מאיר-סיקו סמילנסקי

מאיר-סיקו סמילנסקי (ט' באדר תרל"ו, 5 במרץ 1876, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב (אוקראינה), האימפריה הרוסיתיום הכיפורים תש"י 3 באוקטובר 1949, תל אביב, ישראל) היה סופר עברי ופובליציסט.

ביוגרפיה

סמילנסקי נולד בכפר טֶלֶפִּינוֹ שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה). היה אחיו הצעיר של משה סמילנסקי, ודודם של דוד סמילנסקי וזאב סמילנסקי, ודוד רבא של הסופר ס. יזהר. עלה לארץ ישראל לראשונה בשנת 1891, בעקבות אחיו משה. הוא עבד תחילה במושבה ראשון לציון, ועם ייסודה של המושבה חדרה התיישב עם המשפחה במושבה. בשל סיבות שונות הוא שב לאחר שנה, בשנת 1892, לרוסיה, יחד עם אחיינו דוד. הוא עסק במסחר וניהל את עסקיו של אביו.

בשנת 1915 לקה בעיניו והתעוור. הוא חי ברוסיה במהלך הפרעות, הפוגרומים והמהפכה הבולשביקית, ולאחר שש שנים חזר לארץ, בשנת 1921. הוא שיקם את עצמו ועסק בכתיבה בחברת בני המשפחה. הוא נפטר בתל אביב ונקבר ברחובות.

מאיר-סיקו החל לפרסם את סיפוריו בראשית המאה העשרים, וחתם עליהם בשם העט "מ. סיקו". חונכיו הספרותיים היו ח"נ ביאליק ונחום סוקולוב. נושאי סיפוריו של מאיר-סיקו היו חיי הכפר באוקראינה, וחיי יהודי הכפרים באוקראינה. ראשית פרסומיו הייתה בכתבי העת "הצפירה" ו"לוח אחיאסף". בארץ פרסם את דבריו בעיקר ב"הפועל הצעיר" וב"בוסתנאי". בארץ הרבה לכתוב מזיכרונותיו בשנות הפרעות והמהפכה ברוסיה.

ספריו

לקריאה נוספת

  • נורית תמיר-סמילנסקי, "מ. סיקו (מאיר סמילנסקי) 1876–1949, סופר שנשכח", החינוך וסביבו, 1992.
  • משה אונגרפלד, "מ. סיקו, משורר העיירה היהודית באוקראינה", למרחב, טבת תש"ל, 1970.
  • מרדכי המפל, "סיקו, עשרים שנה למותו", הפועל הצעיר, 50, 1970.

קישורים חיצוניים

1949 בישראל

שנת 1949 בישראל הייתה מאופיינת בסיום מלחמת העצמאות ותחילת ביסוס המשטר העצמאי במדינה. מוסדות המדינה הצעירה נאלצו להתמודד, לצד המשך מלחמת העצמאות והמשא ומתן לסיומה, עם מצב כלכלי חמור ועם גל הגירה. גם הממשל הצבאי על ערביי ישראל החל בשנה זו, והיה בעל השפעות מרחיקות לכת על מעמד הדמוקרטיה ועל היחס לערביי ישראל גם לאחר שהוכרז על סיומו, ב-1966.

בוסתנאי (כתב עת)

בוסתנאי היה שבועון שיצא לאור בין השנים 1929 עד 1939 ברחובות. היה זה ביטאונה של התאחדות האיכרים. מייסדו ועורכו הראשון (עד 1937) היה משה סמילנסקי. כמו כן ערכו את הביטאון מרדכי ליפסון, טוביה זיסקינד מילר, פסח גינזבורג ושמואל פרלמן.

השבועון כלל מאמרים פובליציסטיים, ידיעות וכתבות בנוגע לפוליטיקה הפנימית של התאחדות האיכרים, מידע מדעי פופולרי בנושאי חקלאות, זואולוגיה ובוטניקה וכן התפרסמו בו סיפורים ושירים מאת בני המושבות.

בנוסף לשבועון צורף לכתב העת מוסף "בוסתנאי לנוער" (בעריכת יעקב חורגין) ושני כרכי מאמרים בשם "מימים ראשונים" שערך אלתר דרויאנוב.

אחד הפולמוסים החריפים שהתנהלו מעל דפי כתב העת היה בשאלת היחס לערבים. בעוד שמשה סמילנסקי הטיף להיכרות וקירוב השכנים הערבים, נטו רבים מהכותבים (ובראשם יעקב חורגין) לרוויזיוניזם וקראו להתבדלות ואף למעשי נקמה בפורעים ערבים (במיוחד בימי המרד הערבי הגדול). על רקע זה פיטר סמילנסקי את חורגין, ובהמשך נאלץ להתפטר בעצמו מעריכת השבועון.

עם הכותבים הבולטים ניתן למנות את זאב סמילנסקי, מאיר-סיקו סמילנסקי, אלתר לוין, אמנון הורביץ, יעקב רבינוביץ, יחיאל מיכל פוחצ'בסקי ודוד יודילביץ.

דוד סמילנסקי

דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, יולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, עסקן ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.

זאב סמילנסקי

זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, ספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, ינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב). מסופרי משפחת סמילנסקי, אביו של הסופר ס. יזהר.

לוח אחיאסף

לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923). האלמנך איגד בתוכו לוח שנה עברי וכללי ודברי ספרות בעברית, שירים, תמונות, מאמרים, רשימת הספרים החדשים שראו אור בעברית במהלך השנה והספדים ("אזכרת נשמות") וכן "לוחות שימושיים" כגון המרת מידות ומשקלות, רשימות ערים ואוכלוסייתן, חוקי הדואר, הרכבת, הטלגרף והבנק וכיוצא בזה.

משה סמילנסקי

משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

בצד כתיבתו הספרותית ופעילות הציבורית, עבד את האדמה במשקו החקלאי. הרבה לכתוב על חיי הערבים בארץ ישראל, בשם העט "חוג'ה מוסה". היה מקורב לברית שלום. שימש בתפקיד ראשי בארגון ההגנה, והיה אחראי על אזור העיר רחובות מטעם הארגון.

סמילנסקי

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.