ליקוי חמה

ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. המסלולים מצטלבים אחת לשישה חודשים בערך, ואירוע זה מכונה "עונת הליקויים". במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח מסתיר את השמש, או את חלקה, מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ באזור מסוים. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם. בששת אלפי השנה שבין 2000 לפנה"ס ועד 4000 לספירה התרחשו ויתרחשו 14,263 ליקויים (3,979 מהם ליקויים מלאים), דהיינו קצת פחות מ-2.4 ליקויים בשנה בממוצע. ליקוי החמה המלא הארוך ביותר ב-8,000 שנה צפוי ב-16 ביולי 2186. אורכו יהיה 7:29 דקות, רק שלוש שניות פחות מהמקסימום התאורטי האפשרי[1].

כאשר הירח מכסה את השמש כולה זהו ליקוי חמה מלא. ליקוי חלקי קורה כאשר הירח אינו קרוב דיו לציר שמש-ארץ, לחסימה מוחלטת של אור השמש. גם כאשר מתרחש ליקוי מלא, הוא נראה במלואו רק בפס צר לאורך כדור הארץ, למשך דקות ספורות. בזמן הליקוי המלא ניתן לראות את העטרה של השמש. מכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה מעט, לעיתים מתרחש גם ליקוי טבעתי, שבו בשיא הליקוי, במקום שהירח יסתיר את כל השמש, נראית סביבו טבעת זוהרת. ליקוי חמה הוא אירוע אשר יכול להתרחש אך ורק סמוך מאוד לתחילתו או סופו של החודש העברי, משום שרק במועד זה הירח יכול לעבור סמוך לקו הדמיוני המחבר את כדור הארץ עם השמש.

לא בכל פעם שיש ירח מלא או ירח חדש יופיעו ליקוי ירח וליקוי חמה, מאחר שמישור מסלול הירח מוטה ב-5.2 מעלות יחסית למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש. לכן, ליקוי ירח או ליקוי חמה יופיעו בשתי נקודות החיתוך של שני המישורים.

ליקוי החמה שהתרחש ב-29 במאי 1919 שימש לאישוש תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. משלחת מדעית הצליחה לצלם בזמן הליקוי המלא כוכב שהיה אמור להיות מוסתר על ידי השמש בזמן הליקוי. אולם העובדה שכוכב זה נצפה, הוכיחה את טענתו של איינשטיין לגבי עקמומיות היקום שגורמת לאור לנוע בציר עקום וכך לעקוף את השמש.

Total Solar Eclipse 8-21-17
ליקוי החמה המלא ב-21 באוגוסט 2017. צולם בויומינג, ארצות הברית. בתמונה זו משולבות שבע תמונות ברמות חשיפה שונות, בטכניקה של HDR, כדי להראות הן את העטרה של השמש - פלזמה הנפלטת ממנה - והן את פני השטח של הירח המסתירים את השמש.
Solar eclipse 1999 4
ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999
Solar eclipse types he
סוגי ליקוי חמה. א' - ליקוי מלא (אומברה, צל). ב' - ליקוי חלקי מרכזי (אנטומברה). ג' - ליקוי חלקי צדדי (פנומברה). מוצג הצל שמטיל הירח על פני כדור הארץ (הקו התחתון) ומוצג מראה השמש בליקויים השונים.
2008-08-01 Solar eclipse progression
ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008

מחזורי ליקוי

אם ידוע זמן של ליקוי אחד ניתן לחשב הופעת ליקויים נוספים על פי מחזורי ליקוי שהידוע בהם הוא מחזור סארוס ומשכו 6,585.3 ימים כלומר לאחר 18 שנים, 11 ושליש ימים שהם 223 חודשים סינודים (חודש סינודי הוא זמן ההקפה של הירח ביחס לקו המחבר את השמש וכדור הארץ) יתרחש ליקוי נוסף 120 מעלות אורך מערבה משם. מחזור ליקויים נוסף אורכו 19 שנים בדיוק. על סמך הכרת מחזורים אלו הצליח, ע"פ ההיסטוריון הרודוטוס, תאלס איש מילטוס לחזות מראש ליקוי חמה בשנת 585 לפנה"ס.

השפעה על בעלי חיים

ליקוי חמה מבלבל את תחושת הזמן של בעלי חיים[2]. בעלי חיים, שפעילים ביום, מתנהגים כאילו ירד הלילה: כך למשל אצל דגי שונית נצפו דגים פעילי יום שחיפשו מסתור ודגים פעילי לילה שיצאו החוצה[3], מעבר מהיר לדפוסי פעילות ליליים נצפה גם בתנועת זואופלנקטון בזמן ליקוי מלא[4]; ציפורים מתכנסות ללינה[5]; ועדרי צאן ובקר מתחילים לנוע לכיוון מכלאות הלילה[6]. לעומתם, חיות שפעילות בלילה נעשות אקטיביות: צרצרים מתחילים לנגן, ועטלפים מגיחים מהמערות והנקיקים.

ליקויי חמה בתרבות

Likuy hama
ליקוי חמה חלקי מבעד לעננים, 29.3.06, שעה 12:57 בצהריים, צפון רמת הגולן
Solar eclipse
אנימציה של ליקוי חמה

ליקויי חמה תועדו משחר ההיסטוריה, ולעיתים הם מאפשרים להיסטוריונים לתארך מאורעות בעת העתיקה. התיעוד הראשון של ליקוי חמה היה בסין בשנת 2137 לפנה"ס. באשור תועדו אירועים כאלה ברשימות הלימו שהיו פקידים אשוריים. ברשימות נמצא תיעוד של ליקוי חמה בשנתו התשיעית של המלך אשור-דן השלישי, תיעוד זה וחישוב מועד ליקוי החמה לפי חישוב אסטרונומי-מתמטי אפשר לקבע את תאריך הליקוי ל-15 ביוני 763 לפנה"ס, כנ"ל תועד ליקוי חמה מלא בתקופת מלכותו של אשורבניפל שחושב לשנת 661 לפנה"ס[7]. ציון מאורעות אלה סייעו להיסטוריונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק. הליקויים נחשבו בדרך כלל לאותות מבשרי רע. במיתולוגיה הסינית, למשל, נטען כי ליקויי החמה נגרמים על ידי "כלב השמיים", יצור מאיים, שבנוסף להפרעת פעולתם של גרמי השמיים נוהג לזלול ילדים על פני האדמה. הסינים נהגו לתופף, להכות בסירים ולהקים רעש כדי לסלק את המפלצת ולהציל את השמש. עוד במאה ה-19 ירו ספינות הצי הסיני בתותחים בניסיון להציל את הירח בעת ליקוי לבנה.

ליקוי חמה נחשב כמנבא את עתיד הצלחתו ובריאותו של הקיסר, ולכן נודעה לו חשיבות מכרעת לחיזויים אסטרונומיים. בשנת 2300 לפנה"ס נערפו ראשיהם של שני אסטרונומים שלא הצליחו לחזות ליקוי חמה מלא. במאה הראשונה לפני הספירה כבר הבינו האסטרונומים הסינים את הגורם לליקוי החמה, ובשנת 8 לספירה נעשו תחזיות חלקיות שהתבססו על מחזור של 135 חודשים. במאה השלישית כבר ידעו הסינים לחזות את הליקויים.

גם במיתולוגיה היוונית יש לליקוי החמה תפקיד של מטה זעם. באודיסיאה (סיפור מסעו של גיבור מלחמת טרויה, אודיסס, לביתו וניצחונו על מחזריה של אשתו) רועה החזירים, היחיד ממשרתיו של אודיסס שנשאר נאמן לאדונו, מתנבא כי אודיסס ישוב בתחילת החודש:

אשר לתקופת השנה הנה ישוב אודיסס
עם האסף ירח זה ובהתחדש השני
ישוב הלה אל-ביתו ועשה נקמתו
בכל אלה אשר המיטו פה חרפה על אשתו

שיר 14 שורות 161–163, תרגום טשרניחובסקי

כזכור, רק בראש חודש עשוי להתרחש ליקוי חמה ואכן, בחגיגת ראש החודש חוזר אודיסס (מחופש כנווד) לביתו, ופוגש את המחזרים. הסימן לפורענות העומדת לבוא עליהם הוא ליקוי חמה מפתיע:

צלמי בלהות שתו על מלא הפרוזדור והחצר
אצים נחפזים אל ירכתי אפל, והשמש
כבתה בעריפיה, ניטשו חושך וצלמוות

שיר 20, 355-358

הן האסטרונומים הסינים והן עמיתיהם מיוון הבינו כבר לפני 2000 שנה את סיבת הליקויים. כך, למשל, מספר פלוטארכוס כי בשנת 430 לפנה"ס גרם ליקוי חמה לבהלה בקרב צוותי אוניות אתונאיות שהיו בדרכן לתקוף את הפלופונז, אולם פריקלס אשר רכש ידע באסטרונומיה מאנקסגורס, הרגיע את הצוותים

בראות פריקלס כי רב החובל אחוז בהלה ואובד עצות, הסיר מעליו את אדרתו והחזיקה לפני עיניו של האיש לבל יראה הלה דבר ושאל אם סבור הוא שיש בכך משום אסון גדול או סימן לאסון. משהשיב רב החובל בשלילה אמר לו "ובכן מה לך כי תירא? הרי כל ההבדל הוא בכך שהדבר אשר גרם לאפלה הוא גדול יותר מהאדרת"

פלוטארכוס, תרגום שלמה שמואלביץ

היוונים אף הסיקו מצורתו העגולה תמיד של הצל, הנופל על הירח בליקוי לבנה את כדוריות הארץ. שכן רק גוף כדורי יטיל תמיד צל עגול (בלי תלות בזווית ההארה).

ביהדות

מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים? בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ, / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ, / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ. וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעֲמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם– אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל ‑עַמֵי הָאָרֶץ, כּיִ בְרוּאֵי מַעֲלָה, וְאִם הֵם יְקָרִים, / עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים. אַךְ יִחְיֶה אַחֲרֵי נָפְלוֹ / וְיָאִיר אַחֲרֵי אָפְלוֹ, וּבְהִדָּבְקוֹ בְסוֹף הַחֹדֶשׁ עִם הַחַמָּה, אִם יְהִי תְּלִי בֵּינֵיהֶם / וְעַל קַו אֶחָד יַעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם – אָז יַעֲמֹד הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּעָב שְׁחוֹרָה / וְיַסְתִּיר מֵעֵין כָּל ‑רֹאֶיהָ מְאוֹרָהּ: לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל ‑רוֹאֵיהֶם, / כִּי אֵין הַמַּלְכוּת לִצְבָא הַשָּׁמַיִם וְחֵילֵיהֶם, / אֲבָל יֵשׁ אָדוֹן עֲלֵיהֶם, / מַחְשִׁיךְ מְאוֹרֵיהֶם, / כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם. / וְהַחוֹשְׁבִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהֵיהֶם / בָּעֵת הַזֹּאת יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם / וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם וְיֵדְעוּ כִי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹאת וְאֵין לַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלֶת, וְהַמַּחְשִׁיךְ אוֹרָהּ – לוֹ לְבַדּוֹ הַמֶּמְשֶׁלֶת! וְהוּא הַשּׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיהָ, / גְּמוּל חֲסָדֶיהָ, לְהַסְתִּיר אוֹרָהּ / וְלִכְרוֹת מִפְלַצְתָּהּ וַיְסִירֶהָ מִגְּבִירָה.

שלמה אבן גבירול, כתר מלכות י"ב

הנביא עמוס ניבא על ליקוי חמה שיבוא בזמן החורבן:

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם אֲדֹנָי יֱֹיִ, וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם, וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר. וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, וְכָל-שִׁירֵיכֶם לְקִינָה" (ספר עמוס, פרק ח', פסוק ט')

עמוס ניבא בימיו של המלך עוזיהו (769-733 לפנה"ס), ולכן "היום ההוא" הוא קרוב לוודאי ה-15 ביוני 763 לפנה"ס (א' בסיון ב'תתקצ"ז) שליקוי חמה בו תועד על ידי הבבלים.

אולם הנביא ירמיהו קרא לבני ישראל, שלא ללמוד מהגויים, ולא לפחד מ"אותות השמיים" (ליקויי המאורות):

"כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה" (ספר ירמיהו, פרק י', פסוק ב').

בגמרא מפורש ליקוי המאורות כסימן לכעסו של האל:

"בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך...לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו" (בבלי סוכה כט א).

ובהמשך אותו קטע נמנים ארבעה חטאים שגורמים לליקוי חמה:

בשביל ארבעה דברים חמה לוקה:
על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה
ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה
ועל משכב זכור
ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד

עם זאת, התלמוד אינו רואה בליקוי חמה סימן ודאי לפורענות:

"ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתייראין מכל אלו", שנאמר, "כה אמר ה': אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה". (ירמיהו, י', ב')" (שם)

המהר"ל, בספרו "באר הגולה", עוסק בדברי הגמרא במסכת סוכה ומעלה את השאלה כיצד ניתן לקשור את התרחשות ליקוי החמה בהתנהגות האדם, בעוד שדבר ידוע הוא שהדבר קורה ויקרה ממילא בדרך הטבע:

"וסבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים." (שם, הבאר השישי עמ' קו)

בתרוצו מזכיר המהר"ל את אחד מעקרונותיו החשובים - "סבת הסבה", ונדרש גם לנגזרות העולות ממנו:

"וגם דבר זה הוא טעות, שאין מדרך חכמים ז"ל להסיר הסיבה הקרובה שודאי תלוי לקות המאורות במהלך המאורות, אבל סיבת הסבה נתנו הם ז"ל. כי אם לא היה החטא בעולם לא היה דבר זה, כי אין ספק שלקות המאורות הוא פחיתות גדול וחסרון בעולם, ואם לא היה החטא נמצא בעולם לא היה סדר הבריאה נותן שיהיה לקות המאורות שהוא פחיתות וחסרון כמו שמוסכם מכל אדם... הרי שהשם יתברך סידר הנהגת העולם לפי מדריגתו ומעלתו. ומפני כי העולם שייך בו חטאים אלו, ולפיכך מתחלת בריאת העולם לא נתן השם יתברך להם אור שלא יקבל ליקוי, ובזולת חטא לא היה סדר זה. סוף סוף בשביל חטאים אלו הוא ליקוי המאורות. ואולי תאמר, אם כן מוכרח האדם לחטוא. אין זו קושיא, שאין ספק כי אין כלל העולם כולו צדיקים עד הזמן שיקוים ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים, ל') ואז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר (ישעיה, כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' והיה ה' לך לאור עולם, אבל בעולם הזה אין העולם נקי מן החטא." (שם)

רבי יהונתן אייבשיץ מבאר, כי ליקוי המאורות המוזכר בתלמוד אינו מה שמכונה בימינו שהוא רק חציצה בין העולם ולא ליקוי של המאורות עצמם, אלא לכתמי השמש[8].

שד"ל טען, שהאמונה בהשפעתם של ליקויי המאורות על המציאות אינה אמונה יהודית:

"וטעם "אותות" - סימנים, ואומות העולם קראום כן, מפני שהיו מאמינים, שהם סימנים על מה שעתיד לבוא, וכמו שאמר ירמיה "כי יחתו הגוים" "מהמה". והנה ראוי היה שיאמר תחלה, "והיו לימים ושנים ולמועדים", ולבסוף יזכיר האותות שאינם אלא לפרקים, אלא שרצה להחל בגדול..., מפני שהאותות הם עיקר המכוון בחצי הפסוק הזה, כי רצה הקב"ה להודיע את ישראל, כי גם אותות השמים אינם אלא כמו הימים והשנים, כולם מסודרים ברצונו כשאר חוקות הטבע, וכמו היום והלילה וזרע וקציר וקור וחום, וכמו שהיום והלילה והקור והחום אין להם אלוה מיוחד, ואינם מודיעים העתיד לבוא; כן גם אותות השמים; ומאחר שהאמונה באותות השמים ובלקיות חמה ולבנה ללמוד מהן העתיד היתה מפורסמת אצל האומות, ומשה (ואחריו ירמיה) מרחיק הטעות הזאת, ומודיע, שהן דבר טבעי כמו הימים והשנים, הרי זו ראיה גדולה לתורה מן השמים. ואין לתמוה, למה לא רצה הקב"ה לגלות לעמו שאר שיבושים שהיו מורגלים בהם, כי שאר השיבושים לא היו מזיקים בעיקרי האמונה ולא בתיקון המידות, מה שאין כן האמונה באותות השמים, שהיא מזקת כאמונת הניחושים וחברותיה שאסרה תורה, כי תרפה ידי האדם בעבודתו אשר הוא עמל, ותמלא לבו הבל ותסיר בטחונו מהאל" (שד"ל על בראשית, א').

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The maximum possible duration of a total solar eclipse
  2. ^ When The Sun Goes Out, Science Today, February 1980
  3. ^ S. Jennings et al, Reef fish behaviour during a total solar eclipse at Pinta Island, Galápagos; Journal of Fish Biology, Volume 53, Issue 3, pages 683–686
  4. ^ G. Economou et al; Eclipse effects on field crops and marine zooplankton; Atmospheric Chemistry and Physics Discussions, 8, 1291–1320, 2008
  5. ^ Elliot J. Tramer; Bird Behavior During a Total Solar Eclipse; The Wilson Bulletin 112(3):431-432. 2000
  6. ^ Hall, G. H; The Total Solar Eclipse of 1932; Journal of the Royal Astronomical Society of Canada, Vol. 26, p.337
  7. ^ J. B. Zirker, Total Eclipses of the Sun; Science 19 December 1980, Volume 210, Number 4476
  8. ^ יערות דבש, ב', דרוש י"ב.
29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 277 ימים.

Eclipse

Eclipse היא פלטפורמת תוכנה פתוחה וחופשית לפיתוח יישומי צד־לקוח עשירים. Eclipse מנוהלת על ידי Eclipse Foundation, מוסד ללא כוונת רווח המתווה את כיווני ההתפתחות של הפלטפורמה.

כלי פיתוח רבים מפותחים כיום על־גבי Eclipse וחלקם מנוהלים כתתי־פרויקטים במסגרת Eclipse Foundation. על הפלטפורמה מפותחים מוצרים מסחריים רבים וכן פרויקטים פתוחים וחופשיים שונים (לדוגמה Vuze).

עם זאת, השימוש הרווח ביותר ב־Eclipse הוא ככלי פיתוח ליישומים בשפת Java‏. Eclipse מספקת סביבת פיתוח מתקדמת לשפה זו, והיא בעצמה משמשת לפיתוח פלטפורמת Eclipse, הכתובה גם היא ב־Java. נוסף על כך, ל־Eclipse יש מספר רב של פרויקטים משניים, המספקים סביבות פיתוח לשפות אחרות כגון C++‎, פייתון ורבות אחרות.

ההשערה הרווחת היא שהשם "Eclipse" נבחר בגלל התחרות עם חברת סאן מיקרוסיסטמס, מפתחת שפת Java. "סאן" פירושו שמש ו־"Eclipse" פירושו ליקוי חמה.

אלמנך

אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים. האלמנך מתאר בדרך כלל את המתרחש בתחום מסוים בתקופה קצובה וערוך בטבלאות. האלמנך כולל מראי מקומות, קטעי פרשנות וניתוחים סטטיסטיים בתחום אותו הוא סוקר בהרחבה. אלמנך יכול להכיל מידע אסטרונומי כמו זמני הזריחה והשקיעה של השמש או הירח, ליקוי חמה או ירח וכן זמני גאות ושפל, רשימות מסוגים שונים "קוי הזמן" בתחומים שונים ועוד.

ארתור אדינגטון

סר ארתור סטנלי אדינגטון (באנגלית: Sir Arthur Stanley Eddington‏; 28 בדצמבר 1882 – 22 בנובמבר 1944) (OM) היה אסטרופיזיקאי אנגלי במחצית הראשונה של המאה ה-20 וכיהן כפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג'. בהירות אדינגטון, הגבול הטבעי לבהירותם של כוכבים, או של אנרגיה הנוצרת על ידי ספיחה על עצם קומפקטי, נקרא על שמו. יש המחשיבים אותו לראשון האסטרופיזיקאים.

אדינגטון תרם תרומה משמעותית לקידום תורת היחסות. בגלל מלחמת העולם הראשונה שובשה התקשורת בין מדענים במדינות המעורבות במלחמה ובפרט בין גרמניה ובריטניה. המאמרים המכוננים של תורת היחסות הכללית, הועברו מגרמניה, בה שהה אלברט איינשטיין, דרך הפיזיקאי ההולנדי וילם דה סיטר, לאדינגטון, שנעשה אחד מחסידיה הראשונים של תאוריה זו. אדינגטון כתב מספר מאמרים אשר בישרו והסבירו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין לעולם דובר-האנגלית, והוא מוכר בזכות פירושיו והסבריו הפופולריים. בנוסף, עמד על כך שניתן לבחון את תוקפה של התורה בעת ליקוי חמה מלא. אדינגטון ערך מסע תצפית ליקוי חמה בשנת 1919, מסע שהתפרסם כמספק את אחד האישורים הראשונים לתורת היחסות, אם כי למעשה התוצאות שהשיג היו רחוקות מלהיות חד משמעיות.

אשור-דן השלישי

אשור-דן השלישי היה מלך אשור בתקופת האימפריה האשורית החדשה הוא מלך בין השנים 773‏-755 לפנה"ס.

אשור-דן היה בנו של המלך אדד-ניררי השלישי, הוא מלך לאחר אחיו שלמנאסר הרביעי. מעט מאוד ידוע על תקופת מלכותו. שלטונו הוגבל על ידי השפעתם החזקה של נכבדים חשובים ובמיוחד מפקד הצבא האשורי הסריס שמשי-אילו . שלטונה של אשור נחלש מאז מותו של אבי סבו שלמנאסר השלישי ותקופת שלטונו המשיכה מגמה זו.

על פי הקאנון האפונימי של אשור בשנת 765 לפנה"ס פגעה מגפה באשור, ובשנים שלאחר המגפה המלך לא היה יכול לצאת למסעות מלחמה. (הנוהג האשורי היה שהמלך מוביל אחת לשנה מסע מלחמה). בשנת 763 לפנה"ס פרץ כנגדו מרד שנמשך 4 שנים עד שנת 759 לפנה"ס כשמגפה נוספת פגעה באשור.

יורשו של אשור-דן היה אחיו אשור-ניררי החמישי.

בשנת מלכותו התשיעית של אשור-דן, אירע ליקוי חמה אשר לפי חישוב אסטרונומי-מתמטי אירע בשנת 763 לפנה"ס. ליקוי חמה זה איפשר את תיארוכה של כל רשימת הלימו האשורית בין השנים 893 לפנה"ס – 666 לפנה"ס, ובכך תרם לקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק.

דמדומים (סדרת ספרים)

דמדומים (באנגלית: Twilight) היא סדרת ספרי פנטזיה ורומנטיקה שנכתבו על ידי הסופרת האמריקאית, סטפני מאייר. הסדרה עוקבת אחר תקופה בחייה של איזבלה "בלה" סוון, נערה שעברה לפורקס, וושינגטון, ומתאהבת באדוארד קאלן, ערפד בן 109 שנה. הסדרה מסופרת בעיקר מנקודת מבטה של בלה, חוץ מחלקים נבחרים שמסופרים על ידי הדמות ג'ייקוב בלאק, איש זאב. Midnight Sun, הספר החמישי בסדרה שלא ראה אור, מספר למעשה את הסיפור של הספר הראשון, דמדומים, מנקודת מבטו של אדוארד קאלן. הנובלה, The Short Second Life of Bree Tanner, שמספרת את סיפורה של ערפדית צעירה שהוזכרה בליקוי חמה, יצא לאור ב-5 ביוני 2010. סאגת דמדומים: המדריך המאויר הרשמי, אנציקלופדיה מאויירת שמיוחסת לסדרת דמדומים, יצאה ב-12 באפריל 2011.

מאז יציאתו של הרומן הראשון, דמדומים, בשנת 2005, הספרים צברו פופולריות עצומה והצלחה מסחרית ברחבי העולם. דמדומים היא סדרת הספרים הפופולרית ביותר בקרב צעירים נכון להיום; ארבעת הספרים זכו בפרסים מרובים.

נכון לאוקטובר 2010, הסדרה מכרה מעל 117,000,000 עותקים ברחבי העולם עם תרגומים של 38 שפות שונות ברחבי העולם. ארבעת ספרי דמדומים קבעו ברציפות שיאים עולמיים.

כל ארבעת ספרי הסדרה עובדו לסרטי קולנוע, עיבוד קולנועי של דמדומים יצא בשנת 2008. הסרט השני, דמדומים 2: ירח חדש, יצא ב-20 בנובמבר 2009. הסרט השלישי, דמדומים 3: ליקוי חמה, יצא ב-30 ביוני 2010. הסרט הרביעי דמדומים 4: שחר מפציע, יצא ב-17 בנובמבר 2011.

הסתרה (אסטרונומיה)

באסטרונומיה, הסתרה (בלועזית: אוֹקוּלטציה) היא אירוע בו גרם שמים עובר על פני גרם שמים אחר ומסתיר אותו. הסתרה יכולה להיות מלאה או חלקית. כאשר לגוף הקרוב גודל זוויתי קטן בהרבה משל הגוף הרחוק, האירוע נקרא מעבר. הסתרה של השמש על ידי הירח נקראת ליקוי חמה. עבור צופה על כדור הארץ ליקוי לבנה אינו אירוע הסתרה, שכן ניתן לראות את הירח החשוך, אך עבור צופה על הירח מדובר באירוע הסתרה בו כדור הארץ עובר על פני השמש.

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבגלקסיית שביל החלב.

כדור הארץ וגופים נוספים (הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי) חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה.

מסת השמש היא 99.86% מכלל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוח הכבידה הגדול של השמש מושך חומר אליה, ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו־גרעינית שבה דוחפת גופים החוצה ממנה.

הגופים הגדולים (כוכבי הלכת) במערכת השמש מצויים במסלולי סיבוב סביב השמש, כאשר כוח הכבידה של השמש הוא הכוח המחזיק אותם במסלול, ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסלולי הגופים נקבעים על ידי האינטראקציה הכבידתית בין כל הגופים במערכת השמש, אם כי השמש עצמה היא הגורם הדומיננטי, ובקירוב ראשון המסלולים הם מסלולים אליפטיים קפלריאניים.

האנרגיה של קרינת השמש תומכת בכל החיים בכדור הארץ ומניעה את האקלים ואת מזג האוויר הגלובלי.

השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעיתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (Sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (Helios). במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש". במיתולוגיה היוונית והרומאית היא קרויה אפולו.

הסמל האסטרולוגי והאסטרונומי של השמש מורכב מעיגול שבמרכזו נקודה: . על אף שנראה שהסמל מציין את מיקום השמש במרכז מערכת השמש, הוא קדם לתפיסה ההליוצנטרית.

ליקוי החמה המלא ב-21 באוגוסט 2017

ליקוי החמה המלא ב-21 באוגוסט 2017 היה ליקוי חמה מלא בארצות הברית, כ-38 שנה לאחר הפעם האחרונה שבה נראה ליקוי חמה מלא בארצות הברית בשנת 1979. משך הליקוי המרבי היה 2:41.6 דקות במדינת אילינוי ורוחב הליקוי המלא היה כ-115 ק"מ ברצועה שנמשכה ממדינת אורגון במערב עד קרוליינה הדרומית במזרח. הליקוי המלא התחיל ב-16:48:32 UTC, שיאו היה ב-18:26:40 UTC והוא הסתיים ב-20:01:35 UTC.

ליקוי חמה זה היה ה-22 מתוך 77 ליקויים בסדרת סארוס 145, שהליקוי הקודם בה היה ליקוי החמה המלא ב-11 באוגוסט 1999, שנמשך 2:23 דקות. הליקויים בסדרה זו מאופיינים בזמן עולה של משך הליקוי, והליקוי הארוך ביותר בסדרה, ליקוי 50, צפוי להתרחש ב-25 ביוני 2522, במשך 7:12 דקות, קרוב למשך הליקוי הארוך ביותר האפשרי, שהוא 7:32 דקות.

מסדרון הליקוי המלא היה צר וכולו בארצות הברית. הליקוי הארוך ביותר, 2:41.6 דקות, היה בקואורדינטות 37°35′0″N 89°7′0″W, מעט דרומית לעיר קרבונדייל שבאילינוי. להבדיל מרוב ליקויי החמה המלאים, שמתרחשים מעל הים או באזורים דלילי אוכלוסין, ליקוי זה נראה באזורים בעלי אוכלוסייה רבה. זהו גם ליקוי החמה הראשון שנראה כליקוי מלא רק בארצות הברית מאז הקמתה בשנת 1776.

מסדרון הליקוי המלא חלף במדינות ארצות הברית לפי הסדר הבא: אורגון, אידהו, ויומינג, נברסקה, מיזורי, אילינוי, קנטקי, טנסי, קרוליינה הצפונית, קרוליינה הדרומית. בכל אחת מהמדינות היו אירועי צפייה המוניים מלווים בהסברים מקיפים על התופעה.

ליקוי חמה חלקי נראה בכל אמריקה הצפונית ואמריקה המרכזית, וכן בחלקים הצפוניים של אמריקה הדרומית, מערב אירופה וצפון אפריקה.

ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006

ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 הוא ליקוי חמה מלא שבשיאו כוסתה השמש למשך 4:07 דקות. ליקוי חמה זה נצפה גם בישראל, אם כי בישראל היה הליקוי חלקי.

ליקוי החמה היה הליקוי המלא היחיד בשנת 2006, אם כי ב-22 בספטמבר 2006, היה גם ליקוי טבעתי. מסדרון הליקוי המלא אמנם היה צר אך הוא חצה כמחצית מכדור הארץ. מסלול צל הירח החל בברזיל, חצה את האוקיינוס האטלנטי, דרך חוף גאנה, חלף דרך בנין וניגריה, חצה את ניגריה ועבר דרך ניז'ר, צ'אד, לוב, חצה מעט את הגבול המצרי ומשם דרך הים התיכון לאזור אנטליה שבטורקיה, המשיך צפונה לצפון-מזרח טורקיה, גאורגיה והרי הקווקז, קזחסטן והים הכספי, מרכז קזחסטן, מזרח קזחסטן, מזרח רוסיה ולבסוף הוא נראה במונגוליה. צל חלקי נראה באזורים נרחבים בחלק הצפוני של אפריקה, המזרח התיכון, מזרח אירופה וחלקים גדולים מאסיה.

ליקוי חמה (ספר)

ליקוי חמה (באנגלית: Eclipse) הוא רומן מאת סטפני מאייר, המהווה המשך לרבי המכר הקודמים שלה, "דמדומים" ומולד ירח". ב-30 ביוני 2010 יצא סרט "דמדומים 3: ליקוי חמה" המבוסס על ספר זה.

ליקוי חמה בקנדהאר

ליקוי חמה בקנדהאר (בפרסית: ﺳﻔﺮ قندهار - מילולית: "מסע לקנדהאר") הוא סרט בהפקה איראנית-צרפתית מאת הבמאי האיראני מוחסן מח'מלבאף. המסע עצמו הוא מקגאפין - מכשיר עלילתי - אשר מאפשר לבמאי להכיר לצופה

את מדינת אפגניסטן תחת שלטון הטליבאן, על מכלול נופיה, מגוון תושביה, תרבותה הייחודית ומראות המלחמה שבה היא מצויה. הסרט הציג את המדינה, על תחלואיה, בפני הציבור שאינו מכיר את אפגניסטן ומקבל מידע עליה רק בחדשות.

הסרט מבוסס בחלקו בחלקו על סיפורה האמיתי של נילופר פאזירה, תושבת קנדה ילידת אפגניסטן, שאינה שחקנית במקצועה, אשר ביקרה שנה קודם במדינה על מנת להכירה.

הסרט זכה לתשומת לב רבה, היות שהוא הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ימים אחדים לפני פיגועי 11 בספטמבר 2001.

"ליקוי חמה בקנדהאר" זכה בפרס "Prize of the Ecumenical Jury" בפסטיבל הקולנוע בקאן.

ליקוי מאורות

ליקוי מאורות הוא אירוע אסטרונומי המתרחש כאשר גרם שמים נע אל תוך צילו של גרם שמים אחר. המונח משמש לרוב לתיאור ליקוי חמה, כאשר צל הירח עובר על פני כדור הארץ או ליקוי ירח, כאשר הירח נע אל תוך צלו של כדור הארץ. המונח משמש גם לתיאור התופעה בה אחד מירחיו של צדק (או כוכב לכת אחר) עובר בתוך צילו של כוכב הלכת, או כאשר אחד מהירחים נע אל תוך הצל של ירח אחר. כל ליקוי מאורות הוא אירוע הסתרה שבו הגוף שמטיל את הצל מסתיר לגוף המוצל את מקור האור שלו. עם זאת יש אירועי הסתרה רבים אחרים שאינם ליקוי מאורות, כמו כוכב או כוכב לכת מוסתר על ידי הירח או על ידי כוכב לכת אחר.

ליקוי מאורות הוא מצב סיזיגי, כלומר מצב בו שלושה מגרמי השמים נמצאים על קו אחד ישר.

כאמור, שני הליקויים המשמעותיים ביותר בכדור הארץ הם:

ליקוי ירח - מנקודת מבטו של הירח, כדור הארץ מכסה את השמש. הירח נע דרך הצל הנוצר בידי כדור הארץ. האירוע יכול להתרחש רק בזמן ירח מלא.

ליקוי חמה - מנקודת מבטו של כדור הארץ, הירח מכסה את השמש. הירח מטיל צל על פני כדור הארץ. הדבר יכול להתרחש רק בזמן מולד הירח.ליקוי מלא מתרחש כאשר מקור האור חסום לחלוטין על ידי העצם המסתיר. בליקוי חמה, הצופה נמצא בתוך כתם הצל שיוצר הירח.

ליקוי חלקי מתרחש במקומות בהם רק חלק מהארה חסום על ידי הגוף המסתיר (ליקוי חמה), או כאשר רק חלק מהגוף מוסתר על ידי הצל (ליקוי ירח). בליקוי חמה, הצופה נמצא בחלק הפנומברה של צל הירח.

ליקוי טבעתי הוא ליקוי מלא של מאור כאשר לעין נראית טבעת אור סביב הגוף החוסם. בליקוי חמה הצופה נמצא בתוך חלק האנטומברה של צל הירח. מדובר בצירוף מקרים בכך שהשמש והירח הם בעלי גודל נראה כמעט זהה, דבר המאפשר ליקוי טבעתי. ליקויי טבעת הם זמן אידיאלי לצפייה בהתפרצויות שמש.

ישנו גם ליקוי בן כלאיים המורכב משלושת המצבים. הליקוי מתחיל כליקוי טבעתי, הופך למלא ובסופו חוזר למצב טבעתי.

ליקוי הכולל את השמש, כדור הארץ והירח יכול להתרחש רק כאשר שלושתם נמצאים על אותו הקו. מאחר שמישור המסלול של הירח הוא בהטיה ביחס למישור סיבובו של כדור הארץ (מישור המלקה, קו הליקויים), ליקוי מתרחש רק כאשר שלושת הגופים קרובים להצטלבות שלושת המישורים האלה. השמש עוברת דרך ההצטלבות פעם בשנה, וליקויים מתרחשים בערך אחת לשני חודשים ירחיים. בשנה יכולים להתרחש בין שניים לשבעה ליקויים. הם חוזרים בהתאם למחזורי השמש.

מורשיליש השני

מוּרְשִילִיש השני היה מגדולי מלכי החתים, ומלך בין השנים 1321 - 1295 לפנה"ס. הוא היה בנו הצעיר של שופילוליומש הראשון ואחיו של ארנוואנדש השני. חלק ניכר מהחוקרים מאמינים שטרם הכתרתו למלך שמו היה גַל-מִשֵדִי, שם שפירושו "מפקד שומרי הראש", דבר המעיד ככל הנראה על עיסוקו בתקופת שלטון אחיו. השם הופיע בכתובת חרטומים לובית עשויה הירוגליפים אכדיים ושומריים. עם עלייתו לשלטון לאחר מות אחיו שינה מורשיליש השני את שמו.

שנות שלטונו הראשונות לוו במרידות חוזרות ונישנות של שבט הקַשְקַש מרמת אנטוליה וממלכת אַרְזַוַה במערב אנטוליה. מרידות אלה פרצו ככל הנראה עקב מותו הפתאומי של ארנוואנדש השני ועלייתו של מורשיליש לשלטון, אשר נתפס כחסר ניסיון. הבוז והלעג אותם הפגינו השבטים תועדו היטב על ידי מורשיליש השני:

בעוד שמורשיליש השני היה חסר ניסיון כאשר הוכתר למלך הוא לא היה צעיר בשנים, לו היה צעיר, היה ככל הנראה ממנה לו יועץ או אפוטרופוס. לתדהמת השבטים המורדים התגלה מורשיליש השני כמנהיג צבאי ופוליטיקאי דגול, אשר לא נפל בהרבה מאביו. מן התיעוד ההיסטורי אשר נשתמר מימי מלכותו ניתן להבין שבשנתיים הראשונות היה עסוק בדיכוי המרד של שבט הקַשְקַש. מיד עם תום המערכה פנה לעבר ממלכת אַרְזַוַוה.

אחד הדברים המעניינים את ההיסטוריונים ואת האסטרונומים בימינו הוא ליקוי חמה אשר לפי המסמכים ההיסטוריים התרחש בשנה העשירית למלכותו של מורשיליש השני, בדיוק כאשר עמד לפתוח במסע מלחמה נוסף כנגד שבט הקַשְקַש. ליקוי חמה זה נחשב על ידי חוקרי המזרח התיכון הקדום כאחת התופעות החשובות ביותר, מפני שהוא עוזר בתיארוכה של אותה התקופה, ולפי מחקרים שנעשו בימינו ניתן להצביע על שני תאריכים אפשריים לליקוי זה. אך בסוגיה זאת נחלקים דעות החוקרים. בעוד שחלקם מאמינים שהליקוי התרחש ב-13 באפריל 1308 לפנה"ס טוענים אחרים לתאריך 24 ביוני 1312 לפנה"ס. מכאן נובע השוני בין תיארוך שנות המלוכה של מלכי החתים.

עטרה (שמש)

העטרה או קורונה (Corona) היא השכבה העליונה של כוכב, כדוגמת השמש, והיא נקראת גם "הילת השמש". העטרה מכילה בעיקר פלזמה של מימן, ויש נוכחות קטנה מאוד של יסודות נוספים. ניתן לצפות בה יחסית בקלות בזמן ליקוי חמה. עובי ההילה אינו מוגדר והיא מתמזגת עם רוח השמש ועם התפרצויות של הפוטוספירה.

העטרה לא מפוזרת באופן אחיד לרוחב פני השמש. במהלך תקופות השקט של השמש, העטרה מתרכזת פחות או יותר סביב קו המשווה המגנטי, ויש בה חורים באזורי הקטבים. ואולם במהלך תקופות בהן השמש פעילה, העטרה מפוזרת סביב כל השמש, והיא פעילה במיוחד מעל כתמי שמש. בהילה ישנם אזורים שחורים (אזורי-X) הנקראים גם חורים בהילה. חורים אלה גדולים בהרבה מכתם שמש ממוצע, ולכן משך חייהם ארוך יותר. "חורים" אלה "נסגרים" תוך ארבעה חודשים וזורם מתוכם זרם חזק במיוחד של רוח שמש.

פלנטריום

פְּלָנֵטָרִיוּם הוא מכשיר שבאמצעותו מקרינים תמונה מדומה של כיפת השמים, כפי שהיא משתקפת לעינו של הצופה בה מכדור הארץ. במשך הזמן הוחל המושג גם על המבנה הכיפתי עליו מקרינים תמונה זו.

מטרת הפלנטריום היא להקרין את תמונת שמי הלילה לצופים, וכן להמחיש תופעות כגון: תנועתה המדומה של כיפת השמים, תנועת כוכבי הלכת, תנועת הירח על צורותיו המשתנות לצופה בו מכדור הארץ, ליקוי חמה וליקוי ירח. מפעיל הפלנטריום שולט בהקרנה, ויכול להדגים את תנועת גרמי השמים בצורה איטית יותר או מהירה יותר, וכן לחזור על ההקרנה פעם אחר פעם.

המכשיר מופעל על ידי מפעיל אנושי או על ידי תוכנת מחשב. הוא מורכב ממנוע חשמלי אשר מפעיל מערכות גלגלי שיניים, וכן פנסים אשר יוצרים אשליה של נקודות אור המייצגות כוכבים, כוכבי לכת וירחים.

הפלנטריום הראשון נבנה בתחילת המאה העשרים, ואט אט הוא הפך לכלי הדגמה מקובל להסבר תופעות אסטרונומיות.

פרסי בחירת הנוער 2011

טקס פרסי בחירת הנוער לשנת 2011 התקיים ב-7 באוגוסט 2011 באמפיתיאטרון גיבסון שבקליפורניה ושודר בערוץ פוקס. את הטקס הנחתה השחקנית קיילי קווקו ולאורכו הופיעו האמנים וויל.איי.אם, סלינה גומז והסצנה, וואן רפובליק וג'ייסון דירולו. בטקס זה האמנית טיילור סוויפט קיבלה את פרס Ultimate, ואילו הזמרת והשחקנית דמי לובאטו קיבלה את פרס השראה מטעם Acuvue.

מספר המועמדויות הרב ביותר: הסרט "דמדומים 3: ליקוי חמה" - 10 מועמדויות

מספר הזכיות הרב ביותר: הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק ראשון" + הסדרה "יומני הערפד" + הזמרת והשחקנית סלינה גומז + הזמרת טיילור סוויפט - 5 זכיות כל אחד

שקיעה (ספר)

שקיעה (באנגלית: Nightfall) הוא סיפור מדע בדיוני קצר שנכתב על ידי הסופר אייזק אסימוב ופורסם בספטמבר 1941. כחמישים שנה לאחר פרסומו הורחב הסיפור לרומן בשיתוף פעולה של אסימוב ורוברט סילברברג.

בסיפור מתואר כוכב לכת המואר באורן של שש שמשות, כך שתושביו אינם יודעים חשיכה מהי. הסיפור עוסק בהתרחשותו של ליקוי חמה שמסתיר את השמש היחידה שזורחת באותו הזמן וגורם לעלטה גמורה על פני הכוכב. הסיפור הקצר מתאר את האירועים המתרחשים בשעות שקדמו לליקוי והספר מרחיב את הקורות בכוכב בטרם הליקוי ובימים שלאחר מכן.

בשנת 1968 נבחר הסיפור על ידי אגודת סופרי המדע הבדיוני בארצות הברית כסיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר מאז ומעולם. "שקיעה" הוא גם שמו של קובץ סיפורים קצרים של אסימוב, שיצא בהוצאת מסדה בשנת 1980 (מתרגם: אדם שרתיאל). הספר כולל את הסיפור "שקיעה" (בגרסתו הקצרה), כמו גם כמה סיפורים מפורסמים אחרים של אסימוב (ביניהם "מארחת" ו"למען מטרה טובה...").

רשימת רשימת ליקויי חמה 1990 - 2000
תאריך הליקוי שעה UTC סוג זמן כיסוי
מלא (דקות)
מסלול הליקוי
התחלה אמצע סוף
15 בינואר 1991 - 23:53 - טבעתי 07:53 -
11 ביולי 1991 - 19:06 - מלא 06:53 הוואי, מקסיקו, אמריקה המרכזית, אמריקה הדרומית (קולומביה, ברזיל)
4 בינואר 1992 - 23:05 - טבעתי 11:41 -
30 ביוני 1992 - 12:10 - מלא 05:21 -
24 בדצמבר 1992 - 00:31 - חלקי - -
21 במאי 1993 - 14:19 - חלקי - -
13 בנובמבר 1993 - 21:45 - חלקי - -
10 במאי 1994 - 17:11 - טבעתי 06:14 -
3 בנובמבר 1994 - 13:39 - מלא 04:23 אמריקה הדרומית (פרו, צ'ילה, בוליביה, ברזיל, פרגוואי)
29 באפריל 1995 - 17:32 - טבעתי 06:37 -
24 באוקטובר 1995 - 04:32 - מלא 02:10 המזרח התיכון, איראן, הודו, תאילנד, דרום מזרח אסיה, אינדונזיה, פיליפינים, אוסטרליה
17 באפריל 1996 - 22:37 - חלקי - -
12 באוקטובר 1996 - 14:02 - חלקי - -
9 במרץ 1997 - 01:24 - מלא 02:50 -
2 בספטמבר 1997 - 00:04 - חלקי - -
26 בפברואר 1998 - 17:28 - מלא 04:09 -
22 באוגוסט 1998 - 02:06 - טבעתי 03:14 -
16 בפברואר 1999 - 06:34 - טבעתי 00:40 -
11 באוגוסט 1999 09:29 11:03 12:36 מלא 02:23 אירופה, אסיה
5 בפברואר 2000 - 12:49 - חלקי - -
1 ביולי 2000 - 19:33 - חלקי - -
31 ביולי 2000 - 02:13 - חלקי - -
25 בדצמבר 2000 - 17:35 - חלקי - -
רשימת ליקויי חמה 2001 - 2020
תאריך הליקוי שעה UTC סוג זמן כיסוי
מלא (דקות)
מסלול הליקוי
התחלה אמצע סוף
21 ביוני 2001 10:35 12:03 13:31 מלא 04:57 דרום אמריקה, אפריקה
14 בדצמבר 2001 - 20:52 - טבעתי 03:53 צפון ומרכז אמריקה
10 ביוני 2002 - 23:44 - טבעתי 00:23 אסיה, אוסטרליה, צפון אמריקה
4 בדצמבר 2002 05:50 07:31 9:11 מלא 02:04 דרום אפריקה, אנטארקטיקה, אינדונזיה, אוסטרליה
31 במאי 2003 - 04:08 - טבעתי 03:37 אירופה, אסיה, צפון אמריקה
23 בנובמבר 2003 22:19 22:49 23:18 מלא 01:57 אוסטרליה, ניו זילנד, אנטארקטיקה, דרום אמריקה
19 באפריל 2004 - 13:34 - חלקי - אנטארקטיקה, דרום אפריקה
14 באוקטובר 2004 - 02:59 - חלקי - אסיה, הוואי, אלסקה
8 באפריל 2005 - 20:36 - מעורב 00:42 האוקיינוס השקט, מרכז אמריקה
3 באוקטובר 2005 08:41 10:31 12:22 טבעתי 04:32 צפון אפריקה, אירופה, המזרח התיכון, מערב אסיה, הודו
29 במרץ 2006 08:36 10:11 11:48 מלא 04:07 מערב אפריקה, צפון אפריקה, יוון, טורקיה, מרכז אסיה, מונגוליה
22 בספטמבר 2006 - 11:40 - טבעתי 07:09 דרום אמריקה, מערב אפריקה, אנטארקטיקה
19 במרץ 2007 - 02:32 - חלקי - אסיה, אלסקה
11 בספטמבר 2007 10:25:46 12:31 14:36:33 חלקי - דרום אמריקה, אנטארקטיקה, דרום האוקיינוס האטלנטי
7 בפברואר 2008 - 03:55 - טבעתי 02:12 אנטארקטיקה, אוסטרליה, ניו זילנד
1 באוגוסט 2008 - 10:21 - מלא 02:27 צפון אמריקה, סיביר, גרינלנד, קנדה, מונגוליה, סין
26 בינואר 2009 - 07:59 - טבעתי 07:54 דרום אפריקה, אנטארקטיקה, דרום מזרח אסיה, אוסטרליה
22 ביולי 2009 - 02:35 - מלא 06:39 הודו, סין, האוקיינוס השקט
15 בינואר 2010 - 07:06 - טבעתי 11:08 אפריקה, אסיה
11 ביולי 2010 - 19:34 - מלא 05:20 דרום אמריקה, טהיטי
4 בינואר 2011 - 08:51 - חלקי - אירופה, אפריקה, מרכז אסיה
1 ביוני 2011 - 21:16 - חלקי - איסלנד, צפון אמריקה, מזרח אסיה
1 ביולי 2011 - 08:38 - חלקי - דרום האוקיינוס ההודי
25 בנובמבר 2011 - 06:20 - חלקי - דרום אפריקה, אנטארקטיקה, טסמניה, ניו זילנד
20 במאי 2012 - 23:53 - טבעתי 05:46 האוקיינוס השקט, אסיה, צפון אמריקה
13 בנובמבר 2012 - 22:12 - מלא 04:02 אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אמריקה, דרום האוקיינוס השקט
10 במאי 2013 - 00:25 - טבעתי 06:03 אוסטרליה, ניו זילנד, מרכז האוקיינוס השקט
3 בנובמבר 2013 - 12:46 - מעורב 01:40 מזרח ארצות הברית, דרום אירופה, אפריקה
29 באפריל 2014 - 06:03 - טבעתי - דרום הודו, אוסטרליה, אנטארקטיקה
23 באוקטובר 2014 - 21:44 - חלקי - צפון האוקיינוס השקט, צפון אמריקה
20 במרץ 2015 - 09:46 - מלא 02:47 האוקיינוס האטלנטי, נורווגיה, הקוטב הצפוני
13 בספטמבר 2015 - 06:54 - חלקי - דרום אפריקה, דרום הודו, אנטארקטיקה
9 במרץ 2016 - 01:57 - מלא 4:09 דרום אסיה, האוקיינוס השקט
1 בספטמבר 2016 - 09:07 - טבעתי 3:06 אפריקה
26 בפברואר 2017 - 14:53 - טבעתי 0:44 דרום אפריקה דרום אמריקה
21 באוגוסט 2017 - 18:25 - מלא 2:40 ארצות הברית
15 בפברואר 2018 - 20:51 - חלקי - אנטארקטיקה, דרום אמריקה
13 ביולי 2018 - 03:01 - חלקי - דרום אוסטרליה
11 באוגוסט 2018 - 09:46 - חלקי - צפון אירופה, צפון אסיה
6 בינואר 2019 - 01:41 - חלקי - מזרח אסיה
2 ביולי 2019 - 19:23 - מלא 4:33 דרום אמריקה
26 בדצמבר 2019 - 05:18 - טבעתי 3:39 דרום אסיה
21 ביוני 2020 - 06:40 - טבעתי 0:38 דרום מערב אסיה
14 בדצמבר 2020 - 16:13 - מלא 2:10 דרום אמריקה
מערכת השמש
השמשכוכב חמהנוגההירחכדור הארץקטגוריה:ירחי מאדיםמאדיםקרסחגורת האסטרואידיםצדקקטגוריה:ירחי צדקשבתאיירחי שבתאיאורנוסקטגוריה:ירחי אורנוסירחי נפטוןנפטוןקטגוריה:ירחי פלוטופלוטוקטגוריה:ירחי האומיההאומיהמאקה-מאקהחגורת קויפרדיסנומיהאריסהדיסק המפוזרעננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה המידה המקורי; מיקום הסמן על כל אחד מהגופים, יציג את שמו)

השמשכוכב חמהנוגהכדור הארץמאדיםקרסצדקשבתאיאורנוסנפטוןפלוטוהאומיהמאקה-מאקהאריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, MK 2, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכתכוכב לכת ננסיגופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארצייםענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.