לשכת הגזית

לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה[1], אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו הייתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.

Schott Temple of Solomon Sanhedrin
לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17

מבנה ומיקום

על מבנה לשכת הגזית נאמר "לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה הייתה"[2], בסילקי הוא מבנה ציבורי רומי. צורת מבנה זה היא כנראה בסגנון הלניסטי בעלת תקרה מקומרת הנשענת על עמודים, כפי שתיאר ר' יהודה[3] את ארמון שרי אלכסנדריה: "מי שלא ראה דיופלוסטון (מלשון דיו סטוין - שתי שורות עמודים שהיו בארמון) של אלכסנדריא של מצרים ... כמין בסילקי גדולה הייתה סטיו (שורת עמודים) לפנים מסטיו...
הלשכה הייתה בנויה מאבני גזית מרובעות ומכאן שמה לשכת הגזית.

מיקום

מזרח מערב

התלמוד הבבלי מספר על שימוש נוסף של הלשכה, חוץ מישיבת בית הדין "לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה, פייס במזרחה, וזקן יושב במערבה. והכהנים מוקפין ועומדין כמין בכוליאר והממונה בא ונוטל מצנפת מראשו של אחד מהן, ויודעין שממנו פייס מתחיל"[2]

הגמרא לומדת מכאן שני דברים

  • הלשכה חציה בנויה בשטח קודש וחציה בשטח חול.
  • ללשכה היו שני שערים אחד כלפי הקודש, העזרה, ואחד כלפי החול, החיל. (שגם לו קדושה יחסית, אך מכיוון שקדושתו פחותה משל העזרה,נחשב חול לעניינים מסוימים).

הגמרא במקום מבארת את הסיבות:

  • בלשכה ישבו הסנהדרין ומכיוון ש"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" חייב להיות חלק בחול שבו יוכלו הדיינים לשבת. בנוסף, נערך הפיס בלשכת הגזית, ועל פי הנדרש בתלמוד הפיס חייב להיערך בקודש.
  • על מנת שללשכה יהיה מעמד גם של חול וגם של קודש צריכים היו להיות לה שני שערים אחד פונה לקודש ואחד פונה לחול, כי אילו היה שער אחד בלבד, מעמד הלשכה כולה היה כפתחה, אף על פי שחלקה בנוי במקום אחר.

על פי נתונים אלו, נחלקו הפרשנים לגבי מיקומה

לפי שיטת הרמב"ם לשכת הגזית מוקמה בפינה הצפון מזרחית של העזרה (תרשים), בין לשכת פרהדרין לחומת העזרה המזרחית שמעברה הייתה לשכת המצורעים. הלשכה נבנתה כך שחלקה הדרומי היה בקודש, בעזרה, בעוד שחלקה הצפוני היה בחול, בחיל. לפי שיטת תוספות ר"י הלבן הייתה הלשכה בפינה הצפון מערבית של העזרה.

צפון דרום

בגמרא במסכת יומא נאמר לגבי מיקום הלשכות בעזרה ""ג' שבצפון לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית לשכת העץ"" מכאן יוצא שלשכת הגזית נמצאת בצפון העזרה, אולם במסכת מידות, באותו נושא בדיוק נאמר ""שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית"" ככל הנראה[4] זו אינה טעות דפוס אלא מחלוקת בין הגרסאות. הרמב"ם[5], ובעקבותיו רוב המפרשים והפוסקים, פסק את גרסת הגמרא ביומא. אולם יש בין אחרוני זמננו[6] שפסקו את גרסת המשנה במידות.

תפקיד

בלשכת הגזית ישבה הסנהדרין הגדולה בצידה המערבי, בחול, בצורת חצי גורן ושם דנה ועסקה בענייני ההלכה. בידי סנהדרין זו הייתה נתונה סמכות השיפוט הגדולה ביותר שניתנה לחכמי ישראל, כגון שפיטת שבט שלם, משפט נביא שקר, כהן גדול ועוד. ריה"ל כותב בספר הכוזרי, מאמר שלישי, שעצם ישיבת החכמים ב"מקום אשר יבחר ה'" נותן להם סיוע אלוהי ותוקף נוסף לפסיקותיהם. גם הר"ן אומר בספרו דרשות הר"ן, (דרוש אחד עשר) שהישיבה במקדש מוסיפה סמכות לחכמים ומביא שם את הגמרא[7] "כיון דחזו (ראו) דנפישי (מתרבים) רוצחים ... אמרו, נגלה מארעין (ממקומנו) ונקים בן 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא', מלמד שהמקום גורם".

בנוסף לתפקידה כמקום מושב הסנהדרין, בלשכה גם התקיימו פייסות (גורלות) הכהנים בצידה המזרחי, בקודש: הכהנים עמדו במעגל והכהן הממונה הֵפִיס ביניהם מי יזכה בעבודות המקדש. בלשכה גם אמרו הכהנים את קריאת שמע, עשרת הדיברות וברכות נוספות בבוקר.

מלבד לשכת הגזית היו עוד שני בתי דין בהר הבית, על פתח הר הבית ועל פתח העזרה.

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה ד'
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ה, עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב'
  4. ^ על פי כתבי היד
  5. ^ הלכות בית הבחירה ה יז
  6. ^ ביניהם הרב יואל אליצור (בספר מקום בפרשה, בפרק על פרשת קורח),וראה עוד דעות בספר שערי היכל יומא מערכה כט
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח', עמוד א'
אולם (בית המקדש)

האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה. הוא ניצב ממזרח להיכל ובכניסה אליו היו 12 מדרגות. לעיתים המילה היכל משמשת לתיאור האולם וההיכל גם יחד.

אחורי בית הכפורת

אחורי בית הכפורת, הוא השם של 11 האמות המערביות ביותר בבית המקדש אשר היו בין הקיר המערבי של העזרה לבין הקיר המערבי של התאים.

בין האולם ולמזבח

בין האולם ולמזבח (נקרא גם: בין האולם למזבח ובין האולם והמזבח),הוא אזור בעזרה שבבית המקדש, שהיה בין האולם למזבח העולה.

בית החליפות

בית החליפות היה מקום באולם של בית המקדש השני, שהיה משמש לאיכסון סכיני השחיטה. מקום זה היה אחד מההבדלים בין בית המקדש הראשון לבית שני, שכן הוא היה ממוקם בתוספת של 15 אמות (כ-7.5 מטר) מצפון ו-15 מדרום, שהיה האולם עודף על ההיכל - תוספת שלא הייתה קיימת במקדש הראשון. עם זאת, יש הסבורים (אלחנן אייבשיץ, 'הבית השני בתפארתו' עמ' שסח ואילך) ש'בית החליפות' הוא כינוי אחר לאולם כולו, ולא לתוספות מן הצדדים.

לדעה המקובלת, שמו של המקום מקורו בסכינים שהיו מאכסנים בו - 'חלפים' (או 'מחלפים' בלשון ספר עזרא א, ט); וכך משמע פשט לשון המשנה (מסכת מידות ד, ז): "והוא היה נקרא בית החליפות, ששם גונזים את הסכינים". עם זאת, לדעת חוקר המקדש אלחנן אייבשיץ זוהי רק משמעות משנית, ואילו המשמעות הראשונה והעיקרית היא על שם חילופי המשמרות שהיו נערכים במרכז האולם.

בפינה הצפון-מערבית ובפינה הדרום-מערבית של בית החליפות היו פתחים קטנים ("פשפשים") לכיוון העזרה, וכך ניתן היה לשחוט קדשים קלים בכל שטחה, על פי ההלכה שהשחיטה צריכה להיעשות לפני 'פתח אוהל מועד'.

בית המוקד

בית המוקד היה בית גדול בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן. ששימש את הכהנים ששירתו בבית המקדש.

בית המטבחיים

בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש, בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.

בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה, כדי לאפשר שחיטת קדשי קדשים, והוא כלל, מדרום לצפון:

בין קיר העזרה לבית המטבחיים היה מרווח של שמונה אמות, שנחשב כחלק מעזרת כהנים.

שתי שורות של ארבעה עמודים, ולפניהם שולחנות.

האולם ההרודיאני

האולם ההרודיאני הוא שריד של מבנה מרשים מתקופת בית המקדש השני שהתגלה בירושלים, בקרבת קשת וילסון והכותל המערבי. מבנה זה מצוי בגובה מפלס הרחוב של תקופת בית שני - ומתחת לפני מפלס רחבת הכותל של ימינו.

האולם התגלה על ידי צ'ארלס וורן שחפר חפירות ארכאולוגיות באזור הר הבית בין השנים 1867–1869. וורן כינה את האולם "אולם הבונים החופשיים" בשל פארו הרב, שכן ארגון הבונים החופשיים נהג להתכנס באולמות מפוארים. סגנון הבנייה של המבנה אופייני לתקופת החשמונאים או לימי הורדוס. במבנה נעשה שימוש עד ימי הביניים, וייתכן ששופץ בידי הצלבנים. במרכזו של האולם מיצב עמוד, אך הוא אינו קשור לאולם, אלא הובא לשם מאוחר יותר כעיטור.

על סמך פארו של המבנה סבורים הארכאולוגים כי אפשר ששימש כ"בניין מועצת העיר" בתקופה החשמונאית בתקופה שקדמה לבניית הסטיו המלכותי על ידי הורדוס, או כבית "לשכת הגזית" מימי הורדוס. אלו הן השערות בלבד, שכן אין בידינו כל עדות ספציפית על המבנה בכתובים, או ממצא המעיד על שימושו.

יש לציין כי על פי המשנה שולבה לשכת הגזית בבית המקדש שעל הר הבית, ולא שכנה למרגלותיו. לכן יש החושבים כי מדובר ב"חנויות", מקום שבו גלתה הסנהדרין בפעם הראשונה. ייתכן שהבלבול נוצר בעקבות יהודי ירושלים בימי הביניים שזיהו את האולם ואת בניין המחכמה - בניין ממלוכי המצוי כיום בקרבת שער השלשלת - כלשכת הגזית.

ההיכל

בבית המקדש, ההיכל (או הקודש ) היה חלקו של המבנה שנמצא בין הדביר (או קודש הקודשים) לבין האולם, אם כי לעיתים השילוב של ההיכל והדביר, או המבנה כולו, נקרא בשם הסתמי היכל.

החיל

החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, שהיה ממוקם בין הסורג לבין כותלי העזרה.

העזרה

הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש. ממדיה של העזרה – 187 אמות (85 מטרים) לאורך, 135 אמות (62 מטר) לרוחב.

מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ (ספר תהילים, פרק כ', פסוק ג'), וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו (הרד"ק בספר השרשים ערך עזר, וראבי"ה).

העזרה הפנימית נחלקה לעזרת ישראל - שגודלה 135 (62 מ') אמות על 11 אמות (5 מ'), עזרת כהנים - שמידותיה שוות לאלה של עזרת ישראל, וכן - בית המטבחיים, בין האולם למזבח, בית החליפות (או לפנים מן החליפות, ואחורי הכפורת, שאורכו 11 אמה).

לבד מהעזרות הנבדלות, מוקמו בעזרה גם המזבח, הכיור, בית המוקד, בית המטבחיים, וכן שלוש עשרה מן הלשכות (ולפי שיטת הרמב"ם, רק תשע).

לשכות העזרה

לשכות העזרה היו מקומות בעזרה, בחצר בית המקדש מקום בו היו הטהורים מבני ישראל רשאים להיכנס לתחומו.

היו שש לשכות, שלוש בצפון ושלש בדרום.

במבנה בית המקדש מבחינים בין חלקי ההיכל:

האולם - המבוא למקדש

ההיכל - המקום העיקרי לעבודת הפולחן הרגילה

הדביר (קודש הקודשים) - משכן ארון הברית והכרובים.מסביב להיכל הייתה קיימת מחיצה, אשר הגדירה את השטח הכללי הנקרא עזרה (או 'חצר'). בעזרה נמצאו מזבח העולה, והכיור והלשכות. שטח העזרה נחשב למקודש פחות מן ההיכל.

לשכת פנחס המלביש

לשכת פנחס המלביש הייתה אחת משתי הלשכות שהיו משני צדי שער ניקנור. הלשכה נקראה בשם זה, מכיוון ששמו של הממונה (הראשון) על הלשכה היה פנחס.

לשכת פרהדרין

בבית המקדש השני, לשכת פרהדרין (או: פלהדרין) הייתה לשכתו של הכהן הגדול, ששימשה לו למגורים בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים. יש המזהים לשכה זו עם לשכת העץ, שלפי הנוסח המקובל במשנה הייתה בדרום העזרה, ולפי הנוסח שמובא בתלמוד - בצפון.

מסיבה (בית המקדש)

המסיבה הייתה רמפה או פרוזדור מדרגות בבית המקדש השני המתואר במסכת מידות, אשר הובילה לגג ההיכל.

מקור השם מסיבה, שייך לשורש ס-ב-ב. כלומר, השם נגזר מכך שעליית המסיבה הייתה בסיבוב.

קודש הקודשים

קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

שער ניקנור

שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון") היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש. שער ניקנור היה השער המפואר והמפורסם ביותר מבין שערי הר הבית ושימש ככניסה הראשית לעזרה.

שערי המקדש

שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש. בבית ראשון שערים אלו כוללים את שלושה עשר שערי העזרה ואת שער הכניסה לעזרת הנשים.

תאים (בית המקדש)

התאים, הם לשכות שהקיפו את ההיכל ואת קודש הקודשים במרחק של 5 אמות מצפונם, מדרומם וממערבם.

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים [דרוש מקור].

חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch- gazit

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
לשכת
הגזית
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה   2. בית החליפות   3. לשכת פרהדרין   4. בין האולם ולמזבח   5. תאים   6. מסיבה   7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים   ב. שער העליון   ג. שער הדלק   ד. שער הבכורות   ה. שער המים
ו. שער יכניה / הניצוץ   ז. שער הקרבן   ח. שער הנשים   ט. שער השיר / המוקד   י. שער בלי שם

הסנהדרין
מונחים נשיאאב בית דיןסנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאישמעיההלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישירבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנהאושאיבנהאושאשפרעםבית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריזקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.