ליל הגלשונים

ליל הגלשונים הוא פיגוע טרור שהתרחש ב-25 בנובמבר 1987 בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון בו נהרגו 6 חיילי צה"ל ו-10 נפצעו מאש מחבל שחדר לישראל בעזרת גלשן אוויר.

ליל הגלשונים
חלק מהלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
תאריך 25 בנובמבר 1987
מקום ממזרח לקריית שמונה בסמוך למנחת המסוקים גיבור
מטרה מחנה צבאי
קואורדינטות 33°13′23″N 35°36′06″E / 33.22305556°N 35.60166667°E
סוג פיגוע ירי
נשק גלשן אוויר, רובי סער
הרוגים 6 חיילים
פצועים 10 חיילים
מבצע החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית
מספר מפגעים 2
מניע לאומני
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil
 
ליל הגלשונים
ליל הגלשונים
Hang gliding hyner
גלשן אוויר
Night of the Gliders
אנדרטה לזכר הנופלים

מהלך האירוע

ב-25 בנובמבר 1987 יצאו מלבנון לעבר ישראל על גלשני אוויר שני מחבלים מארגונו של אחמד ג'יבריל, "החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית"[1]. אחד המחבלים נחת בטעות צפונית לכפר יובל, כ-300 מ' לתוך רצועת הביטחון ונהרג על ידי כוחות צה"ל, אך המחבל השני הצליח לחדור לתחום ישראל, ונחת בשדה קוצים ממזרח לקריית שמונה בסמוך למנחת המסוקים גיבור[2]. הוא פתח באש לעבר טנדר צבאי שהיה בקרבת מקום, הרג את נהגו, קצין צה"ל, ופצע חיילת נוספת שישבה לצידו. לאחר מכן הסתער המחבל על מאהל צבאי קטן סמוך (בקרבת בסיס "גיבור"), אשר אויש בחיילי נח"ל. השומר שבשער המחנה נס מעמדתו כשזיהה את המחבל, ואפשר בכך למחבל לחדור למאהל ללא קושי. המחבל פתח בירי והשליך רימוני יד אל עבר החיילים ששהו במקום. המחבל הספיק להרוג עוד 5 חיילים ולפצוע 7 נוספים עד שנהרג מאש שירה האפסנאי גדעון בשארי (שנפצע אף הוא במהלך האירוע)[3]. בשארי סיפר כי עם היריות הראשונות שנשמעו (כנראה היריות שנורו על הטנדר הצבאי) קיבל טלפון ממפקדו הישיר שהודיע על התראה. עם שמיעת יריות מכיוון ש"ג המחנה, רץ בשארי עם נשקו האישי לחפש את המחבל, שכבר עבר לצד אחר והחל לטווח חיילים. בשארי זיהה אותו יורה ממרחק מטרים ספורים וחיסל את המחבל בירי אוטומטי. בשל האנדרלמוסיה הכללית, מתנדב מקיבוץ סמוך נורה ונפצע, לאחר שזוהה בטעות כמחבל.

תגובות לאירוע

האירוע סימל, לדעת רבים, את השאננות וחוסר המוכנות של צה"ל. כמו כן, בדיעבד התברר כי הייתה התרעה מודיעינית על הפעולה, אך חשיבותה לא הובנה בזמן[4].

ימים ספורים לאחר האירוע פרצה האינתיפאדה הראשונה.

בעקבות האירוע הדיח הרמטכ"ל דן שומרון את מפקד חטיבת הנח"ל, יעקב סלע[5] שנכנס לתפקידו חודש ימים קודם לאירוע, אך תשומת הלב הציבורית התמקדה בתפקודו של הש"ג, רוני אלמוג. בעקבות הביקורת הציבורית והצבאית הקשה שהוטחה באלמוג, הסתנן אביו, יצחק, אל תוך מפקדת פיקוד צפון. לאחר מעשה אמר האב כי עשה זאת על מנת להוכיח שניתן לחדור אל המחנה גם ללא היתקלות ישירה בש"ג שבשער, ועל כן יש להסיק מסקנות חמורות גם כלפי גורמים אחרים שכשלו בתחומי המודיעין והאבטחה ולא להתמקד בבנו דווקא. רוני אלמוג עצמו נשפט לשנה וחצי מאסר בפועל ולאחר שריצה את עונשו עזב את ישראל. הביטוי תסמונת הש"ג, המשמש ככינוי ביקורתי לנטייה להעביר אחריות למחדל לגורמים הזוטרים ביותר בשרשרת הפיקוד, מקורו בתקרית ליל הגלשונים[6].

מפקד פיקוד הצפון, יוסי פלד נפגש עם שר הביטחון יצחק רבין בעקבות טענות מדוע לא ננקטו נגדו כל צעדים. הוא אמר לרבין כי כדי להרגיע את ההיסטריה והפאניקה הוא מוכן לעזוב את תפקידו לאלתר. רבין סירב והורה לו להמשיך בתפקידו.

סמוך לקריית שמונה ישנה אנדרטה לזכר הנופלים אשר הוקמה ביוזמת המשפחות השכולות.

מפקד הפיגוע, עבד א-רחמן אחמד עתיק, נהרג בסוריה באפריל 2017.[7]

ניסיונות קודמים לתקיפה באמצעות גלשני אוויר

באפריל 1981 היה ניסיון חדירה באמצעות כדור פורח אשר הופל במרחק כמה עשרות מטרים מהגבול ושני המחבלים שהיו בו נהרגו. בשנת 1984 הצליח דאון המוטס בידי מחבל פלסטיני לנחות בשטח ישראל, ליד הגבול עם לבנון. הטייס הסגיר את עצמו מיד לידי צה"ל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המחבל הראשון, חאלד מוחמד אקרה, בעל אזרחות סורית והמחבל השני מילעוד בן אל-נאג'ח, אזרח תוניסאי
  2. ^ יוסי ברגר, חופשת קיץ, פרק ראשון מתוך הספר, הוצאת רימונים, 2010, עמודים 92-93.
  3. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 316-321.
  4. ^ אמיר אורןאל תעשו גלים, באתר הארץ, 17/10/2006
  5. ^ ‏מאור בוכניק, ‏נכתבו בדם: המחדלים הגדולים בתולדות בצה"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בספטמבר 2011‏.
  6. ^ עוז אלמוג, משלטון מפא"י לשלטון בג"ץ (השפעת מהפכת המשפט וזכויות האזרח על התרבות הציונית)
  7. ^ יאסר עוקבי, ‏30 שנה אחרי: מפקד פיגוע ליל הגלשונים נהרג בסוריה, באתר מעריב השבוע, 24 באפריל 2017
אפרים לפיד

ד"ר אפרים לפיד (נולד ב-1942) הוא איש תקשורת ישראלי וחוקר היסטוריה ציונית-יהודית. שירת כדובר צה"ל, כקצין מודיעין בכיר ביחידה 8200 וכמפקד גלי צה"ל. לאחר סיום שירותו הצבאי, עמד, בין היתר, בראשות חברת "יפעת" למידע תקשורתי וכיהן כדובר הסוכנות היהודית.

החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית

החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית (الجبهة الشعبية لتحرير فلسطين - القيادة العامة - תעתיק מדויק: אלג'בהה אלשעביה לתחריר פלסטין - אלקיאדה אלעאמה ובאנגלית, Popular Front for the Liberation of Palestine - General Command - PFLP-GC ) היא ארגון טרור פלסטיני שהתפלג ב-24 באפריל 1968 מארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. בראש הארגון עומד מאז הקמתו אחמד ג'יבריל היושב בדמשק.

הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)

הלחימה בדרום לבנון בין 1985 ל-2000 היא תקופה במהלכה הארגונים השיעים אמל וחזבאללה נלחמו בכוחות צה"ל וצד"ל בדרום לבנון, בתמיכת סוריה ואיראן. לאחר סיום מלחמת לבנון הראשונה עם סילוק ארגוני הטרור הפלסטיניים, שגלו בעקבות המלחמה לתוניס, נסוג צה"ל מרוב השטח שכבש במלחמה והתייצב על גבול רצועת הביטחון, בה שלט ארגון צד"ל בראשות אנטואן לאחד. הלחימה המשיכה עד לנסיגה החד-צדדית של ישראל לגבול הבינלאומי במאי 2000, שמיד אחריה קרס ארגון צד"ל ורוב מפקדיו ברחו לישראל.

חטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל, למעט מבצע עופרת יצוקה בה תפסה קו בגבולות סוריה ולבנון.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם, גרניט, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה ישראל שומר.

יוסי פלד

יוסי פלד (נולד ב-18 בינואר 1941) הוא יו"ר חברת קו צינור אילת אשקלון. כיהן בעבר כשר בממשלת ישראל, וכחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימש כאלוף פיקוד הצפון בשנים 1986–1991.

ליל הקלשונים

ליל הקלשונים הוא הכינוי הציבורי לפרשת רציחתם של שלושה חיילי צה"ל על ידי ערבים ישראלים חברי התנועה האסלאמית מאזור ואדי ערה, לאחר שחדרו למאהלם באזור קיבוץ גלעד ב-14 בפברואר 1992.

הטירונים שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית, בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרת פיקוד הנח"ל במחנה 80. בעת האירוע היו הטירונים במהלך שבוע שדאות, שנערך במאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה, ממזרח לקיבוץ גלעד.

מנחם פינקלשטיין

מנחם (פכו) פינקלשטיין (נולד ב-1951) הוא משפטן ישראלי המכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בלוד. בעבר כיהן כפרקליט צבאי ראשי בדרגת אלוף.

עגה צה"לית

עגה צה"לית היא ניב של השפה העברית הנפוץ בקרב חיילי צה"ל.

לניב זה תפוצה רחבה, בעיקר בקרב אנשי כוחות הביטחון, כגון חיילי צה"ל בשירות סדיר ובמילואים, שוטרי משמר הגבול וכדומה, אך גם בקרב חיילים משוחררים, ואפילו בקרב דוברי עברית שאין להם קשר לשירות צבאי. השפעתו של הניב על העברית המודרנית רבה.

הבלשן רוביק רוזנטל טוען כי ניב זה הוא בעל מאפיינים של סוציולקט.

עוזי לבצור

עוזי לבצור (לנצנר) (נולד ב-1943) איש צבא ישראלי הוא סיים את שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף, וכיהן כנציב קבילות החיילים בין השנים 1998 ל-2003.

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים בשנות ה-80 של המאה ה-20

רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20.

רצועת הביטחון

רצועת הביטחון הייתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בשנת 1982 במלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.

במהלך שהותה של ישראל ברצועת הביטחון החזיק צה"ל מספר מוצבים באזור, ותמך במיליציה מקומית - צד"ל - צבא דרום לבנון. צד"ל ניהל במידה רבה את חיי היום יום ברצועת הביטחון, והחזיק את כלא אל-חיאם. באזור שהו גם כוחות יוניפי"ל מטעם האו"ם, שפרוסים בדרום לבנון מתום מבצע ליטני ב־1978.

רוחב הרצועה היה קילומטרים ספורים במערב, ומעט יותר במזרח. הרצועה כללה כ-10% מהשטח הכולל של לבנון, שכנו בה כ-150,000 תושבים שחיו ב-67 כפרים ועיירות שיעים, מארונים, ועיירה דרוזית אחת, חאצביא. מרכז הרצועה היה העיירה המרונית מרג' עיון שנחשבה לעיירה החשובה ברצועה. בתקופת קיומה של הרצועה רבים מתושבי הכפרים שבה נמלטו אל מצפון לה. לתושבים שנותרו ברצועה היו קשרים רבים עם ישראל, רבים מהם עבדו בה, וקיבלו ממנה שירותים שונים.

יחידת הקישור ללבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל. הכניסה לישראל התקיימה דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה: בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ובשער פאטמה ליד מטולה, שהיה מעבר הגבול המרכזי.רבים טוענים שההחלטה להשאר ברצועת הביטחון הייתה שגויה וגרמה לאבדות רבות.

ש"ג (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.