ליברפול (כדורגל)

אנגלית: Liverpool FC) הוא מועדון כדורגל אנגלי מהעיר ליברפול, המשחק בפרמייר ליג, הליגה הבכירה של הכדורגל באנגליה.

ליברפול היא הקבוצה האנגלית המצליחה ביותר במאה העשרים, אחת הקבוצות המצליחות ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי, ומדורגת במקום השלישי באירופה מבחינת הישגיה, עם 6 זכיות בגביע אירופה לאלופות, שלוש בגביע אופ"א וארבע בסופר קאפ האירופי. ליברפול מחזיקה בשיא הזכיות בגביע הליגה האנגלית - 8, ועד שנת 2011 החזיקה בשיא הזכיות באליפות אנגליה - 18, וכיום היא במקום השני בדירוג זה, לאחר שלא זכתה באליפות מאז עונת 1989/1990, שהייתה עוד לפני הקמת הפרמייר ליג.

ליברפול
Liverpool FC logo
מידע כללי
כינוי האדומים (Reds), המרזיסיידרס
תאריך ייסוד 1892
אצטדיון אנפילד, ליברפול
(תכולה: 54,074)
בעלים ארצות הברית ג'ון הנרי
יו"ר ארצות הברית טום וורנר
מאמן גרמניה יורגן קלופ
ליגה פרמייר ליג
www.liverpoolfc.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית

היסטוריה

ליברפול נוסדה ב-15 במרץ 1892 אחרי שבעלי אצטדיון אנפילד, ג'ון הולדינג, הסתכסך עם אברטון (הקבוצה השנייה של העיר) וחיפש קבוצה אחרת שתשחק באצטדיון. תחילה היה אמור להיות שם המועדון "אברטון אתלטיק" אך התאחדות הכדורגל האנגלית התנגדה למצב בו לשני מועדונים יקראו בשם "אברטון" ולכן נקרא שם המועדון "ליברפול". כמאמנה הראשון של הקבוצה הובא ג'ון מק'קנה האירי שהחתים עד הגעתו 13 שחקנים סקוטים, מספר רב כל כך עד שבמספר מקרים, בהרכב הקבוצה לא שיחקו כדורגלנים אנגלים כלל. כבר בעונתה הראשונה, זכתה הקבוצה באליפות לנקשייר, והקבוצה העפילה לליגה האנגלית השנייה בעונת 1893/1894. גם בעונה זו, הוכתרה ליברפול כאלופת הליגה, ללא הפסד ליגה יחיד והקבוצה העפילה לליגה האנגלית הראשונה, אז הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי. הקבוצה זכתה באליפותה הלאומית הראשונה בעונת 1900/1901, וכן הוכתרו כאלופים בשנת 1905/1906. הקבוצה העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע ה-FA בשנת 1914, אך הפסידה 1-0 לברנלי. בשנים 1922 ו-1923 הקבוצה זכתה בשתי האליפויות ברצף הראשונות שלה, בהנהגת הקפטן שלה אפרים לונגוורת', שהיה קשר אחורי ושיחק גם במדיה של נבחרת אנגליה. אחרי שתי האליפויות הללו הגיעה תקופת היובש הארוכה ביותר בתולדות המועדון, כאשר הקבוצה לא זכתה באף תואר עד לעונת 1946/1947, אז זכתה באליפות פעם נוספת. למרות זאת, הקבוצה נתקלה בקשיים בעונות שלאחר מכן, וירדה לליגת המשנה בעונת 1953/1954.

בדצמבר 1959 מונה למשרת מאמן הקבוצה ביל שאנקלי כאשר כבר בעונתו הראשון בקבוצה, הוציא מהסגל הקיים 24 שחקנים והרכיב את סגל הקבוצה מחדש. שלוש שנים לאחר שמונה למאמן, בעונת 1961/1962 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, ממנה לא ירדה מאז. בעונת 1963/1964 זכתה הקבוצה באליפותה הראשונה מזה 17 שנה כאשר היא זוכה באליפות גם בעונת 1965/1966 לאחר שזכו בגביע האנגלי בעונה שלפני כן בניצחון 2-1 על לידס יונייטד בגמר. הקבוצה זכתה בתואר האליפות השמיני שלה בעונת 1972/73, אז גם זכתה בגביע אופ"א לאחר ניצחון על בורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית במשחק הגמר וזהו תוארה האירופאי הראשון בתולדותיה. בעונה שלאחר מכן זכתה הקבוצה בגביע אנגלי נוסף שלאחריו הודיע המאמן שאנקלי על פרישה ובשל כך מונה למשרת המאמן עוזרו, בוב פייזלי. מאז ועד 1985 (כאשר סולקה מאירופה בעקבות אירועי אסון הייזל בגמר גביע אירופה לאלופות 1985) זכתה בארבעה גביעי אירופה ושני גביעי אופ"א. ב-1989 היה המועדון מעורב בעוד טרגדיה, אסון הילסבורו, בו נהרגו 96 מאוהדי הקבוצה. לאחר האסון הופסקו משחקי הקבוצה לשבועיים בהם ביקרו שחקני הקבוצה ומאמנה, קני דלגליש, את האבלים.

האליפות האחרונה של ליברפול הושגה בעונת 1989/1990 והיא זכורה בישראל בעיקר עקב תרומתו של החלוץ הישראלי רוני רוזנטל, שכבש 7 שערים ב-8 הופעות. מלך השערים של הקבוצה בליגה באותה עונה היה ג'ון בארנס, שהבקיע 22 שערים.

לאחר שהושעתה מהמפעלים האירופאיים, הקבוצה דעכה תקופה ארוכה, אך בעונת 2001 החלה לחזור לימיה הגדולים כשזכתה בגביע אופ"א (גברה 5-4 בהארכה על דפורטיבו אלאבס במשחק הגמר), גביע ה-FA, גביע הליגה והסופר קאפ ובעונה לאחר מכן הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות. בעונת 2004/2005 זכתה ליברפול בליגת האלופות בפעם החמישית בתולדותיה, אחרי משחק גמר דרמטי בו הצליחה לחזור מפיגור 3-0 מול מילאן בתוך 10 דקות במחצית השנייה ולנצח 2-3 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים לאחר שדודק השוער הפולני של ליברפול הציל 2 בעיטות.

בעונת 2005/2006 זכתה ליברפול בגביע האנגלי השביעי שלה, לאחר משחק גמר מרתק נגד וסטהאם יונייטד. במשחק חזרה ליברפול פעמיים מפיגור, כאשר בלט במיוחד הקפטן סטיבן ג'רארד, שהשווה את התוצאה ל 3:3 בתוספת הזמן של המחצית השנייה עם שער מרהיב מ-30 מטר. המשחק המשיך להארכה עקרה משערים וליברפול ניצחה 1-3 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים וזכתה בגביע.

בעונת 2006/2007 ליברפול הצליחה להגיע, בפעם השנייה בשלוש שנים, לגמר ליגת האלופות, שם הפסידה למילאן בתוצאה 2-1. בעונת 2007/08 כבשה ליברפול את השער ה-500 שלה באירופה מרגלי יוסי בניון, שכבש שלושער ובישל צמד שערים בניצחון 0-8 על בשיקטאש בליגת האלופות ב-6 בנובמבר 2007. זה היה גם הניצחון הגדול ביותר של ליברפול באירופה ושל קבוצה כלשהי בהיסטוריה של ליגת האלופות. בשנת 2010 הקבוצה הגיעה עד חצי גמר הליגה האירופאית, שם הודחה על ידי אתלטיקו מדריד ודייגו פורלאן שכבש שער בתוספת הזמן והדיח את ליברפול מהמפעל לאחר שבניון כבש שער בהארכה, שהיה צריך להעלות את הקבוצה לגמר.

את עונת 2010/2011 ליברפול פתחה בצורה רעה, כאשר לאחר 7 מחזורי ליגה היא דורגה במקום ה-18, מתחת לקו האדום. ב-6 באוקטובר 2010 נמכר המועדון בסכום משוער של 300 מיליון לירות שטרלינג על ידי הבעלים היקס וג'ילט ל-New England Sports Ventures\ שבראשה עומד ג'ון הנרי, מבעלי קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס. בינואר 2011 פוטר המאמן רוי הודג'סון והוחלף על ידי קני דלגליש, ולקראת סוף ינואר הועבר פרננדו טורס לצ'לסי תמורת 50 מיליון לירות שטרלינג, סכום שיא לאותה עת בפרמייר ליג. במקומו, עברו לקבוצה לואיס סוארס מאייאקס ואנדי קארול מניוקאסל יונייטד. את העונה סיימה הקבוצה במקום השישי.

לקראת עונת 2011/2012 ערכה הקבוצה שינוי משמעותי בסגל, כאשר החתימה שחקנים רבים וביניהם סטיוארט דאונינג וג'ורדן הנדרסון. אחרי 6 שנים ללא תואר הצליחה ליברפול לזכות בגביע הליגה לאחר ניצחון בפנדלים על קארדיף סיטי מליגת המשנה, וכן להעפיל לגמר הגביע האנגלי. עם זאת, כשלה הקבוצה במאבק על אליפות הליגה האנגלית וסיימה את העונה במקום השמיני בלבד, עובדה שהביאה במאי 2012 להחלטה לפטר את מאמנה קני דלגליש, ובמקומו מונה ברנדן רוג'רס.

את עונת 2013/2014 סיימה ליברפול במקום השני, לאחר שנאבקה על האליפות עד המחזור האחרון. שחקן הקבוצה, לואיס סוארס, סיים את העונה כמלך שערי הליגה, עם 31 שערים. לאחר שסוארס נמכר לברצלונה בסכום של 75 מיליון פאונד, סיימה ליברפול את עונת 2014/15 במקום השישי, בצל עזיבתו של סטיבן ג'רארד את הקבוצה ופיטורים של רוב הצוות המקצועי. ב-4 באוקטובר 2015 פוטר רוג'רס מאימון ליברפול, ובמקומו מונה יורגן קלופ, שאימן קודם לכן את בורוסיה דורטמונד וזכה עימה פעמיים רצופות באליפות הבונדסליגה. עם קלופ הגיעה הקבוצה לגמר גביע הליגה, בו הפסידה למנצ'סטר סיטי, ולגמר הליגה האירופית, שם הפסידה לסביליה בתוצאה 3-1.

את עונת 2016/2017 סיימה הקבוצה במקום הרביעי, מה שהקנה לה השתתפות בפלייאוף מוקדמות ליגת האלופות לעונת 2017/2018. ליברפול הוגרלה נגד הקבוצה הגרמנית הופנהיים. במשחק הראשון ליברפול ניצחה 2–1 בחוץ ובמשחק הגומלין באנפילד ניצחה 4–2, מה שנתן לה מקום בליגת האלופות אחרי שנתיים של היעדרות מהמפעל. ליברפול סיימה את שלב הבתים במקום הראשון בביתה. בשלב שמינית הגמר הוגרלה מול פורטו אותה ניצחה 5–0 בסיכום שני המשחקים. בשלב רבע הגמר הוגרלה מול מנצ'סטר סיטי, אותה ניצחה 3–0 במשחק הראשון באנפילד ו-2–1 במשחק השני. בחצי הגמר ליברפול שיחקה נגד רומא. במשחק הבית באנפילד היא הביסה את רומא 5–2. בעונה זאת שברה ליברפול את שיא הכיבושים של קבוצה אנגלית בליגת האלופות בעונה אחת. במשחק הגומלין בסטאדיו אולימפיקו ניצחה רומא בתוצאה 4-2, וליברפול עלתה לשלב הגמר, בו שיחקה מול ריאל מדריד והפסידה לה בתוצאה 3-1 בקייב. מוחמד סלאח היה למלך שערי הליגה, לאחר שכבש 32 שערים, והיה לשחקן שכבש את מספר השערים הרב ביותר בעונת פרמייר ליג בעלת 38 משחקים. בנוסף, נבחר לשחקן העונה בפרמייר ליג, הן מטעם התאחדות עיתונאי הכדורגל והן מטעם התאחדות שחקני הכדורגל.

בעונת 2018/2019 השיגה ליברפול 97 נקודות בליגה. על אף ההישג, סיימה במקום השני. שני שחקניה, סאדיו מאנה ומוחמד סלאח, היו בין שלושת מלכי שערי הפרמייר ליג לעונה זו, כאשר כל אחד מהם כבש 22 שערים. וירג'יל ואן דייק נבחר לשחקן העונה בפרמייר ליג על פי בחירת שחקני הליגה. בעונה זו השלימה ליברפול זכייה שישית בליגת האלופות, תוך ניצחונות על פריז סן-ז'רמן, נאפולי, באיירן מינכן ופורטו. במשחק הראשון של חצי הגמר, נחלה הקבוצה תבוסה, 3-0 לברצלונה, בקאמפ נואו. במשחק הגומלין השלימה ליברפול מהפך היסטורי, כאשר ניצחה 0-4 באנפילד. במשחק הגמר פגשה את טוטנהאם הוטספר, וניצחה 0-2, משערים של מוחמד סלאח ודיבוק אוריגי.

צבעים וסמל

צבעי תלבושת הבית הראשונים (1892-1896)

לאורך רוב ההיסטוריה צבע מדי הבית של ליברפול היה אדום, אך בעת היווסדו של המועדון צבע המדים היה כחול, כצבעי המדים של אברטון כיום. מדי הכחול-לבן היו בשימוש עד שנת 1894, ולאחריה אומץ הצבע האדום כצבע העיר ליברפול. ציור הליבר-בירד (הציפור של העיר ליברפול) המאפיין את המועדון אומץ בשנת 1901, אף על פי שנכלל בצורה רשמית בסמל המועדון רק מאז שנת 1955. ליברפול לבשה מדים בצבעי אדום-לבן עד שנת 1964, כאשר לאחריה שינתה את צבע התלבושת לאדום בלבד בעקבות החלטתו של המאמן ביל שאנקלי. המשחק הראשון בו לבשה הקבוצה מדים אדומים בלבד היה נגד קבוצת אנדרלכט הבלגית.

צבעי מדי החוץ של המועדון היו ברוב העונות צהובים כולם או לבנים עם מכנס שחור, למעט מספר עונות חריגות. בשנת 1987 אימצה הקבוצה תלבושת חוץ בצבע אפור, שהייתה בשימוש עד לעונת המאה של המועדון, 1991/92, בה הוחלפה התלבושת בתלבושת בצבעים ירוק ולבן. במהלך שנות ה-90 החליפה הקבוצה את צבעי מדי החוץ מספר פעמים, בין היתר לצבעי זהב, צהוב בהיר, שחור ואפור. בעונת 2008/09 התקבעה הקבוצה על צבעי האפור כמדי תלבושת החוץ. לקבוצה גם תלבושת שלישית שנועדה לשימוש במפעלים אירופיים, אך בפועל משמשת גם כתלבושת משחק במשחקי הליגה האנגלית במצבים בהם תלבושת החוץ זהה לתלבושת הבית של קבוצת היריב.

תלבושת הקבוצה כיום מעוצבת על ידי חברת ניו באלאנס, שהחליפה את חברת הבת שלה, ווריור ספורטס, בתפקיד יצרנית המדים הרשמית של המועדון בעונת 2015/16. מהלך זה התבצע כחלק מתוכניותיה של החברה לחדור לשוק הכדורגל העולמי. קדמו לה חברות יומברו עד שנת 1985, אדידס עד שנת 1996, ריבוק עד שנת 2006, שוב אדידס עד שנת 2012 וווריור ספורטס עד 2015.

ליברפול הייתה הקבוצה האנגלית הראשונה שהשתמשה בלוגו של ספונסר על חולצת המשחק שלה, לאחר הסכם עם חברת היטאצ'י בשנת 1979. מאז, תלבושת המועדון עוטרה במספר ספונסרים נוספים - "קראון פיינטס", "קנדי", "קרלסברג" ובנק "סטנדרד צ'רטרד" כיום.

סמל המועדון מבוסס, כאמור, על סמל העיר ליברפול, ציפור הליבר-בירד, שבעבר הוטמע בתוך מגן. בשנת 1992, על מנת להנציח את עונת המאה של המועדון, השתמש המועדון בסמלו ב"שערי שאנקלי" שבאצטדיון אנפילד. בעונה העוקבת, הוטמעו שני הלפידים בצידי הסמל כאות זיכרון לאסון הילסבורו בדומה לאלה שמצויים כאש תמידית באצטדיון אנפילד. בשנת 2012 שינתה ווריור ספורטס את סמל המועדון, בכך שהפכה אותו להיות דומה לזה שהוטמע במדי הקבוצה בשנות ה-70 - שני הלפידים הועברו לאחורי הצווארון של תלבושת המשחק, שם הם נמצאים משני צדדיו של המספר 96, המציין את מספר ההרוגים באסון הילסבורו.

אצטדיונים

Anfield, 20 October 2012
אצטדיון אנפילד

אצטדיון אנפילד נבנה בשנת 1884 סמוך לסטנלי פארק שבליברפול. במקור שימש האצטדיון דווקא את מועדון הכדורגל אברטון, עד אשר זה עבר לאצטדיון גודיסון פארק, לאחר מחלוקת לגבי דמי השימוש בו בינו לבין בעלי האצטדיון ומייסד קבוצת ליברפול לעתיד ג'ון הולדינג. כאשר נותר עם מגרש ללא שימוש, הקים הולדינג בשנת 1892 את קבוצת ליברפול אשר מאז ועד היום שיחקה באצטדיון. בתקופה זו הכיל האצטדיון כ-20,000 מקומות, אם כי במשחק הבכורה בו נכחו רק 100 צופים.

בשנת 1906 נקרא באופן רשמי אחד מיציעי האוהדים שמאחורי קו רוחב המגרש "הקופ", על שם גבעה שהיוותה מחנה קרב במהלך מלחמת הבורים השנייה, בה נהרגו יותר מ-300 אנשים מגדוד הלנקשייר, רובם מהעיר ליברפול. בשיאו, יכול היה היציע לאכלס 28,000 צופים והיווה את היציע הגדול ביותר בעולם הבנוי ממפלס אחד. אצטדיונים רבים באנגליה השתמשו בשם "הקופ" לתיאור יציעי האוהדים שלהם, אך זה שבאנפילד היה הגדול ביותר בזמנו; יציע זה יכול היה לעיתים להכיל יותר אנשים מאשר אצטדיונים שלמים.

בשיאו איכלס אצטדיון אנפילד יותר מ-60,000 צופים בשיאו, ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 היה בעל תפוסה של 55,000 מקומות. לאחר פרסומו של דו"ח טיילור שניתן בעקבות אסון הילסבורו, ובהוראת חוקים נוספים מצידה של הפרמייר ליג האנגלית, אולצה ליברפול להפוך את אנפילד לאצטדיון בעל מקומות ישיבה בלבד בעונת 1993/94, ובכך הקטינה את תכולתו ל-45,276 מקומות ישיבה. ממצאי דו"ח טיילור הביאו להקמתו של יציע הקמלין רואד, בשנת המאה להיווסדות המועדון, 1992, ובעקבותיה שונה שמו ל"יציע המאה". זהו היציע שלצידי אחד מקווי האורך של המגרש. בסוף שנת 1998 נבנה מפלס נוסף ביציע המאכלס בין היתר את אוהדי הקבוצה האורחת, יציע ה"אנפילד רואד", המצוי מאחורי קו הרוחב שממול ליציע ה"קופ". בנייה זו הגדילה את מספר המקומות באצטדיון, אך גם גרמה למספר בעיות. בתחילת עונת 1999/00 הורגשו מספר רעידות ביציע העליון החדש, ובעקבות כך הוכנסו מוטות תמיכה ליציע זה.

בעקבות מגבלות החלות על תכנוני התרחבות אצטדיון אנפילד, הכריזה ליברפול על תכנוני מעבר לאצטדיון סטנלי פארק במאי 2002. אישורי בנייה ניתנו ביולי 2004, ובספטמבר 2006 החליטה מועצת העיר ליברפול להעניק רישיון חכירה בן 999 שנים לקרקע המיועדת לבנייה. בעקבות רכישת המועדון על ידי ג'ורג' ג'ילט וטום היקס בפברואר 2007, עוצב מחדש האצטדיון המתוכנן. העיצוב החדש אושר על ידי מועצת העיר בנובמבר 2007. תאריך פתיחת האצטדיון נקבע תחילה לאוגוסט 2011, והוא היה אמור לאכלס כ-60,000 צופים, כשחברת HKS אמונה על בנייתו. תחילת בניית האצטדיון נדחתה באוגוסט 2008, בעקבות כך שג'ילט והיקס התקשו במימון עלות בנייתו, המוערכת ב-300 מיליון פאונד.

בעלות וכספים

כבעלים של אצטדיון אנפילד ומייסד הקבוצה, ג'ון הולדינג היה יושב הראש הראשון של הקבוצה, תפקיד אותו אייש מיום הקמת המועדון ב-1892 ועד 1904. ג'ון מק'קנה היה מחליפו של הולדינג לאחר פרישתו. לאחר מכן הפך מק'קנה לנשיא קבוצת הכדורגל. עמדת יושב הראש אוישה על ידי מספר אנשים שונים, עד להגעתו של ג'ון סמית בשנת 1973, שהיה בנו של אחד ממחזיקי מניות הקבוצה. תחת ניהולו של סמית ועד פרישתו בשנת 1990 חווה המועדון את תקופתו הטובה ביותר בכל הזמנים. יורשו היה נואל ווייט שנכנס לתפקיד יושב הראש בשנת 1990. באוגוסט 1991 הפך דוויד מורס, שמשפחתו החזיקה בשליטה על המועדון כלמעלה מ-50 שנה, ליושב ראש הקבוצה. דודו ג'ון מורס היה גם בעל מניות בליברפול, ובמקביל יושב ראש קבוצת אברטון בין השנים 1961-1973. מורס החזיק ב-51% ממניות המועדון, עד שבשנת 2004 החליט לאפשר קבלת הצעות על החזקותיו במניות החברה.

John W Henry-Fenway (cropped)
ג'ון הנרי מקבוצת ספורטס פנוואי, חברת האם של ליברפול

מורס החליט לבסוף למכור את מניותיו במועדון לאנשי העסקים האמריקאים ג'ורג' ג'ילט וטום היקס ב-6 בפברואר 2007. הערכת השווי שניתנה למכירה, הכוללת את חובותיה, הייתה £218.9 מיליון. צמד האמריקאיים שילם £5,000 למנייה, או £174.1 מיליון לכל המניות ו-£44.8 מיליון לכיסוי חובות החברה.[1] חילוקי דעות בין ג'ילט והיקס, וחוסר תמיכה מצד האוהדים, הביאו את הזוג להחלטה למכור את שליטתם במועדון. מרטין ברוטון מונה ליושב ראש המועדון ב-16 באפריל 2010 על מנת לפקח על המכירה. במאי 2010 פורסמו דו"חות הקבוצה שהצביעו על חובות בסדר גודל של £350 מיליון (כתוצאה מהלוואה ממונפת) והפסדים של £55m מיליון, דבר שגרם לפירמת ראיית החשבון KPMG לשנות את חוות דעתה על הדוח"ות הכספיים של המועדון. נושי המועדון, ביניהם הרויאל בנק של סטוקלנד, לקחו את ג'ילט והיקס לבית המשפט על מנת להכריח אותם להמשיך במכירת שליטתם בקבוצה, בעצם הנכס העיקרי של החברה. בהחלטת בית משפט אולצו צמד האמריקאים למכור את החזקותיהם בקבוצה. לזוג עוד הייתה זכות ערעור על ההחלטה, אך הקבוצה נמכרה בסופו של דבר ב-15 באוקטובר 2010 לקבוצת ספורט פנוואי עבור £300 מיליון.

ליברפול הוכרזה כחברה בינלאומית; דו"ח משנת 2010 העריך את סמלה המסחרי ונכסיה הבלתי מוחשיים ב-£141 מיליון, עלייה של £5 מיליון מהשנה הקודמת. ליברפול קיבלה קבוצת דירוג אג"ח של AA (דירוג גבוה). באפריל 2010 דורגה ליברפול על ידי המגזין פורבס כמועדון השישי בערכו בעולם, אחרי מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, ארסנל, ברצלונה ובאיירן מינכן; שווי החברה הוערך בכ-$822 מיליון בניכוי חובות.[2] פירמת ראיית החשבון הבינלאומית דלויט טוש טומטצו (דלוייט) דירגה את ליברפול שמינית בעולם מבחינת הכנסות מועדון. הכנסות המועדון בעונת 2009/10 עמדו על €225.3 מיליון.

בשנת 2011 דיווחה ליברפול על הפסדים שנתיים בגובה £49.4 מיליון, על אף שמספר זה לא כולל הכנסות מכניסת הספונסר החדש, ווריור ספורטס, בסך £25 מיליון. בעונת 2011/12 הוציא המועדון €142 מיליון על משכורות, כמעט כמו באיירן מינכן ופי 2.5 מבורוסיה דורטמונד.

יריבויות

היריבות המוקדמת ביותר של הקבוצה היא זו עם השכנה העירונית, אברטון, והמשחקים בין השתיים מכונים "הדרבי של ליברפול" או "המרזיסייד דרבי".

שתי הקבוצות נפגשו ב-226 מפגשים שונים מאז הקמתם ועד דצמבר 2016, כאשר המפגשים כוללים משחקים בליגה, בגביע האנגלי ובגביע הליגה האנגלית. בין השתיים, מובילה ליברפול עם מאזן ניצחונות של 90 לעומת 66 לאברטון. מספר תוצאות התיקו עומד על 71.

שיאן ההופעות במרזיסייד דרבי הוא נוויל סאות'הול (אברטון) מלך השערים של משחקי הדרבי בין השתיים הוא איאן ראש הוולשי ששיחק בליברפול עם 25 שערי דרבי. מן הצד השני ישנו דיקסי דין מאברטון עם 19 שערים.

יריבה נוספת של ליברפול היא מנצ'סטר יונייטד. מבין כל יריבותיה של ליברפול בצמרת לאורך השנים, רוב היריבות היו מאזור לונדון (צ'לסי, ארסנל, קווינס פארק ריינג'רס ועוד) כאשר מאזורה של ליברפול, אזור צפון-מערב אנגליה, ישנה מנצ'סטר יונייטד. ליברפול ו"יונייטד" הם שני המועדונים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי, כאשר שתיהן יחד זכו ב-126 תארים שונים בכדורגל האנגלי והאירופאי (ליברפול - 60, מנ' יונייטד - 66). לשם השוואה, העיר לונדון, לה מספר רב של קבוצות שזכו בתארים (ארסנל, צ'לסי, טוטנהאם הוטספר, קווינס פארק ריינג'רס, וסטהאם יונייטד, צ'רלטון אתלטיק ופולהאם) זכתה ב-104 תארים מ-7 מועדונים שונים (בהשוואה, כאמור, ל-126 כאלו בארונותיהם של שני מועדונים בלבד).

תארים

1900/1901, 1905/1906, 1921/1922, 1922/1923, 1946/1947, 1963/1964, 1965/1966, 1972/1973, 1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1985/1986, 1987/1988, 1989/1990
  • אליפות ליגת לנקשייר: 1
1892/1893
1972/1973, 1975/1976, 2000/2001
1964/1965, 1973/1974, 1985/1986, 1988/1989, 1991/1992, 2000/2001, 2005/2006
1980/1981, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1994/1995, 2000/2001, 2002/2003, 2011/2012
1964*, 1965*, 1966, 1974, 1976, 1977*, 1979, 1980, 1982, 1986*, 1988, 1989, 1990*, 2001, 2006
  • הסופר קאפ האנגלי[3]: 1
1986

(*=תואר במשותף)

1977, 2001, 2005, 2019
1956/1957, 1968/1969, 1969/1970, 1970/1971, 1972/1973, 1973/1974, 1974/1975, 1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1980/1981, 1981/1982, 1983/1984, 1984/1985, 1989/1990, 1999/2000
  • סך הכול: 59 תארים בכל הזמנים

שחקנים בולטים לאורך ההיסטוריה

הנתונים נכונים ל-31 באוגוסט 2013.‏[4] השחקנים מסומנים בירוק שיחקו לאורך כל הקריירה שלהם בליברפול.

סגל הקבוצה

נכון ל- 9 באוגוסט 2019[6]
מס' עמדה שם
1 ברזיל שוער אליסון בקר
2 אנגליה מגן נתניאל קליין
3 ברזיל קשר פאביניו
4 הולנד בלם וירג'יל ואן דייק
5 הולנד קשר ג'ורג'יניו ויינאלדום
6 קרואטיה בלם דיאן לוברן
7 אנגליה קשר ג'יימס מילנר (קפטן משנה)
8 גינאה קשר נאבי קייטה
9 ברזיל חלוץ רוברטו פירמינו
10 סנגל חלוץ סאדיו מאנה
11 מצרים חלוץ מוחמד סלאח
12 אנגליה מגן ג'ו גומז
13 ספרד שוער אדריאן
14 אנגליה קשר ג'ורדן הנדרסון (קפטן)
15 אנגליה קשר אלכס אוקסלייד-צ'מברליין
20 אנגליה קשר אדם לאלאנה
מס' עמדה שם
22 אנגליה שוער אנדי לונרגן
23 שווייץ קשר שרדאן שאקירי
24 אנגליה חלוץ ריאן ברוסטר
26 סקוטלנד מגן אנדרו רוברטסון
27 בלגיה חלוץ דיבוק אוריגי
32 קמרון בלם ג'ואל מאטיפ
48 אנגליה קשר קורטיס ג'ונס
51 הולנד מגן קי יאנה הובר
62 אירלנד שוער קאוימהין קלהר
65 אלג'יריה מגן יאסר לארוסי
66 אנגליה מגן טרנט אלכסנדר ארנולד
67 אנגליה קשר הארווי אליוט
68 ספרד קשר פדרו צ'יריויה
72 הולנד בלם ספ ואן דן ברג

לקריאה נוספת

  • שאול אדר, ליברפול: כדורגל, חיים ומוות, הוצאת גלורי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ג'ורג' ג'ילט וטום היקס רוכשים את ליברפול, אנגלית
  2. ^ דירוג ליברפול על ידי מגזין פורבס, אפריל 2010, אנגלית
  3. ^ תחרות חד פעמית שהתקיימה אחרי עונת 1985/1986, במקומו של מגן הקהילה
  4. ^ רשימת הופעות שחקני ליברפול בכל הזמנים, באתר ליברפול
  5. ^ בעונת 1987/1988 שיחק ראש ביובנטוס מאיטליה
  6. ^ סגל הקבוצה באתר הרשמי של ליברפול
You'll Never Walk Alone

You'll Never Walk Alone (אנגלית: לעולם לא תצעדי לבדך) הוא שיר שנכתב על ידי צמד הכותבים רוג'רס והמרשטיין למחזמר "קרוסל". הצגת הבכורה של המחזמר ושל השיר הייתה ב-1945. מאז צבר השיר פופולריות רבה, זכה לגרסאות כיסוי והתפרסם הן כשיר המושר בטקסי סיום של בתי ספר תיכוניים רבים בארצות הברית והן כשיר אוהדים באצטדיוני כדורגל, בפרט של ליברפול מאז תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. השיר אף הגיע לראש מצעד הלהיטים הבריטי שלוש פעמים (1963, 1985 ו-1996), בכל פעם בביצוע שונה. בעקבות הפרסום כשיר עידוד בכדורגל, הפך שם השיר למטבע לשון ולסיסמת עידוד המופיעה בכרזות ובשלטים המביעים תמיכה ונאמנות בלתי מותנית בקבוצות ספורט שונות (גם כאלו שאוהדיהן אינם שרים את השיר) ובאנשים (בדרך כלל אנשי ציבור).

אסון הייזל

אסון הייזל הוא שמה של תקרית שארעה ב-29 במאי 1985 באצטדיון הייזל בבריסל, שבה נהרגו 39 אוהדים ונפצעו יותר מ-600 אוהדים נוספים בעת משחק גמר גביע אירופה לאלופות 1985 בכדורגל בין הקבוצות ליברפול ויובנטוס.

כבר בבוקרו של יום המשחק אירעו תקריות בין אוהדים אנגלים לאיטלקים כאשר בריונים אנגלים התפרעו בעיר. לקראת תחילת המשחק הצטופפו ביציעים כ-55 אלף אוהדים. היציעים חולקו לשניים - חלק אחד עבור האוהדים האנגלים, וחלק שני עבור האיטלקים ואוהדים משאר מדינות העולם, כאשר רצועת יציע ברוחב מטר וחצי חצצה בין השניים.

כשעה לפני שריקת הפתיחה פרצו אוהדים אנגלים שיכורים את רצועת ההפרדה והשליכו פחיות ובקבוקי משקה לעבר האיטלקים ביציע Z. ביציע החלה מהומה, והאוהדים שניסו להימלט נלכדו בין גדרות הברזל שתחמו את היציע. השוטרים שנכחו במגרש סירבו לפתוח את היציע לכיוון כר הדשא ולהקל בכך על הלחץ של הבורחים, וכתוצאה מהמהומה הכללית ומיעוט אפשרויות הניקוז לקהל המבוהל נרמסו למוות 39 אוהדים איטלקים ונפצעו יותר מ-600. הגופות הראשונות הוצאו מהאצטדיון כשהן עטופות בדגלים שהביאו האוהדים למשחק.

להפתעת הצופים במגרש ומיליוני הצופים והמאזינים בבית, שראו את הזוועה בשידור ישיר, החליטה אופ"א לקיים את המשחק למרות האסון. במשחק נצחה יובנטוס את ליברפול בתוצאה 1-0 מבעיטת עונשין מ-11 מטר של מישל פלאטיני. לאחר תום המשחק דרשו שרי הספורט של מדינות באירופה לבטל את משחקי גביעי אירופה. ראשי אופ"א דנו בסוגיה והחליטו להשעות את הקבוצות האנגליות ל-5 שנים ממפעלי האגודה, השעיה שמנעה את המשך פריחת הכדורגל האנגלי במפעל האירופאי היוקרתי (ב-8 השנים שלפני האסון, 7 פעמים זכתה קבוצה אנגלית בגביע אירופה, מתוכן 4 פעמים זכתה ליברפול. בשנים שלאחר התקרית אף קבוצה אנגלית לא הצליחה להגיע לגמר גביע אירופה, והראשונה שעשתה זאת רק לאחר 14 שנים הייתה מנצ'סטר יונייטד עם הניצחון 1-2 על באיירן מינכן בגמר 1999).

האצטדיון המיושן בבריסל נבנה מחדש תחת השם 'אצטדיון המלך בודואן' והעירייה הקימה מחוצה לו שעון שמש ענק כאנדרטה לזכר ההרוגים.

כארבע שנים לאחר אסון הייזל, ב-15 באפריל 1989, הייתה מעורבת ליברפול בטרגדיה נוספת - אסון הילסבורו, שבו נהרגו 96 אוהדים של הקבוצה.

אסון הילסבורו

אסון הילסבורו הוא אירוע אשר התרחש ב-15 באפריל 1989, באצטדיון הילסבורו שבשפילד, אנגליה, שבמהלכו נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול.

אצטדיון אנפילד

אנפילד (באנגלית: Anfield) המוכר לפעמים כאנפילד רואד הוא אצטדיון כדורגל באזור אנפילד בליברפול, אנגליה. האצטדיון המדורג על ידי אופ"א כאצטדיון 4-כוכבים, הוא ביתו של מועדון הכדורגל ליברפול - אחד מהמועדונים המצליחים ביותר באנגליה, המחזיק ב-18 תוארי אליפות אנגליה ו-6 גביעי אירופה.

"מבצר אנפילד", מחזיק במוניטין כאחד מהמגרשים הקשים ביותר לקבוצות האורחות. המנג'ר ביל שאנקלי, שהיה אחראי לשליטתה של הקבוצה בכדורגל האנגלי בשנות ה-70 וה-80, הציב שלט המצהיר "זהו אנפילד" (This is Anfield) על הקיר מעל היציאה מחדרי ההלבשה למגרש, שמטרתו הייתה "להזכיר לשחקנים שלנו עבור מי הם משחקים, ולהזכיר לשחקני היריב מול מי הם משחקים". יציע הספיון קופ (או "הקופ") הוא המפורסם באצטדיון, וידוע בשל שירת האוהדים שבו. בשנות ה-60 וה-70 היה קיים באנפילד "חדר הנעליים" המפורסם, גומחה קטנה שהפכה למסורת ליברפולית. עוד באנפילד נמצא השער המפורסם, עליו טבוע המשפט - "לעולם לא תצעדי לבדך" (You'll never walk alone), שמבוסס על שיר האוהדים המפורסם ביותר שלה, וזה שהפך למזוהה עימה מכל - You'll Never Walk Alone.

אצטדיון סטנלי פארק

אצטדיון סטנלי פארק (באנגלית: Stanley Park Stadium) הוא שמו של אצטדיון כדורגל בן כ-61,000 מקומות ישיבה שתוכנן להיבנות בסטנלי פארק שבליברפול עבור מועדון הכדורגל המקומי, ליברפול.

התוכניות להקמת האצטדיון הוצעו לראשונה בחודש מאי 2002 על ידי ליברפול, שביקשה להחליף את אצטדיון אנפילד הקיים. בהצעה הראשונית עמדה התכולה המתוכננת על 55,000 מושבים, אך שונתה מאוחר יותר ל-60-61,000. המועדון הודיע לראשונה על כוונותיו לבניית אצטדיון חדש כשנה וחצי מוקדם יותר. הרעיון המקורי היה בניית אצטדיון בעל 70,000 מושבים בעלות של כ-200 מיליון לירות שטרלינג, שבנייתו תושלם לקראת עונת 2004-05.

המועצה המקומית העלתה רעיון לבניית אצטדיון משותף עם היריבה העירונית אברטון, אך זה נפסל בשל אי הסכמה של שני מחנות האוהדים למהלך. השם סטנלי פארק הוצע כשם לאצטדיון המשותף, אך ליברפול ככל הנראה העדיפה לקרוא לאצטדיון אנפילד, כשם האצטדיון הקודם.

התוכניות שאושרו לראשונה בחודש פברואר 2005, הועברו לאישור מועצת העיר ליברפול בשנית לאחר כשנה, כדי להבטיח כי תוכניות האצטדיון המוצעת עומדת בדרישות הבנייה החדשות. ב-11 באפריל 2006 דווח כי התוכניות אושרו ללא שינויים. ב-8 בספטמבר 2006 קיבל המועדון אור ירוק ממועצת העיר לבניית האצטדיון. המועדון ככל הנראה יחפש משקיעים חדשים למימון הפרויקט, שעלות השלב הראשון בו מוערכת ב-215 מיליון לירות שטרלינג. בניית האצטדיון אמורה הייתה להתחיל באביב 2007, אך נדחתה עקב קשיים כלכליים.

באוקטובר 2012 הוחלט במועדון לזנוח את התוכניות להקמת האצטדיון, ולקדם את שיפוצו והרחבתו של אצטדיון אנפילד. בספטמבר 2014 פורסם כי מועצת העיר אישרה את הרחבתו של אצטדיון אנפילד ל-58,800 מקומות.

ג'ון הולדינג

ג'ון הולדינג (אנגלית: John Houlding) היה איש עסקים בשלהי המאה ה-19 והחזיק במבשלת שיכר שהבטיחה את מצבו הכלכלי המבוסס לכל חייו. הולדינג נבחר למועצת העיר ליברפול כשמרן המייצג את רובע אברטון, לפני שמונה לראשות העירייה ב-1897. תרומתו המשמעותית ביותר, עם זאת, הייתה הקמתו של מועדון הכדורגל ליברפול ב-1892, למרות שמעורבותו בכדורגל מתחילה דווקא עם היריבים המרים אברטון.

ב-1882 חקיקה חדשה חייבה את קבוצת אברטון לשחק במגרש סגור, לאחר ששיחקו קודם לכן במגרשים הציבוריים בסטנלי פארק. בפגישה שנערכה במלון סאנדון בליברפול, אשר נמצא בבעלותו של הולדינג, החליטו אנשי אברטון לשכור מגרש בדרך המנזר. כאשר הבעלים של המגרש ביקש מאברטון לעזוב, הולדינג מצא מגרש חדש בדרך אנפילד ושילם דמי שכירות לג'ון אורל, חברו של הולדינג בתחום המבשלות. משחק הכדורגל הראשון באצטדיון אנפילד התקיים ב-28 בספטמבר 1884 ובו הביסה אברטון 0-5 את ארלסטאון.

קבוצת אברטון שגשגה ופרחה באנפילד. נבנו יציעים באצטדיון, מספר הצופים הגיע ל-8,000 בכל משחק ואברטון הייתה מהחברות המייסדות של הפוטבול ליג ב-1888. עם זאת, הולדינג החל לעצבן את המועדון - הוא העלה את אחוז הריבית על ההלוואה שנתן למועדון, והכריח את השחקנים להשתמש בשירותי בית המלון סאנדון כמלתחות לפני ואחרי משחקים.

ב-1891 איים ג'ון אורל שיוותר על המגרש באנפילד רואד. הולדינג הציע להקים חברה ולרכוש באמצעותה את המגרש. אורל הסכים למכור את המגרש, אך הולדינג שהחזיק בקרקע נוספת בסמוך לאנפילד ציפה לרכוש גם אותה באמצעות החברה.

רבים מחברי הנהלת אברטון האשימו את הולדינג בניסיון לייצר רווח על חשבון המועדון. 279 חברי המועדון נפגשו בינואר 1892 לדון בנושא. בעקבות פגישה נוספת ב-15 במרץ 1892, הוחלט לעזוב את אנפילד ולרכוש מגרש אחד. הם רכשו בסופו של דבר את גודיסון פארק בצדו הצפוני של סטנלי פארק עבור 8,000 ליש"ט.

הולדינג ואורל נותרו עם מגרש כדורגל ריק והולדינג הרגיש שדרך הפעולה היחידה היא הקמתו של מועדון כדורגל חדש - וכך הוקם מועדון הכדורגל ליברפול. משחק הבכורה של המועדון התקיים ב-1 בספטמבר 1892 - משחק ידידות מול רות'רהאם טאון, בו ניצחה "קבוצת המק'ים" 1-7. הרכב הקבוצה הראשון כלל את רוס, האנה, מקלין, קלסו, מקווין, מקברייד, ויילי, סמית', מילר, מקוין וקלווין. מקוין היה זה שהתכבד בשערה הראשון אי פעם של ליברפול.

גמר גביע אופ"א 2001

גמר גביע אופ"א 2001 התקיים בוסטפאלנשטדיון בדורטמונד, גרמניה ב-16 במאי 2001, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אופ"א לעונת 2000/2001 היא ליברפול האנגלית, שניצחה במשחק את דפורטיבו אלאבס הספרדית בתוצאה 4-5 בזכות שער זהב שהובקע בדקה ה-117 של ההארכה, לאחר שוויון 4-4 בתום הזמן החוקי. הייתה זו המהדורה ה-30 של המפעל.

עבור ליברפול, הייתה זו זכייה שלישית בתואר בהופעתה השלישית בגמר המפעל. קדמו לה הזכיות ב-1973 וב-1976. הייתה זו זכייה אנגלית ראשונה בתואר מאז עונת 1983/1984, אז זכתה בו טוטנהאם הוטספר. היה זה גמר אירופי ראשון לליברפול מאז אסון הייזל שהתרחש בגמר גביע אירופה לאלופות 1985. דפורטיבו אלאבס העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר אירופי, והייתה לספרדית הרביעית בהיסטוריה שמעפילה לגמר, והראשונה מאז אספניול בעונת 1987/1988.

שתי הקבוצות העפילו למפעל עקב מיקומן בליגה בעונת 1999/2000. ליברפול סיימה את העונה במקום הרביעי בפרמייר ליג, מרחק שתי נקודות בלבד מלידס יונייטד שסיימה שלישית והעפילה למוקדמות ליגת האלופות. אלאבס סיימה עונה מוצלחת בלה ליגה במקום השישי, מרחק שלוש נקודות בלבד מברצלונה הסגנית ושמונה בלבד מהאלופה דפורטיבו לה קורוניה.

ליברפול פתחה את הגמר היטב ועלתה במהירות ליתרון כפול משערים של מרקוס באבל וסטיבן ג'רארד. איבן אלונסו החזיר את אלאבס למשחק, אך גארי מקאליסטר, המצטיין במגרש, קבע את תוצאת המחצית, 3-1 לליברפול. אלאבס חזרה למשחק במחציתהשנייה עם צמד בזק של חאבי מורנו. רובי פאולר החזיר את היתרון לליברפול, אך ז'ורדי קרויף השווה דקות ספורות לסיום וקבע את תוצאת הסיום, 4-4. בהארכה נותרה אלאבס בתשעה שחקנים לאחר שאיבדה אלאבס את מגנו מוסלין ואת הקפטן אנטוניו קרמונה בכרטיסים אדומים, ושלוש דקות לסיום ההארכה, הבקיע דלפי ז'לי שער עצמי בנגיחה לבעיטה חופשית של מקאליסטר, מה שהביא לסיומו של המשחק בניצחונה של ליברפול בשער הזהב.

גמר גביע אירופה לאלופות 1977

גמר גביע אירופה לאלופות 1977 התקיים בסטאדיו אולימפיקו ברומא, איטליה ב-25 במאי 1977, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1976/1977 היא ליברפול האנגלית, שניצחה במשחק בורוסיה מנשנגלדבך מגרמניה המערבית בתוצאה 3-1. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-22 של גביע אירופה לאלופות.

ליברפול, מחזיקת גביע אופ"א המכהנת, הופיעה לראשונה בתולדותיה בגמר. היא הייתה לקבוצה האנגלית השלישית שעושה זאת (אחרי מנצ'סטר יונייטד ולידס יונייטד), והשנייה שזוכה בתואר (אחרי מנצ'סטר ב-1968). בורוסיה מנשנגלדבך העפילה גם היא לגמר הראשון בתולדותיה. גם אותה הקדימו שתי קבוצות אחרות ממדינתה, אחרי איינטרכט פרנקפורט ב-1960 ואחרי אלופת אירופה בשלוש העונות הקודמות, באיירן מינכן.

שתי הקבוצות העפילו בזכות זכייתן באליפות המקומית בעונת 1975/1976. ליברפול זכתה באליפות אנגליה בזכות נקודה אחת יותר מקווינס פארק ריינג'רס, בעוד מנשנגלדבך הקדימה את המבורג בארבע נקודות בצמרת הבונדסליגה.

היה זה הגמר האירופי השני בו נפגשות ליברפול ומנשנגלדבך. בפעם הקודמת נפגשו הקבוצות בגמר גביע אופ"א לעונת 1972/1973, ששוחק בשיטת בית-חוץ. ליברפול גברה 3-2 על מנשנגלדבך בסיכום שני המפגשים.

במשחק עצמו העלה טרי מקדרמוט את ליברפול ליתרון בתוך המחצית הראשונה. זמן קצר בתוך המחצית השנייה השווה אלן סימונסן את התוצאה, אך טומי סמית' החזיר את היתרון לליברפול, ופיל ניל חתם בפנדל מדויק לקראת הסיום וקבע 3-1 לליברפול.

גמר גביע אירופה לאלופות 1978

גמר גביע אירופה לאלופות 1978 התקיים באצטדיון ומבלי בלונדון, אנגליה ב-10 במאי 1978, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1977/1978 היא ליברפול האנגלית, שניצחה במשחק קלאב ברוז' הבלגית בתוצאה 1-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-23 של גביע אירופה לאלופות.

ליברפול הגיעה כאלופת אירופה המכהנת לאחר זכייתה בתואר בהופעתה הראשונה אי פעם בגמר, עונה קודם לכן. זכייתה השנייה בתואר הפכה אותה לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה בתואר יותר מפעם אחת. מנגד, קלאב ברוז' הגיעה לגמר הראשון אי פעם בתולדותיה. היא הייתה לקבוצה הבלגית הראשונה, והיחידה עד כה, שמעפילה לגמר גביע אירופה לאלופות.

ליברפול העפילה אוטומטית לטורניר בעקבות זכייתה בטורניר עונה קודם לכן. היא נותרה הנציגה האנגלית היחידה בטורניר, מכיוון שהוסיפה וזכתה גם באליפות אנגליה לעונת 1976/1977, בפער של נקודה בלבד ממנצ'סטר סיטי. קלאב ברוז' העפילה לטורניר לאחר שזכתה באליפות בלגיה בפער חמש נקודות מאנדרלכט.

היה זה הגמר האירופי השני בו נפגשות ליברפול וקלאב ברוז'. בפעם הקודמת נפגשו הקבוצות בגמר גביע אופ"א לעונת 1975/1976, ששוחק בשיטת בית-חוץ. ליברפול ניצחה את ברוז' 4-3 בסיכום שני המפגשים.

המשחק עצמו הוכרע משער בדקה ה-64 של קני דלגליש, שהקפיץ מעל השוער לאחר כדור עומק של גריים סונס.

גמר גביע אירופה לאלופות 1981

גמר גביע אירופה לאלופות 1981 התקיים בפארק דה פראנס בפריז, צרפת ב-27 במאי 1981, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1980/1981 היא ליברפול האנגלית, שניצחה את ריאל מדריד הספרדית בתוצאה 1-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-26 של גביע אירופה לאלופות.

ליברפול העפילה לגמר השלישי בתולדותיה, לאחר שזכתה בתואר פעמיים רצופות ב-1977 וב-1978. זכייתה בתואר השלימה חמש עונות רצופות בהן זוכה קבוצה אנגלית בתואר, רצף שנמשך לבסוף במשך שש עונות רצופות. מולה התייצבה שיאנית הזכיות ושיאנית ההופעות בגמר עד אז, ריאל מדריד. עבור ריאל הייתה זו הופעה תשיעית בגמר המפעל, לאחר שבעברה זכתה שש פעמים בתואר - בכל חמש המהדורות הראשונות של המפעל, ופעם נוספת ב-1966 - והפסידה פעמיים. הזכייה ב-1966 הייתה גם ההופעה האחרונה של ריאל בגמר עד אז, והיא שבה לשחק במעמד לאחר 15 שנים ללא הופעה בגמר.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר לאחר שזכו באליפות בעונת 1979/1980. ליברפול זכתה באליפות אנגליה לאחר שסיימה עונה ללא הפסד ביתי ובפער שתי נקודות ממנצ'סטר יונייטד בראש הטבלה. ריאל מדריד זכתה באליפות ספרד בפער של נקודה בלבד מריאל סוסיאדד, זכייה שלישית ברציפות עבורה בתואר.

המשחק עצמו הוכרע משער של אלן קנדי, מגנה השמאלי של ליברפול, שמונה דקות בלבד לסיום המשחק.

גמר גביע אירופה לאלופות 1984

גמר גביע אירופה לאלופות 1984 התקיים בסטאדיו אולימפיקו ברומא, איטליה ב-30 במאי 1984, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1983/1984 היא ליברפול האנגלית, שניצחה במשחק את רומא האיטלקית בתוצאה 4-2 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר שוויון 1-1 בסיום ההארכה. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-29 של גביע אירופה לאלופות.

ליברפול העפילה לגמר בפעם הרביעית בתולדותיה, לאחר שזכתה בכל שלוש ההופעות הקודמות שלה בגמר המפעל (1977, 1978, 1981). הייתה זו הזכייה השביעית של קבוצה אנגלית בגביע אירופה בשמונה עונות, ומתוכן בארבע זכתה ליברפול. בזכות הזכייה בתואר, עקפה ליברפול את אייאקס אמסטרדם ואת באיירן מינכן, שזכו עד אז שלוש פעמים בתואר, בדרך למקום השני בטבלת הזוכות אחרי ריאל מדריד. רומא העפילה לגמר הראשון והיחיד עד כה בתולדותיה, וזכתה לארח אותו באצטדיונה הביתי, אך יתרון הביתיות לא סייע לה לזכות בתואר.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר לאחר שזכו באליפות בעונת 1982/1983. ליברפול זכתה באליפות אנגליה בפער ניכר של 11 נקודות מווטפורד, בעוד רומא הקדימה את יובנטוס בארבע נקודות כדי לזכות באליפות איטליה.

במשחק עצמו עלתה ליברפול ליתרון ראשון בדקה ה-13 משערו של פיל ניל, אך רומא השיגה את השוויון דקה לפני סיום המחצית מראשו של רוברטו פרוצו. התוצאה נשמרה עד לסיום ההארכה, ומשחק הגמר הפך לראשון בהיסטוריה שמוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין. בדו-קרב גברה ליברפול על רומא בתוצאה 4-2.

גמר גביע אירופה לאלופות 1985

גמר גביע אירופה לאלופות 1985 התקיים באצטדיון הייזל בבריסל, בלגיה ב-29 במאי 1985, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1984/1985 היא יובנטוס האיטלקית, שניצחה במשחק את האלופה המכהנת ליברפול האנגלית בתוצאה 1-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-30 של גביע אירופה לאלופות. המשחק זכור בעיקר בשל האירועים הטרגיים שאירעו באצטדיון כשעה לפני המשחק, באירוע הידוע בשם "אסון הייזל". האסון התרחש כשאוהדי ליברפול פרצו את גדר ההפרדה מיציע אוהדי יובנטוס, וגרמו למהומה שמהלכה נהרגו 39 אוהדים ומאות נפצעו. על אף האירועים הקשים, הוחלט שלא לבטל את קיום המשחק.

יובנטוס העפילה לגמר השלישי בתולדותיה, לאחר ההפסדים ב-1973 לאייאקס אמסטרדם וב-1983 להמבורג. היא השלימה רצף של שלושה משחקי גמר בהן משתתפת קבוצה איטלקית, כשלהופעתה שנתיים קודם לגמר הצטרפה הופעתה של רומא שנה קודם לכן. זכייתה של יובנטוס הייתה הזכייה הראשונה של קבוצה איטלקית מאז שנות ה-60, אז זכו בתואר מילאן (1963, 1969) ואינטר מילאנו (1964, 1965). עבור יובנטוס הייתה זו זכייה שנייה ברציפות בתואר אירופי, לאחר הזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע עונה קודם לכן.

ליברפול הגיעה לגמר כאלופת אירופה המכהנת, לאחר שגברה על רומא שנה קודם לכן. ליברפול הייתה הנציגה הבכירה בתור הזהב של הכדורגל האנגלי בגביע אירופה, שהתבטא בשבע זכיות בגביע אירופה במהלך שמונה העונות הקודמות. מתוך שבע הזכיות, ארבע היו של ליברפול (1977, 1978, 1981, 1984). בסך הכול הייתה זו ההופעה החמישית של ליברפול בגמר, והפסדה הראשון.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר לאחר שזכו באליפות בעונת 1983/1984. יובנטוס ניצלה את המסע הארוך של רומא עד לגמר גביע אירופה, וזכתה על חשבונה באליפות איטליה בהפרש של שתי נקודות. ליברפול, שבכל מקרה זכתה למקום במפעל כאלופת אירופה המכהנת, זכתה גם באליפות המקומית בפער שלוש נקודות מסאות'המפטון.

משחק הגמר היה המשחק השני בין שתי הקבוצות באותה עונה. הן נפגשו במסגרת הסופר קאפ האירופי, במשחק בו גברה יובנטוס 2-0 על ליברפול.

במשחק עצמו ניצחה יובנטוס 1-0, לאחר טעות שיפוט חמורה של אנדרה דיינה השווייצרי. בדקה ה-56 הכשיל גארי גילספי את זביגנייב בונייק מאחור. על אף שהעבירה בוצעה באופן מובהק מחוץ לרחבה, העניק השופט, שהיה רחוק ממקום האירוע בזמן ההכשלה, פנדל ליובנטוס אותו תרגם מישל פלאטיני לשער הניצחון.

בעקבות האירועים הקשים לפני המשחק, הוחלט לאחריו להרחיק את כל הקבוצות האנגליות מהמפעלים האירופים למשך חמש שנים.

גמר הליגה האירופית 2016

גמר הליגה האירופית 2016 התקיים בזנקט יאקוב פארק בבזל, שווייץ ב-18 במאי 2016, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר הליגה האירופית לעונת 2015/2016 היא סביליה הספרדית, שניצחה במשחק את ליברפול האנגלית בתוצאה 3–1. הייתה זו המהדורה ה-45 של המפעל, והשביעית מאז המעבר מגביע אופ"א לליגה האירופית.

סביליה השלימה זכייה שלישית ברציפות בתואר וחמישית בסך הכול. היא שמרה על הרצף וניצחה בכל אחד ממשחקי גמר המפעל אליו העפילה (2006, 2007, 2014, 2015). היא הגדילה את הפער בראש טבלת שיאי הזכיות במפעל. ליברפול, יובנטוס ואינטר מילאנו צעדו אחריה עם שלוש זכיות כל אחת. הזכייה אף העלתה את ספרד אל פסגת המדינות הזוכות עם עשר זכיות בתואר, אחת יותר מאיטליה. אונאי אמרי, מאמן סביליה שהוביל אותה לשלוש הזכיות הרצופות, השתווה בכך לג'ובאני טרפטוני כמאמן בעל מספר הזכיות הגבוה ביותר בתואר. מנגד, ליברפול הגיעה למשחק גמר המפעל הרביעי בתולדותיה, והראשון מאז גמר גביע אופ"א 2001, שם גברה על נציגה ספרדית אחרת, דפורטיבו אלאבס. עד למשחק הגמר מול סביליה, ניצחה ליברפול בכל שלושת גמרי המפעל אליהם העפילה. כמו כן, היה זה מפגש ראשון אי פעם בין המועדונים במסגרת אירופית רשמית.

סביליה, שהייתה הראשונה לזכות בשריון מקום בליגת האלופות בעקבות החוק החדש שהוחל עונה קודם לכן, החלה את העונה בשלב הבתים של ליגת האלופות, וזכתה פעם נוספת בשריון לעונה הבאה בשלב הבתים - זאת בעקבות זכייתה של ריאל מדריד בת ארצה בליגת האלופות באותה העונה. עם זאת, היא הגיעה לליגה האירופית לאחר שהודחה בשלב הבתים מהמקום השלישי בבית. ליברפול פתחה את העונה האירופית שלה בשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר שסיימה שישית בעונת 2014/2015 בפרמייר ליג.

במשחק עצמו העלה דניאל סטארידג' את ליברפול ליתרון בדקה ה-35 וקבע את תוצאת המחצית. 17 שניות בתוך המחצית השנייה השיגה סביליה את השוויון משער של קווין גאמיירו. בדקה ה-64 הושלם המהפך משער של קוקה, שהשלים צמד שש דקות מאוחר יותר כדי לקבוע את תוצאת המשחק, 3-1 לסביליה בסיום.

גמר ליגת האלופות 2005

גמר ליגת האלופות 2005 התקיים באצטדיון אטאטורק, אצטדיון הבית של טורקיה, ב-25 במאי 2005, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 2004/2005 היא ליברפול מאנגליה, שניצחה במשחק את מילאן מאיטליה בתוצאה 3-2 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר 3-3 בתום ההארכה.

ליברפול זכתה בתואר בפעם החמישית בתולדותיה. היה זה משחק גמר ליגת האלופות השישי בהיסטוריה של הקבוצה, והראשון מאז 1985, אז הפסידה ליובנטוס מאיטליה, במשחק בו התרחש אסון הייזל, בעקבותיו הורחקה, יחד עם שאר הקבוצות האנגליות, ממשחקים באירופה. עבור מילאן היה זה משחק הגמר העשירי בתולדותיה, אך היא נותרה עם שש זכיות, בדרך להפסדה הרביעי במשחקי הגמר.

מילאן הגיעה למשחק כפייבוריטית. באותה העונה היא סיימה את הליגה המקומית, הסרייה א', במקום השני בטבלה. ליברפול, שהפתיעה רבים בעצם ההעפלה לגמר מול קבוצות עדיפות ממנה, סיימה את הליגה המקומית, הפרמייר ליג, במקום ה-5 בטבלה.

מילאן הפגינה דומיננטיות מוחלטת במחצית הראשונה, והובילה במחצית בתוצאה 3-0 משער של פאולו מלדיני כבר בדקה הראשונה, ושני שערים נוספים של הרנן קרספו. במחצית השנייה, ליברפול הצליחה להבקיע 3 פעמים בתוך 6 דקות בלבד, בין הדקות 54 ו-60. סטיבן ג'רארד, ולדימיר שמיצר וצ'אבי אלונסו כבשו לזכותה, שוויון 3-3 שנותר עד לסיום ההארכה. ליברפול ניצחה בדו-קרב בעיטות ההכרעה בתוצאה 3-2.

הקאמבק המרשים של ליברפול זכה לכינוי "נס איסטנבול", ונחשב לאחד הרגעים המזהירים בתולדות המועדון.

גמר ליגת האלופות 2007

גמר ליגת האלופות 2007 היה משחק כדורגל שהתקיים באצטדיון האולימפי באתונה שביוון ב-23 במאי 2007, שתוצאתו קבעה את זוכת ליגת האלופות לעונת 2006/2007. במשחק שיחק המועדון האנגלי ליברפול כנגד המועדון האיטלקי מילאן. שני המועדונים נפגשו בפעם השנייה בשלוש שנים במשחק הגמר, מה שהוסיף לחשיבות המעמד. בניגוד לפעם הקודמת, מילאן ניצחה במשחק בתוצאה 1–2, לאחר צמד שערים של פיליפו אינזאגי.

לפני 2007, זכייתה האחרונה של מילאן במפעל הייתה בשנת 2003, בעוד זכייתה האחרונה של ליברפול הייתה ב-2005 אחרי ניצחון על מילאן. שתי הקבוצות החלו את הטורניר בסיבוב המקדמות השלישי, התקדמו לשלב הבתים וסיימו אותו במקום הראשון בביתם. בדרך התמודדו שתי הקבוצות כנגד מועדונים בולטים בכדורגל האירופי; מילאן שיחקה כנגד סלטיק, באיירן מינכן, ומנצ'סטר יונייטד, בעוד שליברפול ניצחה בשמינית הגמר את האלופה הקודמת, ברצלונה, ושיחקה כנגד פ.ס.ו איינדהובן וצ'לסי.

גמר ליגת האלופות 2018

גמר ליגת האלופות 2018 של עונת 2017/2018 התקיים במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי שבקייב בירת אוקראינה ב-26 במאי 2018, בין ריאל מדריד הספרדית לליברפול האנגלית.

לריאל מדריד הייתה זו ההופעה ה-16 בגמר והשלישית ברציפות. לליברפול הייתה זו ההופעה השמינית במשחק גמר. ריאל מדריד ניצחה במשחק הגמר 3–1, והייתה זו זכייתה השלישית ברציפות בליגת האלופות, וה-13 בכלל בגמר גביע אירופה וליגת האלופות.

האירועים הבולטים בגמר היו פציעתו של כוכב ליברפול, מוחמד סלאח, באמצע המחצית הראשונה; פציעתו של דני קרבחאל, המגן הימני של ריאל מדריד; שתי טעויות של שוער ליברפול לוריס קאריוס שעלו בשני שערים לחובת האדומים ושער במספרת של גארת' בייל מריאל מדריד, שנכנס כמחליף. בזכות הניצחון הפך מאמן ריאל מדריד, זינדין זידאן, למאמן הראשון שזוכה בליגת האלופות שלוש פעמים ברציפות.

גמר ליגת האלופות 2019

גמר ליגת האלופות 2019 של עונת 2018/2019 נערך באצטדיון ונדה מטרופוליטנו במדריד שבספרד ב-1 ביוני 2019, בין ליברפול לבין טוטנהאם הוטספר, שתיהן מהפרמייר ליג והסתיים בניצחון של ליברפול בתוצאה 2:0. לטוטנהאם זו הופעת בכורה במשחק גמר ליגת האלופות, ואילו לליברפול זו ההופעה התשיעית והשנייה ברציפות בגמר, לאחר שבמשחק הגמר של שנה שעברה היא נוצחה 3:1 על ידי ריאל מדריד. זה הגמר השני שבו משחקות שתי קבוצות אנגליות, כאשר הפעם הראשונה הייתה בגמר ליגת האלופות 2008, ולראשונה מאז גמר ליגת האלופות 2013, לא משתתפת במשחק גמר קבוצה מספרד. ליברפול שניצחה במשחק תזכה בזכות להתמודד בסופר קאפ האירופי לשנת 2019 מול המנצחת של גמר הליגה האירופית 2019 - צ'לסי.

דרבי המרזיסייד

דרבי המרזיסייד הוא כינוי למשחק הכדורגל המשוחק בין קבוצות ליברפול ואברטון, שני המועדונים הבכירים של העיר ליברפול שבאנגליה. הדרבי נקרא על שם מחוז מרזיסייד, בו שוכנת העיר ליברפול. זהו הדרבי בעל הרצף הכי ארוך בליגה העליונה באנגליה, רצף שהחל ב-1962 עם העפלתה של ליברפול לליגה הראשונה (כיום הפרמייר ליג). יש הטוענים כי לאוהדי אברטון אכפת יותר ממשחקי הדרבי מאשר לאוהדי ליברפול, כיוון שאוהדי אברטון חיו בצל הישגי ליברפול בשנים האחרונות, בעוד אחרים טוענים כי לשני הצדדים אכפת ממשחקי הדרבי בשל הכבוד והיוקרה העירונית.

הדרבי של ליברפול מכונה לעיתים גם הדרבי הידידותי, בשל כמות המשפחות המכילות גם אוהדי ליברפול וגם אוהדי אברטון, וזהו אחד ממשחקי דרבי מעטים שבהם אין הפרדה בין מחנות האוהדים. כיוון שמשפחות וחברים רבים תומכים בשני המועדונים, אין זה מחזה נדיר לראות אוהדי אברטון ואוהדי ליברפול יושבים יחד. ב-1984, במשחק גמר גביע החלב (גביע הליגה האנגלית, ששמו שונה באותה תקופה מטעמים מסחריים), נצפה מחזה מוזר בו כמעט כל היציעים מעורבים באוהדי אברטון וליברפול השרים ביחד "מרזיסייד, מרזיסייד" ו"האם את צופה, מנצ'סטר?..." (שיר המסמל את היריבות הספורטיבית הגדולה השוררת בין שתי הערים, בעיקר בין ליברפול לבין מנצ'סטר יונייטד).

עונת 2004/2005 בליגת האלופות

ליגת האלופות 2004/2005 היא העונה ה-50 בה מתקיימת האליפות, וה-13 במתכונת החדשה של ליגת האלופות משנת 1992 של טורניר הכדורגל האירופאי הגדול של אופ"א. משחק הגמר נערך באצטדיון אטאטורק שבטורקיה בו ניצחה ליברפול 3–2 בפנדלים את מילאן לאחר 3-3 בתום ההארכה וזכתה בגביע האלופות ה-5 בתולדותיה. מחזיקת התואר בעונה הקודמת היא פורטו.

הקאמבק המרשים של ליברפול בגמר, מפיגור של 0–3 במחצית ל-3-3 לאחר 90 דקות, זכה לכינוי "נס איסטנבול", ונחשב לאחד הרגעים המזהירים בתולדות המועדון. מאחר שהייתה זו הזכייה ה-5 במפעל לקבוצה הפאר האנגלית, קיבלה ליברפול את הגביע לצמיתות, ועוטרה בתג הכבוד של אופ"א. גביע חדש הוכן לעונת 2005/2006.

לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי, השתתפו באליפות 2 קבוצות ישראליות: אלופת המדינה לעונת 2003/2004, מכבי חיפה וסגניתה, מכבי תל אביב.

מכבי חיפה הגיעה עד לשלב המוקדמות השלישי בו הודחה על ידי רוזנבורג מנורווגיה לאחר הפסד 1–2 במשחק הראשון ו-2–3 במשחק הגומלין לאחר הארכה (ניצחון 1–2 לחיפה בתום 90 דקות).

מכבי תל אביב הגיעה לשלב הבתים ושובצה לבית ג' עם 3 אלופות אירופה בעבר: יובנטוס מאיטליה, באיירן מינכן מגרמניה ואייאקס אמסטרדם מהולנד. הקבוצה הישראלית ניצחה 1–2 את אייאקס וסיימה בתיקו 1-1 מול יובנטוס. מכבי תל אביב השיגה 4 נקודות וכבשה 4 שערים וסיימה את הבית במקום הרביעי.

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
שם לאום עמדה קריירה בליברפול הופעות שערים
איאן קלהאן אנגליה  אנגליה קשר 1960–1978 857 68
ג'יימי קראגר אנגליה  אנגליה בלם 1996–2013 737 5
סטיבן ג'רארד אנגליה  אנגליה קשר 1998–2015 710 186
ריי קלמנס אנגליה  אנגליה שוער 1967–1981 665 0
אמלין יוז אנגליה  אנגליה מגן 1967–1979 665 49
איאן ראש ויילס  ויילס חלוץ 1980–1996‏[5] 660 346
פיל ניל אנגליה  אנגליה מגן 1974–1985 650 59
טומי סמית' אנגליה  אנגליה מגן 1962–1978 638 48
ברוס גרובלאר זימבבואה  זימבבואה שוער 1981–1994 628 0
אלן האנסן סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1977–1991 620 14
כריס לולר אנגליה  אנגליה מגן 1960–1975 549 61
בילי לידל סקוטלנד  סקוטלנד חלוץ 1939–1961 534 228
קני דלגליש סקוטלנד  סקוטלנד חלוץ 1977–1990 515 172
רוני וילאן אירלנד  אירלנד קשר 1979–1994 493 73
רוג'ר הנט אנגליה  אנגליה חלוץ 1958–1969 492 286
פיל תומפסון אנגליה  אנגליה מגן 1972–1985 477 13
סטיב הייוויי אירלנד  אירלנד קיצוני 1970–1981 475 76
אלישע סקוט צפון אירלנד  צפון אירלנד שוער 1912–1934 468 0
סטיב ניקול סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1981–1995 468 46
סמי הופייה פינלנד  פינלנד מגן 1999–2009 464 35
רון ייטס סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1961–1971 454 16
דונלד מקינליי סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1910–1929 434 34
איאן סנט ג'ון סקוטלנד  סקוטלנד חלוץ 1961–1971 425 118
ארתור גודארד אנגליה  אנגליה קיצוני 1902–1914 415 79
פיטר תומפסון אנגליה  אנגליה קיצוני 1963–1974 415 54
ג'ון בארנס אנגליה  אנגליה קשר 1987–1997 407 108
חוסה מנואל ריינה ספרד  ספרד שוער 2005–2013 394 0
ריי קנדי אנגליה  אנגליה קשר 1974–1982 393 72
טומי לורנס סקוטלנד  סקוטלנד שוער 1958–1971 390 0
אלן א'קורט אנגליה  אנגליה קיצוני 1952–1964 381 63
רוני מוראן אנגליה  אנגליה מגן 1952–1965 379 17
גורדון הודג'סון אנגליה  אנגליה חלוץ 1925–1936 377 241
טום ברומילו אנגליה  אנגליה מגן 1919–1929 375 11
אפרים לונגוורת' אנגליה  אנגליה מגן 1910–1928 371 0
רובי פאולר אנגליה  אנגליה חלוץ 1993–2001
2006–2007
369 183
טומי לוקאס אנגליה  אנגליה מגן 1916–1933 366 3
סטיב מקמנמן אנגליה  אנגליה קיצוני 1990–1999 364 66
בילי דנלופ סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1895–1909 363 2
שם לאום עמדה קריירה בליברפול הופעות שערים
ג'ק קוקס אנגליה  אנגליה קיצוני 1898–1909 361 81
פרד הופקין אנגליה  אנגליה קיצוני 1921–1931 360 12
גריים סונס סקוטלנד  סקוטלנד קשר 1978–1984 359 55
אלן קנדי אנגליה  אנגליה מגן 1978–1985 359 20
ג'ימי מק'דוגל סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1928–1938 356 12
מארק לורנסון אירלנד  אירלנד מגן 1981–1988 356 18
ג'ון ארנה ריסה נורווגיה  נורווגיה מגן 2001–2008 348 31
לוקאס לייבה ברזיל  ברזיל קשר 2007–2017 346 7
פיל טיילור אנגליה  אנגליה מגן 1936–1954 345 34
אלכס רייסבק סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1898–1909 341 19
ריי למברט ויילס  ויילס מגן 1939–1956 341 2
הארי צ'יימברס אנגליה  אנגליה חלוץ 1915–1928 339 151
ארתור רילי דרום אפריקה  דרום אפריקה שוער 1925–1940 338 0
גרי בירן אנגליה  אנגליה מגן 1955–1969 333 4
טרי מק'דרמוט אנגליה  אנגליה קשר 1973–1982 329 81
לורי יוז אנגליה  אנגליה מגן 1943–1960 326 1
קווין קיגן אנגליה  אנגליה חלוץ 1971–1977 323 100
מרטין שקרטל סלובקיה  סלובקיה בלם 1998–2015 320 18
ג'ק באלמר אנגליה  אנגליה חלוץ 1935–1952 312 111
ג'יימי רדנאפ אנגליה  אנגליה קשר 1991–2002 308 41
מייקל אואן אנגליה  אנגליה חלוץ 1996–2004 297 158
סמי לי אנגליה  אנגליה קשר 1976–1986 295 19
יאן מולבי דנמרק  דנמרק קשר 1984–1996 292 61
טום ברדשו סקוטלנד  סקוטלנד מגן 1930–1938 291 4
דיק פורשו אנגליה  אנגליה חלוץ 1919–1927 288 124
ג'ימי מליה אנגליה  אנגליה קשר 1954–1964 286 79
דירק קאוט הולנד  הולנד חלוץ 2006–2012 286 71
דיטמר האמאן גרמניה  גרמניה קשר 1999–2006 283 11
גורדון מילן אנגליה  אנגליה קשר 1960–1967 282 18
ביל ג'ונס אנגליה  אנגליה מגן 1938–1954 277 17
בוב פייזלי אנגליה  אנגליה מגן 1939–1954 277 12
סטיב מקמהון אנגליה  אנגליה קשר 1985–1991 277 50
דייוויד ג'יימס אנגליה  אנגליה שוער 1992–1999 277 0
רובי רובינסון אנגליה  אנגליה מגן 1904–1912 271 64
קרייג ג'ונסטון אנגליה  אנגליה קשר 1981–1988 271 40
ג'ימי קייס אנגליה  אנגליה קשר 1973–1981 269 46
ברי ניוונהויס דרום אפריקה  דרום אפריקה קיצוני 1933–1947 260 79
ביל לייסי אירלנד  אירלנד קיצוני 1912–1915
1919–1924
259 29
לואיס סוארס אורוגוואי  אורוגוואי חלוץ 2011–2014 96 51
אנגליה הפרמייר ליג, עונת 2019/2020
אברטוןאסטון וילהארסנלבורנמות'ברייטוןברנליווטפורדוולברהמפטון וונדררסוסטהאם יונייטדטוטנהאם הוטספר
ליברפול • לסטר סיטימנצ'סטר יונייטדמנצ'סטר סיטינוריץ' סיטיניוקאסל יונייטדסאות'המפטוןצ'לסיקריסטל פאלאסשפילד יונייטד
ליגת האלופות 2019/20
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפת פריז סן-ז'רמן גרמניה באיירן מינכן אנגליה מנצ'סטר סיטי איטליה יובנטוס אנגליה ליברפול ספרד ברצלונה רוסיה זניט סנקט פטרבורג אנגליה צ'לסי
ספרד ריאל מדריד אנגליה טוטנהאם אוקראינה שחטאר דונצק ספרד אתלטיקו מדריד איטליה נאפולי גרמניה בורוסיה דורטמונד פורטוגל בנפיקה ליסבון הולנד אייאקס
בלגיה קלאב ברוז' יוון אולימפיאקוס קרואטיה דינמו זאגרב גרמניה באייר לברקוזן אוסטריה רד בול זלצבורג איטליה אינטר מילאנו צרפת אולימפיק ליון ספרד ולנסיה
טורקיה גלאטסראיי סרביה הכוכב האדום בלגרד איטליה אטאלנטה רוסיה לוקומוטיב מוסקבה בלגיה גנק צ'כיה סלביה פראג גרמניה ר.ב. לייפציג צרפת ליל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.