מדבר פארן

מִדְבַּר פָּארָן מוזכר שבע פעמים בתנ"ך, בדרך כלל כשם כללי למדבריות חצי האי סיני וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני.[1] שמו של המדבר מופיע בתנ"ך כאחד מהאתרים בו חנו בני ישראל בתקופת הנדודים במדבר[2].

Israelmap001
מפת אזורי ארץ ישראל
מישור פארן
מישור פארן
וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן.

זיהוי המקום

הסיפור המקראי המספר את נדודי בני ישראל במדבר מהמסע מהר חורב ועד התנחלות בני ישראל בארץ כנען, יוצר כמה בעיות בזיהוי מקומות המוזכרים בתנ"ך. בין בעיות הזיהוי עולות שאלות כמו היכן בדיוק מקומם של קדש ברנע, מדבר צין, מדבר פארן, הור ההר והר נבו.

יואל אליצור, סובר כי מדבר פארן הוא האזור ההררי ממערב לערבה, כלומר פארן מציין את אזור המדבר הגדול.[4] לשיטתו איל פארן ומדבר פארן הם שני אזורים שונים, כאשר הוא מזהה את איל פארן עם הערבה.[5] השם פארן מופיע גם במפת פויטינגר.(ראו למטה)

המדבר מוזכר גם בתלמוד בבלי:[6]

נאמר (פנייה לאומות העולם) עליו והיינו דאמר רבי יוסי בר' חנינא ה' שמות יש לו מדבר צין, שנצטוו ישראל עליו מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו מדבר קדמות, שנתנה קדומה עליו מדבר פארן.

Expulsion of Ishmael and His Mother
אברהם משלח את הגר וישמעאל למדבר. איור מעשה ידי גוסטב דורה

איזכוריו בתנ"ך

בספר בראשית, כ"א, כ"א מסופר כי לאחר שאברהם גירש את הגר וישמעאל, התיישב ישמעאל במדבר פארן : "וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". אנסון רייני סובר כי הגר ברחה למצרים דרך קדש ברנע כלומר דרך מערב חצי האי סיני וזאת מול ביצורי הגבול המזרחי עם מצרים.[7] במהלך נדודי בני ישראל במדבר מוזכר מדבר פארן כמקום בו חנו בני ישראל.[8] וכך גם ראב"ע בפירושו לספר במדבר י, ל"א לסיפור עמוד הענן: "וטעם וישכן הענן במדבר פארן, שם כלל לתבערה שהוא קברות התאוה, ולחצרות ורתמה ומסעים רבים, והעד שלא הזכיר הכתוב בפרשת אלה מסעי ויחנו במדבר פארן." עוד מסופר בספר במדבר כי, בני ישראל יצאו לדרכם ממדבר פארן לאחר שמרים נרפאה מהצרעת.[9]

שנים עשר המרגלים אשר שלח משה יצאו לתור את הארץ ממדבר פארן.[10] בסיפור נבל הכרמלי, יוצא דוד לכיוון מדבר פארן.[11] ייתכן כי המחבר המקראי מעוניין להדגיש כי דוד יצא מגבולות הארץ מיד עם היוודע דבר מותו של שמואל.[12]

יש הסוברים כי נוסח המסורה השתבש ואין זו אלא טעות כתיב של המחבר המקראי וזאת לפי גרסת תרגום השבעים B בו מופיע הכתוב: "מדבר מעון". ייתכן שהכוונה לעיר המקראית מעון. וכך גם מפני שבהמשכו של הסיפור מתברר כי דוד נמצא בנחלת יהודה.[13]

מדבר פארן במסורת האסלאם

שמו של מדבר פארן אינו נזכר בקוראן אך האזור בו נמצאת העיר מכה נקרא גם הוא פארן. שם זה מיוחס למדבר פארן המוזכר בתנ"ך. המסורת המוסלמית טוענת כי גבולות מדבר פארן הם גבולות החיג'אז וכי ישמעאל השתקע במקום, שבו עומדת העיר מכה בערב הסעודית.[14]. הגאוגרף יאקות אל-חמאווי, טוען כי פארן היא מילה עברית, שהושאלה לערבית וכי פארן הוא אחד משמותיה של העיר מכה המוזכרים בתורה.[15] "תל פארן" היא שמה של אחת הגבעות אשר נמצאת באזור העיר מכה .[15]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב ליכט, פירוש על ספר במדבר: א-י, ירושלים, מאגנס, תשמ"ה, עמ' 160.
  2. ^ מפת מדבר פארן, מכוונת אל המזרח, מציגה את מסלול נדודי בני ישראל במדבר. אדריכם, 1590, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  3. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 426.
  4. ^ [3]
  5. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 38.
  6. ^ ,סדר מועד במסכת שבת דף פט, א
  7. ^ אנסון רייני, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 136.
  8. ^ במדבר י, י"ב
  9. ^ במדבר י"ב, ט"ז
  10. ^ במדבר, י"ג ג', כ"ג
  11. ^ שמואל א', כ"ה, א'
  12. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: שמואל א', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 197.
  13. ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל: שמואל א, ירושלים, מאגנס, 1996, עמ' 313.
  14. ^ Sir Sayyid Aḥmad Khān (1870). A series of essays on the life of Mohammad: and subjects subsidiary thereto. London: Trübner & co.. עמ' 74–76.
  15. ^ 15.0 15.1 Reuven Firestone (1990). Title Journeys in holy lands: the evolution of the Abraham-Ishmael legends in Islamic exegesis. SUNY Press. עמ' 65, 205. ISBN 0-7914-0331-9, 9780791403310.

תמונת מפת פויטינגר רחבה, אפשר לגלגל אותה על הסרגל.

TabulaPeutingeriana
בית ספר שדה הר הנגב

בית ספר שדה הר הנגב הוא בית ספר שדה הנמצא במצפה רמון, במרחק הליכה מצוקו של מכתש רמון. מסלול רגלי יוצא מבית הספר אל מכתש רמון כולל הפריזמות והמנסרה. אזור ההדרכה של בית הספר כולל את כל מרחבי הנגב – מבאר שבע ודרומה עד למישורי מדבר פארן.

חשיבותו העיקרית של בית הספר היא בקרבתו למכתש רמון. האתרים בסביבות המכתש הם מגוונים: חוות האלפקות, מצפה הכוכבים, המנסרה, קיר האמוניטים, המכתש הגדול, המכתש הקטן, מדבר צין, דרך הבשמים הנבטית ועבדת.

מיקומו של בית הספר באזור המאוכלס בדלילות יחסית - ללא תאורת בתים, רחובות ומכוניות - מאפשר יכולת צפייה טובה בכוכבים. יתרון נוסף הוא העובדה כי הסיכוי לעננות באזור הנגב נמוך יותר מאשר במרכז הארץ. בית הספר מארגן מפגשים במועדים בהם חזויים אירועים כמו מטר מטאורים.

בקעת בית שאן

בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל. הבקעה מכונה גם בשם "עמק בית שאן". הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) - בואכה השומרון ובמזרח בנהר הירדן, בקטע שלמרגלות רכס הגלעד.

גוש דן

גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולה. בכל הגדרה, גוש דן הוא השטח העירוני וריכוז האוכלוסייה הגדול בישראל. מקור השם הוא בשבט דן אשר נחלתו הייתה באזור גוש דן המודרני.

הגליל העליון

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. תחומיו הם הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם בדרום, עמק החולה במזרח והר הלבנון בצפון.

הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון", ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".

הנגב

הַנֶּגֶב (בערבית: النقب, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל. הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמית, וזו הסיבה לתנאי האקלים השוררים בו. הנגב מכסה כ-60% משטח מדינת ישראל, ובחלקו הקטן הוא נמצא מחוץ לה.

קיימות הגדרות שונות לתיחום המדויק של הנגב, שניתנו על ידי חוקרים שונים. עם זאת, מקובל כי ארץ הַנֶּגֶב המקראית, שנפלה בנחלות שבט יהודה ושבט שמעון, השתרעה באזור צפון הנגב של ימינו בלבד, מערד במזרח ועד גרר במערב. זאת, בעוד שמרכז הנגב של ימינו הוא למעשה מדבר צין, שהיווה גבולה הדרומי של ארץ כנען, ודרום הנגב של ימינו הוא למעשה חלקו המזרחי של מדבר פארן הגדול, שבמרכז חצי האי סיני. המילה "נגב" משמשת בתנ"ך גם לציון כללי של הכיוון דרום.

הנגב הצפוני

הנגב הצפוני הוא חלקו הצפוני של הנגב, הוא מעבר בין אזור גשום לאזור יבש. הנגב הצפוני הוא קו התפר בין המדבר והנגב לחלק המרכזי של ארץ ישראל. הנגב הצפוני הוא בעצם אזור הר הנגב הצפוני והוא ברום של 500–700 מ'. הר הנגב הצפוני גובל במישורי חולות חלוצה ובקעת באר שבע-ערד שבצפון ובקעת צין ונחל צפרים בדרום.

הערבה

הערבה (בערבית: وادي عربة) היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב. אורכה של הערבה כ-175 ק"מ בקירוב מצפון לדרום. מקורות המים בערבה מועטים. בכמה מקומות, יש בערבה מחצבי נחושת ומחצבים אחרים, אך עיקר חשיבותה כאזור מעבר.

השם קדום (נזכר בתיאור נדידתם של בני ישראל בצאתם ממצרים) ופירושו אזור שומם ויבש, נרדף למדבר. יש המחשיבים את אילת כבירת אזור הערבה, משום שהיא המרכז הכלכלי והעסקי של יישובי הערבה. קו הגבול בין ירדן לישראל עובר לאורך הערבה.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

כיום מכנים את החלק העליון של השטח ששוחר בבמלחמת השחרור בשם שומרון- אזור שרובו הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

השפלה

שפלת יהודה (או בקיצור: השפלה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה - שפלה - נמוכה יחסית), במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון מזרח - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק-ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בצפון מערב - ראשון לציון, בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה).

אורכה כ-55 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10–15 ק"מ וגובהה 120–460 מטר מעל גובה פני הים.

האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500–600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ובקיץ שורר בשפלה חום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה.

השרון

השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל. מבחינה אדמיניסטרטיבית, השרון היא אחת מארבע הנפות של מחוז המרכז, אולם אין חפיפה מלאה בין השטח האדמיניסטרטיבי של נפת השרון במחוז המרכז לבין השטח של השרון כחבל ארץ.

בכתובות מצריות על מסעו של אמנחותפ השני לארץ כנען, שעבר גם בשרון, נקרא האזור "פא-עמקו סרן" (עמק שרון), בכתובת אשמונעזר של מלך צידון מהמאה ה-5 לפנה"ס נכתב: "ועוד נתן לנו אדון המלכים, את דאר ואת יפו, ארצות הדגן האדירות אשר בשדה שרון". על פי הכתובת הזאת, יפו הייתה חלק מהשרון. והשרון היה אסם התבואה של צידון.

חבל אשכול

חבל אשכול הוא אזור התיישבות גדול במערב הנגב הצפוני, בין רצועת עזה וגבול ישראל-מצרים במערב, נתיבות ובמועצה אזורית שדות נגב בצפון, במזרח באופקים ובמועצה אזורית מרחבים וחולות חלוצה בדרום.

יישובי החבל פרושים משני עבריו של נחל הבשור, ולפיכך נקראו עד לשנת 1969 "חבל הבשור". שם קודם נוסף היה "חבל מעון". בשנות האלפיים, נקרא החבל על שם לוי אשכול, שהיה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

קרקעותיו של חבל אשכול, שהן תערובת של חול ולס, נמצאו מתאימות לגידולי שדה כגון גזר ותפוחי אדמה. אזור ההתיישבות מנוהל על ידי המועצה האזורית אשכול, שמקום מושבה הוא במרכז האזורי שליד צומת מגן. בחבל ממוקמים 32 יישובים, מתוכם 14 קיבוצים, 15 מושבים ו-3 יישובים קהילתיים. בין היישובים אפשר למצוא אחדים מתוך 11 הנקודות ושלושת המצפים, שהוקמו לפני קום המדינה. אוכלוסיית האזור מונה כ-10,000 תושבים.

קרבתו של חבל אשכול לרצועת עזה הפכה אותו ליעד קבוע לירי פצמ"רים ורקטות מרצועת עזה, ואף לחדירות של מחבלים דרך מנהרות לחימה.

מדבר צין

מִדְבַּר-צִן ממוקם באזור הר הנגב. מדבר צין הוא המדבר האחרון בו עברו בני ישראל במסעם לכיוון ארץ כנען.

בעניין מקומו של מדבר צין קיימת מחלוקת בין החוקרים: יש הסוברים כי מקומו בצפון הערבה, ולדעת אחרים המדבר נמצא במזרחו של חצי האי סיני. מקומו של המדבר אינו ידוע. שמו של המדבר מופיע לראשונה בספר במדבר:

.

לפי המסופר במקרא, הר סיני ממוקם בין מדבריות צין ופארן, וכן בין ארץ עמלק לארץ מדין. כאשר שהו בני ישראל בקדש, סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן, אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין. מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן, שאפשר לקבוע את מקומם המדויק אך גבולותיו מוגדרים יותר בתנ"ך.מדבר צין מייצג את גבולה הדרומי של ארץ כנען.

מדבר צין מציין גם את גבול שבט יהודה. ממדבר צין, חדרו שבטי ישראל לשטחה של כנען.

המדבר מוזכר גם בתלמוד בבלי "נאמר (פנייה לאומות העולם) עליו והיינו דאמר רבי יוסי בר' חנינא ה' שמות יש לו מדבר צין, שנצטוו ישראל עליו מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו מדבר קדמות, שנתנה קדומה עליו מדבר פארן."אליעזר בן-יהודה קובע כי משמעות המילה צִן היא קוץ וצִן הוא דקל שגזעו קשה.

הגמרא מונה ארבעה סוגי דקלים: "דקלין ותאלין, הוצין וצינין". מכאן שהשמות צין וסין מרמזים על תצורת הנוף של מדבר זה.

מישור החוף

מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

מישור החוף הוא אזור נוח לפיתוח ולהתיישבות. קרקעות הסחף עמוקות ופוריות, האקלים ממוזג, גשמים עם טמפרטורות נוחות, ומפלס גבוה של מי תהום המאפשר שאיבת מים בקלות יחסית. החלק המישורי נוח לתנועה ולמעבר והסמיכות לים התיכון מהווה מקור פרנסה.

מישור חוף יהודה

מישור חוף יהודה, קטע ממישור החוף הדרומי המשתרע מנחל שקמה ועד לנחל הירקון. רוחבו המקסימלי של הקטע מגיע לכשלושים ק"מ בדרום. במזרח תחום האזור על ידי שפלת יהודה. חוף הים בנוי מחולות ללא מתלול חופי. החולות ופשטי ההצפה של הנחלים תופסים את מרבית השטח בחוף הדרומי, ורוחבם מגיע לכשבעה ק"מ. במקום מצויים כארבעה רכסי כורכר.

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה), מקום הולדתו של מוחמד, היא העיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכנת בערב הסעודית. נמצא בה מסג'ד אל-חראם, המסגד הראשון בחשיבותו באסלאם, הכולל את מבנה הכעבה, שבו ניצבת האבן השחורה.

כל מוסלמי מצווה לעלות לרגל לעיר (חג') לפחות פעם בחייו, ומדי שנה עולים אליה לרגל כ-15 מיליון מוסלמים. כיום מכה היא עיר מודרנית, קוסמופוליטית ומגוונת מבחינה אתנית. אוכלוסייתה מונה כ-2 מיליון איש (2012).

עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.