מאוזר 86SR

מאוזר 86SR (גרמנית: Mauser 86SR; נקרא גם מאוזר SR-86) הוא רובה צלפים בריחי שיוצר על ידי חברת מאוזר הגרמנית.

Mauser 86SR
Mauser-86SR-Wiki11
מידע כללי
סוג רובה צלפים
מדינה מייצרת גרמניה  גרמניה
יצרן מאוזר
שנות שירות בישראל: מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20
מדינות המשתמשות ישראל  ישראל
מידע טכני
קליבר

מוצע במספר קליברים, בהם 7.62x51 מ"מ נאט"ו ו-0.300 וינצ'סטר מגנום

בישראל משרת בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו.
פעולה בריח מסתובב
הזנה מחסנית נתיקה בת 9 כדורים
כוונות טלסקופית Hensoldt
אורך כולל 1270 מ"מ
אורך קנה 730 מ"מ
משקל ריק 5.9 ק"ג
קצב אש בודדות
טווח אפקטיבי 800 מטר
דיוק 0.5 דקת קשת

מבנה

ה-86SR מבוסס על רובה ה-SP66 ויועד לכוחות משטרה וצבא. מנגנון הירי הוא בריח מסתובב ידני, המאפשר ירי בבודדות בלבד. הרובה אינו כולל כוונות ברזל אך ניתן לדגם אותו בכוונת טלסקופית. הרובה הוא בעל ארגונומיה טובה (בין השאר הוא כולל קת מתכוונת הניתנת להתאמה הן בתמוכת הלחי ואורך עקב הקת) ונחשב לנוח ליורה. הרובה הוא בעל "קנה צף" (free-floating) ונחשב למדויק ביותר, הוא בעל דיוק של 0.5 דקת קשת.

שימוש

ה-86SR משרת בכוחות הביטחון של ישראל, כולל בצה"ל ובמשטרת ישראל (ימ"מ וימ"ס), בעיקר בתפקידי לוחמה בטרור וזאת בשל דיוקו הרב.

בצה"ל הוא נכנס לשירות בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 בכלים בודדים וב-1996 בכמויות גדולות יותר. בצה"ל הוא שימש לצד רובי M14, גליל צלפים, M89SR ו-M16A2E3 קלעים. תפקידו של ה-86SR הוא בעיקר לוחמה בטרור וצליפה כירורגית בשל דיוקו הרב. ב-1997 החליט צה"ל לעשות מהפכה בתחום הצליפה והחליף את כל רובי הצלפים שלו ב-M24 SWS הבריחי תוצרת נשקי רמינגטון, ומאוחר יותר הצטייד גם ברובי ה-SR-25 החצי-אוטומטיים. כתוצאה מכך, החלו רובי ה-86SR לצאת בהדרגה משירות אך גם כיום (2015) ה-86SR נמצא בשירות בקרב יחידות מיוחדות ישראליות בזכות דיוקו הרב והארגונומיה הנוחה מאוד שלו. בשנת 2018 רכש צה"ל את הבארט MRAD במטרה להחליף את רובי המאוזר 86SR הישנים בקרב היחידות המובחרות בתפקידי צליפת לוט"ר וצליפה בשטח בנוי, בה הירי נעשה גם בישיבה או בעמידה, כאשר הרובה מיוצב על גבי חצובה או שולחן ירי.

הרובה נמצא עד היום בשירות הימ"מ (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל) כרובה בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו לתפקידי צליפה מדויקת בתרחישי לוחמה בטרור ושחרור בני ערובה, לצד רובי צלפים חדשים יותר, בהם ה-PGM Ultima Ratio וה-SR-25 Mk 11. חלק מרובי ה-86SR עברו שדרוג מקיף, כולל החלפת מעצה, קת ומתפסים, ודומים בצורתם לרובי ה-PGM. בשנים 2013 ו-2015 רכש הימ"מ את הבארט MRAD במספר קליברים כמערכת נשק צלפים העיקרית, והוא מחליף בהדרגה את הרובים הישנים והשחוקים.

IDF-Mauser-86SR-illustration

רובה צלפים מאוזר 86SR בכוחות הביטחון של ישראל בשתי תצורות: 1 - התצורה המקורית, 2 - תצורה מוסבת עם מתפסים חדשים וקנה מושתק אינטגרלית

קישורים חיצוניים

AWM

ארקטיק וורפר מגנום (באנגלית: Arctic Warfare Magnum או בקיצור AWM) הוא רובה צלפים לטווח ארוך, נגזרת של הארקטיק וורפר, שתוכנן ומיוצר על ידי החברה הבריטית Accuracy International. רובי הצלפים ממשפחה זו פופולריים בשימוש אזרחים, שוטרים וחיילים מאז שהוצגה בשנות ה-80 של המאה ה-20. ה-AWM נחשב לאחד הרובים הטובים מסוגו בעולם, ומתחריו הבולטים הם המקמילן TAC-338 וה-PGM 338, שביצועיהם דומים בטווח ובדיוק.

H-S Precision Pro Series 2000 HTR

H-S Precision Pro Series 2000 HTR הוא רובה צלפים בריחי תוצרת חברת H-S Precision האמריקנית. פירוש השם HTR הוא Heavy Tactical Rifle. הרובה מוצע במספר קליברים, בהם 0.308 וינצ'סטר ו-0.338 לפואה מגנום.

גרסה משופרת של הרובה נמצאת בשירות צה"ל תחת השם "ברק" שנקרא לעיתים קרובות HTR 2000 או 338. רובה ה"ברק" הצה"לי מדויק מאוד: צלפים מוכשרים מסוגלים לפגוע איתו בדיוק של 0.5 דקת קשת עם תחמושת Match Grade.

IWI DAN

DAN ("דן"), או בשמו המלא IWI DAN .338 Bolt Action Sniper Rifle, הוא רובה צלפים בריחי בקליבר 0.338 לפואה מגנום (8.58 מ"מ) תוצרת תעשיות נשק לישראל (IWI) שפותח ב-2014. הרובה מדויק לטווחים של עד 1,200 מטר. הוא פותח על מנת להתחרות ברובי צלפים בקליבר 0.338 אחרים דוגמת ה"ברק" שמשרת בצה"ל, מקמילן TAC-338 (שנמצא בשימוש יחידות מובחרות בצה"ל ובשימוש ה-Navy SEALs), ה-AWM הבריטי ו-PGM 338.

PGM 338

רובה PGM 338 (הנקרא גם PGM Mini-Hecate .338) הוא רובה צלפים לטווח רחוק שתוכנן ומיוצר על ידי חברת PGM Précision הצרפתית. הרובה נקרא על שם הקליבר שלו: 0.338 לפואה מגנום, המיועד לצליפה לטווחים ארוכים של יותר מ-1,000 מטר. הרובה תוכנן כרובה צלפים נגד אנשים ונחשב למדויק ביותר, אמין ונוח ליורה. מתחריו העיקריים בנתח שוק זה של רובי הצלפים הם מקמילן TAC-338, אקורסי אינטרנשיונל ארקטיק וורפר AWM, בארט MRAD ורובי סאקו TRG.

בידיו של צלף מיומן הרובה מסוגל להשיג באופן עקבי דיוק של 0.5 דקת קשת (0.5 MOA) עם תחמושת match-grade. הרובה תוכנן לצליפה נגד מטרות אדם בטווחים של 500–1,400 מטר. בטווחים קצרים יותר מ-500 מטר יש חשש לחדירת יתר עקב עוצמת הירי, דבר שעלול להיות בעייתי בתרחישי חילוץ בני ערובה. בטווחים של מעל 1,200 מטר דיוק הרובה נפגע עקב מגבלות התחמושת אך הוא עדיין יעיל לטווחים של עד 1,500 מטר.

את הרובה ניתן להטעין במחסנית בת 10 כדורים.

החברה מציעה את האביזרים הבאים בנוסף לרובה עצמו: משתיק קול PGM, ידית אחיזה ארגונומית מעץ, מתפסים מעץ, מסילות פיקטיני ארוכות לגג הרובה ולצדדים, מתאם לטלסקופים PGM, כוונות ברזל PGM לגיבוי, תיבת נשיאה ורצועה לנשיאת הרובה.

הרובה נמצא בין השאר בשירות היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של ישראל, הימ"מ, מאז 1996 (ביחד עם "אחיו הקטן" PGM Ultima Ratio ו"אחיו הגדול" PGM Hecate) וזאת בזכות דיוקו הרב, הארגונומיה הנוחה שלו והאיכות הכללית שלו. עקב אמברגו אירופאי על תחמושת וחלקי חילוף ל-PGM הצרפתי, החל הימ"מ בשנת 2013 לקלוט רובי בארט MRAD למערך הצליפה לטווח רחוק במקום רובי PGM 338 שהתבלו ונשחקו.

PGM Hécate II

PGM Hécate II הוא רובה צלפים כבד נגד חומרים תוצרת חברת PGM Précision הצרפתית.

PGM Ultima Ratio

רובה PGM Ultima Ratio הוא רובה צלפים שתוכנן ומיוצר על ידי חברת PGM Précision הצרפתית. הרובה מיוצר בעיקר בקליבר 7.62x51 mm NATO אך ניתן להזמינו גם במספר קליברים אחרים, תלוי בדגם. הרובה תוכנן כרובה צלפים נגד אנשים ונחשב למדויק ביותר, אמין ונוח ליורה. מתחריו העיקריים בנתח שוק זה של רובי הצלפים הם אקורסי אינטרנשיונל ארקטיק וורפר ורובי סאקו TRG, ורובי צלפים אמריקאים.

שם הרובה בא מלטינית ופירושו "המוצא האחרון (שהוא כוח)" ונלקח מהביטוי "ultima ratio regum" ("הטיעון הסופי של מלכים", כלומר מלחמה) שהיה חרוט על תותחיו של לואי ה-14, מלך צרפת.

הרובה נמצא בין השאר בשירות היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של ישראל, הימ"מ, ביחד עם "אחיו הגדולים" PGM 338 ו-PGM Hecate, בזכות דיוקו הרב, הארגונומיה הנוחה שלו והאיכות הכללית שלו. צלפי הימ"מ משיגים בו באופן עקבי מקבצים של רבע דקה של מעלה, דיוק הנחשב לאחד הטובים כיום בעולם (כיום רוב רובי הצלפים משיגים דיוק של 1–0.5 דקה של מעלה).

PSG1

PSG1 (בראשי תיבות: Präzisions-Scharfschützen-Gewehr; מגרמנית: רובה צלפים מדויק) הוא רובה צלפים גרמני חצי-אוטומטי תוצרת הקלר וקוך.

רובה זה מבוקש בארצות רבות לרבות בארצות הברית וארצות מערב אירופה. אף-על-פי שלרוב היחידות בישראל אין כלי נשק מתוצרת הקלר וקוך, ליחידות המיוחדות של ישראל (כגון: סיירת מטכ"ל, שלדג ושייטת 13) יש מספר פריטים מנשק זה.

SR-25

SR-25 (על שם המפתח יוג'ין סטונר Stoner rifle) הוא רובה קלעים ורובה צלפים חצי-אוטומטי בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו תוצרת Knight Armament ארצות הברית. הרובה נועד בעיקר למצבים בהם נדרשים גם דיוק אך גם קצב אש יחסית מהיר, כגון בתרחישים של לוחמה בשטח בנוי. הרובה מבוסס על רובה הארמלייט AR-10 וכולל מספר חלקים משותפים עמו.

עקרון הפעולה ב-SR-25 הוא "מכנס סגור" בו הכדור נגרף לבית הבליעה וממתין שם עד לנקירה שיוזם היורה. הקליבר של ה-SR-25 הוא 7.62x51 מ"מ נאט"ו (308.) (בניגוד לרובה ה-M16 אשר משתמש בקליבר 5.56x45 מ"מ נאט"ו, אך בדומה ל-AR-10 שהיה בקליבר 7.62 מ"מ). טווח הירי המקסימלי של הרובה הוא 900 מטר (בטווח זה הקליע מגיע למהירות הקול ומאבד מיציבותו) והטווח היעיל למטרת אדם הוא 600–800 מטר. המנגנון החצי-אוטומטי נועד לאפשר לצלף לבצע ירי מהיר (מהיר יותר מנשק בריחי) ומדויק (1–0.75 דקת קשת MOA) לטווחים קצרים ובינוניים (עד 800 מטר).

הרובה נמצא בשירות מערכת הביטחון הישראלית – בצה"ל, בימ"מ ובימ"ס – בדגם SR-25 Mk 11.

בארט M82

בארט M82 (באנגלית: Barrett) הוא רובה צלפים כבד ורובה נגד ציוד אמריקני תוצרת חברת הנשק בארט המיועד לפגיעה במטרות משוריינות וחדירת חומרים, הנפוץ בעולם מסוג זה. הקליבר שלו הוא 0.5 אינץ' (קליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו). הבארט נמצא בשירות צבאות ויחידות משטרה רבים בעולם, בהם צה"ל (בו הוא נקרא פשוט "בארט"), חיל הנחתים האמריקני וצבא ארצות הברית (בהם הוא נקרא M-107). עם זאת, צלפים רבים וכן יחידות צבאיות (בהן צה"ל) לא מחשיבים את ה-M82 ונגזרותיו לרובה צלפים אמיתי עקב מגרעותיו, בהן חוסר דיוק מספק ביחס לרובה צלפים וארגונומיה גרועה שמקשה על היורה.

הדגם המקורי של הבארט הוא M82, אחריו נכנס לשימוש דגם משופר M82A1 שהיה נפוץ בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 וזכה להצלחה רבה. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הצטייד צבא ארצות הברית ב-M82A3, דגם משופר של ה-M82A1, תחת השם M107 SASR. כיום נמצאים בשירות ברחבי העולם הן רובי בארט M82A1 והן רובי בארט M82A3.

בארט MRAD

בארט MRAD (באנגלית: Barrett MRAD‏, ראשי תיבות של Multi-Role Adaptive Design) הוא רובה צלפים מודולרי רב-תכליתי המיועד למספר מטרות בהן צליפה כללית, צליפה לטווח רחוק, חדירת שריון גוף וצליפת לוט"ר. ה-MRAD תומך במספר קליברים, החל ב-7.62x51 מ"מ נאט"ו ועד 0.338 לפואה מגנום, איתו הוא יכול לפגוע בדיוק של 0.5 דקת קשת בטווחים של עד 1,500 מטרים (1,600 יארד), ובדיוק של 0.35 דקת קשת בטווחים קצרים יותר. הרובה פותח ומיוצר על ידי חברת הנשק בארט מארצות הברית.

ה-MRAD תוכנן במקור עבור מכרז Precision Sniper Rifle של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, ומבוסס על הבארט M98B. ה-MRAD לא זכה במכרז אך קצר שבחים רבים, בהם פרס "רובה השנה של איגוד הרובאים הלאומי של ארצות הברית" לשנת 2012, וחוות דעת חיובית מאוד מהימ"מ של ישראל, שרכשה את הרובה עבור צלפיה. הרובה משרת בימ"מ ובצה"ל, ונבחר לשרת גם בפיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית.

גליל צלפים

גליל צלפים (נקרא באנגלית בשם: Galil Sniper SA, ומכונה בראשי תיבות גל"ץ או Gala'tz) הוא רובה צלפים חצי-אוטומטי תוצרת התעשייה הצבאית/תעשיות נשק לישראל המבוסס על רובה הסער "גליל". עם מכירת מפעל הנשק הקל של התעשייה הצבאית לחברת IWI נמשך פיתוח הרובה והתאמתו למאה ה-21. בין השינויים שנעשו: החלפת קת, ידית אחיזה ארגונומית, החלפת מתפסים מעץ לחומר פולימרי, הוספת סתרשף ועוד. כיום משווק הרובה על ידי תעשיות נשק לישראל (IWI).

מאוזר

מאוזר הוא השם הרווח לחברת כלי הנשק הגרמנית Mauser-Werke Oberndorf Waffensysteme GmbH, ולסדרה של רובים ואקדחים מתוצרתה. החברה נוסדה ב-1834 על ידי האחים וילהאלם ופאול מאוזר. בשנת 1887 רכש תעשיין הנשק היהודי איזידור לאֶואֶ (Loewe) את השליטה במאוזר. החברה תכננה וייצרה את רובי הצבא הגרמני מ-1871 ועד סוף מלחמת העולם השנייה.

מאוזר SP66

מאוזר SP66 (בגרמנית: Mauser SP66) הוא רובה צלפים בריחי שיוצר על ידי חברת מאוזר הגרמנית.

מקמילן TAC-338

מקמילן TAC-338 הוא רובה צלפים אמריקאי בקליבר 0.338 לפואה מגנום. הרובה תוכנן ומיוצר על ידי חברת האחים מקמילן והוא חלק ממשפחת רובי צלפים המתבססת על מקמילן TAC-300. הרובה נחשב למדויק ביותר בטווחים ארוכים ויכול לפגוע בדיוק של כחצי דקת קשת בטווחים של עד 1600 מטר. בשל ביצועיו הרובה יקר מאוד ולכן נמצא בעיקר בשימושם של כוחות מיוחדים.

רובה המקמילן TAC-338 נמצא בשימוש מספר צבאות אך עיקר תהילתו באה עקב היותו הרובה לטווח רחוק של יחידת אריות הים (Navy SEALs), יחידת העילית של חיל הים האמריקאי. המקמילן TAC-338 היה רובה הצלפים העיקרי של הצלף המעוטר וגיבור המלחמה האמריקאי כריס קייל, שבעזרתו רשם את רוב ההריגות שלו מתוך 160 הריגות בצליפה שנזקפו לזכותו במלחמת עיראק, כולל צליפה אחת בה הרג מחבל מטווח 1920 מטר (2100 יארד). רובה המקמילן TAC-338 נמצא בשימוש גם בכוחות המיוחדים של ישראל.

מקמילן TAC-50

רובה McMillan TAC-50 (מקמילן טאק-50) הוא רובה צלפים המיוצר בארצות הברית על ידי חברת האחים מק'מילן. זהו רובה צלפים לטווח הרחוק המיועד הן נגד בני אדם והן נגד מטרות קשות וציוד. הרובה מבוסס על תכנונים קודמים של אותה חברה, שהופיעו לראשונה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. חברת האחים מקמילן מייצרת מספר גרסאות של רובים בקליבר 0.5 אינץ', בהתבסס על אותה פעולה, עבור יישומים צבאיים, משטרתיים ואזרחיים. רובי TAC-50 הם בעלי דיוק מצוין, והיצרן התחייב על מקבצים בפיזור של חצי דקת קשת עם תחמושת ברמת Match Grade. לשם השוואה, הדיוק של בארט M82A1 - גם הוא רובה בקליבר 0.5 אינץ' - נע בין 1 דקת קשת (עם תחמושת Match Grade) ל-3 דקות קשת (עם תחמושת רגילה). כלומר: ה-TAC-50 מדויק יותר באופן ניכר.

צליפה בישראל

הצליפה בישראל מתייחס לתחומי הצליפה הצבאית, המשטרתית והספורטיבית במדינת ישראל. כיום הגופים בישראל שמפעילים צלפים הם צה"ל, משטרת ישראל (הימ"מ), משמר הגבול (הימ"מ וימ"ס) ויחידת מצדה של שירות בתי הסוהר. לצידם קיימת גם אגודת רובאי ישראל שמטפחת את תחום הקליעה והצליפה הספורטיבית האזרחית.

הצליפה בישראל התפתחה בשנות ה-40 של המאה ה-20 וראשיתה בבריגדה היהודית ובמתנדבים מהיישוב היהודי שהוכשרו כצלפים בצבא הבריטי. מתנדבים אלה הקימו את כיתות הצליפה במחתרות העבריות בארץ ישראל ובפרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 את מערך הצליפה והדרכת הצליפה בצה"ל. בית הספר הראשון לצלפים הוקם בכפר שמריהו על ידי יצחק בר-און ואלכס אלירז, והכשיר צלפים ומדריכי צליפה. עם זאת, במהלך השנים סבל תחום הצליפה בישראל מעליות ומורדות, כולל תקופות ארוכות של הזנחה. בעשורים האחרונים גדלה ההכרה בחשיבות הצלפים במלחמה ובלוחמה בטרור ונערכו מספר רפורמות בתחום הצליפה במטרה לשקם ולפתח אותו, כולל כתיבה מחדש של תורת הקליעה והצליפה, שינוי ניכר בתהליך הכשרת הצלפים ורכישת רובי צלפים בריחיים ייעודיים, כוונות טלסקופיות, חליפות הסוואה וציוד עזר טקטי נוסף. ברפורמות אלה מוסד בית הספר לקליעה וצליפה צבאית של צה"ל כמרכז ידע לאומי בנושא הצליפה.

רובה צלפים M89SR

רובה M89SR הוא רובה צלפים חצי-אוטומטי בתצורת בולפאפ, שתוכנן על ידי ד"ר נחמיה סירקיס ויוצר על ידי מספר חברות מישראל, ובהן: חברת Sardius, חברת Technical Consulting International וחברת Technical Equipment International שאף מייצרת כיום את הרובה.

רובה צלפים דרגונוב

רובה צלפים דרגונוב (ברוסית: Снайперская винтовка Драгунова, "סנייפרסקייה וינטובקה דרגונובה" ובקיצור SVD או СВД) הוא רובה צלפים רוסי חצי-אוטומטי בקליבר 7.62X54 המשמש בעיקר את צבא רוסיה, ארצות ערב וארצות מזרח אירופה.

למרות הדמיון שקיים בין ה-SVD לרובה הסער "AK-47 (קלשניקוב) הם כלי נשק שונים לחלוטין במבנה הפנימי: המכלול שונה לחלוטין, הפין המחזיר בקלאשניקוב הוא חלק מהמכלול, כשבדרגונוב הוא נפרד (כדי להגדיל את הדיוק בתנועת מכלול קטן וסימטרי יותר), מכסה הגוף מתחבר בצורה שונה (לא ניתן לניתוק), סתרש"פ שונה, יכולת חיבור וניתוק אמצעים (בהמשך גם לקלשניקוב הוסיפו יכולת זאת).

בעבר הדראגונוב היה נשק הצליפה העיקרי של הצבא הסובייטי והרוסי אחריו, אך כיום השימוש בו הפך לשימוש צלפי סער בגדודי החי"ר, כשהיחידות המיוחדות עברו לנשקים בריחים דוגמת SV-98.

רמינגטון M24

רמינגטון M24 הוא רובה צלפים אמריקאי צבאי תוצרת חברת נשקי רמינגטון. הרובה מבוסס על דגם קצר יותר של החברה, רמינגטון מודל 700 בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו, רובה בריחי פופולרי שנפוץ בקרב אזרחים בארצות הברית, ובקרב כוחות משטרה בארצות הברית ובעולם (הדגם רמינגטון 700P). בעוד שהרמינגטון 700 נחשב לזול (מחירו הוא בין 750–850 דולר לרובה בלבד) ה-M24 יקר יותר (למעלה מ-3,000 דולר לרובה בלבד) וזאת עקב רכיבים חזקים ואמינים יותר המתאימים למפרט הצבאי אך בעיקר עקב קנה ארוך ואיכותי יותר. כתוצאה מכך ה-M24 מדויק ועמיד יותר מאשר הרמינגטון מודל 700, ומתאים מאוד לצליפה צבאית.

רובה ה-M24 נחשב לרובה צלפים אמין ומדויק ביותר, המתאים לירי בטווחים ארוכים, עד כ-800 מטר. בעזרת התחמושת המתאימה (תחמושת צליפה באיכות Match Grade), צלף מיומן יוכל לקבץ בפיזור של חצי דקת קשת (0.5 MOA, השקול לפיזור מרבי של 1.45 ס"מ בטווח 100 מטר ו-11.6 ס"מ בטווח 800 מטר), באופן עקבי ולעיתים אף לקבץ בפיזור של רבע דקת קשת (0.25 MOA), דיוק הנחשב למעולה ביותר. עם זאת, הדיוק הנפוץ יותר בירי מבצעי הוא בסביבות 1 עד 0.5 דקת קשת בטווחים של פחות מ-800 מטר, בעיקר עקב מגבלות התחמושת הצבאית. בטווחים של 1000 מטר ומעלה הדיוק יורד לפיזור זוויתי של למעלה מ-1 דקת קשת.

רובה ה-M24 שימש כנשק הצלפים הסטנדרטי של צבא ארצות הברית בשנים 1988–2014 ושם נקרא M24 SWS‏ (SWS משמעותו Sniper Weapon System). רובה ה-M24 נמצא עד היום בשירות צבא ההגנה לישראל בו הוא נקרא רוב"צ M24. הרובה זכה להצלחה וחוות דעת חיוביות, הן בצבא ארצות הברית והן בצה"ל. הרובה נמצא בשימוש צבאות נוספים בעולם.

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg נשק קל עכשווי של צה"ל
נשק אישי/רובה סער רובה M16רובה M16A1 מקוצרCAR-15‏ • רובה M4A1תבור קומנדומיקרו-תבור X-95 ו-X-95L • תבור X-95 פלאט-טופ רובה סער M4A1 פלאט-טופ
רובה סער מיקרו-תבור דור ג', תבור X-95 פלאט-טופ
מקלע קל נגב
רובה צלפים M24
מק"כ 0.5 בראונינג M2HB-QCB
מקלעים נגב 5.56 מ"מנגב קומנדונגב NG7‏ • מאג 7.62 מ"מבראונינג 0.3M2 בראונינג (מק"כ 0.5)
רובי צלפים חיל הרגלים: רמינגטון M24‏ • SR-25 Mk 11ברק (H-S Precision HTR 2000)‏ • בארט M82A1
יחידות מיוחדות: רמינגטון M24 • מאוזר 86SR‏ • בארט MRAD‏ • SR-25 Mk 11‏ • רובה צלפים דרגונובמקמילן TAC-338מקמילן TAC-50
רימונים רימון יד מדגם רימון רסס 26 • מטול רימונים M-203
רקטות כתף M72 לאו "זרזיר מתכלה" • RPG-7‏ • מטאדור "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל"
כלי נשק נוספים תת-מקלע מיקרו-עוזי • קלשניקוב AK-47רוגר 10/22 • אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 • אקדח זיג זאואר SIG P228
ראו גם נשק קל של צה"לאמצעי הלחימה של צה"לנשק קלחיל הרגליםצבא הגנה לישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.