לוקהיד C-130 הרקולס

C-130 הרקולס הוא מטוס תובלה בינוני, מתוצרת חברת לוקהיד האמריקנית. ההרקולס נחשב לאחד ממטוסי התובלה המוצלחים ביותר בהיסטוריה: אמינותו ויכולותיו של המטוס הביאו לתפוצה רחבה של המטוס, אשר נמכר ליותר מ־60 מדינות, בהן ארצות הברית וישראל, והוא עדיין נמצא בייצור שוטף, מזה למעלה מ־60 שנה.

C-130 הרקולס
C-130 Hercules
USCG C130 Hercules
הרקולס C-130H של משמר החופים האמריקאי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה
ארץ ייצור ארצות הברית  ארצות הברית
יצרן לוקהיד מרטין
לוקהיד
טיסת בכורה 23 באוגוסט 1954
תקופת שירות 9 בדצמבר 1956 – נמצא בשירות
צוות 5 (2 טייסים, נווט, מהנדס טיסה ופקח העמסה)
נוסעים 92 נוסעים או 64 צנחנים או 74 פצועים ו־2 אנשי רפואה
יחידות שיוצרו מעל 2,300 (נכון לשנת 2009)
משתמש ראשי Seal of the United States Department of the Air Force.png  חיל האוויר של ארצות הברית
USMarineCorps.png  חיל הנחתים האמריקני
RAF-Badge.svg  חיל האוויר המלכותי
Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
משתמשים משניים ראו מפעילות
דגמים ראו דגמים
תרשים
C-130H Line Drawing

היסטוריה ופיתוח

בשנת 1951 פרסם חיל האוויר האמריקני מכרז לפיתוח מטוס תובלה חדש שיחליף את ה־C-119 המיושן. חברת לוקהיד זכתה במכרז, וקיבלה מחיל האוויר הזמנה של 100 מטוסים. המטוס טס לראשונה בשנת 1954, והמטוס המבצעי הראשון נמסר לחיל האוויר האמריקני בדצמבר 1956, והפך עד מהרה למטוס התובלה העיקרי של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

ההרקולס תוכנן במיוחד לביצוע המראות ונחיתות ממסלולים קצרים ומשובשים (בין השאר על ידי רקטות האצה מיוחדות המורכבות בצדדיו - JATO), הצנחת כוחות ומטענים והנחתת ציוד מגובה נמוך. עם השנים פותחו מעל 100 דגמים שונים של המטוס, למגוון רחב של מטרות: תובלה צבאית, תובלה אזרחית, תובלת נוסעים, חילוץ (ראו מערכת פולטון להנצלת קרקע־אוויר), תדלוק, ספינת תותחים לתקיפה, ביון ולוחמה אלקטרונית, כיבוי שריפות, מחקר, משימות מיוחדות ועוד. בחיל האוויר הישראלי מופעלים שני דגמים - תובלה ותדלוק - אשר שופרו והושבחו לאורך השנים והותקנו בהם בין היתר מיגון לתא הטייס כנגד כדורים ורסיסים, ובחלק מהמטוסים גם מערכת ראיית לילה FLIR המותקנת בחרטום.

הדגם החדש ביותר של המטוס הוא ה־C-130J סופר הרקולס שבשירות משנת 1999. עד היום יוצרו מעל 2,500 מטוסים מהדגמים השונים, עבור יותר מ־60 מדינות. יצורו של דגם ה־J החדש עדיין נמשך, והפך את ההרקולס למטוס הוותיק ביותר שעדיין נמצא בייצור. ההרקולס, לדגמיו השונים, מיוצר ברציפות זה למעלה מ־60 שנה, ועדיין נמצא בשירות בצבאות רבים, כולל בכוחות המזוינים של ארצות הברית, עבורם תוכנן המטוס. ההרקולס נחשב למטוס אמין ועמיד במיוחד.

דגמים וגרסאות

להרקולס דגמים אזרחיים וצבאיים. דגמים צבאיים עיקריים:

C-130J סופר הרקולס

C-130J סופר הרקולס מטוס תובלה צבאי בינוני, ולמעשה עדכון מקיף של המטוס C-130 הרקולס וכולל מנועים חדשים, סיפון טיסה חדש, ומערכות מתקדמות אחרות. הוא מטוס תובלה צבאי בינוני, בעל ארבעה מנועי טורבו־פרופ, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית.

חיל האוויר הישראלי הזמין שישה מטוסים מהדגם הארוך, C-130J-30‏,[1]שמו של הדגם הישראלי הוא IC-130J-30 ושמו העברי "שמשון" (על שם שמשון הגיבור). ב־26 ביוני 2013 לוקהיד מרטין מסרה למדינת ישראל את מטוס ה"שמשון" הראשון,[2] המטוס המשיך בהתאמת מערכות ישראליות ובבדיקות טיסה והגיע לישראל ב־9 באפריל 2014, לטייסת 103 בבסיס נבטים.[3][4]

לוקהיד AC-130

Lockheed AC-130 Spectre הוא מטוס תקיפה, מטוס מטען ומטוס מסוג "ספינת תותחים" שמיוצר על ידי לוקהיד מרטין ובואינג לחיל האוויר של ארצות הברית. המטוס מבוסס על ה־C-130 הרקולס.

שירות מבצעי

מטוס הרקולס במשימת מודיעין, הופל לראשונה בספטמבר 1958, מעל ארמניה (אז חלק מברית המועצות), על ידי מטוסי מיג־17 סובייטיים. כל 17 אנשי צוותו נהרגו.

במלחמת וייטנאם ההרקולס שירת כמטוס התובלה העיקרי של הצבא האמריקני, ובין השנים 1965–1972 אבדו בקרב כ־50 מטוסים. ההרקולס התמחה בהצנחת מטענים חיוניים לכוחות הלוחמים, מגובה נמוך מאד, כ־5 מטרים מעל פני הקרקע - משימה שמרכיב הסיכון בה גבוה מאוד. דגם התקיפה של המטוס, AC-130 לחם לראשונה בספטמבר 1967, וסיפק כוח אש חזק במיוחד, בהתאם לדרישות הצבא האמריקני. במהלך המלחמה, המטוס שירת גם כמפציץ, במטרה "לטהר" שטחים מיוערים.

ההרקולס בשירות חיל האוויר הישראלי

Lockheed C-130H Hercules (L-382) (Karnaf), Israel - Air Force AN1324616
מטוס C-130 הרקולס "קרנף" של חיל האוויר הישראלי
Lockheed KC-130H Hercules (L-382) (Karnaf), Israel - Air Force AN1983332
מטוס C-130H הרקולס "קרנף" של חיל האוויר הישראלי
Israeli C-130E landing McChord AFB 2009
מטוס C-130E הרקולס "קרנף" של חיל האוויר הישראלי

בחיל האוויר הישראלי המטוס מכונה קרנף. בחיל משרתים מטוסים מדגם H (שני מטוסים ראשונים הגיעו בשנת 1971), מדגם E (תריסר מטוסים ראשונים הגיעו במהלך מלחמת יום הכיפורים), ומדגם KC לתדלוק (הגיעו בשנת 1976).

אחד משימושיו של המטוס בשירות צה"ל הוא הצנחת לוחמים ואספקה מוצנחת. חיילי צה"ל העוברים קורס צניחה צונחים ממטוס זה.

החיל מפעיל שתי טייסות הרקולס: טייסת הפילים, וטייסת הציפור הצהובה ובנוסף אליהם את יחידת ההעמסה, שבסיסן בנבטים.

בטיסה ממוצעת נמצאים על המטוס, מלבד הטייסים והמכונן, גם נווט ופקח העמסה אחד או יותר. מגבלת ההטסה הנוכחית במטוסי ההרקולס בחיל האוויר עומדת על כ־90 נוסעים מלבד אנשי הצוות.

ב־25 בנובמבר 1975 במסגרת תרגיל מבצעי של צה"ל, התרסק מטוס הרקולס על הר ג'בל הילאל שבסיני. כל תשעת אנשי הצוות ו־11 הלוחמים שהיו על סיפונו נספו בתאונה, שהגורם לה היה ככל הנראה סערה ותנאי ראות קשים ששררו במקום.[5]

המטוסים לקחו חלק גם במבצע אנטבה ביולי 1976, במהלכו טסו בטיסה ישירה ארבעה מטוסים מישראל לאנטבה שבאוגנדה (מרחק של כ־4,000 ק"מ), והנחיתו בשדה התעופה של אנטבה את יחידת סיירת מטכ"ל וכוחות חי"ר, שחילצו בפעולת קומנדו נוסעים של טיסת אייר־פרנס שנחטפה. בדרכם חזרה לישראל, המטוסים תידלקו בנמל התעופה בעיר ניירובי שבקניה.

מאוחר יותר השתתפו ההרקולסים במבצעים להעלאת יהודי אתיופיה וצפון אפריקה לישראל בשנות השמונים והתשעים של המאה ה־20.

ב־2015 החל צה"ל, בשיתוף התעשייה האווירית לישראל, בהשבחת מטוסי ה"קרנף" לדגם משופר: C-130HI המכונה גם "קרנף אוויוני". ההשבחה כוללת קוקפיט (תא טייס) חדש, שדרוג המנועים, נוספו מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, נוספה תצוגת קסדה עילית, שודרגו המערכות בעלות היכולות המיוחדות והוחלפו מערכות נוספות, ביניהן מערכת הניווט והטייס האוטומטי.[6]

Flickr - Israel Defense Forces - IDF Delegation Leaving Romania (1)
4X-FBP Micha
KC-130H Israeli Air Force dropping paras 1987.JPEG
Hatzerim 280616 Karnaf 02

שימושים אזרחיים

C-130 Waterdrop
מטוס C-130 הרקולס במהלך גיחת כיבוי

בבטנו של מטוס ה־C-130 הרקולס ניתן להטעין את המערכת מודולרית מוטסת לכיבוי שריפות. מערכת זו מתפקדת כיחידה עצמאית המשמשת לכבאות אווירית. המערכת מאפשרת כיבוי שריפות מן האוויר, תכונה החשובה למשל בשריפות יער, שלעיתים קרובות אין גישה אליהן מן הקרקע.

המערכת מורכבת מחמישה מכלי לחץ בעלי קיבולת כוללת של 10,000 ליטר מעכב בעירה נוזלי ובנוסף אוויר דחוס לפליטת הנוזל בלחץ. משקל המערכת כ־5 טון. המערכת ניתנת להטענה על מטוס ההרקולס על ידי צוות מיומן תוך זמן של בין ארבע לשש שעות.[7]

מפעילות

World operators of the C-130 Hercules
מפת מפעילי ההרקולס
בתכלת: מפעילים נוכחיים
בירוק: מפעילות לשעבר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ U.S. Defense Security Cooperation Agency.
  2. ^ Israel Receives First C-130J Super Hercules: ‘Shimshon’,Lockheed Martin, June 2013
  3. ^ חותם על השמשון הראשון, באתר חיל האוויר הישראלי.
  4. ^ גילי כהןישראל קיבלה את מטוס ה"סופר הרקולס" הראשון, באתר הארץ, 28 ביוני 2013.
  5. ^ ערן בלכר ואלעזר בן־לולו, בגלל התאונה ההיא, באתר חיל האוויר הישראלי, 28.12.2005
  6. ^ מערכות מתקדמות ועמידות בתנאי קיצון: מטוס חדש וכחול לבן בחיל האוויר. קבלו הצצה, באתר דובר צה"ל, 4 במאי 2018.
  7. ^ ראיון (באנגלית) על מערכת ה־MAFFS,‏Colonel Bryan Allen, 146th airlift wing, California air national guard אתר משרד ההגנה של ארצות הברית
אמנה בדבר שמיים פתוחים

אמנה בדבר שמיים פתוחים נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2002 וחברות בה 34 מדינות. באמנה תוכנית לטיסות ניטור ומעקב לא חמושות בכל השטח הטריטואלי של המדינות החברות. האמנה נועדה להגביר הבנות הדדיות ואמון בין כל המדינות החברות, על ידי שיתוף כל החברות, ללא קשר לגודלן, תפקיד מלא באיסוף מידע על הכוחות הצבאיים והפעילות הצבאית בה יש להן עניין. שמים פתוחים הוא אחד מן הניסיונות הרחבים ביותר לקדם פתיחות ושקיפות במידע על כוחות צבא ופעילותם. הרעיון של "תצפיות אוויריות משותפות" הוצע לראשונה על ידי נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, לראש ממשלת ברית המועצות, ניקולאי בולגנין, בעת ועידת ז'נבה בשנת 1955. אולם, הסובייטים דחו את ההצעה על הסף ובמשך שנים לא דנו בה. האמנה הוצעה לבסוף כיוזמה נשיא ארצות הברית וראש סוכנות הביון המרכזית לשעבר, ג'ורג' בוש בשנת 1989. לאחר משא ומתן בין נאט"ו לבין ברית ורשה, האמנה נחתמה ב-24 במרץ 1992, בהלסינקי, פינלנד.

אין קשר בין אמנה זו לבין הסכם שמים פתוחים למרות הדמיון בשמות.

ג'ק ברגמן

ג'ק ברגמן (באנגלית: Jack Bergman; נולד ב-2 בפברואר 1947) הוא קצין מרינס בדימוס, טייס ופוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הרפובליקנית. ב-2016 נבחר לכהן כנציג המחוז הראשון של מישיגן בבית הנבחרים של ארצות הברית.

דארן מקדיו

דארן מקדיו (באנגלית: Darren W. McDew; נולד ב-29 בספטמבר 1960) הוא קצין בדימוס בדרגת גנרל בחיל האוויר של ארצות הברית. בתפקידו האחרון שירת כמפקד פיקוד התובלה במחלקת ההגנה של ארצות הברית.

דני גנות

דן (דני) גנות הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. שירת כראש להק כוח האדם בחיל האוויר.

גנות סיים קורס טיס ושירת בחיל האוויר כנווט תובלה בטייסת מטוסי לוקהיד C-130 הרקולס. בהמשך פיקד על טייסת המזל"טים הראשונה, שימש ראש מחלקת קצינים במטה חיל האוויר ופיקד על בסיס לוד. בשנים 2004 עד 2007 עמד בראש להק כוח האדם.

מאחוריו 36 שנות טיסה פעילה.שימש כנספח צבאי בסינגפור.גנות בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים.

הכוחות המזוינים של בלגיה

הכוחות המזוינים של בלגיה (בהולנדית: Belgisch leger, בצרפתית: Armée belge) מהווים את הצבא הלאומי של בלגיה. הכוחות המזוינים של בלגיה נוסדו לאחר קבלת עצמאותה באוקטובר 1830. מאז לחמו הכוחות במלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה (מלחמת קוריאה וככוח כיבוש בגרמניה), קוסובו, סומליה ואפגניסטן. חיילי הקומנדו התערבו מספר פעמים במרכז אפריקה, במטרה לשמור על הסדר ולפנות אזרחים בעלי אזרחות בלגית. הכוחות המזוינים מורכבים מ-4 ענפים: יבשה, אוויר, ים ורפואה. הכוחות פעילים כיום בלבנון, אפגניסטן, מפרץ עדן ומבצעים פעולות נגד דאעש בעיראק.

העשור השני של המאה ה-21

העשור השני של המאה ה-21 הוא העשור אשר החל ב-1 בינואר 2010 ויסתיים ב-31 בדצמבר 2019.

חיל האוויר ה-18 של ארצות הברית

חיל האוויר ה-18 של ארצות הברית (באנגלית: Eighteenth Air Force) הוא כוח אווירי המשתייך לפיקוד התובלה של חיל האוויר. משימתו של חיל האוויר ה-18 היא להעמיד כוח אווירי שיאפשר הובלת כוחות ותדלוק אווירי ותמיכה בפיקודים הקרביים המאוחדים דרך פיקוד התובלה של ארצות הברית. מפקדת החיל ממוקמת בבסיס חיל האוויר סקוט באילינוי.

חיל האוויר הברזילאי

חיל האוויר הברזילאי (בפורטוגזית: Força Aérea Brasileira או בקיצור: FAB) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של ברזיל. חיל האוויר הברזילאי מפעיל כ-800 מטוסים ובשורותיו משרתים כ-50,000 איש; ככזה, הוא החיל הגדול מסוגו באמריקה הלטינית, ומשקלו ביחס לזרועות האחרות של הכוחות המזוינים של ברזיל הלך וגדל עם השנים. כיום, מפקד על החיל לוטננט-בריגדיר ז'וניטי סאיטו, הניפו-ברזילאי הראשון שהגיע לדרגה הרמה ביותר באחד משלוש הזרועות המזוינים של ברזיל.

חיל האוויר הראשון של ארצות הברית

חיל האוויר הראשון של ארצות הברית (באנגלית: First Air Force) הוא כוח אווירי המשתייך לפיקוד צפון של ארצות הברית, לפיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה ולפיקוד הקרב של חיל האוויר. משימתו של חיל האוויר הראשון היא לספק עליונות אווירית והגנה אווירית בשטח מדינות ארצות הברית (למעט אלסקה והוואי). כמו כן מספק חיל האוויר יכולות ריגול מהאוויר ומהחלל ומערכות בקרה ושליטה כחלק מפיקוד הגנה האוויר והחלל המשותף לארצות הברית ולקנדה.

חיל האוויר הרומני

חיל האוויר הרומני הוא הזרוע האווירית של צבא רומניה. בשנת 2010, שירתו בחיל זה 9,700 חיילים.

חיל האוויר השוודי

חיל האוויר השוודי (בשוודית: Svenska flygvapnet; ידוע גם כ"חיל האוויר המלכותי" - Kungliga Flygvapnet) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של שוודיה.

חיל האוויר השלישי של ארצות הברית

חיל האוויר השלישי של ארצות הברית (באנגלית: Third Air Force) הוא כוח אווירי המשתייך לפיקוד חיילות האוויר של אירופה ואפריקה. משימתו של חיל האוויר השלישי היא הכנת הכוח האווירי וניהול מבצעים בזירת אירופה, אפריקה והמזרח התיכון,

במסגרת פיקוד אירופה ופיקוד אפריקה.

מפקדתו ממוקמת בבסיס רמשטיין שבגרמניה והוא פרוס גם בבסיסים נוספים באנגליה, איטליה, טורקיה, ספרד, הונגריה, האיים האזוריים, הולנד, נורווגיה, ג'יבוטי ועוד.

טייסת 120

טייסת 120, המכונה גם טייסת "ענקי המדבר" (בעבר נקראה "הבינלאומית"), היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מפעילה מטוסי בואינג 707 ("ראם/שקנאי/ברבור") מבסיס נבטים.

הטייסת מפעילה את מטוסי הבואינג 707 בשלוש תצורות:

תובלת נוסעים.

ביון מכ"ם, מערכות תקשורת ומערכות בקרה.

תדלוק אווירי.

כלי טיס של צה"ל

ערך זה מציג את רשימת כלי הטיס בשירות צה"ל, בעבר וההווה.

רובם המוחלט של כלי הטיס המפורטים להלן הופעלו ומופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי. כלי טיס בודדים היו קשורים לחילות אחרים. לגביהם ראו בהערות.

תאים המודגשים בתכלת הם של כלי טיס הנמצאים בשירות פעיל.

תאים המודגשים באפור הם של כלי טיס שהוזמנו וטרם נכנסו לשירות פעיל.

סטיב פירס

סטיב פירס (באנגלית: Steve Pearce; נולד ב-24 באוגוסט 1947) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הרפובליקנית המכהן כנציג המחוז השני של ניו מקסיקו בבית הנבחרים של ארצות הברית.

ספינת תותחים

ספינת תותחים (באנגלית: gunboat, בצרפתית: canonnière) היא כלי שיט מלחמתי החמוש בתותח אחד או יותר, שייעודו הרעשת מטרות בחוף ושיטור בקרבת החוף, בנהרות ובמקומות מוגבלים לשיט, בהם אוניית מלחמה רגילה אינה יכולה לפעול. ספינות התותחים הראשונות הונעו במשוטים או במפרשים.

קרלטון אוורהארט

קרלטון אוורהארט השני (באנגלית: Carlton D. Everhart II) הוא קצין בדימוס בדרגת גנרל בחיל האוויר של ארצות הברית, בתפקידו האחרון שירת כמפקד פיקוד התובלה של החיל.

ריק פרי

ג'יימס ריצ'רד "ריק" פרי (באנגלית: James Richard "Rick" Perry; נולד ב-4 במרץ 1950) הוא פוליטיקאי אמריקאי, כיהן כמושל מדינת טקסס מדצמבר 2000 עד ינואר 2015. ניסה פעמיים להתמודד לנשיאות. מכהן כמזכיר האנרגיה של ארצות הברית ממרץ 2017.

רעידת האדמה בנפאל (2015)

רעידת האדמה בנפאל בעוצמה 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט התרחשה בשעה 11:56:26 לפי הזמן המקומי (6:11:26 בבוקר UTC) של יום שבת, 25 באפריל 2015. מוקד הרעידה היה כ-29 קילומטרים דרומית-מזרחית למחוז לאמג'ונג שבנפאל, בעומק של כ-15 קילומטרים.לרעידה התלוותה סדרה של רעידות עוקבות. ביום ראשון שלאחריה הורגשה רעידה בעוצמה 6.7, שגרמה אף היא לנזק רב. ביום שני שלאחריה הורגשה רעידה בעוצמה 5.1.

ב-12 במאי, כשבועיים וחצי לאחר הרעש הראשון, התרחש רעש המשנה החזק ביותר בעוצמה 7.3.בנוסף לנפאל, הנפגעת העיקרית מהרעידה, דווחו נפגעים בצפון הודו, בטיבט ובבנגלדש.

הרעידה הייתה החזקה ביותר באזור מאז הרעידה שהתרחשה ב-1934 בעוצמה של 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט וגבתה כ-10,600 קרבנות.

ממדים
אורך 29.8 מטרים (הנתונים מתייחסים לדגם H)
גובה 11.66 מטרים
מוטת כנפיים 40.41 מטרים
שטח כנפיים 162.1 מ"ר
משקל ריק 34.4 טון
משקל מטען מרבי 33.3 טון
משקל המראה מרבי 70.3 טון
ביצועים
מהירות מרבית 592 קמ"ש בגובה 20,000 רגל
טווח טיסה מרבי 3,800 ק"מ
הנעה
ארבעה מנועי טורבו־פרופ, מתוצרת אליסון או רולס־רויס, בעלי הספק של כ־4,508 כוחות סוס כל אחד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.