מדעים מדויקים

מדעים מדויקים הוא שם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים). המדעים המדויקים עוסקים בחומר מן הרמה הפשוטה ביותר שלו, שהיא אטומים וחלקיקים, דרך הרמה המורכבת יותר שלו, הכוללת יסודות, תרכובות, תערובות ומולקולות, וגופים גדולים יותר, עד לכוכבים וגלקסיות.

בעבר נכללו המדעים המדויקים, יחד עם מדעי החיים, בתחום שנקרא מדעי הטבע. עם גידולן של האוניברסיטאות והעמקת ההתמחות, פוצלה באוניברסיטאות רבות הפקולטה למדעי הטבע לשתי פקולטות נפרדות, מדעים מדויקים ומדעי החיים. בישראל מתקיים פיצול זה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן, ואילו באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטה הפתוחה פועלת פקולטה מאוחדת למדעי הטבע.

תחומים עיקריים במדעים המדויקים

קישורים חיצוניים

1953 במדע

ערך מורחב – 1953

1957 במדע

ערך מורחב – 1957

אביב חדש

"אביב חדש" – האנציקלופדיה הישראלית לנוער היא אנציקלופדיה עברית לילדים ונוער, ובה 17 כרכים (ועוד כרך מפתח) ולמעלה מ-5,000 ערכים. דפיה צבעוניים והיא כוללת אלפי תצלומים, איורים, טבלאות, תרשימים ומפות. רובם לוקטו במיוחד לה.

מחברי האנציקלופדיה כיוונוהָ לתלמידי ישראל, ולפי מחשבה זו בחרו את נושאיה ואת רמת ההעמקה של ערכיה, וכן החליטו שסגנונה לא יהיה נמלץ מאוד. בתחילת כל ערך מופיע פתיח המסכם בקצרה את תוכנו, ובסופו רשימה קצרה של הפניות לערכים דומים לו, המסודרת בסדר אלפביתי. למעט כיתובי התמונות והתרשימים, האנציקלופדיה כולה מנוקדת, כדי שקריאתה תהיה רהוטה. דגשים שאינם נשמעים בעברית הישראלית הושמטו ממנה.

האותיות שבהן הודפסה האנציקלופדיה עוצבו למענה במיוחד בידי צבי נרקיס.

ראשיתה באנציקלופדיה "אביב" בעריכת יצחק לבנון ובהוצאת מסדה; למעלה ממחצית ערכיה הוחלפו בחדשים בשל התמורות שחלו בעולם, בטכנולוגיה, במדע ובתוכניות הלימודים – ואלה שנמצאו ראויים להיכלל במהדורה החדשה שוכתבו ועודכנו. את האנציקלופדיה ערכו אילנה שמיר וזהבה כנען. בתחומי האנציקלופדיה: מדעים מדויקים, מדְעי הטבע, טכנולוגיה, מדְעי הרוח, מדְעי החברה, גאוגרפיה, חוק ומשפט, פסיכולוגיה ופילוסופיה, ספורט ופנאי, לשון, קורות העולם ותרבותו, אירועים היסטוריים, ביוגרפיות של אנשי שם, תרבות ואמנות, ספרות עברית וכללית, קולנוע, מוזיקה, יהדות, ציונות, תולדות עם ישראל, מדינת ישראל ונופיה ועוד.

האנציקלופדיה יצאה לאור בשיתוף ההוצאות כנרת זמורה-ביתן דביר, ספרי חמד, ידיעות ספרים, עם עובד ומטר. כל מחבריה ישראלים.

בעשור השני של המאה ה-21 הועלתה האנציקלופדיה לאינטרנט ככתבה וכלשונה של המהדורה המודפסת, שראתה אור מ-2003. המהדורה המקוונת סרוקה, אולם פוענחה במחשב ועל כן היא בת חיפוש. הגישה אליה אינה חופשית.

אוניברסיטת ברן

אוניברסיטת ברן (גרמנית Universität Bern; לטינית Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן. היא נוסדה ב-1834 ושפת ההוראה בה היא גרמנית. בניני האוניברסיטה מפוזרים ברחבי העיר אך בניין המנהלה וקבוצת הבנינים הגדולה ביותר שוכנים צפונית-מערבית למרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת.

באוניברסיטה לומדים כ-13,000 סטודנטים וסטודנטיות בשמונה פקולטות - תאולוגיה, משפטים, רפואה, וטרינריה, כלכלה ומדעי החברה, מדעי הרוח, מדעים מדויקים ובפקולטה העוסקת בחינוך, חינוך גופני ובפסיכולוגיה.

בית החולים אינזלשפיטאל (Inselspital) בברן מסונף לאוניברסיטה.

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה ביותר בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב. בשנת הלימודים תשע"ה למדו בה יותר מ-30,000 סטודנטים.

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

ה'תשי"ג

ה'תשי"ג (5713) או בקיצור תשי"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-20 בספטמבר 1952, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 9 בספטמבר 1953. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ג 5 שנות עצמאות.לפי ההלכה, בשנת ה'תשי"ג מתחיל מחזור חמה בן 28 שנים, ולכן מברכים את ברכת החמה.לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.

ה'תשי"ז

ה'תשי"ז (5717) או בקיצור תשי"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1956, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 25 בספטמבר 1957. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ז 9 שנות עצמאות.

ה'תשכ"ה

ה'תשכ"ה (5725) או בקיצור תשכ"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 1964, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 26 בספטמבר 1965. שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשכ"ה 17 שנות עצמאות.

ה'תשנ"ג

ה'תשנ"ג (5753) ובקיצור תשנ"ג –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 בספטמבר 1992, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 15 בספטמבר 1993.המולד של תשרי חל ביום ראשון, 6 שעות ו-643 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים.זו שנה שישית לשמיטה, ושנת 15 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 13 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,924 לחורבן הבית, ושנת 2,304 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ג 45 שנות עצמאות.

הורטיקולטורה

הוֹרְטִיקוֹלְטוּרָה (לטינית: גן - Hortus, תרבות - cultura, על פי האקדמיה ללשון העברית: בֻּסְתְּנָאוּת) היא האמנות, המדע, הטכנולוגיה והכלכלה של גידול צמחי תועלת ונוי. זהו ענף בתחום החקלאות, המקביל לענף היערנות וענף גידולי שדה.

בין היתר עוסקת ההורטיקולטורה בשתלנות (הרביית צמחים), מחקר גנטי וטיפוח זנים חדשים, אינטרודוקציה (איקלום צמחים), שימור הצומח ובתי הגידול הטבעיים, אתנובוטניקה, עיצוב גנים ונוף, הקמת גנים ואחזקתם, חינוך, גינון טיפולי, וייעוץ טכני.

לימודי הורטיקולטורה כוללים בעיקר מדעים מדויקים ומדעי הטבע כגון ביולוגיה, בוטניקה, כימיה, קרקע ומים, גנטיקה, פיזיולוגיה של הצמח, אנטומולוגיה ועוד. בישראל נלמד תחום זה במסגרת החוג למדעי הצמח, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ברחובות.

במכון המחקר וולקני מתבצע המחקר בהורטיקולטורה בשתי מחלקות:

מחלקת עצי פרי.

מחלקת צמחי נוי - הורטיקולטורה אורנמנטלית.

הידען

הידען הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית. האתר הוקם ב-1997 על ידי העיתונאי אבי בליזובסקי והוא משמש כעורך האתר עד היום. האתר מספק ידיעות וכתבות חדשותיות, מאמרים, ראיונות, דעות וסיקורים תקשורתיים בישראל ובעולם המתעדכנות מידי יום, בנושאים הקשורים למדע. אחרי שני עשורים של פעילות, כולל האתר מאגר מידע מקיף ונרחב של למעלה מ-20,000 (הנתון נכון לדצמבר 2017) נושאים במגוון רחב של תחומי המדע והטכנולוגיה. אתר האינטרנט כולל מנוע חיפוש פנימי, ערוצי RSS, ניוזלטר ואפשרות לכתיבת תגובות הגולשים. הנושאים מאוגדים לששה פורטלים עיקריים המחולקים לתת-ידענים :

• חלל ואסטרונומיה - ידעני משנה : אסטרופיסיקה, אסטרונומיה, מערכת השמש, משימות חלל ואדם בחלל.

• סביבה ואנרגיה - ידעני משנה : מדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ, סוגיות סביבתיות, אנרגיה ותחבורה.

• מחשוב וטכנולוגיה - ידעני משנה : מדעים מדויקים, מיחשוב ורובוטיקה, ננו-טק, טכנולוגיה צבאית ועתידנות.

• ביולוגיה ורפואה - ידעני משנה : אבולוציה וטבע, רפואה, גנטיקה והמוח.

• חברה והיסטוריה - ידעני משנה : מדע וחברה, היסטוריה, הספקן, מדע בדיוני ומדעים.

• מדע בישראל - ידעני משנה : מו"פ בישראל, ביוטכנולוגיה בישראל, ישראל בחלל, התעשיות הבטחוניות ואקדמיה וחינוך.

לאתר שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ומחקר, מוזיאונים, שיתוף עם פורטל סביבה ומדע YNET ( מקבוצת ידיעות אחרונות ), אתר התוכן זווית ( סוכנות ידיעות למדע וסביבה המהווה פלטפורמת התוכן מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ), המגזינים : מדע פופולרי (Popular Science) , סיינטיפיק אמריקן (Scientific American) וגופים נוספים. בנוסף לכתבות המובאות כתרגום של ידיעות מרחבי הרשת ומחוץ לישראל, מהווה אתר הידען במה למדענים וחוקרים ישראליים מן השורה הראשונה בתחומי המדע והטכנולוגיה, הכותבים מאמרים מקוריים בנושאים שונים הקשורים לתחום מחקרם..

באתר מובאים לעיתים מאמרי דעה וכתבות המבקרים את הדת, את הפסאודו מדע וגם את הימין השמרני בארצות הברית.

בנובמבר 2012 זכה בליזובסקי בפרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים תל אביב ו-Google.

הקרן הלאומית למדע (ישראל)

הקרן הלאומית למדע (באנגלית: ISF - Israel Science Foundation) היא הגוף המרכזי כיום התומך במחקר הבסיסי במדינת ישראל. מענקי המחקר של הקרן ניתנים על בסיס תחרותי, על פי מדדי מצוינות מדעית, במסלולים שונים לפי הצורך. הקרן מפעילה מערך שיפוט והערכה בינלאומיים הייחודיים לה, המאפשרים לה לבחון את הבקשות ולדרגן בסופו של דבר.

פעילות הקרן מקיפה את כל התחומים: מדעים מדויקים וטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, מדעי הרוח והחברה. מקבלי המענקים הם חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, במכוני המחקר, במוסדות להשכלה גבוהה אחרים ובבתי החולים.

כ-1,500 מדענים ישראלים נהנים מדי שנה מתמיכת הקרן. תמיכה זו מהווה כשני-שלישים מסך מענקי הקרנות למחקר בסיסי העומדים לרשות החוקרים בישראל.

יאיר שפרינצק

יאיר שפּרינצַק (8 בנובמבר 1911 - 6 בספטמבר 1999) היה כימאי ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת מטעם מפלגת מולדת בכנסת ה-12.

יהושע יורטנר

פרופ' יהושע יוֹרְטְנֶר (Jortner; נולד ב-14 במרץ 1933) הוא תאורטיקן בתחום פיזיקה כימית, חתן פרס ישראל בכימיה לשנת 1982 ופרס א.מ.ת לשנת 2008. לשעבר נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

עוזי אבן

יעקב עוזי אבן (נולד ב-18 באוקטובר 1940) הוא פרופסור לכימיה, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ בשלהי הכנסת ה-15 והיה להומוסקסואל הגלוי הראשון בבית הנבחרים הישראלי.

פיזיקאי

פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.

הכשרה למקצוע פיזיקאי ניתנת באוניברסיטאות, במסגרת מחלקות לפיזיקה, בהתמחויות שונות, שהעיקריות שבהן הן פיזיקה תאורטית ופיזיקה ניסויית. שתי ההתמחויות כוללות הכרות עם תאוריית הפיזיקה, אך בעוד שהפיזיקאי הניסויי בוחן את השערותיו באמצעות ניסוי, הפיזיקאי העיוני מנסה להסביר את תוצאות הניסויים באמצעות מודל מתמטי ולספק תחזיות לתוצאות של ניסויים עתידיים. הפיזיקאי העיוני עשוי לפתח תוכנות מחשב לשם עריכת סימולציות או חישובים נומריים כבדים (בדרך כלל עבור פתרון בעיות מתמטיות אשר בלתי ניתנות לפתרון אנליטי), בעוד שהפיזיקאי הניסויי עשוי לפתח מכשירי מדידה ושיטות חדשות לביצוע ניסויים. גם הפיזיקאי הניסויי משתמש במחשב לשם עריכת סימולציות של ניסויים, עיבוד התוצאות מניסויים, כיול מכשירי המדידה ואינטראקציה עם מכשירי מדידה מתוחכמים נעשים על פי רוב באמצעות מחשבים.

מכיוון שהפיזיקאי העיוני זקוק בדרך כלל רק לכוח חישוב, אשר מסופק לעיתים על ידי מחשב ביתי, קל למצוא מימון לפעילות בפיזיקה עיונית. הפיזיקאי העיוני יכול לעבוד גם בביתו. הפעילות בפיזיקה ניסויית לעומת זאת כרוכה בצרכים כספיים גבוהים בדרך כלל, ולכן היא מוגבלת למוסדות מחקריים, ולעיתים מחייבת שימוש במתקני ניסוי יחידים מסוגם בעולם, כגון CERN.

בישראל מתקיימים לימודי פיזיקה בכל האוניברסיטאות מלבד אוניברסיטת חיפה.

פיזיקאים פעילים באוניברסיטאות, בהוראה ובמחקר בענפי הפיזיקה הרבים. בנוסף להוראה במסגרת המחלקות לפיזיקה, ניתנים קורסי יסוד בפיזיקה גם לתלמידי הנדסה, מדעים מדויקים ורפואה. פיזיקאים מועסקים גם בתעשייה, ובפרט בתעשיית ההיי טק.

אות ההוקרה החשוב ביותר על הישגים בתחום הפיזיקה הוא פרס נובל לפיזיקה, המוענק לפיזיקאים ולעוסקים בתחומים קרובים.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.