מבצע צבאי

מבצע צבאי הוא יישום של מדיניות באמצעים צבאיים (לדוגמה מערכה צבאית) כדי להשיג מטרות או יעדים מוגדרים מראש. מבצעים צבאיים כוללים לרוב: תכנון מקדים, הכנת כוחות, תהליכי ביון (איסוף, מחקר והערכה של מידע), הקצאת תקציבים והגדרת מסגרות זמן לביצוע.

מרבית המבצעים הצבאיים נקראים בשמות קוד כדי לשמור על חשאיותם. לעומת מלחמה, מבצע צבאי בדרך כלל מוגבל בהיקפו, בשטח בו הוא מתבצע ובמשך הזמן שבו מתבצע. מבצע צבאי יכול להתבצע כחלק ממלחמה או כפעילות צבאית שלא במסגרת מלחמה. במקרים רבים מדינות מעדיפות להגדיר פעולת מלחמה צבאית כמבצע צבאי ולא כמלחמה, כדי להימנע מההשלכות המשפטיות הנלוות לכך (הכרזת מלחמה, פיצוי כספי וכו'), אך מבצעים מוגבלים עשויים להסתבך ולהסלים לכדי מלחמה בהיקף מלא (דוגמת מבצע שלום הגליל שהפך למלחמת לבנון הראשונה).

רוב המבצעים הצבאיים הם בעלי תהליכים ברורים אשר חייבים להיות מיושמים כדי שהמבצע יתקדם:

  • קונספציה - דרך הגדרת מטרות או יעדים ברורים מראש.
  • מודיעין - איסוף וניתוח כדי לזהות את יכולת האויב להתנגד.
  • תכנון - של הכוח הצבאי הנדרש והאופן בו יופעל.
  • מנהלה - ציודם, אימונם והיערכותם של הכוחות המעורבים.
  • תחילת המבצע - השגת היעדים הטקטיים הראשונים.
  • הבסת כוחות האויב הגדולים יותר בעומק האופרטיבי שלהם.
  • סיום המבצע כאשר המטרות האסטרטגיות הושגו או לא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הפגזת דמשק על ידי תותחי צה"ל במלחמת יום הכיפורים

הפגזת דמשק על ידי תותחי צה"ל במלחמת יום הכיפורים היא מבצע צבאי שנערך בלילה שבין 13–14 באוקטובר 1973 ובמהלכו הופגז שדה התעופה מאזה (קישור למפה) השוכן בפאתי דמשק על ידי חיל התותחנים הישראלי.

מבצע אנ-פאר

מבצע אנ-פאר (אנטי פארוק) היה מבצע צבאי של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב בחזית הדרום במלחמת העצמאות. המבצע היה חלק מקרבות עשרת הימים, ונערך בין ה-8 ל-11 ביולי 1948. המצרים הגיבו בהתקפות נגד עזות. למרות ניסיונות משני הצדדים להרחיב את התחום שבשליטתם, לא השתנה רבות קו החזית במועד סיום המבצע, בהשוואה לקו בתחילתו.

מבצע ארז

מבצע ארז היה מבצע צבאי של חטיבת גולני במלחמת העצמאות לכיבוש כפרים ברכס הגלבוע ובפתח ואדי ערה, כהכנה לקראת המבצע לכיבוש ג'נין (מבצע יצחק).

מבצע ברוש

מבצע ברוש היה מבצע צבאי של צה"ל שנערך במלחמת העצמאות בתאריכים 9 ביולי 1948 - 18 ביולי 1948, כחלק מקרבות עשרת הימים, ומטרתו הייתה כיבוש ראש הגשר הסורי במשמר הירדן. לאחר עשרה ימים של קרבות עקובים מדם, לא הושגה מטרת המבצע, וקו החזית נותר דומה מאד לזה שלפני תחילת המבצע. עם זאת, האיום הסורי לבתר את הגליל העליון הוסר.

מבצע דין וחשבון

מבצע דין וחשבון היה מבצע צבאי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל שנערך בין 25 ביולי 1993 ו-31 ביולי 1993, אשר החל לאחר הסלמה במצב הביטחון בגבול הצפון. המבצע זכה לכינוי מלחמת שבעת הימים בלבנון.

מטרת המבצע הייתה להוציא את אוכלוסיית יישובי הצפון ממעגל הלחימה, האמצעי היה ליצור פאניקה ותנועה של פליטים על ידי הפגזה ארטילרית מסביב כפרים ובתוכם, מתוך תקווה שתושביהם ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חזבאללה.

המבצע הופסק לאחר שבעה ימים, לאחר שהושגו הבנות בין ישראל לחזבאללה.

מבצע דרך נחושה

מבצע דרך נחושה היה מבצע צבאי של צה"ל שבוצע ביהודה ושומרון החל מה-22 ביוני 2002 על מנת להילחם בטרור הפלסטיני שהכה את ישראל מאז פריצת האינתיפאדה השנייה. בניגוד למבצע חומת מגן שבו הופעלה מסה צבאית באופן מרוכז, במבצע הופעלו הכוחות באופן מפוזר, במאות פעולות נקודתיות שבוצעו באופן אינטנסיבי ומתחדש.

מבצע השמד

מבצע השמד הוא שמו של מבצע צבאי במלחמת העצמאות של גדוד 53 מחטיבת גבעתי ב-30 במרץ 1948. מטרת המבצע הייתה פגיעה בתחבורה הערבית בכביש החוף הדרומי בין יבנה לאיסדוד ולתקיפת יחידת 'צבא ההצלה' הערבי ביבנה.

הכוחות יצאו מקיבוץ יבנה בליל ה-30 במרץ 1948, וחלקם מוקמו על גבעות ממערב לבשית למנוע התערבות של תגבורות מכפר זה (בתחילת מלחמת העצמאות שהו בבשית לוחמים עיראקים שאימנו את צעירי הכפר וארגנו את השמירה בו). המבצע לא עלה יפה - המארב נתגלה על ידי הערבים שהפסיקו מיד את התחבורה בכביש. לשמע היריות הוחשה תגבורת של 150 לוחמים מבשית להתקיף את כוחות גבעתי. כוח אחד כמעט כותר אך הצליח לסגת לקיבוץ יבנה לאחר שנפלו שלושה לוחמים חברי קיבוץ גבעת ברנר. שני הרוגים נשארו בשטח והוחזרו למחרת על ידי המשטרה הבריטית. גופה אחת הייתה ערופת ראש וניכרו עליה סימני התעללות של ערביי בשית.

במבצע נהרגו כ-30 ערבים מקומיים, אך לא מתנדבים מ'צבא ההצלה' אשר בהם התכוונה הפעולה לפגוע.

מבצע התחלה

מבצע התחלה היה מבצע צבאי שביצע חיל הים בליל ה-26 בדצמבר 1948 במסגרת מבצע חורב שהיה בשלביה האחרונים של מלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה לחבל באספקה של ציוד צבאי וחימוש שהזרימו המצרים מתוך שטח המדינה לשטח החזית בצפון הנגב. האספקה הוזרמה לחזית על גבי רכבות צבאיות שנעו על מסילת החוף לכיוון עזה. המבצע היה הראשון בו נטלה חלק יחידת הנחיתה הימית ומכאן שמו "מבצע התחלה".

מבצע חשיפה מלאה

מבצע "חשיפה מלאה" הוא מבצע צבאי שנערך ב-5 במרץ 2014 על ידי שייטת 13 ושייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי. במבצע זה נתפסה אוניית המשא קלוס סי (באנגלית: KLOS C), שניסתה להבריח מאיראן אמצעי לחימה שחלקם הוטסו ככל הנראה מסוריה ויועדו לארגוני הטרור הפלסטיניים בסיני או ברצועת עזה.

מבצע יפתח

מבצע יפתח (28 באפריל 1948 עד 29 במאי 1948) היה מבצע צבאי שנערך בגליל המזרחי, בעת מלחמת העצמאות, על ידי ארגון ההגנה.

מטרות המבצע היו:

כיבוש הגליל העליון המזרחי, כולל העיר צפת;

טיהור שטחי הגליל העליון המזרחי מהכוחות הערביים השונים.

לקראת פלישת צבאות ערב, אשר הייתה צפויה באמצע מאי, נוספה כמטרה חסימת צירי פלישה אפשריים.במבצע השתתפו הגדוד הראשון והגדוד השלישי של הפלמ"ח וכן גדוד חי"ש 11 של חטיבת גולני. בעקבות המבצע, שני גדודי הפלמ"ח האמורים אורגנו במסגרת חטיבת יפתח. הישגי המבצע לא נוצלו במלואם, כיוון שגדודי הפלמ"ח, אשר נטלו בו חלק, הוזעקו לסיוע בקרב על הדרך לירושלים.

עם זאת, המבצע השיג את רוב מטרותיו.

בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שכינויו המחתרתי 'יפתח', (ראשי תיבות של יגאל פייקוביץ' תל חי) ניתן כשם למבצע.

מבצע לוט

מבצע לוט היה מבצע צבאי של חטיבת הנגב שנערך לקראת סוף מלחמת העצמאות, בין ה-23 וה-27 בנובמבר 1948. מטרת המבצע הייתה הרחבת תחום שליטתה של ישראל במזרח הנגב ופתיחת הדרך היבשתית לסדום. המבצע כמעט ולא כלל לחימה והאתגר העיקרי בו היה הקושי הלוגיסטי שהציבו תנאי השטח. כתוצאה מן המבצע הסתיים ניתוק סדום במלחמת העצמאות והורחב תחום השליטה של ישראל בנגב, בצפון הערבה ובאזור ים המלח.

מקור שם המבצע בלוט התנ"כי, אשר, כמסופר בספר בראשית, התגורר בסדום עד חורבנה.

מבצע ליטני

מבצע ליטני (כינויו הצבאי של המבצע היה אבי החכמה) הוא מבצע צבאי שנערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד לנסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה.

מבצע עוז

מבצע עוז היה מבצע צבאי של חיל הים שנערך בליל ה-2 בינואר 1949 במלחמת העצמאות, מטרת המבצע הייתה לנסות שוב לנתק את אספקת הציוד הצבאי והתחמושת משטח מצרים לחזית הדרום על ידי פיצוץ מסילת הרכבת המחישה את הציוד, לאחר שניסיון קודם שנערך שבוע קודם לכן במסגרת מבצע התחלה לא השיג את מטרתו לאחר שחומר נפץ שהטמינו לוחמי חיל הים מתחת המסילה לא גרם לנזק משמעותי.

מבצע ענבי זעם

מבצע "עִנְבֵי זַעַם" (כשמו של ספר מאת ג'ון סטיינבק) הוא מבצע צבאי שביצע צה"ל בדרום לבנון בין ה-11 באפריל וה-27 באפריל 1996 בעקבות ירי רקטות של ארגון חזבאללה לכיוון יישובים בגבול הצפון.

מבצע פלשת

מבצע פלשת היה מבצע צבאי במלחמת העצמאות של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב בין הימים 3-1 ביוני 1948, שמטרתו הייתה בלימת חיל המשלוח המצרי במישור החוף הדרומי.

מילת קוד

מילת קוד או שם קוד היא מילה (או צירוף מילים קצר) המשמשים להעברת מסר סודי באמצעי תקשורת גלויים, כגון שידורי רדיו וטלוויזיה, שקל לצותת להם, כגון קשר רדיו בלתי מוצפן. מי שאינו שותף בסוד עשוי לדעת שהועבר מסר סודי, אך אינו יודע את משמעותו המדויקת. מילות קוד משמשות גם בתקשורת שאינה גלויה, אך יש חשש סביר שתיורט על ידי מודיעין אותות של האויב.

על מנת שלא לתת להן משמעות שתקל על פענוח הקוד, מילות הקוד נבחרות בדרך כלל באופן אקראי מתוך מאגר של מילות קוד. כאשר מילות הקוד נועדו לשמש כשמו של מבצע צבאי חורגים לעיתים מגישה זו, ועם חשיפתו של המבצע לציבור ניתן לו שם קוד משמעותי, שבא לתרום ליחסי הציבור של המבצע.

מלחמות ישראל

מיום הקמתה, ידעה מדינת ישראל שבע מלחמות, שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות. כל אלה מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של הסכסוך הישראלי ערבי.

שירות המילואים בישראל

שירות מילואים בישראל הוא מילוי החובה האזרחית לפעול בכוחות הביטחון של המדינה, לרוב במסגרת צבא ההגנה לישראל, אשר חלה על כל אזרח או תושב קבע שלא קיבל פטור משירות ושאינו נמצא בשירות סדיר. מטרת השירות היא לתגבר את הצבא הסדיר במצב חירום: מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע; ובשגרה: אימונים והכשרות וביטחון שוטף. הפטור משירות מילואים הוא נרחב - בפועל כ-6% בלבד מאוכלוסיית המדינה רשומים במערך המילואים, ורק כ-1.5% מהאוכלוסייה הם אנשי מילואים פעילים המשרתים למעלה מעשרים ימים בכל שלוש שנים. חיילי המערך מוצבים ביחידות מילואים, שם הם מחזיקים ברוב התפקידים עד רמת מפקד הגדוד, ויש המוצבים ביחידות צבאיות סדירות. בימי שגרה, מערך המילואים עוסק בעיקר באימונים והכשרות - כך, למשל, ב-2018 שיעורם הגיע לכדי 64% מימי המילואים.

אוכלוסיית המשרתים, אשר ביצעה בשנת 2018 כשני מיליון ימי מילואים, מונה 400,000 איש שגילם הממוצע 32. היא מהווה 70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים. שירות נשים במילואים היה נדיר עד לאמצע שנות ה-90, אז נפתחו מקצועות צבאיים רבים בפניהן, אגב כך שכתנאי לקבלת תפקידים מסוימים, רבות מהחיילות נדרשו להסכים לשרת במילואים לאחר השירות הסדיר. שיעור הנשים במערך המילואים גדל מכאחוז בודד בשנת 2002, ל-7% בשנת 2012 ועד כדי 16% בשנת 2015. נשים מבצעות כ-9% מכלל ימי המילואים, ותפקידן השכיח הוא קצינת משאבי אנוש.החובה החוקית לשרת במילואים נקבעה במשך שנים רבות בחוק שירות ביטחון, והחל מ-2008 היא מוסדרת בעיקר בחוק שירות המילואים. החוק, לצד תהליכים אחרים, הביאו את צה"ל לצמצם את היקף ימי המילואים בעשורים האחרונים, בעיקר מטעמים תקציביים, שכן יום מילואים משית על הצבא עלות נוספת של כ-500 שקלים. על ידי הפחתת מספר ימי המילואים השנתי ב-83% בין 2004 ו-2017, צה"ל הקטין הוצאותיו בארבעה מיליארד שקלים. נוסף לחקיקה, ב-2004 החליטה הממשלה כי בל"ג בעומר בכל שנה יצוין "יום ההוקרה למערך המילואים" על מנת לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים.הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים במסגרת אגף כוח האדם בצה"ל הוא קצין המילואים הראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), ודרגתו תת-אלוף.

תרגיל צבאי

תרגיל צבאי או משחק מלחמה (נקרא בעברית בעבר "תמרון צבאי") הוא דימוי מבוים של מצב או סדרת מצבים במתווה המדמה מציאות צבאית ומבצעית קיימת או משוערת. התרגיל נערך על מנת לאמן ולהעריך את תפקודם של מסגרות צבאיות, גייסות או מפקדות והפקת לקחים בנוגע לתכנון, פיקוד ושליטה, השלמת וביצוע משימות בזמן ובאיכות הנדרשת. התרגיל הצבאי מתוכנן ומנוהל על ידי גוף ייעודי או על ידי מפקדו של הגוף המתרגל. לפני התרגיל נערך תיק תרגיל המכיל את פרטי התכנון והמשאבים הנדרשים ובסיומו נערך תחקיר לשם הסקת מסקנות והפקת לקחים. תרגילים צבאיים יכולים להיערך כחלק משגרת אימונים, לקראת קליטת מערכת נשק חדשה או תו"ל חדש ולקראת מבצע צבאי.

התרגילים נחלקים לסוגים שונים לפי אופי הגוף המתורגל ושיטת התרגול.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.