מבצע ענבי זעם

מבצע "עִנְבֵי זַעַם" (כשמו של ספר מאת ג'ון סטיינבק) הוא מבצע צבאי שביצע צה"ל בדרום לבנון בין ה-11 באפריל וה-27 באפריל 1996 בעקבות ירי רקטות של ארגון חזבאללה לכיוון יישובים בגבול הצפון.

מבצע ענבי זעם
מערכה: הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
מלחמה: הסכסוך האיראני-ישראלי
תאריך התחלה: 11 באפריל 1996
תאריך סיום: 27 באפריל 1996
משך הסכסוך: 17 ימים
קרב לפני: מבצע דין וחשבון
קרב אחרי: הנסיגה מלבנון
מקום: דרום לבנון
עילה: מטח קטיושות כבד על יישובי גבול הצפון ב-9 באפריל 1996
הצדדים הלוחמים
ראשי מדינה
ישראל שמעון פרס  סוריה חאפז אל-אסד 
מפקדים
כוחות

מחבלי ארגון חזבאללה

אבידות

3 חיילים נהרגו, 24 אזרחים ו-31 חיילי צה"ל נפצעו

154 אזרחים לבנונים נהרגו וכ-100 נפצעו, כ-12 חיילים סורים נהרגו, כ-20 לוחמי חזבאללה נהרגו ומספר לא ידוע של פצועים

Flag of Israel.svg
Flag of Lebanon.svg
יחסי ישראל-לבנון
עימותים עיקריים:
התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון | מבצע ליטני | מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) | הלחימה בדרום לבנון (1985–2000) | מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה | מבצע מגן צפוני
אירועים בולטים נוספים:
מבצע אביב נעורים | החלטה 425 | טבח סברה ושתילה
הסכם ישראל-לבנון 1983 | החלטה 1701
הכוחות הפועלים:
צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות
אש"ף | אמל | חזבאללה | סוריה
צבא לבנון
יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון)
מושגים:
מדינת לבנון החופשית | רצועת הביטחון | קו העימות | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד
חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון
אישים ישראלים בולטים:
יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון
רפאל איתן | אהוד ברק | אהוד אולמרט | בנימין נתניהו
אישים לבנונים נוצרים:
סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אמין ג'ומאייל
אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע | אטיין סאקר
אישים לבנונים שיעים:
מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה
מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי
אישים לבנונים סונים:
פואד סניורה | רפיק אל-חרירי
אישים לבנונים דרוזים:
כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט
אישים ערבים:
חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל
רקע היסטורי:
מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990) | גדר הצפון
ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון

רקע

החל מסוף שנת 1995 גבר המתח בין חזבאללה לצה"ל באזור הגבול הצפוני של מדינת ישראל. חזבאללה ירה פעם אחר פעם קטיושות לעבר יישובים ישראלים בקרבת גבול הצפון, והפר בכך את הבנות "דין וחשבון" שנחתמו עם סיום מבצע דין וחשבון (1993). בחודש וחצי שקדמו למבצע חלה התדרדרות ביטחונית בישראל ובלבנון שפגעה בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל. בתקופה זו התגברו מאוד פיגועי ההתאבדות בישראל, ארבעה פיגועים, שבהם נהרגו 59 ישראלים, ונפצעו מאות. בנוסף התרבו הפגיעות בחיילי צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון:

  • בסוף חודש פברואר[1] שוגר מטח רקטות לעבר העיר קריית שמונה.
  • ב-25 בפברואר התפוצצו שני מחבלים מתאבדים, אחד באוטובוס קו 18 בירושלים רצח 26 ישראלים והשני בטרמפיאדה בכניסה לאשקלון.
  • ב-3 במרץ התפוצץ מחבל, שוב באוטובוס קו 18, בירושלים. בפיגוע נרצחו 19 ישראלים.
  • בחג פורים, 4 במרץ התפוצץ מחבל מתאבד ליד דיזנגוף סנטר. בפיצוץ נרצחו 13 אנשים ו-55 נפצעו.
  • באותו היום נהרגו בדרום לבנון ארבעה חיילי צה"ל ובהם מפקד גדוד 12 מחטיבת גולני, סגן-אלוף חוסיין עאמר, עוד שמונה חיילים נפצעו קשה.
  • ב-10 במרץ הופעל מטען על שיירה מגדוד 13 של גולני ליד שער פאטמה. חייל אחד נהרג.
  • ב-20 במרץ התפוצץ מחבל מתאבד על שיירה של צה"ל שנעה ממוצב טייבה בדרום לבנון לישראל. מהפיצוץ נהרג מפקד פלוגת המפקדה של גדוד 12.
  • ב-9 באפריל, בזמן שמזכיר המדינה האמריקאי וראש ממשלת צרפת ביקרו באזור בניסיון להביא לרגיעה, נחת מטח קטיושות כבד על יישובי גבול הצפון.
  • ב-10 באפריל, נהרג חייל חטיבת הנח"ל בהפגזה של חזבאללה על מוצב כרכום. באותו יום יצא רוה"מ לתקשורת בהצהרה כי מדינת ישראל לא תוכל להבליג עוד.

מטרת המבצע הייתה יצירת התנאים הטובים ביותר עבור הדרג המדיני, בבואו לשבת למשא ומתן עם הלבנונים והסורים. הדרך למימוש רעיון זה הייתה תקיפת תשתית, על מנת ליצור נזק כלכלי שילך ויגדל עם הזמן וישפיע על תושבי לבנון ועל ממשלת לבנון. בסוף מבצע דין וחשבון הושגו הבנות בין ישראל ללבנון וסוריה (וחזבאללה דרכן). הבנות אלו יצרו קרקע נוחה להמשך ירי הרקטות מלבנון ובו זמנית מנעו מצה"ל להגיב לירי ולתקוף את המחבלים המשגרים. על-פי ההבנות נאסר לירות מתוך ואל שטחים מיושבים. המחבלים היו משגרים רקטות מפאתי הכפרים והעיירות שבדרום לבנון כך שצה"ל התקשה מאוד לתקוף אותם מבלי לפגוע בשטח המיושב. במקרה של פגיעה כזו ראה עצמו חזבאללה משוחרר מן ההבנות וירה מתוך הכפרים "ירי תגובה" על הירי הישראלי. בישראל התקשו לקבל את המצב שבו ידי צה"ל כבולות והמחבלים יכולים לירות והחל תכנון מבצע להשגת הבנות חדשות. בתחילה תוכנן מבצע "ענבי זעם" לחודש יוני 1995 אולם התכנון לא יצא לפועל, כיוון שראש הממשלה, יצחק רבין העדיף לנסות ולנצל את הערוץ המדיני למשא ומתן.[2]

על אף ביקורם של מזכיר המדינה האמריקאי וראש ממשלת צרפת באזור וניסיונות ההרגעה שלהם ירי הקטיושות נמשך. ב-9 באפריל 1996 נחת מטח קטיושות כבד על יישובי גבול הצפון וסיפק את העילה לתחילת המבצע (בפועל צה"ל תגבר את כוחותיו בגבול הצפון עוד לפני תאריך זה). ראש הממשלה, פרס, החליט כי ישראל לא תוכל להמשיך ולהבליג והורה לרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק ולאלוף פיקוד הצפון עמירם לוין,[3] כי על צה"ל לפעול על מנת להפסיק את ירי הקטיושות ולהביא לשקט בגבול הצפוני של מדינת ישראל.

המבצע

את חזית הלחימה ניהל אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין,[3] כאשר תחתיו פעל תא"ל גיורא ענבר, מפקד יחידת הקישור ללבנון.[4] המבצע החל בשעות הבוקר של 11 באפריל 1996. חיל האוויר תקף מטרות של חזבאללה בבקאע ובביירות. בנוסף הופעלו כוחות תותחנים, שריון וכוחות של חיל הים. תושבי דרום לבנון ברחו צפונה לכיוון ביירות, ותושבי גבול הצפון פונו לאזור המרכז. במבצע פעלו גם כוחות מיוחדים של צה"ל במבצעים חשאיים בעומק לבנון.[5] במבצעים אלו בלטו במיוחד יחידת אגוז, עליה פיקד ארז צוקרמן שאף הוביל ארבע פעולות של היחידה בעומק לבנון במהלכו,[6] סיירת גולני,[7] יחידת מגלן,[8][9] עליה פיקד רוני בלקין,[10] ויחידת שלדג בפיקודו של סא"ל גל הירש,[11] שאף קיבלה על פעילותה במבצע את צל"ש הרמטכ"ל.[12]

במהלך המבצע הותקפו מאות מטרות של חזבאללה הן על ידי חיל האוויר והן על ידי כוחות ארטילריה. בנוסף הטיל חיל הים הסגר ימי על חופיה של לבנון. במהלך כל אותה התקופה המשיך חזבאללה לירות קטיושות לעבר שטח ישראל כאשר צה"ל הגיב בירי על מתקני השיגור.

ב-15 באפריל דנה מועצת הביטחון של האו"ם בפעולותיה של ישראל. ככלל הייתה הבנה למניעיה של ישראל, והמועצה ניסתה לגשר בין הצדדים על מנת להפסיק את העימות. ממשלת לבנון הסכימה לחזור להבנות דין וחשבון, חזבאללה מצדו לא היה מוכן לפנות למשא ומתן, וישראל הצהירה שהפסקת המבצע תלויה בהפסקת ירי הקטיושות לעבר גבולותיה.

ב-18 באפריל ירתה סוללת תותחנים צה"לית "אש לחילוץ" לטובת כוח מיחידת מגלן, אשר הובל על ידי נפתלי בנט, שהיה בפעילות באזור כפר קאנא ונתקל במארב. דובר צה"ל דיווח שנורתה אש מרגמות סמוך למתחם של האו"ם, בו הסתתרו אזרחים וביניהם ילדים רבים ושצה"ל השיב לשם אש. סרט לבנוני אף תיעד מורים לבנונים אשר אימתו את הדבר וטענו שחיילי חזבאללה העוינים אותם ירו מהמקום בכוונה תחילה[דרוש מקור]. בעת ירי "אש לחילוץ", טווח הביטחון מוקטן, וארבעה פגזים פגעו בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה בבסיס הסמוך. לפי מקורות לבנוניים, מההפגזה נהרגו 102 אזרחים ביניהם ילדים רבים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם.[13][14] צוות של דובר צה"ל שניתח את התמונות פקפק באמיתות היקף הנפגעים והפגיעות, וטען שחלק מהצילומים נראים כזיוף מכוון[דרוש מקור]. בשנת 2006 פורסם בערוץ שבע כי לפי ניתוחים עצמאיים שנעשו בידי כתבי CNN ואתרי חדשות נוספים, סימנים רבים מעידים על אישוש טענות דובר צה"ל, והעיקרית בהן שהמתינו שעות רבות ואף ישנו במקום עד להגעת קבוצת העיתונאים הגדולה שהוזמנה מהעיר צור, ורק אז הוחל בחילוץ הנפגעים. הודעות בית החולים בצור והארגון לזכויות אדם דיווח על 28 הרוגים, והמספרים הלכו והשתנו בכל דיווח.[15]

באותו יום הותקפו גם מטרות אחרות באזור אל-נבטיה שם נהרגו 11 אזרחים נוספים, ביניהם אשה ושבעת ילדיה. ישראל הביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע אך ההרג עורר בעולם תגובות נזעמות והחל לחץ בינלאומי להפסקת המבצע. בעקבות האירוע בכפר קאנא, אמר ראש הממשלה שמעון פרס במסיבת עיתונאים: "אנו מאוד מצטערים אך איננו מתנצלים".

ב-25 באפריל התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה שכללה גינוי מפורש לישראל, ודרישה להפסיק את הפעילות בדרום לבנון. ישראל המשיכה בפעילות יומיים נוספים, והמבצע הסתיים בחתימת הסכם הבנות חדש בין ישראל, סוריה ולבנון ב-27 באפריל 1996 (הבנות ענבי זעם).

במהלך המבצע נורו לעבר שטח ישראל 777 רקטות, מהן נפגעו 24 אזרחים ו-31 חיילים. קצינים בפיקוד הצפון, ובהם משה תמיר, העריכו כי כשם שאירע בעקבות הבנות דין וחשבון, למעשה חזבאללה הוא המרוויח האמיתי מהבנות מבצע ענבי זעם, משום שלמעשה אישרר את הלגיטימציה לפעולותיו ולא חל פיחות במוטיבציה שלו לבצע פעולות כנגד חיילי צה"ל ויישובי הצפון.[16]

חזבאללה בתקופת המבצע

בבחירות 1996 זכתה המפלגה ב-7 מנדטים ובעוד שלושה חברי פרלמנט אוהדים בלבד. הארגון פרס רשת של שירותי רווחה בדרום לבנון ובמקומות אחרים, וראה את עצמו כמגן השיעים. לאחר מבצע "ענבי זעם" היה הראשון שהתיצב כדי לשקם את בתיהם של הנפגעים שנאלצו לנטוש את ביתם, כתוצאה מן המבצע ולנדוד צפונה. הוא הכריז אז על "ג'יהאד השיקום" ובנה מחדש 5,000 בתים ב-82 כפרים, תוך שיקום יסודי של התשתית אשר נפגעה.

הסכם הפסקת האש

הסכם הפסקת האש כלל מספר סעיפים עיקריים:

  • איסור מוחלט של ירי קטיושות או נשק אחר משטחי לבנון לתחומי מדינת ישראל.
  • איסור על צה"ל וצד"ל לפגוע באזרחים בשטח לבנון.
  • צה"ל וצד"ל לא יתקיפו אזורי אוכלוסייה ותשתיות בלבנון ושטחים אלו לא ישמשו לצורך פגיעה בישראל.
  • תוקם ועדת מעקב שתפקח על ביצוע ההסכם ותורכב מנציגי ארצות הברית, ישראל, סוריה, לבנון וצרפת.

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל ישראל
פורטל המזרח התיכון

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חסר תאריך מדויק
  2. ^ ראיון עם מפקד חיל האוויר האלוף הרצל בודינגר, כפי שהתפרסם בביטאון חיל האוויר מאפריל 1996, כפי שהועלה בפורום צבא וביטחון של אתר פרש.
  3. ^ 3.0 3.1 עפר שלח, עונש ועוד עונש, עד שהפלסטינים יבינו, באתר nrg‏, 2 בינואר 2009.
  4. ^ אביחי בקרמלחמות ישראל, באתר הארץ, 24.10.2001
  5. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 132.
  6. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 358.
  7. ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד הצפון לסיירת גולני, מתוך האתר הרשמי של סיירת גולני.
  8. ^ אליענה שפר, נפתלי בנט מדבר על הכל: על ביבי, על הטייקונים ועל יוקר המחיה, באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2012.
  9. ^ שלום ירושלמי, המאבקים של יאיר לפיד מול נערי האוצר, באתר nrg‏, 29 במרץ 2013.
  10. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשתיחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמודים 61-63.
  11. ^ גל הירש, "סיפור מלחמה סיפור אהבה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 124.
  12. ^ יואב לימור ואלון בן–דוד, "מקום שלישי: שלדג", בלייזר,‏ 14.02.08
  13. ^ משה תמיר, "מלחמה ללא אות", מערכות, 2005, עמודים 135-137.
  14. ^ כתבה בערבית על תמונות מ"טבח כפר קנא" שלא הוצגו לתקשורת
  15. ^ Evidence Mounts that Kana "Massacre" Was a Fake אנגלית, 2006, אתר ערוץ שבע
  16. ^ עפר שלח, נקודת רתיחה, באתר nrg‏, 9 בדצמבר 2011.
11 באפריל

11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.

18 באפריל

18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 257 ימים.

1996

שנת 1996 היא השנה ה-96 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1996 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1996 בישראל

1996 בישראל (ה'תשנ"ו-ה'תשנ"ז) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 48 שנה מיום היווסדה. האירועים הבולטים בה היו מבצע ענבי זעם כנגד חזבאללה בצפון, חיסולו של המחבל יחיא עייש אשר הצית גל טרור במרכזי הערים בישראל ומהומות מנהרת הכותל.

27 באפריל

27 באפריל הוא היום ה-117 בשנה (118 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 248 ימים.

UH-60 בלק הוק

UH-60 בלק הוק (באנגלית: UH-60 Black Hawk; בחיל האוויר הישראלי: "ינשוף") הוא מסוק סער בינוני, מתוצרת חברת סיקורסקי האמריקנית. נמצא בשירות צבאות רבים, ומשמש כמסוק הסער העיקרי של צבא ארצות הברית. המסוק נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1994.

דוד סויסה

דוד סויסה הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. שירת כקצין תותחנים ראשי.

סויסה גדל בשכונת גבעת המורה בעפולה. התגייס לצה"ל ב-1984 ושירת כלוחם וכקצין בחיל התותחנים, בין תפקידיו היו פיקוד על סוללה בגדוד 334, מפקד גדוד 411 במהלך מבצע ענבי זעם, מפקד ענף קצינים בביסל"ת, מפקד עוצבת התקומה, מפקד אגד ארטילרי 282 בשנים 2004 עד 2005, קצין אג"ם וראש מטה פיקוד הדרום במהלך מבצע עופרת יצוקה וקצין תותחנים ראשי מינואר 2009 ועד אוגוסט 2012. בתקופתו כמפקד החיל הוקמה יחידת רוכב שמיים, הורחב מערך החימוש המדויק והאיכון (כולל כניסה לשירות מבצעי של מכ"ם ר"ז) והוקם גדוד אימון מתקדם בביסל"ת. בשירות המילואים שימש כמפקד מרכז האש של מפקדת העומק.

לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל עיריית עפולה וכראש מטה שר הבינוי. ב-2013 התמודד בבחירות על ראשות העיר, זכה ב-23.5% מהקולות ולא עלה לסיבוב השני. הוא כיהן כיו"ר ועדת החינוך וועדת הביטחון במועצת העירייה. בנובמבר 2015 נאלץ לסיים את תפקידו כראש מטה שר הבינוי בעקבות חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבעה כי קיים ניגוד עניינים בהיותו ראש מטה במשרד הממשלתי ובמקביל חבר מועצה עירונית. בדצמבר פוטר מחברותו בקואליציה העירונית ומתפקידו כיושב ראש הוועדות במועצה על רקע תמיכתו במחאה הציבורית נגד תוצאות המכרז בשכונת עפולה עלית.סויסה נשוי ואב לחמישה. בוגר תואר ראשון במנהל החינוך, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.

דרום לבנון

דרום לבנון (בערבית: جنوب لبنان, תרגום מילולי לעברית: ג'נוב לובנאן) הוא חלקה של לבנון הסמוך לגבולה עם ישראל. אזור זה כולל את מחוז דרום לבנון ומחוז אל-נבטיה. יש הכוללים באזור זה גם את דרומו של מחוז אל-בקאע.

הערים העיקריות בדרום לבנון הן צור, צידון ואל-נבטיה. יישובים בולטים נוספים הם מרג' עיון, חצביה ובינת ג'בייל. מרבית אוכלוסיית דרום לבנון היא שיעית ולכן המפלגות הפוליטיות הדומיננטיות באזור הן חזבאללה ובמידה פחותה אמל.

יותר מאשר משמעות גאוגרפית, יש לאזור משמעות פוליטית, בשמשו שדה קרב בעימותים בין ישראל ללבנון ולכוחות הפועלים בה, כחלק מהסכסוך הישראלי-ערבי.

ה'תשנ"ו

ה'תשנ"ו (5756) ובקיצור תשנ"ו –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 בספטמבר 1995, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1996.המולד של תשרי חל ביום ראשון, 21 שעות ו-824 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 18 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 16 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,927 לחורבן הבית, ושנת 2,307 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ו 48 שנות עצמאות.

הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה

הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, שהתקיימו ב-29 במאי 1996, י"א בסיוון ה'תשנ"ו, היו הבחירות הראשונות שבהן השתמש הבוחר בשני פתקים - האחד לבחירת רשימה לכנסת, והשני לראשות הממשלה. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי שהיה ב-29 באוקטובר 1996, ט"ז בחשוון, ה'תשנ"ז.

בחירות אלו אירעו מספר חודשים לאחר רצח יצחק רבין, ובהן התמודד ראש הממשלה המכהן שמעון פרס מטעם מפלגת העבודה אל מול המועמד בנימין נתניהו מטעם הליכוד שהיה באופוזיציה. על אף הטראומה הלאומית שגרם הרצח והאשמות שנשמעו בשמאל כי ראשי מחנה הימין היו אחראים להסתה שקדמה לרצח, הביאה שורה של פיגועי התאבדות, כמו גם מבצע צבאי בלבנון בעקבות פגיעה באזרחים לבנוניים, לשינוי בעמדת הבוחרים, כאשר 55 אחוזים מהציבור היהודי תמכו בנתניהו ביום הבחירות, ומנגד חלק ניכר מהציבור הערבי נמנע מתמיכה בפרס.[דרושה הבהרה] מסע בחירות אינטנסיבי שניהל נתניהו, אל מול מסע בחירות שאנן של פרס, כמו גם התגייסותם של חלק מתנועת חב"ד ברגע האחרון לטובת המועמד נתניהו, הובילו לניצחון בהפרש זעום של נתניהו בבחירות הישירות לראשות הממשלה בקרב האוכלוסייה הכללית, שהוביל להקמת קואליציה בראשותו.

ח' באייר

ח' באייר הוא היום השמיני בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ח' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

טייסת 160

טייסת 160, המכונה "טייסת המסק"ר הראשונה" (בעבר כונתה: "טייסת הקוברות הראשונה" וגם "טייסת הקוברות הדרומית"), הייתה טייסת מסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי. טרם סגירתה, הפעילה הטייסת מסוקי AH-1 קוברה ("צפע") מבסיס פלמחים. ב-2 באוגוסט 2013 נסגרה הטייסת כחלק מצעדי הקיצוץ בצבא בכלל ובחיל האוויר בפרט.

כ"ב בניסן

כ"ב בניסן הוא היום העשרים ושניים בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. כ"ב בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

כ"ט בניסן

כ"ט בניסן הוא היום העשרים ותשעה בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. כ"ט בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

מבצע דין וחשבון

מבצע דין וחשבון היה מבצע צבאי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל שנערך בין 25 ביולי 1993 ו-31 ביולי 1993, אשר החל לאחר הסלמה במצב הביטחון בגבול הצפון. המבצע זכה לכינוי מלחמת שבעת הימים בלבנון.

מטרת המבצע הייתה להוציא את אוכלוסיית יישובי הצפון ממעגל הלחימה, האמצעי היה ליצור פאניקה ותנועה של פליטים על ידי הפגזה ארטילרית מסביב כפרים ובתוכם, מתוך תקווה שתושביהם ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חזבאללה.

המבצע הופסק לאחר שבעה ימים, לאחר שהושגו הבנות בין ישראל לחזבאללה.

ממשלת ישראל העשרים ושש

ממשלת ישראל העשרים ושש בראשות שמעון פרס הושבעה ב-22 בנובמבר 1995, וכוננה בעקבות הרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין על בסיס הרכב דומה לממשלה העשרים וחמש. הממשלה סיימה את כהונתה ב-18 ביוני 1996. אירועים מרכזיים בימי הממשלה ה-26 הם מבצע ענבי זעם וחיסולו של יחיא עיאש.

פתחלנד

פתחלנד הוא כינוי ישראלי לשטח מאדמת לבנון אשר נשלט במשך כ-10 שנים על ידי ארגון הפת"ח ואחר כך הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). אין לשטח זה גבולות רשמיים, אך מדובר על האזור הדרום-מזרחי של לבנון (הבקאע), סמוך לגבול עם ישראל, בעיקר באזור החרמון.

הכינוי לאזור ניתן על ידי אלוף פיקוד הצפון הישראלי ב-1969, דוד אלעזר.

צבי פוגל

צבי "צביקה" פוגל (נולד ב-3 בנובמבר 1956) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, ששימש כמפקד אגד ארטילרי וכראש מטה פיקוד הדרום. כיהן כראש המועצה הממונה בטובא-זנגרייה, מפקד יחידת חילוץ גולן וסגן יושב ראש איגוד הכבאות גליל מזרחי גולן.

קאנא

קאנא (בערבית: قانا) - כפר בדרום לבנון 10 ק"מ מדרום מזרח לצור ו- 12 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל. בכפר מתגוררים כ- 10,000 תושבים מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם נוצרים.

הכפר משמר את שם היישוב "קנה" שלפי יהושע, י"ט, כ"ח היה בצפון נחלת שבט אשר. בנצרות, יש המזהים במקום את "קנה אשר בגליל", הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו ביצע ישו את נס הפיכת מים ליין המוכר כנס החתונה בקנה. זיהוי זה מוטל בספק - קנה הגלילית בדרך כלל מזוהה בקרב מאמינים נוצרים ככפר כנא אשר בישראל, בסמוך לנצרת, או עם חורבת קנה מעט צפונה משם.

הכפר עלה לכותרות בשתי תקריות של הרג המוני של אזרחים לבנונים מהפצצות ישראליות כנגד משגרי קטיושות מהחזבאללה שפעלו מהכפר.

התקרית הראשונה קרתה ב-18 באפריל 1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, כאשר הכוח הגדול ביותר של צה"ל בגזרה, שהיה בפיקודו של נפתלי בנט, נתקל במארב, סוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" (בעת ירי אש לחילוץ, טווח הביטחון מוקטן), ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה במוצב או"ם סמוך. לפי מקורות זרים מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.בשנת 2006, בעקבות תחקיר בלתי תלוי של מספר גורמים, פורסם שיש חשש שהצילומים בוימו ושהאירוע כולו זוייף בידי שֹלמן דהר.

שלמן דהר הופיע בקסדה ירוקה בצילומים של כתבה בנושא "טענות חדשות נגד צה"ל ממלחמת לבנון השנייה אותה שנה", שוב בעיירה קנא, לגבי הפצצת חיל האוויר על בית ובו ילדים רבים שנהרגו. החשדות גברו מאוחר יותר כשנחשפה גם מעורבותו של עדנן חגּ' בצילומים, חגּ' כתב לבנוני של סוכנות החדשות רויטרס פוטר בעקבות גילוי זיופי תמונות בעת מלחמת לבנון השנייה. בתחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית נחשף כי שני אישים אלו היו מרכזיים גם בטענות על התקיפה בקנא במבצע ענבי זעם. החששות לזיוף במלחמת לבנון השנייה הסתמכו בין היתר על הדיווחים הסותרים של מספר ההרוגים, (בתי החולים בצור דיווחו על 22 הרוגים בלבד, ומספר זה צוין תחילה גם על ידי ארגון זכויות האדם בעיר), על ההמתנה הארוכה שכללה לינת לילה, מאז התקיפה לכאורה ועד לחילוץ שנעשה רק עם הגעת העיתונאים מהעיר צור, וכן על סימני זיוף שנראו בחלק מהתמונות, ורבים מסימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם. בדיון שהתעורר, התברר שעיתונים מובילים כמו הדיילי סטאר סוכנות החדשות איי פי, ורשת אל ג'זירה נקטו במספרי נפגעים שמסר להם דהר באירועים אחרים הקשורים במלחמות עם ישראל. בעקבות הסערה סוכנות החדשות איי פי הגנה תחילה על דהר, אך מאוחר יותר הסירה את הצילומים שלו מהאתר שלה.. עם פיטוריו של חגּ' נמצאו תמונות נוספות אותן ערך ושינה, וחברת רויטרס הסירה מאות תמונות מן הארכיב שלה המזוהות עמו.התקרית השנייה ארעה ב-30 ביולי 2006 כאשר בלבנון נטען לנסיבות דומות, כחלק ממלחמת לבנון השנייה, מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מהחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות.

צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין. מספר השערות העלו על ידי גורמים צה"לים ביניהם: חומרי נפץ שהיו מאוחסנים בבנין התפוצצו, מישהו שיחק בפצצה שהייתה נפל, או שהבניין הרעוע החזיק מספר שעות ולבסוף קרס. ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאוד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על הפסקת האש.

מורים מקומיים טענו שלוחמי החזבאללה העוינים אותם שיגרו רקטות בזדון מתוך מתחם הקרוב להם. דובר צה"ל הפיקו סרטון בו נראה שיגור רקטות מאזור קרוב ובריחת המפעילים לתוך בתי הכפר, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי החזבאללה בקרבה לכפר. אך תחקיר של הבי בי סי הוכיח שהשיגורים המצולמים היו יום קודם, וכי לא היו שיגורים מקנא באותו היום. התחקיר קבע אמנם שמדובר במספר קטן יותר של נפגעים: 28 הרוגים, מתוכם 16 ילדים.כאמור, עם הזמן נטען בתקשורת הישראלית והעולמית שיש חשש רב שעצם האירוע זויף, ובוים בידי אנשי התקשורת של החזבאללה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.