מגפה

מגפה, או פַּנְדֶּמְיָהיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן מגיפות שפעת. מגפה בולטת אחרת בתקופתנו, שמתפשטת לאט בהרבה מן השפעת, היא מגפת האיידס.

1918FluVictimsStLouis
"השפעת הספרדית" בין השנים 19181919 גרמה לשיעורי תמותה דרמטיים ברחבי העולם.

הגדרה ושלבים

ארגון הבריאות העולמי הגדיר דירוג בעל שישה שלבים[1] שמתארים את תהליך התפשטותו של וירוס האינפלואנזה מכמה מקרי הדבקות אצל בני אדם ועד למגפה. בנוסף לכך הוא הוסיף שתי תקופות נוספות. הווירוס מתחיל לתקוף מספר קטן של חיות שמעבירות את המחלה לבני אדם, ואז מגיעים לשלב שבו הווירוס מתחיל להתפשט מאדם לאדם באופן ישיר ומסתיים כמגפה כאשר הווירוס החדש כבר התפשט בכל רחבי העולם. מחלה אינה מגפה, כיוון שהמגפה נפוצה, גורמת למוות של אנשים רבים ומתפשטת במהירות. למשל, סרטן גורם למספר גדול של מקרי מוות אך לא נחשב למגפה בגלל שהמחלה אינה מתפשטת או מדבקת. להלן השלבים:

  • שלב ראשון - השלב לפני שבו עדיין לא דווח הדבקות של בני אדם על ידי חיות.
  • שלב שני - דיווח על הדבקות של בני אדם על ידי חיית מחמד או על ידי בעלי חיים בטבע ולכן יש חשש פוטנציאלי להתפרצות מגפה.
  • שלב שלישי - מחלה שהווירוס שלה עבר בנייה מחדש (Reassortment) ומסוגלת לעבור בין בעלי חיים או בין בעלי חיים לבני אדם, גרמה למקרים מתפשטים או להתפשטויות של המחלה באזורים מסוימים אך עדיין לא הצליחה לעבור בין אדם לאדם ברמה מספיקה כדי לגרום להתפשטות בחברה.
  • שלב רביעי - העברה של המחלה מבן אדם לבן אדם אחר של מחלה שעברה בנייה מחדשה הנמצאת בבעלי חיים או בבעלי חיים ובבני אדם ברמה שתוכל לגרום להתפשטות מתמשכת בקהילה כבר אומת.
  • שלב חמישי - אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמה קהילתית בשתי מדינות או יותר באחד מהאזורים המוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי.
  • שלב שישי - בנוסף לקריטריון שהוגדר בשלב 5, אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמת הקהילה במדינה נוספת אחת לפחות באזור אחר שהוגדר על פי ארגון הבריאות.
  • תקופת השיא האבוד - שלבי המגפה ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים צנחה מתחת לרמות השיא.
  • התקופה אחרי המגפה - רמות האקטיביות של הנגיף חזרה לרמות הנצפות של הנגיף בזמן הרגיל ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים.

התגוננות

ההתגוננות מפני מגפות נעשית ברמת המדינה. למדינה יש מנגנונים לרפואה מונעת, כמו חיסונים, וכן מנגנונים לזיהוי מגפות בשלבי התפרצותן הראשונים כמו סטטיסטיקת דיווחים מהדרג המטפל. המדינה עוסקת גם בהעלאת מודעות הציבור לצורך להתגונן מפני מגיפות, וכן חוקרת את מוצאן (חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות). במקרים מסוימים, היא אף נוקטת בענישה, למשל, כלפי מי שמפיץ מזון מזוהם. מדינות אף מיידעות אחת את השנייה על הסטטיסטיקה הרפואית הקשורה בהתפשטות מחלות עם פוטנציאל גבוה להפוך למגפות.

מגפות נודעות

  • בספר שמואל א', פרק ד', הרץ מבשר לעלי על תוצאות המלחמה "ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה פרצה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופנחס וארון האלוהים נלקחה" במקרה זה הכוונה היא להרג המוני, מכת מוות.
  • המלחמה הפלופונזית, 430 לפנה"ס: דבר הביא ככל הנראה למות רבע מהלוחמים האתונאים ורבע מהאוכלוסייה האזרחית.
  • המגפה של יוסטיניאנוס: החלה בשנת 541 והיא המקרה המתועד הראשון של מגפת דבר. החלה במצרים והגיעה לקונסטנטינופול. בשיאה גרמה למותם של עשרת אלפים מתושבי העיר מדי יום, ובסך הכול הביאה למות 40% מתושבי העיר.
  • מגפת הדבר באמאוס - בשנת 639 פרצה מגפת דבר בקנה מידה רחב בעיר אמאוס ניקופוליס, פרק זמן קצר לאחר כיבושה בידי האימפריה המוסלמית בהנהגת שושלת הראשידון. המגפה גרמה למספר רב של נספים בקרב הצבא האסלאמי והתושבים המקומיים והאטה את התפשטותה של ח'ליפות ראשידון.
  • "המוות השחור", במאה ה-14. מגפת דבר שהחלה באסיה, והגיעה לים התיכון ולמערב אירופה בשנת 1348. במשך שש שנים גרמה למותם של 20 מיליון מבני אירופה, שהם רבע מכלל האוכלוסייה (חצי מהאוכלוסייה במקומות שנפגעו במיוחד).
  • מגפות כולרה -
  • השפעת הספרדית, בשנים 19181919. החלה באוגוסט 1918 בשלושה מוקדים נפרדים: ברסט, בוסטון ופריטאון, והתפשטה בכל העולם. בתוך שישה חודשים גרמה למותם של 25 מיליון איש. על-פי ההערכות, 17 מיליון מתו בהודו, 500,000 בארצות הברית ו-200,000 בבריטניה. המגפה נעלמה 18 חודשים לאחר שהחלה ומעריכים שקטלה 50 עד 100 מיליון איש.
  • מחלת האבולה שזוהתה לראשונה בזאיר ובסודאן ב-1976, היא מחלה נגיפית שגורמת לדימומים. למחלה עוד אין חיסון נגד הנגיף שגורם לה. כל שנתיים-שלוש בממוצע רואים[דרוש מקור] התפרצות חדשה של המחלה באפריקה. כאשר שיעור הנדבקים נע בין עשרות למאות, ושיעור התמותה עומד על 50% - 90%. תקופת הדגירה תהיה לכל היותר 21 יום והמגפה תיגמר אם אחרי שתי תקופות דגירה (42 יום) לא יאובחנו מקרים חדשים.
  • מגפת האיידס, משנת 1981 ואילך: למגפה תפוצה גלובלית, ובמרבית המדינות אין סימן של ירידה בתפוצה. מעריכים כי נכון ל- 2004 למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם נושאים את נגיף ה-HIV וכ-27 מיליון מתו עד כה ממחלות הקשורות לאיידס. מקורו של נגיף ה-HIV הוא באפריקה, והתפרץ לארצות הברית דרך הוואיי בין השנים 1966 ו-1972. איידס נחשב[דרוש מקור] למגפה בעלת אחוז הדבקות גבוה של 25% בדרום ומזרח אפריקה. בשנת 2006 שיעור ההימצאות של נגיף ה-HIV בין נשים בהיריון בדרום אפריקה עמד על 29.1%. העלאת המודעות לגבי יחסי מין בטוחים והדבקויות דרך מגע בדם עזרו בהפחתת קצב ההדבקות במספר מדינות אפריקאיות שממנות ומעודדות תוכניות חינוך לאומיות. שיעור ההדבקות עולה[דרוש מקור] מחדש באסיה ובאמריקה. מספר המתים מאיידס באפריקה צפוי[דרוש מקור] להגיע ל-90 - 100 מיליון עד שנת 2025.
  • בשנת 2003 רופא איטלקי בשם קארלו אורבאני (1956–2003) זהה לראשונה תסמונת SARS שהיא תסמונת נשימה קשה וחדה כמחלה חדשה, מסוכנת להדבקות, למרות שהוא בעצמו נדבק ונפטר. המחלה נגרמת על ידי קורונוירוס (Coronavirus) שמכונה בשם SARS-CoV. מעשים מהירים נעשו על ידי ארגוני בריאות לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי למשל, עזרו בהאטת ההדבקות וההעברה של המחלה ובסופו של דבר שברו את שרשרת ההעברה של המחלה, מה שעזר בהבאת המגפה המקומית לסיומה לפני הפיכתה למגפה. לעומת זאת, המחלה עוד לא הוכחדה והיא עדיין קיימת. היא יכולה להופיע מחדש.
  • חסינות לאנטיביוטיקה - מיקרואורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה, יכולים לתרום להתפרצות מחדש של מחלה שנמצאת כרגע תחת שליטה[2]. למשל, מקרי שחפת עמידה לטיפול היעיל הרגיל בשחפת מהווים גורם דאגה גדול למומחים בבריאות. מדי שנה, כמעט חצי מיליון מקרי שחפת חדשים עמידים בפני מספר תרופות (Multidrug-resistant tuberculosis - MDR-TB) מדווחים מסביב לעולם[3]. לסין והודו יש את השיעור הגבוה ביותר של שחפת העמיד בפני תרופות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח על כמעט 50 מיליון איש בכל העולם שנדבקו ב-MDR-TB, כאשר כ-79% מהמקרים מדובר בחסינות לשלוש אנטיביוטיקות או יותר.

מלחמות ביולוגיות

ב-1346, הגופות של הלוחמים המונגוליים שמתו ממגפה נזרקו מעל החומות של (besieged Crimean city of Kaffa, now Theodosia). אחרי מצור ממושך, שבמהלכו הצבא המונגולי תחת ג'אני ביג (Jani Beg) סבל ממחלה, הם הזניקו את הגופות של האנשים שנדבקו מעל החומות של העיר להדביק את התושבים. היו השערות שהמעשה הזה היה הסיבה להבאת המוות השחור לאירופה והתפשטותו בה[4][5].

האוכלוסייה האינדיאנית נהרסה בגלל המגע עם העולם הישן על ידי המגע עם מחלות פטאליות. לעומת זאת, ישנו רק מסמך אחד של מקרה של מלחמת חיידקים, שמערבת את הקצין הבריטי ג'פרי אמהרסט (Jeffrey Amherst) והקצין השווייצרי-בריטי הקולונל הנרי בוקה (Henry Bouquet), שהתגובה המשותפת שלהם הייתה שימוש ברעיון של מתן שמיכות המזוהמות בחיידק אבעבועות רוח לאינדיאנים כחלק מתאונה הידועה בשם המרד של פוטיאק (Pontiac's Rebellion), שהתרחשה במהלך המצור על פורט פייט (Fort Pitt) בשנת 1763, בתקופה מאוחרת של המלחמה האינדיאנית-צרפתית. עדיין לא ברור אם הניסיון שלהם הצליח או לא. אבעבועות רוח אחרי מרד פונטיאק הניבה 400,000–500,000 (יכול להיות אפילו עד 1.5 מיליון אינדיאנים)[6].

במהלך המלחמה הסינו-יפנית (1937–1945), יחידה 731 בצבא הקיסרי היפני ביצעה ניסויים בבני אדם על אלפי אנשים, רובם סיניים. במצע הצבאי שלהם הצבא היפני השתמש בסוגים שונים של נשק ביולוגי על חיילים ואזרחים סיניים. פרעושי מגפה, בגדים מזוהמים, אספקה מזוהמת ששמו אותם בתוך טילים. הכולרה, אנתרקס ודבר שנגרמו בעקבות מעשים אלו גבו את חייהם של כ-400,000 אזרחים סיניים[7].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ www.medicalnewstoday.com/articles/148945.php
  2. ^ Researchers sound the alarm: the multidrug resistance of the plague bacillus could spread. Pasteur.fr
  3. ^ Health ministers to accelerate efforts against drug-resistant TB. World Health Organization
  4. ^ http://wwwnc.cdc.gov/eid/article/8/9/01-0536_article
  5. ^ D. Hank Ellison (August 24, 2007). Handbook of Chemical and Biological Warfare Agents. CRC Press. pp. 123–140. ISBN 0-8493-1434-8.
  6. ^ ראו Greenwood Publishing Group
  7. ^ Christopher Hudson (2 March 2007). "Doctors of Depravity". London: Daily Mail

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אורוון

אורוון המכונה גם בשם "ללית" היא דמות בדיונית המופיעה בלגנדריום של ג'.ר.ר. טולקין. בת הורין תליון ומורוון אלדוון ואחות טורין טורמבר. חיה בדור לומין לקראת סוף העידן הראשון.

אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה

אפוקליפסה בדיונית היא תת-סוגה של מדע בדיוני ואימה אשר מתארת את קץ הציוויליזציה. אפוקליפסה זו מוצגת בדרך כלל כתוצאה מאסון שעלול להיות סיכון קיומי כגון אפוקליפסת זומבים, מלחמה גרעינית, מגפה, פלישת חייזרים, אירוע פגיעת אסטרואיד, השתלטות רובוטים, סינגולריות טכנולוגית, אירוע על-טבעי, אסכטולוגיה, שינויי אקלים קיצוניים, דלדול משאבים, קריסה אקולוגית או אסון אחר.

פוסט-אפוקליפסה בדיונית מתקיימת בעולם או ציוויליזציה לאחר שאסון הרס את העולם. מסגרת הזמן עשויה להיות מידית לאחר האסון, בהתמקדות בתלאות הניצולים, או בזמן מאוחר יותר, לעיתים לאחר שכבר שכחו את הציוויליזציה שהתקיימה קודם לאסון. סיפורים פוסט-אפוקליפטים מתארים לרוב עולם עתידי שאינו טכנולוגי, או עולם שבו נותרו רק שרידי טכנולוגיה. העולם הפוסט-אפוקליפטי מתואר לרוב כדיסטופיה בה התושבים חיים בתנאי מחסור קשים ובפחד מתמיד מטרור ושודדים אלימים בעולם חרב ומזוהם.

הסוגה צברה פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר האפשרות למלחמה גרעינית הגיעה לתודעת הציבור. יחד עם זאת, רומנים אפוקליפטיים היו קיימים כבר בתחילת המאה ה-19, כאשר מרי שלי פרסמה את "האדם האחרון" (אנ').

אפידמיולוגיה

אֶפִּידֵמִיוֹלוֹגְיָה (Epidemiology) היא ענף ברפואה ובביולוגיה העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה.

מקור השם ביוונית: אפידמיה פירושו "מגפה" ולוגיה פירושו "ידע". המילה אפידמיה מורכבת מאפי ("בתוך") ודמוס ("עם").

הענף חוקר את תפוצתן של מחלות, דרכי הפצתן, והסיכון היחסי שלהן ומנסה לפתח שיטות למניעתן - כל זאת ברמת האוכלוסייה ולא ברמה המולקולרית, התאית או הפיזיולוגית (הענף החוקר את פעולתן של מחלות ברמות אלו נקרא פתולוגיה).

בראשית דרכה האפידמיולוגיה עסקה רבות במחלות מידבקות ובפיקוח על גורמים המעודדים מחלות אלו, כגון תברואה והיגיינה ירודות, חוסר מוּדעוּת באוכלוסייה, הימנעות מחיסונים ועוד. להלן כמה נושאים לדוגמה בהם עוסקת האפידמיולוגיה:

תפוצתן של מחלות כלי דם, כגון טרשת העורקים, עלתה עשרות מונים במחצית השנייה של המאה ה-20. הסיבה לכך היא האכילה המוגברת של מזון מהיר עתיר שומנים וכולסטרול. במדינות העולם השלישי, בהן המזון המהיר אינו כה נפוץ, שיעור הסובלים מהתקפי לב נמוך משמעותית מאשר במדינות המערב. ביפן, המשתייכת במובנים רבים לעולם המערבי, מהווים הדגים מרכיב ראשי בתזונה. היות שהיפנים צורכים פחות בשר, והיות ודגים מכילים חומרים רבים המשפרים את מצב כלי הדם, סובלים היפנים מפחות התקפי לב. למרות זאת, הדגים הנצרכים ביפן מכילים לרוב מלח בריכוז גבוה, דבר הגורם ללחץ דם גבוה יחסית בקרב תושבי יפן.

מחלת קורו היא מחלת מוח קטלנית הנגרמת על ידי פריון. המחלה הייתה ידועה בקרב שבטים מסוימים בפפואה ניו גיני בלבד, ובמשך שנים לא היו ידועים מקורה ודרך התפשטותה. ב-1957 התגלה כי אורח החיים הקניבלי של השבט גרם להתפשטות המחלה; אכילתם של מוחות נגועים של בני שבט שמתו גרם להעברת הפריון בין בני השבט. בשנות ה-70 פסק מנהג הקניבליזם והמחלה נעלמה מן העולם. מחלת הפרה המשוגעת, אשר התפרצה בבריטניה באמצע שנות ה-90, דומה מאוד לקורו ונגרמת אף היא על ידי פריון. לאחר ההתפרצות עברה המחלה מהבקר אל כמה אנשים אשר צרכו בשר טחון שהכיל רקמות מוח נגועות בפריון. כשהפריון עובר מפרות אל האדם הוא גורם למחלת קרויצפלד יקוב.

מאז הופעתה של מחלת האיידס, בסוף שנות ה-70, הפכה המחלה למגפה עולמית. רובם המוחלט של החולים במחלה הקטלנית משתייכים למדינות העולם השלישי. אפריקה נפגעה קשות מהמחלה, ובמדינות מסוימות בה כשליש מהאוכלוסייה נושאת את הנגיף, דבר בעל השלכות עצומות על העתיד הכלכלי והחברתי של יבשת זו. בעולם המערבי נפוצה המחלה פחות, זאת עקב מודעות רבה לקיום יחסי מין בטוחים, וכן נגישות גבוהה לאמצעי מניעה.

תסמונת המוות בעריסה זכתה למחקר אפידמיולוגי רב. נמצא שהיא מצויה במתאם גבוה עם שכיבת התינוק על הבטן, עם עישון פסיבי ועם עודף חימום הבית בחורף. אולם הסיבה למוות בעריסה נותרה עלומה משום שלא נמצא אורגניזם מודל כדי לבדוק השערות הנובעות ממתאמים אלה.

ארבעת פרשי האפוקליפסה

ארבעת פרשי יום הדין או ארבעת פרשי האפוקליפסה הם דמויות המופיעות בספר חזון יוחנן של הברית החדשה המתארים את מאורעות אחרית הימים.

פרק ו' של הספר מתאר ארבעה פרשים: מלחמה, רעב, מגפה/כיבוש, ומוות, כאשר בברית החדשה ניתן שם רק לאחרון מביניהם - מוות.

ביירוית

בָּיְירוֹיְת (גרמנית: Bayreuth (מידע • עזרה)) היא עיר בצפון מדינת בוואריה בגרמניה. העיר מצויה על גדות נהר המיין האדום בעמק בין שווייצריה הפרנקונית והפיכטלגבירגה. היא בירת מחוז פרנקוניה עילית. אוכלוסיית העיר מונה (נכון לשנת 2017) 73,999 נפש. העיר מפורסמת בראש ובראשונה בשל פסטיבל ביירוית המתקיים בה מדי שנה; ובין המבנים החשובים בעיר ניתן למנות את הפסטשפילהאוס, שבו מתקיים הפסטיבל, על "הגבעה הירוקה".

העיר הוקמה בתאריך לא ידוע בימי הביניים: היא מוזכרת לראשונה במסמך מ-1194. במהלך המאה ה-13 הפך היישוב לחלק מממלכתה של שושלת הוהנצולרן. כשחולקה הממלכה, הפכה ביירוית לחלק ממחוז קולמבך. העיר נהרסה במסגרת המלחמות ההוסיטיות ב-1430 וגם לפני כן ידעו תושביה רעב ומגפות מספר פעמים. ב-1602 התפרצה מגפה נוספת וב-1605 וב-1621 נשרפה. עד 1769 שימשה כמושב נסיכות ביירוית. העיר עברה תהליך עיור ותיעוש החל מן המאה ה-18.

דבר (מחלה)

דֶבֶר היא מחלה מידבקת הנגרמת על יד חיידק ופוגעת במכרסמים ובאדם. למחלת הדבר שלוש צורות ולהן סימפטומים שונים. בתנאים מסוימים הדבר עלול להתפרץ כמגפה המונית שהקטל בה רב.

המוות השחור

"המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. התפרצויות של המחלה, בהיקף קטן יותר, המשיכו להכות במקומות שונים באירופה עד המאה ה-17‏.

מקובל לזהות את המגפה כדבר ורבים מתייחסים לזיהוי זה כוודאי ומחליפים בין השמות, אך חוקרים מסוימים היו סבורים שלא מדובר בדבר אלא בווירוס הגורם למחלת האבעבועות השחורות, או לקדחת נגיפית, שיכולה להיגרם משלל נגיפים, בהם גם אבולה ומרבורג. במחקר שחזור הגנום של החיידק Yersinia pestis, הנמצא בשיניהם ובעצמותיהם של מתים שמתו במגפה השחורה ונקברו בקבר אחים באנגליה, נמצא כי הוא זהה ב-99% לחיידק הגורם לדבר הפעיל בימינו, אך עדיין אין ודאות לגבי סיבת היותו של החיידק כה קטלני.

המושג ה"מוות השחור", "שחור" במשמעות "נורא", מופיע לראשונה בכרוניקות דניות ושוודיות במאה ה-16 ומשם התפשט אט אט לשאר שפות אירופה. יש המייחסים את הכינוי "המוות השחור" לכתמים השחורים שהופיעו על עורם ולעיגולים שחורים מתחת לעיניים של האנשים שלקו במחלה.

וירוס הירושה

וירוס הירושה (באנגלית: Legacy Virus) היה מגפה קטלנית בדיונית ביקום מארוול של חברת מארוול קומיקס. הווירוס פשט בקרב אוכלוסיית המוטאנטים, הרג מאות מתוכם, ועבר מוטציה ברמה הגנטית כך שגם בני אדם רגילים הושפעו ממנו. קשת הסיפור אודות וירוס הירושה פורסמה בין השנים 1993–2001.

וירוס הירושה הוא למעשה וירואיד ששוחרר כאלפיים שנים לתוך העתיד בידי סטרייף, טרוריסט וכפילו של קייבל אשר גודל בידי נבל-העל אפוקליפס. במקור, אפוקליפס יצר את הווירוס מתוך מטרה לפטור את העולם מבני אדם שאינם מוטאנטים. באירועי הקרוסאובר "שירת התליין", סטרייף נתן למיסטר סיניסטר מכל המכיל חומר גנטי בן 2,000 שנים משושלת היוחסין של בני משפחת סאמרס. כאשר המכל נפתח לאחר שסטרייף נהרג לכאורה בידי קייבל, דבר לא נתגלה בפנים, אך למעשה "ירושתו" של סטרייף שוחררה לאוויר העולם.

בין המוטאנטים אשר הודבקו נמנים אוולנץ', מאסטרמיינד, פיירו, מג'יק, הליון, סורג' ושכפול של ג'יימי מדרוקס. התרופה לווירוס פותחה בידי ד"ר הנרי מק'קוי, ושוחררה כאשר קולוסוס - אחיה של מג'יק - הזריק לעצמו אותה והפעיל את כוחותיו המוטאנטים, מה שעזר להטעין את הנסיוב ולשחרר אותו לאוויר העולם, אך גם הרג את קולוסוס.

בסרט הלייב אקשן "לוגאן" ביקום הקולנועי של האקס-מן של פוקס המאה ה-20, וירוס הירושה נוטל חלק משמעותי ככלי עלילתי מרכזי. כנקמה על רצח אביו בפרויקט "נשק אקס" בידי מוטאנט, המדען זנדר רייס, כחלק מפרויקט "טרנסג'ין", יוצר וירוס קטלני המועבר דרך אוכל ושתייה, על מנת להשמיד את הגזע בכללותו.

כולרה

כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים עזים ומרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות. תפוצתה העולמית של המחלה גבוהה, במיוחד באזורים בעלי תשתית תברואה ירודה או אזורים מוכי אסון, ומגיעה לממדי מגפה. החיידק פוגע במערכת העיכול וגורם לאיבוד מהיר של עד ליטר נוזלים בשעה. 50% מהחולים הבלתי מטופלים מתים מהמחלה.

מאה ברכות

תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה, לפיה ישנו חיוב על כל אדם מישראל שיברך בכל יום לפחות מאה ברכות.

במדרש מייחסים תקנה זו לדוד המלך, שתיקן תקנה זו בעקבות מגפה שהייתה בימיו.

מינים בסכנת הכחדה

מינים בסכנת הכחדה הם מינים בעולם הטבע שעתידם נמצא באיום קיומי ממשי – הכוונה היא למין כולו, ולא רק לאוכלוסיות שונות שלו. לדוגמה, אם הנשר המקראי ייעלם מנופה של ישראל הוא לא ייכחד משום שיש רבבות כמותו בעולם ולכן אי אפשר לומר שהנשר בישראל נמצא בסכנה.

המינוח הנכון לצמצום אוכלוסיות הוא סכנת התמעטות, אך כאשר כל אוכלוסיות המין מצויות בסכנת התמעטות, הרי שהמין כולו נמצא בסכנת הכחדה. המינוח סכנת הכחדה מתאים רק ליצורים שאוכלוסייתם מידלדלת מיום ליום או שהידלדלה מאוד ועתה היא בכמות קבועה שאינה גדלה ויש סכנה כי כשיתחיל שלב דלדול נוסף כמו התפשטות מגפה, המין לא ישרוד. ישנם מינים שככל הנראה תמיד קיימו אוכלוסיות זעירות, דוגמת הפרס, שלעיתים מופיע בישראל ולעיתים נעלם ולא רק בישראל.

מרבורג

מרבורג (גרמנית: Marburg) היא עיר אוניברסיטאית במדינת הסן בגרמניה, על הנהר לאהן, והעיר הראשית במחוז מרבורג-בידנקופף. אוכלוסייתה מונה 78,701 נפש. למרבורג "זכויות עיר" מאז 1140 והיא משמשת כיום כמרכז אזורי במרכז מדינת הסה, אך בעבר הייתה בירת האזור. מקור שם העיר מן המונח ל"טירת גבול המחוז" - שבין השטחים שתחת נסיכי תורינגיה לאלה שתחת ארכיבישוף מיינץ.

מרבורג ממוקמת בחצי הדרך בין פרנקפורט לקאסל, כ-77 ק"מ מכל אחת מן הערים. העיר האוניברסיטאית גיסן נמצאת כ-27 ק"מ דרומית למרבורג. מרבורג עצמה משתרעת כ-9 ק"מ מצפון לדרום וכ-6 ק"מ ממזרח למערב. ממזרח לה נמצאים הרי הלאהן (Lahnbergen) וממערב לה, "רכס מרבורג" (Marburger Rücken).

מרבורג התפתחה בצומת שבין שתי דרכים חשובות בימי הביניים: זאת שבין קלן לפראג (ממערב למזרח) ובין הים הצפוני לאלפים ומשם לאיטליה (מצפון לדרום). במאה ה-9 או ה-10 נבנתה במקום טירה ונגבו מיסים מן העוברים בדרכים אלו. המשפחה השלטת, שושלת גיזו, הוחלפה אחר כך בשליטי תורינגיה, ששלטו על העיר מוורטבורג שליד אייזנך. בימי הביניים התיישבה בעיר אליזבת מתורינגיה, שהייתה אלמנתו הצעירה של שליט תורינגיה ועסקה בצדקה באינטנסיביות - דבר אשר הקנה לה מאוחר יותר מעמד של קדושה בנצרות. לה מוקדשת "כנסיית אליזבת הקדושה, אחד מן האתרים החשובים במרבורג. אתרים נוספים ראויים לציון הם העיר העתיקה ("אוברשטאט", Oberstadt) וטירת מרבורג. אתר נוסף הוא האוניברסיטה.

אוניברסיטת מרבורג היא אחת האוניברסיטאות העתיקות בגרמניה (נוסדה ב-1527) והאוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם שהוקמה כאוניברסיטה "פרוטסטנטית". בין היתר למדו בה האחים גרים, ג'ורדנו ברונו, אריך אוארבך, פרנץ מלדה, נחמה ליבוביץ, האנס גאורג גדמר, וילהלם רפקה, יוליוס ולהאוזן, בוריס פסטרנק, חתן פרס נובל אמיל אדולף פון בהרינג, חוסה אורטגה אי גאסט, אוטו האן, אלפרד וגנר, מרטין היידגר, הרמן כהן ואחרים.

ב-1967 אירעה בעיר התפרצות של מגפה. הנגיף שבודד נקרא "נגיף מרבורג".

משבר המאה ה-3

משבר המאה ה-3, הידוע גם בשמות האנרכיה הצבאית והמשבר האימפריאלי, (235–284) הוא תקופה בהיסטוריה של האימפריה הרומית שבמהלכה האימפריה כמעט קרסה תחת שילוב של לחצים, בהם פלישה, מלחמת אזרחים, מגפה ומשבר כלכלי.

המשבר החל עם ההתנקשות בחייו של הקיסר אלכסנדר סוורוס על ידי חייליו בשנת 235. ההתנקשות פתחה תקופה בת חמישים שנה, שבה עשרים ושישה אנשים התקבלו באופן רשמי על ידי הסנאט הרומי כקיסרים, ובכך הפכו לקיסרים לגיטמיים. רובם היו מצביאים בולטים בצבא הרומי.

בשיאו של המשבר, בשנת 268, האימפריה הייתה מחולקת לשלוש מדינות מתחרות: האימפריה הגאלית, הכוללת את הפרובינקיות של גאליה, בריטניה ולתקופה קצרה גם היספניה; האימפריה התדמורית, הכוללת את הפרובינקיות המזרחיות: סוריה פלשתינה ומצרים; והאימפריה הרומית העצמאית במרכז איטליה, בין שתי האימפריות האחרות. מאוחר יותר, אורליאנוס (270–275) איחד מחדש את האימפריה. המשבר הסתיים עם עלייתו של דיוקלטיאנוס והרפורמות שביצע בשנת 284.

המשבר הביא לשינויים עמוקים במוסדות האימפריה, בחברה, בחיים הכלכליים, ובסופו של דבר, בדת. התקופה נתפסת, בעיני רוב ההיסטוריונים, כתקופת המעבר בין העת העתיקה הקלאסית, לבין שלהי העת העתיקה.

עיר רפאים

יישוב רפאים הוא יישוב שננטש לחלוטין על ידי תושביו. בהתאם לגודל היישוב נהוג גם לומר עיירת רפאים או עיר רפאים. המונח גם משמש לעיתים בהשאלה לתאר ערים, עיירות או שכונות המיושבות באופן דליל משמעותית מאשר בעבר. נטישת היישוב יכולה להיות תהליך מתמשך שמקורו בהידלדלות האוכלוסייה המקומית בשל הגירה, מגפה, רעב וכן הלאה או אירוע חד פעמי שהביא לנטישה. לעיתים ננטשים יישובים ששוכנים סמוך לדרכים ונשענים על אספקת שירותים לעוברי הדרך, כאשר נסללת דרך חדשה ומתמעט מספר הנוסעים בדרך שלצדה שכן היישוב. מה שנשאר מאותם מקומות יישוב קפא בזמן ולפיכך מהווה מעין קפסולת זמן לתרבות יותר ישנה.

בין יישובי הרפאים המפורסמים: אנגקור, פטהפור סיקרי וצ'רנוביל.

פרשי אפוקליפס

ארבעת פרשי האפוקליפס (באנגלית: Four Horsemen of Apocalypse) היא קבוצה בדיונית של נבלי-על מוטאנטים אשר מופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. הופעתה הראשונה הייתה בחוברת X-Factor #15 מאפריל 1987 והיא נוצרה בידי הכותבת לואיז סימונסון והמאייר וולט סימונסון.

הקבוצה כוללת ארבעה מוטאנטים אשר עברו שינוי גנטי ושטיפת מוח כדי לשרת את המוטאנט העתיק אפוקליפס, אם בכפייה או מרצון. יכולותיהם משודרגות, וניתן להם תואר מקביל לאלה של ארבעת פרשי האפוקליפסה (מוות, רעב, מגפה ומלחמה). בשעה שאפוקליפס אילץ גם אחרים לעשות כרצונו, ארבעת הפרשים נותרו לאליטה שבנתיניו, ומשחקים תפקיד חשוב בתוכניותיו.

צומור

צומור ( צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה:Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום. העיר שכנה דרומית לארוד.

העיר מוזכרת בספר בראשית, י, יח בפרק המספר אל תולדות בני נח, בתיאור השושלת של כנען נכתב " וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי וְאֶת-הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי". תיאור זהה מופיע בדברי הימים א א, טז.

העיר הייתה מרכז סחר גדול. צומור מוזכרת בתעודות מימי תחותמס השלישי. לאחר קרב מגידו, העיר הפכה ביחד עם מספר ערים נוספות למרכז שלטון מנהלי מצרי בכנען. העיר מופיעה במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס, שם שליטה היה אהריבטה (Ahribta). על פי המכתבים, בעיר היו מבני שלטון מצרי, וכונתה "מקום מנוחה של פרעה" ו"עירו של השמש".

בעקבות התרופפות השליטה של מצרים בפיניקיה כבש המלך עַבְּד-אַשוּרִתָה (Abdi-Ashirta) מממלכת אמורו את העיר. בעקבות מסע מצרי לאזור נהרג עַבְּד-אַשוּרִתָה והעיר עברה לחסותו של מלך גבל ריב-האדה (Rib-Hadda). על פי המכתבים לאחר מכן עַזירוּ (Aziru) בנו של עַבְּד-אַשוּרִתָה שמלך אחריו כבש את צומור. העיר מוזכרת גם ברשימת הערים שנכבשו על ידי סתי הראשוןבשנת 1335 לפנה"ס, במהלך שנת שלטונו האחרונה של אחנתון, פרצה בצומור מגפת טולרמיה (Tularemia). מגפה זו, אשר לה גרמו חיידקי ‏Francisella tularensis, מוזכרת במכתב אל-עמארנה מס' 96 בו נכתב כי יש מגפה בצומור. בעקבות התפרצות המגפה נאסר על תושבי העיר וכן על סוחרים שביקרו בה להיכנס לתחומי העיר גבל. אמצעי זהירות זה לא הועיל הרבה שכן המחלה התפשטה במהירות לאורך נתיבי המסחר הראשיים של המזרח התיכון והגיעה דרומה עד למגידו, מזרחה עד בבל, מערבה לחופי קפריסין והאיים האגאיים וצפונה לממלכת החתים וארזוה.

מכתב א"ע 96 שנשלח על ידי שר מצרי לריבהדה מושל גבל:

העיר מופיעה גם בפפירוס אנאסטאזי א. פפירוס מראשית ימי שלטונו של רעמסס השני מציין שהעיר הייתה הצפונית ביותר בחוף הפיניקי שבה שהה חיל מצב מצרי. לפי הפפירוס צומור נכללה בגבולה של כנען, שהיה מחוז שלטון מצרי בתקופת הממלכה החדשה. העיר נקראה "צומור" של ססי" כלומר צומור של רעמסס, ומכאן שהייתה רכושו.

העיר מוזכרת בתעודות מתקופתו של תגלת פלאסר הראשון (1115–1076 לפנה"ס), בהן הוא מספר ששט מארוד לצומור במשך שלוש שעות כפולות. בכתובת של המלך האשורי אדד-ניררי השלישי שמלך בין השנים 783-811 לפנה"ס, הוא מציין: "את צלם מלכותי הצבתי בעיר ארוד השוכנת בלב הים". תגלת פלאסר השלישי כבש את העיר בשנת 738 לפנה"ס, העיר הייתה בתחום השפעתה של חמת, והוא צרף אותה ביחד עם ערקה כפחווה. בעקבות מותו של שלמנאסר החמישי בשנת 722 לפנה"ס, מרדה העיר בשלטון האשורי ביחד עם חמת. העיר נכבשה מחדש בשנת 720 לפנה"ס בימי סרגון השני. ברשימת האפונים האשורי מופיעים שני נציבי צומור.

העיר מופיעה גם במטבעות מהתקופה ההלניסטית, וכן בכתביהם של סטראבון ופליניוס הזקן. אצל סטראבון העיר הייתה שייכת לממלכת ארוד. פליניוס מציין שהעיר שכנה בנהר אל-כביר לבין מרתוס.

במשך השנים הועלו מספר הצעות לזיהוי אתרה של העיר, ביניהן תל צמריאן שבו נמצאו שרידים מתקופת הברונזה. תל קאזל, אף על פי שהוא אינו בקרבת הים וטבת אל-חמאם, השוכן ליד הים. הארכאולוג הצרפתי מוריס דונאן ( Maurice Dunand) שהחל לחפור באתר הארכאולוגי תל קאזל (Tell Kazel) בשנת 1957 הציע לזהות את האתר עם העיר צומור. האתר שוכן באזור העיר סאפיתא שבמחוז טרטוס.

קבורה המונית

קבורה המונית או קבר אחים הוא קבר המכיל מספר גופות אדם. לעיתים מזוהים הגופות לפני הקבורה, אך במקרים אחרים לא בהכרח באופן מלא. קבורה המונית יכולה לשמש במקרים של קרבות או עימותים גדולים, או באירועים המוניים של רעב, מגפה, או אסון טבע.

רשות חירום לאומית

רשות חירום לאומית (רח"ל) היא רשות ממשלתית ישראלית שהוקמה כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה. הרשות נועדה לתאם בין הגורמים השונים המטפלים באזרחים בשעת חירום. שעת חירום מוגדרת על ידי הממשלה כאחת מאלו: מלחמה, אסון טבע, מגפה, תקלה תפעולית - אסון פתע רב נפגעים, או פיגוע טרור רחב היקף (כגון פיגוע אב"כ). הוקמה ב-2007 והוכפפה לסגן שר הביטחון, מתן וילנאי, שמונה אחר כך לשר להגנת העורף. בשנת 2009 התמזג מל"ח (משק לשעת חירום) לתוך רח"ל.

בשנת 2012 רח"ל אוחדה לתוך המשרד להגנת העורף, בראש המשרד עמדו השרים - מתן וילנאי, אבי דיכטר וגלעד ארדן, ובהתאמה מנכ"לי המשרד - אלון רוזן, גבי אופיר ודן רונן.

ביוני 2014, בעקבות סגירת המשרד להגנת העורף, הועברו תחומי הפעולה של הרשות למשרד הביטחון, והסמנכ"ל בצלאל טרייבר מונה לעמוד בראשה, שר הביטחון, אביגדור ליברמן, מינה ועדת המומחים, ברשות האלוף במיל' אבי מזרחי, לדיון בהסדרת יחסי הגומלין ותחומי האחריות והסמכות בין רשות הלאומית לחירום (רח"ל) ופיקוד העורף,עם סיום עבודת הוועדה קיבל ליברמן את המלצות הוועדה.

בחודש אוקטובר 2018, מונה תא"ל במיל' זאב צוק-רם בשנית לתפקיד ראש רח"ל ולראש הוועדה הבין-משרדית להיערכות לקראת רעידות אדמה, וזאת לאחר שכיהן בתפקיד ראש רח"ל עם הקמתה בין השנים 2007 - 2011, צוק-רם שימש ב-7 השנים האחרונות, מאז עזיבתו את רח"ל כסגן ראש המל"ל ללוחמה בטרור, ביטחון פנים ועורף.

שפעת

שפעת או גריפה היא מחלה זיהומית הפוגעת ביונקים ובעופות, הנגרמת על ידי נגיף אינפלואנזה ממשפחת ה-Orthomyxoviridae מקבוצת נגיפי ה-RNA, התוקפת את דרכי הנשימה. בבני אדם המחלה מתבטאת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, וכן חולשה ועייפות, איבוד תיאבון, ליחה, סחרחורת ובחילה. סיבוך אופייני של השפעת היא מחלת דלקת ריאות, אשר עלולה להיות קטלנית, בעיקר בילדים קטנים, קשישים ובחולים עם דיכוי של מערכת החיסון.

יש להבדיל בין שפעת ובין הצטננות, שנגרמת על ידי נגיפים אחרים, שתסמיניה דומים מאוד לאלו של השפעת, אולם מתבטאים לרוב בצורה קלה יותר, ללא חום גבוה או תשישות. אולם, הבחנה מדויקת בין השתיים אפשרית רק באמצעות בדיקות רפואיות שונות.

ההרגשה הכללית בזמן המחלה היא חולשה, כאבים בכל הגוף וחוסר שקט ומנוחה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.