מבצע ריינהרד

מבצע ריינהרדגרמנית: Aktion Reinhardt) היה שלב מרכזי בביצוע השמדת היהודים בשואה. לאחר ניסיונות בהשמדת היהודים בבורות המוות וההמתה בגז ובמשאיות גז במחנה חלמנו, הופעלו שלושה מחנות השמדה - בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה, תחת הנהלה מרכזית שפעלה בלובלין, ובמסגרת זו הפכה השמדת היהודים לריכוזית, מתוכננת ותעשייתית בהיקפה ובאופייה. במסגרת המבצע נרצחו בעיקר יהודי הגנרלגוברנמן, החלק המרכזי של פולין, אך גם רבים אחרים ממדינות שונות באירופה הנתונה לשלטון הנאצים כגרמניה, אוסטריה, הולנד, סלובקיה וצ'כיה. במהלך ההשמדה במחנות מבצע ריינהרד נרצחו 1,700,000 בני אדם, רובם המוחלט יהודים. קצב ההשמדה במבצע ריינהרד היה "רצח העם המהיר במאה ה-20"[1].

Deportation to Treblinka from ghetto in Siedlce 1942
משפחות יהודיות ברציף הרכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה, 1942, במסגרת מבצע ריינהרד

היסטוריה

Hoefletelegram
מברק הפלה, הקשור למבצע ריינהרד

הגרמנים קראו למבצע על שם ריינהרד היידריך, שנפצע מניסיון התנקשות ב-27 במאי 1942 על ידי המחתרת הצ'כית בפראג ומת מפצעיו 8 ימים מאוחר יותר ב- 4 ביוני 1942. היידריך היה ראש המשטרה הנאצית החשאית ומארגן ועידת ואנזה, שבה הובהר "הפתרון הסופי" ומטרותיו.

רבים מאנשי הצוות הגרמנים (וכריסטיאן וירט בראשם) שהקימו את מחנות המוות והפעילו אותם היו כבר בעלי ניסיון ברצח עם בעקבות השתתפותם בתוכנית T4 - אותנסיה, בה הושמדו גרמנים שהיו לקויים בגופם או בשכלם. לאחר הפסקת התוכנית בעקבות מחאה עממית, באוגוסט 1941, הופנה כוח האדם של התוכנית אל השמדת היהודים.

מבצע ההשמדה החל במרץ 1942 והסתיים ב-3 בנובמבר 1943, עם חיסולם של מספר מחנות ריכוז ועבודה במחוז לובלין במסגרת אקציית ארנטפסט. במבצע הוקמו והופעלו שלושה מחנות השמדה שמוקמו בפולין, בחבליו המזרחיים של הגנרלגוברנמן ובאזורים מיוערים ודלילי אוכלוסייה. היו אלה בלז'ץ (פעל ממרץ-דצמבר 1942), סוביבור (מסוף אפריל 1942 - אוקטובר 1943) וטרבלינקה (מסוף יולי 1942- אוגוסט 1943). מאות אלפי הקורבנות שולחו מן הגטאות באגרסיביות תחת איומים ומעשי טרור. הם הגיעו אל המחנות על פי רוב ברכבות בקר, אליהן נדחסו עד 130 איש בקרון, ללא מים, מזון ותנאים סניטריים. קרוב לרבע מן הקורבנות נספו במהלך הנסיעה (בתקופת הקיץ אחוז הנספים היה גבוה בהרבה, ובתקופת החורף נמוך יותר). במרבית המקרים לא ידעו הנרצחים עד הרגע האחרון מה מצפה להם.

בכניסה למחנות נוגנה תמיד מוזיקה שלווה על ידי תזמורת אסירים שיצרה אשליה על מהותו של האתר. עם הגיעם של האסירים נאמר להם שהם הגיעו למחנה מעבר לעבודות כפייה, ועליהם לעבור חיטוי. בחודשים הראשונים למבצע חולקו היהודים עם הגיעם למחנה לשתי קבוצות: האחת - נשים וילדים עד גיל 15, והשנייה - גברים. הקבוצה הראשונה נשלחה מיד ל"מקלחות" שהיו בעצם תאי הגזים שבהם הומתו, ואחריהם נשלחו אל תאי הגז גם הגברים. בשלב מאוחר יותר הוכפלה כמות תאי הגז בכל אחד מן המחנות, וכל האנשים - גברים, נשים וטף הוכנסו אליהם והושמדו בבת אחת. חלק קטן מהאנשים שהיו במשלוח, על פי רוב צעירים ובעלי מבנה גוף בריא, נשלחו לעבודות כפייה שכללו הוצאת הגופות מתאי הגז וקבירתן או שריפתן, או טיפול ברכוש שהותירו אחריהם הקורבנות.

מבצע ריינהרד הפך את השמדת יהדות אירופה לתעשיית מוות בקנה מידה ענק. לפני המבצע בוצע הרג המוני, בעיקר באמצעות בורות ירי ובאמצעות משאיות גז במחנה חלמנו, אולם קצב הרצח היה אטי ולא יעיל מבחינת הצמרת הנאצית, שחיפשה פתרונות מהירים יותר. הרצח בתאי גז, שהחל בבלז'ץ והמשיך לאחר מכן בשאר המחנות, היה מהיר וזול: ההשמדה לא ארכה יותר מ-20 דקות, ואז נכנסה הקבוצה הבאה לתאי הגזים. המחנות היו חשאיים ורחוקים מכל מרכזי אוכלוסייה.

על גיבוש התוכניות לתעשיית המוות שמבצע ריינהרד היה חלק עיקרי בה, העיד רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ, במשפטי נירנברג:

בקיץ 1941 - לא אוכל לציין כעת את התאריך המדויק - נקראתי פתאום לברלין אל הימלר, הרייכספיהרר של האס אס. הימלר קיבל אותי שלא בנוכחות שלישו ואמר: "הפיהרר פקד להביא לפתרון הסופי של השאלה היהודית אחת ולתמיד, ואנחנו, האס-אס, חייבים לבצע את הפקודה. מקומות ההשמדה המצויים במזרח אינם מסוגלים לבצע את האקציות הגדולות העתידות להתרחש...

כעבור זמן קצר בא אלי אייכמן לאושוויץ וגילה לי את תוכניות המבצעים, הנוגעות בארצות השונות. ביררנו דרכים ואמצעים לביצוע ההשמדה. רק המתה בגז באה בחשבון, שכן חיסול המונים בירייה לא יהיה אפשרי בשום אופן ויטיל עומס כבד מדי על אנשי האס-אס, החייבים לבצע זאת, בייחוד בגלל הנשים והילדים שבקרב הנידונים..."

יצחק ארד, "מבצע ריינהארד", כפי שצוטט בספרו של דניאל מנדלסון, "האבודים", עמ' 82

המבצע הסתיים לאחר השמדת רובם הגדול של יהודי פולין ובעקבות מרידות שהיו במחנות טרבלינקה וסוביבור, שלאחריהן נסגרו המחנות. לאחר סגירתם, המשיכו הנאצים בהשמדת השורדים שנותרו ביריות או במחנה ההשמדה ההמונית אושוויץ-בירקנאו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארז לין ויורי ילון "מחקר חדש: כרבע מקורבנות השואה נרצחו ב-3 חודשים" ישראל היום (עמוד 21, 4 בינואר 2019).
אקציית ארנטפסט

אקציית ארנטפסט (בגרמנית: Aktion Erntefest, "מבצע חג הקציר") הייתה אקציית ירי המוני שבוצעה על ידי אנשי האס אס במיידנק ובתת-מחנות של מיידנק. מטרת המבצע הייתה חיסול יהודי לובלין, וכן חיסולם של כל עובדי הכפייה במחנות. המבצע התרחש ב-3 בנובמבר 1943. קרוב ל-43,000 יהודים נרצחו בפקודתם של כריסטיאן וירט ויקוב שפורנברג במהלך האקציה. המבצע נחשב לסופו של מבצע ריינהרד.

מבצע "חג הקציר" היה הטבח ההמוני הגדול ביותר של יהודים, והיחיד שבוצע רק על ידי גרמנים בזמן המלחמה. מספר הקורבנות במבצע זה עבר את מספר הקורבנות בטבח הידוע לשמצה של היהודים בבאבי יאר, בו נרצחו בקירוב 33,000 נפשות בפאתי קייב, כ-10,000 נפשות. הטבח הגדול ביותר ביהודים בוצע באוקטובר 1941, טבח אודסה, בו נרצחו כ-50,000 יהודים על ידי גרמנים ומשתפי פעולה רומנים.

גוטליב הרינג

גוטליב הרינג (בגרמנית: Gottlieb Hering;‏ 2 ביוני 1887 - 9 באוקטובר 1945) היה קצין אס אס בדרגת האופט-שטורמפיהרר שהשתתף בתוכנית T4 - אותנסיה, והיה מפקדו השני והאחרון של מחנה ההשמדה בלז'ץ במהלך מבצע ריינהרד. הרינג לקח חלק פעיל ברצח העם היהודי וברצח קבוצות מיעוטים נוספות בשואה.

גנרלגוברנמן

גנרלגוּבֶרנֶמַן (מגרמנית: Generalgouvernement, "ממשל כללי", קיצור של: Generalgouvernement für die besetzten Polnischen Gebiete – "הממשל הכללי לשטחים הכבושים בפולין"; בפולנית: Generalne Gubernatorstwo) היה השם שנתנו הנאצים לשטחי פולין שלא סופחו לגרמניה, לאחר כיבושה של פולין במהלך מלחמת העולם השנייה.

שטחי הגנרלגוברנמן היו בין האזורים העיקריים שבהם בוצעה השמדת היהודים בשואה (להקלת הקריאה, הגנרלגוברנמן ייקרא להלן בתרגום העברי: "הממשל הכללי").

הארגון היהודי הלוחם

הארגון היהודי הלוחם (בראשי תיבות: אי"ל; ביידיש: יידישע קאמף ארגאניזאציע; בפולנית: Żydowska Organizacja Bojowa‏ (ŻOB)) היה מחתרת יהודית חמושה אשר הוקמה בוורשה ב-28 ביולי 1942 על ידי ארגון "החלוץ" וארגוני הנוער שפעלו במסגרתו בגטו ורשה - השומר הצעיר, דרור, הבונד, עקיבא, גורדוניה, הנוער הציוני, פועלי ציון צ.ס, פועלי ציון שמאל, והקומוניסטים.

הארגון פתח במרד גטו ורשה בפעולה ראשונה בינואר 1943 (במאי אותה שנה הצטרף גם אצ"י), כמו גם בפעולות התנגדות נוספות, וכן במרד ורשה בשנת 1944.

הפתרון הסופי

הפתרון הסופי של שאלת היהודים (בגרמנית: Endlösung der Judenfrage), הידוע בקיצור כהפתרון הסופי, הוא השם שנתנה גרמניה הנאצית להשמדת העם היהודי שבוצע במהלך השואה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

לפי אומדנים שערכו היסטוריונים, נרצחו במחנות ההשמדה כ-3.5 מיליון יהודים. כ-1.5 מיליון נוספים הומתו ברציחות המוניות בידי האיינזצגרופן, וכמיליון יהודים מתו בגטאות ובצעדות המוות מרעב, מתשישות וממחלות.

הרמן הפלה

הרמן יוליוס הפלה (בגרמנית: Hermann Julius Hoefle (מידע • עזרה); 19 ביוני 1911 - 21 באוגוסט 1962) היה קצין אוסטרי נאצי בדרגת שטורמבאנפיהרר. שימש כסגנו של אודילו גלובוצניק במהלך מבצע ריינהרד, תפקד כמומחה גירוש והשמדה של המבצע. בפעולותיו תרם רבות להשמדת העם היהודי בשואה ולביצוע פשעי מלחמה.

חלומות (יצירת מחול)

חלומות היא יצירת מחול שבאה כתגובה של אנה סוקולוב לזוועות השואה, כפי שצפו ועלו במהלך משפט אייכמן. היצירה הועלתה לראשונה בניו יורק בשנת 1961, ומאוחר יותר הועלתה בישראל על ידי התיאטרון הלירי בביצוע להקת בת שבע ולהקת קול ודממה.ביצירה זו משתמשת סוקולוב באמצעים שונים, כגון: גבר שרץ מבלי לברוח; הושטת יד מבלי לגעת; משחק נטול רגש; זעקה ללא קול; 6-8 רקדנים לבושים בבגדים אפורים ופשוטים; רקדנית שמטפסת מעל ראשי הגברים הצועדים; בחורים קפואי מבט ורגש; בחורים שפוסעים מירכתי הבמה עד לקדמתה כשאישה צועדת מעליהם ודורכת על כתפיהם כחולמת להגיע רחוק; שלוש נערות שהגרמנים לקחו את גופן אבל לא את נשמתן, המסומלת באמצעות פרח קטן ואדום החבוי באגרופיהן הקמוצים; ילדה הלבושה בשמלה לבנה מאוד פשוטה שמרימה את ראשה מעלה ואת ידיה לצדדים ומתמוטטת אל זרועות האימה. בקטעים מסוימים נעשה שימוש גם במוזיקה מאת יוהאן סבסטיאן באך, אנטון וברן, תיאו מסרו.

טרבלינקה

טְרֶבְּלִינְקָה (בגרמנית: Treblinka) הוא הגדול מבין שלושת מחנות ההשמדה שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין (בלז׳ץ, סוביבור וטרבלינקה).

הרציחות במחנות אלו היו חלק מהשמדת יהודי אירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה ("הפתרון הסופי"). אומדן כל הנספים בטרבלינקה נע בין 870,000 ל-880,000 בני אדם, מהם 99.5% היו יהודים.

כריסטיאן וירט

כריסטיאן וירט (בגרמנית: Christian Wirth (מידע • עזרה)‏; 24 בנובמבר 1885 - 26 במאי 1944), מאנשי המפתח ב"מבצע ריינהרד" ואיש משטרה נאצי. היה מעורב בביצוע פשעים נגד האנושות.

מברק הפלה

מברק הֶפְלֶה (בגרמנית: Höfle-Telegramm) הוא מסמך נאצי סודי שיורט על ידי המודיעין הבריטי בראשית שנת 1943, והמצוי כיום בארכיון שבקיו (Kew) באנגליה. בשנת 2000 הורד סיווג המסמך והתאפשר פרסומו לציבור.

המסמך מורכב משתי הודעות: האחת לאדולף אייכמן בברלין, והאחרת להיים בקרקוב. המסמך נשלח ב-11 בינואר 1943 על ידי הרמן הֶפְלֶה (Hermann Höfle), קצין אס אס שמונה על ידי אודילו גלובוצניק לראש המטה המיוחד של "מבצע ריינהרד" במחוז לובלין. המסמך מעיד על הגעה של יהודים למחנות ההשמדה בשבועיים שקדמו למשלוח המברק ובמשך השנה הקשורים במבצע ריינהרד לחיסול יהדות פולין.

מחנה השמדה

מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד יהודים וקבוצות אחרות, על פי החלטות הממשל הנאצי. השמדת היהודים, השואה, כונתה בפי הגרמנים "הפתרון הסופי" (בגרמנית: Endlösung). מחנה ההשמדה המצויד באמצעי הרג המוניים היה שלב מתקדם בהתפתחותה של מכונת ההשמדה הנאצית. לפניו נקטלו המונים בשיטת הירי לבורות. אך שיטה זו התגלתה כאיטית, לא יעילה, ופומבית מדי. בנוסף לכך, במקרים מסוימים, שיטה זו העיקה נפשית על חיילים גרמנים שהשתתפו בירי או שהיו עדים לו, ולכן נעשה מאמץ למצוא שיטה יעילה יותר. במחנות ההשמדה של הנאצים נרצחו בגז כ-3,500,000 יהודים, וכן עשרות אלפי צוענים, שבויי מלחמה סובייטים, ואחרים.

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה.על־פי ההערכות הנאצים יצרו 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.

משאית גז

משאיות גז (בגרמנית: Gaswagen) היוו אחד מאמצעי ההשמדה של היהודים על ידי הנאצים במסגרת "הפתרון הסופי".

מתנדבי טרווניקי

מתנדבי טרווניקי (בגרמנית: Trawnikimänner - "אנשי טרווניקי"; Trawniki Hilfswilliger - "מתנדבי טרווניקי"; Trawnikis - "טרווניקים" או Askaris (מלשון אסקרי, חיילים שחורים שנלחמו בצבאותיהם של מעצמות קולוניאליות באפריקה); במקרים רבים מתייחסים אליהם כאל "השומרים האוקראינים") היו יחידות של משתפי פעולה עם השלטון הנאצי במלחמת העולם השנייה ממזרח אירופה (רבים מהם מאוקראינה והמדינות הבלטיות, אך גם רוסים, פולנים, "פולקסדויטשה" ואחרים) אשר גויסו על ידי האס אס ואומנו במחנה טרווניקי על מנת לשמש כשומרים במחנות ריכוז והשמדה וככוח עזר לאס אס במשימותיו. עיקרן של יחידות אלו, שכונו SS Sonderdienst ("יחידות אס-אס מיוחדות"), התבססו על שבויי מלחמה מן הצבא האדום שנפלו בשבי הצבא הגרמני בעת מבצע ברברוסה לכיבוש ברית המועצות. רבים מהם גויסו לצבא האדום בכפייה, על אף התנגדותם לממשל הסובייטי והסכימו לערוק ולשתף פעולה עם שוביהם הגרמנים. לאחר תום המבצע גויסו גם אוקראינים מגליציה. אנשי טרווניקי פעלו בתחום הגנרלגוברנמן (פולין הכבושה) מספטמבר 1941 ועד תום המלחמה ומנו כ-5,000 איש. הם נטלו חלק מרכזי בהשמדת היהודים בעת מבצע ריינהרד ואקציית ארנטפסט, בדיכוי מרד גטו ורשה ובשמירה אלימה על מחנות סוביבור, בלז'ץ וטרבלינקה.

סוביבור

סוֹבִּיבּוֹר (בגרמנית: Sobibor) היה מחנה ריכוז והשמדה בגליל לובלין בגנרלגוברנמן, פולין הכבושה, שפעל בשנים 1942–1943. המחנה שכן לצד מסילת הרכבת בקו חלם-ולודבה ונקרא על שם כפר סמוך. במחנה זה נרצחו לפחות 170,000 בני אדם. למעט כמה מאות צוענים, כולם היו יהודים.

סוביבור היה אחד משלושה מחנות המוות שפעלו במסגרת "מבצע ריינהרד", שמטרתו הייתה חיסול היהודים בשטחי הגנרלגוברנמן בפולין (שחולקו למחוזות ורשה, לובלין, קרקוב, ראדום ולבוב).

שואת יהודי פולין

שואת יהודי פולין הוא רצח עם בו טבחו השלטון הנאצי בסיוע משתפי פעולה ובעלי בריתם ממדינות הציר במיליוני יהודים פולנים כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה. מתוך 3,500,000 יהודים שחיו בפולין לפני המלחמה, רק כ־50,000–120,000 שרדו. מעל 90% מיהודי פולין נרצחו בשואה, ומעל למחצית הנרצחים בשואה היו יהודי פולין.

פולין במלחמת העולם השנייה הייתה מוקד של תעשיית ההשמדה של הנאצים: כל ששת מחנות ההשמדה הגדולים שהוקמו על ידי הנאצים הוקמו על אדמתה- חלמנו, בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה, אושוויץ-בירקנאו ומיידנק, ויהודים מכל רחבי אירופה הוסעו להשמדה במחנות אלה.

שואת יהודי צרפת

שואת יהודי צרפת היא ריכוזם של עשרות אלפי יהודים צרפתיים במחנות ריכוז בצרפת וגירושם על ידי שלטונות צרפת ואנשי אס אס גרמניים למחנות השמדה במזרח אירופה כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.

תוכנית T4 - אותנסיה

תוכנית T4 – אותנסיה (בגרמנית: Aktion T4) היה מבצע שנערך במהלך שלטונם של הנאצים בגרמניה, ונועד לחיסול כל ה"לא כשירים" ולדאוג ל"טיהור הגזע הארי". בתוכנית זו, שהתבססה על האידאולוגיה הנאצית הגזענית ועל עקרונות אאוגניים, רצחו הנאצים באמצעים שונים, לרבות תאי גזים, כ-90 אלף גרמנים שסבלו מפגמים גופניים, כמומים מולדים או מחלות כרוניות וכן מקשיים נפשיים. שמה של התוכנית, T4, בא מכתובת מטה התוכנית ברח' טירגרטן 4 שבברלין. רעיונות ואמצעים שיושמו בתוכנית זו, שנוהלה על ידי הנאצים, הועתקו בשלב מאוחר יותר למבצע השמדת היהודים.

השואה
מושגים מרכזיים
מונחון • כרונולוגיה של השואה • אנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספים • הפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספים • נשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקוב • מורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניה • בלגיה • ברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏ • סלובקיה • פולין‏ • צ'כיה • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואה • חסידי אומות העולם • מברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספים • אנדרטאות להנצחת השואה • מצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשו • חוקרי שואה נוספים
פורטל השואה • גרמניה הנאצית • היסטוריה של עם ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.