ליבוניה

ליבוניהליבונית: Līvõmō, בלטבית וליטאית: Livonija, באסטונית: Liivimaa, בפינית: Liivinmaa וברוסית: Лифляндия) הוא אזור אשר היה בעבר גוברניה באימפריה הרוסית. ליבוניה מחולקת בין אסטוניה ולטביה. בעברית היה נפוץ בעבר השם "ליפלאנד".

בליבוניה שכן העם הליבוני הבלטי בעל השפה הליבונית (Līvõ kēļ) אשר דומה לאסטונית, ולפינית בהיותה שפה ממשפחת השפות האוראליות. למרות שפתם, המנהגים וההלכות של העם הליבוני מהווים יחד עם העם הלטגלי את בסיס התרבות הלטבית, אשר מהווה בעצמה את בסיס התרבות הבלטית. ניתן למצוא שרידים לתרבות ולעם הליבוני במספר מוזיאונים ברחבי לטביה אשר מציגים את התרבות והיסטוריה הליבונית וב-12 יישובים ברחבי לטביה בהם חיים אנשי העם הליבוני אשר דוברים את שפתם. דוגמה ליישוב ליבוני הוא הכפר יאונציאמס בפאתי ריגהלטבית: Jaunciems ובליבונית: Ūžkilā). למרות זאת התרבות הליבונית היא תרבות נכחדת; נכון לתחילת המאה ה-21, מספר הדוברים את השפה הליבונית לא עולה על 100 נפש והדובר האחרון כשפת אם נפטר בשנת 2009.

Baltic Tribes c 1200
ליבוניה באזור המדינות הבלטיות
אופריצ'נינה

אופריצ'נינה (ברוסית: Опричнина) – תקופה בהיסטוריה הרוסית שהחלה בשנת 1565 והסתיימה עם מות איוואן הרביעי בשנת 1584, תקופה שהתאפיינה בטרור ממשלתי ובמערכת מיוחדת של אמצעי אכיפת החוק. כמו כן היה זה שמו של חלק מרוסיה הצארית שהועבר לממשל מיוחד ונוהל על ידי "אופריצ'ניקים". מקור השם במילה הרוסית העתיקה опричь (אופריץ') שפירושה "מיוחד".

על פי לאנדרי קורבסקי, אציל רוסי של התקופה הרלוונטית, האופריצ'ניקים היו "צבא השטן".[דרוש מקור]

איוואן הרביעי

אִיוואן הרביעי (25 באוגוסט 1530 - 18 במרץ 1584) נודע גם כ"אִיוַואן האיום" (Ива́н Гро́зный, איוואן גרוֹזְנִי). במסורת הרוסית הוא נודע בפשטות כ"אִיאוֹאַן וַאסִילְיֶיבִיץ'" (Иоа́нн Васи́льевич - איוון בן וסילי). היה שליט רוסיה מ-1533 ועד מותו. במהלך שלטונו הארוך נכבשו חאנות קאזאן, חאנות אסטרחן, וחאנות סיביר. בכך הפך את רוסיה למעצמה רב אתנית המתפרשת על פני שטח רב של כ-4 מיליון קמ"ר. איוואן היה אחראי לאינספור שינויים שהובילו את רוסיה להתפתח ממדינה למעצמה אזורית, והיה השליט הראשון שאימץ את תואר הצאר של כל רוסיה.

מקורות היסטוריים הציגו עדויות שונות של אישיותו המורכבת של איוואן: הוא תואר כאינטליגנטי ומסור, אך נתון להתקפי כעס ונוטה להתפרצויות של מחלות נפש. התפרצות אחת בולטת גרמה למותו של היורש הנבחר שלו איוואן איוונוביץ' אשר גרמה להעברת השלטון אל בנו הצעיר: החולה והסובל מפיגור שכלי (לפי מקורות מסוימים) פיודור הראשון. אף על פי ששמו כתוב בדרך כלל בשפה האנגלית כאיוון האיום, המשמעות המקורית שלו קרובה יותר ל "הנורא" ("מעורר יראה") ובכך נשאה קונוטציה של התפעלות, כוח, יכולת, וגם הקפדה, לאו דווקא אכזריות.

אלוקסנה

אלוקסנה (בלטבית: Alūksne, בגרמנית: Marienburg) היא עיר על חופי אגם אלוקסנה שבצפון לטביה, ליד הגבולות עם אסטוניה ורוסיה.

דוכסות קורלנד וסמיגליה

דוכסות קורלנד וסמיגליה (בגרמנית: Herzogtum Kurland und Semgallen, בפולנית: Księstwo Kurlandii i Semigalii) הייתה דוכסות שהוקמה בסיום מלחמת ליבוניה כפייף של האיחוד הפולני-ליטאי, והתקיימה עד לסיפוחה לאימפריה רוסית בשנת 1795.

דטרויט

דטרויט (באנגלית: Detroit) היא העיר הגדולה ביותר במדינת מישיגן שבארצות הברית. נכון ליולי 2015 התגוררו בעיר 677,116 תושבים. העיר מהווה את מרכז תעשיית הרכב האמריקאית, ונפגעה קשות ממעבר מרבית התעשייה לדרום-מזרח אסיה, החל משנות ה-90 של המאה ה-20. רבעים שלמים בעיר התרוקנו מיושביהם.

המלחמה הצפונית הגדולה

המלחמה הצפונית הגדולה התנהלה בין קואליציה שכללה את רוסיה הצארית, דנמרק-נורווגיה וסקסוניה-האיחוד הפולני ליטאי (והחל מ-1715 גם את פרוסיה והנובר) נגד שוודיה בין השנים 1700–1721. המלחמה החלה במתקפה מתואמת של הקואליציה על שוודיה ב-1700, ונסתיימה ב-1721 עם חתימת הסכם ניסטאד והסכמי סטוקהולם. כתוצאה מהמלחמה רוסיה דחקה את רגליה של שוודיה מעמדת הכח הדומיננטי בים הבלטי, וכך נעשתה, למעשה, למעצמה אירופאית מן המעלה הראשונה.

המסדר הליבוני

המסדר הליבוני (בגרמנית: Brüder der Ritterschaft Christi von Livland, בלטינית: Fratres miliciae Christi de Livonia) היה ארגון של אבירים גרמנים שהתקיים בשטחים לאורך החוף הבלטי בשנים 1237–1561. פעל כשלוחה של המסדר הטבטוני.

המסדר הוקם בשנת 1237 לאחר תבוסת המסדר של נושאי המגן בקרב סאולה. היות שבקרב זה נהרגו המגיסטר הגדול של המסדר וכשליש מאבירי המסדר, הוא כבר לא היה עצמאי ופעל כשלוחה של המסדר הטבטוני. חברי המסדר היו אחים-אבירים (לוחמים), אחים-כמרים (אנשי דת) ואחים-חברים (נושאי כלים ועובדי המלאכה). הלוחמים לבשו בגד לבן עם צלב אדום ומגן.

המסדר כבש שטחים בשטחי לטביה ואסטוניה של היום. ניסיונות להתרחב לכיוון שטחים שהיו בשליטת רפובליקת נובגורוד לא הצליחו, והמסדר נחל מספר תבוסות בקרבות.

במהלך מלחמת ליבוניה המסדר ספג תבוסות קשות. המגיסטר של המסדר החליט על פיזורו. על חלק מהשטחים שהיו בשליטת המסדר הוא הקים את דוכסות קורלנד וסמיגליה. השטחים הצפוניים הועברו לשליטת שוודיה ודנמרק. יתר השטחים סופחו על ידי הדוכסות הגדולה של ליטא.

הסכם ניסטאד

הסכם ניסטאד (בשוודית: Freden i Nystad; ברוסית: Ништадтский мирный договор; בפינית: Uudenkaupungin rauha) היה הסכם שלום שנחתם בין רוסיה הצארית לבין שוודיה ב-10 בספטמבר 1721 בניסטאד , וסיים את מלחמת הצפון הגדולה.

לפי ההסכם, רוסיה הצארית קיבלה את ליבוניה, אינגריה, אסטוניה, חלק משטחי קרליה (כולל המצר הקרלי; ויבורג וקקסהולם) ומספר איים בים הבלטי, כולל אסל (Ösel) ודגה (Dagö). בשטחים שהועברו נבנתה בין היתר העיר סנקט פטרבורג.

שטחי פינלנד שנכבשו על ידי הרוסים במהלך המלחמה הוחזרו לשוודיה. כמו כן הרוסים שילמו סכום של 2 מיליון טאלר לשוודיה כפיצוי.

הסכמי שלום בין שוודיה לבין מדינות אחרות שהיו בעלות ברית של רוסיה (פרוסיה, הנובר ודנמרק) נחתמו קודם לכן – בשנים 1719 ו-1720.

העשור הראשון של המאה ה-13

העשור הראשון של המאה ה-13 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1200 והסתיים ב-31 בדצמבר 1209.

זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה

זיגמונט השלישי ואזה (בפולנית: Zygmunt III Waza, בליטאית: Žygimantas Vaza, בשוודית: Sigismund; ‏ 20 ביוני 1566 – 30 באפריל 1632) היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא, המונרך של האיחוד הפולני-ליטאי מ-1587 ועד 1632, כזיגמונט השלישי ומלך שוודיה מ-1592 ועד הדחתו ב-1599, כזיגימונד. הוא היה בנם של יוהאן השלישי, מלך שוודיה ושל אשתו הראשונה, קתרין יגלון, נסיכת פולין.

זיגמונט נבחר לשבת על כס מלכות האיחוד הפולני-ליטאי והוא שאף ליצור אוניה פרסונלית בינו לבין שוודיה. לזמן מה ב-1592 עלה הדבר בידו. לאחר שהוא הודח מכס המלכות השוודי ב-1599 על ידי דודו, קרל התשיעי, מלך שוודיה, הוא בילה את רוב שארית חייו בניסיון להשיבו.זמן קצר לאחר שניצח את אויביו מבית, ניצל זיגמונט את ההזדמנות של תקופת אי-שקט אזרחי בנסיכות מוסקבה, תקופה הידועה כתקופת הצרות, ופלש לרוסיה, החזיק במוסקבה ולאחר מכן בסמולנסק. ב-1617, פרץ שוב העימות הפולני-שוודי, שהופסק במסגרת שביתת נשק ב-1611. בשעה שצבאו של זיגמונט נלחם גם כנגד הצבאות העות'מאנים בנסיכות מולדובה בין השנים 1617 – 1621, פלש גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה (בנו של קרל התשיעי), לאדמותיו של זיגמונט, לכד את ריגה (1621) וכבש כמעט את כל ליבוניה הפולנית. זיגמונט, שחתם ב-1629 עם שוודיה על שביתת הנשק של אלטמרק, לא הצליח להשיב לעצמו את כתר שוודיה.בפולין נותר זיגמונט דמות שנויה במחלוקת. מחד, תקופת מלכותו הארוכה התרחשה במהלך מה שכונה "תור הזהב של פולין". מאידך, בתקופת מלכותו, החלו סימני השקיעה שהובילו לפירוקו של האיחוד. היסטוריונים עממיים, כמו פבל יסיניקיה, רואים אותו כמקור העיקרי לתהליך הפירוק. לעומתו, חוקרים אקדמיים, לא זוקפים לחובתו של זיגמונט את שקיעתו של האיחוד וטוענים שזה התרחש כתוצאה מתהליכים היסטוריים שהיו מעבר לשליטתו.

דמותו של זיגמונט הונצחה בוורשה בעמוד שהוקם לזכרו על ידי בנו ויורשו, ולדיסלב הרביעי ואזה.

זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין

זיגמונט השני אוגוסט (בפולנית: Zygmunt II August; בליטאית: Žygimantas III Augustas I; בבלרוסית: Жыгімонт Аўгуст; בגרמנית: Sigismund II. August; ‏ 1 באוגוסט 1520 - 7 ביולי 1572) היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא באיחוד פולין-ליטא. הוא היה המלך האחרון בשושלת היגלונית ומותו ללא יורשים סימן את הפיכתה של מלכות פולין ממונרכיה העוברת בירושה למונרכיה נבחרת. זיגמונט השני הפך את איחוד פולין-ליטא למעצמה מקומית באמצעות הובלת איחוד לובלין שקיבע את האיחוד המדיני בין שתי הישויות. הוא הצליח להגדיל את שטחי ארצו לשיא התפשטותה הגאוגרפית, באשר המדינה השתרעה מהרי הקרפטים עד הים הבלטי, וכללה חלקים נרחבים מהשטח המוחזק כיום בידי אוקראינה ובלארוס על ידי ניצחונותיו במלחמת ליבוניה ובמלחמות-גבול נגד האימפריה העות'מאנית. בתקופתו ידעה ארצו תסיסה חברתית, תרבותית, דתית ופוליטית. מחד שישגש בה הרנסאנס הפולני שהביא לצמיחה והתחדשות תרבותית ומאידך שוסעה הארץ במחלוקות בין קתולים ופרוטסטנטים ובין מעמד האצולה הכפרית (השְלַכְטַה) לבורגנות העולה.

יאן השני קז'ימייז', מלך פולין

יאן השני קזימייז ואזה (פולנית: Jan II Kazimierz Waza, ליטאית: Jonas Kazimieras Vaza, ‏22 במרץ 1609 - 16 בדצמבר 1672) היה מלך פולין ודוכס גדול של ליטא בעידן "איחוד פולין ליטא", נשא פורמלית גם בתואר של "מלך שוודיה" (1660-1642) ושל דוכס של אופלן. בהיסטוריה של פולין הוא ידוע בעיקר בשם יאן קז'ימייז' (יאן קזימיר - במקורות זרים).

יאן קז'ימייז' היה בנם של זיגמונט השלישי ואזה (1632-1566) ושל קונסטנצה מאוסטריה (1631-1588). אחיו וקודמו כמלך היה ולדיסלב הרביעי ואזה.

יאן קזימייז', אשר היה מיוחס לקיסרים לבית הבסבורג, היה השלישי והאחרון מבין מלכי פולין שהשתייכו לבית ואזה השוודי. הוא היה גם האחרון שבשליטי הרפובליקה הפולנית-ליטאית המיוחס לשושלת יגיילו.

בימי שלטונו, הממלכה הפולנית-ליטאית איבדה שטחים נרחבים במלחמות נגד הרוסים, השוודים, הטטרים והאוקראינים.

ישעיה ברלין

סר ישעיה ברלין (באנגלית: Isaiah Berlin;‏ 6 ביוני 1909, ריגה, פלך ליבוניה, האימפריה הרוסית – 5 בנובמבר 1997, אוקספורד, אנגליה) היה פילוסוף פוליטי והיסטוריון של הרעיונות, יהודי-רוסי-בריטי, נחשב אחד מההוגים הליברלים המובילים של המאה ה-20.

לכתיבתו של ברלין על התאוריה הליברלית הייתה השפעה מרחיקת לכת. מאמרו מ-1958, "שני מושגים של חירות", בו הבדיל בין חירות חיובית לחירות שלילית, מהווה חלק חשוב בדיון מאז על היחס בין חירות ושוויון.

מלחמת ליבוניה

מלחמת ליבוניה (ברוסית: Ливонская война) הייתה מלחמה בין רוסיה הצארית וקואליציות משתנות של מדינות שכנות, בה ניסתה רוסיה להשתלט על שטחים לאורך חוף הים הבלטי. המלחמה התחוללה בשנים 1558–1583 והסתיימה ללא השגת מטרותיה מבחינת הרוסים.

מערכתו של סטפאן באטורי בליבוניה

מערכתו של סטפאן באטורי בליבוניה, הידועה גם כ"המלחמה הרוסית-פולנית" בין השנים 1577-1582, (בפולנית:

Wojna polsko-rosyjska 1577-1582, ברוסית: Русско-польская война 1577—1582), התרחשה בשלב הסופי של מלחמת ליבוניה ‏(1583-1558).

במהלכה הכוחות של הריפובליקה הפולנית-ליטאית, בפיקודו של סטפאן באטורי, מלך פולין ודוכס גדול של ליטא ויאן זמויסקי, ההאטמאן (המפקד העליון) של צבאו, נאבקו בהצלחה נגד הצבא של איוואן הרביעי "האיום", הצאר של רוסיה, על שטחי "ממלכת ליבוניה" ופולוצק.

המערכה הסתיימה בגירוש הכוחות הרוסיים מליבוניה ובחתימת "ההסכם ביאם זפולסקי".

פיוטר הגדול

פיוטר הראשון אלכסייביץ' (ברוסית: Пётр I Алексеевич; ‏30 במאי 1672 - 28 בינואר 1725 לפי הלוח היוליאני) המוכר בשם פיוטר הגדול וכן פטר הגדול, היה שליט רוסיה החל מ-7 במאי 1682 ועד ליום מותו. ראשית שלטונו הייתה במשותף עם אחיו החלש איוואן החמישי, עד למותו של האח בשנת 1696. משנה זו נותר שליט יחיד עד שנת 1724, בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו יקטרינה הראשונה. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה למעצמה אירופית מהדרג הראשון. כיום נחשב לאבי רוסיה המודרנית.

קרל השנים עשר, מלך שוודיה

קרל השנים עשר (17 ביוני 1682 – 30 בנובמבר 1718) מלך שוודיה בין השנים 1697–1718 משושלת ויטלסבאך.

רוסיה הצארית

רוסיה הצארית (ברוסית: Царство Русское או Российское царство‏) הוא הכינוי הרשמי של הישות הפוליטית ברוסיה בין עלייתו לשלטון ב-1547 של איוואן הרביעי, הראשון שכינה עצמו "צאר" ועד להכרזתו של פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

בתקופת קיומה של רוסיה הצארית, היא כונתה בדרך כלל במערב אירופה "מוסקוביה" (Московия), כפי שכונתה גם נסיכות מוסקבה באופן לא פורמלי. הכינוי "רוסיה הצארית" הוא חלוקה שעשו היסטוריונים מודרניים, אף שגם לאחר הפיכתה של רוסיה הצארית ל"אימפריה הרוסית" התקראו השליטים "צאר" ולפיכך יש לעיתים גם הטועים לחשוב כי "רוסיה הצארית" הוא כינוי לרוסיה שבתקופה זו עד למהפכת פברואר (1917).

משנת 1551 ועד שנת 1700 רוסיה גדלה ב-35,000 קמ"ר בשנה. בתקופה זו השלטון עבר משושלת רוריק לשושלת רומנוב, רוסיה יצאה למלחמות נגד פולין וליטא, כבשה את סיביר וכוחה העולה כמעצמה אירופית הלך וגדל עם עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בשנת 1682. לאחר הניצחון על השוודים במלחמת הצפון, פיוטר הכריז על עצמו קיסר והמדינה החלה להתקרא "האימפריה הרוסית" (Российская Империя) החל משנת 1721.

ריגה

ריגה (לטבית: Rīga (מידע • עזרה); אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה. ריגה ממוקמת לחוף הים הבלטי, בפתח נהר דאוגבה (נקרא גם "דווינה המערבית") והיא העיר הגדולה ביותר במדינות הבלטיות. בעיר מתגוררים 641,000 תושבים (2015), ושטחה 307 קמ"ר. בשנת 1990 בעיר התגוררו 909,135 תושבים, ומאז מספר המתגוררים בה הולך ופוחת.

העיר העתיקה של ריגה הוכרזה אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. בריגה נמצא הריכוז הגבוה ביותר של מבנים הבנויים בסגנון אר נובו באירופה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.