מבלט

מִבְלָט הוא אזור בשדה קרב שבו קו החזית בולט ביחס לחזית. הכוח הצבאי הנמצא בתוך מבלט מוקף משלושה צדדים, כמו חצי אי המוקף בים, דבר המעמיד אותו במצב פגיע בשל האפשרות לכיתור ויצירת כיס.

מבלט יכול להיווצר במכוון עקב תנועת מלקחיים או שלא במכוון עקב התקדמות לא אחידה של צבא במתקפה רחבה, בין אם כתוצאה מהתקדמות יתרה של האגפים, המציבה את הכוח היריב במבלט, ובין אם כתוצאה מהתקדמות יתרה של המרכז, המציבה את הכוח המתקדם במבלט.

במלחמת חפירות מבלטים נוצרים על פי רוב כתוצאה מכישלון של מתקפה רחבה. ניתן להבחין במבלטים הנוצרים באופי כזה של לחימה באופן ברור לפי קווי השוחות. אמנם הסבירות של כיתור במלחמת חפירות כתוצאה מהיווצרות מבלט נמוכה בשל אופיה הסטטי של מלחמה כזו, אך המבלטים במלחמת חפירות חשופים לעיתים קרובות למלחמת התשה.

מבלט מפורסם הוא המבלט שתפס חיל המשלוח הבריטי במלחמת העולם הראשונה באזור איפר לאחר קרב איפר הראשון. המבלט התקיים לאורך רוב תקופת המלחמה והיה לאחת הגזרות הקטלניות ביותר בחזית המערבית. מבלט מפורסם נוסף הוא מבלט קורסק, שבו תפס הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה שטח בעומק של 150 ק"מ באזור קורסק, מקום בו התרחש קרב קורסק, הנחשב לקרב השריון בשריון הגדול בהיסטוריה.

Battle of Kursk (map)
מתחם קורסק במרכז המפה הוא מבלט בין אוריול הכבושה בידי הגרמנים בצפון, ובין ביילוגרוד הכבושה בידי הגרמנים בדרום. האזורים המסומנים באדום בתוך המבלט הם השטחים שנתפסו בידי הגרמנים במהלך המתקפה.

ראו גם

איפר

איפר (בצרפתית: Ypres, בהולנדית: Ieper) היא עיר במערב פלנדריה שבצפון בלגיה. העיר ופרווריה מונה כ-35,000 תושבים. פרסומה של איפר בא לה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, עת סבלו העיר וסביבותיה מקרבות עזים שניטשו בין הצבא הגרמני לבין צבאות מדינות ההסכמה.

אנריקו צ'יקטי

אנריקו צ'יקטי (Enrico Cecchetti;‏ 21 ביוני 1850, רומא - 13 בנובמבר 1928, מילנו) היה רקדן ומורה לבלט ממוצא איטלקי. המציא שיטת הוראה הקרויה על שמו. מבין תלמידיו: אנה פבלובה, ואצלב ניז'ינסקי וליאוניד מאסין.

צ'יקטי הוא בנם של זוג רקדנים. עבר לסנקט פטרבורג ורקד בבלטים של מריוס פטיפה, ובהם "הציפור הכחולה" ו"היפהפייה הנרדמת". בהמשך פנה להוראה ולימד את רקדני הבלט הקיסרי. בשנת 1884 העלה על הבמה את הבלט "קופליה" של מריוס פטיפה. כאשר סרגיי דיאגילב רצה לארגן מסע לבלט רוס הרקדנים סירבו לוותר על שיעורי הבלט של צ'יקטי, ודיאגילב שכר אותו בתור בלט מאסטר של הלהקה.

בשנת 1923 פרש צ'יקטי מבלט רוס, וארטורו טוסקניני הזמינו לעבוד בלה סקאלה.

ארמיית הפאנצר הרביעית (ורמאכט)

ארמיית הפאנצר הרביעית הייתה ארמיית שריון של הוורמאכט שהשתתפה במלחמת העולם השנייה.

בלגורוד

בֶּלְגוֹרוֹד היא עיר ברוסיה, בירת מחוז בלגורוד. העיר ממוקמת על שפת נהר סוורסקי דונץ, כ-695 ק"מ דרומית ממוסקבה וכ-40 ק"מ מהגבול עם אוקראינה. פרוש השם בלגורוד - "עיר לבנה". בעיר מתגוררים כ-330 אלף תושבים.

העיר הוקמה בשנת 1596 כמבצר בגבול הדרומי של רוסיה. בתחילת המאה ה-18 לאחר סיפוח אוקראינה חשיבות העיר כמבצר גבול ירדה ובשנת 1785 המבצר סיים את תפקידו המבצעי.

במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הוורמאכט ב-25 באוקטובר 1941. היא נכבשה שוב על ידי הצבא האדום ב-9 בפברואר 1943. נכבשה שוב על ידי הוורמאכט ב- 18 במרץ 1943 במסגרת קרב חרקוב השלישי שהוביל ליצירת "מבלט קורסק".

הגרמנים תקפו את המבלט מסביבות בלגורוד ובסביבתה התנהל קרב קורסק שהיה קרב השריון הגדול בהיסטוריה.

בבלגורוד נמצאת דיורמה גדולה המדגימה את הקרב הזה.

בעיר קיימים שבעה מוסדות להשכלה גבוהה.

יסוד כלכלת העיר - מפעלי גיר. בסביבות העיר קיימים מרבצי גיר באיכות גבוהה.

בלט רוס

בלט רוס היא להקת מחול שהקים וניהל האמרגן ואיש האמנות הרוסי סרגיי דיאגילב. הלהקה פעלה בצרפת החל משנת 1909 עד שנת 1929, שנת מותו של דיאגילב. בשנות פעילותה סיירה והופיעה הלהקה בדרום אמריקה, אנגליה וארצות הברית.

הלהקה נודעה בשל הצלחתה לשלב תחת שרביטו של דיאגילב יוצרים מתחומים שונים: מחול, ציור, מוזיקה, עיצוב, ספרות ושירה, שיחדיו העלו יצירות מופת שהשפיעו על עולם המחול והאומנות וחוללו את מהפכת המחול המודרני. דיאגילב נודע אף ביכולתו לזהות כישרונות גדולים בראשית דרכם ולתת במה לכישרונם. רוב רקדניה ויוצריה של הלהקה בתחילת דרכה היו רוסיים אך בהמשך פעלו בה גם יוצרים מארצות אחרות.

הלהקה רקדה ופיתחה סוגי מחול שונים מבלט קלאסי ורומנטי ועד מחול מודרני, תיאטרון מחול, ואוונגרד. בין יצירותיה המקוריות של הלהקה: רוח הורד, פטרושקה, פולחן האביב, ציפור האש, אחר הצהריים של פאון, שחרזאדה.

בין היוצרים הרבים והחשובים שפעלו בלהקה במהלך שנות פעילותה וחלקם הגדול התגלו בה: ואצלב ניז'ינסקי, לאוניד מאסין, סרגיי ליפר, ג'ורג' בלנשיין נינט דה ולואה מרי ראמבר (מחול), איגור סטרווינסקי (מוזיקה), ליאון באקסט (ציור), קוקו שאנל (עיצוב תלבושות), ז'אן קוקטו (ספרות ושירה).

הארמייה ה-69 (ברית המועצות)

הארמייה ה-69 הייתה ארמייה סובייטית רב-זרועית, שמילאה תפקיד חשוב במהלך קרבות שונים במהלך מלחמת העולם השנייה.

הדיוויזיה ה-262 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-262 (בגרמנית: 262. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה.

החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה

החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה הייתה חזית לחימה במערב אירופה במלחמת העולם הראשונה, אחת משתי חזיתות הלחימה המרכזיות של מלחמה זו. הלחימה בחזית זו התנהלה בעיקרה בשטח בלגיה וצפון צרפת, והכוחות הלוחמים במסגרתה היו צבא הקיסרות הגרמנית מהצד האחד, וצבאות מדינות ההסכמה מהצד השני. כוחות מדינות ההסכמה כללו, בנוסף לצבאות צרפת ובלגיה, גם את צבא האימפריה הבריטית, לרבות צבאות מדינות חבר העמים הבריטי, ובשלבים המאוחרים של המלחמה, גם חיל משלוח מארצות הברית, לאחר הצטרפותה של האחרונה למלחמה. מדינות נוספות שלחו כוחות בהיקף מצומצם יותר להשתתף בלחימה בחזית זו. שמה של החזית נובע ממיקומה ביחס לקיסרות הגרמנית.עם פרוץ המלחמה בשנת 1914, פתח צבא הקיסרות הגרמנית במתקפה בחזית המערבית, והשתלט על לוקסמבורג, בלגיה וחלק ניכר מצפון-מערב צרפת. ההתקדמות המהירה של הצבא הגרמני בשלבי הפתיחה של המלחמה, בו זמנית עם הנסיגה הגדולה למארן של הצבאות הצרפתי והבריטי, נבלמה במסגרת הקרב הראשון על המארן. לאחר שלב המרוץ אל הים התחפרו הצדדים היריבים לאורך קו מתפתל של שוחות מבוצרות מחוף הים הצפוני ועד גבול צרפת עם שווייץ. קו חזית זה נותר כמעט ללא שינוי לאורך רוב המלחמה.

בין השנים 1915–1917 ערכו הצדדים היריבים מספר מתקפות גדולות, שהסתייעו בהפגזות ארטילריה כבדות. אולם צירוף קטלני של שוחות מבוצרות, עמדות מקלעים, גדרות תיל והפגזות ארטילריות, העניקו יתרון לצד המגן וגרמו לנפגעים רבים בקרב הכוחות התוקפים. כתוצאה מכך, לא נוצרו שינויים משמעותיים בקו החזית. בין הקרבות הקטלניים ביותר בולטים קרב פשנדל שבו נפגעו כ-600,000 חיילים, קרב ורדן שבו נפגעו כ-700,000 חיילים משני הצדדים, והקרב על הסום עם יותר ממיליון נפגעים.

בניסיון לצאת מהמבוי הסתום שאליו נקלעה חזית זו, פותחו טכנולוגיות צבאיות חדשות, בהן לוחמה כימית, מטוסי קרב וטנקים. אולם, רק לאחר ששופרה טקטיקת הלחימה, החלה תזוזה בקו החזית. תחילה הייתה זו מתקפת האביב הגרמנית בשנת 1918, אשר התאפשרה בעקבות סיום הקרבות בחזית המזרחית בחוזה ברסט-ליטובסק. במתקפה זו השתמשו הגרמנים בטקטיקות הסתננות חדשות שבזכותן הצליחו להתקדם כמעט 100 ק"מ מערבה, התזוזה הגדולה ביותר בקו החזית המערבית מאז שנת 1914, שכמעט והביאה להתמוטטותו של כל קו החזית הצרפתי.

מנגד, הצטרפותה של ארצות הברית לצד מדינות ההסכמה, אשר הביאה עמה חיילים רעננים לחזית, העלתה את המורל בקרב החיילים הצרפתים והבריטים בחזית. איחוד הפיקוד בשורות מדינות ההסכמה תחת הגנרל פרדיננד פוש, בלימתה של מתקפת האביב הגרמנית והצלחתה של מתקפת מאה הימים מצד מדינות ההסכמה שכנעו את מפקדי הצבא הגרמני כי לא ניתן למנוע תבוסה, והקיסרות הגרמנית נאלצה לנסות ולהשיג שביתת נשק.

אף שבחזית המערבית היו תזוזות מועטות בלבד, חזית זו התבררה כמכרעת, והניצחון של מדינות ההסכמה בה התווה את תנאי הסכם השלום של חוזה ורסאי מיום ב-28 ביוני 1919, ושמו קץ למלחמה הגדולה.

המובלעת הסורית

המובלעת הסורית היא שטח שכבש צה"ל מידי סוריה במלחמת יום הכיפורים והחזיק בו עד למימוש הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, כשמונה חודשים לאחר תום המלחמה. השטח, למעשה מבלט ולא מובלעת, היה מול צפון הגולן, רוחבו היה כעשרים קילומטרים, ושטחו כ-400 קמ"ר. הוא כלל כפרים סוריים רבים, תילי געש וגם את שיא החרמון. חוד המובלעת היה במרחק של כארבעים קילומטרים מדמשק. המובלעת השתרעה מבית ג'ן בצפון, דרך תל שמס (כקילומטר ממערב לסעסע), ועד לתל מרעי (כחמישה קילומטרים מדרום לכאנאכר) ותל אל מל בדרום.

מבלט רז'ב

מבלט רז'ב, היה השם שניתן למבלט גדול מזרחה בקו החזית הגרמני, שנוצר סביב הערים רז'ב, ויאזמה וגזצ'ק, כתוצאה ממתקפת הנגד הסובייטית באזור מוסקבה בחורף 1941/1942, במסגרת המערכה הצבאית בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. הגרמנים ביצרו היטב את שטח המבלט, והעבירו כוחות חזקים להחזיק בו. הפיקוד הסובייטי ייחס חשיבות רבה לחיסול המבלט, שקצהו הצפון-מזרחי היה מרוחק כ-180 ק"מ בלבד ממוסקבה, בגלל האיום שיצר קיומו על הבירה הסובייטית, ולכן ערך מספר מתקפות גדולות על שטחו. אחת מאותן התקפות הייתה מבצע מארס, שהתנהל במקביל לקרב סטלינגרד. כל המתקפות הסובייטיות על המבלט נכשלו, והצבא האדום ספג במהלכן אבידות כבדות מאוד. בסופו של דבר פונה המבלט ביוזמת הפיקוד הגרמני במרץ 1943, כדי לקצר את קו החזית ולשחרר כוחות לפעולה בחזיתות אחרות.

מבצע קוטוזוב

מבצע קוטוזוב, היה השם שניתן למתקפה סובייטית גדולה על בליטת אוריול הגרמנית, שנערכה בקיץ 1943, במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. המבצע נערך במסגרת המערכה סביב בליטת קורסק, והיווה חלק מהתוכנית האסטרטגית של הפיקוד העליון הסובייטי לקראתה. המתקפה הסובייטית נפתחה ב-12 ביולי 1943, לאחר בלימת המתקפה הגרמנית על האגף הצפוני של מבלט קורסק, בהשתתפות כוחות משלוש חזיתות סובייטיות. הכוחות הסובייטיים תקפו את שתי הארמיות הגרמניות מקבוצת ארמיות מרכז, שהחזיקו בבליטת אוריול, ולאחר לחימה עזה, במסגרתה ספגו שני הצדדים אבדות כבדות, אילצו את הגרמנים לסגת מכל שטח הבליטה עד אמצע אוגוסט 1943. הנסיגה הגרמנית הייתה איטית ומסודרת, והם גבו מחיר יקר בנפגעים ובציוד כבד מהכוחות הסובייטיים עבור שחרור בליטת אוריול.

קורט צייטצלר

גנרל-אוברסט קורט צייטצלר (בגרמנית: Kurt Zeitzler; ‏9 ביוני 1895 - 5 בספטמבר 1963), היה ראש המטה של צבא היבשה הגרמני (ה-OKH), במלחמת העולם השנייה בשנים 1942–1944.

קרב איפר הראשון

קרב איפר הראשון (באנגלית: First Battle of Ypres) המוכר גם בתור קרב פלנדריה הראשון (בצרפתית: 1re Bataille des Flandres, בגרמנית: Erste Flandernschlacht) היה קרב שנערך בסביבת העיירה איפר, צפון מערב בלגיה, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

קרב איפר התנהל סביב 'מבלט איפר' אותו החזיקו צבאות מדינות ההסכמה סביב העיירה איפר, מוקד זה היה בעל חשיבות רבה שכן הוא היה המעוז האחרון לפני ערי הנמל החשובות בצפון צרפת בהם דנקרק. הקרב נחשב לנקודת מפנה חשובה במלחמה בחזית המערבית, הוא הביא לסיום את המירוץ אל הים שאפיין את חודשי המלחמה הראשונים, ובמידה רבה הביא לסיום את הקרבות הדינאמיים. סיום הקרבות סביב איפר בנובמבר 1914 הביא את שני הצדדים להתחפר בעמדות הגנה וחפירות לאורך קו העימות הן כהכנה לחורף והן משום הקושי של שני הצדדים לבצע פריצה משמעותית.

למרות ניצחון מדינות ההסכמה בבלימת הצבא הגרמני, הקרב מסמן גם במידה רבה את סופו של הצבא הבריטי 'הישן' והמיומן. האבידות הרבות שספגו כלל הצדדים ובהם כ-56,000 חיילים בריטים, הביאו לכך שחיל המשלוח הבריטי ירד למחצית מכוחו מאז תחילת המלחמה, מה שהביא לתהליך גיוס חובה בבריטניה כדי למלא את השורות.

קרב חרקוב השלישי

קרב חרקוב השלישי הוא השם שניתן לסדרת מתקפות אשר בוצעו על ידי קבוצת ארמיות דרום הגרמנית כנגד הצבא האדום בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, סביב העיר חרקוב (רוסית: Харьков; אוקראינית: Харків), בין ה-19 בפברואר ל-15 במרץ 1943. המתקפה הגרמנית הובילה להשמדתן המוערך של 52 דיוויזיות סובייטיות ולכיבושן מחדש של הערים חרקוב ובלגורוד. היא בלמה את התמוטטותה של החזית הגרמנית, ובכך האריכה את המלחמה בזמן רב, והייתה הניצחון הגדול האחרון של הוורמאכט נגד הצבא האדום.

בעוד הארמייה השישית הגרמנית הייתה מכותרת בסטלינגרד, ביצע הצבא האדום סדרת מתקפות כנגד יתרת קבוצת ארמיות דרום. אלו הגיעו לשיאן ב-2 בינואר 1943, עת שהסובייטים פתחו במבצע "כוכב" ומבצע "שעטה", שהצליחו להבקיע את קווי ההגנה הגרמנים ולהוביל לכיבושן מחדש של חרקוב, בלגורוד, קורסק וורושילובגרד ואיזיום בין חודש ינואר לתחילת פברואר. המתקפה הסובייטית אומנם הייתה מוצלחת, אך גרמה ליחידות הצבא למתוח את קוויהם יתר על המידה. בעקבות כניעת הארמייה השישית הגרמנית ב-2 בפברואר, התפנתה החזית המרכזית הסובייטית ופנתה מערבה, וב-25 בפברואר הרחיבה את מתקפתה כנגד קבוצת ארמיות דרום וקבוצת ארמיות מרכז. אולם חודשים של קרבות ממושכים גבו מחיר כבד מהצבא האדום ובדיוויזיות מסוימות נותרו בסך הכל לא יותר מ-1,000 עד 2,000 לוחמים כשירים. פילדמרשל אריך פון מנשטיין ניצל את ההזדמנות ושיגר ב-19 בפברואר מתקפת נגד בחרקוב, בעזרתן של שתי ארמיות פאנצר ובכללן קורפוס הפאנצר אס אס השני.

למרות שגם הכוחות הגרמנים היו מוחלשים, הם הצליחו לאגף לכתר ולהביס את יחידות השריון בחוד החנית של הצבא האדום דרומית מחרקוב. זה אפשר לפון מנשטיין לחדש את מתקפתו כנגד העיר חרקוב, המתקפה שהחלה ב-7 במרץ. קורפוס הפאנצר אס אס השני התעלם מההוראה לכתר את חרקוב מצפון, ובמקום זאת החליט לתקוף את העיר חזיתית ב-11 במרץ. החלטה זו הובילה לקרבות מבית לבית שנמשכו ארבעה ימים עד שהעיר נכבשה לבסוף על ידי דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-1 ב-15 במרץ. יומיים לאחר מכן כבשו הגרמנים גם את בלגורוד, ובכך יצרו את מבלט קורסק שהוביל לקרב קורסק המכריע ביולי 1943. על אף שהמתקפה הגרמנית עלתה לצבא האדום בכ-70,000 אבידות, הקרבות מבית לבית בחרקוב הובילו גם לאבידות כבדות בקרב קורפוס הפאנצר של האס אס, שאיבד קרוב ל-4,300 חיילים עד לסיום המבצע באמצע חודש מרץ.

קרב סמולנסק (1941)

המערכה באזור סמולנסק הייתה סדרה של קרבות בין הצבא הגרמני והצבא האדום, שהתנהלו באזור העיר סמולנסק שברוסיה, בשלבי הפתיחה של הפלישה הגרמנית לברית המועצות, בין 10 ביולי ל-10 בספטמבר 1941 במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. היא התנהלה לאורך חזית רחבה, ממחוז פסקוב בצפון ועד לסביבות העיר צ'רניגוב בדרום. במהלך המערכה, שהסתיימה ללא הכרעה, ספג הצבא האדום אבידות כבדות ביותר, כולל מאות אלפי שבויים, אך הצליח לבלום את התקדמות הצבא הגרמני לכיוון מוסקבה למשך כחודשיים וחצי. לעיכוב זה הייתה השפעה רבה על כישלון התוכנית הגרמנית להכנעת ברית המועצות ב-1941 (מבצע ברברוסה).

המערכה באזור סמולנסק כללה מספר קרבות עיקריים:

קרב ההגנה על פולוצק - 2 - 16 ביולי 1941

הקרב סביב סמולנסק - 16 ביולי - 5 באוגוסט 1941

קרב בוברויסק - 13 - 30 ביולי 1941

הקרב על מוהילב - 3 -26 ביולי 1941

הקרב על הומל - 24 - 30 באוגוסט 1941

הקרב על מבלט ילניה -30 באוגוסט - 8 בספטמבר 1941

מבצע דוחובשצ'ינה 8 באוגוסט - 10 בספטמבר 1941

מבצע רוסלבל -30 באוגוסט - 10 בספטמבר 1941

קרב וליקיה לוקי

קרב קורסון-צ'רקאסי

קרב קורסון, הידוע גם כקרב על כיס קורסון-צ'רקאסי (ברוסית: Корсунь-Шевченковская операция) היה קרב חשוב במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנערך בשטח אוקראינה המערבית בחודשים ינואר ופברואר 1944 בין כוחות הצבא האדום לבין צבא גרמניה הנאצית. במסגרת הקרב כיתרו כוחות משתי חזיתות סובייטיות כוח גרמני שכלל כ-60 אלף חיילים, במבלט גרמני באזור הערים צ'רקאסי וקורסון בגדה המערבית של נהר דנייפר מדרום לקייב. הכוחות הסובייטיים ניסו להשמיד את הכוח הגרמני המכותר, ובמקביל נאלצו ללחום כדי למנוע מכוחות חילוץ גרמניים חזקים מקבוצת ארמיות דרום לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוחות המכותרים.

ב-17 בפברואר, לאחר למעלה משלושה שבועות של קרבות קשים, הצליח חלק מהכוח הגרמני המכותר לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוח החילוץ לאחר שנטש מאחור כמעט את כל ציודו הכבד. שני הצדדים היריבים ספגו אבדות כבדות במהלך הקרב, אך הוא שאב חלק גדול מהעתודות הניידות של קבוצת ארמיות דרום הגרמנית, החליש את כוחה, ויצר את התנאים שאפשרו לצבא הסובייטי לפתוח בשורת מתקפות מוצלחות בשטח אוקראינה המערבית במהלך החודשים הבאים.

קרב קורסק

המערכה סביב בליטת קורסק (שהשלב הראשון שלה ידוע גם בשמו הגרמני "Operation Zitadelle", "מבצע מצודה") התחוללה בחודשים יולי ואוגוסט 1943 בין הצבא הסובייטי לבין צבא גרמניה הנאצית, והייתה אחת המערכות המכריעות בחזית המזרחית בפרט, ובמלחמת העולם השנייה בכלל. קרב קורסק נחשב גם לקרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה, מכיוון שהשתתפו בו 6,000-8,000 כלי רכב משוריינים משני הצדדים.

הקרב החל במתקפה גרמנית על מבלט קורסק - בליטה גדולה בקו החזית, שנוצרה עקב התקדמות הצבא האדום מערבה בחורף 1942/43. המתקפה (16-5 ביולי) נועדה לכתר ולהשמיד את הכוחות הסובייטיים בשטח הבליטה באמצעות מתקפה מתמקדת מצפון ומדרום על שני האגפים של המבלט הסובייטי. אף שהגרמנים ריכזו לצורך המתקפה חלק גדול מכוחותיהם הניידים בחזית הסובייטית, נכשלה המתקפה בהשגת יעדיה ולא הצליחה להבקיע דרך מערך ההגנה הסובייטי העמוק, שנתמך על ידי עתודות משוריינות רבות עוצמה. היה זה הכישלון המשמעותי הראשון של טקטיקת הבליצקריג הגרמנית במהלך המלחמה. הכוחות הגרמניים נאלצו בסופו של דבר לסגת לעמדות המוצא שלהם, לאחר ששני הצדדים ספגו אבדות כבדות.

במהלך שתי מתקפות הנגד הסובייטיות, שבאו בעקבות כישלון המתקפה הגרמנית, על בליטת אוריול הגרמנית מצפון למבלט קורסק (מבצע קוטוזוב), ועל הערים בלגורוד וחרקוב מדרום למבלט (מבצע רומיאנצב), הצליח הצבא האדום לכבוש מחדש שטחים נרחבים, ולגרום אבדות ניכרות לכוחות קבוצת ארמיות דרום וקבוצת ארמיות מרכז, למרות שספג אבדות כבדות פי כמה מאבדות הצד הגרמני. הפיקוד הסובייטי ניצל את הצלחת מתקפות הנגד שלו, ואת החלשות הכוחות הגרמניים שניצבו מולו, כדי להמשיך להתקדם מערבה כמעט ללא עצירה. עד תום שנת 1943 הצליחו הכוחות הסובייטיים להגיע לקו הנהר דנייפר, ואף לחצות את הנהר ולכבוש שטחים נרחבים בגדה המערבית שלו.

קרב קורסק היה המתקפה האסטרטגית הגרמנית האחרונה שנערכה בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. כתוצאה משחיקת הכוחות הניידים הגרמניים במהלך הקרב, איבד הצבא הגרמני את היוזמה האסטרטגית בחזית הסובייטית, ולא הצליח להחזיר אותה לידיו עד לתום המלחמה.

קרב רז'ב השני

מבצע מארס, הידוע גם בשם "מבצע רז'ב-סיצ'בקה השני", היה שם הקוד למתקפה כושלת שביצעו כוחות הצבא האדום כנגד הארמייה התשיעית של הוורמאכט באזור מבלט רז'ב, סמוך למוסקבה, בין ה-25 בנובמבר לאמצע דצמבר 1942. המתקפה הסובייטית, שהתנהלה במקביל למתקפת הנגד הסובייטית באזור סטלינגרד (מבצע אורנוס) הייתה האחרונה בסדרה של מתקפות כושלות שניהל הצבא הסובייטי כנגד מבלט רז'ב-גזצ'ק-ויאזמה שהוחזק על ידי הצבא הגרמני מאז הקרב על מוסקבה בחורף שנת 1941. הפיקוד הגרמני התעקש להחזיק בשטח המבלט, שקצהו הצפון מזרחי השתרע כ-180 ק"מ בלבד ממערב למוסקבה, כקרש קפיצה לחידוש המתקפה על העיר, ואילו הפיקוד הסובייטי היה נחוש באותה מידה לכבוש מחדש את הבליטה הגרמנית, כדי לנטרל את האיום הגרמני על מוסקבה. המתקפות הסובייטיות על הבליטה, שהחלו בינואר 1942 נודעו בכינוי "מטחנת הבשר של רז'ב" ("Ржевская мясорубка") בשל שיעור האבדות הגבוה שספג הצבא הסובייטי במהלכן. במרץ 1943 פינה הפיקוד הגרמני ביוזמתו את מבלט רז'ב-ויאזמה ונסוג לאזור סמולנסק, כדי לקצר את חזיתו, ולשחרר את הכוחות הגדולים שהחזיקו בשטח המבלט למשימות אחרות.

קרבות איפר

קרבות איפר היו סידרה של חמישה קרבות שהתנהלו בין חילות מעצמות המרכז לחילות מדינות ההסכמה בסמוך לעיר איפר שבמערב בלגיה בעת מלחמת העולם הראשונה. בקרבות אלו, שהתנהלו בין אוקטובר 1914 לאוקטובר 1918, נהרגו כמיליון בני אדם בני חמישה עשר לאומים ויותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.