מאיר הכהן מרוטנבורג

רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 12601298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת 1260 (ה'ך'), והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת 1298 (ה'נ"ח).

פעל ברוטנבורג על הטאובר שבגרמניה (מדרום לווירצבורג).

רבי מאיר כתב חיבור על ספרו הגדול של הרמב"ם - משנה תורה (יחד עם תלמידו חברו רבי שמשון בן צדוק) בשם "הגהות מימוניות" - חיבור שהפך לאחד מנושאי כליו של הרמב"ם ומודפס ברוב מהדורות ספרו של הרמב"ם. בחיבורו הוא צירף את דעותיהם של חכמי יהדות אשכנז ובעלי התוספות בצרפת על הנושאים הנדונים במשנה תורה לרמב"ם. בספר מוזכר המהר"ם מרוטנבורג לעיתים בצירוף הברכה "שיחיה" ולעיתים כ"זצ"ל", ומכאן שחיבור הספר החל עוד בחייו (לפני שנת ה'נ"ג, בה נפטר המהר"ם) ונמשך אחרי פטירתו. הספר נדפס לראשונה במהדורת קושטא ב-1509, וכעבור חמש עשרה שנה נדפס בוונציה בנוסח שונה באופן ניכר, המקובל בדפוסים עד היום. הנוסח של מהדורת קושטא נדפס בסוף דפוס הרמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל[1]. רבי מאיר הוסיף לספר ה"הגהות" קובץ בשם "תשובות מיימוניות", הכולל תשובות של גדולי אשכנז בנושאים בהם עוסקות ההגהות. כנראה ששני הספרים נשלמו לאחר מותו של רבי מאיר על ידי חבריו, תלמידי המהר"ם.


פייטן בלתי ידוע, בן תקופתו, קונן על הריגתו: "דחה דחיתני לנפול בשנת נ"ח, לאלף הששי געלתנו לזנוח... חם לבי ונמס על הכהן המאיר... הדורש ומקיים, ההוגה והמבאיר"[2].

הערות שוליים

  1. ^ לדיון על היחס בין המהדורות ראו: תגלית: כתב יד קדום של הגהות מיימוניות - כנוסח דפוס קושטא!, הרב ישראל פלס, 'ישורון' יג, עמ' תשדמ-תשפז.
  2. ^ 'ספר הדמעות', ברלין תרפ"ד, חלק ב עמ' מב-מג
הגדה של פסח

הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך".

ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח.

נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, פרק עשירי.

קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים.

במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף.ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות.

מאיר הכהן

האם התכוונתם ל...

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) - י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

בשנת ה'מ"ו 1286 נכלא המהר"ם על ידי השלטונות במבצר אנזיסהיים (Ensisheim) לאחר שנתפס כשניסה להגר לארץ ישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. על פי המסורת המקובלת, סירב המהר"ם שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל הכהן (ידוע בכינויו 'המרדכי') (ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. נרצח במהלך פרעות רינדפלייש.

משנה תורה

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי, שכתב הרמב"ם בין השנים 1168-1177. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קטלוג חדשני של כל ההלכה.

החיבור פסקני ואינו מותיר מקום לדיונים, וכן אין בו מקורות הלכתיים לפסקים המופיעים בו. עובדה זו הביאה כמה תלמידי חכמים לחבר חיבורים אודות מקורותיו המשוערים של הרמב"ם לפסקיו. בנוסף לחיבורים אלו, נכתבו סביב הספר חיבורים למדניים ומחקריים רבים, והוא אחד מספרי ההלכה הנחקרים ביותר, הן על ידי החכמים המסורתיים והן על ידי חוקרים מודרניים.

משנה תורה נחלק לארבעה עשר ספרים (ולכן מכונה לעיתים הי"ד החזקה). כל ספר נחלק לנושאים - "הלכות" (כגון "הלכות יסודי התורה" או "הלכות שבת"), וההלכות נחלקות לפרקים. כל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (פסקאות). החיבור כולל בסך הכל 14 ספרים, 83 נושאים ו-1,000 פרקים.

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער נושא כלים, כלומר הנושא את כלי מלחמתו. במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר משנה תורה; עתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר, ולעיתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי רמב"ם ולדון בעיקר נגדם (אם כי לעיתים הם משמשים גם כפרשנים).

ניטל

נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה. המנהגים נשמרים כיום בעיקר על ידי החסידים.

פרעות רינדפלייש

פרעות רינדפלייש היו סדרת פרעות ביהודים שנערכו בדוכסות בוואריה שבאימפריה הרומית הקדושה (כיום שטחי פרנקוניה והפפאלץ העלית) בקיץ 1298, ה'נ"ח. נהרגו בהן למעלה מ-4,000 יהודים והן מציינות את תחילת ההתמוטטות של המרכז היהודי באשכנז בימי הביניים.

שמשון בן צדוק

רבי שמשון בן צדוק, היה מגדולי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות.

רבי שמשון שירת את מהר"ם מרוטנבורג בשנות שהותו בכלא ותיעד את תורתו ומנהגיו.

תקופת חייו של הרב מאיר הכהן מרוטנבורג על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכי • הגהות מיימוניות • תשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאורהראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגידרי"ץ גיאתר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדירא"הרשב"אריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"שרשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.