ליל הגשרים

ליל הגשרים (נקרא גם "מבצע מרכולת") הוא כינויה של פעולה מתואמת של הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, בליל י"ח בסיוון תש"ו (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946), שבמהלכה הותקפו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל. תשעה מהגשרים פוצצו, אחד מהגשרים ניזוק קשות ואחד הגשרים לא פוצץ. הצלחת הפעולה גרמה לניתוק זמני של נתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים. פעולת פיצוץ גשר א-זיב הסמוך לאכזיב השתבשה ו-14 מאנשי הכוח התוקף נהרגו. בשאר הפעולות לא היו נפגעים לכוחות הפלמ"ח.

מבצע מרכולת
מערכה: המאבק היהודי בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל
תאריך התחלה: 16 ביוני 1946
תאריך סיום: 17 ביוני 1946
משך הסכסוך: לילה אחד
קרב לפני: ההתקפה על משטרת רמת גן
קרב אחרי: ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת
מקום: גבולות ארץ ישראל
עילה: התנגדות לשלטון המנדט
תוצאה: 10 גשרים פוצצו
הצדדים הלוחמים
ראשי מדינה
דוד בן-גוריון
דוד רמז 
אלן גורדון קנינגהם 
מפקדים

משה סנה (תנועת המרי)
יגאל אלון (פלמ"ח)

אבידות

14 לוחמי פלמ"ח

Allenby Bridge
גשר אלנבי לאחר שפוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים
British Forces in the Middle East, 1945-1947 E31945
גשר אלנבי לאחר ליל הגשרים

תכנון הפעולה

את הרעיון לפגוע בגשרים המחברים את ארץ ישראל עם שכנותיה הגה מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון ותכנון הפעולה הוטל על קצין המבצעים, דב צסיס. נבחרו מטרות אשר היו אמורות לפגוע בבריטים על ידי ניתוק חלק גדול מצירי האספקה העיקריים בין ארץ ישראל והמדינות השכנות, באמצעות פיצוץ אחד עשר גשרים מרכזיים. המשימה הוטלה על הזרוע המגוייסת של 'ההגנה' - הפלמ"ח. במקביל, הוטל על לח"י לפגוע בבתי המלאכה של הרכבת בחיפה.

תכנון הפעולה החל כבר בינואר 1946. התכנון המקורי היה להוציאה אל הפועל במרץ 1946. אולם סיבות מדיניות (ביקורה של הוועדה האנגלו-אמריקאית באותה עת בארץ ישראל וההמתנה לתגובת בריטניה למסקנות הוועדה) גרמו לדחייתה. ארבעה גשרים ומעברים הוצאו מראש מהרשימה המתוכננת על ידי ההנהגה המדינית של ההגנה. הגשר שבין מנהרות ראש הנקרה, ושלושת הגשרים שעל הירדן ועל הירמוך אשר הובילו אל מפעל החשמל בנהריים, אחרי שלעובדים בנהריים הובטח בתקופה קודמת כי ההגנה לא תגרום לניתוקם הפיזי.

בחודשים לפני הפעולה נאסף מידע רב על המטרות. נערכו תצפיות וסיורים מקדימים באתרי הפשיטה. נבדקו צירי הגעה ונסיגה. הושגו תוכניות הגשרים ממע"צ וכך תוכנן מיקום מטעני חומר הנפץ. נאסף ציוד רב אשר נדרש לפעולה, במיוחד כמויות גדולות של חומר נפץ אשר נלקחו ממחסני סולל בונה. בגלל הרצון לבצע את כל הפיצוצים באותה עת, נדרש היה תיאום בין כל הכוחות המבצעים. תוכננו והוקצו גם כוחות למשימות של הסחה ושל חסימה בחלק מאתרי הפשיטה. בגלל הצורך לשאת כמויות גדולות של חומר הנפץ נדרשו כוחות גדולים יחסית לביצוע הפשיטות. במיוחד באתרים אשר היו מרוחקים ודרשו הליכה ארוכה אל היעד.

עיתוי הפעולה המדויק נקבע לאחר הכרזתו של שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, ב-12 ביוני כי הממשלה הבריטית חוזרת בה למעשה מהתחייבותה לקבל את מסקנות וועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל לאפשר עליית 100,000 יהודים לארץ ישראל. בווין טען שפתיחת שערי הארץ לפני 100,000 יהודים תצריך משלוח של דיוויזיה בריטית נוספת והוצאה של 200 מיליון ליש"ט מאוצר המדינה. לפיכך קבלה על עצמה תנועת המרי העברי להוכיח כי סגירת שערי הארץ בפני יהודים עלולה אף היא להטיל עול צבאי כבד על הבריטים.

הפעולה תוכננה להתבצע בלילה ללא ירח, במטרה להקשות על גילוי מוקדם של הכוחות הפושטים. אולם, הכתבה של הדרג המדיני בהגנה הביאה לביצוע הפעולה בלילה של ירח מלא, דבר אשר גרם דאגה רבה בקרב מפקדי הכוחות. לאחר הפעולה נודע כי למרות החשאיות שאפפה את ההכנות למבצע, קיבלו הבריטים - סמוך לתחילת המבצע - מידע מוקדם על הכוונה לבצע פעולה רחבת היקף, אך לא היה במידע די כדי לרמוז על כיוון הפעולה.

הגשרים שהותקפו

Yarmooch
הגשר ההרוס על הירמוך שפוצץ בליל הגשרים
גשר שיח' חוסיין קרס לתוך הירדן 1946 ארכיון ההגנה
גשר שיח' חוסיין קרס לתוך הירדן, 1946, ארכיון ההגנה

אחד עשר הגשרים שהותקפו הם:

  1. גשר מטולה צפון מערב, על הכביש המוביל לצידון, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דוד צ'רקסקי (הוא "איש הפלמ"ח ושמו דודו" משירו של חיים חפר).
  2. גשר מטולה צפון מזרח, על נחל עיון, (נמצא בקצה הצפוני של שמורת נחל עיון)[1]פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דני נוימן. נפתחה אש על הכוח, אך הוא הצליח לשוב ללא נפגעים.
  3. גשר בנות יעקב, על נהר הירדן, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד עודד מסר. זקיפים ערבים, שאיבטחו את הגשר, נוטרלו והורחקו מהמקום.
  4. גשר אל חמה (חמת גדר), על נהר הירמוך, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד אהרן ספקטור. הגשר, 130 מטר אורכו, היה הגשר הארוך ביותר באותה עת בארץ ישראל. הכוח נתקל ברוכבים בעת הנסיגה, פתח עליהם באש ושב ללא נפגעים לבסיסו.
  5. גשר שייח' חוסיין, על נהר הירדן, על כביש בית שאן - אירביד, פוצץ על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד ברוך אקסלרוד.
  6. גשר אדם (גשר דמיה), על נהר הירדן, פוצץ על ידי כח מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקוד יוחנן זריז. הכח הגיע רכוב במשאית. הרג ערבי שניסה לחצות את הגשר (על פי עדות אחרת, רק שבה אותו), הצמיד אל הגשר מטען חבלה בעל מנגנון השהייה ונסוג עם הרכב. המטען לא התפוצץ במועד ולמחרת, בעת שקצין חבלה בריטי ניסה לפרקו, התפוצץ המטען והרס את הגשר. הקצין הבריטי נהרג בפיצוץ.[2][3]
  7. גשר אלנבי, על נהר הירדן, על כביש ירושלים - עמאן, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקוד חיים בר לב. במהלך הפעולה נפתחה אש על הכוח. הכוח השיב באש והצליח להצמיד את המטענים ולפוצץ את הגשר. הנסיגה בוצעה לכיוון ים המלח ומשם בסירה אל החוף המערבי של ים המלח ומסע רגלי עד רמת רחל.[4]
  8. גשר מסילת הברזל על נחל הבשור, על ציר עזה-רפיח, סמוך לדיר אל-בלח (נ.צ. 08830991) פוצץ על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקוד אתיאל עמיחי. אזור הגשרים היה מאובטח היטב. בזמן הגישה אליו נפתחה אש.
  9. גשר של כביש - עזה רפיח מעל נחל הבשור, צמוד לגשר הרכבת, הותקף ונפגע קשות על ידי כוח משני של הכוח שפגע בגשר מסילת הברזל, בפיקוד ישעיהו גביש. הכוח אשר פגע בשני הגשרים נסוג במסע רגלי של 40 ק"מ אל דורות ורוחמה.[5]
  10. גשר א-זיב (מסילת ברזל), על נחל כזיב, הותקף על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד נחמיה שיין. הגשר פוצץ, כנראה על ידי כדור שנורה לעבר כוח הפלמ"ח ופגע במטען שהוצמד לגשר. בפיצוץ נהרגו 13 לוחמים מהכוח התוקף, בהם מפקד הפעולה. כמו כן, נהרג מהירי יחיעם ויץ. אנשי חברה קדישא מחיפה יצאו עם בוקר לחפש את גופות הנופלים, ומצאו רק שרידי איברים, שאי אפשר היה לזהותם. שרידים אלה הובאו בחשאי לקבורה בחיפה. יום לפני יום השנה העשרים ושתיים לנופלם, בי"ז בסיוון תשכ"ח (13 ביוני 1968), הובאו השרידים למנוחת עולמים בטקס ממלכתי רב משתתפים ליד האנדרטה שהוקמה לזכר הנופלים בסמוך לגשרים. בשנת 2001 נמצא קבר אחים נוסף של שרידי הלוחמים בליל הגשרים, על ידי במאית הסרט "קבר יש רק אחד" שושי בן חמו, בשנת 2003 אוחדו הקברים בחלקה הצבאית ביד לי"ד באכזיב, בהלוויה ממלכתית. הפעולה, מציאת הקבר ואיחוד הקברים מונצחים בסרטה של בן חמו על מה שאירע בליל י"ח בסיוון תש"ו.
  11. גשר א-זיב (כביש), על נחל כזיב, הותקף על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד נחמיה שיין. עקב הירי שנפתח על הכוח ופיצוץ גשר הרכבת, נסוג הכוח והגשר לא נפגע.

תוצאות הפעולה

Bridge Night commemorative plaque
לוחית הנצחה ליד גשר הזיו

מיד לאחר הפעולה, החלו הבריטים לחפש את מבצעיה. הם ערכו חיפושים בחניתה ובמצובה, על רקע חשדם כי הקיבוצים שימשו בסיס יציאה לכוח אשר תקף את גשרי א-זיב, ועצרו במצובה 27 חברים. חיפוש דומה נערך בבית הערבה על רקע החשד כי הקיבוץ שימש כבסיס יציאה לכוח אשר פוצץ את גשר אלנבי. במקום התפתח מאבק אשר בסופו נפצעו 12 חברים (מהם שניים פציעה קשה) ונעצרו 70. בקיבוץ כפר גלעדי, אשר נחשד על ידי הבריטים כבסיס יציאה לכוח אשר פוצץ את גשרי מטולה, התפתח עימות חריף יותר. כאשר אנשי יישובי הסביבה ניסו להתקרב אל היישוב, על מנת לסייע לאנשי כפר גלעדי, נפתחה עליהם אש ממנה נהרגו שלושה ונפצעו שישה. חיפושים נערכו גם בבארות יצחק בכנרת ובמעגן.

בסך הכל, בפעולות הבריטים בימים שלאחר פיצוץ הגשרים, נהרגו ארבעה יהודים, נפצעו 18 ומעל ל-100 נעצרו. במקביל, החלו הבריטים בתכנון פעולה נרחבת אשר הייתה מיועדת לפגוע פגיעה חמורה בתנועות המרי העבריות ובמנהיגיהן. פעולה זו בוצעה בשבת, ה-29 ביוני וזכתה לכינוי "השבת השחורה".

הערכה

עד ליל הגשרים התמקדו, בדרך כלל, פעולות ההגנה בנושאים אשר היו קשורים להעפלה, כגון: שחרור מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ סירות משמר החופים הבריטי בליל הרכבות, פיצוץ תחנות הרדאר בחיפה ותקיפת תחנות משמר החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי. ליל הגשרים הייתה עליית מדרגה בפעילות תנועת המרי העברי ממספר סיבות. הפעולה כוונה לעבר 11 יעדים בו זמנית, מספר גבוה יחסית לפעולות קודמות. חלק מהמטרות שנבחרו היו מרוחקות מאוד ממרכזי היישוב היהודי שיכלו לשמש כבסיסי יציאה. בנוסף, למטרות שנבחרו, הגשרים, לא היה קשר ישיר למאבק בהעפלה.

יזהר סמילנסקי (בן דודו של יחיעם ויץ) כתב על "ליל הגשרים":

אחד האקורדים שבישרו קץ תקופת התנערות מהססת, ובואו סחף מאורעות החלטיים: נקישה שהיתה אות לקצב מואץ. דבר מדביק דבר וזה מאפיל על זה, עד שמכולם נצטברה אז הוויה מעורבלת אחת של ערב הקמת המדינה

ס. יזהר, "מכתבי יחיעם ויץ", עם עובד

עשרים שנה לאחר מכן כתב שלמה גינוסר כי בעקבות המבצע, ממשלת בריטניה "הבינה סוף סוף כי המאבק בארץ ישראל אינו פעולה של קומץ אנשי מחתרת, כי אם מדיניות ברורה של מוסדות היישוב הנבחרים".

הפעולה המוצלחת גרמה נזק כספי רב לבריטים וזכתה להדים תקשורתיים בעולם כולו. הנזק הכספי מהרס הגשרים ומהשיתוק הזמני של המסחר שעבר עליהם מוערך בכ-250,000 לירות ארצישראליות. הוכחה בה יכולתם המבצעית של ההגנה והפלמ"ח לבצע משימות מורכבות ולפגוע במטרות אסטרטגיות.

אזכורים בתרבות

  • זאב מייזלר, שנטל חלק בפיצוץ גשר שיח' חוסיין, כתב אחרי הפעולה את "שיר הגשר" ללחן עממי רוסי.[6][7]
  • השיר "דחילק מוטקה", שקיבל נוסח עברי על ידי חיים חפר (במקור, "Put the Blame on Mame",, מתוך הסרט גילדה, מילים ולחן: דוריס פישר ואלן רוברטס). השיר, אשר בוצע על ידי הצ'יזבטרון,[8] מזכיר את המבצע במילים:
    "בשש עשרה לחודש יוני
    ארבעים ושש,
    בטרם הוא הלך לגשר
    והריח אש ..."
  • המבצע מוזכר בספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות". הספר מספר את סיפור אהבתם של שמואל קופמן וזהרה לביטוב, שהשתתפה במבצע כחובשת בגשר א-זיב.

לקריאה נוספת

  • אריה יצחקישלדים בארון (הפרק תעלומת הי"ד מגשרי אכזיב ,עמ' 79–105), הוצאת ספרים א"י, אילניה, 2009
  • דב גביש, אולי הוא עוד יבוא... - ליל הגשרים באכזיב, 16 ביוני 1946, הוצאת כרמל, 2013.
  • חיים נדל, "'ליל הגשרים' - יוני 1946", בספר: אריה שמואלביץ' (עורך), זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2007.
  • מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1949-1941, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1]
  2. ^ פיצוץ גשר דאמיה (אדם), אתר הפלמ"ח
  3. ^ נריה רוזנברג, ‏65 שנה לליל הגשרים, אתר "מעייני הישועה", תשע"א
  4. ^ מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1949-1941, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008, עמודים 155-162.
  5. ^ ביצוע פיצוץ גשרי עזה, אתר הפלמ"ח
  6. ^ דולי מודעי (פרטים אודות השיר), באתר של עופר גביש
  7. ^ מילות השיר "שיר הגשר" והאזנה לו, באתר זמרשת
  8. ^ מילים לשיר "דחילק מוטקה", אתר שירונט
16 ביוני

16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 198 ימים.

1946 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1946 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

אכזיב

אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה. היישוב נזכר רבות במקורות היהודיים, בעיקר בשל מיקומו והיותו בתקופות רבות, מתקופת המקרא ועד תקופת התלמוד, עיר גבול בין הגליל היהודי ובין תחום צור הפניקי.

באכזיב גן לאומי, שתי שמורות טבע (שמורת חוף אכזיב ושמורה ימית), בית ספר שדה ושרידים של הכפר הערבי א-זיב שהיה במקום ותושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

גשר אדם

גשר אדם (ג'סר א דאמיה) הוא אחד מן הגשרים הגדולים בבקעת הירדן, אשר היווה עורק תחבורה חשוב בארץ ישראל ההיסטורית, עקב קרבתו לשכם, עמאן, יריחו ובית שאן. בשנת 1970 הוקמה ההתנחלות משואה בקרבת הגשר.

גשר אלנבי

גשר אלנבי (באנגלית: Allenby Bridge; בערבית: جسر الملك حسين – "גשר המלך חוסיין") הוא גשר מעל נהר הירדן הנמצא כ-5 ק"מ מזרחית ליריחו, בגובה של 273 מטר מתחת לפני הים. הוא מקשר בין ישראל וירדן ומשמש כמעבר גבול בין יהודה ושומרון וישראל לירדן.

גשר בנות יעקב

גשר בנות יעקב הוא אחד הגשרים המובילים מהגולן אל הגליל. הגשר מוצב מעל נהר הירדן כחמישה עשר קילומטרים צפונית לכנרת וכעשרה קילומטרים מזרחית לראש פינה על כביש 91, בגובה של כשבעים מטר מעל פני הים.

גשר שייח' חוסיין

גשר שייח' חוסיין (או גשר מעוז) הוא גשר הרוס על נהר הירדן, בעמק בית שאן ליד הקיבוץ מעוז חיים ומכאן שמו בעברית. מקור שמו בערבית הוא בקבר קדוש מוסלמי בשם זה שהיה בעבר מצפון לגשר. לאחר החתימה על הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994, הוסב שמו ל"גשר נהר הירדן".

ה'תש"ו

ה'תש"ו (5706) או בקיצור תש"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-8 בספטמבר 1945, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 25 בספטמבר 1946. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

היינו העתיד

"היינו העתיד" הוא ספר מאת יעל נאמן על ילדות והתבגרות בקיבוץ יחיעם. יצא לאור ב-2011 בהוצאת אחוזת בית בעריכתה של דנה אולמרט.

הספר הוא ספר זכרונות משולב בחומרים ארכיוניים וקטעי ספרות ושירה. הוא מסופר מנקודת מבט של בת הקיבוץ, ילידת 1960. הספר כתוב בגוף ראשון רבים ("אנחנו") כדי להמחיש את האופי המיוחד של ילדי החינוך המשותף וסיפור הלינה המשותפת בשנות השישים של המאה העשרים.

בספר שזורים מידע היסטורי ואירועים שהתרחשו במציאות בישראל: ליל הגשרים, שיירת יחיעם ומלחמת העצמאות. בספר מתואר גם מבצר יחיעם הסמוך לקיבוץ והתפתחות הנוף הסובב אותו במהלך השנים מאז הקמת הקיבוץ.

בספר מוזכרים מונחים וטקסים שהיו נהוגים בכל קיבוצי הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר בחיי היומיום: שישה פרחים ביום השואה לזכר ששת המיליונים שנרצחו בשואה, מפעלי אירוח, הקרנת סרטים של 16-מ"מ ממחלקת הקולנוע של ההסתדרות, הדירה בתל אביב, מפקד אש, שיטת הנושאים, המועדון לחבר, חדר האוכל, שומרי לילה, מטפלת, משק ילדים, מנוחת צהרים, מוסד חינוכי, שלה"ב, קן השומר הצעיר, גבעת חביבה, י"ג ועוד.

הספר מזכיר בשמותיהם חברים ובנים מקיבוץ יחיעם וכן מקומות ואנשים הנוגעים לזיכרונות הקולקטיביים של בני ובנות כל הקיבוצים של הקיבוץ הארצי.

הספר התמודד ב"רשימה הארוכה" של פרס ספיר לשנת 2011 הכוללת 12 ספרים, אך לא נבחר להתמודד בשלב הסופי.

הספר זכה להצלחה גדולה והופיע במשך שבועות רבים ברשימות רבי המכר. הספר זכה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת יותר מ-20,000 עותקים. הספר נרכש לתרגום לשפות פולנית, צרפתית והולנדית. המהדורה הפולנית של הספר יצאה לאור בספטמבר 2012 בהוצאת "צ'ארנה" (Czarne). הספר ייצא לאור בצרפתית בהוצאת Actes Sud באפריל 2015.

השבת השחורה

השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד) קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. המבצע כונה על ידי הבריטים "אגאתה" (Operation Agatha). ביישוב רווחה ההנחה שאגתה היה חלק ממבצע גדול יותר שכונה "מבצע ברודסייד", אותו תכננו הבריטים זמן מה לפני כן במטרה לשבור את כוחו של הפלמ"ח, להשאיר את ההגנה ללא הנהגה, ולמצוא מסמכים שיוכיחו את פעולותיה הלא חוקיות של הסוכנות. על פי ההיסטוריון מוטי גולני אין בחומר הבריטי סימוכין לתכנון מבצע גדול יותר.

חיים בר-לב

חיים בר-לב (ברוצלבסקי), (16 בנובמבר 1924 – 7 במאי 1994) היה הרמטכ"ל השמיני של צבא הגנה לישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חמת גדר

חַמַּת גָּדֵר (בערבית: الحمّـة, תעתיק: אַל-חַמָּה) היא אתר מרחצאות מרפא ונופש השוכן בעמק הירמוך מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים. באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים. המים החמים נובעים מעומק משוער של כ-2 קילומטר ויותר. ספיקת אחד מחמשת מעיינות האתר, מעין "הבושם", היא 500–700 מ"ק בשעה. אתר חמת גדר כולל מרחצאות מרפא, ספא ופינות חי לתנינאים ולעופות.

מרחצאות חמת גדר היו בשימוש כבר בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית.

בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 גילה הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, שחלק ממנה מוצב בכניסה לבניין בית המשפט העליון בירושלים.

השימוש במרחצאות באתר החל בתקופת המשנה, במאה השנייה, ונמשך עד אמצע התקופה הערבית בארץ ישראל במאה התשיעית. הוא חודש במאה העשרים.

י"ח בסיוון

י"ח בסיוון הוא היום השמונה עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

י"ט בסיוון

י"ט בסיוון הוא היום התשעה עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

יגאל אלון

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל במשך 19 יום, חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

אלון, יליד מֶסְחָה (כפר תבור), שהגן על שדות המושבה עוד מנעוריו, הצטרף לאחר מכן לקיבוץ גינוסר ולתנועת העבודה, שהייתה עבורו שינוי אידאולוגי מבית גידולו. בימי המרד הערבי התגייס ל"הגנה" בתור נוטר ולוחם פו"ש ולאחר מכן לפלמ"ח, שם התבלט כמפקד פלוגה ומפקד יחידת מסתערבים בסוריה, והגיע לפיקוד על הפלמ"ח כתלמידו של יצחק שדה ומגשים חזונו. כמפקד בפלמ"ח עסק בגידולו של הארגון ובארגונו בגדודים, ובעידוד חבריו בתקופה קשה לארגון, אל מול הגיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במסגרת תנועת המרי העברי לאחר המלחמה, הוא תכנן ויישם מבצעים נועזים דוגמת ליל הגשרים ופעולות נגד חסימת נתיבי העפלה לארץ. במלחמת העצמאות פיקד אלון על המבצעים לכיבוש הגליל, לוד ורמלה, עמד בראש חזית הדרום ופיקד על כיבוש כל הנגב עד לאילת. הוא התגלה כטקטיקן מוכשר, הדוגל בהפתעת האויב בדרכים עקיפות ולא צפויות, ומוכן לקחת סיכונים בשל כך.

לאחר שחרורו הכפוי מצה"ל על ידי ראש הממשלה בן-גוריון, וכשהוא עטור תהילת המלחמה ונתפס כמייצג הבולט ביותר של דור תש"ח, הצטרף לפוליטיקה – לתנועת אחדות העבודה – ולאחר מכן דחף לאיחודה עם מפא"י וליצירת מפלגת העבודה. אף על פי שהגיע עם השנים לתפקידים בכירים כסגן ראש הממשלה, שר החינוך והחוץ, הציג תוכנית מדינית ראשונה לעתיד השטחים בשם "תוכנית אלון" והיה שותף במגעים שהובילו להסכם ביניים מול מצרים, אלון נחשב למי שהחמיץ את הפסגה. דוגמה בולטת לכך הייתה אי-מינויו כשר ביטחון לפני מלחמת ששת הימים, למרות רצונם של ראשי המדינה, לטובת יריבו הפוליטי משה דיין. לאחר המהפך הפוליטי, כשהחל את המרוץ לראשות מפלגת העבודה, נפטר בפתאומיות בגיל 61.

ירמוך

נַחַל הַיַּרְמוּךְ (בערבית: نهر اليرموك) הוא נחל הזורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני. הנחל זורם מאזור החורן שבסוריה, לאורך כ-70 קילומטרים, ונשפך לנהר הירדן בנהריים.

יובליו העיקריים של הירמוך, הם נחל רוקד, נחל עאלאן ונחל חריר מצד צפון, ונחל השאללה מדרום.

הירמוך מהווה גבול בינלאומי בין ירדן לסוריה, ובין ירדן לישראל. כקילומטר מזרחית לשפך נחל רוקד, מהווה הירמוך מפגש בין הגבולות של סוריה, ירדן וישראל, במה שקרוי "משולש הגבולות", 18 הקילומטרים המערביים שלו מהווים את גבול ישראל-ירדן.

מבצר יחיעם

מבצר יחיעם הוא מבצר שנבנה בידי דאהר אל-עומר באמצע המאה ה-18 בגליל הצפוני. המקום נקרא בעבר מצודת גדין (ערבית: قلعة جدين קלעת ג'דין), שפרושו הוא מצודת הגיבורים.

פיצוץ גשר א-זיב

פיצוץ גשר א-זיב (גשר אכזיב) נערך במסגרת ליל הגשרים - מבצע לפיצוץ 11 גשרים המחברים את ארץ ישראל עם המדינות השכנות - ב-16 ביוני 1946 (י"ח בסיוון ה'תש"ו), ובמהלכו פוצץ גשר הרכבת מעל נחל כזיב. פיצוץ הגשר התרחש בטרם עת, וכתוצאה מכך נהרגו 13 לוחמי הפלמ"ח שהשתתפו בפעולה. קודם לכן נהרג לוחם הפלמ"ח יחיעם ויץ, שנפצע פצעי מוות בהסתערות. לזכרם הוקמה במקום אנדרטת יד לי"ד.

תא כתום

תא כתום, "תא סטודנטים נגד ההתנתקות", היה ארגון סטודנטים ימני שנטל חלק בפעילויות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.