מדינה ריבונית

מדינה ריבונית היא מדינה בעלת טריטוריה מוגדרת עליה מוחלת ריבונות פנימית וחיצונית, אוכלוסייה קבועה, ממשלה, עצמאית (אינה תלויה או כפופה למדינות או למעצמות אחרות), וכן בעלת הזכות לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות ריבוניות אחרות.

אמנם מדינות ריבוניות יכולות להתקיים לכאורה מבלי שמדינות אחרות יכירו בהן, אך הכרה שכזו היא אחת הקריטריונים במשפט הבינלאומי להתקיימותה של מדינה. מדינות שלא הוכרו ככאלה על ידי מדינות אחרות, לא תוכלנה למעשה לכרות הסכמים או לקיים יחסים עם מדינות ריבוניות אחרות.

היסטוריה

מאז המאה ה-19, כמעט כל האזורים המיושבים בעולם חולקו לטריטוריות בעלי גבולות קבועים. קודם לכן, היו קיימים שטחי קרקע נרחבים ברחבי העולם אשר אף גורם לא הכריז בעלות עליהם או אשר לא היו מיושבים, או אשר היו מיושבים על ידי עמים נוודים אשר לא התארגנו מעולם כמדינות. עם זאת, גם בתוך המדינות של ימינו ישנם שטחים פתוחים נרחבים, כמו יערות הגשם של האמזונס, אשר אינם מיושבים או אשר מיושבים אך ורק או בעיקר על ידי אוכלוסיית ילידים. כמו כן, ישנן מדינות אשר אינן מחזיקות דה פקטו בשליטה על כל השטח של מדינתן.

נכון להיום הקהילה הבינלאומית כוללת יותר מ-200 מדינות ריבוניות, רובן מיוצגות באו"ם.

ראו גם

אומה

אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת. בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים (בדרך כלל) בני אותו הלאום כגון: שפה, תרבות, מקור אתני משותף, דת, ערכים, אידאולוגיה ומקור היסטורי משותף.

ישנן אומות המקושרות למדינת לאום, ישנן אומות מסוימות שלא שייכות לאף מדינה (כגון הכורדים והטטרים), וישנן אומות המפוצלות בין מספר מדינות, כגון גרמנים, ערבים, ורומנים. ישנן גם מדינות המורכבות משני לאומים (מדינות דו-לאומיות) כגון בלגיה, ומדינות המורכבות ממספר רב של לאומים (מדינות רב-לאומיות) כגון הודו ושווייץ.

הדעות חלוקות בנוגע להגדרה של אומה. במספר גדול של המדינות המודרניות, יש מגוון של אנשים עם מנהגי תרבות ומקור אתני שונה. יש לאומים אשר לא התאגדו סביב השתייכות מולדת כלשהי אלא סביב יסודות של ערכים, ואידאולוגיות מתוך בחירה, דוגמת ארצות הברית, שיש בה כמות גדולה של מהגרים, אך גם היא מתוארת לעיתים קרובות כאומה האמריקנית. עם זאת הלאום בארצות הברית נשען באופן כללי על תרבות משותפת, התרבות האנגלו-סקסית.

במדינת ישראל יש אזרחים בני שני לאומים שונים, הלאום היהודי והלאום הערבי. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת בין היהודים ובין הערבים וגם מקובלת על מרבית היהודים ומרבית הערבים. הקביעה מסתמכת על השפות והתרבויות השונות וגם על הקשר עם יתר בני האומה שמחוץ לישראל. עם זאת הביטוי "לאומי" או "בין לאומי" מתייחס למדינה ואזרחיה, לדוגמה "ביטוח לאומי", "ליגה לאומית", "דגל הלאום", "ההמנון הלאומי", "נמל התעופה הבין לאומי", "שירות לאומי", "המשלחת הלאומית", ועוד.

דרום אוסטיה

דרום אוסֶטיה (באוסטית: Хуссар Ирыстон, חוּסַר איריסטוֹן; בגאורגית: სამხრეთ ოსეთი, סַמחרֶת אוֹסֶתי; ברוסית: Южная Осетия, יוּז'נַיָה אוֹסֶטיָה) היא מדינה ריבונית דה פקטו בדרום הקווקז שהתנתקה מגאורגיה, ואשר רוב תושביה הם אוסטים.

בתקופת ברית המועצות היה האזור אובלסט אוטונומי במסגרת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הגאורגית. מאז הכרזת העצמאות של גאורגיה הכריז המחוז על עצמאותו מגאורגיה, ועל הקמת "הרפובליקה של דרום אוסטיה", מעשה שהביא לפריצת הסכסוך הגאורגי-אוסטי בתחילת שנות ה-90.

דרום אוסטיה היא אחד משני מחוזות של גאורגיה (השני הוא אבחזיה) שפרשו מגאורגיה תוך סכסוך אלים בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 בתקופת מלחמת האזרחים הגאורגית.

לאחר המלחמה בדרום אוסטיה (2008), היא הוכרה כמדינה לראשונה על ידי הפדרציה הרוסית. דרום אוסטיה מוכרת כעצמאית (נכון ל-2014) על ידי רוסיה, ניקרגואה, נאורו וונצואלה בלבד. יתר מדינות העולם החברות באומות המאוחדות רואות בה חלק מגאורגיה.

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. הוא נוסד בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי. האו"ם כולל מספר גופים המסונפים אליו, שהוקמו לצורך השגת ויישום מטרותיו.

נכון לשנת 2017 ישנן 193 מדינות חברות בארגון – כמעט כל מדינה ריבונית בעולם. האו"ם והארגונים במסגרתו מקבלים החלטות בנושאים מהותיים וניהוליים. לארגון שש זרועות עיקריות: העצרת הכללית (המקום העיקרי שבו מתאספות כל המדינות החברות), מועצת הביטחון (שבה מתקבלות החלטות בנוגע לענייני שלום וביטחון), המועצה הכלכלית חברתית (שמסייעת לקידום שיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי בנושאי כלכלה וחברה), המזכירות (שמספקת מחקרים, מידע ועניינים טכניים אחרים שהאו"ם נזקק לו בפעילותו השוטפת, ובמידה מסוימת מוציאה לפועל או מאפשרת את הוצאתן לפועל של ההחלטות הביצועיות של העצרת הכללית, מועצת הביטחון, והמועצה הכלכלית חברתית), בית הדין הבינלאומי לצדק (הרשות השופטת העיקרית), ומועצת הנאמנות (שבעבר הייתה ממונה על המנדטים שהוענקו מטעם חבר הלאומים. מאחר שכל המנדטים שהוענקו על ידי חבר הלאומים הגיעו לפרקם ומנדטים חדשים אינם מוענקים, אין מועצה זו פעילה). לצד הזרועות המרכזיות האלה, פועלות תוכניות וקרנות של האו"ם וכן סוכנויות מיוחדות. הבולטים שבהם ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המזון העולמית, ויוניצ"ף, קרן האו"ם לילדים. ראש מערכת האו"ם, העומד בראשות ועדת ראשי הארגונים CEB, הוא המזכיר הכללי. מאז 2017, מכהן בתפקיד זה אנטוניו גוטרש מפורטוגל.

בדרך כלל המזכ"ל מכהן שתי קדנציות של חמש שנים כל אחת, והוא נבחר על ידי העצרת הכללית של האו"ם. ארגון האומות המאוחדות ממומן על ידי דמי חבר מהמדינות החברות בו, בעיקר ארצות הברית, גרמניה, ויפן, ונקבעו בו שש שפות רשמיות: ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.

המוסדות הלאומיים

המוסדות הלאומיים, הם המוסדות שהקימה התנועה הציונית בירושלים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. כתשתית לקראת הקמת המדינה, ולביצוע פעולות מדיניות לקידום הציונות. המוסדות הלאומיים ממשיכים לפעול עד ימינו, אך תפקידם ומעמדם השתנו בעקבות הקמת המדינה.

במוסדות הלאומיים נכללים:

ההסתדרות הציונית העולמית

לפני הקמת המדינה שימשה כמעין ממשלה שבדרך.

מאז קום המדינה עוסקת בעידוד העלייה, בהידוק הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי התפוצות.

הסוכנות היהודית

לפני הקמת המדינה ייצגה את העם היהודי בפני ממשלת בריטניה, בעלת המנדט על ארץ ישראל.

מאז קום המדינה ממשיכה לעסוק בנושאי עלייה וקליטה, התיישבות וחקלאות.

הקרן הקיימת לישראל

לפני הקמת המדינה עסקה ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן.

מאז קום המדינה עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים והכשרת קרקע.

קרן היסוד

עד לקום המדינה - הזרוע הכספית של הנהגת היישוב.

מאז קום המדינה התרכזה קרן היסוד במימון העלייה וקליטת העולים ובמימון פעולות הסוכנות היהודית.עד כינון האספה הלאומית היה עיקר הפעילות הארגונית בידי ההנהלה הציונית

שקיימה מגעים עם השלטון המנדטורי בארץ ישראל ובבריטניה ועם מוסדות חבר הלאומים.

המוקד העיקרי היה בלונדון, שם ניהלו ויצמן וחברי ההנהלה את עיקר פעילותה.

מוקד שני, חלש יותר, היה בירושלים, שבה ישבו נציגי ההנהלה הציונית, כמו קולונל קיש.

הסניף בירושלים ניהל מגע עם ממשלת המנדט, כשהוא כפוף להוראות המרכז בלונדון.

דוגמאות נוספות למוסדות לאומיים:

אספת הנבחרים

הועד הלאומי (שימש מעין ממשלה ל"מדינה שבדרך"),

הרבנות הראשית (טיפלה בענייני הדת; בתי כנסת, שחיטה, קבורה),

הסוכנות היהודית.

פעילות המוסדות הלאומיים הייתה מותנית אמנם בקבלת היתרים מהשלטון הבריטי,

עם זאת, חיזקו המוסדות הלאומיים את התחושה של מעין מדינה ריבונית ויצרו בסיס משותף ליישוב

למרות פיצולו האידאולוגי.

המנון דרום סודאן

דרום סודאן הידד! (באנגלית: South Sudan Oyee!) הוא ההמנון הלאומי של דרום סודאן. השיר אומץ רשמית עם ההכרזה על מדינה ריבונית ב-9 ביולי 2011. מילות ההמנון נכתבו במשותף על ידי קבוצה של 49 משוררים בשנת 2010 בהתאם לקווים מנחים שהותוו על ידי הממשלה הזמנית והצבא. מנגינת ההמנון הולחנה על ידי קבוצת תלמידים ומורים מהאוניברסיטה הלאומית של ג'ובה. המנגינה נבחרה בתחרות פומבית, לאחר שהועדפה על פני הצעות אחרות, במסגרת תחרות לבחירת ההמנון הלאומי של המדינה העתידה לקום.

הקנטונים של שווייץ

עשרים ושישה הקנטונים של שווייץ הם המדינות המרכיבות את הקונפדרציה של שווייץ. במשך ההיסטוריה ועד אמצע המאה ה-19, היה כל קנטון מדינה ריבונית עם גבולות, עם צבא ועם מטבע משלה, עד שהמבנה הנוכחי אומץ ב-1848.

הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית

הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (ברוסית: Росси́йская Сове́тская Федерати́вная Социалисти́ческая Респу́блика – РСФСР), הקרויה גם רוסיה הסובייטית, הייתה מדינה ריבונית (1917–1922), ולאחר מכן הגדולה והמאוכלסת ביותר מבין חמש עשרה הרפובליקות הסובייטיות שהרכיבו את ברית המועצות (1922–1991). בירתה הייתה מוסקבה, שהייתה גם בירת ברית המועצות כולה.

חייל

חייל הוא כל אדם שהתגייס לשורותיו של צבא של מדינה ריבונית בשירות חובה, בשירות קבע או בשירות מילואים.

טריטוריה

טריטוריה (לפי החלטת האקדמיה ללשון: תְּחוּמָה ) היא ההגדרה המתארת שטחים השייכים לפרט, לחברה, למדינה או לרשות מסוימת (שטח שליטה). שטחים אלה מוגדרים או מתוחמים באמצעות גבול, בין אם על ידי אמצעים פיזיים טבעיים (כמו נהרות וימים) או מלאכותיים (גדרות למשל) ובין אם על ידי אמנות, הבנות והסכמים בינלאומיים.

טריטוריה מסוג שונה יש לאנשים פרטיים בשטח קטן כמו בית או חצר. גם להרבה בעלי חיים ישנה טריטוריה עליה הם מגוננים מחיות אחרות.

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים, בני עם ישראל, המונים כיום כ-14 מיליון נפש בעולם. מורשת נרחבת זו כוללת נרטיבים היסטוריוגרפיים משותפים ואלמנטים של לאום, דת ותרבות, שהתפתחו בקרב עם ישראל החל מראשית התגבשותו באזור הלבנט באלף הראשון לפסה"נ.

היהדות כדת היא אמונתם המסורתית של היהודים. דת זו הצמיחה את הנצרות והיא גם הדת המשפיעה ביותר על היווצרות האסלאם. בניגוד לשתי האחרונות, היא אינה דת מיסיונרית אוניברסלית אלא בעלת מתאם כמעט מוחלט עם האתניות היהודית. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב, ובקרב היהדות הרבנית גם התורה שבעל פה.

היהדות כתרבות כוללת כמה שפות ייחודיות, שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה, פילוסופיה יהודית מקיפה שלעיתים הושפעה מחיבורים פילוסופיים כלליים ויצרה סינתזה ביניהם לבין היהדות וכן מערכת של מנהגים ומוסכמות חברתיות.

היהדות כלאום משמשת מוקד הזדהות לרבים מ-14 מיליון היהודים בעולם. הציונות, התנועה הלאומית היהודית העיקרית, מתאפיינת בהגדרה עצמית יהודית במסגרת מדינה ריבונית עם זיקה לטריטוריה של ארץ-ישראל. הציונות כתנועה ממוסדת בשם זה התקיימה מסוף המאה ה-19, ושאבה השראה מאלמנטים יהודים הכוללים זיקה היסטורית, מולדת, שפה ורעיון קיבוץ הגלויות, וכן מתנועות לאומיות אירופאיות אחרות. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי אשר קמה על בסיס הרעיון הציוני.

מלחמת העצמאות של קרואטיה

מלחמת העצמאות של קרואטיה הייתה מלחמה שהתחוללה על אדמת קרואטיה מ-1991 עד 1995. המלחמה התקיימה בין הממשלה הקרואטית, שהכריזה עצמאות מיוגוסלביה, לבין הצבא העממי היוגוסלבי והסרבים המקומיים, שהקימו את הרפובליקה הסרבית של קראינה.

בהתחלה התקיימה המלחמה בין כוחות המשטרה הקרואטים לבין הסרבים תושבי קרואטיה. עם התגברות השליטה הסרבית על הצבא העממי היוגוסלבי, החלו יחידות הצבא לסייע לסרבים הנלחמים בקרואטיה. הקרואטים שאפו להקים מדינה ריבונית נפרדת מיוגוסלביה, והסרבים, בתמיכת סרביה, התנגדו לפרישה ורצו להישאר חלק מיוגוסלביה, תוך שהם מחפשים גבולות חדשים בתוך קרואטיה עם רוב סרבי, או עם מיעוט סרבי משמעותי, או באמצעות כיבוש חלק גדול ככל האפשר מקרואטיה. המטרה המרכזית הייתה להישאר באותה המדינה עם שאר האומה הסרבית, מה שפורש על ידי הקרואטים (והבוסנים) כיצירת "סרביה הגדולה". בתחילת המלחמה ניסה הצבא העממי היוגוסלבי להשאיר בכוח את קרואטיה ביוגוסלביה על ידי כיבושה.

בקרואטיה, המלחמה מכונה מלחמת המולדת (Domovinski rat), או תוקפנות סרביה הגדולה. בסרביה, הכינוי הנפוץ הוא המלחמה בקרואטיה (Рат у Хрватској).

ממלכת ארצות השפלה

ממלכת ארצות השפלה (בהולנדית: Koninkrijk der Nederlanden, קו֗נִינְקְרֵיְק דֶר נֵדֶּרְלַנְדּ) היא מדינה ריבונית ומונרכיה חוקתית בעלת מאפיינים פדרליים, בת ארבעה חלקים אוטונומיים: הולנד, הכוללת גם את הטריטוריה הולנד הקריבית (שמאחדת את האיים בונייר, סאבא וסנט אוסטתיוס – רשויות מוניציפליות השייכות להולנד); ארובה; קוראסאו; וסנט מארטן.

בראשה של מונרכיה חוקתית פדרלית עומד מלך (או מלכת) הולנד. הממלכה הוכרזה כמונרכיה פדרלית ב-28 באוקטובר 1954. קודם לכן המונח: "ממלכת ארצות השפלה" התייחס להולנד ולקולוניות שלה (האימפריה ההולנדית).

בשנים 1954–1975 כללה הממלכה גם את סורינאם שבאמריקה הדרומית. עד אז נקראה סורינאם "גיאנה ההולנדית" (Nederlands Guiana).

בשנים 1954–2010 כללה הממלכה את האנטילים ההולנדיים.

עד שנת 1830 (רשמית ב-1839) היא הייתה מוכרת כ"הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה", והיא כללה גם את בלגיה.

מנצ'וקוו

מָנְצ'וּקְווֹ (ביפנית: 滿洲國,‏ ברומאג'י: Manshū koku, מילולית: "מדינת מנצ'וריה"; בסינית מפושטת: 满洲国,‏ בפין-יין: Mănzhōu Guó, מָאנג'וֹאוּ גְווֹ) הייתה מדינת חסות יפנית שהתקיימה בין השנים 1932–1945, שנשלטה על ידי שליט בובה – הקיסר הסיני לשעבר פויי, הקיסר האחרון של שושלת צ'ינג. המדינה השתרעה על פני מנצ'וריה ועל מזרח מונגוליה הפנימית. ממשלת סין ובעלות בריתה התייחסו למנצ'וקוו כאל "ממשלת בובות" שהוקמה על ידי יפן הקיסרית ולא כאל מדינה ריבונית.

מרבית בני ההאן התייחסו למנצ'וקוו כאל ממשלת בובות יפנית. יפן לחצה על הרפובליקה הסינית להכיר במנצ'וקוו עם הקמתה ב-1932, למרות שמרבית הסינים התייחסו אליה כאל שטח כבוש. עם פרוץ מלחמת סין-יפן השנייה ביולי 1937 התייחסו כמעט כל הישויות הפוליטיות הסיניות - כולל הקוומינטנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית - למנצ'וקוו כממשלת בובות.

מנצ'וקוו הייתה לבסיס צבאי ממנו המשיכו היפנים לפלוש לאזורים אחרים בסין. כיבוש מנצ'וריה נתן ליפן חיזוק מוראלי ואסטרטגי. במנצ'וקוו ביצעו היפנים פשעי מלחמה איומים, הכוללים רצח של מיליונים, הרעבה, אונס ועינויים.

סמל לאומי

סמל לאומי הוא סמל של כל ישות המגדירה את עצמה ומציגה את עצמה כקהילה לאומית: מדינה ריבונית, אומה ומדינות במצב של תלות קולוניאלית או אחרת, מדינה פדרלית, או אפילו קהילה אתנית הנחשבת ל"לאום" למרות שאין לה אוטונומיה פוליטית.מטרתם של סמלים לאומיים היא לאחד אנשים על ידי יצירת סמל תרבותי, חזותי או מילולי של אנשים, ערכים, מטרות, או היסטוריה לאומיות. סמלים אלה לעיתים קרובות מלכדים סביב שאיפות לאומיות או מייצגים חגיגות של פטריוטיות. הסמלים נועדו להיות כוללניים ולייצג את כלל החברים בקהילה הלאומית.

פדרציה

פדרציה (מלטינית: Foedus או Foederis, "ברית". בעברית קרויה: מַאֲחָד) או מדינה פדרלית היא סוג של מדינה ריבונית המאופיינת באיגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי. בפדרציה, הסטטוס של החלקים המרכיבים את הפדרציה הוא חוקתי ולא יכול להשתנות בהחלטה חד צדדית של הממשל המרכזי. צורת השלטון או המבנה החוקתי המצוי בפדרציה ידוע כפדרליזם. במידה רבה הפדרציה היא רעיון הפוך לשיטת שלטון אחרת, המדינה האוניטארית. בניגוד ליחידות מנהליות המרכיבות מדינה אוניטארית, ליחידות המשנה המרכיבות פדרציה יש סממנים ריבוניים מסוימים ומידה מסוימת של ממשל עצמי: יש להן מוסדות שלטון יציגים ובתי נבחרים, הקובעים את חוקיהן (במידה שמתירה חוקת המדינה), הן מנהלות תקציב משל עצמן, וכן יש להן סמלים משל עצמן, כגון דגל, המוצגים לצד סמלי המדינה. חלוקת הכוחות בין השלטון המרכזי לרכיבי הפדרציה בנושאים כגון מיסוי, חינוך ובריאות משתנה ממדינה למדינה, ולעיתים ניתנות ליחידות שונות בתוך אותה מדינה רמות שונות של ריבונות. בכל המקרים, הסמכויות בענייני ביטחון לאומי ומדיניות חוץ מסורות בידי השלטון המרכזי.

שבע מתוך שמונה המדינות הגדולות בשטחן הן פדרציות: רוסיה, קנדה, ארצות הברית, ברזיל, אוסטרליה, הודו וארגנטינה. שתי דוגמאות למדינות גדולות, שאינן פדרציות, הן סין וקזחסטן.

ספרד ובריטניה הן דוגמאות למדינות שבהן ישויות אזוריות (ארצות הממלכה המאוחדת והקהילות האוטונומיות של ספרד) מחזיקות בכוח פוליטי רב, כולל סמכויות חקיקה ומיסוי, אך הן אינן עונות במדויק להגדרה של פדרציה כיוון שהשלטון המרכזי יכול, לפחות להלכה, להפקיע את סמכויותיהן של הישויות האזוריות אם רצונו בכך. זאת בניגוד לפדרציה שבה מעמד הרכיבים התת-לאומיים מוגן בחוקה.

במדינת ישראל הועלה רעיון להפוך את המדינה לפדרציה או לקונפדרציה כדי לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההצעה הייתה להקים 12 קנטונים אשר כל אחד יהיה אוטונומי במידה מסוימת. אם כי לא צבר פופולריות בקהילייה הבינלאומית, ביחס לפתרון שתי המדינות.

המונח פדרציה משמש בנוסף גם לתיאור גוף המייצג שיתוף פעולה בין מספר חברות או איגודים.

צי סוחר

צי סוחר הוא צבר כלי שיט למטרות מסחר ותעבורה בדרך הים.

צי סוחר יכול שיהיה בבעלות ארגונית שאינה בהכרח ישות כמדינה, מה שמבדילו מצי ימי לאבטחת אינטרסים של מדינה ריבונית בימים.

המונח 'צי סוחר' מגדיר צי כלי שיט אזרחיים לצורכי הפעלת מסחר. מבדיל ומפריד צי זה ומטרותיו האזרחיות, מצי ימי למטרות ביטחון כמו אבטחה, הגנה ולחימה.

צי מצריך כח אדם מקצועי, מיומן ומנוסה, הרואה בעיסוקו דרך חיים. עליו להיות בעל נתינות מתאימה. לשם כך, דרושה מערכת הכשרה מקצועית ענפה וקירבה אל מקור כח אדם ולוגיסטיקה. הפעלת צי סוחר מאפשרת עצמאות והתפתחות כלכלית של מדינה. קיומו של צי סוחר מפותח ומתפתח, מצריך חוקים ותקנות מיסוי המתאימות לצרכיו המשתנים, כשמקור הוצאותיו מצוי במחירי דלק ומתכת לצד טכנולוגיות מתפתחות בתחום הההנע, האלקטרוניקה, המיחשוב והתוכנה. האקלים גורם מכריע. לחות ומליחות גורמים לקורוזיה, לבלאי גבוה.

לצי דרושים נמלי ים נוחים עם שטחי פריקה אחסנה וטעינה מתאימים ומערך עגורנים ברציף. הפעלת נמל מצריכה צירי תובלה יבשתית כמו מסילות ברזל וכבישים אליו וממנו, ומערך תדלוק קרוב, וצי שרות מיומן של סירות וספינות שרות, כמו גוררות, ספינות מנוף ימי, כיבוי אש, אספקה וכדומה.

ריבונות

ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר). ריבונות לרוב מוענקת לממשלה או לסמכות פוליטית. לעיתים, ריבונות תוענק לאינדיבידואלים, למשל במונרכיה, המונרך (מלך, שליט יחיד) נחשב לריבון.

שלום

שָׁלוֹם הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה (בכתב או בעל פה) ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה.

שלטון החוק

עקרון שלטון החוק הוא עיקרון יסוד במשטר דמוקרטי, ומשמעותו היא כפיפות הכול, החל בתושב דרך אזרח ועד השליט, לחוק ("לגליזם"). כולם שווים בפני החוק.

בניגוד למשטרי עריצות, שבהם נכונה אמירתו של לואי הארבעה עשר, "המדינה זו אני", השליט במשטר דמוקרטי משרת את החוק וכפוף לו.

אם רשויות השלטון מפרות את החוק, ניתן לתבוע אותן על כך.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.