מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות ים המלח. נתגלתה יחד עם שבע המגילות שנמצאו במערה מספר 1 בקומראן, והיא אחת משלוש המגילות שנרכשו בשעתן על ידי אלעזר ליפא סוקניק לאוניברסיטה העברית בירושלים.

המגילה היא למעשה מדריך לארגון צבאי ולאסטרטגיה, ושמה הפך ברבות השנים לניב שגור בעברית לתיאורה של מלחמה טוטאלית בה יש רע וטוב מוחלטים. המגילה נשתמרה בכמה עותקים ופרגמנטים כולל 1QM, 4Q491-496. מגילות אלה כוללות נבואה אפוקליפטית לגבי מלחמה בין בני אור ובני החושך. המלחמה מתוארת ראשית כתקיפה של בני האור נגד אדום, מואב, בני עמון, העמלקים, הפלשתים, וכתים של אשור (המכונים בליעל), והם ככל הנראה הרומאים, הנתמכים בידי אלה ש"הפרו את הברית" כולל בני לוי, יהודה ובנימין.

שאר הטקסט הוא תיאור מפורט של אירועי המלחמה וכיצד יש לנהוג בה.

הארכיטקטורה של היכל הספר במוזיאון ישראל, שם מוצג חלק קטן מהמגילות, אמורה לשקף את הנאמר במגילה זו - הכיפה בה נמצאת התצוגה היא בצבע לבן בוהק (בני אור) ומולה ניצב קיר שחור (בני חושך).

אל ישראל קרא חרב על כל הגואים ובקדושי עמו יעשה גבורה

מלחמת בני האור בבני החושך, כג [16] 1

בשל הסגנון הלשוני ובשל השקפות דומות המובעות בהן, משייכים את כתיבתן לאותה כת סודית. מגילה "מלחמת בני האור בבני החושך", מתארת את המלחמה האחרונה והסופית בין כוחות הטוב - בני האור, לכוחות הרוע - בני החושך ובסופה ינצחו בני האור ויביאו לביעור הרוע מן העולם.[1]

The War Scroll - Dead Sea Scroll
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך
Shrine of the Book 2
היכל הספר - משמאל הכיפה הלבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך.

גילוי המגילה

המגילה נרכשה על ידי הארכאולוג אליעזר סוקניק שקנה את מגילת "מלחמת בני האור בבני החושך" יחד עם מגילת ההודיות, מסוחר עתיקות בבית לחם ב-29 בנובמבר 1947. סוקניק פרסם תעתיק חלקי של המגילות ולאחר מכן בנו יגאל ידין השלים את עבודת אביו ופרסם תעתיק מלא עם פירושיו. מאז פרסמו חוקרים שונים פירושים שונים למגילות אלו. מגילת "מלחמת בני האור בבני החושך"- או מגילת המלחמה (1OM) היא יחידה במינה ואין לה אח ורע בכתבים. הטקסט נכתב על ארבע יריעות גוויל עדין, הכוללת שמונה עשר טורים, אורכה כ-2.30 מטר וגובהה כ-16 ס"מ. עם זאת, לא כל המגילה השתמרה, בקרב מרבית החוקרים מקובל כי למגילה היו בין עשרים לעשרים ושלושה טורים. בשנת 1949 התגלה קטע נוסף ממגילת המלחמה במערות קומראן, דבר שחיזק את האמונה כי המגילות לא השתמרו במלואן.[2]

תיארוך המגילה

הפולמוס בנוגע לתיארוך המגילה מתרחש עד ימינו. על פי המחקרים השונים, טווח התאריכים המקובל של המגילה העתיקה ביותר (40Q93), נקבע בין המחצית הראשונה של המאה הראשונה לפני הספירה, לבין הזמן שבו נכתבו רוב הטקסטים האחרים המתוארכים למחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה.[3]

תיארוך המגילה מתבסס בעיקר על זיהוי הכתיים. יש חוקרים אשר טוענים שהכתיים המוזכרים במגילה הם "כתיי אשור" ו"כתיי מצרים" מכאן ניתן להסיק כי הכתיים שהגיעו ממצרים היו ככל הנראה רומאים[דרושה הבהרה]. ידין סבר שמחבר המגילה שאל ביטויים מספר דניאל פרק יא ושילב אותם בחיבור, אך התבסס רק על ביטויים לשונים ולא על התוכן. חוקר אחר בשם פוליסר טען לעומתו, שניתן להסיק שהמחבר ידע על הנבואה שטרם התקיימה בספר דניאל וכך החליט על הנוסח שלה. על פי גישה זו הכתיים היו סלווקים או יוונים. בנוסף, תיאור הקרבות במגילה לא שונה רבות מתיאור הקרבות בזמן התקופה ההלניסטית[4]

כותבי המגילה

על-פי יגאל ידין אין אנו יודעים מי חיבר את המגילה, על כן מכנים אותה או את קוראיה בשם "אנשי הכת". מחקרים מאוחרים יותר טוענים כי באזור קומראן, במקום שנמצאו המגילות היה מנזר אייסי – עדה דתית הנודע בקיצוניותה הדתית ובחיים משותפים של חבריה. לא רק מיקומן של המגילות מעיד על כותביהן אלה גם מנהג חייהם ואורח חייהם שמתבטא הן באמצעים ארכאולוגים והן בעדותם של היסטוריונים בני אותה התקופה. על פי הממצאים, אנשי הכת האיסיית שללו את המשטר היהודי שהיה קיים באותה תקופה, שבו התנהלה עבודת המקדש ושאר ענייני המדינה שלא כמצוות התורה, לדעתם.[5] תפיסתם של אנשי הכת הייתה שרק על ידי קיום כלל המצוות בתוכן מצוות המלחמה יגיעו לגאולה וינצחו בני אור את בני החושך ביום המיועד לכך. דבר זה יקרה רק אם בני האור ישובו מן המדבר (מטאפורה לאבדון) לירושלים וישמרו את תורת משה על-פי פירושי הכת. מתוך כך ניתן לחשוב שהמגילות, בתוכן מגילת "מלחמת בני האור בבני החושך", נכתבו על-ידם.

קיים מיעוט בקרב החוקרים אשר מאמין כי המגילות נכתבו על ידי הצדוקים, כוהני בית המקדש או אפילו הנוצרים הראשונים, וזאת בשל שונות באופן תיארוך ומחלוקת בנוגע לכמות האנשים שישבו בקומראן.[6] על פי רחל אליאור, הטוענת בספרה זיכרון ונשיה: סודן של מגילות מדבר יהודה כי כותבי המגילה היו קבוצה כוהנית של בני צדוק, כותבי המגילה הם בני האור (בשל אמונתם בלוח שנה שמשי) ומלחמתם היא בבני החושך - קבוצות כהנים אחרות והפרושים (בשל אמונתם בלוח שנה ירחי).[7]

תוכן המגילה

עיקר תוכנה של המגילה הוא תיאור המלחמה העתידה להתרחש כשישובו בני האור ממדבר העמים אל ירושלים. המלחמה תיערך בין בני לוי, יהודה, בנימין ושאר בני ישראל תוך קבלת עזרה מכוחות האור, הצדק והמלאכים, לבין אויבי ישראל המכונים כתיים. המלחמה תימשך שש שנים. שלוש פעמים יגברו בה בני האור ושלוש פעמים בני החושך וסופה בניצחון בני האור על בני החושך.[8] המגילה מחולקת לשלושה חלקים: החלק הראשון עונה על השאלה מתי יהיה "מועד הנקם" ומול מי יילחמו אנשי האור: "באויבנו להפיל גדודי בלייעל שבעת גוי והבל" (יד [11] 9-7). בהמשך המגילה מתברר שהאויבים העיקרים הנם הכתיים. החלק האמצעי מתאר בצורה מפורטת ובסגנון עובדתי וחוקתי את חוקי המלחמה, הטקטיקה, וכיצד משתלבים חוקי התורה ומצוות משה במלחמה. חלקה האחרון של המגילה מוקדש לתיאור המלחמה הממשית ביתר דיוק. חלק זה נקרא גם "סדרת שבעת הגורלות" או "סדרת הקרבות מול הכתיים". עיקר תפקידה של המגילה הוא לפרט את חוקי המלחמה הנזכרים בתורה, לפרשם הלכה למעשה ולחייב את קוראי המגילה לקיים את הכתוב בה כלשונה. כותב המגילה מושפע ממספר ספרים חיצונים בצורה מובהקת.[9]

לקריאה נוספת

  • מלחמת בני האור בבני החושך, כג[16]1
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955)
  • בריאן שולץ,"מגילת מלחמת בני האור בבני החושך- הצד הספרותי" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009) עמ' 321–323
  • חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים עמ' 145
  • חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים עמ' 146–147
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית: דפוס גולדברג 1955) עמ' 3–4
  • מגן ברושי,"אורחות חיים בקומראן" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009 עמ' 25–26
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) עמ' 4
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) עמ' 5–7

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) עמ' 321
  2. ^ בריאן שולץ,"מגילת מלחמת בני האור בבני החושך- הצד הספרותי" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009) עמ' 321-323
  3. ^ חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים עמ' 145
  4. ^ חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים עמ' 146-147
  5. ^ יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית: דפוס גולדברג 1955) עמ' 3-4
  6. ^ מגן ברושי,"אורחות חיים בקומראן" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009 עמ' 25-26
  7. ^ "הקסם הנצחי של המגילות הגנוזות". הארץ (בעברית). 24 בנובמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2017.
  8. ^ גאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) עמ' 4
  9. ^ יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) עמ' 5-7
בליעל

בליעל או בן בליעל, בספרי התנ"ך, הוא כינוי לאדם בעל תכונות מוסריות שליליות. מקובל לפרש את השם על פי האטימולוגיה "בלי-על", שפירושה "ללא תועלת", ללא עילוי, או ללא עול (של מוסר או יראת שמים). מעטים פירשו את השם כעומד בפני עצמו.

במקורות מאוחרים יותר, כגון בספרים החיצוניים, זהו כינוי לשד.

בתורת הדמונולוגיה "גואטיה" נודע לבליעל מעמד חשוב: הוא מופקד על השקרים ועל האשמה, ובתור נסיך האזור הצפוני של הגיהנום הוא מפקד על שמונים לגיונות של שדים. מבין היסודות, הוא אחראי על יסוד האדמה ועל השדים הנבראים ממנה. עם נסיכי גיהנום האחרים נמנים אשמדאי, אוליאס ווסאגו.

בספר היובלים קרויים עובדי אלילים "בני בליעל".

בעברית המודרנית, לעיתים משתמשים בשם בן בליעל במשמעותו התנ"כית, כשם גנאי לאדם מנוול או לא מוסרי.

בני האור

בני האור (באנגלית: The Sons of Light) הוא ספרו של הסופר רפאל שמאי. הספר יצא רשמית בישראל ב-10 באפריל 2013. הספר מספר גם רבות על תושבי קומראן ואורח חייהם, והקשר בין העבר להווה. זהו ספר פרוזה הפונה לקהל מגוון.

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917 – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל משך מספר חודשים במהלך מלחמת העצמאות. חתן פרס ישראל למדעי היהדות ה'תשט"ז (1956).

יהושע בראנד

יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand‏; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975‏) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד. מחבר הספר "כלי החרס בספרות התלמוד".

מגילה חיצונית לבראשית

המגילה החיצונית לספר בראשית, היא אחת משבע המגילות העיקריות שנמצאו ב"מערה מס' 1" במערות קומראן. המגילה משתייכת למגילות ים המלח והיא אחת מיותר משמונה-מאות כתבים שנמצאו באזור חירבת קומראן שבצפון החוף המערבי של ים המלח. המגילה נמצאה בשנת 1947, על ידי בדואים מהאזור.

המגילה נמצאה במערה עם שלוש מגילות נוספות: מגילת ישעיהו, סרך היחד, פשר חבקוק, והיא נמכרה על ידי הבדואים למר אתנסיאוס שמואל, ראש המנזר ע"ש מרקוס הקדוש, שבעיר העתיקה בירושלים. שלוש המגילות האחרות נפתחו במהירות וצולמו, אך המגילה הרביעית, כך היא נקראה אז, הייתה במצב שברירי ולא ניתן היה לפתוח אותה ללא טיפול עדין ביותר.

לאחר גילגולים נוספים דרך חומס בסוריה, וביירות בלבנון, הגיעו המגילות למוזיאון פוג לאמנות (Fogg Art Museum) באוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס ארצות הברית, שם התכוננו לפתוח את המגילה שטרם נפתחה. ראש המנזר התנה את פתיחת המגילה ברכישת ארבע המגילות הנוספות. לבסוף הוצעו המגילות למכירה בוול סטריט ג'ורנל (ב-1 ביוני 1954) ונמכרו למדינת ישראל תמורת 250,000$, בעזרתו של איש העסקים האמריקאי סמואל גוטסמן. המגילות כונסו עם שלוש מגילות נוספות (העתק נוסף של מגילת ישעיהו, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ומגילת ההודיות) בהיכל הספר.

קלף המגילה עצמו מתוארך לפי תיארוך פחמן 14 לתקופה שבין שנת 73 לפנה"ס לשנת 13 לספירה. חיבור המגילה לראשונה מתוארך לפי לשון הכתוב למאה הראשונה לפנה"ס.

מגילות ים המלח

מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן של המוקדמות מביניהן משוערת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה. כלומר אלו כתבי היד העבריים הקדומים ביותר הכוללים עד נוסח למקרא בעברית שנמצאו, למעט קטע בודד של ברכת כהנים מכסף המתוארך למאה ה-6 לפני הספירה. רוב המגילות עשויות קלף ומקצתן עשויות פפירוס. על אף שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב בשל האקלים הצחיח השורר בבקעת ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, כשליש מן המצאי בארמית ויתרתן ביוונית.

בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, אך חלקם נוטים לזהות בהם את הכוהנים בני צדוק (ראו בהמשך על הפולמוס בין החוקרים באשר לזהות כותבי המגילות).

חלק מהמגילות מוצגות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, וניתן לצפות בתוכנן באתר אינטרנט ייעודי. רוב המגילות מטופלות במעבדת המגילות של רשות העתיקות וניתן לצפות בהן בספרייה המקוונת של רשות העתיקות בשיתוף חברת גוגל, ובתערוכות בחו"ל מעת לעת.

מגילת ההודיות

מגילת ההודיות היא אחת משבע מגילות ים המלח הראשונות שהתגלו במדבר יהודה במערה מס' 1 הסמוכה לחורבת קומראן על ידי בדואים. הייתה זו אחת משתי המגילות הראשונות שנרכשו על ידי פרופ' אליעזר סוקניק מסוחר העתיקות קנדו בבית לחם בנובמבר 1947.

הטקסט של המגילה התגלה בהמשך בעוד שני קטעים במערה מס' 1 ושישה קטעים נוספים במערה מס' 4. מכל מקום המגילה שהתגלתה לראשונה מכילה את החלק הגדול של הטקסט הידוע לנו. מגילה זו מוצגת כיום בהיכל הספר במוזיאון ישראל.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

מלחמת גוג ומגוג

מלחמת גוג ומגוג היא מושג ביהדות המתאר מלחמה או סדרת מלחמות אשר צפויות להתרחש באחרית הימים, לפי מסורות שונות שמקורן בתנ"ך. במלחמה זו, צפויה לקום קואליציה גדולה של רבות מאומות העולם, בראשות גוג מלך מגוג, שתילחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה עקובה מדם ובסופה יכניע האל באותות ובמופתים את גוג וצבאו, וכך יידעו אומות כל העולם, ויכירו - במציאות האל. מקורות יהודיים חלוקים בשאלה אם המלחמה תתקיים לפני או אחרי בוא המשיח, או אולי תתחיל לפני אך תסתיים לאחר בואו. על פי המדרש לאחר המלחמה לא יגלה עוד עם ישראל מארצו.

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

משמעותה המקורית של המילה "קאנון" (Κανόνας) ביוונית הייתה סרגל או קנה מידה.

המושג 'כתבי הקודש', ("Biblia Sacra", בלטינית, או לשם הקיצור: ביבליה), עומד על ההנחה, שבכתבים הללו, היהודי והנוצרי, "מובלע דבר אלוהים ונמצא בהם ביטוי לבשורתו ולרצונו, ולפיכך הם משמשים יסוד מוחלט לחיי המאמינים, כיחידים כציבור, והם נתונים ברשות הציבור וברשותו של כל אדם".משום כך, קנוניזציה של כתבי קודש שונים לכדי מאגד מאוחד קאנוני, מגדירה את המכלול הזה כ'כתבי הקודש' המחייבים, העולים בדרגתם ובסמכותם על כל כתבים או חיבורים אחרים. מבחינה דוגמטית, למשל, אפשר ויהיה מותר למאמין לחלוק או לערער על סמכותו או על דבריו של חיבור חיצוני לקאנון, אך אסור יהיה לו לערער או לחלוק על סמכותו של חיבור שנכלל בתוך הקאנון של כתבי הקודש המחייבים.

הן המונח, 'כתבי קודש', בספרות חז"ל של סוף הבית השני והן המונח 'קאנון', שאינו קיים במקורות היהודיים, ומופיע לראשונה במקורות הנוצריים רק לאחר התגבשות הברית החדשה במאה ה-4 וכולל גם את ספרי המקרא, הולמים את תיאור מפעל האיסוף והגיבוש המקראי, ובכך המושג פעל את פעולתו ההיסטורית, מאמצע המאה ה-5 עד אמצע המאה ה-2 לפני הספירה, עוד קודם שניתן לו כינוי מפורש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.