שעה, המשודרים, נכון ל-2016, בשעות הערב (20:30); בעבר שודרה כל הרצאה פעמיים, הפעם הנוספת בשעות הבוקר (06:30).

נושאי האוניברסיטה המשודרת נלקחים מכל תחומי הדעת, אך ניכרת בהם העדפה לנושאים בתחום מדעי החברה ומדעי הרוח. גם מדעי החיים זוכים לכיסוי סביר, אך בתחומי ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב ניכר מיעוט הנושאים, קרוב לוודאי כיוון שתחומים אלה קשים יותר להעברה בצורה מילולית בלבד.

במרץ 2015 שינתה הסדרה את אופיה, ובמקום הרצאות מתקיימת בה שיחה בין מגיש לאיש אקדמיה. מגישי הסדרה הם ליעד מודריק, בן שני וקובי מידן.

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה ביותר בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב. בשנת הלימודים תשע"ה למדו בה יותר מ-30,000 סטודנטים.

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

בוטניקה

בּוֹטָנִיקָה (Botany), פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח. הבוטניקה עוסקת בכל ההיבטים של חיי הצמחים, בהם מבנה, התפתחות, גדילה, רבייה, חילוף החומרים, מחלות, תכונות כימיות וקשרים אבולוציוניים בין קבוצות טקסונומיות.

תחום בוטניקה החל במאמצים מוקדמים של בני אדם כדי להבדיל בין צמחים אכילים לרעילים, מה שהופך אותה לאחד הענפים הוותיקים ביותר של המדע.

כיום, בוטנאים חוקרים מעל ל 400.000 מינים של צמחים.

תחומי המחקר הכלליים בבוטניקה כוללים את מיון עולם הצומח, מורפולוגיה של צמחים, שהיא תחום העוסק בתיעוד ותיאור הצמחים, אבולוציה וגיאובוטניקה, העוסקת בחקר תפוצת הצמחים על פני כדור הארץ.

תחומי משנה של הבוטניקה כוללים אגרונומיה, ייעור, גננות, ופלאובוטניקה.

בעבר חקרו הבוטנאים את כל צורות החיים שאינן בעלי חיים, אולם במשך השנים ועם התקדמות הביולוגיה הובן כי צורות חיים שונות שאינן בעלי חיים, כמו נגיפים, פטריות וחיידקים, לא שייכות לעולם הצומח ואינן כלולות תחת הבוטניקה.

גנטיקה

גֵּנֵטִיקָה היא ענף במדעי החיים העוסק במחקר של גנים, תורשה, והמגוון הגנטי באורגניזמים. גנטיקה נחשבת בעיקר לתחום בתוך הביולוגיה, אך פעמים רבות מחקרים גנטיים מצטלבים עם מחקרים בתחומים אחרים של מדעי החיים, ויש קשר הדוק בין הגנטיקה לבין מערכות מידע.

אבי הגנטיקה המודרנית הוא נזיר אוגוסטיני בשם גרגור מנדל, שחי ופעל בשלהי המאה ה-19. מנדל חקר "הורשת תכונות", שהן הדפוסים והתבניות שבהן תכונות עוברות מהורים לצאצאים. הוא הבחין בכך שאורגניזמים (צמחי אפונה) יורשים תכונות במנות בדידות של "יחידות תורשה". מונח זה, שעדיין נמצא בשימוש, הוא הגדרה עמומה של מה שידוע היום כגן.

הורשת תכונות ומנגנוני הורשה מולקולריים של גנים הם עדיין תחומי מחקר חשובים בגנטיקה גם במאה ה-21. עם זאת, במשך השנים הרחיבו הגנטיקאים את תחום פעילותם, והחלו לחקור גם את התפקוד ואת ההתנהגות של הגנים בתנאים שונים וכן את הפעילות ההדדית של הגנים ברמה התאית וברמת האורגניזם כולו. המבנה, התפקוד, הגיוון, והתפוצה של גנים נחקרים בהקשר התאי, בהקשר של האורגניזם השלם (יחסי דומיננטיות לדוגמה), ובהקשר של אוכלוסיית אורגניזמים נתונה. ההתפתחויות המודרניות בגנטיקה הקלאסית הובילו ליצירתם של מספר תחומי משנה, ובהם אפיגנטיקה וגנטיקה של אוכלוסיות. אף שבתחילה חקר מנדל צמחי אפון, כיום הגנטיקה עוסקת במחקר של יצורים מכל שלוש העל ממלכות.

התהליכים השונים שנחקרים בגנטיקה מתרחשים באופן התלוי לעיתים בתנאי המחיה של האורגניזם, והשילוב בין התורשה לסביבה הטבעית משפיע על תכונותיו של האורגניזם כך שאין בהכרח קשר ישיר בין הגנוטיפ (הרכב הגנים) לפנוטיפ (אופן ההתבטאות של התכונות) של האורגניזם. הסביבה הפנימית או החיצונית של התא או האורגניזם עשויה לגרום להתבטאות או להשתקת גנים. דוגמה לכך היא זוג זרעים של אותו קלח תירס, שאחד מהם ממוקם באקלים ממוזג ואחד באקלים צחיח. מבחינת ההרכב הגנטי שלהם גובה הצמחים אמור להיות אותו דבר בקירוב, אך בפועל הצמח שנבט באקלים הצחיח לא יהיה קרוב בגודלו לגודל הצמח שגדל באקלים הממוזג, וזאת עקב מחסור במים ובנוטריינטים בסביבתו הקרובה.

המידע הגנטי מצוי ברוב האורגניזמים במולקולת DNA בצורות שונות (בעיקר כרומוזומים), וקיים מספר קטן של וירוסים שבהם המידע אצור במולקולת RNA.

ה'תש"ן

ה'תש"ן או ה'תש"נ (5750) ובקיצור תש"ן או תש"נ –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 1989, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 19 בספטמבר 1990.המולד של תשרי חל ביום השבת, 15 שעות ו-462 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שלישית לשמיטה, ושנת 12 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 10 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,921 לחורבן הבית, ושנת 2,301 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ן 42 שנות עצמאות.

ה'תשט"ו

ה'תשט"ו (5715) או בקיצור תשט"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 בספטמבר 1954, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 1955. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשט"ו 7 שנות עצמאות.

הנדסה ביו-רפואית

הנדסה ביו-רפואית היא ענף הנדסי רב-תחומי המשלב מספר תחומים מדעיים (ביניהם: הנדסה, פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה, רפואה, אלקטרוניקה ואופטיקה) על מנת לספק פתרונות הנדסיים לבעיות רפואיות, לתכנן ולפתח מכשור רפואי ולחקור בעיות מתחומי מדעי החיים והרפואה לתועלת ולרווחת האדם.

מדליית בנג'מין פרנקלין

מדליית בנג'מין פרנקלין היא פרס המוענק על הישגים בתחומי המדע וההנדסה על ידי מכון פרנקלין בפילדלפיה, ארצות הברית. המדליה מוענקת מאז 1998 והיא מאחדת בתוכה מספר מדליות של מכון פרנקלין, בהם מדליית פרנקלין.

מדעים מדויקים

מדעים מדויקים הוא שם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים). המדעים המדויקים עוסקים בחומר מן הרמה הפשוטה ביותר שלו, שהיא אטומים וחלקיקים, דרך הרמה המורכבת יותר שלו, הכוללת יסודות, תרכובות, תערובות ומולקולות, וגופים גדולים יותר, עד לכוכבים וגלקסיות.

בעבר נכללו המדעים המדויקים, יחד עם מדעי החיים, בתחום שנקרא מדעי הטבע. עם גידולן של האוניברסיטאות והעמקת ההתמחות, פוצלה באוניברסיטאות רבות הפקולטה למדעי הטבע לשתי פקולטות נפרדות, מדעים מדויקים ומדעי החיים. בישראל מתקיים פיצול זה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן, ואילו באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטה הפתוחה פועלת פקולטה מאוחדת למדעי הטבע.

מוסמך אוניברסיטה

מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר. תואר זה קרוי גם "תואר שני", משום שהוא השני בסדר הנפוץ של תארים אקדמיים שאדם יכול לקבל במסגרת אקדמית (לאחר תואר ראשון ולפני דוקטורט). תואר זה מוכר גם בשמות ובקיצורים של התארים המקבילים לו ברחבי העולם: "מאסטר", .M.A‏, .M.B.A‏, .M.P.A,

.LL.M‏, .M.S‏ ועוד, כאשר הקיצורים משתנים על-פי תחום הלימודים. הלומד לתואר מוסמך, מכונה לעיתים, בטכניון ובחלק ממדינות העולם, "מגיסטר". תואר "ד"ר לרפואה" (.M.D) הוא תואר שני מבחינה אקדמית, למרות שבוגריו נקראים "דוקטור".

בחלק מהאוניברסיטאות בישראל נהוגים שני מסלולים לתואר "מוסמך":

מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.

מסלול מקצועי ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.מספר הקורסים שעל הסטודנט ללמוד במסלול ללא תזה גדול יותר מזה שבמסלולים עם תזה. תואר שני ללא תזה אינו מאפשר המשך ללימודי דוקטורט.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

פרוטיסטים

פרוטיסטים (מלשון: יצור קדמון) הם יצורים איקריוטים (מתאי-חי בעלי גרעין ואברונים) שאינם בממלכת בעלי החיים, הפטריות או הצומח, ונחשבים ממלכה בפני עצמה: הפרוטיסטה Protista. בגלל הקושי למצוא הגדרה ובה מכנה משותף מדעי לכל יצורי הפרוטיסטה, הם מוגדרים בדרך השלילה, על פי מה שאינם. אחרי שנת 2005 נפוצה מאוד שיטת סיווג לפיה אין כלל ממלכות.

ממלכות החי הן קבוצות-על בטקסונומיה הביולוגית, שיטת הסיווג והמיון של היצורים בחקר מדעי-החיים.

דוגמאות מוכרות של פרוטיסטים הם האמבה הסנדלית והשוטן (המוצגים בשיעורי מבוא למדע בבתי ספר יסודיים).

הגדרת ממלכה זו שנויה במחלוקת מפני שהיא כוללת את האבות הקדומים של יצורים אחרים שאינם בממלכה זו, מצב הנקרא פַּרַא-פילטיה ואינו מקובל על כל החוקרים המגדירים את החלוקה הרצויה.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד הוא פרס יוקרתי שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 מדי שנתיים.

פרס רוטשילד מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

המועצה המייעצת לפרס מתמנה לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מיושב ראש ושמונה חברים. יושבת ראש הפרס היא פרופסור שפי גולדווסר, המכהנת בתפקיד משנת 2015. חברי המועצה הנוספים, נכון לשנת 2017, הם נציגו של הלורד רוטשילד פרופסור מנחם יערי, נציגתו של ראש ממשלת ישראל דוקטור לאה נס, נציג מועצת הנאמנים של מכון ויצמן למדע פרופסור מוטי הייבלום, נציגת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור מרגלית פינקלברג, נציגת שר החינוך פרופסור מרגלית שילה, נציג חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ברוך מינקה, נציגת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון פרופסור עדית קידר ונציג חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב פרופסור נגה אלון. היושבי ראש הקודמים היו ד"ר שניאור זלמן אברמוב (1992-1984), והפרופסורים דן פטינקין (1993-1994), מיכאל ברונו (1996-1995), אילן חת (2002-1997), יהודית בירק (2010-2004), ואיתן קולברג (2015-2011).

רשאים להגיש מועמדים לפרס: ראשי האוניברסיטאות בישראל, דיקני הפקולטות של האוניברסיטאות בישראל, ראשי המחלקות והחוגים הרלוונטיים וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן כל אדם שהוענק לו פרס רוטשילד בעבר, ובלבד שיציע מועמד בתחום שבו הוא קיבל את הפרס. בשנת 2012 עומד גובה הפרס על 50,000 דולר לזוכה.

ביולוגיה
אבולוציהאימונולוגיהאנטומיהאקולוגיהאתולוגיהבוטניקהביואתיקהביוטכנולוגיהביוכימיהביולוגיה ימיתביולוגיה מבניתביולוגיה מולקולריתביולוגיה התפתחותיתביולוגיה מערכתיתבקטריולוגיהגנומיקהמטא-גנומיקהגנטיקהזואולוגיההיסטולוגיהטוקסיקולוגיהכרונוביולוגיהמדעי המוחמורפולוגיה • מדעי החיים • מיון עולם הטבעמיקרוביולוגיהפיזיולוגיהפרמקולוגיהפתולוגיהקריוביולוגיהרדיוביולוגיהציטולוגיהאנטומולוגיהפיטוגאוגרפיהפרימטולוגיה

ראו גם: רמות ארגון בביולוגיהתחומים בביולוגיה • ביולוגים

פורטל ביולוגיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.