לונר פרוספקטור

לונר פרוספקטוראנגלית: Lunar Prospector) הייתה משימה לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א כחלק מתוכנית דיסקברי. עלות המשימה, שמשכה היה 19 חודשים, הייתה 62.8 מיליון דולרים, ומטרתה הייתה למפות את הרכב פני השטח וחיפוש אחר קרח בקטבי הירח, מדידת השדה המגנטי והכבידתי של הירח ממסלול קוטבי. המישמה שוגרה ב-7 בינואר 1998 והסתיימה ב-31 ביולי 1999 עם התנגשותה המכוונת של החללית בתוך מכתש במטרה לבחון את הקוטב הדרומי של הירח בחיפוש לא מוצלח אחר מים.

הקבלן הראשי של המשימה הייתה חברת לוקהיד מרטין והמשימה נוהלה על ידי מרכז המחקר איימס של נאס"א. החוקר הראשי של המשימה היה ד"ר אלן בינדר.

Lunar Prospector
Lunar Prospector orbiter
הדמיית אמן של הלונר פרוספקטור
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל מרכז המחקר איימס
יצרן לוקהיד מרטין
תאריך שיגור 7 בינואר 1998
משגר אתנה II
http://lunar.arc.nasa.gov/
משימה
סוג משימה מקפת + אימפקטור
לוויין של הירח
תאריך כניסה למסלול 11 בינואר 1998
מסלול מסלול קוטבי
נטייה 90.55°
אפואפסיד 101.2 ק"מ
אפואפסיד 99.45 ק"מ
זמן הקפה 117.9 דקות
הקפות ~7060
גרם שמיים הירח - התרסקות מכוונת
אתר נחיתה 87°42′S 42°06′E / 87.7°S 42.1°E
תאריך נחיתה 31 ביולי 1999
משך המשימה 570 יום
מידע טכני
משקל 158 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 25131
מאגר המידע הלאומי 1998-001A

מבנה החללית

Lunar Prospector in Clean Room - GPN-2000-001543
לונר פרוספקטור בחדר נקי

הלונר פרוספקטור הייתה בצורת תוף גלילי בקוטר 1.36 מטרים ובגובה 1.28 מטרים. לאחר השיגור פרשה החללית שלוש זרועות באורך 2.5 מטרים עליהם הורכבו הכלים המדעיים. המשקל הכולל של החללית היה 296 ק"ג. החללית נשלטה על ידי 6 מנועי הידרזין בעלי 22 ניוטון דחף כל אחד. בתוך התוף הגלילי היו 3 מכלי דלק שהכילו 138 ק"ג של הידרזין מדוחס עם הליום. מערכת הכוח של החללית כללה שני לוחות סולאריים שהפיקו כ-186 ואט וסוללת ניקל-קדמיום נטענת בעלת קיבול של 4.8 אמפר-שעה. התקשורת עם החללית בוצעה באמצעות שני משדרים בפס S ושתי אנטנות. מחשב החללית היה מחשב Harris 80C86 עם 64 ק"ב של EEPROM ו-64 ק"ב של RAM סטטי.

החללית נשאה על גביה מעט מאפרו של ד"ר יוג'ין שומייקר (28 באפריל 1928 - 18 ביולי 1997), אסטרונום ושותף לגלוי השביט שומייקר-לוי 9, לקבורת חלל.

כלים מדעיים

פרופיל המשימה

לונר פרוספקטור שוגרה על גבי משגר אתנה II ב-7 בינואר 1998 והחלה מסע בן 105 שעות אל הירח. במהלך המסע נפרשו שלושה מוטות עליהם הותקנו הכלים המדעיים. בסוף המסע נכנסה החללית למסלול סביב הירח, 11.6 שעות להקפה. כעבור 24 שעות החללית הוכנסה למסלול ביניים בן 3.5 שעות להקפה וכעבור 24 שעות נוספות (13 בינואר 1998) למסלול קדם-מיפוי של 92 × 153 ק"מ. ב-16 בינואר הוכנסה החללית למסלול קוטבי כמעט מעגלי ברדיום של 100 ק"מ עם נטיית מסלול של 90° וזמן הקפה של 118 דקות. ב-19 בדצמבר 1998 הונמכה החללית למסלול של 40 ק"מ כדי לבצע מיפוי ברזולוצייה גבוהה יותר. המסלול שונה שוב ב-28 בינואר 1999 למסלול של 15 × 45 ק"מ והחללית סיימה את משימתה העיקרית בת השנה והחלה את משימתה המורחבת.

המשימה הסתיימה ב-31 ביולי 1999, 9:52:02 UT עם התרסקותה המכוונת של החללית באזור "חשוך-עד" במכתש שומייקר סמוך לקוטב הדרומי של הירח. מתכנני המשימה קיוו כי ההתרסקות תעלה ענן אבק שיוכלו לצפות בו מכדור הארץ. בענן האבק ציפו לראות אד מים שישוחרר ממיצבורי הקרח שבקוטה הדרומי. למרות הציפיות, אף ענן אבק לא ניצפה מכדור הארץ.זאגא

ראו גם

קישורים חיצוניים

1998 במדע

ערך מורחב – 1998

LCROSS

LCROSS (ראשי תיבות של: Lunar CRater Observation and Sensing Satellite - לוויין תצפית וחישה של מכתשי הירח) היא גשושית רובוטית לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א ב-18 ביוני 2009 במטרה לאתר קיומם של מים השמורים בצורת קרח במכתשים מוצלי עד, מכיוון שבאתרים אחרים על הירח, המים המגיעים אל הקרקע מרסיסי שביטים המתנגשים בו, ממריאים ברגע שהשמש זורחת על אתר הפגיעה.LCROSS שוגרה יחד עם המקפת לסקר הירח (LRO), שתי המשימות הראשונת של נאס"א לירח מאז שיגור לונר פרוספקטור ב-1998. משימות אלו היוו את הסנונית הראשונה של נאס"א לחקר הירח לקראת נחיתה מאוישת על פניו.

היטן

היטן (ביפנית: 飛天, שמיים באנגלית: Hiten, נודעה גם כ-MUSES-A) היא גשושית יפנית מסוג מקפת לחקר הירח, חלק מתוכנית MUSES של סוכנות החלל היפנית, ששוגרה ב-24 בינואר 1990. היטן היא הגשושית הירחית הראשונה של יפן, הגשושית הרובוטית הראשונה שהגיעה אל הירח מאז לונה 24, ששוגרה על ידי ברית המועצות ב-1976, והגשושית הירחית הראשונה שלא שוגרה על ידי ארצות הברית או ברית המועצות.היטן נשאה עימה גשושית קטנה בשם האגורומו (Hagoromo), ששוחררה על יד הירח ויועדה להיכנס למסלול סביבו. היטן עצמה שוגרה למסלול אליפטי גבוה סביב כדור הארץ, עם אפוגיאה של 476,000 ק"מ, כך שהיא תחלוף על פני הירח 10 פעמים במהלך משימתה, שהסתיימה עם התרסקותה על הירח ב-10 באפריל 1993.

היטן נקראה על שמו של מלאך בודהיסטי מעופף (לעוף -飛 HI, שמיים- 天 TEN) המנגן מוזיקה. האגורמו נקראה על שם הרעלה ששימשה את היטן.

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.

אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו, הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד 1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו.

הירח מופיע באגדות ובסיפורים שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח, כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

חקר הירח

חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום. המצאת הטלסקופ הייתה הקפיצה הראשונה בחקר הירח. גלילאו גליליי מוכר בדרך כלל כאדם הראשון שהשתמש בטלסקופ לביצוע תצפיות אסטרונומיות, עם הטלסקופ הראשון שבנה בעצמו בשנת 1609. בתצפיותיו הראשונות גילה גלילאו כי פני השטח של הירח אינם חלקים כפי שסברו עד אז אלא מכוסים בהרים ומכתשים. הגשושית לונה 2, ששוגרה על ידי ברית המועצות, התנגשה בירח ב־14 בספטמבר 1959 ובכך הפכה לעצם המלאכותי הראשון שהגיע אל הירח (ואל כל גרם שמיים אחר). ב־1969, תוכנית אפולו של נאס"א הנחיתה את האדם הראשון על הירח. ב־6 הנחיתות שבוצעו במהלך התוכנית הציבו 12 אנשים את רגליהם על הירח, והוצבו כלים מדעיים ונאספו סלעים ודוגמאות קרקע שלימדו את האנושות רבות אודות הירח בפרט ואודות מערכת השמש בכלל.

ים ירחי

ים ירחי או ימה ירחית (בלטינית: Mare, "מַארֶה"; וברבים: Maria, "מַארִיָה") הוא כינוי למישור בזלת גדול וכהה על ירח כדור הארץ, שנוצר בהתפרצות געשית עתיקת יומין. אסטרונומים מוקדמים חשבו בטעות שמישורי הבזלת הם ימים, ומכאן מקור הכינוי מַארֶה, שפירושו בלטינית 'ים'. בשל הרכבם הכימי העשיר בתרכובות ברזל, מישורי הבזלת מחזירים את אור השמש פחות טוב מ-'רמות' הירח, ולכן נראים כהים יותר לעין הבלתי-מזוינת. המאריה מכסים כ-30% משטחו של הצד הקרוב והנראה של הירח, ו-2% מצידו הרחוק. המאריה בצד הרחוק של הירח קטנים יותר, ורובם נמצאים במכתשים גדולים שבהם הייתה זרימה געשית מועטה.

במפת הירח מצוינים 22 מאריה, שהקטן ביותר קוטרו כ-150 ק"מ (ים הנחש), והגדול ביותר קוטרו כ-1,596 ק"מ (ים הקור). הקוטר הממוצע הוא כ-515 ק"מ. לשם השוואה, קוטרו של אוקיינוס הסערות, תוואי גאולוגי משמעותי שיש המחשיבים אותו כמארה גם כן, הוא כ-2,568 ק"מ.

מערכת המונחים המסורתית לירח כוללת גם אוקיינוס אחד, ותוואים בעלי מאפיינים דומים למארה, אך קטנים יותר, המכונים לַאקוֹס (אגם), פַּאלוֹס (ביצה) וסִינוּס (מפרץ).

מכתש אריסטרכוס

מכתש אריסטרכוס הוא מכתש בולט הנמצא בחלק הצפון-מערבי של צדו הנראה של הירח. הקואורדינטות הסֶלֶנוֹגרפיות של מכתש אריסטרכוס הן 23.7° צפון, ו-47.4° מערב. קוטרו 40 קילומטרים, ועומקו 3.7 קילומטרים. הוא נחשב לבהיר ביותר מבין התצורות הגדולות שעל פני הירח, כשהאלבדו שלו כמעט כפול מזה של מרבית פני הירח. המכתש בהיר מספיק על מנת להיראות בעין בלתי מזוינת, והוא מבהיק בטלסקופ גדול. קל לזהותו כאשר מרבית פני הירח מוארים באור הרך והחלש המוחזר מפני כדור הארץ.

המכתש שוכן בקצה הדרום-מזרחי של רמת אריסטרכוס, אזור מורם המכיל כמה תצורות געשיות, כדוגמת ערוצים מתפתלים (שנוצרו מזרימת לבה). אזור זה ידוע גם בשל המספר הרב של דיווחים על תופעות ירח זמניות, כמו גם פליטות של גז רדון כפי שנמדדו על ידי הגשושית "לונר פרוספקטור" (Lunar Prospector).

המכתש קרוי על שם האסטרונום היווני אריסטרכוס מסאמוס. את השם העניק משרטט המפות האיטלקי ג'ובאני בטיסטה ריצ'ולי (Giovanni Battista Riccioli). בספרו משנת 1651, Almagestum novum ("האלמגסט החדש"), הוא העניק לתצורות בצורת כתמים טלסקופיים (שמאוחר יותר כונו מכתשי פגיעה) אפונימים של אסטרונומים ופילוסופים ידועים. על אף ששם זה למכתש היה מקובל מאוד הוא לא הפך לשם תקני בינלאומי רשמי עד ההצבעה באספה הכללית של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) ב-1935.

מקפת

מקפת היא גשושית אשר מקיפה כוכב לכת או גרם שמים אחר. לעיתים נשלחת מקפת יחד עם נחתת כחלק ממשימת גשושית.

מרכז המחקר איימס

מרכז המחקר איימס (מאנגלית: Ames Research Center או בקיצור ARC) הוא אחד ממרכזי המחקר של נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית. המרכז ממוקם בשדה התעופה הפדרלי מופט (Moffett Federal Airfield) הנמצא בעמק הסיליקון שבקליפורניה, ארצות הברית. המרכז הוקם ב־20 בדצמבר 1939 ונקרא על שמו של ג'וסף סוויטמאן איימס (Joseph Sweetman Ames), פרופסור לפיזיקה שהיה ראש אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנות ה־20 של המאה ה־20 ואחד ממקימי הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (הסוכנות שקדמה לנאס"א). המרכז היה למעבדת המחקר השנייה שפעלה עבור הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה. המרכז עבר לאחריות נאס"א עם הקמת נאס"א ב־1958.

מרכז איימס הוקם במקור על מנת לבצע מחקרים אודות אווירודינמיקה באמצעות מנהרות רוח על מטוסים מונעים באמצעות מדחפים, אך במהלך השנים תפקיד המרכז התפתח וכלל גם טיסות חלל וטכנולוגיית מידע וכיום המרכז לוקח חלק חשוב בתפעול משימות חלל מחשבי־על ומתמחה באסטרוביולוגיה.

נאס"א

מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.

נאס"א נוסדה ב־29 ביולי 1958 מכוח חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי, והחליפה את הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA). הסוכנות הפכה למבצעית ב־1 באוקטובר 1958. מאז הקמתה אחראית נאס"א לכל תוכניות החלל האזרחיות של ארצות הברית. מבין הישגיה הבולטים ביותר של נאס"א ניתן למנות את שיגור האמריקאי הראשון לחלל במסגרת תוכנית מרקורי, הנחתת האדם הראשון על הירח במסגרת תוכנית אפולו ושיגורן של 135 משימות מעבורות חלל במסגרת תוכנית מעבורות החלל. נאס"א שיגרה גם עשרות גשושיות רובוטיות אל עבר כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש ואל השמש עצמה, והיא סוכנות החלל היחידה עד כה ששיגרה גשושיות שיצאו ממערכת השמש.

צ'אנג-אה 2

צ'אנג-אה 2 (בסינית: 嫦娥二号, באנגלית: Chang'e 2, מבוטא בערך chang-uh) היא גשושית סינית בלתי מאוישת לחקר הירח ששוגרה ב-1 באוקטובר 2010. הגשושית שוגרה במסגרת התוכנית הסינית לחקר הירח, וקדמה לה הגשושית צ'אנג-אה 1 ששוגרה ב-2007. הגשושית חקרה את הירח ממסלול בגובה 100 ק"מ כהכנה לנחיתת הגשושית צ'אנג-אה 3 על הירח ב-14 בדצמבר 2013. צ'אנג-אה 2 נבנתה בצורה דומה לזאת של צ'אנג-אה 1 אך נכללו בה שיפורים מסוימים כמו מצלמה משופרת בעלת רזולוציה של מטר אחד. כמו קודמתה נקראה הגשושית על שמה של צא'נג, פיה מאגדה סינית הגרה על הירח (משמעות ה-אה שבשם החללית הוא "אלקטרוני"). ההוצאות הכוללות של המשימה הם כ-900 מיליון יואן שהם כ-134 מיליון דולר.אחרי שהשלימה את משימתה העיקרית עזבה הגשושית את מסלולה סביב הירח ועברה לנקודת לגראנז' L2 על מנת לבחון את רשתות הבקרה והעיקוב של סין ובכך הפכה סוכנות החלל הסינית לסוכנות החלל השלישית אחרי נאס"א וסוכנות החלל האירופאית שהגיעה אל אותה נקודה. הגשושית נכנסה למסלול סביב L2 ב-25 באוגוסט 2011 והחלה לשדר מידע ממיקומה החדש בספטמבר 2011. ב-15 באפריל 2012 עזבה הגשושית את נקודת L2 במשימה מורחבת נוספת שמטרתה לבצע יעף על פני האסטרואיד 4179 טואוטאטיס. היעף בוצע ב-13 בדצמבר 2012.

צ'אנג-אה 3

צ'אנג-אה 3 (במנדרינית: 嫦娥三号 בפין-יין: Cháng'é Sānhào) היא משימה לחקר הירח ששוגרה ב-1 בדצמבר 2013 על ידי מינהל החלל הסיני הכוללת נחתת רובוטית ורובר (רכב חלל). משימה זו מהווה את השלב השני בתוכנית הסינית לחקר הירח והיא נקודת ציון חשובה בתוכנית המחקר הסינית, שכן זו הפעם הראשונה שסין הנחיתה גשושית מסוג נחתת על גוף שמימי והיא המדינה השלישית בעולם שמבצעת צעד כזה, לאחר ברית המועצות וארצות הברית.

כמו בשתי המשימות שבאו לפניה, צ'אנג-אה 1 וצ'אנג-אה 2, במשימה זו נקראה הנחתת על שמה של צ'אנג-אה, פיה מאגדה סינית הגרה על הירח, ואילו הרובר, קרוי יוטו, על שם ארנב הירקן באגדה.

ב-6 בדצמבר 2013 נכנסה החללית למסלול סביב הירח וב-14 בדצמבר 2013 נחתה על פניו, והייתה לחללית הראשונה שמשיגה נחיתה-רכה על הירח מאז לונה 24 הסובייטית בשנת 1976.

במהלך ינואר 2014 סבל הרובר מתקלות טכניות והקשר עמו נותק. ב-13 בפברואר הודיעה סוכנות הידיעות הממלכתית של סין כי הרובר שבק חיים באופן סופי.

צ'אנג-אה 4

צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019. לוויין לממסר תקשורת שוגר לראשונה למסלול סביב נקודת לגראנז' במאי 2018. הנחתת הרובוטית והרובר יוטו-2 שוגרו ב-7 בדצמבר 2018 ונכנסו למסלול סביב הירח ב-12 בדצמבר 2018. הנחתת נחתה בצד הרחוק של הירח ב-3 בינואר 2019 בשעה 02:26. בכך הפכה לחללית הראשונה אי פעם שנחתה בצד הרחוק של הירח.

המשימה היא המשכה של משימת צ'אנג-אה 3, שהייתה המשימה הסינית הראשונה שנחתה על הירח. החללית נבנתה במקור כגיבוי לצ'אנג-אה 3 והפכה זמינה לשיגור לאחר שצאנג-אה 3 נחתה בהצלחה ב-2013. תצורת צ'אנג-אה 4 הותאמה כדי להתאים למשימה החדשה. כקודמיה, המשימה נקראת בשם צ'אנג-אה, אלת הירח הסינית.

קלמנטיין

קלמנטיין (באנגלית: Clementine) או בשמה הרשמי DSPSE (קיצור ל-Deep Space Program Science Experiment) הייתה גשושית שנבנתה ופעלה כפרויקט משותף לארגון ההגנה נגד טילים בליסטיים (BMDO) ולנאס"א. החללית שוגרה ב-25 בינואר 1994 ומטרתה הייתה לבחון את רכיביה בתנאי חשיפה לחלל ולבצע תצפיות מדעיות של הירח ושל הגוף קרוב-הארץ 1620 גאוגרפוס. התצפיות על גאוגרפוס לא בוצעו בעקבות תקלה במחשב הגשושית.

תצפיות הירח שנעשו כללו תצפיות באורכי גל שונים בספקטרום האור הנראה כמו גם תצפיות בספקטרום העל-סגול והתת-אדום, מדידת גבהים באמצעות לייזר, מדידת עוצמת שדה הכבידה של הירח, ובחינת חלקיקים טעונים. מטרת התצפיות היו להשיג צילומים בספקטרומים שונים של כל פני הירח, לבצע ניתוח מינרולוגי של הירח ולהשיג מידע על אודות שדה הכבידה של הירח בצידו הקרוב. הגשושית גם תוכננה לצלם ולבצע מדידות שונות על האסטרואיד גאוגרפוס, אך תכנונים אלו לא יצאו אל הפועל.

הגשושית נשאה על גביה שבע מערכות מדעיות: מצלמה בספקטרום האור הנראה והעל-סגול, מצלמה בספקטרום התת-אדום קרוב, מצלמה לקרניים תת-אדומות ארוכות, מצלמה ברזולוציה גבוהה, שני גלאי כוכבים, מד גובה בלייזר וטלסקופ חלקיקים טעונים. משדר S-band שימש לתקשורת, למעקב ולביצוע ניסויים כבידתיים. שם הפרויקט, "קלמנטיין" (Clementine), הוא על שם השיר "Oh My Darling, Clementine", מכיוון שעל פי התכנון הגשושית הייתה אובדת לעד בתום משימתה (כמו בשורה מתוך השיר "lost and gone forever").

קרולין פורקו

קרולין פורקו (באנגלית: Carolyn C. Porco; נולדה ב-6 במרץ 1953) היא מדענית פלנטרית אמריקאית הידועה בעבודתה בחקר מערכת השמש החיצונית, החל מעבודות ההדמיה שלה במשלחות הוויאג'ר לצדק, שבתאי, אורון ורהב בשנות השמונים. היא הובילה את צוות ההדמיה של לוויין קאסיני שחג סביב שבתאי. היא מומחית בנושא טבעות פלנטריות של כוכבי לכת ובנושא הירח של שבתאי, אֶנקֶלַדוּס.

פורקו חיברה מעל 110 מאמרים מדעיים על נושאים החל מהספקטרוסקופיה של אורנוס ונפטון, המדיום הבין-כוכבי, פוטומטריה של טבעות פלנטריות, אינטראקציות לווין / טבעת, הדמיות מחשב של טבעות פלנטריות, האיזון התרמי של כובעי הקוטב של טריטון, זרימת חום בתוך יופיטר, לוויינים, ואת הטבעות של שבתאי. בשנת 2013, נתוני קאסיני אישרו חיזוי משנת 1993על ידי פורקו ומארק מארלי כי תנודות אקוסטיות בתוך הגוף של שבתאי אחראיות ליצירת תכונות מסוימות של הטבעות שלו.

פורקו יסדה את "היום בו כדור הארץ חייך". היא אחראית להצעה לכבד את הגאולוג הפלנטרי המנוח יוג'ין שומייקר על ידי שליחת השארים שלו לירח על סיפון החללית לונר פרוספקטור בשנת 1998.

בתור נואמת פומבית מוכרת, פורקו העבירה שתי הרצאות פופולריות ב TED, כמו גם את נאום הפתיחה של יום Pangea, שידור עולמי במאי 2008 מתואם משש ערים ברחבי העולם, שבו תיארה את ההקשר הקוסמי של הקיום האנושי. פורקו זכתה במספר פרסים ואותות הוקרה על תרומתה למדע ולמרחב הציבורי; למשל, בשנת 2009, New Statesman כינה אותה כאחת מ- "50 אנשים שחושבים היום." בשנת 2010 הוענקה לה מדליית קארל סאגן, על ידי האגודה האמריקאית לאסטרונומיה למצוינות בתקשורת המדע הציבורי. בשנת 2012, היא נבחרה להיות אחת מ-25 האנשים המשפיעים ביותר בחלל על ידי מגזין טיים.

תוכנית דיסקברי

תוכנית דיסקברי (באנגלית: Discovery Program) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א במסגרתה משוגרות משימות זולות וממוקדות לחקר מערכת השמש. התוכנית החלה ב-1992 כחלק מחזונו של מנהל נאס"א דאז דניאל גולדין, לבצע משימות מחקר תחת המוטו "זול יותר, מהיר יותר ויעיל יותר". ייחודיות התוכנית היא שהמשימות ויעדיהם מוצעות על ידי אוניברסיטאות, מעבדות מחקר, חברות תעשייה ועוד. ההצעות עוברות תהליך תחרותי של בחינת התוכנית. משימות דיסקברי משיגים גילויים מדעיים חדשים ובכך מוסיפים רבות לידע האנושי על מערכת השמש.

נאס"א מקבלת גם הצעות עבור תחרות Discovery Program Missions of Opportunity (משימות הזדמנות של תוכנית דיסקברי). דבר זה מקנה הזדמנות להשתתף בתוכניות שאינן של נאס"א על ידי מימון בניית מכשירים מדעיים או רכיבי חומרה עבור מכשירים אלו, או למצוא מטרה מחודשת עבור חלליות קיימות של נאס"א. הזדמנויות אלו מוצעות דרך תוכנית Stand Alone Mission of Opportunity ‏(SALMON).

תוכנית דיסקברי
פעילים ASPERA-3‏ (רכיב במארס אקספרס) • Dawnטלסקופ החלל קפלר NASA logo
מתוכננים InSightלוסי • סייקי
הושלמו NEAR Shoemakerמארס פאת'פיינדר • לונר פרוספקטור • סטארדאסט / NExTג'נסיסMESSENGERפגיעה עמוקה / EPOXI • ‏Moon Mineralogy Mapper •‏ GRAIL
נכשלו CONTOUR

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.