לילה

לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום. המונח מופיע בתחילת התנ"ך "...וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה"[1]. בגלל הקושי לפעול בתנאי חשיכה, מנוצל הלילה אצל רוב בני האדם ורוב בעלי החיים לשינה. עם המצאת נורת הלהט החשמלית וסוגים מודרניים נוספים של תאורה מלאכותית, הפך הלילה, ובמיוחד תחילתו, לזמן של פעילות חברתית ובילוי.

Melbourne at night02
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה

הבסיס האסטרונומי ללילה

DayLength TelAviv vs Stockholm
אורך היום (מהזריחה עד לשקיעה) בתל אביב לעומת סטוקהולם

הסיבוב של כדור הארץ על צירו יוצר מעבר מאור לחושך כאשר המקום שמתחיל בו לילה מוסתר מהשמש. לציר כדור הארץ יש נטייה הגורמת לעונות השנה והקובעת את אורך הלילה. כאשר הנטייה גורמת לשמש להאיר יותר על חצי כדור הארץ הצפוני נוצר שם קיץ ולילות קצרים. באותו הזמן נוצר בחצי כדור הארץ הדרומי מצב הפוך של חורף ולילות ארוכים. כאשר החצי הדרומי מואר יותר נוצר מצב הפוך. עונות הסתיו והאביב ולילות שהן כחצי היממה נוצרות כאשר השמש הוא בערך מעל קו המשווה. אורך הלילה גם משתנה בהתאם לקו הגובה של המקום המדובר. ככל שמתקרבים לאחד מקטבי כדור הארץ השינוי באורך הלילה לפי העונה נעשה קיצוני יותר. צפונה מחוג הקוטב הצפוני (או דרומה מהדרומי) ישנם בחורף לילות הנמשכים ימים מאחר שסיבוב כדור הארץ אינו מביא את האזור לתאורת שמש.

ימי השוויון וההיפוך

אורך הלילה משתנה במהלך השנה: בחצי הכדור הצפוני, הלילה הארוך ביותר הוא 21 בדצמבר, והלילה הקצר ביותר הוא 21 ביוני. בחצי הכדור הדרומי, הלילה הארוך ביותר הוא 21 ביוני, והלילה הקצר ביותר הוא 21 בדצמבר. בשני ימים בשנה, אורך הלילה שווה לאורך היום - ימים אלה מתרחשים בנקודת השוויון.

השפעת הלילה על מזג האוויר

בעת לילה האוויר והקרקע מתקררים כי אין חימום מהשמש והאדמה מאבדת אנרגיה על ידי פליטת קרינה לשמים. ההפרשים בין ממוצעי הטמפרטורות הקיצוניות (שיא ממוצע פחות שפל ממוצע) בחודש נעים בין 5°C ל-16°C כאשר בריחוק מן הים ובמיוחד במדבר, ההפרש גדל. בדרך כלל הפרשי הטמפרטורות בין היום והלילה קטנות בחורף. הפרשי הטמפרטורות יוצרים באופן ישיר את הבריזה בערב ובבוקר ומשפיעים על יתר הרוחות.

תאורת לילה

Lunar Corona
הירח מאיר בשמי הלילה.
Night vision NTC picture
חייל המשתמש במגביר אור כוכבים כפי שנראה במכשיר זה

מקור התאורה הטבעי העיקרי בלילה הוא הירח, אשר מחזיר לכדור הארץ חלק מקרינת השמש המגיעה אליו. תאורת הירח בשיא עוצמתה כאשר הוא מלא, דבר הקורה באמצע החודש העברי והמוסלמי. תאורת הירח המלא מגיעה לרמה של 0.37 לוקס ומאפשרת קריאה והתמצאות סבירה ומעלה בשעות הלילה. תאורת הירח מצטמצמת באופן תלול עם הקטנת החלק המואר, מאחר שבהיקות פני הירח גם כן יורדת. בסביבות ראש החודש העברי והמוסלמי חל מולד הירח, שבו הוא במצב הקרוב ביותר לשמש ואינו נצפה כלל מכדור הארץ. בכל יום מתוספות בממוצע כחמישים דקות לפיגור תנועת הירח אחרי תנועת השמש כך שבתחילת החודש הירח מאיר בשעות הלילה המוקדמות ובימי סוף החודש בשעות הקטנות של הלילה.

מקור תאורה אחר בלילה הם הכוכבים וזוהר השמים אשר יחדיו נותנים תאורה חלשה שכמעט ואינה מספיקה להתמצאות לכאלה שאינם מיומנים. עם זאת, במשך מאות שנים ואפילו כיום אנשים רבים, בעיקר מלחים ונודדי דרכים, השתמשו בכוכבים ובירח כאמצעי ניווט בעת חשיכה; בעיקר בכוכב הצפון. לשיטות פרימיטיביות אלו היו מגרעות רבות: במצב של עננות, למשל, תאורת הכוכבים כמעט ולא נראתה ולא היה ניתן להסתמך עליה. כיום, משתמשים בהתמצאות בלילה באמצעות גרמי השמים בעיקר בגופים צבאיים ובקורסי ניווט והתמצאות.

מגבירי אור כוכבים

Empire State Building Night
זיהום אור בשמי ניו יורק

מכשירים אלקטרו-אופטיים הקרויים "מגבירי אור כוכבים (בפי העם "ראיית לילה")" מנצלים את תאורת הלילה החלשה ליצירת דמות מוארת המוצגת לעיני הצופה בהם. המכשיר בנוי על בסיס מבנה אופטי הדומה למשקפת או לטלסקופ צלפים, כאשר במישור הדמות בתוך המכשיר נמצאת שפופרת. השפופרת הופכת את האור החלש לאלקטרונים המואצים באמצעות מתח חשמלי, ומשחררים אלקטרונים נוספים בקירות השפופרת. בסוף השפופרת, אנרגיית האלקטרונים מומרת לאור על ידי שכבת חומר זרחני. מכשירים אלו נמצאים בשימוש בקרב כוחות צבאיים ואזרחיים כאחד.

זוהר שמים מלאכותי

שמי הלילה מחזירים תאורה מלאכותית הנמצאת במרחק של מספר קילומטרים. תופעה זו נוצרת כאשר חלקיקים זעירים של אבק וערפל באטמוספירה מפזרים את האור הפוגע בהם. תופעה זו לא רצויה, בגלל הפרעתה לתצפיות אסטרונומיות, השפעות אקולוגיות ובריאותיות ולכן היא אחד הגורמים לזיהום אור.

הלילה בתרבות

Douzette Winterliche Vollmondlandschaft
ציור של בית מגורים לאור הירח בלילה.

סכנות ליליות

The Nightwatch by Rembrandt - Rijksmuseum
ציורו המפורסם של רמברנדט - משמר הלילה

ההסתר וההפתעה שיוצרת חשכת הלילה מעניקה במה לפושעים, גנבים, שודדים ועברייני מין, ובאזורים לא מפותחים גם לשודדי דרכים לתקוף בני אדם ולפעול ביתר קלות בלי חשש שיתגלו. עקב זאת, נחשב הלילה לזמן מסוכן ביותר בעבר ובנסיבות רבות גם היום; באזורים רבים, לא מפותחים מחד וערים גדולות מאידך, מסוכן להסתובב בעת לילה ללא ליווי, מחשש לפשיעה. מאותן הסיבות נבחר בפעמים רבות הלילה כזמן לפעולות התקפה צבאיות ולמעצרים. מאידך, חובה על רשויות החוק לספק ביטחון גם בשעות הלילה. תחושת הסכנה, יחד עם חוסר יכולת האבחנה שיוצרת חשכת הלילה גרמה להתפתחות אמונות הקיימות בתרבויות רבות במזיקים וביצורים כגון שדים, רוחות רפאים או ערפדים הפועלים, כביכול, בעת הלילה.

פחד לא נורמלי מהלילה קרוי ניקטופוביה ומלווה, ככל פוביה, בדופק מהיר, הזעה מוגברת, יובש בפה, קשיי נשימה ותחושת נתק.

לפי התקנות התעבורה בישראל, הנהגים ברכב בשעת לילה חייבים להפעיל את פנסי רכבם החל מרבע שעה לאחר שקיעת החמה ועד כרבע שעה לפני זריחתה.

חיי לילה

Friedrich Nerly (attr) Piazza San Marco bei Mondschein 1847
ציור של חיי לילה עירוניים משנת 1847.

בחלקים רבים בעולם, בילויים חברתיים רבים, כגון מסיבות ריקודים או בילוי במסבאה, נעשים בשעות הלילה ולכן זוכים לכינוי "חיי לילה".

השפעת התאורה המלאכותית על הלילה

Cuplakcueng
עיר המוארת בתאורה מלאכותית בלילה.
Night in Tel-Aviv 2015
תאורה מלאכותית בשעות החשכה של הלילה

האפשרות "להאיר" את הלילה למעשה הקטינה את הלילה למינימום הנדרש למנוחה ואף פחות מכך. מומחה השינה, הפסיכולוג סטנלי קורן, כותב בספרו "גנבי השינה"[2] שהמצאת הנורה החשמלית יצרה בתרבות מצב של חסך שינה תמידי מאחר שהיא מאפשרת פעילות נוחה בלילה. למצב זה השפעה הורסת על הכלכלה בגלל ירידה ביצירתיות ועלויות תאונות דרכים הנגרמות מהירדמות בנהיגה.

הלילה ביהדות

לזמן תחילת הלילה (ערב) חשיבות ביהדות כי אז מתחיל יום חדש בלוח העברי. הגדרת תחילת הלילה אינה מוגדרת במדויק, ויש פרק זמן של ספק הקרוי בין השמשות, אשר מתחיל בשקיעת החמה ומסתיים עם צאת הכוכבים. ישנן מצוות ביהדות שזמנן בלילה ובהן: סדר ליל פסח, קריאת שמע של ערבית, ספירת העומר, הדלקת נר חנוכה, הקריאה הראשונה של מגילת אסתר בפורים. במשפט העברי יש מגבלות של שיפוט בלילה וחל הכלל: דיני ממונות דנים ביום וגומרים בלילה ודיני נפשות דנים ביום וגומרים ביום[3].

ישנה מחלוקת במסכת ברכות[4] כמה משמורות ישנן בלילה. לפי דעת רבי יהושע בן לוי ישנן ארבע משמרות בלילה, ולעומת זאת לפי דעתו של רבי נתן הלילה כלול משלוש משמורות בלבד. ישנן דעות כי משמרות אלו הם חילוקים לזמן המשמר של הלויים שהיה על בית המקדש בזמן שהיה קיים, ובזמן שיבנה[5].

הלילה במיתולוגיה

במיתולוגיה היוונית (על פי תולדות האלים -תיאוגניה של הסיודוס) הלילה מגולם על ידי ניקס שנוצרה יחד עם החשיכה (ארבוס) מתוך התוהו (כאוס). מהם נוצרו היום והאתר וגם כוחות אופל כמו: המוות השינה העצבות והזיקנה.

לילות עם צביון מיוחד

ביטויים הקשורים בלילה

  • ליל שימורים - לילה ללא שינה. מקורו בפסוק: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה' להוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַיְלָה הַזֶה לה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"[6] המדבר על ליל יציאת מצרים.
  • חכם בלילה - כינוי לעגני למי שחוכמתו אינה מעשית.
  • לילה לבן
    • בסלנג צבאי: לילה ללא שינה.
    • ברוסיה הצפונית: שעות הלילה בקיץ, כאשר השמיים מוארים לאורך כל הלילה.
  • עושה לילות כימים - מתאמץ מאוד בעבודתו, ומקדיש לה גם את שעות הלילה שנועדו לשינה.
  • סיר לילה - סיר להטלת שתן בתנאים שבהם אין בית שימוש קרוב
  • זכות הלילה הראשון - הייתה זכות הראשונים, כביכול, של הסניור הפיאודלי לבעול בתולות מבין האריסים שעמדו להינשא.

הלילה במדעי החיים

Big-eared-townsend-fledermaus
העטלף הוא מן החיות המזוהות ביותר עם הלילה

מספר מיני צמחים פותחים את פרחיהם רק בלילה, ביניהם נר-הלילה החופי, הברוגמנסיה והדטורה. פרחים אלו מאובקים בעיקר על ידי עשים. לעומת זאת פרחיהם של מינים רבים נסגרים בלילה. קבוצה זו כוללת את הכלנית, החמציץ וההיביסקוס.

בעלי חיים רבים, וגם בני אדם, פעילים במשך היום וישנים בלילה. יוצאים מן הכלל הן חיות לילה אשר מותאמות במיוחד לפעולה בתנאי העדר-אור, כגון עטלפים, שועל הפֶנֶק או האופוסום, עשיים, סדרת דורסי הלילה הכוללת את התנשמות והינשופים, וכמה מיני קופים. ככלל, פעמים רבות בעלי חיים אלו פועלים בלילה מפני שתנאי סביבתם אינם מאפשרים להם לפעול ביום (לדוגמה בעלי חיים רבים במדבריות או אזורים חמים ביותר) או כאלה שבעת הלילה טורפיהם הטבעיים ישנים או פעילים בצורה פחותה ולכן בשעה זו בטוח יותר לפעול ולחפש אחר אוכל ושתייה.

לבעלי החיים שיטות שונות לתפקד בחושך: החל ממערכת האקולוקציה של העטלף ועד עיניים רגישות במיוחד לאור אשר מצליחות לקלוט אף אור חלש מן הסביבה; כאלו הם בעיקר טורפים שונים, ביניהם ניתן למנות את החתוליים והשועלים. חלק מן חיות הלילה אינן מסוגלות כלל לפעול בעת יום, אך חלק מהן, כגון החתול, מסוגלות לפעול גם בלילה וגם ביום.

שעות השינה אצל בני האדם בלילה מוּנעים על ידי שעון ביולוגי המורכב ממקצב צירקדי אשר קובע תהליכים פיוסולוגיים שונים בגף האדם במחזוריות של בערך 24 שעות. אחד מתהליכים אלה הוא מנגנון המפריש את ההורמון מלטונין אשר יש לו השפעה על מחזורי ערות ושינה. הפרשת המלטונין מעוכבת בהשפעת האור ומתגברת בחשיכה ומשרה עיפות על האדם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בראשית א, ה
  2. ^ Stanley Coren, Sleep Thieves, Simon & Schuster 1996
  3. ^ סנהדרין פרק ד, משנה א
  4. ^ ג, ב.
  5. ^ יכין ובועז על מסכת תמיד.
  6. ^ שמות יב, מב
אמצעי ראיית לילה

אמצעי ראיית לילה (בראשי תיבות: אמר"ל) הם מכשירים שנועדו לאפשר למשתמש בהם לראות בתנאי חושך. אמצעי תצפית אלה משמשים לרוב לצרכים ביטחוניים וצבאיים. קיים מגוון של אמצעים כאלה: משקפות, מצלמות, כוונות טלסקופיות וכדומה.

דורסי לילה

דורסי לילה (שם מדעי: Strigiformes) היא סדרת עופות הנכללת עם דורסי היום בקבוצת העופות הדורסים. כקבוצה, דורסי הלילה נפוצים בכל העולם ובבתי הגידול השונים שבו. המינים מופיעים במגוון גדלים, בהם ינשופים ננסיים קטני גודל ומיני האוח ענקיים. עופות אלו מאופיינים בראש גדול וניכרים בפרצוף שמע רחב, בעיניים גדולות, בראייה ובשמיעה מחודדים ביותר ובתעופה חרישית.

רוב המינים פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים, בשונה מדורסי היום. הם מעבירים את יומם במנוחה כשהם מוסתרים מהסובב אותם בעזרת צבעי ההסוואה שלהם. לדורסי הלילה תכונות המתאימות אותם לציד בשעות הלילה: חושי ראייה ושמיעה חדים ומשוכללים ביותר, שמאפשרים לרובם לצוד גם בתנאי תאורה לקויים או כאשר הטרף סמוי מן העין. הגדולים שבדורסי הלילה הם טורפי על – בעלי החיים הנמצאים בראש מארג המזון. הם בעלי חיים סתגלניים, המסוגלים לנצל מקורות מזון שונים כדי לשרוד.

על פי תיעוד של מאובנים, הופיעו דורסי הלילה בצורתם המוקדמת בסוף תקופת הפלאוקן, והפכו לנפוצים בחצי הכדור הצפוני במהלך תקופות האאוקן והאוליגוקן. רוב המאובנים נמצאו בחלק זה של העולם. משפחת התנשמתיים ועמן ארבע משפחות נכחדות נוספות, הופיעו לפני הינשופיים והגיעו למספר מינים רב בין תקופת האוליגוקן לתחילת תקופת המיוקן.

דקס

דקס (באנגלית: Dax) הוא שמו של שיתופן טרילי בדיוני המופיע ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים". דקס הוא בעל חיים המזכיר תולעת בעלת תבונה; הוא בא בימים, וצורתו החיצונית דומה לשבלול; והוא חי בסימביוזה בתוך גופם של שרשרת של טרילים, גזע של חייזרים דמויי-אדם, המשמשים לו כפונדקאים. לאחר שמושתל בניתוח, מתמזג השיתופן עם הפונדקאי שלו, בתהליך שנקרא "התאחדות" ("Joining"), אשר לאחריו הוא הופך לחלק מהותי מהגוף של הפונדקאי שלו, על לשארית חייו של הפונדקאי. בהתאחדותם, האישיויות של השיתופן והאישיות של הפונדקאי מתמזגות, וכך בעצם נוצרת אישיות חדשה ומובחנת. הטריל המאוחד לוקח על עצמו את שמו של השיתופן כשם המשפחה החדש שלו. לדוגמה, לאחר שהתאחדה עם השיתופן דקס, אזרי טיגאן הפכה לאזרי דקס. לכל פונדקאי בשרשרת יש גישה לזיכרונות של הפונדקאים הקודמים, כמו גם לכישוריהם ולניסיון שצברו במהלך חייהם.

שניים מהפונדקאים של דקס, ג'דזיה דקס ואזרי דקס, מופיעות כדמויות ראשיות בסדרה "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9". בסך הכל, לדקס היו כפונדקאים ארבעה גברים וחמש נשים, והוא חי כבר למעלה מ-300 שנים. הוא נטל חלק מכמה מהאירועים החשובים ביותר בהיסטוריה של מסע בין כוכבים, כגון חתימת הסכם השלום בין הפדרציה לבין האימפריה הקלינגונית וגילוי חור התולעת הסמוכה לכוכב הלכת באג'ור.

יאיר רוה

יאיר רוה (נולד ב-21 באפריל 1968) הוא מבקר קולנוע, יוצר ותסריטאי ישראלי, לשעבר חבר המועצה הישראלית לקולנוע.

יואב קוטנר

יואב יוחנן קוּטנֶר (נולד ב-18 במאי 1954) הוא עורך מוזיקה ושדרן רדיו ישראלי, מבקר מוזיקה ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות. זוכה פרס אקו"ם.

יום

יום הוא שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. משמעות נוספת של המילה "יום" היא "יממה", למשל בשמותיהם של ימות השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נתייחס רק למשמעות הראשונה - שעות היממה המוארות.

גם לאחר התרחבות השימוש בתאורה מלאכותית, עיקר פעילותם של בני האדם הוא בשעות היום. על מנת להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית, נהוג במדינות רבות לעבור לשעון קיץ, כך ששעות פעילות בני האדם תהא בשעות היום.

לבן

לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון. צבע זה מתואר לפעמים כצבע אכרומטי (חסר צבע, כמו הצבע השחור וגווני האפור).

תאורה של אור לבן יכולה להיווצר על ידי ערבוב פרופורציונלי של שלושת צבעי היסוד של האור: אדום, ירוק וכחול.

לילה של יום מפרך (סרט)

"A Hard Day's Night" (לילה של יום מפרך) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1964 שבו מככבים חברי להקת הביטלס. הסרט, בבימויו ריצ'רד לסטר לפי תסריט של אלן אואן, הוא קומדיה מוזיקלית המציגה יום טיפוסי לכאורה בחייה של הלהקה, בשיאה של תופעת הביטלמניה. "A Hard Day's Night" היה הסרט הראשון שבו השתתפו חברי הביטלס והקרנת הבכורה שלו התקיימה בבריטניה ב-6 ביולי 1964. "A Hard Day's Night" הוא גם שמו של אחד מאלבומי הלהקה המכיל את פסקול הסרט, ושמו של אחד משיריה. הסרט נבחר על ידי השבועון טיים מגזין למקום 55 בין "100 הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים".

שם הסרט נטבע על פי ביטוי של רינגו סטאר לתיאור ליל הקלטות ארוך. בישראל שווק הסרט תחת השם "ארבעת המופלאים".

מועדון לילה

מועדון לילה הוא אולם או מתחם סגור קטן יותר, המשמש להצגת מופעי בידור ולריקודים, ופועל בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובסופי שבוע.

הכניסה למועדון כרוכה, בדרך כלל, בתשלום.

במועדוני לילה רבים משמיעים מוזיקה, כשהסגנונות הנפוצים הם: מוזיקה אלקטרונית, טראנס, היפ הופ, דאנס ומוזיקת פופ. המוזיקה מבוצעת בהופעה חיה או מוקלטת בניהולו של DJ. לעיתים, נכללים בהם גם מופעי סטנד אפ או חשפנות. כן כולל המועדון רחבת ריקודים, המשמשת מקום לקהל המבקרים לרקוד, ובר המספק משקאות ומזון, לרוב בתשלום נוסף.

מטוס קרב

מטוס קרב הוא מטוס שתוכנן במטרה להשתתף באופן פעיל בלחימה על היבטיה השונים - אם זה ביירוט מטוסי אויב, השגת עליונות אווירית ובתקיפת מטרות קרקעיות.

מטוסי קרב בדרך כלל הם מהירים (מטוסי קרב מודרניים עוברים את מהירות הקול) ובעלי יכולת תמרון גבוהה ויש להם חימוש מתקדם הכולל מקלעים, תותחים אוטומטיים, טילים מסוגים שונים (בעיקר טילי אוויר-אוויר וטילי אוויר-קרקע) ופצצות מסוגים שונים, כולל פצצות מונחות. במטוסי הקרב המודרניים משולבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות אוויוניקה, מערכות הפעלת נשק מתקדמות, טילים מונחים, מערכת ניווט הכוללת מכ"ם, מכשיר ראיית לילה, מערכות לגילוי מטוסי אויב והתראות נעילה, ומערכות לוחמה אלקטרונית הכוללות מערכות שיבוש שונות.

מחירו של מטוס קרב מודרני מגיע לעשרות מיליוני דולרים. הוא נחשב לאחד מכלי הנשק החזקים ביותר בשדה הקרב בזכות ניידותו ועוצמת האש הגדולה שלו. באסטרטגיה הצבאית המודרנית מקובל לנסות להגיע ל"עליונות אווירית" בראשיתה של מערכה מול צבא סדיר, דבר המקנה יתרון טקטי ואסטרטגי שיש בו כדי להכריע את המערכה. עם זאת, בלחימה מול ארגוני גרילה בעלי חתימה נמוכה יש חשיבות פחותה לעליונות אווירית.

סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה. מאפיינים מובהקים של הסיפור הקצר הם אחדות הזמן, אחדות המקום ואחדות העלילה. סיפור קצר הוא בין 2,000 ל-7,500 מילים (בין 5 ל-25 עמודים).

סוגת הסיפור הקצר התחילה בימי הביניים, אולם רוב הסיפורים היו אנונימיים. הם גם נחשבו לחסרי חן אלא אם כן רבים מהם אוגדו בספר אחד בעל סיפור מסגרת (כגון אלף לילה ולילה). רק במאה ה-14 באיטליה, ניתן למצוא סיפורים קצרים עם שם היוצר. ג'ובאני בוקאצ'ו, מחברו של "דקאמרון", קובץ המכיל 100 סיפורים קצרים, נחשב בעיני רבים לאבי הסיפור הקצר. סיפורו "הבז", מתוך דקאמרון, הוא סיפור קצר קלאסי המשלב את המאפיינים של הז'אנר בתמציתיות ובענייניות רבה.

סיפורי אלף לילה ולילה

סיפורי אלף לילה ולילה (בערבית: كتاب ألف ليلة وليلة - "כִּתאב אלף לילה וּלילה"; בפרסית: هزار و یک شب - "הזאר-או יכּ שב"), או לילות ערב (מתרגום הספר לאנגלית: The Arabian Nights' Entertainment) הוא אוסף של סיפורי עם מזרח תיכוניים, שחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית.

מקורם של הסיפורים בפרס, בהודו, בסין, בקהילות ישראל (ראו בהמשך) ובעמי ערב השונים, והם נאספו במשך כמה מאות שנים. ככל הנראה, האוסף הראשון של הסיפורים נכתב במאה השמינית או המאה התשיעית. אוסף הסיפורים תורגם לעברית על ידי יוסף יואל ריבלין, ויצא בשלושים ושניים כרכים בהוצאת קריית ספר.

סרט קומדיה

קומדיה היא סוגה קולנועית הכוללת סרטים שמטרתם המרכזית להצחיק ולשעשע את צופיהם. הקומדיה, לצד הדרמה והפעולה, היא מהסוגות המרכזיות בקולנוע, ויש לה נציגות נכבדת כמעט בכל אחת מהסוגות הקולנועיות האחרות. סיפור העלילה בסרטים קומיים פשוט יותר, פעמים רבות, מבסוגות קולנועיות אחרות, ומושם בו דגש פחות על ריאליזם.

פעיל לילה

בעלי חיים ליליים או פעילי לילה הם מינים של בעלי חיים הפעילים בשעות הלילה ובשעות הדמדומים ולא בשעות היום, בהם הם ישנים. חיות נוספות פעילות הן בשעות היום והן בשעות הלילה וגם נחות בין הזמנים. כך למשל עושים האריות.

בעלי חיים כאלה מעדיפים לפעול בשעות החשיכה ולא בשעות היום המוארות. חלקם עושים את זה כדי להפחית היתקלות עם טורפים פעילים - טורפים כמו דורסי יום צריכים את אור השמש כדי לאתר את טרפם, טורפים קרי דם מתקשים לפעול ביעילות בשעות הקרירות (אם כי חלקם גם פעילים בשעות הלילה) וטורפים נוספים מתמקדים בטרף הפעיל במהלך היום, מה שעוזר למינים נטרפים לצאת בשעות החשיכה לחפש מזון - למשל עטלפים.

חיות אחרות יוצאות בגלל מזג אוויר חם ויבש במהלך היום - דבר הבולט בעיקר במדבר ובאזורי יובש, אז במהלך היום המדבר שומם אך בלילה יוצאים מינים רבים לרבות שועלי פנק, קיפודים, חולדות ואפילו דוחיים מדבריים. גם באזורים לא מדבריים, הטמפרטורה יורדת בלילה כשאין שמש מחממת והרבה חיות יוצאות רק אז.

לחיות הלילה חושים יעילים שונים העוזרים להן לפעול בשעות החשיכה: לחלקן שכבה בעיניהן המחזירה אור ועוזרת להן לקלוט אותו טוב יותר. לחיות רבות העיניים גם מאירות את הסביבה כמו פנסים. יצורים ימיים מסוימים הצליחו לפתח תאי אור הפעילים כרצונם ועוזרים להם להתמצא. לחיות אחרות ישנם אוזניים ענקיות העוזרות להם לאתר גלי קול מהסביבה. חיות כאלה כמו בילבי ענק, פנק או ארנב וכן בני משפחת הירבועניים מצליחים להתנהל בלילות חשוכים בלי כל בעיה. העטלפים משתמשים בנוסף באקולוקציה - גלי קול חזקים ביותר המתנגשים בעצמים בסביבה וחוזרים אל העטלף, הפולט קריאות כאלה ללא הרף במעופו. כך הוא מצליח לתפוס עשים וחרקים ליליים בתעופה. חיות אחרות מסתמכות על חוש ריח חזק או על חוש מישוש מפותח, ולחלקם ישנם אפילו חושים שאין לבני אדם כמו לנחשים המרגישים את חום גופו של קורבנם על ידי גומות וכך מאתרים אותו בחשיכה מוחלטת.

במהלך היום המינים האלה נחים בין העצים, במאורה באדמה או במערות ויעדיפו אזורים כמה שיותר חשוכים, המדמים את שעות פעילותם. עם זאת חלקם פעילים גם במהלך היום או שאינם ישנים כלל כמו החדף.

קברט

קברט הוא מופע בידור הכולל קטעי קומדיה, זמרה, מחול, תיאטרון וריקודי עמוד.

הקברט מאופיין בעיקר על ידי חלל ההצגה - מסעדה או מועדון לילה עם במת הופעה כאשר הצופים יושבים סביב שולחנות (לעיתים תוך שתייה ואכילה). חלל ההצגה גם ייקרא "קברט". קטעי מופע הקברט נעים בין סאטירה פוליטית לבידור קל.

הדוגמה הברורה ביותר היא המחזמר מברודוויי שהפך לסרט בכיכובם של לייזה מינלי, מייקל יורק וג'ואל גריי - "קברט".

אך יש גם דוגמאות ישראליות כמו "את ואני והמלחמה הבאה" של חנוך לוין.

בארצות דוברות-גרמנית, הקברט (מאוית: Kabarett) מאופיין בנטייה להומור קודר יותר מבשאר אירופה. בתקופה שבין מלחמות העולם היה הקברט הגרמני מזוהה עם ביקורת חברתית, בדרך כלל שמאלנית: רבים מהכותבים המפורסמים בתחום היו סוציאל-דמוקרטים או קומוניסטים, בהם ברטולט ברכט, קורט טוכולסקי, קורט וייל ויורה זויפר.

מקור המילה בצרפתית - סוג של קערית לקפה ששימשה בברים בהם נוסד הז'אנר.

קובי מידן

קובי מידן (נולד ב-27 באפריל 1958 בשם "יעקב יחיאל מנדלבוים") הוא מנחה טלוויזיה, מתרגם, מדבב, קריין ושדרן רדיו ישראלי.

שלמה ארצי

שלמה ארצי (נולד ב-26 בנובמבר 1949) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, בעל טור ושחקן ישראלי. בין הזמרים המצליחים בישראל ובזמר העברי, וזוכה לקריירה מצליחה.

דרכו המוזיקלית החלה בלהקה בתנועת הצופים שהייתה מופיעה בערבי שישי. ארצי התפרסם לראשונה כסולן בלהקת חיל הים והפך לכוכב עם זכייתו בפסטיבל הזמר והפזמון 1970. מאז ראתה הקריירה המוזיקלית שלו עליות ומורדות. בין השנים 1970–1976 הוציא מספר אלבומים, חלקם עם להקת גברת תפוח. בשנים אלו זכה ארבע פעמים בתואר זמר השנה בקול ישראל, בפרס כינור דוד היוקרתי, זכייה נוספת בפסטיבל הזמר 1974 ובחירתו כנציג ישראל באירוויזיון 1975. עם זאת, שני אלבומיו הבאים נכשלו מבחינה מסחרית. בשנת 1977, כאשר כמעט היה מוכן לוותר על קריירה מוזיקלית, ביקש להוציא אלבום אחד אחרון, "גבר הולך לאיבוד" ולהפיק אותו בעצמו לפי ראות עיניו וללא התערבות חברת התקליטים. בעקבות הצלחת אלבום זה זכה ארצי בהכרה ובפופולריות מחודשת, שהגיעה לשיאה החל משנות השמונים, ועד לעשור השני של המאה ה-21.

בנוסף לפעילותו המוזיקלית, שידר ארצי את תוכניתו "עוד לא שבת" בתחנת גלי צה"ל משנת 1980 ועד שנת 2012.

ארצי הוא זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 2009. ב-2012 העניקה לו אוניברסיטת חיפה תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד. ב-2018, כחלק מחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ארצי נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.