מבצע חורף חם

חורף חם הוא מבצע צבאי של צה"ל שנערך בשטחי רצועת עזה בשנת 2008, בין 28 בפברואר ל-3 במרץ. בפעולה נהרגו 112 מחבלים פלסטינים ושלושה ישראלים, ויותר מ-150 פלסטינים ושבעה ישראלים נפצעו.[1]

מבצע חורף חם
מלחמה: לחימה ברצועת עזה
Flickr - Israel Defense Forces - Weapons Found in a Mosque
תאריך התחלה: 28 בפברואר 2008
תאריך סיום: 3 במרץ 2008
משך הסכסוך: 5 ימים
קרב לפני: מבצע גשמי קיץ
קרב אחרי: מבצע עופרת יצוקה
מקום: רצועת עזה ודרום ישראל
תוצאה: אבדות רבות לפלסטינים אך ללא השגות יעדי המבצע
הצדדים הלוחמים
ראשי מדינה
אהוד אולמרט   
מפקדים
כוחות

ארגוני הטרור הפלסטינים בראשות חמאס

אבידות

אזרח הרוג,
2 חיילים הרוגים,
8 חיילים פצועים וכ-35 אזרחים פצועים בעורף.

112 מחבלים הרוגים,
58 אזרחים הרוגים,
350 פצועים.

רקע

ב-27 בפברואר 2008 ביצע צה"ל סיכול ממוקד ברכב מסחרי ובו 5 פעילי חמאס שחזרו מאימוני טרור באיראן. בתגובה לסיכול ירה החמאס למעלה מ-42 רקטות קסאם וגראד אל עבר שדרות ואשקלון, שגרמו להרוג אחד במכללת ספיר, פצועים והפסקות חשמל.

תחילת המבצע

בעקבות מטח הרקטות, נכנסו ב-29 בפברואר כוחות גדולים של צה"ל לפעולה קרקעית ברצועת עזה בשם מבצע חורף חם, ליד שג'אעיה וג'באליה, וניהלו חילופי אש עם מחבלים.[2] בנוסף, חיל האוויר הישראלי תקף יעדי חמאס ברצועת עזה. על כוחות צה"ל שפעלו ברצועה פיקדו מפקד פיקוד הדרום, האלוף יואב גלנט,[3] ומפקד אוגדת עזה, תא"ל משה (צ'יקו) תמיר[4]

מהלך הלחימה

ביום הראשון של הפעולה, ב-1 במרץ, דיווחו הפלסטינים על עשרות הרוגים ועשרות פצועים. לצה"ל 2 חיילים הרוגים ועוד מספר פצועים קל עד בינוני.[5][6] אבו מאזן גינה את הפעולה ואמר שהיא "יותר גרועה מהשואה".[7] במבצע פעלו כוחות מחטיבת גבעתי, בפיקוד אילן מלכא, ובהם גדוד שקד וגדס"ר גבעתי. במהלך הלחימה נהרגו שני חיילים מהחטיבה ושמונה נוספים נפצעו.[8] בערב עלה מספר ההרוגים הפלסטינים ל-56[9] אחרי מספר תקיפות שבאחת מהן השמיד חיל האוויר משאית ובה 160 רקטות.[10] בפעולה נחשפו גם אמצעי לחימה בתוך מסגד.[11]

במבצע נהרגו כ-120 מחבלים. בנוסף נעצרו למעלה מ-80 מבוקשים שהועברו לחקירת כוחות הביטחון. המבצע היה אמור להיערך לחמישה ימים אך לאחר תפיסת היעדים בלילה הראשון (שישי בערב), קרסו הכוחות הפלסטיניים בעקבות הלחימה העזה, והכוחות יצאו בראשון בלילה במקום ברביעי. במהלך המבצע הרסו כוחות צה"ל את לשכתו של ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה אסמאעיל הניה.[12]

ב-2 במרץ ירדה עצימות הפעולה. מטוסי חיל האוויר החריבו את לשכתו של אסמאעיל הניה, שלא שהה במבנה. במקביל, נמשך ירי הרקטות לעבר ישראל: באשקלון רקטת גראד פגעה ישירות בבית ליד ביתו של אבי דיכטר[13] ובשדרות פגעו גם כן רקטות, שהובילו לפצועים ונפגעי חרדה.[14] ב-3 במרץ יצאו כוחות צה"ל מהרצועה ובכך הסתיים חלקו הקרקעי של המבצע.[15]

לטענת הפלסטינים בפעולה נהרגו 63 פלסטינים, מחציתם אזרחים. לטענת צה"ל נהרגו 100 פלסטינים, רובם הגדול מחבלים ורק מעטים מהם אזרחים.[16] לטענת בצלם נהרגו 106 פלסטינים, מהם 54 אזרחים.[17]

תוצאות הלחימה

הפלסטינים ספגו אבדות אך למרות זאת המשיכו לשגר רקטות גראד אל עבר אשקלון במהלך המבצע. מטרת המבצע הייתה להרתיע את ארגוני הטרור מירי רקטות לעבר ישראל ויצירת משוואה של תגובה קשה על כל הרוג ישראלי. בפועל, בחמאס לא ראו במבצע הפסד למרות המחיר הקשה שגבה ובהמשך החודש המשיכה ההסלמה בפעולות הטרור נגד העורף של מדינת ישראל, מעברי הגבול עם רצועת עזה וכוחות צה"ל ששומרים על ציר הוברס.

בחמאס קיוו ליצור משוואה שפעולה גדולה בעזה תגרור ירי רקטות גראד תקניות לעבר ערים כמו אשקלון, נתיבות ואפילו אשדוד הרחוקות יותר מעוטף עזה ובכך להרתיע את ישראל מפני מבצע "חומת מגן 2" ברצועה. בפועל, הפעולה שביצע צה"ל לא הייתה בהיקף ובסדר הגודל של "חומת מגן 2" וחמאס הפסיק את הירי לכיוון אשקלון אחרי יציאת כוחות צה"ל.

לאחר תום המבצע הוסכם על "הודנא" - הפסקת אש זמנית לחצי שנה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, שהחלה בחודש יוני 2008. במהלך רוב תקופת ההודנא נשמר השקט, פרט למספר מקרים בהם נורתה אש על ישראל מצד ארגונים קטנים ברצועה כדוגמת הג'יהאד האיסלאמי.

ב-5 בנובמבר 2008 נכנסו כוחות צה"ל לתוך הרצועה ופוצצו בית ממולכד ומנהרה שחפר החמאס ונועדה לפעילות טרור, ככל הנראה לחטיפת חייל בזמן הקרוב. במהלך הפעולה נהרג פעיל חמאס[18] ובמקביל הותקפה מן האוויר חוליית משגרי פצמ"רים בדרום הרצועה, ו-5 נהרגו.[19] חמאס ראה בפעולות אלו שבירה מוחלטת של תנאי הרגיעה והגיב בירי פצמ"רים ועשרות רקטות על עוטף עזה ואשקלון .[20] הירי נמשך לכל אורך חודש נובמבר 2008, קצבו היה גבוה פי 50 מאשר בחודש אוקטובר שקדם לו, והוא נמשך גם אל חודש דצמבר עד לתחילת המלחמה.[21] בתגובה הורה שר הביטחון, אהוד ברק, על סגירת המעברים עד שהירי יפסק. ב-18 בדצמבר 2008, עם תום תקופת ההודנא, החל ארגון החמאס במתקפה ארטילרית מתמשכת כנגד שדרות, אשקלון ויישובי עוטף עזה. מהלך זה הוביל, לאחר מספר ימים, לתחילתו של מבצע עופרת יצוקה.

עיינו גם בפורטלים:
פורטל המזרח התיכון
פורטל ישראל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Israeli Gaza operation 'not over'". BBC. 2008-03-03. Retrieved 2008-03-03.
  2. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, פעולה בעזה: 35 פלסטינים נהרגו; 5 חיילים נפצעו, ynet, ה-1 במרץ 2008.
  3. ^ אמיר בוחבוט, אינטימיות מבצעית, nrg, ‏ 28.03.2008, "במבצע 'חורף חם', המבצע הגדול האחרון ברצועת עזה שבו נהרגו למעלה ממאה פלסטינים, רובם מחבלים, הגיע הקשר הקרוב לשיאו. התוצאה היא ההוכחה לכך. במהלך המבצע ירדו אנשי הפורום המבצעי של מפקד חיל האוויר אל החפ"ק של אוגדת עזה. הקצינים ישבו סביב שולחן אחד עם אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט, מפקד אוגדת עזה תא"ל צ'יקו תמיר ועם שאר המפקדים הבכירים. בעיות עלו על השולחן ונפתרו בזמן אמת".
  4. ^ טל זגרבה, ירינו בכמויות, והמחבלים לא הפסיקו להפתיע. היינו מאוד ערניים, במחנה, ‏ 02.01.2009, מתוך "אתר הגבורה", אליק סרור: "לפני הכניסה הגענו לאוגדה, לתחקיר אצל מפקד האוגדה. תא"ל צ'יקו תמיר, הוא שינה אצל כל אחד משהו קטן בתוכנית".
  5. ^ פליקס פריש, ירון ששון ותומר ולמר, מלחמה בדרום: שני חיילים נהרגו ו-6 נפצעו, nrg, ה-1 במרץ 2008.
  6. ^ שני חיילים נהרגו בפעילות ברצועת עזה, הודעת דובר צה"ל.
  7. ^ עלי ואקד ושרון רופא-אופיר, אבו מאזן: הפעולה בעזה גרועה מהשואה, ynet, ה-1 במרץ 2008.
  8. ^ רון בן ישי, מפקדי גבעתי: יישמנו לקחי לבנון - דבקנו במשימה, באתר ynet, 4 במרץ 2008.
  9. ^ עמית כהן, ירון ששון וסוכנויות הידיעות, לחימה בעזה: לפחות 60 פלסטינים נהרגו, nrg, ה-1 במרץ 2008.
  10. ^ חיה"א הפציץ משאית ובה 160 קסאמים, גלי צה"ל, ה-1 במרץ 2008.
  11. ^ הותר לפרסום: צה"ל חשף אמש בעזה אמצעי לחימה בתוך מסגד, ערוץ שבע, ה-1 במרץ 2008.
  12. ^ עמוס הראלמפקדי גבעתי: לקחי לבנון נלמדו, הכוחות הפגינו דבקות, באתר הארץ, 4 במרץ 2008.
  13. ^ הותר לפרסום: טיל גראד נפל סמוך לביתו של השר דיכטר, מבזק ynet, ה-4 במרץ 2008
  14. ^ תומר ולמר וירון ששון, רקטת גראד פגעה ישירות בבית באשקלון, nrg, ה-2 במרץ 2008.
  15. ^ חנן גרינברג, המבצע נגמר: כוחות צה"ל יוצאים מרצועת עזה, ynet, ה-3 במרץ 2008.
  16. ^ עמית כהן, אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, הפלסטינים: 63 נהרגו ברצועה, nrg, ה-2 במרץ 2008.
  17. ^ הודעה לעיתונות: 3.3.08: בניגוד לטענת הרמטכ"ל, לפחות חצי מהרוגי הפעולה הצבאית בעזה לא השתתפו בלחימה, אתר בצלם, ה-3 במרץ 2008.
  18. ^ אמיר בוחבוט, אורי בינדר וסוכנויות הידיעות, עזה: כוח צה"ל פעל לפיצוץ "מנהרה מתקתקת", nrg, 5 בנובמבר 2008
  19. ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, צה"ל פועל בעזה; חיה"א תקף בחאן-יונס, 5 נהרגו, nrg, 5 בנובמבר 2008
  20. ^ תומר ולמר ושי גבעתי, זמן דרום, רקטות במרכז אשקלון - כמה בני אדם לקו בחרדה, nrg, 5 בנובמבר 2008
  21. ^ ארכיון דו"חות חודשיים (2008) של שירות הביטחון הכללי.
אהוד ברק

אהוד ברק (במקור: ברוֹג; נולד ב-12 בפברואר 1942) הוא איש ביטחון, איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל (בשנים 1999–2001), כשר הביטחון (בשנים 2007–2013) וכרמטכ"ל ה-14 של צה"ל (בשנים 1991–1995). ברק היה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ומפלגת העצמאות.

במהלך כהונתו בראשות ממשלת ישראל העשרים ושמונה, נסוג צה"ל מדרום לבנון, פרצה האינתיפאדה השנייה לאחר כישלון המשא ומתן המדיני עם הרשות הפלסטינית בוועידת קמפ דייוויד ובוועידת טאבה, וישראל ניהלה שיחות שלום עם סוריה בוועידת שפרדסטאון. במהלך כהונתו כשר הביטחון תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה, והוצאו לפועל מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן.

הוא חולק, עם נחמיה כהן, את התואר (הלא רשמי) "החייל המעוטר ביותר בצה"ל".

אילן מלכא

אילן מלכא (נולד ב-21 בדצמבר 1967 בגני תקווה) הוא תת-אלוף במילואים. המשמש סגן נציב בתי הסוהר בדרגת גונדר. בעברו שימש ראש מטה פיקוד המרכז ומפקד חטיבת גבעתי בתקופת מבצע עופרת יצוקה.

גבי אשכנזי

גבריאל (גבי) אשכנזי (נולד ב-25 בפברואר 1954, כ"ב באדר ה'תשי"ד) הוא איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, יו"ר וועדת חוץ וביטחון הזמני וחבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן. כיהן כרמטכ"ל ה-19 במספר של צה"ל בין פברואר 2007 לפברואר 2011. בתפקיד זה הוביל את צה"ל בין היתר במבצע חורף חם, במבצע עופרת יצוקה ובתקיפת הכור הגרעיני בסוריה. טרם כהונתו כרמטכ"ל שימש כמנכ"ל משרד הביטחון, וכן מילא שורה של תפקידים בכירים בצבא.

הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן

מבצע עופרת יצוקה, שבמהלכו נהרגו כ-1,200 פלסטינים, הביא לרגיעה מסוימת בלחימה שבין ישראל לפלסטינים שברצועת עזה, אך לאחריו הגבירו הפלסטינים את התחמשותם, ובפרט ברקטות המסוגלות לפגוע בשטחים נרחבים של ישראל. ירי מצומצם של רקטות נמשך גם לאחר המבצע, ומפעם לפעם התרחשה הסלמה זמנית, שבמהלכה נורו רקטות רבות מרצועת עזה לעבר ערי ישראל, מגדרה בצפון ועד באר שבע בדרום. חלק מההסלמות החלו בעקבות פיגועים בגבול ישראל-מצרים שבוצעו על ידי חוליות טרור של הג'יהאד העולמי בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור מרצועת עזה, חלקם דרך ציר ה-ח'.

הלחימה בתקופה זו התאפיינה בכניסתם לזירה של אמצעי לחימה חדשים:

רקטות "גראד" משופרות בידי הפלסטינים, שהשימוש בהן החל במבצע עופרת יצוקה, ואפשרו מעבר מירי לעבר יישובים הקרובים לגבול רצועת עזה לירי לעבר יישובים המרוחקים עד 40 ק"מ ממנה, ובהם אשדוד ובאר שבע.

ומערכת "כיפת ברזל", שנכנסה לפעילות מבצעית בישראל בסוף מרץ 2011, ואפשרה יירוט של מרבית הרקטות שנורו, ובכך צמצום הנזק הישיר שבהן (אך לא הנזק העקיף, שהתבטא בהפסקת הלימודים ובשיבוש העבודה ביישובים שבטווח הרקטות).

הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן

מבצע עמוד ענן הביא לתקופת רגיעה של כשנה, אשר לאחריה חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה חזרו לירות על ישראל. צה"ל הגיב באופן נקודתי.

הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה

הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה הייתה שורה של תקריות אלימות ומבצעים צבאיים שהתרחשו בין צה"ל לארגוני הטרור הפלסטיניים בשטחי רצועת עזה ויישובי עוטף עזה. הערך מכסה את התקופה של אחרי ההתנתקות (החל מאוגוסט 2005) עד תום מבצע עופרת יצוקה (ינואר 2009).

במהלך תקופה זו גבר ירי רקטות קסאם וגראד מרצועת עזה לישראל, חמאס השתלט על הרצועה ודיכא באלימות את האופוזיציה של הפת"ח, נחטף החייל הישראלי גלעד שליט ומנגד ישראל הגיבה בתקיפות אוויריות ומספר מבצעים גדולים בהם נהרגו מאות פלסטינים. כמו כן בנתה ישראל מערך ביצורים סביב הרצועה, המכונה ציר הוברס, על מנת למנוע התקפות טרור על יישוביה. בתגובה לירי הרקטות וחטיפת שליט הכריזה ישראל על ממשלת חמאס ברצועה כ"יישות עוינת", סגרה את המעברים לרצועה והטילה עליה מצור (אך התירה מעבר סיוע הומניטרי לרצועה).

הפיגוע בישיבת מרכז הרב

הפיגוע בישיבת מרכז הרב היה פיגוע ירי שבוצע בישיבת מרכז הרב, בשכונת קריית משה בירושלים, ב-6 במרץ 2008 (אור לל' באדר א' ה'תשס"ח) ובו רצח מחבל פלסטיני שמונה תלמידי ישיבה: שלושה מתלמידי הישיבה הגבוהה מרכז הרב, וחמישה מתלמידי ישיבת ירושלים לצעירים, וכן פצע תשעה תלמידים. המחבל חוסל בידי אברך בישיבה ולוחם צה"ל.

התקיפה הישראלית בסודאן (2009)

התקיפה הישראלית בסודאן הייתה תקיפה משולבת של חיל האוויר הישראלי ושל כוחות הקומנדו הימי בסודאן, בסוף או לאחר מבצע עופרת יצוקה, שבמהלכה תקפו שני מטוסי קרב או כלי טיס בלתי מאוישים ישראליים שיירת משאיות שהסיעה אמצעי לחימה ששלחה איראן אל ארגון חמאס דרך סודאן. בנוסף לתקיפה על שיירת המשאיות, תקפה ישראל ספינת נשק איראנית בעזרת כוח נוסף מחיל האוויר או כוח של שייטת 13.

דבר התקיפה פורסם ב-26 במרץ 2009 ברשת הטלוויזיה CBS האמריקנית, ורוב פרטיה נשארו מעורפלים. מועד התקיפה המדויק אינו ידוע, ולפי בכיר סודאני שתיים משלוש התקיפות בוצעו ב-17 בינואר 2009 וב-11 בפברואר 2009.

יואב גלנט

יואב גלנט (נולד ב-8 בנובמבר 1958 כ"ה בחשוון ה'תשי"ט) הוא חבר הכנסת, שר העלייה והקליטה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני מטעם מפלגת הליכוד. בעבר כיהן כשר הבינוי והשיכון וחבר הכנסת מטעם מפלגת כולנו. גלנט הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון בצבא שימש מפקד פיקוד הדרום.

היה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, במקומו של רב-אלוף גבי אשכנזי, ומינויו אושר על ידי ממשלת ישראל ה-32, אך בוטל בעקבות עתירה לבג"ץ וממצאים בדו"ח של מבקר המדינה.

מבצע גשם ראשון

מבצע גשם ראשון הוא שם קוד למכלול ההתקפות והפעולות של צה"ל ברצועת עזה, בעקבות ירי כבד של רקטות קסאם על שדרות ביום שישי ושבת ה־23 בספטמבר וה־24 בספטמבר 2005. זו הייתה הפעולה הצבאית הראשונה של צה"ל ברצועה מאז היציאה מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות שהושלמה ב־12 בספטמבר 2005. המבצע החל ב־23 בספטמבר 2005 והסתיים ב־1 באוקטובר.

מבצע גשמי קיץ

גשמי קיץ הוא מבצע צבאי של צה"ל שהחל ב־28 ביוני 2006 והסתיים ב-26 בנובמבר 2006 בשטחי רצועת עזה. זוהי הכניסה הקרקעית הראשונה של צה"ל לרצועת עזה מאז ביצועה של תוכנית ההתנתקות כשנה קודם לכן. במבצע נהרגו 5 ישראלים ו-394 פלסטינים.

המבצע בא כתגובה מצד מדינת ישראל על הריגת שני חיילים וחטיפתו של רב"ט גלעד שליט ב-25 ביוני 2006 סמוך למעבר כרם שלום, ועל ירי הקסאמים מצד ארגונים פלסטיניים לכיוון ישראל ובמידה מסוימת גם בעקבות חטיפתו ורציחתו של אליהו אשרי.

מבצע עופרת יצוקה

מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (יום שבת, ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009 (יום ראשון, כ"ב טבת תשס"ט), בעקבות ירי רקטות בלתי פוסק מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשלת חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן". בסופו של דבר הוגדרו שלושה יעדים למבצע: הראשון — ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; השני — למנוע את יכולת חמאס להתחמש; והשלישי — להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט. יעד זה הוגדר, ולא חד-משמעית, רק לקראת סוף המבצע. ב-17 בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת בשעה 2 לפנות בוקר, וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מהרצועה וסיימו את יציאתם ב-21 בינואר.שם המבצע, שהחל במהלך חג החנוכה, לקוח מהשיר "לכבוד החנוכה", של חיים נחמן ביאליק.

מכירה פומבית (תוכנית רדיו)

שידורה של תוכנית הרדיו האינטראקטיבית "מכירה פומבית" החל ב-1970 ברשת ב' של קול ישראל, והיווה מעין מהפכה בגישה לתוכניות רדיו טלפוניות אינטראקטיביות. הוגי התוכנית ויוזמיה, שמואל שי וזאב ענר, הציעו לערוך מכירה פומבית רדיופונית, ובאמצעותה לאסוף כסף למטרה חברתית בעלת חשיבות לאומית. השניים פנו לדב בן מאיר (לימים חבר הכנסת) מנכ"ל "האגודה למלחמה בסרטן" שנלהב לרעיון ומינה את לאה מרדור, יד ימינו אז במבצעים גדולים, לעמוד בראש הצוות שילווה את התוכנית.

מתנדבות "האגודה למלחמה בסרטן" אספו את הפריטים שהוצעו למכירה, חלקם הגדול פריטים בעלי ערך נוסטלגי אך גם מסחריים, והפריטים הוצעו למכירה למאזינים בשיטה של מכירה פומבית כאשר על הקו התחרו בעת ובעונה אחת כמה מאזינים. מתנדבות האגודה קיבלו את מאות הטלפונים של המאזינים, שחלקם אף תרמו שוב את הפריט למכירה. התוכנית שודרה במשך כמה שעות אחת לחודש, והכסף הרב שנאסף בשידורים הללו, שנמשכו שלוש שנים, סייע בהקמת ההוסטל של "האגודה למלחמה בסרטן" בגבעתיים.

הצלחת התוכנית הביאה לכך שהנהלת "קול ישראל" החליטה לחדשה בשנת 1989 והשידור הופקד בידי זאב ענר כמגיש ורחל הרמתי כמפיקה. התוכנית הראשונה בסבב החדש שודרה ב-18 במאי 1989 והכנסותיה הוקדשו לארגון נכי צה"ל. התוכנית הייתה עד מהרה לאחת מתוכניות הדגל של "קול ישראל", ובין האגודות והעמותות שלמענן נאסף הכסף במכירה הפומבית היו: "אל סם", "אגודת יד ביד", "אגודת ניצן", "שמע", "אקים - גג לילד המפגר", בתי החולים של תל אביב, "ארגון נשי הדסה בישראל", "עם יפה עם אחד", "המועצה לישראל יפה", ועוד.

בין הפריטים המעניינים שנאספו היו: מעטפת בולים יקרת ערך תרומת הנשיא חיים הרצוג; סוס עץ ובקבוק שמן זית מעשי ידיו של ח"כ רפאל איתן ותרומתו; מרבד בוליביאני תרומת ח"כ שלמה הלל; תכשיט שקיבלה ראומה ויצמן בעת ביקור של עזר ויצמן במצרים; מסגרת עץ עבודת יד שקיבל שמעון פרס מיו"ר הפרלמנט בנפאל; מגילת אסתר כתובה על קלף מהמאה ה-18 תרומת "סותבי'ס"; האוטוביוגרפיה של מנחם בגין "המרד" בחתימתו; פורטרט של טדי קולק שצייר חיים טופול שגם תרם את הציור לתוכנית; פסל עץ שקיבל השר מוטה גור ממובוטו נשיא קונגו; מגילת היסוד של המושבה מגדיאל תרומת ח"כ גדליה גל; משקפת חד עינית שקיבל משה דיין מיפן עם הקדשה "לשימושו האישי של שר הביטחון" – תרומת רחל דיין; פסל של מאנה כץ; ליתוגרפיה של יעקב אגם; כדורסל ועליו חתימות כל שחקני מכבי תל אביב תרומת אריה ברנוביץ; עמוס מנסדורף נפרד מהמחבט האחרון שלו בחתימת ידו.

בין האמנים והאישים שנרתמו לעזרת האגודות והעמותות ובאו לאולפן להמריץ את המאזינים לרכוש את הפריטים: יהורם גאון, חיים טופול, ציפי שביט, דודו דותן, חנה לסלאו, דורון ג'מצ'י.

ניר בן דוד

ניר בן דוד הוא קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה. כיהן כמפקד חטיבה 188.

עמוס ידלין

עמוס ידלין (נולד ב-20 בנובמבר 1951) הוא אלוף במילואים בצה"ל, המכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. ידלין היה טייס קרב בחיל האוויר, ובתפקידו הצבאי האחרון כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן).

פלגה 916

פלגה 916 היא יחידת ביטחון שוטף אוטונומית הכפופה ישירות לפיקוד הזירה הדרומית של חיל הים הישראלי. בראש היחידה עומד מפקד בדרגת סגן-אלוף, מפקד היחידה הנוכחי הוא סא"ל גיא ברק.

בסיס הקבע של היחידה שוכן בבסיס אשדוד.

בנוסף למשימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור, הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל החל מחופי מרכז המדינה (צפונית לתל אביב) וכלה ברצועת עזה, וכן לאורך הגבול הימי עם מצרים. היחידה מהווה ציר מרכזי במאמצי המערכת הביטחונית במניעת טרור ימי שמקורו ברצועת עזה ובגורמי טרור אחרים הפועלים דרך הים.

מיום הקמתה אמונה הפלגה על אבטחתן של אוניות הסוחר המפליגות לנמל אשדוד. מכיוון שרוב הסחורות המיובאות לארץ מובלות דרך הים, שמירת נתיבי הסחר העוברים במימיה הטריטוריאליים של ישראל הוגדרה על ידי מפקדי החיל לאורך השנים כמשימה שלא נופלת מהגנת החופים ובלימת הטרור הימי. עם בנייתה של אסדת קידוח הגז ים תטיס אל מול חופי אשקלון, הוטל על הפלגה לאבטח גם את מתקני ההפקה, שכן אלו הוגדרו על ידי הממשלה כנכסים אסטרטגיים המקנים למדינה עצמאות אנרגטית.

במהלך העשור הראשון של המאה הנוכחית עברה היחידה סדרת שינויים תפיסתיים מהותיים שהפכו אותה מיחידת סיור ימי ליחידת לוחמה רב-תכליתית הפועלת בים ובעומק החוף, ובשל כך תפסה חלק מרכזי בפעילות הביטחונית בזירה הימית במהלך מבצעים צבאיים רבים, כגון מבצע אבק דרכים, מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

רחל הרמתי

רחל הרמתי (נולדה ב-24 בפברואר 1938) היא עורכת ומפיקה לשעבר של תוכניות בידור וזמר עברי.

שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל

שיגורי רקטות פלסטיניות מרצועת עזה לעבר ישראל הן התקפות טרור פלסטיני באמצעות ארטילריה רקטית (ירי תלול-מסלול) המתרחשות מאז 2001 ומופנות בדרך כלל למחוז הדרום ולישובי עוטף עזה. כתוצאה מההתקפות נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו עוד כאלפיים ישראלים, ההשפעה העיקרית של ההתקפות היא יצירת טראומה פסיכולוגית נרחבת של התושבים ושיבוש שגרת חיי היום-יום בקרב האוכלוסייה הישראלית. מחקרים רפואיים שנערכו בשדרות, העיר הקרובה ביותר לרצועת עזה ובכך המותקפת ביותר על ידי רקטות, תעדו שכיחות הפרעות פוסט-טראומטית בקרב 50% מילדי שדרות, כמו כן תועד גם שיעור גבוה של דיכאון ואף הפלות. ירי הרקטות מרצועת עזה נמשך עד היום.

הרקטות נורו תחילה לטווח קצר והשפיעו בעיקר על שדרות ויישובי עוטף עזה הסמוכים לרצועת עזה. ב-2006 החלו המחבלים לירות רקטות שהגיעו לטווח רחוק יותר, ב-2009 לדוגמה, החלו להגיע רקטות מסוג גראד ו-WS-1B לאשדוד ובאר שבע, ב-2012, לראשונה מאז מלחמת המפרץ, שוגרו לכיוון תל אביב וירושלים רקטות. בנוסף, כמה מן הרקטות אשר נורו לעבר ישראל כללו בתוכן פצצת זרחן.ירי הרקטות נחשב ואף הוכרז על ידי האומות המאוחדות והאיחוד האירופי כפעולות טרור, ארגוני זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ומשמר זכויות האדם מגדירים את ירי הרקטות כפשעי מלחמה.

על מנת להתגונן מפני הרקטות התוקנה מערכת צבע אדום ברחבי כל ערי מחוז הדרום. ב-2006 החל פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. זמן קצר לאחר שנפרסה המערכת בבאר שבע ואשקלון באביב 2011 היא יירטה את הרקטה הראשונה שלה בהצלחה.במרבית הפעמים, כאשר מתקפות הרקטות מתחזקות, מגיבה ישראל להתקפות בסיכולים ממוקדים ומבצעים צבאיים: מבצע קשת בענן (מאי 2004), מבצע ימי תשובה (2004), מבצע חורף חם (2008), מבצע עופרת יצוקה (2009), מבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן (2014).

הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21
גורמים מעורבים ישראל  ישראל: צה"ל (פיקוד הדרום וחיל האוויר הישראלי) והשב"כ
הפלסטינים: הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטיניתחמאס  חמאסהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני  הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) • ועדות ההתנגדות העממיתצבא האסלאםהג'יהאד העולמיהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית (דאעש)מצרים  מצרים (צבא מצרים) • איראן  איראן (משמרות המהפכה האיסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)
רצועת עזה
אזורי הלחימה רצועת עזהציר פילדלפיציר הוברסעוטף עזהשדרותחצי האי סיני
עימותים מרכזיים האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקיםקרב שג'אעיהאירועי מבצע צוק איתן‏‏)הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ("צעדת השיבה הגדולה") (2018–2019) (אירועים)
מונחים ומושגים גוש קטיףסיכול ממוקדציר פילדלפיתוכנית ההתנתקותציר הוברסהתקפות רקטות פלסטיניות על ישראלהסגר על רצועת עזהציר ה-ח'
לוחמת מנהרות ישראל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)יחידת סמו"רמערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרותהמכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה (מכשול הקב"א)
חמאס מנהרות הברחה ברצועת עזהמנהרות לחימה ברצועת עזהחטיפת גלעד שליטיחידת נוח'בה
אמצעי לחימה ישראליים כיפת ברזלצבע אדוםר"ז (מכ"ם)מטוסי קרב ומסוקי קרבכלי טיס בלתי מאוישיםטנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוחכלי צמ"ה ממוגניםמערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
אמצעי לחימה פלסטיניים מטען גחוןמרגמהRPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ"ט)רובה צלפים "עול"אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזהעפיפון תבערהבלון נפץ
ארטילריה רקטית פלסטינית ברשות החמאס: קסאם • רקטות גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר) • פג'רסג'יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302

ברשות הג'יהאד האיסלאמי: אל-קודס • רקטת גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר) • אל-בוראק • בדר 3

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.