לינגואה פרנקה

לינגואה פרנקהאיטלקית: Lingua franca) היא שפה המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות. כאשר נפגשים שני אנשים שאינם מדברים אותה שפה והם צריכים לקיים דו־שיח ביניהם, הם ישתמשו בשפה המוכרת לשניהם, ובדרך כלל תהיה זו שפה של עם דומיננטי באזור או בתרבות שהם חיים בה. פעמים רבות משפיעה הלינגואה פרנקה על השפות המקומיות, גם באוצר המילים וגם בדקדוק; כך למשל חדרו יסודות מן היוונית, שהייתה הלינגואה פרנקה במזרח התיכון בתקופת חז"ל, לתוך לשון חז"ל. לעיתים אף נוצרת כתוצאה מהשפעה זאת שפה קריאולית.

היסטוריה ומחקר

המונח "לינגואה פרנקה" הוא באיטלקית ומשמעותו "שפת הפרנקים"; המילה "פרנקים" מתייחסת לעמים האירופאים כפי שכונו בפי הערבים. השפה הראשונה שנקראה "לינגואה פרנקה" הייתה איטלקית מעורבת במילים מטורקית, פרסית, צרפתית, יוונית וערבית, ששימשה כשפת תקשורת דיפלומטית במזרח התיכון. אחר כך הורחב בבלשנות השימוש במונח "לינגואה פרנקה" לכל שפה המשמשת לתקשורת בין דוברים משפות שונות. כיום ברוב המדינות החדשות באפריקה משתמשים באנגלית, בפורטוגזית או בצרפתית כלינגואה פרנקה, כירושה קולוניאלית ובמטרה להתגבר על ריבוי שפות ודיאלקטים של קבוצות אתניות שונות.

בתקופות שונות ובמקומות שונים שפות רבות ששימשו כלינגואה פרנקה, למשל:

ביטוי זה משמש גם לשפה המשמשת אנשים המתמחים במקצוע או בתחום עיסוק מסוים.

ראו גם

אטאליק

אטאליק מקורו משפות טורקיות, מכיוון שהשפה הטטרית הייתה לינגואה פרנקה בקווקז, המונח אטאליק השתמשו בו רוב עמי הקווקז.

(בצ'רקסית: Пlургъэлъагъу) פאור-ר׳אל׳אר׳ו פירושו ״להציג את המאומץ״ הוא מנהג צ'רקסי קדום אשר במסגרתו הכשירו הצ'רקסים את ילדיהם באמנויות הלחימה החל מגיל צעיר. בהגיעו לגיל שבע שנים נשלח הילד למשפחת אומנה למשך שבע שנים ובמסגרתן למד את אמנויות הלחימה השונות. בגיל 14, עם שובו לביתו נחשב הנער לוחם מן המניין, הצטרף למעגל הלוחמים שהגן על המולדת ובעת שנאלצו הצ'רקסים לצאת לקרב, פנו אליו ישירות ללא צורך בקבלת רשות מהוריו.

אכדית

אכדית (לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי. שפה זו הייתה בשימוש במסופוטמיה בקרב האשורים והבבלים בין השנים 100–2500 לפני הספירה. גם בתקופה שהדיבור בה דעך, היא עדיין שימשה כשפה כתובה. בשיאה הייתה לינגואה פרנקה (שפת תקשורת בין עמים דוברי שפות שונות) של המזרח הקדום. דוגמה לכך אפשר למצוא באוסף המסמכים הקדומים המכונה מכתבי אל-עמארנה, שחובר במאה ה-14 לפני הספירה. המסמכים כתובים באכדית אף-על-פי שנשלחו ממלכים דוברי שפות כנעניות אל מלך מצרים.

בשל ריבוי החומר הכתוב באכדית, שפה זו נחקרה ונלמדה היטב ואף נעשה בה שימוש כדי לפענח שפות עתיקות אחרות. למשל, בחפירות העיר אוגרית נתגלו מילונים אוגריתײם-אכדיים. מילונים קדומים אלה סײעו בפענוח השפה האוגריתית, כיון שהשפה האכדית מוכרת היטב. המיתוסים הכתובים באכדית מושווים לעיתים קרובות לסיפורי התנ"ך (בפרט לסיפורי ספר בראשית), ומספקים מקור חשוב להבנת הרקע לסיפורי התנ"ך וכן לפענוח מילים לא-ברורות בעברית מקראית. יתרון חשוב אחר של השפה נובע מכך שהיא נכתבה בכתב הברות, הכולל סימון לתנועות. רוב השפות השמיות העתיקות נכתבו באבג'ד (אלפבית עיצורי), ולכן קשה לשחזר את הפונולוגיה (תורת ההגה) ואת המורפולוגיה (תורת הצורות) שלהן. הטקסטים האכדיים נותנים מידע רב-ערך על האופן שבו נהגו השפות השמיות הקדומות.

לצורכי מחקר, מקובל לכתוב את השפה האכדית באותיות לטיניות לפי תעתיק מוסכם. לפעמים משתמשים בתעתיק המשקף את החלוקה לסימנים בכתב יתדות, כך שכל סימן מתועתק בנפרד, למשל:

ak-ka-du-ú (כל סימן מתועתק פונטית ומופרד במקף). לפעמים מתעתקים את הגיית המילה בלי התחשבות בחלוקה לסימני הכתב המקוריים, למשל: Akkadû (פירוש המילה: אכדי). פריצת הדרך הסופית בפענוח השפה באה אדוארד הינקס, הנרי רולינסון ויוליוס אופרט באמצע המאה ה -19.

אלן סוקל

אלן סוקל (באנגלית: Alan Sokal) (נולד ב-24 בינואר 1955) הוא פיזיקאי אמריקאי, חבר סגל אוניברסיטת ניו יורק ובסגל אוניברסיטת לונדון.

סוקל ידוע במיוחד בשל פרשת סוקל, שבה פרסם מאמר בכתב העת Social Text, מגזין פוסטמודרניסטי שאוניברסיטת דיוק מוציאה לאור.

המאמר נקרא: Transgressing the Boundaries: Towards a Transformative Hermeneutics of Quantum Gravity (בתרגום חופשי – מעבר לגבולות: לקראת פרשנות טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית), והיה חסר כל משמעות – אוסף של ציטוטים חסרי משמעות של הוגי דעות פוסט-מודרניסטיים בצירוף שטויות פסבדו-מדעיות.

סוקל פרסם את העובדה שהמאמר היה שקרי (או פרודיה בלשונו), במאמר שפרסם בירחון לינגואה פרנקה. המהומה שנוצרה בעקבות זאת נחשבת לשיאן של מלחמות המדע, ויכוח בין הוגי דעות פוסטמודרניסטיים למדענים והוגי דעות שהתנגדו לפוסט-מודרניזם.

ב-1997 הרחיב סוקל ביחד עם ז'אן ברימונט, פיזיקאי בלגי, את הביקורת שלו בספר שיצא בצרפת בשם "אינטלקטואלים מתחזים" (Impostures intellectuelles), ובארצות הברית בשם "נונסנס אופנתי" (Fashionable Nonsense) . ב-2008 פרסם סוקל ספר נוסף, "מעבר לתרמית" (Beyond the Hoax) .

אלפבית ארמי

האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבת עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה). הוא התפתח מן האלפבית הפיניקי והחל להיבדל ממנו לקראת המאה ה-8 לפנה"ס. כמו בסוגים אחרים של אלפבית עיצורי, כל האותיות מייצגות עיצורים, חלקן גם כאם קריאה, ואז הן מסמנות תנועות.

מבחינה היסטורית, האלפבית הארמי חשוב מכיוון שכמעט כל מערכות הכתיבה ההודיות והמזרח תיכוניות מסתמכות עליו במידה זו או אחרת. זאת בין היתר בשל היותה של הארמית לינגואה פרנקה ושפה רשמית במספר מדינות, בהן האימפריה האשורית החדשה, האימפריה הבבלית וממלכת פרס האחמנית. כתבי הקודש של היהדות והאסלאם, כמו גם כתבי קודש נוצריים וחלק מהבודהיסטיים כתובים בסוגי כתב שמוצאם מן הארמית. ייתכן שאף קיים קשר בין המשפחה הברהמית של סוגי הכתב, שבהם נעשה שימוש בהינדואיזם, בסיקהיזם ובחלק מענפי הבודהיזם לבין האלפבית הארמי.

האלפבית הארמי היה כתוב בתחילה באלפבית פיניקי ובהמשך התפתח לכתב מרובע. ישנם דוברי ארמית אשר השתמשו בעבר ואף משתמשים כיום באלפבית סורי, הדומה מאוד לאלפבית העברי.

בלשון חז"ל ובעקבותיהם אף בספרות העברית הארכאית מכונה כתב זה בשם אלפבית אשורי, חילוף זה נגרם בשל כך שבתקופת בית שני נהגו היהודים לכנות את ארם בשם "אשור", משום שבשלהי ימיה הפכה ארם למחוז אשורי (ומכאן השם המודרני סוריה). באימפריה האשורית עצמה לעומת זאת הונהגה השפה האכדית בניב הצפוני (אשורית), ומערכת הכתב הייתה כתב היתדות השומרי.

ביסלמה

בִּיסלַמָה‏‎ ‎‏(Bislama באנגלית, Bichelamar בצרפתית) היא שפה קריאולית, אחת משלוש השפות הרשמיות של ונואטו, בצד האנגלית והצרפתית, והיא שפת ההמנון של ונואטו. השפה החלה להיווצר בסוף המאה ה-19. הכתב נעשה בסימני האלפבית הלטיני.

רוב רובן של המילים בשפה זו מקורן באנגלית, ומקצתן – בשפות של בני האיים; מילים ספורות הגיעו מצרפתית. ביסלמה מצויה בשימוש נרחב במרכזים העירוניים של המדינה. באיי מדינת ונואטו נמנו למעלה ממאה שפות שונות, וצפיפות השפות בה היא הגבוהה בעולם – כ-2,000 נפש לשפה בממוצע. בהיותה לינגואה פרנקה ביסלמה מגשרת בין דוברי השפות השונות במדינה, אך השימוש הגובר בשפה המשותפת דוחק בהדרגה את השפות האחרות. חלקן מצויות על סף הכחדה ודובריהן סְפורים. השפעתן של השפות המקומיות על אוצר המילים קטנה, ומילותיהן משמשות בעיקר בשמות החי והצומח. הדקדוק והתחביר של ביסלמה מושתתים על אלה של משפחת השפות האוסטרונזיות. רק ב-1995 ראה אור מילון לשפה זו, והוא תורם להאחדה בכתיב שלה.

היסטוריה של היוונית

השפה היוונית קיימת בדיבור ובכתב למעלה מ-3,000 שנה, ובצורתה המודרנית היא השפה העיקרית ביוון. ערך זה עוסק בהיסטוריה של השפה.

יוונית

יוונית (Ελληνικά (מידע • עזרה) - אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו. היוונית דוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה (למעשה דיאלקטים יווניים שרדו באסיה הקטנה עד למאה ה־20) וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה ניתן להבחין בין מספר דיאלקטים יווניים, והבולטים בהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו־קפריסאי וניב צפון־מערבי. הניב האטי הוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

יוונית עתיקה

יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6. תקופה זו מקבילה לשלוש התקופות של יוון העתיקה - הארכאית, הקלאסית וההלניסטית. ליוונית העתיקה קדמה היוונית המיקנית. בזמן התקופה ההלניסטית היוונית העתיקה הייתה ידועה כקוֹינֶה, אשר לימים, עם פיצול האימפריה הרומית, הפכה לשפה הרשמית של האימפריה הרומית המזרחית, לימים האימפריה הביזנטית. יוונית זו כבר נקראה "יוונית ביזנטית", ומקץ מאות שנים נוספות התגלגלה ליוונית המודרנית של ימינו. היוונית העתיקה הייתה שפתם של הומרוס ושל ההיסטוריונים, המחזאים והפילוסופים של תור הזהב של אתונה. דרך הלטינית, שורשים רבים בשפה היוונית העתיקה התגלגלו לשמותיהם המדעיים של מינים רבים.

לינגואה פרנקה (כתב עת)

לינגואה פרנקה (באנגלית: Lingua Franca) היה כתב עת בשפה האנגלית שעסק בחיים האינטלקטואליים באקדמיה. כתב העת הוקם ב-1990 על ידי ג'פרי קיטיי, עורך ופרופסור לספרות צרפתית באוניברסיטת ייל. בכתב העת פורסמו ידיעות חדשותיות על הנעשה באוניברסיטאות ומאמרי ביקורת על פרסומים מחקריים שונים. בנובמבר 2000, 10 שנים לאחר ייסוד כתב העת, כתב הוילג' ווייס ש"השפעתו של "לינגואה פרנקה" על תרבות כתבי העת של שנות ה-90 הייתה כה חזקה, עד שלעיתים קשה להיזכר כמה היה תופעה ייחודית באקדמיה בתחילתו".

בכתב העת התפרסמה לראשונה פרשת סוקל, ועורך לינגואה פרנקה פרסם מאוחר יותר ספר (The Sokal Hoax), ובו מאמרים נבחרים על הנושא.

כתב העת פסק מפעילות ב-2001 בעקבות ירידה ברווחים. בשנה שאחרי כן פרסם העורך אלכסנדר סטאר אסופה בשם Quick Studies: The Best of Lingua Franca.

מוזיקה מזרחית - מונחים

המונחים המוזיקליים המשמשים במוזיקה המזרח-תיכונית. המונחים משמשים כיום בשפה הערבית בשל היותה השפה השלטת באזור המזרח התיכון (לינגואה פרנקה) במאות השנים האחרונות וכן בשפותיהן של האימפריות הגדולות ששלטו באזור, כלומר הפרסית והטורקית.

מכתבי יב

מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה-5 לפנה"ס.

נורדית עתיקה

נורדית עתיקה היא שפה גרמאנית עתיקה שדוברה על ידי הוויקינגים במהלך התקופה הוויקינגית, ועד לשנת 1300 בערך, ממנה התפתחו השפות הצפון גרמניות המודרניות כגון שוודית, נורווגית, דנית ואיסלנדית.

הנורדית התפתחה במאה השמינית מהשפה הפרוטו-נורדית, שהתפתחה מהפרוטו-גרמאנית. במשך רוב הזמן נכתבה השפה הנורדית העתיקה בכתב הרוני, אך בתקופה מאוחרת יותר נכתבה במקומות מסוימים גם בכתב הלטיני. השפה נחלקה לשלושה דיאלקטים נפרדים: "נורדית מערבית עתיקה", שממנה התפתחה הנורווגית העתיקה, "נורדית מזרחית עתיקה", שהייתה הבסיס לשוודית ולדנית, ו"גוטנית עתיקה" (Old Gutnish), שגלגוליה היום מקושרים לרוב ל"נורדית המזרחית העתיקה".

השפה הופצה באירופה ובמקומות נוספים עם הכיבוש הוויקינגי. היא שימשה באזורים שנכבשו כשפת השלטון והמסחר, והיוותה לינגואה פרנקה.

הנורדית העתיקה היא אחד המקורות למרבית השפות הסקנדינביות בנות זמננו.

סרנן טונגו

סרנן טונגו (ידועה גם כסרננטונגו וסרנן) היא שפה קריאולית המדוברת בסורינאם ומשמשת שפת לינגואה פרנקה בקרב תושביה.

שפה זו התפתחה לראשונה עם הגעתם של ספנים פורטוגליים לחופי מערב אפריקה. השפה התפתחה בעקבות מגעים תקשורתיים בין סוחרים

ומגלי ארצות מאירופה לבין ילידי אפריקה. השפה מבוססת בעיקרה על השפה האנגלית, אך מורכבת גם ממספר רב של מילים מהולנדית, בגלל השתלטותה של הולנד על סורינאם בשנת 1667.

השפה החלה כשפת פידג'ין שהייתה מדוברת בפי עבדים אפריקאים בסורינאם אשר לרוב לא הייתה להם שפה משותפת. שפה זו גם נהייתה לשפת התקשרות בין העבדים לאדוניהם, מכיוון שלא הורשו העבדים ללמוד או לדבר הולנדית. עם הגעתם של קבוצות אתניות בתור עובדי קבלן, הפכה סרנן טונגו ללינגואה פרנקה.

על כן, סרנן טונגו היא שפה קריאולית המורכבת מאנגלית, הולנדית (המרכיבות כ–85% מכלל אוצר המילים), מעט פורטוגזית ושפות אפריקאיות אחרות.

פלאוגרפיה

פָּלֵאוֹגְרַפְיָה (מיוונית: γράφειν παλαιός, 'גרפין פלאוס': גרפין - לכתוב, פלאוס - עתיק) היא ענף מחקר העוסק בחקר הכתב והתפתחותו הגרפית. זהו ענף מחקר המקביל לאפיגרפיה (העוסקת בתוכן הכתובות ובידע ההיסטורי והאנתרופולוגי העולה מהן).

הכתב הוא תוצר מעשי ידי אדם, וצורת כל אות בו היא מוסכמה, שכן הוא צריך להיות מובן הן על ידי הכותב והן על ידי הקורא. שפה בינלאומית רווחת (לינגואה פרנקה) חייבת להיות אחידה ומובנת אפילו על פני אזורים נרחבים. ובכל זאת, כמו בכל מעשי ידי אדם יש גם בכתב התפתחות איטית. מעקב ולימוד התפתחות זו היא בסיס עבודתו של הפלאוגרף. מתוך מעקב אחר ההשתנות של כל אות ואות בכתב, ושל כל האלפבית גם יחד, ומתוך נקודות מוצא ידועות, מנסה הפלאוגרף להעריך את זמן כתיבתה של כתובת.

בדרך כלל מתייחסת הפלאוגרפיה לכתובות בדיו, שכן בהן ניתן להבחין בהתפתחות הגרפית המתרחשת בכתב מזמן לזמן. הפלאוגרפיה מתייחסת פחות לכתובות לפידריות (כתובות החקוקות על אבן, או מעוצבות בפסיפס), שכן בהן קשה ביותר להבחין בהתפתחות, מן הטעם הפשוט שהן לא נחקקו בהכרח על ידי יודע קרוא וכתוב, אלא על ידי בעל מלאכה (סתת או אמן פסיפסים) שהעתיק אל האבן או הפסיפס שרטוט שהוכן על ידי סופר.

בדרך כלל אין בתהליך התפתחותו של כתב 'מהפכות' אלא רק שינויים איטיים. יחד עם זאת קרו מקרים שהוחלף כתב על ידי הוראה מגבוה (כמו: החלפת הכתב העברי העתיק בכתב המרובע; החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני בשפה הטורקית; החלפת הכתב הגרמני (פרקטור, המכונה בפי העם בשם 'גותי') בכתב לטיני בשפה הגרמנית). תהליך כזה כבר חורג מתחום עיסוקו של הפלאוגרף.

פרשת סוקל

פרשת סוקל או תרמית סוקל (באנגלית: The Sokal Hoax או The Sokal affair) הוא כינוי שניתן לתעלול אקדמי שבו פורסם מאמר מופרך מיסודו בכתב עת פוסטמודרני נחשב העוסק בלימודי תרבות.

בשנת 1996 פרסם הפיזיקאי אלן סוקל את מאמרו "פורצים גבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית" ( Transgressing the Boundaries: Toward a Transformative Hermeneutics of Quantum Gravity) בכתב העת Social Text היוצא על ידי אוניברסיטת דיוק. ביום פרסום המאמר, במאי 1996, חשף המחבר בכתב העת לינגואה פרנקה כי המאמר הארוך ועמוס הערות השוליים מופרך מיסודו ומורכב מבליל שטויות, הבלים וטעויות בחשבון בסיסי. אחת הטענות המופרכות במאמר הייתה ש־ (פאי – היחס בין קוטר המעגל להיקפו) ו־G (קבוע הכבידה) הם תלויי הקשר היסטורי, כמו כן טוען המאמר בין השאר שבדיוק כמו המציאות החברתית גם המציאות הפיזיקאלית היא הבניה חברתית ולשונית ושתורת הכבידה הקוונטית מראה שמרחב הזמן איננו מציאות פיזיקאלית אובייקטיבית.

המאמר פורסם בגיליון של כתב העת שהוקדש ל"מלחמות המדע" - דיון מתמשך שהחל בשנות ה-70 של המאה ה-20, הסלים והגיע לשיאו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, בין מצדדי המדע, רובם מדענים ופילוסופים אנליטיים של המדע, למתנגדיו, רובם סוציולוגים של המדע ומבקרי תרבות המשתייכים לזרם הפוסטמודרני. עקב פרסום זה התחוללה שערורייה רבתי באקדמיה, סביב השאלה מדוע פורסם המאמר מלכתחילה, ומה אומר פרסום המאמר על אמות המידה של כתבי האקדמיה של ימינו. סוקל עצמו הכריז במפורש שמטרת המאמר הייתה להדגים את הטפשות שבפוסטמודרניזם ואת הניוון המחשבתי שהוא גורם לאקדמיה. לימים, אף חיבר ספר עם ז'אן בריקמונט, פיזיקאי בלגי, שהרחיב את ביקורתו על ההגות הפוסטמודרנית ועל רלטיביזם תרבותי ביחס למדע.

ביקורת נמתחה על עורכי Social Text וגרסה כי הסיבה העיקרית לכך שהסכימו לקבל את המאמר לדפוס היא עובדת היותו רווי במינוחים פוסטמודרניים אשר החמיאו לדעתם הפרטית של העורכים. להגנתם טענו עורכי כתב העת כי התייחסו לתוכן הפילוסופי של המאמר כניסיון ראשוני ולא מוצלח במיוחד של פיזיקאי להתמודד עם תאוריות ביקורתיות מורכבות, ושלא הייתה להם סיבה לחשוד בתוכן הפיזיקלי של המאמר בגלל המוניטין המכובד של הכותב. עוד טענו כי המאמר לא עמד אמנם בסטנדרטים הרגילים לפרסום, אולם הם חשבו שיש לו מקום בגיליון המיוחד שהוקדש למלחמות המדע.

שפה מתוכננת

שפה מתוכננת (באנגלית: Planned Language או Constructed Language) ידוע גם בקיצור (Conlang או Conlanging) היא שפה שאוצר המילים שלה והדקדוק שלה הומצאו באופן יזום ומתוכנן, להבדיל משפה טבעית, שהתפתחה באופן טבעי כחלק מהתרבות. שפה מתוכננת היא למעשה חיקוי של שפה טבעית, בעיקר מבחינת כללי התחביר והפונולוגיה. ההבדל בין שפות מתוכננות לשפות מלאכותיות (כגון שפות מחשב או שפות לוגית) הוא בכך שהאחרונות אינן מחקות בהכרח את הדקדוק האנושי, ובדרך כלל אין להן מערכת פונולוגית כלל. לרוב, שפה מתוכננת נוצרת לתקשורת בין בני אדם, בעיקר כדי להקל על התקשורת הבינלאומית, אך יש שפות מתוכננות שנוצרו לצורך קיום תקשורת סודית, במסגרת יצירה ספרותית, או כניסוי בלשני (אלה נקראים "שפות מהונדסות"). מספר שפות מתוכננות נוצרו במסגרת ניסויים בלשניים בקופי אדם, כדי לאפשר לקופי אדם לרכוש שפה הדומה לשפה אנושית טבעית.

לפעמים מכנים שפות מתוכננות "שפות מלאכותיות", אך כינוי זה אינו מדויק, והוא יוצר בלבול בין סוגים שונים של שפות לא-טבעיות. שפות מתוכננות הן מלאכותיות בכך שנוצרו באופן יזום בידי בני אדם, אולם המבנה שלהן מבוסס על המבנה של שפות טבעיות. שפות מלאכותיות לגמרי כמו שפות מחשב או שפות לוגיות אינן כפופות לחוקי הדקדוק המוכרים משפות טבעיות, והן נועדו לתקשורת בין בני אדם למכונות (בעיקר מחשבים), או לצורך מחקרים פילוסופיים ומתמטיים. שפה מתוכננת עשויה להפוך בתנאים מסוימים לשפה טבעית, אולם אין אפשרות להפוך שפת מחשב או שפה לוגית לשפה אנושית טבעית.

העיסוק בבניית שפות מתוכננות נקרא "קונלינגוויסטיקה" (Conlinguistics או Conlanging). אדם שעוסק בקונלינגוויסטיקה כתחביב מכונה "קונלנגר" (conlanger) או בונה שפות מלאכותיות. שפה מלאכותית נקראת "קונלנג" (conlang - כקיצור של constructed language).

שפות באפריקה

על פי הערכות, קיימות באפריקה כ-1250–2100 שפות, ויש חוקרים המעריכים, כי קיימות בה כ-3000 שפות.

השפות מחולקות לשש משפחות חשובות:

שפות אפרו-אסיאתיות: דְבוּרוֹת בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובחלקים מסוימים של הסאהל.

שפות אוסטרונזיות: מדוברות במדגסקר.

שפות הודו-אירופיות: מדוברות בדרום היבשת (לדוגמה: אפריקאנס), ובמובלעות של סאוטה ומלייה בצפון היבשת (ספרדית). שפת קאהו מרוכזת במדבריות נמיביה ובוטסואנה.

שפות ניז'ריות-קונגולזיות: שפת בנטו דְבוּרָה במערב אפריקה, במרכז אפריקה, בדרום-מזרח ובדרום אפריקה.

שפת נילו: מדוברת בסהרה, בסודאן ובצ'אד (שנוי במחלוקת).קיימות מספר שפות נוספות, השייכות למשפחות קטנות אחרות, שלא צויינו לעיל, כמו גם שפות שטרם סווגו. בנוסף, קיים באפריקה מגוון רחב של שפות סימנים, שברובן הן שפות מבודדות , אשר אינן משתייכות למשפחת שפות כלשהי, ואשר התפתחו באופן עצמאי.

כמאה שפות נמצאות בשימוש נרחב לשם תקשורת בין-אתנית, ביניהן: ערבית, סומלית, ברברית, אמהרית, אורומו, סווהילי, האוסה, שפת הפולה ויורובה. שפות אלו דְבוּרוֹת בפיהם של עשרות מיליוני בני אדם. אם אשכולות של עד מאה שפות דומות נספרים יחדיו, 12 שפות יחשבו כמדוברות על ידי 75%, ו-15 שפות על ידי 85% מאוכלוסיית אפריקה, בין אם כשפה ראשונה ובין אם כשפה שנייה.

המגוון הלשוני העשיר של מדינות אפריקניות רבות יצר מדיניות שימור לשונית בעידן הפוסט-קולוניאלי. בניגריה לבדה קיימות למעלה מ-500 שפות, עובדה ההופכת אותה אחד הריכוזים הגדולים ביותר של גיוון לשוני בעולם.

בשנים האחרונות, הפכו מדינות אפריקה מודעות יותר ויותר לערך ההון הלשוני שלהן. ילדים בעלי רקע אתני מעורב נחשפים בקביעות ליותר משפה אחת כבר מרגע לידתם. אנשים בעלי רקע אתני מעורב נישאים לעיתים קרובות גם מחוץ לשבט בו נולדו וגדלו, עובדה שהובילה לכך, שמשקי בית דו לשוניים ורב לשוניים הפכו נפוצים ביותר

. המדיניות הננקטת כיום עוסקת בשימור העושר הלשוני הקיים ביבשת, בפרט שימור שפות, הנתונות בסכנת הכחדה. כל שפות אפריקה נחשבות שפות רשמיות של האיחוד האפריקאי. שנת 2006 הוכרזה על ידי האיחוד האפריקאי כ"שנת השפות האפריקניות". למרות שנעשה שימוש נרחב בשפות לינגואה פרנקה באמצעי התקשורת השונים, כמו גם במערכות החינוך, וחלק גדול מהן נחשבות שפות לאומיות, רק מעטות מהן נחשבות שפות רשמיות.

שפות בנטו

שפות בנטו או ניז'ר-קונגו B או "בנטו צר" היא משפחה גדולה של שפות השייכות לשפות ניז'ר-קונגו. שפות הבנטו מונות 522 שפות מתוך 1,532 שפות במשפחת ניז'ר-קונגו בסך הכל, ודובריהן יושבים כמעט בכל שטחה של אפריקה שמדרום לקו המשווה (למעט חלקים מאפריקה הדרומית, בבוצואנה ובנמיביה).

שפת אם

שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה. בהתאם, אדם יכול להיות מכונה דובר שפה מסוימת כשפת אם.

מקור השם בכך שלרוב לומד ילד את יסודות השפה במשפחתו, פעמים רבות מאמו. גרסה אחרת למקור השם היא שזו שפת המקור או שפת המולדת־האם או שפת הארץ.

באנגלית המונח "First language" (שפה ראשונה), מדגיש את הראשוניות של שפת האם בסדר הכרונולוגי של למידת השפות אצל הפרט.

שפת אם היא לרוב השפה בה הדובר מיומן יותר מבכל שפה אחרת. לרוב, שפה יכולה להיחשב שפת אם רק אם נרכשה לפני תום גיל העשרה או תפשה את המקום המרכזי בלימודיו ובחינוכו של הדובר. ישנם מקרים בהם אנשים גדלים בסביבה רב לשונית, שבה מדברים בשתי שפות או יותר. לדוגמה, בניהם של מהגרים עשויים לשלוט ברמה גבוהה גם בשפה המדוברת בביתם וגם בשפה המדוברת בסביבתם. במדינות מסוימות, נהוגות שתי שפות במקביל והלומד עשוי להיחשף לשתיהן בביתו ובלימודיו במקביל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.