מבקר אמנות

מבקר אמנות הוא אדם המתפרנס מפרסום דעותיו על יצירות אמנות ובידור. חלק ממבקרי האמנות הם גם חוקרי אמנות והגבול בין מקצועות אלה אינו תמיד ברור. רבים ממבקרי האמנות הם עיתונאים.

הרקע המקצועי של מבקרי האמנות מעבר להכשרתם כעיתונאים או כחוקרים הוא מגוון. לרובם עשוי להיות מקצוע שונה הקשור לאמנות כמו אוצר, מוציא לאור או עורך מוזיקלי. חלקם היו אמנים בעצמם לפני שהפכו למבקרים, אולם רק מעט מהמבקרים מתפרנסים כאמנים וכמבקרים בעת ובעונה אחת (לדוגמה אהד פישוף). מרבים מהמבקרים יש ציפיה להציג ידע מקצועי ולהכיר מגוון רחב של יצירות אמנות מהסוגה אותה הם מבקרים. אולם, יש מבקרים שהתמחותם היא הצגת זווית ראייתו של צרכן האמנות והבידור הפשוט.

חשיבות הביקורת

ישנם אמנים שלא מחשיבים את המבקרים. המפיק מיכאל שווילי, לדוגמה, טבע את הביטוי "הביקורת בוכה והקופה צוחקת". לעומתם ישנם אמנים רבים המחשיבים מאוד את עבודתם של מבקרי האמנות ונוטים להיעלב מביקורות רעות ואפילו להגיב לביקורות אלה בחריפות. דוגמה לתגובה חריפה היא טביעת הפועל "לגמוז", על שם המבקר חיים גמזו שמתאר נתינת ביקורת קטלנית ביותר; מושג זה נטבע על ידי אפרים קישון. דוגמה אחרת היא תקיפה פיזית של המבקר מאיר שניצר בידי דודו טופז.

ראו גם

קישורים חיצוניים

20 בינואר

20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 345 ימים (346 ימים בשנה מעוברת).

3 בפברואר

3 בפברואר הוא היום ה-34 בשנה, בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 331 ימים (332 בשנה מעוברת).

אויגן קולב

אוֹיְגֶן קוֹלְבּ (Eugene Kolb; בהונגרית: Kolb Jenő;‏ 21 בפברואר 1898 – 14 בספטמבר 1959) היה מבקר אמנות, תאורטיקן של האמנות, ומנהל מוזיאון תל אביב לאמנות משנת 1952 ועד מותו ב-1959.

אליק מישורי

ד"ר אלכסנדר (אָלִיק) מישורי (Alec Mishory) (נולד ב-28 במאי 1946) הוא היסטוריון, אוצר, מבקר אמנות וחוקר אמנות ישראלי.

אריה לרנר

אריה לֶרנֶר (7 בפברואר 1909, תרס"ט – 29 באפריל 1973, תשל"ג) היה מבקר אמנות ישראלי, מבקר האמנות של עיתון "דבר" במשך שנים ועורך המוסף דבר לספרות ואמנות, ומתרגם פורה, בעיקר של ספרות ילדים. מפעילי אגודת הציירים והפסלים בישראל.

ג'ון אפדייק

ג'ון הוייר אפדייק (אנגלית: John Hoyer Updike;‏ 18 במרץ 1932 - 27 בינואר 2009) היה סופר אמריקאי משפיע ופורה.

"שפן רץ", רומן ריאליסטי שהוציא לאור בשנת 1960, נחשב ליצירת מופת חלוצית, ובהמשך חיבר אפדייק עוד שלושה רומנים עם אותה דמות ראשית - הארי "ראביט" (ארנב באנגלית) אנגסטרום, אנטי-גיבור מחוספס ומתוסבך שנע בין צווארון כחול למעמד ביניים ושפך אור כן ומעט סאטירי על כלל החברה האמריקנית.

אפדייק היה גם מבקר אמנות, וחיבר בנוסף לנובלות סיפורים קצרים, שירים ומסות. הוא זכה בשורה של פרסים חשובים, ובהם פעמיים בפרס פוליצר, ב-1982 ושוב ב-1991, ובפרס "הרצאת ג'פרסון" ב-2008.

ג'ון ראסקין

ג'ון ראסקין (באנגלית: John Ruskin;‏ 8 בפברואר 1819 - 20 בינואר 1900), מבקר אמנות ותרבות, סוציאליסט מוקדם ומבקר חברתי אנגלי. מחשובי מבקרי האמנות בתקופה הוויקטוריאנית. עסק גם בציור, ספרות ושירה.

גאו שינג'יאן

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא גאו. גאו שינג'יאן (Gao Xingjian;‏ נולד ב-4 בינואר 1940) הוא סופר, מחזאי, מבקר אמנות, מתרגם וצייר ממוצא סיני ובעל אזרחות צרפתית (מ-1997), זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2000

גבריאל טלפיר

גבריאל (יוסף) טַלְפִיר (כ"ט בתמוז תרס"א, 16 ביולי 1901 - 31 ביולי 1990) היה משורר עברי, מבקר אמנות, מוציא לאור, עורך ומתרגם.

גדעון עפרת

גדעון עפרת (נולד ב-1945) הוא מבקר אמנות ישראלי, מומחה בתולדות האמנות ובפרט בתולדות האמנות הישראלית. אצר תערוכות רבות במוזיאונים וגלריות וכתב מאמרים, קטלוגים, וספרים רבים, בעיקר בתחום אמנות ישראל בהם ספרי אמנות, תאוריה של האסתטיקה ופילוסופיה כללית.

גלעד מלצר

גלעד מלצר (נולד ב-16 בדצמבר 1964) הוא במאי, תסריטאי, מבקר אמנות וספרים, אוצר תערוכות, חוקר. משנת 2014 הוא מנהל מוזיאון אגם בראשון לציון, אשר טרם נפתח לציבור.

דוד פרישמן

דוד פרישמן (1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מתרגם, סופר, פיליטוניסט, מבקר אמנות ועיתונאי עברי, מחלוצי הספרות העברית המודרנית. במשפטו הידוע: "מלאכת מחשבת - תחיית האומה" הביע את אמונתו בצורך בחיזוק האמנות והספרות בחיי העם היהודי. מבחינה פוליטית התנגד לתנועה הציונית ולא היה שותף לעמדותיה.

דוד שפרבר (מבקר אמנות)

דוד שפרבר (נולד ב-1974) הוא אוצר, חוקר ומבקר אמנות - יהודית, ישראלית ופמיניסטית. בעל תואר דוקטור.

חיים גמזו

ד"ר חיים גַּמְזוּ (Haim Gamzu;‏ 18 במאי 1910 – 16 בפברואר 1982) היה מבקר אמנות ותיאטרון, מייסד בית הספר לתיאטרון "בית צבי" וממקימי מבנה מוזיאון תל אביב לאמנות בשדרות שאול המלך.

מאיר שניצר

מאיר שניצר (נולד ב-1950) הוא מבקר אמנות, עיתונאי, פובליציסט ומחבר ספרים ישראלי. למד בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב.

סרגיי דיאגילב

סרגיי דיאגילב (31 במרץ 1872, - 19 באוגוסט 1929) היה מבקר אמנות רוסי, מפיק בלט ומייסד להקת הבלטים הרוסיים "בלט רוס".

קלמנט גרינברג

קלמנט גרינברג (באנגלית: Clement Greenberg;‏ 16 בינואר 1909 - 7 במאי 1994) היה מבקר אמנות, תאורטיקן של האמנות ועורך עיתונות יהודי-אמריקאי נאו-קונסרבטיבי, מהמשפיעים ביותר על עולם האמנות האמריקאי של שנות החמישים עד שנות השבעים של המאה העשרים.

רחוב פרישמן (תל אביב)

רחוב פרישמן הוא אחד מרחובות הרוחב החשובים במרכז תל אביב המחבר בין כיכר רבין (מתחיל במקום שרחוב צייטלין נגמר) וחוף הים המכונה בנקודה זו "חוף פרישמן" על שם הרחוב.

הרחוב חוצה ממערב למזרח מספר רחובות חשובים נוספים: רציף הרברט סמואל, הירקון, בן יהודה, דיזנגוף, פרוג, שלמה המלך ואבן גבירול. הרחוב הוא חלק מהצפון הישן, אזור בתל אביב שהוסדר במסגרת תוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב והצפון הישן (כולל רחוב פרישמן) את מראם ואופיים המוכר כיום. מצפון לרחוב זה עוד מספר רחובות רוחב מקבילים המחברים כיום את חוף הים וציר אבן גבירול.

הרחוב קרוי ע"ש דוד פרישמן, משורר, עורך, מתרגם, סופר, סאטיריקן, מבקר אמנות ועיתונאי עברי, שהיה מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

לאורך הרחוב מספר אתרים בעלי עניין (מפורטים להלן ממזרח למערב):

כיכר רבין

כיכר מסריק

בית הרופאים - מרכז לרפואה פרטית

מגדל המגורים "פרישמן 46"

פסאז' דיזנגוף - משכנו הישן של התיאטרון הקאמרי וכיום משכנו של תיאטרון בית ליסין. בשנות ה-60 פעל במקום קפה קליפורניה. במקום פעל גם קולנוע הוד.

מעונות העובדים (בפינת פרוג)

בית הספר תל נורדאו - מבתי הספר היסודיים הוותיקים בעיר (הוקם כבר ב-1926). בבית הספר נערכו אימונים של "גדוד החברות" של ההגנה בשנות ה-40, יחידה שלימים הפכה לחיל הנשים בצה"ל.

בית רחל פרידמן (בפינת הירקון)

מלון דן תל אביב

שמעון לוי (פרופסור)

שמעון לוי (נולד ב-13 ביולי 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חוקר תיאטרון, מתרגם, במאי תיאטרון, מבקר אמנות, מחזאי ומנהל סדנאות תיאטרון. מרצה במסלול וולדורף בסמינר דוד ילין בירושלים. תחומי מחקרו העיקריים: תיאטרון ישראלי, הדרמה של סמואל בקט – תחום בו הוא נחשב מומחה עולמי; תסכיתי רדיו; תנ"ך כתיאטרון, תחום מחקרי פורץ-דרך; ותאוריות כאוס בתיאטרון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.