מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה. תחומי מחקרו המגוונים כוללים את ספרות המקרא, הספרים החיצונים, ספרות חז"ל, ליטורגיה, נומרולוגיה, מיסטיקה ומאגיה ועוד, והוא חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה.

מאיר בר-אילן
מאיר בר אילן
ענף מדעי מדעי היהדות

ביוגרפיה

מאיר בר-אילן נולד ב-5 בנובמבר 1951 בניו יורק והגיע ארצה כתינוק ב-1 במאי 1952.[1] הוא בנם הצעיר של תמימה בר-אילן (ריבקוב) ושל טוביה בר-אילן, שהיה מראשי חיל המדע במלחמת השחרור ובהמשך המנכ"ל הראשון של אוניברסיטת בר-אילן. סבו היה הרב מאיר בר-אילן, על שמו הוא נקרא. דודתו, ד"ר יהודית ברלין-ליברמן, הייתה נשואה לפרופסור שאול ליברמן, ובר-אילן הוא אחד מיורשי עזבונו הספרותי.[2]. נישא ב-1975 למרים שטינמץ ולזוג נולדו 5 ילדים.[1]

למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחריה בישיבת מרכז הרב, שתיהן בירושלים. לאחר מכן שירת בצה"ל כמדריך בבית הספר לקצינים, כמ"מ בגדוד 50 (במלחמת יום כיפור) וכסרן (מיל') בפלוגת חרמ"ש.

את מסלולו האקדמי החל באוניברסיטת בר-אילן, במחלקות לתולדות-ישראל, תלמוד ופילוסופיה יהודית. לאחר שסיים בהצטיינות את התואר הראשון המשיך בלימודיו באוניברסיטה לתואר שני ולדוקטורט, וב-1981 החל ללמד במחלקות לתלמוד ולתולדות עם ישראל באוניברסיטה. ב-11 ביוני 1982, שלושה שבועות לאחר שהגיש את עבודת הדוקטורט, נפצע קשה ואיבד את רגלו בקרב סולטאן יעקוב. את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1983.

בשנת 1988 זכה ב'פרס חולון' על ספרו 'סתרי תפילה והיכלות', ובשנת 1989 זכה למלגת השתלמות שנתית מטעם אוניברסיטת הרווארד שארצות הברית. בשנת 2001 שהה בשבתון בווינה, אוסטריה, שם לימד במכון למדעי היהדות. בשנים 2007–2008 שימש כראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

תחומי מחקר

מחקריו של בר-אילן עוסקים במספר רב של תחומים הקשורים למדעי היהדות ולעת העתיקה, ונעזרים במגוון מתודולוגיות מחקר, מזו הפילולוגית ועד לזו הסוציו-אנתרופולוגית. מעבר לנושאים הקלאסיים בחקר מדעי היהדות, הוא עסק גם בנושאים הנחשבים איזוטריים, כגון נומרולוגיה מקראית, אסטרולוגיה בקרב חכמי ישראל, מאגיה יהודית ועוד, ועמד על השפעותיהם של נושאים אלו על המחשבה היהודית מהעת העתיקה ואילך. בנוסף, עוסקים מחקריו גם בליטורגיה יהודית ובסידור התפילה.

גולת הכותרת של מחקריו[דרושה הבהרה] הוא הספר "דברי גד החוזה" (2015), אותו ההדיר ופירש על סמך כתב יד של יהודי קוצ'ין שנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. בספר זה בר-אילן מנתח את הספר מההיבט הריאלי (עבודת הסופרים בעת העתיקה ופענוח כתב היד), ההיסטורי (יהדות קוצ'ין והקשר בינה לעולם היהודי, גלגולי כתב היד), המקראי (תוכן הספר והשוואתו למקרא ולספרות החיצונית) הסוציולוגי (ה'מושב בחיים' של מחבר הספר), ועוד.

כתוצר לוואי של מחקריו המגוונים, פרסם בר-אילן באתר האינטרנט שלו מבחר ביבליוגרפיות שאסף בנושאים שונים, החל ממגילות קומראן והספרות הכיתתית עבור דרך מאגיה וגירוש שדים, וכלה במאפיינים תרבותיים של החברה היהודית בעת העתיקה.[3]

בר-אילן פרסם גם מספר רב של מאמרי ביקורת על פרסומים מדעיים בתחומים שונים, מהם עולה ביקורתו הגלויה על צרות-המוחין האקדמית בכלל, וזו של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בפרט, המתמקד ברובו במתודה הפילולוגית וזונח מתודות מחקר חיוניות אחרות.[4]

ספרים

מאמרים ופרסומים (לקט)

ספרות המקרא

  • "בחינת הנוסח, עניינים ארוטיים ומעשי כשפים במגילת שיר השירים", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ט (תשמ"ז), עמ' 53-31.
  • "הזמן לסוגיו בבראשית א", מועד יד (תשס"ד), עמ' 18-1.
  • "Internecine wars in biblical Israel", Y. Levin and A. Shapira (eds.), War and Peace in Jewish Tradition from the Bible to the Present, Routledge, London 2011, pp. 89-100.

ספרות ימי הבית השני

  • "אופייה ומקורה של מגילת תענית", סיני, צח (תשמ"ו), עמ' קיד-קלז.
  • "עולמם הסודי של אנשי קומראן וחכמים", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, יא (תשנ"ז), עמ' 301-285.
  • "Between Magic and Religion: Sympathetic Magic in the World of the Sages of the Mishnah and Talmud", Review of Rabbinic Judaism 5.3 (2002), pp. 383-399.

העת העתיקה

  • "משחקי ילדים בעת העתיקה", דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, ירושלים תשנ"ד, חטיבה ב, כרך א', עמ' 30-23.
  • "הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה", קתדרה 91 (תשנ"ט), עמ' 78-31.
  • "Literacy among the Jews in Antiquity", Hebrew Studies 44 (2003), pp. 217-222.

נומרולוגיה, אסטרולוגיה ומאגיה

  • "יצורים דמיוניים באגדה היהודית העתיקה", מחניים, ז (תשנ"ד), עמ' 113-104
  • "שמות של מלאכים", א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת גן תשנ"ז, עמ' לג-מח.
  • "Astrology in Ancient Judaism", "Astronomy in Ancient Judaism", J. Neusner, A. Avery-Peck and W. S. Green (eds.), The Encyclopaedia of Judaism V, Supplement Two, Brill, Leiden - Boston 2004, pp. 2031-2044.

ליטורגיה

  • "רעיון הבחירה בתפילה היהודית", ש' אלמוג ומ' הד (עורכים), רעיון הבחירה בישראל ובעמים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' 145-121.
  • "השינויים בתפילות ראש השנה: משנת ראש השנה ד, ז", סידרא יג (תשנ"ז), עמ' 46-25.
  • "Prayers of Jews to Angels and Other Intermediaries during the First Centuries CE", M. Poorthuis and J. Schwartz (ed.), Saints and Role Models in Judaism and Christianity, Brill, Leiden – Boston 2004, pp. 79-95.

מאמרי ביקורת

  • "(ביקורת על) רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"ג", מועד יד (תשס"ד), עמ' 131-114.
  • "(ביקורת על) יהודה ליבס, תורת היצירה של ספר יצירה, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב תשס"א", קתרסיס 10 (תשס"ט), עמ' 155-126.
  • "(Review of) John S. Lucas, Astrology and Numerology in Medieval and Early Modern Catalonia, Brill, Leiden – Boston 2003", Review of Rabbinic Judaism 8 (2005), pp. 287-300.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 בר-אילן מאיר תת-אתר גניאולוגי בתוך האתר של בר-אילן.
  2. ^ "זיכרון לראשונים: שאול ליברמן", קתרסיס 3 (2005), עמ' 5.
  3. ^ מבחר ביבליוגרפיות (מתוך אתרו האישי של בר-אילן).
  4. ^ מבחר ציטוטים מדבריו אודות החוג לתלמוד (ויקיציטוט).
בר-אילן

האם התכוונתם ל...

דברי גד החוזה

דברי גד החוזה הוא כתב יד שנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג' (סימונו: O0.1.20) המכיל בין היתר חזיונות אלוהיים, וכן סיפורים שונים על דוד המלך השופט החכם, חזיונות של גד הנביא, נבואתו של חירם, צוואתו של דוד, גבורתה של תמר בת דוד ועוד. בכתב היד 14 פרקים בהם למעלה מ-5200 מילה. ה', בשמותיו השונים, מוזכר בחיבור למעלה מ-170 פעם, אך הבריח התיכון של הספר הוא דוד המלך, אשר מוזכר בחיבור 89 פעם (ופעם נוספת כ'בן ישי'). רובו הגדול של החיבור עוסק בדוד המלך, בין אם בגוף ראשון (דוד מדבר), בין אם בגוף שני (מדברים אל דוד), ובין אם בגוף שלישי (מדברים על דוד).

מאיר בר-אילן

הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 18 באפריל 1949) היה רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. מייסד עיתון "הצופה", מייסד האנציקלופדיה התלמודית ועורכה הראשון.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.