מאהאטיר מוחמד

מאהאטיר בין מוחמדמלאית: Mahathir bin Mohamad; בג'אווי: محضير بن محمد; תעתיק מדויק: מחצ'יר בן מחמד; נולד ב-10 ביולי 1925) הוא פוליטיקאי מלזי המכהן כראש ממשלת מלזיה ממאי 2018. זוהי כהונתו השנייה של מוחמד, שכיהן כראש הממשלה בשנים 19812003, הכהונה הארוכה ביותר מבין כל ראשי ממשלת מלזיה לדורותיהם. הקריירה הפוליטית שלו נמשכת כבר יותר משבעים שנה מאז הצטרף לראשונה ב-1946 למפלגת "הארגון המאוחד הלאומי של המלאים" (United Malays National Organisation – UMNO) שהוקמה אז וב-2016 הקים את מפלגתו, "מפלגת הילידים המלזים המאוחדת".

מאהאטיר מוחמד
Mahathir bin Mohamad
محضير بن محمد
Malaysian Prime Minister Mahathir Mohamad (42910851015) (cropped)
מאהאטיר מוחמד, 2018
לידה 25 ביולי 1925 (בן 94)
אלור סטאר, קדה, מלזיה
שם מלא מאהאטיר בין מוחמד
מדינה מלזיה  מלזיה
מפלגה הארגון המאוחד הלאומי של המלאים
מפלגת הילידים המלזים המאוחדת
דת אסלאם
בת זוג סיטי הסמה
chedet.cc
ראש ממשלת מלזיה ה־4 (כהונה ראשונה)
16 ביולי 198131 ביולי 2003
(22 שנים)
→ חוסיין און
עבדוללה אחמד בדאווי ←
ראש ממשלת מלזיה ה־7 (כהונה שנייה)
10 במאי 2018 – מכהן
(שנה ו-26 שבועות)
פרסים והוקרה

ביוגרפיה

מוחמד נולד וגדל באלור סטאר שבמדינת קדה. הוא הצטיין בלימודיו בבית הספר והיה לרופא. הוא החל להיות פעיל ב-UMNO לפני שנבחר לפרלמנט ב-1964. הוא כיהן תקופת כהונה אחת לפני שאיבד את המושב ולאחר מכן הודח מהממשלה יחד עם ראש הממשלה דאז, טנקו עבדול רחמן והורחק משורות המפלגה. כאשר התפטר עבדול רחמן, חזר מוחמד ל-UMNO ולפרלמנט וקודם להיות חבר הקבינט. ב-1976 הוא קודם לתפקיד סגן ראש הממשלה וב-1981 הוא הושבע כראש הממשלה לאחר התפטרות קודמו, חוסיין און.

בתקופת כהונתו של מוחמד כראש הממשלה, חוותה מלזיה תקופה של מודרניזציה וצמיחה כלכלית מהירות והממשלה יזמה שורה של מיזמי תשתיות נועזים. מוחמד היה הדמות הפוליטית הבולטת במלזיה והוא ניצח בחמש מערכות בחירות רצופות והדף שורה של יריבים בהתמודדות על מנהיגות המפלגה. עם זאת, צבירת הכוח שלו באה על חשבון עצמאותה של מערכת המשפט ועל חשבון הסמכויות והזכויות המסורתיות של המלוכה המלזית. הוא הפעיל את חוק הביטחון הפנימי השנוי במחלוקת כדי להחזיק במעצר פעילים, אנשי דת שלא מהזרם המרכזי ואת מתנגדיו הפוליטיים, כולל סגן ראש הממשלה, אנואר איבראהים, שאותו הוא פיטר ב-1998. הרקורד של מוחמד בדיכוי זכויות האזרח וההתנגדות שהוא גילה כלפי האינטרסים והמדיניות הכלכלית של מדינות המערב, הפכו את יחסיו עם ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה ומדינות נוספות, לקשים. כראש הממשלה הוא תומך נלהב בפיתוח מדינות העולם השלישי והיה פעיל מאוד בתחום המדיניות הבינלאומית.

מוחמד המשיך להיות פעיל פוליטית לאחר פרישתו מכהונת ראש הממשלה. הוא היה למבקר חריף של היורש שנבחר על ידו, עבדוללה אחמד בדאווי ב-2006 ושל נג'יב רזאק ב-2015. בנו, מוכריז מאהאטיר, היה השר הראשי של מדינת קדה עד 2016. ב-29 בפברואר אותה שנה פרש מוחמד ממפלגת UMNO לאור תמיכתה במעשיו של ראש הממשלה רזאק, על אף מעורבותו בשערורייה פוליטית קשה. ב-9 בספטמבר אותה שנה אישר סופית רשם המפלגות המלזי את הקמתה של מפלגתו החדשה של מוחמד, והוא היה למנהיגה. ב-8 בינואר 2018 הוכרז מוחמד כמועמדה של קואליציית "ברית התקווה" לראשות הממשלה לקראת הבחירות שנערכו במאי אותה שנה, על רקע תוכנית לחון את אנואר איבראהים ולשתף אתו פעולה אם מערכת הבחירות תנחל הצלחה. בגיל 92 היה מוחמד לראש הממשלה המלזי שהאריך ימים יותר מכל קודמיו ומכל אלו שכיהנו אחריו עד אותה עת וכן לראש הממשלה המבוגר ביותר שכיהן אי פעם בכל מדינות העולם. הוא גם ראש הממשלה הראשון שנבחר לא מטעם מפלגת UMNO שהחזיקה בשלטון שנים רבות. הוא גם ראש הממשלה המלזי הראשון שכיהן בשתי תקופות כהונה לא רצופות. בבחירות שנערכו במאי של אותה השנה ניצחה מפלגתו של מוחמד והוא נבחר כחבר הפרלמנט של מלזיה מטעם מחוז הבחירה של לנגקאווי שבמדינת קדה. בעת תחילת כהונתו השנייה היה מוחמד בן 92 ובכך היה לראש הממשלה המבוגר בעולם.

יחסו לישראל וליהדות

מוחמד הוא מבקר חריף של ישראל, והתבטא לא פעם בצורה אנטישמית בוטה. בין היתר כינה את היהודים "בעלי אף גדול", הטיל ספק במספר היהודים שנרצחו בשואה, ואסר להקרין את רשימת שינדלר בארצו כ"תעמולה ציונית". בריאיון לרשת BBC ב-2018, אמר ש"הבעיה במזרח התיכון נוצרה עם הקמתה של ישראל", ואת כינויו ליהודים תירץ ש"גם למלזים קוראים בעלי אף שמן. אנחנו לא מתנגדים לכך". בריאיון ל-AP אמר ש"אנטישמיות זה מושג שהמציאו כדי למנוע ביקורת מיהודים שעושים דברים לא טובים. האפשרות למתוח ביקורת צריכה להיות פתוחה לכל"[1]. בנוסף טען שאינו אנטישמי עקב היותו פתוח לעמים שמיים אחרים מהיהודים.

לאחר שסירב לארח ספורטאים ישראלים בארצו, משרד החוץ תקף אותו וקרא לו: "קנאי אנטישמי".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ AP, עימות בין אוסטרליה למלזיה על השגרירות בירושלים: "רה"מ אנטישמי", באתר ynet, 17 בנובמבר 2018
10 ביולי

10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 174 ימים.

1925

שנת 1925 היא השנה ה-25 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1925 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אנטישמיות

אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל. למרות הפירוש המילולי של המונח, "נגד השֵמִיִים", דהיינו שנאת כל בני הגזע השֵּׁמִי, אשר עמם נמנים בין היתר היהודים והערבים (על שמו של שם בן נח, על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית), המושג אנטישמיות משמעותו שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים.

הסיבות לאנטישמיות במהלך ההיסטוריה הן רבות, ובהן: שנאה על רקע דתי, שנאה על רקע כלכלי-חברתי, שנאה על רקע תרבותי ושנאה על רקע גזעני. בהיסטוריוגרפיה נהוג לחלק את האנטישמיות לאנטישמיות מסורתית ולאנטישמיות מודרנית, כאשר האנטישמיות המודרנית נבנתה כקומה נוספת מעל לאנטישמיות המסורתית, עם מאפיינים ייחודיים משלה.

סקרים מקיפים מראים כי בשנת 2014, אחד מתוך כל ארבעה מבוגרים בעולם מחזיק בדעות אנטישמיות כגון "היהודים אשמים ברוב מלחמות העולם". (מחצית מהנשאלים לא שמעו מעולם על השואה).

ג'ורג' סורוס

ג'ורג' סורוס (באנגלית: George Soros, בהונגרית: Soros György; נולד ב-12 באוגוסט 1930) הוא איל הון יהודי-הונגרי-אמריקאי, ופילנתרופ התורם סכומים נכבדים לארגונים, למוסדות ולקידום פעילות פוליטית.

בשנת 2018 העריך מגזין "פורבס" את הונו בכ-8 מיליארד דולר.

האנטישמיות החדשה

האנטישמיות החדשה כוללת תופעות אנטישמיות אסלאמיסטיות, נוצריות קתוליות ומודרניות, בעלות חידושים ואופי ייחודי שהחלו להתבטא בסוף המאה ה-20 והתחזקו בתחילת המאה ה-21. בשונה מביטויי האנטישמיות המסורתית בהם ביקשו להעמיד מציאות של אמת אחת, תוך ביטול השונה, מבקשת האנטישמיות החדשה להכיר באחר ובשונה תוך כיבוד הגיוון התרבותי, האתני והדתי, אך להדיר את ישראל כחברה סוררת הדובקת בציונות, כדגם אתנוצנטרי של מדינת לאום. האנטישמיות החדשה מתאפיינת בשנאה והסתה נגד מדינת ישראל ובהתנגדות לקיומה, לצד שנאה ואלימות כלפי יהודים.

לפי מנפרד גרסטנפלד האנטישמיות החדשה מורכבת משלושה גורמים עיקריים. הראשון, אנטישמיות המיובאת מהעולם הערבי שאינה מבחינה בין ישראלי ויהודי וטוענת כי יהודים הם מקור לכל הרוע בעולם, וכוללת רעיונות על שאיפה יהודית להשתלטות עולמית ואמונה כי יהודים משתמשים בדם ילדים לא-יהודים למטרות פולחן, תוך הזדהות עם תעמולה פלסטינית נגד ישראל ויהודים. השני, אנטישמיות עיקשת של הימין הקיצוני והנאו-נאציזם (הנפוץ בעיקר במזרח אירופה) המשתמשים בעיקר בתעמולה זהה לזו של גרמניה הנאצית תוך הוספת אלמנטים חדשים. שלישי, אנטישמיות השמאל הרדיקלי (הנפוץ בעיקר במערב אירופה) שמקורה בטיעונים שהורכבו בעיקר על ידי ברית המועצות. לאחר מלחמת ששת הימים ביקשו להפוך את השואה באופן שיטתי, למטרות אנטישמיות. כשאנטישמיות זו לרוב מוסווית בדמות אנטי-ציונות ומאשימה את ישראל בכל הרעות החולות שבוצעו על ידי אירופה הקולוניאליסטית. לפי ז'ורז'-אליה צרפתי , סוג תעמולה זה מחבר את כל "ארבעת המאפיינים השליליים העיקריים של ההיסטוריה המערבית של המאה האחרונה - נאציזם, גזענות, קולוניאליזם ואימפריאליזם - למדינת ישראל".

האנטישמיות החדשה מתאפיינת בעיקר בהאשמת ישראל בביצוע רצח עם בפלסטינים, תוך השוואת מצב הפלסטינים ליהודים בתקופת השואה; אמונה בשליטה יהודית-ישראלית על ארצות הברית ובריטניה, המקדמת מדיניות, יציאה למלחמה והקרבת קורבנות - לטובת ישראל; התנגדות לציונות ולעצם קיומה של מדינת ישראל, להבדיל מהשמעת ביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל ועל פעולות צה"ל. לרוב התנגדות זאת מתבטאת בחרמות כלכליים, צרכניים ואקדמיים נגד ישראל, ולעיתים גולשת לשנאת יהדות התפוצות ומתבטאת באלימות, דמוניזציה, הסתה ואפליה.

יחסי ארצות הברית–מלזיה

יחסי ארצות הברית–מלזיה הם היחסים הבילטרליים הרשמיים, הפוליטיים, השיתופיים והמדיניים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין מלזיה.על פי סקרי דעת האזרחים בעולם שנערכו בשנת 2007, רק 27% מהמלזים רואים את ארצות הברית באופן חיובי, ככל הנראה בשל אי שביעות רצון ממדיניות החוץ של ארצות הברית נגד מדינות אסלאמיות אחרות.

עם זאת, נכון לשנת 2013, 55% ממלזיה ראו את ארצות הברית בחיוביות, אלא שהנתון חווה ירידה קלה ל-51% בשנת 2014. על פי אותו סקר שנערך ב-2014, 54% מהמלזים ענו כי הם בטוחים כי נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, יעשה את הדבר הנכון בעניינים בינלאומיים,

ולפי דוח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 34% ממלזיה תמכו ההנהגה האמריקנית, עם 31% הסתייגויות ו -35% שאינם היו בטוחים.

יחסי דרום אפריקה–הממלכה המאוחדת

יחסי דרום אפריקה–הממלכה המאוחדת מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין בריטניה לרפובליקה של דרום אפריקה. דרום אפריקה היא השותפה הגדולה ביותר של בריטניה בסחר באפריקה, ושותפה חשובה לבריטניה במספר תחומים.הקשרים בין דרום אפריקה לבריטניה כוללים שפה משותפת (אנגלית) וקשרים תרבותיים, מערכות חוקה ומשפט דומות, ותשוקה משותפת לאותם ענפי ספורט, כמו גם אינטרס משותף לקידום סחר ומערכת בינלאומית מבוססת כללים. ישנם גם מספר גדול של דרום אפריקאים החיים בבריטניה, וכן ישנם מספר רב של אזרחים בריטים ואנשים ממוצא בריטי החיים בדרום אפריקה. מיעוט קטן של דרום אפריקאים הם ממוצא בריטי בגלל היותה מושבה של האימפריה הבריטית לשעבר. ההערכה היא כי נכון לשנת 2010 התגוררו בבריטניה כ-227,000 דרום אפריקנים.

יחסי הוותיקן–מלזיה

יחסי הוותיקן–מלזיה הם היחסים הבילטרליים שבין קריית הוותיקן לבין פדרציית מלזיה.

יחסי יפן–מלזיה

יחסי יפן–מלזיה מתייחס ליחסים הבילטרליים ויחסי החוץ בין שתי המדינות, יפן ומלזיה. היחסים ההיסטוריים המוקדמים ביותר בין שתי המדינות הם יחסי המסחר בין סולטנות מלאקה לממלכת ריוקיו במאה ה-15. זה המשיך גם במאה העשרים עם עליית האימפריה היפנית ופלישתה וכיבושן לאחר מכן של חצי האי המלאי ובורנאו הבריטיים במהלך מלחמת העולם השנייה.

יחסי ישראל–מלזיה

בין מדינת ישראל ופדרציית מלזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים.

מוחמד (פירושונים)

הוא שם פרטי וכן שם משפחה שמקורו בערבית (محمّد). הגרסה הטורקית לשם היא "מהמט".

האם התכוונתם ל...

מזלן עותמן

מזלן עותמן (נולדה ב-11 בדצמבר 1951) היא אסטרופיזיקאית מלזית, היא עומדת בראש משרד האו"ם לענייני החלל החיצון משנת 1999.

מלזיה

פדרציית מלזיה (במלאית: Persekutuan Malaysia, בכתב ג'אווי: ڤرسکوتوان مليسيا ) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. מתגוררים בה כ-31 מיליון בני אדם (2017), ובירתה קואלה לומפור. מרבית התושבים (61.3%) מוסלמים וקיים מיעוט גדול יחסית (19.8%) של בודהיסטים, אולם על פי החוקה המלזית, אלו שאינם מוסלמים לא נחשבים מאלאים.

המדינה מורכבת משני חלקים המופרדים על ידי ים סין הדרומי והמרחק ביניהם הוא כ-650 ק"מ:

מזרח מלזיה — החלק הצפוני של האי בורנאו, גובל באינדונזיה בדרום ומקיף את שתי המובלעות הזעירות של ברוניי שבצפון.

מערב מלזיה — על חצי האי המלאי. חלק זה גובל בתאילנד בצפון ובסינגפור בדרום.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

נג'יב רזאק

נג'יב רזאק או בשמו המלא דאטו סרי חאג'י מוחמד נג'יב בין טון חאג'י עבדול רזאק (במלאית: Dato' Sri Haji Mohammad Najib bin Tun Haji Abdul Razak; נולד ב-23 ביולי 1953 בקואלה ליפיס, פהנג) הוא פוליטיקאי מלזי, כיהן בתפקיד ראש ממשלת מלזיה החל מ-3 באפריל 2009 ועד 10 במאי 2018.

נג'יב רזאק היה ראש הממשלה השישי של ארצו והוא נבחר במקום קודמו, עבדאללה אחמד בדאווי. הוא יושב ראש "הארגון הלאומי המלזי המאוחד", המפלגה השמרנית הלאומית המובילה בקואליציה השלטת במלזיה - "בריסן נסיונל" (החזית הלאומית). מפלגה זו מנהיגה את מלזיה מאז הכרזת עצמאותה בשנת 1957.

פלנטריום נגארה

פלנטריום נגארה (במלאית: Planetarium Negara) הוא הפלנטריום הלאומי של מלזיה, הממוקם בפארק גני האגם (Lake Gardens) בקואלה לומפור.

רשימת ראשי המדינות המכהנים

זוהי רשימת ראשי המדינות וראשי הרשות המבצעת המכהנים. בדרך כלל בעיקר במדינות בעלות משטר נשיאותי ישנו מנהיג אחד שממלא את תפקיד ראש מדינה יחד עם תפקיד ראש הרשות המבצעת . במקרים אחרים, במיוחד במשטרים סמי נשיאותיים ופרלמנטרים, ראש המדינה וראש הממשלה מבוצעים על ידי אנשים שונים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.