מאפי

מאפי (Mafic) הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים סיליקטיים, מאגמה, סלעים פלוטוניים וסלעי פרץ דלים יחסית בצורן דו-חמצני – 45-52% – המכילים ריכוזים גבוהים של יסודות כבדים כברזל ומגנזיום. המונח הוא הלחם של ההברות הראשונות – Ma ממגנזיום ו-Fe מ-Ferrum, ברזל בלטינית. למרות השם, מאגמה מאפית עשירה גם בסידן ובנתרן. המונח "סלעים מאפיים" מקביל פחות או יותר למונח הקודם "סלעים בסיסיים". סלעים המכילים אחוז נמוך יותר של צורן דו-חמצני נקראים אולטרה-מאפי.

צבעם של מינרלים מאפיים הוא בדרך כלל כהה ומשום כך הם מכונים גם "מינרלים מֶלנוֹקרטיים" (בעלי צבע כהה) והם בעלי משקל סגולי גדול מ-3. מינרלים יוצרי סלעים מאפיים נפוצים כוללים אוליבין, פירוקסן, אמפיבול, ביוטיט ונציצים אחרים. הסלעים המאפיים הנפוצים הם בזלת וגברו.

מבחינה כימית מצויים הסלעים המאפיים בקצה אחד של ספקטרום הסלעים, ואילו בקצה השני מצויים הסלעים המכונים "סלעים פלסיים" – סלעים "חמוצים".

לבה מאפית

Aa large
לבת "אא"

לבה מאפית דלה יחסית בסיליקה ועשירה במגנזיום ובברזל. צמיגותה נמוכה מאחר שבשל תכולת הסיליקה הנמוכה טמפרטורת הפליטה שלה המגיעה ל-1,100°C נוטה לפגוע בקשרי הפולימר וליצור דיפוזיה בתוך הנוזל. מים וחומרים נדיפים אחרים יכולים להשתחרר בקלות יותר ובצורה מדורגת מלבה מאפית, לכן פליטתה נוטה להיות נפיצה פחות מהרי געש הבנויים מלבה פלסית.

בלבה מאפית ניתן למצוא פנוקריסטים גדולים שצמיחתם מתאפשרת בגלל התקררות איטית. לבה מסוג זה אופיינית להרי געש תת-ימיים, לרכסים מרכז אוקייניים – דוגמת הרכס המרכז-אטלנטי הנחשף באיסלנד – ולאזורים המצויים מעל נקודות חמות – דוגמת קו התלים הישראלי והאיים הגעשיים של הוואי). הלבה נפלטת בהתפרצויות הוואיניות דרך צינורות הזנה או ממערכת סדקים, ונוטה לזרום למרחק רב. זרימה זו יוצרת חרוטי טוף, חרוטי מגן ורמות געשיות. מבנים אופייניים לסוג זה של לבה הם "לבת אא" מחוספסת, "לבת פהויהוי" חלקה ובזלת כרים. הסלעים הנוצרים מלבה זו נוטים להיות כהים: בזלת, טוף, סקוריה, טרכיט ופלגוניט.

סלעים מאפיים

Staffa basalt columns 14655
משושי בזלת

מאגמה ולבה מאפיות יוצרות מגוון של סלעים:

מרקם הסלע שם הסלע המאפי
פגמטיטי גברו פגמטיטי
גס גרגיר (פנריטי) גברו
גס גרגיר ופורפירי גברו פורפירי
דק גרגיר ואפינטי בזלת
דק גרגיר ופורפירי בזלת פורפירית
פירוקלסטי בזלת, טוף
נקבובי בזלת וסיקולרית
שקדי בזלת אמיגדלואידית
וסיקולות (נקבוביות) רבות סקוריה
זגוגיתי טרכיט, פלגוניט

ראו גם

1949 בגרמניה

שנת 1949 בגרמניה הייתה השנה בה ציינה גרמניה 79 שנות לאום.

אוגיט

אוגיט הוא מינרל אינוסיליקטי, כלומר סיליקטים במבנה דמוי שרשרות, מאפי, מלנוקרטי (בעל גוון כהה), השייך לקבוצת המינרלים פירוקסן. נוסחתו הכימית היא Ca, Na)(Mg, Fe, Al)(Al, Si)2O6) או סיליקט של מגנזיום, ברזל ואלומיניום.

המינרל מצוי בסלעי יסוד כדוגמת בזלת וגברו ובסלעים מותמרים שמקורם במבועים הידרותרמיים.

מקור שם המינרל מיוונית, "אוגיטס" שפרושו "מבריק". לדגימות מעטות של המינרל יש מעטה מבריק ומכאן שמו, אם כי לדגימה רגילה יש בדרך כלל גימור עמום (בצבעים ירוק כהה, חום או שחור).

מקומות לדוגמה בהם ניתן למצוא אוגיט כוללים את הר הוזוב באיטליה, מחוז גרנד בקולורדו שבארצות הברית, פינלנד ואזור ה"אייפל" בגרמניה.

אולטרה-מאפי

אולטרה-מאפי הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים, למאגמה, ללבה, ולסלעי יסוד וסלעים מותמרים דלים בסיליקה – פחות מ-45% – ועשירים בברזל ובתחמוצות מגנזיום. התגבשותם מתרחשת בטמפרטורות גבוהות מאוד – יותר מ-1,100°C, וכתוצאה מכך נוצרים סלעים כקומטיט ובוניניט.

אמפיבוליט

אַמְפִיבּוֹלִיט הוא סוג סלע מותמר פנריטי נפוץ הבנוי בעיקר ממינרלים מקבוצת האמפיבול (בעיקר הורנבלנדה ואקטינוליט) ופצלת השדה מסוג פלגיוקלז, עם מעט קוורץ או בלעדיו. זהו סלע כבד יחסית (משקלו הסגולי 3.4-3.0) וגונו כהה. מבנהו מעט עלעלי או צפחתי (עשוי מפתיתים). הפתיתים הקטנים בסלע בגוונים של שחור ולבן משווים לו לעיתים קרובות את המראה המכונה "מלח ופלפל".

אמפיבוליטים נוצרים מההתמרה אזורית של מגוון רחב של פרוטוליתים (סלעי המקור שעברו את ההתמרה). סלעי יסוד דוגמת בזלת מותמרים יוצרים את הסוג המכונה "אורתו-אמפיבוליטים", בעוד שהתמרה של סלעי משקע, דוגמת חוואר וחרסית יוצרת "פארה-אמפיבוליטים".אין הכרח שהסלע המקורי ששימש מקור להתמרה שיצרה את האמפיבוליט יהיה מאפי. מכיוון שהתמרה גורמת ליצירת מינרלים המבוססים אך ורק על ההרכב הכימי של הפרוטולית (סלע המקור), כמה סוגים של "חוואר מזוהם" ומשקעים געשיים עשויים להיות מותמרים למקבץ אמפיבוליט. מרבצים המכילים דולומיט וסידריט מותמרים בקלות לאמפיבוליטים (טרמוליט-צפחה, גרונריט-צפחה, ואחרים), בייחוד אם הייתה מעורבת בתהליך התמרת מגע מסוימת עם מחדר פלוטוני גרניטי.

אפידמיולוגיה

אֶפִּידֵמִיוֹלוֹגְיָה (Epidemiology) היא ענף ברפואה ובביולוגיה העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה.

מקור השם ביוונית: אפידמיה פירושו "מגפה" ולוגיה פירושו "ידע". המילה אפידמיה מורכבת מאפי ("בתוך") ודמוס ("עם").

הענף חוקר את תפוצתן של מחלות, דרכי הפצתן, והסיכון היחסי שלהן ומנסה לפתח שיטות למניעתן - כל זאת ברמת האוכלוסייה ולא ברמה המולקולרית, התאית או הפיזיולוגית (הענף החוקר את פעולתן של מחלות ברמות אלו נקרא פתולוגיה).

בראשית דרכה האפידמיולוגיה עסקה רבות במחלות מידבקות ובפיקוח על גורמים המעודדים מחלות אלו, כגון תברואה והיגיינה ירודות, חוסר מוּדעוּת באוכלוסייה, הימנעות מחיסונים ועוד. להלן כמה נושאים לדוגמה בהם עוסקת האפידמיולוגיה:

תפוצתן של מחלות כלי דם, כגון טרשת העורקים, עלתה עשרות מונים במחצית השנייה של המאה ה-20. הסיבה לכך היא האכילה המוגברת של מזון מהיר עתיר שומנים וכולסטרול. במדינות העולם השלישי, בהן המזון המהיר אינו כה נפוץ, שיעור הסובלים מהתקפי לב נמוך משמעותית מאשר במדינות המערב. ביפן, המשתייכת במובנים רבים לעולם המערבי, מהווים הדגים מרכיב ראשי בתזונה. היות שהיפנים צורכים פחות בשר, והיות ודגים מכילים חומרים רבים המשפרים את מצב כלי הדם, סובלים היפנים מפחות התקפי לב. למרות זאת, הדגים הנצרכים ביפן מכילים לרוב מלח בריכוז גבוה, דבר הגורם ללחץ דם גבוה יחסית בקרב תושבי יפן.

מחלת קורו היא מחלת מוח קטלנית הנגרמת על ידי פריון. המחלה הייתה ידועה בקרב שבטים מסוימים בפפואה ניו גיני בלבד, ובמשך שנים לא היו ידועים מקורה ודרך התפשטותה. ב-1957 התגלה כי אורח החיים הקניבלי של השבט גרם להתפשטות המחלה; אכילתם של מוחות נגועים של בני שבט שמתו גרם להעברת הפריון בין בני השבט. בשנות ה-70 פסק מנהג הקניבליזם והמחלה נעלמה מן העולם. מחלת הפרה המשוגעת, אשר התפרצה בבריטניה באמצע שנות ה-90, דומה מאוד לקורו ונגרמת אף היא על ידי פריון. לאחר ההתפרצות עברה המחלה מהבקר אל כמה אנשים אשר צרכו בשר טחון שהכיל רקמות מוח נגועות בפריון. כשהפריון עובר מפרות אל האדם הוא גורם למחלת קרויצפלד יקוב.

מאז הופעתה של מחלת האיידס, בסוף שנות ה-70, הפכה המחלה למגפה עולמית. רובם המוחלט של החולים במחלה הקטלנית משתייכים למדינות העולם השלישי. אפריקה נפגעה קשות מהמחלה, ובמדינות מסוימות בה כשליש מהאוכלוסייה נושאת את הנגיף, דבר בעל השלכות עצומות על העתיד הכלכלי והחברתי של יבשת זו. בעולם המערבי נפוצה המחלה פחות, זאת עקב מודעות רבה לקיום יחסי מין בטוחים, וכן נגישות גבוהה לאמצעי מניעה.

תסמונת המוות בעריסה זכתה למחקר אפידמיולוגי רב. נמצא שהיא מצויה במתאם גבוה עם שכיבת התינוק על הבטן, עם עישון פסיבי ועם עודף חימום הבית בחורף. אולם הסיבה למוות בעריסה נותרה עלומה משום שלא נמצא אורגניזם מודל כדי לבדוק השערות הנובעות ממתאמים אלה.

דיוריט

דיוריט הוא סלע יסוד פלוטוני גס גביש אפור המורכב מפלגיוקלז (אנדסין), ביוטיט, הורנבלנדה או פירוקסן וכמויות קטנות של קוורץ ומיקרוקלין.

דקונינק קוויק-סטפ

קבוצת דקונינק קוויק-סטפ (Deceuninck - Quick-Step) היא קבוצת אופניים בלגית המשתתפת בסבב המרוצים UCI World Tour (לשעבר, UCI ProTour). נותנות החסות העיקריות הן חברת דקונינק (המייצרת מערכות מ-PVC לחלונות ודלתות) וחברת קוויק-סטפ (המייצרת פרקטים ופרקטי למינציה). מנהלה המקצועי של הקבוצה הוא רוכב העבר, פטריק לפבר (Patrick Lefevere) הבלגי, הנחשב לאחד המנהלים הוותיקים והמשפיעים בתחום מרוצי אופני כביש.

דקונינק קוויק סטפ ידועה כקבוצה המתרכזת במיוחד במרוצים הקלאסיים וזכתה בהישגים רבים במרוצים אלו בשנות ה-2000. לעומת זאת, במרוצי הקטעים ובמיוחד בגרנד טורס, הישגיה פחותים באופן משמעותי. היא אחת משתי הקבוצות הבלגיות הבכירות וקיימת יריבות בינה ובין הקבוצה השנייה, לוטו-סודל. במיוחד בולטת יריבות זאת במרוצים הקלאסיים החשובים במיוחד לשתי קבוצות אלו.

הקבוצה נוסדה בשנת 2003, אז נקראה קוויק סטפ -דוויטאמון, לאחר התפרקותה של קבוצת האופניים מאפי קוויק סטפ. מאפי קוויק סטפ הייתה קבוצה איטלקית מפורסמת אשר ניצחה במרוצים רבים בסבב. קוויק סטפ ייצבה במהירות את מעמדה בסבב, במיחד לאחר ניצחונותיו של פאולו בטיני בUCI Road World Cup, (הסבב שקדם לפרו טור) בשנים 2003 ו-2004, וניצחונו במשחקים האולימפיים באתונה. בשנת 2005 שונה שמה לקוויק סטפ - אינרג'טיק ורוכביה ניצחו במספר רב של מרוצים: טום בונן ניצח ברונדה ון פלנדרן ובפריז - רובא ופאולו בטיני ניצח בג'ירו די לומברדיה. שנה זו הסתיימה בהצלחות נוספות עבור הקבוצה, כאשר בונן ניצח באליפות העולם ומייקל רוג'רס ניצח במרוץ נגד השעון של אותה אליפות.

בשנת 2006 ניצח בונן שוב ברונדה, ואף לבש את החולצה הצהובה של המוביל בטור דה פראנס למשך מספר ימים. פיליפו פוזאטו ניצח במילאנו - סן רמו ובטיני הגן על תוארו בג'ירו די לומברדיה וניצח באליפות העולם.

בשנת 2007 ניצח בונן בשני קטעים בטור דה פראנס וזכה בחולצה הירוקה. בטיני הגן על תוארו כשניצח שוב באליפות העולם.

בשנים 2008 ו-2009 ניצח סטין דוולדר ברונדה וטום בונן ניצח בפריז - רובא.

לאחר שנתיים ללא הישגים מרשימים, שבו אומגה פרמה-קוויק סטפ וטום בונן לאור הזרקורים ב-2012, עם ניצחונות במירוצים E3 הארלבקה, פריז - רובא, רונדה ון פלנדרן וחנט-וולחם.

בשנים 2012 ו-2013 ניצחה הקבוצה באליפות העולם לקבוצות במרוץ הקבוצתי נגד השעון.

ב-2014 זכה מיכל קוויאטקובסקי בחולצת הקשת בענן לאחר שניצח באליפות העולם באופני כביש שנערכה בפונפרדה, ספרד.

ב-2018 הייתה לקבוצה עונה מדהימה שכללה 73 ניצחונות בקטעי מירוצים רבים, כולל ניצחונות ב-2 מונומנטים (לייז'- באסטון - לייז', רונדה ואן ולאנדרן) . הרוכב ז'וליאן אלאפיליפ השיג עבורה את החולצה המנוקדת (חולצת המטפס) בטור דה פראנס. הספרינטר שלה אליה ויוויאני ניצח 18 קטעים, מתוכם גם בג'ירו ד'איטליה ובוואלטה ד'אספניה.

נכון לעונת 2019, בין רוכביה הבולטים נמנים: ז'וליאן אלאפיליפ, פיליפ ז'ילבר ואליה ויויאני. יש להם גם רוכבים שצפויים להגיע להישגים משמעותיים בעתיד כמו: רמקו אוונפול, אנריק מאס, פאביו יאקובסן ואלברו הודג.

את 2019 פתחה הקבוצה עם ניצחון של אליה ויוויאני בקטע מספר 1 בטור דאון אנדר, המירוץ הראשון של השנה.

דקיט

דקיט הוא סלע געשי (סלע פרץ) שמרקמו אפינטי עד פורפירי, ושהרכבו הכימי הוא בין אנדזיט לריוליט. השם דקיט מגיע מדאקיה, פרובינקיה רומית שהשתרעה בין נהר הדנובה להרי הקרפטים (כיום המדינות רומניה ומולדובה) שבה תואר הסלע לראשונה.

המטבח הדני

המטבח הדני מורכב באופן מסורתי ממרכיבים המתאימים למזג האוויר הקר והלח של דנמרק. בדנמרק קיימת תעשייה חקלאית ענפה, הכוללת בין היתר ייצור מוצרי חלב, שעורה, תפוחי אדמה, שיפון, סלק, חסה, פירות יער ופטריות. דנמרק מוקפת ים בשלוש מארבע רוחות השמיים, ועל כן לא מפתיע כי גם דגה ממלאת תפקיד חשוב במטבח. המטבח הדני, בשל הקירבה התרבותית והאקלימית לשאר מדינות סקנדינביה, גם דומה מאוד למטבח הסקנדינבי; אך דומה גם למטבחי מדינות מזרח אירופה. ההיסטוריה הייחודית של דנמרק השפיעה אף היא על דמותו של המטבח הדני.

בין סוגי מאכלי הדגים הפופולריים בדנמרק, ראוי להזכיר עיבודים שונים של מליח ואת השימוש בביצי דג הפיקה (stenbider באנגלית Lumpfish), שאותן מגישים על ביצה קשה, בין היתר בסמרברד (smørrebrød) - כריך פתוח מלחם שיפון כהה, מאכל דני מסורתי.

המאפים המתוקים הדנים מפורסמים בעולם כולו, אם כי כנראה מקורם לא בדנמרק, אלא באופה שהגיע מווינה לדנמרק (ואכן, בדנית הם נקראים wienerbrød, לחם וינאי). באנגלית ובמספר שפות נוספות נקראים מאפי שמרים אישיים "Danish" (דניש).

עקב הדמיון למטבחים הסקנדינביים האחרים כמו גם למטבח הגרמני, אין מאכלים שניתן לכנותם מאכלים דנים מובהקים.

הפועל ראשון לציון (כדורסל נשים)

הפועל ראשון לציון הוא מועדון כדורסל נשים ישראלי מהעיר ראשון לציון, המשחק בליגת העל.

הפועל ראשון היא אגודה צעירה, אשר שמה לה למטרה להיות אגודה מפוארת בכדורסל הנשים. כדי להשיג את המטרה, מלבד קבוצת הנשים הראשונה אשר נמצאת בליגה הבכירה, פתחה ב-2010 האגודה 8 מרכזים של בית ספר לכדורסל.

בנוסף קיימת באגודה מחלקת נערות, עם קבוצות נערות א', נערות ב' וילדות ו-4 קבוצות נשים ארצית. בסה"כ פעילות באגודה כ-300 בנות בכל הגילאים.

הקבוצה הוקמה בשנת 2004 ובשלוש השנים בליגה הארצית הייתה רחוקה משחק אחד מלהעפיל ללאומית.

בסופו של דבר, לקראת תום הפגרה ולאחר ש"הפועל מטה יהודה" ויתרו על העלייה, הועלתה הקבוצה ללאומית.

בליגה הלאומית שיחקה הקבוצה במשך שלוש עונות. ובעונת 2009/10 הפסידה בסדרת הגמר להפועל מעגן מיכאל 2-1, ונשארה בלאומית. בתום העונה, בדומה לעליית הליגה הקודמת, הוקפצה הקבוצה לליגת העל במקומה של אס"א ירושלים, שויתרה על השתתפותה בליגה.

בקיץ 2010, אחרי 4 שנים נפרדה הקבוצה מאפי בינשטוק, המאמן שהעלה את הקבוצה מהליגה הארצית, עד ההתמודדות על העלייה לליגת העל. במקומו הוחתמה בקבוצה מאמנת נבחרת הנערות שירה העליון, לה הייתה זו התנסות ראשונה באימון קבוצת נשים.

את עונת 2010/11 סיימה הפועל ראשון לציון במקום החמישי בליגת העל לנשים. את עונת 2011/12 סיימה הקבוצה במקום השביעי באותה הליגה.

עונת 2012/13 נפתחה בראשון לציון עם 6 הפסדים רצופים. בהמשך העונה הקבוצה התאוששה, החתימה את השחקנית ה-WNBA ריקוואנה וויליאמס, ניצחה 8 משחקים וסיימה את העונה במקום השישי (המקום הראשון בבית התחתון).את עונת 2013/14 פתחה הפועל ראשון לציון עם 8 שחקניות בלבד. לאחר רצף הפסדים בפתיחת העונה, החליפה הקבוצה 2 מהשחקניות הזרות והחתימה שתי שחקניות חיזוק ישראליות. הקבוצה העפילה בסוף העונה הרגילה לבית העליון של הפלייאוף וסיימה את העונה במקום החמישי.

לקראת עונת 2014/15, התאחדה מחלקת הנערות של הפועל ראשון לציון עם מחלקת הנערות של מכבי ראשון לציון (כדורסל).

טרוקטוליט

טְרוֹקְטוֹלִיט הוא סלע יסוד פלוטוני מאפי גס גביש המורכב מכמויות משתנות של אוליבין ופלגיוקלז סידני (לברדוריט, בייטאוניט או אנורתיט) ועד 5% פירוקסן, וכמויות זעירות של ביוטיט, הורנבלנדה, מגנטיט ומינרלים סולפידיים, אך אף פעם לא קוורץ. הסלע הוא סוג של גברו עשיר באוליבין ודל בפירוקסן. עם זאת, שלא כמו גברו, הטרוקטוליט אינו מקביל בהרכבו לנתך הסלעים של פרידוטיט. משום כך הטרוקטוליט הוא בהכרח סלע הצטברות של גבישים מתוך מאגמה בתהליך של גיבוש מפריט.

לפלגיוקלז המהווה את עיקר הסלע יש גוון לבן שקוף עד חלבי בעוד שלגבישי האוליבין יש גוון חום דבש. האוליבין יכול לעבור התמרה חלקית או מלאה לסרפנטין, תהליך הגורם ליצירת כתמים בגוון אדום, ירוק, חום, צהוב או שחור על הרקע הבהיר של הפלגיוקלז בדומה לעור המנומר של דג הטרוטה, ומכאן שם הסלע במקור בגרמנית: Forellenstein - "אבן הטרוטה". השם הגרמני שימש מקור לשם המדעי של הסלע - ביוונית טרוקטס (τρώκτης) הוא טרוטה.

לבה

לַבָּה היא סלע מותך הנפלט מהר געש במהלך התפרצות געשית, ומקורה במאגמה שנפלטו ממנה מרבית הגזים. הלבה הנפלטת נוזלית, חמה מאוד – 700 - 1,200 מעלות צלזיוס, ועשויה להיות צמיגה מאוד – בערך פי 100,000 ממים. בהתקררותה יוצרת הלבה סלעים געשיים, הנקראים גם "סלעי פרץ". בהתמצקותה שותפה הלבה לבניית הרי געש ורמות געשיות. מקור השם בלטינית: Lavo – לשטוף.

הלבה נפלטת מהר הגעש בכמה אופנים:

קילוחי לבה – פליטה מתונה של לבה דלה בגזים מלועו של הר געש או מסדקים במורדותיו ובסביבתו. הקילוח מחולק למתלול – חזית הקילוח, וגב – חלקו העליון של הקילוח. ככל שהקילוח מתרחק ממקורו, כך הופכת הלבה צמיגה ואיטית יותר, ומתלול הקילוח הופך גבוה יותר.

שפכי לבה – זרמים מתונים הנפלטים מסדקים הנוצרים במורדותיו ובסביבתו של הר געש.

וילונות לבה – פליטה של יריעות לבה רציפות.

מזרקות לבה – התפרצות לא מתפוצצת מתוך הלוע הפולטת לאוויר זרמי לבה גבוהים (עד 500 מ'), בזרם רציף או בסדרת זרמים קצרים. מזרקות לבה אופייניות להתפרצות הוואינית וסטרומבוליאנית.

ליתוספירה

ליתוספירה (Lithosphere; מהמילים: λίθος ליתו=סלע, σφαίρα ספירה=כדור) היא הקליפה החיצונית ביותר של כוכב לכת.

מעטפת כדור הארץ

מעטפת כדור הארץ היא השכבה האמצעית בגאוספירה של כדור הארץ. מעל המעטפת משתרע הקרום, כשביניהם מפריד תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' (בקיצור: תחום אי הרציפות מוהו). מתחת למעטפת נמצא הגלעין שבמרכז כדור הארץ, כשביניהם מפריד תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג.

למעטפת כדור הארץ תפקיד חשוב במגוון של תהליכים גאולוגיים שטרם הובררו דיים, והיא מספקת לחוקרים תובנות חשובות הנוגעות להתפתחות כדור הארץ.

פאולו בטיני

פאולו בטיני (נולד ב־1 באפריל 1974 בצ'צ'ינה, בנפת ליבורנו שבאיטליה) הוא רוכב אופניים עבר איטלקי, שהתמחה במרוצים חד יומיים ונחשב לאחד מבכירי הרוכבים בתחום מרוצים זה עד פרישתו בסוף 2008. השגי השיא שלו הם זכייה במדליית הזהב במרוץ הכביש באולימפיאדת אתונה (2004), זכייה בסבב הגביע העולמי של ה-UCI בשלוש שנים רצופות בשנים 2002, 2003 ו-2004 וזכייה באליפות העולם ב-2006 וב-2007. במהלך הקריירה שלו שנמשכה מ-1997 ועד 2008 הוא צבר 75 ניצחונות. ב-2010 מונה בטיני למאמנה של נבחרת איטליה באופניים והחליף את פרנקו בלריני שנהרג בתאונה. הוא פרש מתפקיד זה ב-2014.

פירוליט

פירוליט הוא שמו של סלע תאורטי הנחשב למייצג את הרכב המעטפת העליונה של כדור הארץ. הרכב אולטרה-מאפי היפותטי זה הוצע לראשונה בשנת 1962 על ידי הגאוכימאי האוסטרלי טד רינגדווד (Alfred Edward "Ted" Ringwood‏, 1930–1993) שפעל במסגרת האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בגאוכימיה וגאופיזיקה ניסויית, על שמו נקרא המינרל רינגוודיט.השם "פירוליט" נטבע בכוונה להסביר את הרכבה הכימי והמינרלוגי של המעטפת העליונה, ומורכב מראשי התיבות של פירוקסן ואוליבין – המינרלים העיקריים המרכיבים אותו, ומהמילה היוונית λίθος (ליתוס) שפירושה: אבן.

קולומבה (מאכל)

הקולומבה, או בשמה המלא "Colomba pasquale", היא מאפה מתוק איטלקי בצורת יונה (באיטלקית "קולומבה" פירושה "יונה") המשמש כקינוח בחג הפסחא. הקולומבה נחשבת למעין "בת משפחה" של הפָּנֶטּוֹנֶה והפַּנְדוֹרו - הקינוחים האיטלקיים המוגשים בחג המולד - על שום מרכיביהם הדומים.

אגדה רווחת היא שאלבואינו, מלך איטליה בשנים 568–572, הציע כמנחת שלום עוגה בצורת יונה בזמן המצור על פאביה. אף על פי כן, מקורות הקולומבה אינם עתיקים כל כך; הייתה זו חברת מוטה האיטלקית, הידועה בשל מאפי הפנטונה שלה, שהגתה וייצרה בשנים הראשונות של המאה העשרים קינוח המזכיר את הפנטונה אך מיועד לחג הפסחא. הקולומבה נפוצה עד מהרה באיטליה וכיום היא משמשת כשי נפוץ לחג.

רכיבי הקולומבה כוללים קמח, חמאה, ביצים, סוכר וקליפת תפוז מסוכרת. על הקולומבה זיגוג סוכר ושקדים.

קומטיט

קוֹמטיט (הגייה מדויקת קוֹמָטִיאִיט) הוא סלע געשי אולטרה-מאפי שמקורו במעטפת, אם כי חלק מהסלעים שנתגלו הם תת-געשיים עד פלוטוניים. הקומטיט נתגלה ב-1965 על ידי האחים מוריס וריצ'רד ויליוֹאֵן (Morris and Richard Viljoen) באזור הר ברברטון (Barberton Mountainland) בפרובינציית מפומלנגה בדרום אפריקה, והוא קרוי על שם המיקום המייצג של הסלע לאורך הנהר קומאטי (Komati River).

תכולת הצורן, האשלגן והאלומיניום בקומטיטים נמוכה ותכולת המגנזיום גבוהה עד גבוהה מאוד. הקומטיטים הם סלעים נדירים ביותר, והופעתם מוגבלת כמעט רק לסלעים שנוצרו בעידן הארכאיקון, יחד עם מעט קומטיטים מעידן הפרוטרוזואיקון או עידן העל של הפנרוזואיקון (אם כי סלעי למפרופיר עשירים מאוד במגנזיום ידועים מעידן המזוזואיקון). הסיבה להגבלה בגיל הסלעים קשורה להתקררות מעטפת כדור הארץ, שככל הנראה הייתה הטמפרטורה שלה במהלך תחילת עד אמצע עידן הארכאיקון (לפני 3.8 מיליארד שנים עד לפני 2.8 מיליארד שנים) גבוהה בכ-500°C בהשוואה לימינו. כדור הארץ הקדום יצר חום רב יותר כתוצאה מחום שיורי בעת ההתקבצות שיצרה את כוכב הלכת, כמו גם שפע רב יותר של יסודות רדיואקטיביים.

תפוצת סלעי הקומטיט מוגבלת לאזורים של שילד מהארכאיקון. סלעים קומטיטיים מתקיימים יחד עם סלעים געשיים מאפיים ואולטרה-מאפיים עשירים במגנזיום בחגורות הירוקות מהארכאיקון. יוצאי דופן הם הסלעים הקומטיטיים מהאי גורגונה על הרמה הגעשית הקריבית-קולומביאנית באוקיינוס השקט מול חופה המערבי של קולומביה, שגילם נאמד ב-90 מיליון שנים בלבד. הסלע העתיק ביותר שנתגלה על פני כדור הארץ נכון ל-2013 הוא אמפיבוליט עם סילים של קומטיט מהחגורה הירוקה של נובואגיטטוק (Nuvvuagittuq greenstone) על חופי מפרץ הדסון בקנדה.

קשת איים

קשת איים היא ארכיפלג של איים געשיים הנוצרים עקב תנועת לוחות טקטוניים, כאשר לוח אוקייני אחד חודר אל מתחת ללוח אוקייני אחר. סלעי הלוח האוקייני החודר ניתכים והופכים למאגמה, הפורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ויוצרת הרי געש. הרי געש אלה מתפתחים על קרקעית הים, וגדלים לארכיפלג של איים געשיים. צדה הקמור של הקשת פונה לאוקיינוס, ובמקום חדירת הלוח האוקייני נמצא שקע אוקייני. קשתות איים הן מוקד לפעילות געשית וסייסמולוגית נרחבת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.