מגן דוד

מגן דוד (סמל: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה – העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה – ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל. על פי מסורות יהודיות ואחרות, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגיני לוחמיו של דוד המלך[1]. מסורת אחרת, מהרב אלעזר מוורמייזא, מצביעה דווקא על ציורה של המנורה מעל המגינים[2]. במרכזו של דגל מדינת ישראל מופיע מגן דוד.

Star of David
מגן דוד
מגן-דוד
מגן דוד כעיטור מגולף באבן מעל לכניסה לבית מגורים משנת 1936 בשכונת נחלאות בירושלים (2008)

מקור הסמל

מגגן דוד
מגן דוד

צורתו של מגן הדוד הופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים, והיא משמשת בתרבויות המזרח עד היום, הן בצורת מגן דוד והן בצורת Sri Yantra . מגן דוד מופיע גם בתרבות המוסלמית. ואולם, במאות השנים האחרונות הוא הפך לסמל יהודי מובהק.

סמל זה הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת בית שני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת, שכן הוא הופיע לצד צורות נוספות כדוגמת הפנטגרם (כוכב בעל חמישה קודקדים) וצלב הקרס, ולא בין הסמלים היהודיים המובהקים של התקופה ההלניסטית.

קיימת טענה שסמל הכוכב בן ששת הקודקודים מקורו יווני, היות שבאלפא ביתא היוונית המשולש הוא תמונת האות דלתא, שהיא האות הראשונה של המילה דאוס (אלהות), וכיוון שהאמינו בשתי רשויות, אל פועל טוב ואל פועל רע, הרכיבו את שני הפועלים יחד למגן[3]. טענה זו אינה נכונה משום שהמילה דאוס (Deus) לאלוהים היא מלטינית ולא מיוונית. מושג האלוהות ביוונית הוא תאוס (θεός) המתחיל באות תטא ולא בדלתא.

בתלמוד בבלי נאמר במסכת פסחים: "זכור את יום השבת לקדשו אמר רבה בר שילא דצלותא מצמיח קרן ישועה דאפטרתא מגן דוד (שמואל ב ז, ט) ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים תני רב יוסף זהו שאומרים מגן דוד".[4]

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו "אשכול הכופר", בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן[דרושה הבהרה]: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר הקבלי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים. הסמל מופיע כמה פעמים בספר רזיאל המלאך מסביבות המאה ה-12, בשימוש מאגי לצורכי קמעות.

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד[דרוש מקור].

מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש, ובהמשך הפך לסמל המזוהה עם היהדות ועם מדינת ישראל.

Leningrad Codex Carpet page e

ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד

Shilobizant

מגן דוד מאבני פסיפס ברצפת כנסייה ביזנטית בשילה

השקפות שונות לגבי משמעות הסמל

מגן דויד - עם ישראל
מגן דוד לפי הצעתו של נבון קצב, כמייצג את שלושת יסודותיה של המסורת היהודית.

יש פרשנים הטוענים כי הפרח שושן צחור שמורכב משישה עלי גביע בצורה של מגן דוד, הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת לעם ישראל[5].

יש שראו במגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ (המשולש שקודקודו פונה כלפי מטה), לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה (המשולש שקודקודו פונה כלפי מעלה). יש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם שישה קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה[6].

לפי הקבלה, מגן דוד רומז על שבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים, רומז על ספירה אחרת, ומרכזו המשושה של המגן דוד רומז על ספירת המלכות, המקבלת משש הספירות[7].

הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, על שני המשולשים המרכיבים אותו. לשיטתו, שלושת קודקודי המשולש הבסיסי הם כנגד שלושת מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם - אלוהים, אדם, עולם. שלושת קודקודי המשולש השני מסמלים את היחסים בין קודקודי המשולש הראשון, שהם שלושת עקרונות היסוד של היהדות על פיו: בריאה (היחס בין אלוהים והעולם), התגלות (היחס בין אלוהים והאדם) וגאולה (היחס בין האדם והעולם). לצורה הנוצרת קורא רוזנצוויג "כוכב הגאולה", ומכאן נובע שם ספרו.

מסורת נוספת היא שמקור המגן דוד הוא בעצם חתימתו של דוד המלך: האות ד בכתב עברי עתיק נראית כמו משולש, ומגן דוד מורכב משני משולשים, אחד על השני[8].

הסופר ש.ב נפתלי הביא במאמרו אורייתא הקב"ה וישראל חד הוא: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", הוי אומר המשולש התחתון חודו כלפי מעלה והוא הקב"ה והזויות התחתונות הם אורייתא וישראל אם פונים הם אל ה' כמים הפנים אל הפנים מביט הכי גם המשולש העליון ונוצרת הצטלבות והוא שכתוב 'חד הוא'. עוד פירוש מעניין לצורתו של המגן דוד הוא: שצורתו של מגן דוד דומה לכתרו של הרימון.

שימושים בסמל בקרב יהודים

Flag of Israel
מגן דוד בצבע תכלת כהה בדגל ישראל

בשנת 1879 כינסו הרוסים אספת רבנים גדולה בסנקט פטרבורג, והציגו לפניהם שבע שאלות בעיקרי היהדות. אחת מהן הייתה על משמעותו של סמל המגן דוד.

בשנים הבאות אימצו מספר גופים יהודיים וציוניים את מגן דוד כסמלם או ששילבו אותו בתוך סמלם. תנועת ביל"ו שילבה את מגן דוד בתוך החותם שלה, תנועת הסטודנטים היהודים אחוות ציון הדפיסה מגן דוד על מסמכיה ועוד.

בשנת 1897 אימץ הקונגרס הציוני הראשון (לפי הצעתו של דוד וולפסון) דגל לתנועה הציונית שבמרכזו מגן דוד כחול, ואשר מוכר כיום כדגל מדינת ישראל. הרצל, שעמד בראש התנועה הציונית הציע בספרו מדינת היהודים דגל לבן שבמרכזו מגן דוד, בתוכו ציור אריה ומסביבו שבעה כוכבי זהב, המסמלים את שבע שעות העבודה במדינה (הסוציאליסטית) אליה הוא חותר. מקס בודנהיימר הציע לקשט את הדגל בשנים עשר כוכבים כסמל לשנים עשר השבטים, אך הרצל דחה את ההצעה באומרו ששנים עשר השבטים כבר רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה הנקודות שעליו.

מאז אותה שנה התקבל הנוהג לשלב את מגן דוד בסמלי אגודות ציוניות ובמסמכים וקבלות של התנועה הציונית.

לעומת זאת, רבים ממתנגדי הציונות שללו כל משמעות דתית ורוחנית בצורת המגן-דוד, והתנגדו לציור והצבת הצורה, בפרט לצד חפצי קדושה[9].

הנאצים “תרמו” לא מעט לזיהוי היהודים עם מגן דוד, בכך שכפו על היהודים לתפור לחזיהם את הטלאי הצהוב או "כוכב היהודים", מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה "יהודי" בגרמנית. סמל זה הבדיל את היהודים מהאוכלוסייה המקומית, והיווה לדעתם אות קלון. בעת שהוכרז חרם על חנויות יהודיות בגרמניה הנאצית, סימנו פעילים נאצים חנויות של יהודים במגני דוד.

מנגד, ראו בארצות הברית ובבריטניה במגן דוד סמל יהודי המקביל לסמל הצלב הנוצרי, ולפיכך שרטטו או פיסלו מגן דוד על קברים של חיילים יהודים שנהרגו בשורות צבאות בעלות הברית, בדומה לאופן שבו מסמנים צלב על קברים נוצריים.

מגן דוד צהוב על רקע שני פסי תכלת ופס לבן ביניהם שימש כסמל הבריגדה היהודית שהייתה חלק מן הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ייתכן שכוונת מעצבי הסמל הייתה להפוך את "הטלאי הצהוב" למושא גאווה. בעת הדיונים על בחירת דגל למדינת ישראל היו הצעות לשנות את צבע המגן-דוד לצהוב כזכר לשואה.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הוחלט לאמץ את דגל התנועה הציונית, שבמרכזו מגן דוד כחול, כדגל מדינת ישראל. נשקלו גם הצעות אחרות, בין היתר לכלול בעיצוב את שבעת כוכבי הזהב של הרצל, אולם הוועדה שדנה בנושא הדגישה שכוכבי הזהב צריכים להיות בעל שישה קודקודים, כדי שידמו למגני דוד.

מועצת המדינה הזמנית קיבלה את החלטת ועדת הסמל והדגל, ואישרה אותה ב-28 באוקטובר 1948. כך הפך מגן דוד כחול לסמל המזוהה עם מדינת ישראל. האזרחים הערבים במדינה טוענים שאין הם יכולים להזדהות עם דגל שמורכב כולו מסמלים יהודיים - מגן דוד, ודוגמת פסים המזכירה טלית, אם כי סמל זה מוכר היטב גם בתרבות המוסלמית. אנשי נטורי קרתא הפסיקו להשתמש במגן דוד בטענה שהוא מסמל את המדינה הציונית.

Red Crystal with Star
מגן דוד אדום בדגל הקריסטל האדום, סמל מגן דוד אדום הבינלאומי

בשנת 1930 הוקם בתל אביב ארגון יהודי לעזרה ראשונה בדומה לארגוני העזרה הרפואית הצלב האדום והסהר האדום הקיימים ברחבי העולם. מגן דוד אדום נבחר כסמלו וכשמו של הארגון, משום שמגן דוד נתפס כסמל המקביל לצלב בנצרות ולסהר באסלאם. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום טוען כי סמליו לא נוצרו לפי מסורות דתיות, אלא מדובר בדגלי שווייץ וטורקיה בהיפוך צבעים. בשנת 1950 קיבל מגן דוד אדום הכרה רשמית של מדינת ישראל, אך הארגון לא זכה להכרה בינלאומית כיוון שהוועד הבינלאומי לא היה מוכן להכיר במגן דוד אדום כסמל נוסף של הארגון הבינלאומי. בסוף 2005 הוחלט ב"וועד הבינלאומי" שכל מדינה שלא רואה לנכון להשתמש בצלב או בסהר, תוכל להשתמש בסמל של מעוין אדום ("הקריסטל האדום"), או בסמל מקומי הנתון בתוך המעוין האדום. לפיכך הסכים הוועד הבינלאומי לקבל לשורותיו את הארגון הישראלי, אך התנה את הדבר בכך שסמל מגן דוד אדום יהיה בשימוש מקומי בלבד, ואילו בפורומים בינלאומיים הוא יהיה נתון בתוך מעוין אדום.

פסל "הדגל" בנס ציונה,

פסל מגן דוד בנס ציונה של הפסל ישראל פרימו

Star of david6128

ילדים יוצרים צורת מגן דוד. מגדיאל, 1946. צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה

HPIM432

חזית בניין ישיבת נווה דקלים בצורת מגן דוד, שהיה ביישוב נוה דקלים שבגוש קטיף (2005)

אנדרטת שלושת הנערים

אנדרטת שלושת הנערים בעיינות ענר, האמן אסף קדרון

שימוש בסמל בקרב מוסלמים

באסלאם קיים שימוש נרחב בסמל ההקסגרמה שם מכונה בשם "חותם שלמה" . הקרבה למינוח מגן דוד מעידה כפי הנראה על מסורות קרובות הנוגעות במקור השימוש בסמל זה בקרב שתי הדתות. הסמל מופיע באמנות המוסלמית החל מהמאה ה-12, כולל על מטבעות מהתקופה האיובית. השימוש במגן דוד בעיטורים המוסלמיים רווח מאוד בתקופות המאוחרות יותר ובתקופה העות'מאנית היה נפוץ מאוד. שרידים לעיטורים אלו בישראל ניתן למצוא גם בחומת ירושלים העות'מאנית, כמו על משקוף שער האשפות. דגל הח'ליף של מרוקו כלל את הקסגרמה כביטוי של "חותם שלמה", סמל ירוק על רקע אדום. הכוכב הוחלף ב-1945 לפנטגרם (גרסת כוכב בעלת חמישה קודקודים בלבד) המופיע בדגל מרוקו[10]. כן מופיע הסמל במסגדים רבים בעולם. עם הפיכתו של ההקסגרמה לסמלה המובהק של התנועה הציונית, חלה ירידה בשימוש בסמל זה באסלאם.

חותם שלמה וסהר (4236747240)
חותם שלמה וסהר על בניין מוזיאון השומרוני הטוב (על כביש ירושלים-יריחו)

שימושים בסמל בדגלי עמים אחרים

סמל ההקסגרמה הופיע גם על דגל אתיופיה אשר שונה ב-1996, ובמרכזו נוסף עיגול כחול ובו הסמל בצבע צהוב.

על הדגל הישן של צפון אירלנד מופיע כוכב בעל שישה קודקודים הדומה למגן דוד, ובתוכו יד אדומה ("היד האדומה של אלסטר"). הדגל מקובל בקרב היוניוניסטים (תומכי האיחוד עם בריטניה). המסומן של מגן הדוד אינו ברור, ייתכן שזהו רמז למלוכנות וקשר לבית דוד, הסבר אחר הוא ששת קודקודי הכוכב מסמלים את ששת מחוזות צפון אירלנד[11].

במרכז דגל בורונדי מופיעים שלושה כוכבים בני שישה קודקודים, כל אחד מהם אדום עם שוליים ירוקים.

בעבר הופיע כוכב בן ששה קודקודים בצבע אדום בדגל של נסיכות ג'נדאראואולו (Candaroğlu), אחת הנסיכויות הבייליקיות שהתקיימה באנטוליה בין השנים 12921461, ובדגל של נסיכות קאראמאן, נסיכות אנטולית נוספת שהתקיימה בשנים 12371486. דגל זה גם היה דומה בצבעיו לדגל הישראלי בן ימינו.

Ulster Banner

הדגל הישן של צפון אירלנד (לא בשימוש רשמי)

Flag of Nigeria (1914–1952)

דגל ניגריה בהיותה מושבה בריטית (1886 - 1957). נס כחול מושחת בכוכב משושה ירוק על רקע אדום

Flag of Morocco hexagram

דגל ח'ליף מרוקו עד 1945

Flag of Bonaire

דגל בונייר

Karaman

הדגל של נסיכות קאראמאן (נכבשה על ידי העותומאנים בשנת 1487)

הסמל בעמים אחרים

TheosophicalSocietyBudapest
מגן דוד כחלק מסמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט

סמל מגן דוד (הקסגרמה) נפוץ בהודו עוד מהתקופה שלפני הספירה הנוצרית וניתן לראותו גם על מקדשים עתיקים וגם בשימוש יום-יומי. לעיתים קרובות מופיע מגן דוד בסמיכות לצלב הקרס.

סמל מגן דוד משמש בבודהיזם כעזר למדיטציה ואמצעי להשגת תחושת שקט והרמוניה.

בהינדואיזם מגן דוד הוא סמלה של האלה סרסוואטי, אלת החוכמה והלמידה.

סמל מורכב של מגן דוד, הנקרא Sri Yantra או Sri Chakra (בתרגום - כלי להתעשרות ולהצלחה), הוא הסמל של האלה Tripura Sundari, הסמל מורכב מ-9 משולשים, חמישה הפונים כלפי מטה וארבעה כלפי מעלה, היוצרים צורה הנראית דומה למגן דוד.

ביוגה ההודית, הסימן של הצ'אקרה הרביעית, צ'אקרת הלב, הוא מגן דוד.

מתמטיקה

Inscribed Star of David
מגן דוד כחול חוסם מגן דוד אדום, וחסום במגן דוד ירוק. היחס בין הצלעות בין מגן דוד לחוסמו הוא שורש 3

מגן דוד הוא אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון עם כללי הגאומטריה והטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כשני משולשים שווי צלעות חופפים, שצלעו של כל אחד מהם חוצה שתי צלעות של האחר, כך שהשטח המשותף הוא משושה משוכלל. בנוסף, מגן דוד הוא הכיכוב היחיד של משושה והכיכוב היחיד של תמניון הוא מגן-דוד תלת ממדי, המורכב משתי פירמידות משולשות.

מספר תרגילי גאומטריה קלאסיים מבוססים על תכונות אלמנטריות של מגני דוד משוכללים: חלוקה של כל אחת מצלעות המשולשים הגדולים לשלושה חלקים שווים, וקיום שתי זוויות בלבד: 60 מעלות ו-120 מעלות. תרגיל בסיסי בטריגונומטריה מתייחס ליחס הגדלים בין מגן דוד החסום במגן דוד, ובין המגן דוד החוסם אותו; זאת כהכנה לתרגילים מורכבים יותר של משולש החסום במעגל. לפתרון התרגיל נדרשים רק שלושה משפטים טריגונומטריים: יחס בין צלעות במשולשים דומים מעידה על יחס בין המשולשים, משפט פיתגורס ומשפט הצלע מול זווית 30 מעלות במשולש ישר-זווית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אפרים דיינרד, ציון במשפט.
  • הדבורה שנת תרמ"ה גיליון 33 וגיליון 40.
  • ישראל יפה, האסיף תרמ"ו.
  • המליץ תרנ"ח גיליון 11.
  • תל תלפיות תרס"א, עמ' 164 ועמ' 183.
  • מיכאל קוסטא, חתך הזהב, חותם שלמה ומגן דוד, ספרית פועלים, 1990.
  • גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל, המשכן לאמנות עין חרוד, 2009.
  • אורי אופיר, "הדגל", ספר לכל, 2001
  • אליק מישורי, "שורו הביטו וראו", איקונות וסמלים ציוניים בתרבות הישראלית, עם עובד, 2000
  • דני בירן, איש על דגלו, מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, הוצאת סטימצקי 2017
  • יונה דברת, מגן דוד - סמל להבטחה ושילוב דורות המעין מד' ה'תשס"ד עמודים 15-21

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב אברהם חיים כהן, ‏ארץ החיים, עמ' 31, באתר HebrewBooks
  2. ^ ספר יראת אל "ודוד המלך עליו השלום נושאו במגינו מצויר בצורת מנורה והיה נוצח מלחמותיו ואויביו נופלים לפניו, ואמרו בעלי הקבלה הקב"ה הראה לדוד מזמור זה ברוח הקודש, כתב באותיות מופז ונעשה בצורת מנורה וכן הראה שלמה רבנו עליו השלום במראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה" גם החיד"א (מדבר קדמות מערכת ד אות כב) והרמ"א (תורת העולה) הביאו מסורת זו
  3. ^ אוצר השמות ערך מגן דוד
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז, עמוד ב'.
  5. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ב', ובפירושים
  6. ^ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן טו, ועוד.
  7. ^ פירוש "ארץ החיים" על התהילים (לרבי אברהם חיים הכהן מניקלשבורג), פרק יח (דפוס ראשון, קונסטנטינופול, תק"י, דף כ, עמוד ב; פיוטרקוב, תרצ"א, עמ' 31).
  8. ^ בצלאל דייטש, מעשה בצלאל עמוד סג.
  9. ^ ראו לדוגמה ר' חיים אלעזר שפירא, דברי תורה, מהדורא א', אות צב (ברטיסלאבה, תרפ"ב, עמ' פג - פה; ירושלים, תשנ"ח, עמ' קיא - קיג).
  10. ^ היסטוריה של מרוקו - דגל הח'ליף
  11. ^ מפתח הסמלים של צפון אירלנד מתוך אתר אוניברסיטת אלסטר להבנת הפוליטיקה והקונפליקט בצפון אירלנד
6 (מספר)

6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.

6 הוא גם ספרה המשמשת בכתיבת מספרים לפי בסיס עשרוני (ולפי כל בסיס גדול מ-6, כגון בסיס אוקטלי ובסיס הקסדצימלי).

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא הדגל הרשמי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם. דגל זה הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה.

ראשיתו של הדגל במושבה ראשון-לציון בימי העלייה הראשונה, והוא אומץ כדגלה של התנועה הציונית מיום היווסדה ב-1897. דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה של המדינה. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגלה של מדינת ישראל ב-28 באוקטובר 1948, והוא הועדף על פני רעיונות אחרים, בעיקר בשל הפופולריות הרבה שהייתה לו בציבור היהודי.

מעמדו החוקי של הדגל עוגן בחוק הדגל והסמל, ה'תש"ט, ובשנת ה'תשע"ח (2018) גם ניתן לו מעמד חוקתי בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

חלק ניכר מקרב התושבים היהודים במדינת ישראל, ומהיהודים שחיים במדינות אחרות, רואה בדגל הלאומי סמל לעצמאותה של מדינת ישראל. אחד הביטויים הרווחים לכך הוא הנפת הדגל על בתים ועל מכוניות ביום העצמאות. בחלק מהמגזר החרדי קיים פולמוס לגבי היחס לדגל ולגבי מקומו בחברות אלו, במיוחד משום היותו סמל ציוני, ובחלק מהמגזר הערבי

קיים אותו פולמוס משום היותו סמל ציוני ויהודי.

הפירוש של הדגל מעולם לא אומת באופן רשמי, יש מסורת שטוענת שהמגן דוד מסמל את העם היהודי והפסים הכחולים מסמלים את ים סוף, יש מסורת שאומרת שהדגל מבוסס על מראה הטלית וישנן גרסאות נוספות.

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

הטלאי הצהוב

הטלאי הצהוב הוא צורת מגן דוד מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ואות קלון. בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית בתקופת השואה חייבו השלטונות את היהודים לשאת אותו על בגדיהם. הטלאי הצהוב הונהג כסימן מזהה ליהודים על ידי שלטונות האסלאם והנצרות בימי הביניים, כחלק מחקיקה אנטי-יהודית והשפלה אנטישמית.

הצלב האדום

הצלב האדום, או תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי. קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי ואת הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

המשרדים הראשיים של ארגוני הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ. משרדיו בישראל שוכנים בשכונת בית חנינא בירושלים.

חובש

חובש הוא מונח המשמש במספר מדינות לתיאור אדם המיומן ומומחה במקצוע רפואת החירום, אשר מוכשר בנוהלי העבודה הקלינית והמנהלית. החובש עובד בעיקר במסגרת שירותי עזרה ראשונה, והוא מוכשר להגיב במהירות למצבי חירום בתחומי הרפואה, פציעות טראומתיות וזירות תאונה.

בישראל, פועלים החובשים בעיקר במסגרת ארגוני רפואת חירום דוגמת מגן דוד אדום או איחוד הצלה, וכן במסגרת חיל הרפואה בצה"ל. מגיש עזרה ראשונה נקרא בטעות לעיתים חובש, אף כי הראשון זוטר ממנו בסולם הדרגות המקובל ברפואת החירום.

חיל המודיעין

חיל המודיעין (בראשי תיבות: חמ"ן) בצה"ל הוא גוף המטה של אגף המודיעין (אמ"ן). החיל אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף - החל מאיתור מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) לשירות באגף ועד לקיום ההכשרות השונות. על הקמת החיל, שיפעל בנפרד מאגף המודיעין, הוחלט בעקבות המלצות ועדת אגרנט שבדקה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. הוא הוקם ב-1976 ומפקדו הראשון היה דב תמרי.

בראש החיל עומד קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר), בדרגת תת־אלוף, המשמש גם כראש המטה (רמ"ט) תחת ראש אגף מודיעין, ובכך אחראי על היחידות השונות באגף. הקמנ"ר הנוכחי הוא תא"ל יובל שמעוני.

כוכב (סמל)

סמל הכוכב, כאידאוגרמה, מסמל בדרך כלל כוכב אסטרונומי, שעל שמו הוא מכונה.

כיכר מגן-דוד

כיכר מגן-דוד היא כיכר הנמצאת בלב תל אביב במפגש הרחובות המלך ג'ורג', שינקין, רחוב הכרמל (שבו נמצא שוק הכרמל), רחוב הלל הזקן, מדרחוב נחלת בנימין ורחוב אלנבי. הכיכר ממוקמת בצדה הצפון-מזרחי של שכונת כרם התימנים.

השם ניתן לה מכיוון שממנה יוצאים ששה רחובות שהם כמספר צלעותיו של מגן דוד (לעיתים רחוב אלנבי נחשב כשני רחובות מכיוון שהוא יוצא לשני כיוונים שונים מהכיכר ורחוב הלל הזקן אינו נספר מפני שהוא "מצטרף" לכיכר בפנייה בלבד). הבתים הפינתיים בכיכר בנויים באדריכלות הסגנון הבינלאומי, מה שהופך את הכיכר, אחת הראשונות בתל אביב, לנקודת ציון עירונית חשובה ומובחנת.

כיכר זו נחשבת לאחד המקומות המתוירים בעיר והיא מרכז פופולרי בקרב צעירים ומבוגרים כאחד, אשר מגיעים אליה מן הרחובות הסמוכים. האזור שופע במסעדות, בתי קפה וחנויות והיא אחת הכיכרות הפעילות ביותר בארץ.

בשנת 1962 נבנו בכיכר (ובכיכר המושבות) מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל (מהמקומות הבודדים בתל אביב שבהם נבנו מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל) ובוטלו מעברי החצייה שהובילו לכיכר. בסוף 2004 נסגרו המעברים התת-קרקעיים עקב הזנחה וריכוז של חסרי בית בהם, אך בתי השימוש שמוקמו בהם שופצו ונפתחו מחדש. חציית רחוב אלנבי מתאפשרת כיום על ידי מעברי חצייה. בשנת 2005, במסגרת פרויקט שיפוצים באזור, שודרג אזור הכיכר.

מגן דוד אדום

מגן דוד אדום, המוכר גם בראשי התיבות מד"א (שמו הרשמי הוא: מגן דוד אדום בישראל), הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מנכ"ל הארגון הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא תא"ל (מיל') אבי זוהר.

מצבה

מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות:

מצבת קבורה – עליה מציינים, על-פי-רוב, את שם הנפטר, תאריך לידתו ותאריך פטירתו ולעיתים מוסיפים כמה מילים המייחדות את האדם הנפטר. המצבה יכולה להיות גם בצורת בית קבורה.

מצבת זיכרון – יכולה להבנות בצורות ובגדלים שונים. מטרתה להזכיר ולפאר אירוע או אדם מסוים.לעיתים גם מוסיפים סימן או פסל למצבה כדי להעיד על דתו של הנפטר: מגן דוד ליהודים, צלב ופסלי ישו לנוצרים, סהר למוסלמים, פסלי בודהה לבודהיסטים וכו'.

משושה

מְשֻׁשֶּׁה (Hexagon, הֶקְסָגוֹן) הוא מצולע בעל שש צלעות. סכום כל זוויותיו הפנימיות הוא 720 מעלות. כל משושה הוא בעל תשעה אלכסונים שיוצרים שישה משולשים.

הצרפתים מכנים לעיתים את צרפת "המשושה" בגלל צורתה שנראית כמו משושה.

משרד הבריאות

משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. משרד זה אחראי על נושא הבריאות בישראל, ובכלל זה:

אחריות על מערכת הבריאות בישראל, ובכלל זה בתי חולים, מרפאות, ומוסדות רפואיים אחרים.

אחריות על כלל הפעילות בתחום הבריאות בישראל, ובין היתר - רפואה מונעת, בריאות הציבור, בריאות הסביבה, בריאות תלמידים ועובדים, וקידום בריאות.

אחריות על רישוי מקצועות הבריאות, ופיקוח על העיסוק במקצועות אלה בישראל. עם בעלי המקצוע בתחום זה נמנים, בין היתר, רופאים, רופאי שיניים, אחיות, מיילדות, רוקחים, דיאטניות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, ועוד.

אחריות על פיקוח על פעילות קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אחריות על נושאים נוספים כגון מחקרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים, פיקוח על פעילות מגן דוד אדום, שותפות בפיקוח על נושאי איכות הסביבה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, פיקוח על ייצור וייבוא מזון, תרופות וכדומה.משרד הבריאות הוא המחזיק והמפעיל של בתי החולים הגדולים במדינה, ותקציבו הוא התקציב השלישי בגודלו בממשלה (לאחר משרד הביטחון ומשרד החינוך). למרות זאת, משרד הבריאות אינו נחשב כמשרד בעל עוצמה בתוך הממשלה, עקב ריבוי הבעיות וחוסר יכולת ממשית לעריכת שינויים משמעותיים וברי-מדידה בזמן קצר, בתחום הבריאות. תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. בדרך כלל התמנה המנכ"ל מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים, או קציני רפואה ראשיים לשעבר, אך בתחילת המאה ה-21 הפך התפקיד לפחות אטרקטיבי, ונוצר קושי למצוא מועמדים מתאימים המעוניינים בתפקיד.

בשנת 2015, הכריז סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (שבהמשך הכהונה מונה לשר הבריאות), זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו, כי ימנה את משה בר סימן טוב לתפקיד מנכ"ל המשרד. בר סימן טוב היה סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר וכן הנספח הכלכלי בשגרירות בוושינגטון, אבל לא רופא, ומעולם לא עסק ברפואה. זו הפעם הראשונה שמונה מנכ"ל למשרד שלא בא מעולם הרפואה, והצעד ספג ביקורת מיושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל, ליאוניד אידלמן. ליצמן, מנגד, זקף זאת לזכותו. הממשלה אישרה את המינוי ב-7 ביוני 2015.

נוער מד"א

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי בישראל. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות ופועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות.

בארגון נוער מד"א פועלים כ־7,000 בני נוער בגילאי 15 עד 18.

נוער מד"א מוכשרים כמגישי עזרה ראשונה (מע"רים) כחלק מצוות האמבולנסים הלבנים וניידות לטיפול נמרץ של מד"א, מסייעים בהדרכות עזרה ראשונה לאוכלוסייה, בד בבד עם הפעילות ההומניטרית בקהילה, בה הם עוסקים בחינוך וחיזוק ערכי התנועה, באמצעות הפעלות בתחומים מגוונים הקשורים להצלת חיי אדם, סיוע לנזקקים על ידי איסוף מזון למשפחות נזקקות בחגים, וסיוע לכלל האוכלוסייה בעתות משבר.

בתחילת ההתנדבות הם עוברים קורס באורך 60 שעות של למידת החומר להכשרתם כמגישי עזרה ראשונה באמבולנסים ובניידות טיפול נמרץ.

סמל

סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.

הסמל מקבל משמעות וחשיבות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו.

במובן פסיכולוגי או פילוסופי, כל התפיסות הן סמליות מטבען וייצוגן של התפיסות הללו הוא פשוט כלי אלגורי למשמעות סמלית.

בהתאם לכך, הסמלים הם יסוד חשוב ביותר של החשיבה האנושית.

בתחום הבלשנות המילים בשפה המדוברת משמשות ככלים צליליים לייצוג מושגים סמליים, אשר יכולים לשמש לתקשורת.

בסמנטיקה נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.

את המילים ניתן לארגן בסדר תחבירי מסוים שמוסיף בעצמו להבנת המשמעות של המשפט השלם.

פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה

פרשת השמדת מנות הדם של העולים מאתיופיה היא פרשה משנת 1996, הנוגעת למדיניות מגן דוד אדום בעניין מנות דם שנתרמו על ידי עולים מאתיופיה. על-פי המדיניות, שהוסתרה מן התורמים, לא נעשה שימוש בתרומות הדם, בשל החשש שהתורמים נגועים במחלות הנפוצות יותר בקרב עולי אתיופיה מאשר באוכלוסייה הכללית, ובכללן איידס. עם זאת, לתורמים ניתנה "תעודת תורם דם" וניתן להם ולבני משפחתם ביטוח דם למשך שנה ככל התורמים. הפרשה נחשפה בכתבה מיום 28 בינואר 1996 שערך העיתונאי רונאל פישר בעיתון מעריב, ועוררה בישראל סערה.

בבדיקות האיידס הרבות שנעשו שנים לפני הפרשה התגלה שבקרב כ-5,200 יוצאי העדה האתיופית שעלו אחרי יולי 1990, נמצא ש-118 מהנבדקים נשאים. בבדיקות של 600 עולים שעלו בין השנים 1984 - 1990 לא נמצאו נשאים.

קצין

קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שעבר קורס מתאים, ובעקבותיו הוא נושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין). המושג "קצין" משמש בהיקף נרחב בצבא, ובגופים נוספים בעלי הירארכיה פיקודית, כמו המשטרה, רשות הכבאות או מגן דוד אדום.

המילה קצין מופיעה בתנ"ך 6 פעמים. האטימולוגיה שלה אינה ברורה, אך כנראה שמקורה במילה "קצה", במובן "המייצג את הפיקוד".

בצבא ארצות הברית, בצבא בריטניה ובצבאות רבים אחרים קיימות עשר דרגות קצונה. בצה"ל קיימות תשע דרגות קצונה.

צבא פרוסיה היה הצבא הראשון שהקפיד על מתקנים נפרדים לקצינים, במטרה לשמור על מערכת יחסים מקצועית בין המפקדים לחיילים, הפרדה שאומצה לאחר מכן בכל צבאות העולם.

רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)

רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (הידוע גם בשם קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בעיר. הרחוב משתרע מכיכר מסריק בצפון ועד כיכר מגן דוד בדרום, שם הוא נפגש עם הרחובות אלנבי ושינקין, שוק בצלאל, שוק הכרמל ומדרחוב נחלת בנימין. הרחוב נקרא על שמו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת בתקופת המנדט הבריטי.

עד לרכישת אדמות האזור, נקראה הדרך עליה הוקם הרחוב "דרך סומייל" היות שהיה זה הציר המקשר בין יפו ובין הכפר ששרידיו מצויים כיום לצד רחוב אבן גבירול. לאחר שנרכשו קרקעות האזור בידי יהודים בראשית שנות ה-20, נקרא "רחוב הכרמל", ובשנת 1935 שונה שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג' החמישי, לרגל יובל הכסף למלכותו של מלך בריטניה. עם קום המדינה הושאר שמו של הרחוב על כנו, אך בשילוט הודגש כי בימי מלכותו ניתנה הצהרת בלפור. קטע הרחוב המערבי לאלנבי נקרא עדיין "רחוב הכרמל" ובו גם נמצא שוק הכרמל.

ברחוב מרכז מסחרי שוקק חיים, לאורכו חנויות רבות, מסעדות ובתי קפה, והוא סמוך לשני שווקים ולמרכזי הקניות ברחוב דיזנגוף.

רחוב שינקין

רחוב שינקין הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שם מנחם שינקין.

הרחוב, העובר ממזרח למערב, מרוחק כמה מאות מטרים מחוף הים. בקצהו המערבי נמצאת כיכר מגן-דוד, שהיא צומת סואן של חמישה רחובות ידועים: המלך ג'ורג', אלנבי, נחלת בנימין, הכרמל (שבו מצוי שוק הכרמל) ושינקין.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמיתברזילי הגלעדיגיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט) • מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך
מצולעים ופאונים
מושגים מצולעפאוןקודקודצלעמקצועפאהזווית חיצוניתאלכסון
מצולעים
לפי מספר צלעות משולשמרובעמחומשמשושהמשובעמתומן
משולשים משולש ישר-זוויתמשולש שווה-שוקייםמשולש שווה-צלעות
מרובעים מקביליתטרפזטרפז שווה-שוקייםמרובע ציקלידלתוןדלתון ריצוףמעויןמלבןריבוע
כוכבים פנטגרם • מגן דוד • אניאגרם
תכונות מצולע משוכללמצולע שווה-צלעותמצולע קמורכוכב
פאונים
פאונים משוכללים ארבעוןקובייהתמניוןתריסרוןעשרימון
פאונים ארכימדיים ארבעון קטוםקובוקטהדרוןקובייה קטומהתמניון קטום • רומביקובוקטהדרון • קובוקטהדרון קטום • קובייה מסותתת • איקוסידודקהדרון • דודקהדרון קטום • איקוסהדרון קטום • רומביקוסידודקהדרון • איקוסידודקהדרון קטום • דודקהדרון מסותת
פאונים אחרים פירמידהמנסרהאנטי-מנסרהמקבילוןמעוינוןתיבהאיקוסיטטרהדרון
תכונות פאון משוכללפאון משוכלל למחצהפאון ארכימדי
הכללות
הכללות סימפלקסהיפרקובייהטסרקט

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.