לקסיקון

לקסיקוןיוונית: λεξικόν - מושג שמשמעותו הבסיסית היא "מילון") או מילון אנציקלופדי הוא אנציקלופדיה קומפקטית, כזו שמסתכמת בכרך אחד, אם כי לעיתים כרך עבה למדי. לעיתים משמשת המילה כחלק משמה של אנציקלופדיה רחבת היקף.

בדומה למילון ולאנציקלופדיה, מתאפיין גם הלקסיקון במיון לקסיקוגרפי, כלומר הערכים מופיעים בו בסדר אלפביתי עולה.

ההחלטה באיזה מילת מפתח לבחור לשם הספר (מילון, לקסיקון או אנציקלופדיה), תלויה גם ביומרנותו של המו"ל.

דוגמאות:

  • בשנת 1704 הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום" (אנגלית: Lexicon technicum), שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר אלפביתי.
  • "לקסיקון אישים" מאת דוד שחם (הוצאת ידיעות אחרונות, 2007): כרך עב כרס (1,005 עמודים), ובו יותר מ-8,000 ערכי אישים, בדרך כלל בני פסקה אחת, ובה תיאור תמציתי של האיש.
  • "סופר לקסיקון כרטא", בעריכת רימונה גרסון (הוצאת כרטא, 2005): כרך עב כרס (959 עמודים), ובו 12,000 ערכים, בדרך כלל בני פסקה אחת, בכל קשת הנושאים הנכללים באנציקלופדיה כללית. כשליש מהערכים מלווים באיורים. ההקדמה ללקסיקון משקפת את תפיסת עולמו של יוצרו, באומרה שהלקסיקון "שקול לכרכים מודפסים רבים שאבד עליהם הכלח".
  • בהוצאת "דביר" יצאה סדרה של לקסיקונים, כל אחד מהם מוקדש לנושא מסוים, כגון "לקסיקון דביר לשיפור הלשון" מאת ראובן סיון, לקסיקון דביר - עולם הדתות, ו"לקסיקון דביר לכימיה".

בביקורתו על "סופר לקסיקון כרטא" כתב אבי כצמן:

בדומה לבית הקברות, לקסיקון הוא המשווה הגדול: מביצי כינים ועד קרני ראמים, הכול בכמה שורות קצרות, לפעמים עם תמונה או איור. האזוב אשר בקיר והממותה, הביולוגיה המולקולרית וגלגול הנשמות, כולם עוברים דיאטה רצחנית וגיהוץ כבד, מוצבים בסדר אלפביתי זה לצד זה בנועם קר, נטול התפעלות או מרירות.

אבי כצמן, "ומה על הישראלים לדעת", הארץ/ספרים
Allgemeines Historisches Lexicon - 1722 - Vierdter Theil - Titelblatt
עמוד השער של "לקסיקון היסטורי כללי" בגרמנית משנת 1722
אוריאל אופק

ד"ר אוּריאל אופק (30 ביוני 1926 – 23 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי. מחבר לקסיקון אופק לספרות ילדים.

אחמד יאסין

אחמד איסמעיל חסן יאסין (בערבית: أحمد ياسين; 1936 – 22 במרץ 2004) היה אימאם שכיהן כמנהיג ארגון הטרור חמאס, והעניק ביסוס תאולוגי וחותם דתי לטרור. כונה "השייח' יאסין" על שום מעמדו כמנהיג תנועת חמאס. חוסל בסיכול ממוקד שביצע בו צה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

בסקית

בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

דיבור

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב שנקרא לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף מסוים של הגאים מתוך סט מצומצם של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת.

עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי לקיומה של השפה, שכן היא יכולה להתקיים גם בלעדיו.

הדיבור קיים אצל המין האנושי בלבד והתקיים אצל מינים נוספים מהסוג "אדם" שנכחדו, כגון האדם הניאנדרטלי והומו ארקטוס. יכולת הדיבור חשובה ביותר לתפקודו של הפרט האנושי בחברה, ופגם ביכולת הדיבור נחשב ללקות.

המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית

המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית: Biographical Directory of the United States Congress) הוא לקסיקון ביוגרפי של כל חברי הקונגרס של ארצות הברית בהווה ובעבר ושל זה שקדם לו, הקונגרס הקונטיננטלי. בלקסיקון נכללים גם חברים חסרי זכות הצבעה בקונגרס שהם נציגים מהטריטוריות של ארצות הברית (איי הבתולה של ארצות הברית, גואם, סמואה האמריקנית ואיי מריאנה הצפוניים), מוושינגטון די. סי. וכן נציבים (Resident Commissioner) מהפיליפינים ומפוארטו ריקו.

המהדורה המקוונת כוללת גם מדריך לאוספי מחקר (רשימת המוסדות בהם ניירות, מכתבים, תכתובת, ופריטים אחרים של חברי קונגרס נמצאים בארכיון), וכן ביבליוגרפיה מורחבת של עבודות שפורסמו אודות חבר הקונגרס (רשימה ביבליוגרפית קצרה יותר כלולה בביוגרפיה עצמה של חבר הקונגרס). חומרים נוספים אלה, בעת שהם זמינים, ניתן להיכנס אליהם דרך לחיצה בצד שמאל באתר הרשמי של חבר הקונגרס.

הפסקת אש

הפסקת אש הוא שלב בעימות צבאי שבו שני הצדדים הלוחמים מחליטים להפסיק את פעולות הלחימה ביניהם, כדי לנהל שיחות על סיום מצב העימות. הפסקת האש פחותה בדרגתה משביתת נשק, שהיא הפסקה מוחלטת של הלחימה, וגבוהה יותר בדרגתה ממצב הפוגה. הפסקת אש יכולה להיכלל באמנה רשמית אך עשויה להיחשב גם חלק מהבנות בלתי-רשמיות בין שני הצדדים הלוחמים.

הפסקת אש נוצרת בהסכמת הצדדים הלוחמים, ולעיתים היא נכפית עליהם על ידי גורמים בינלאומיים כמו מועצת הביטחון של האו"ם או מעצמות-על.

לעיתים נדרש זמן מה לייצובה של הפסקת האש, משום שהצדדים עדיין מנסים להגיע לשיפור עמדות של הרגע האחרון.

הצפירה

"הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. מצד אחד סיפק העיתון במה רצינית ליוצרים ואנשי הרוח החשובים של הציבוריות היהודית, ומצד שני היווה העיתון גורם חשוב של השפעה על התווית דעת הקהל בציבוריות היהודית.

זלמן רייזן

זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעיתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוס – הוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.

חבל ארץ

חבל ארץ או אֵזור הוא יחידת שטח בעלת תכונות מסוימות זהות או דומות המייחדות אותו. הענף הגאוגרפי העוסק בחקר חבלי-ארץ נקרא "גאוגרפיה חבלית".

חצי אי

חצי אי הוא זרוע יבשה החודרת לתוך הים. זרוע זו מכונה חצי אי מכיוון שהיא מוקפת כמעט מכל עבריה בים, מלבד במקום התחברותה אל עיקר היבשת. זרוע יבשה קטנה יחסית קרויה לשון יבשה או כֵּף.

כל ארץ ישראל

כל ארץ ישראל הוא לקסיקון לעם מאת אפרים ומנחם תלמי, אב ובנו, שיצא בשנת 1971, לאחר מלחמת ששת הימים. הלקסיקון כולל, בלשון המחברים:

המוטו המופיע בתחילת הספר הוא: "והייתה הארץ הזאת לכם" (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק כ"ב).

הלקסיקון יצא לאור בעקבות נהירת הציבור לאזורי ארץ ישראל אשר נפתחו ליהודים לאחר מלחמת ששת הימים. הביקורים ב"שטחים המשוחררים", כפי שכונו, בעלי מורשת מקראית, עוררו עניין רב בציבור הישראלי. לקסיקון זה הוצא במטרה לספק סקרנות זו. הספר יצא עד 1978 בשש מהדורות, חלקן מתוקנות.

לקסיקון אופק לספרות ילדים

לקסיקון אוֹפק לספרות ילדים הוא לקסיקון בשני כרכים הכולל כאלפיים ערכים, ונועד להביא בקיצור את תולדות מחברי ספרי הילדים ואת עיקרי יצירותיהם. הוא נערך על ידי ד"ר אוריאל אופק ויצא בהוצאת זמורה ביתן, תל אביב, בשנת 1985.

הכרך הראשון כולל את הערכים מהאות א' עד כ', והכרך השני את שאר הערכים. הלקסיקון נערך במשך עשרים שנה. עורך הלקסיקון, אוריאל אופק, מבהיר במבוא לספר כי מקצוע ספרות ילדים הוא בעל השפעה עמוקה על גיבוש טעמנו ועיצוב אישיותנו, ובכך הוא מדגיש את חשיבות הלקסיקון.

בלקסיקון נכללים מחברים מהסוגים הבאים:

סופרים קדוּמים, כמו איסופוס היווני או ברכיה הנקדן.

סופרים למבוגרים הנקראים בעיקר על ידי ילדים ונוער, כמו דניאל דפו שחיבר את "רובינזון קרוזו".

סופרים הכותבים הן לצעירים והן למבוגרים, אך הדגש בכתיבתם הוא לצעירים.

הוגי דעות, מחנכים, מו"לים, עורכי עיתונים ואומנים העוסקים בספרות הילדים, כמו משה דפנא ומשה אהרון בייגל.

סופרים הכותבים בעיקר לצעירים, כמו עמוס בר ופוצ'ו, מרי מייפס דודג'.בכל ערך יש פרטים על חיי הסופר, על ייחודו ועל יצירותיו וכן פירוט, עד כמה שניתן, של יצירותיו.

לקסיקון הספרות העברית החדשה

לקסיקון הספרות העברית החדשה הוא לקסיקון ביו-ביבליוגרפי מקוון הכולל ביוגרפיות וביבליוגרפיות של סופרים ישראלים ועבריים. נכון לאוגוסט 2019 כולל הלקסיקון מעל ל-3,400 סופרים, מתרגמים, משוררים ועורכים, וכן תוכן עניינים של כתריסר כתבי עת ספרותיים ומספר כתבי עת עם טקסט מלא (הו!, מטעם, מכאן) וכתבי עת חלקיים בתהליך (עתון 77, מאזנים ועוד).הלקסיקון הוא פרי יוזמתו של יוסף גלרון-גולדשלגר, המשמש כעורכו. הפרויקט החל בספטמבר 2004, והכוונה הראשונית הייתה להמשיך את מפעלו הביבליוגרפי של גצל קרסל, שהוציא לאור את "לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" בהוצאת ספרית פועלים בשנים 1965–1967. תחילה תוכנן הלקסיקון המקוון לכלול את כל מי שלא נכלל בלקסיקון של קרסל, אולם במשך הזמן הוחלט להרחיבו ולכלול בו גם יוצרים שכבר נמצאים אצל קרסל, וכך לעדכן את הערכים הקיימים בשני כרכיו.

יוסף גלרון-גולדשלגר הוזמן בשנת 1988 על ידי אוניברסיטת המדינה של אוהיו בארצות הברית לנהל את הספרייה למדעי היהדות, וכיום הלקסיקון פועל בחסותה. הדגש בפרויקט הוא המידע הביבליוגרפי, כלומר מראי מקומות למאמרים ורשימות שנכתבו על היוצר ויצירתו ושפורסמו בכתבי-עת, עיתונים, מונוגרפיות ואנתולוגיות, וכן, בצורה סלקטיבית, באתרים ובבלוגים המצויים באינטרנט.

סיקיזם

סיקיזם (בפנג'אבי: ਸਿੱਖੀ, פירוש מילולי "ממשיכי הדרך" או "ההולכים בעקבות") היא דת מונותאיסטית שמקורה בחבל פנג'אב שבין הודו לפקיסטן.

הדת התגבשה בתהליך סינקרטי המשלב אמונות הינדיות, מוסלמיות ואחרות, סביב תורתם ומורשתם של הגוּרוּ (מורה) נאנאק ותשעת ממשיכי דרכו, במהלך תקופה שתחילתה בסוף המאה ה-16 וסופה בשנת 1708 עם חתימת הספר המקודש לסיקים – הגורו גְרַאנְת סַאהִיבּ שמכונה גם האַדִי גְרַאנְת – "הספר הראשון". קובץ קדוש זה מורכב ממזמורים ופיוטים המנסחים את עקרונות הדת ונחשב במסורת הסיקית לגורו ה-11 האחרון והנצחי.

המאמינים בסיקיזם מכונים סיקים – "תלמידים". התנועה מונה כ-23 מיליון מאמינים ברחבי העולם, אך מקורה ומקום תפוצתה העיקרי הוא בחבל הפנג'אב. עם חלוקת תת-היבשת על ידי הבריטים, בשנת 1947, נחצה חבל הפנג'אב בין הודו לפקיסטן ומיליוני סיקים נאלצו להגר ממקומות מגוריהם אל תוך תחומי מדינת פנג'אב בהודו. כיום חיים שם כעשרים מיליון סיקים ומהווים כשני שלישים מהאוכלוסייה המקומית. בתקופה שבין סוף המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20, היגרו מהודו סיקים רבים וכיום קיימות קהילות רבות של מהגרים סיקים, בעיקר במדינות חבר העמים הבריטי ובארצות הברית.

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.

הבלשנות עוסקת בחקר השפה והשימוש בה.

סמנטיקה היא ענף הלשון המתמקד בחקר המשמעות של השפה.

מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון. כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

בין השאר הטקסים והמיתוסים. קבוצות שונות בעולם יכולות להיות בעלות ערכי תרבות שונים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.